חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
23
בינואר2022
לכבוד
חה"כ
מירב בן-ארי , יו"ר
חברות וחברי הוועדה
הוועדה לביטחון הפנים
הכנסת, ירושלים
,שלום רב
:הנדון טכנולוגיות ריגול ומעקב בשירות משטרת ישראל
,לקראת הדיון שתקיימו מחר
"בעקבות חשיפת "כלכליסט
בעניין שבנדון ,
אנו קוראים להקמת ועדת
חקירה עצמאית,
שתבחן את פעילותה של יחידת הסיגינט המשטרתית ואת כל השימושים שנעשו
)ברוגלות, לרבות (אך לא רק
.את המקרים ואת הפרקטיקות שהוזכרו בתחקיר
1.
במהלך השבוע שעבר התעוררנו בכל בוקר לפרסום מטלטל
חדש בדבר השימוש שעושה המשטרה
,מזה שבע שנים בתכנת הרוגלה פגסוס
לצורך איסוף ראיות, בדיקת חשדות ואף
מעקב אחר אזרחים
שאינם חשודים בכל עבירה ולצרכי איסוף מודיעיני . בין היתר צוינו בתחקיר מקרים שבהם נעשה
שימוש ברוגלה כדי לפרוץ לטלפונים של מובילי מחאה, אנשי ונשות ציבור, ואזרחיות מן השורה. עוד
פורסם, כי השימוש ברוגלה נעשה גם לצרכי איסוף מודיעין, ורק לאחר כן נפתחה חקירה והתקבלו
צווים שיפוטיים על יסוד המידע המודיע
י
ני שהושג כלא כדין
"ו"הולבן בדרך זו .
2.
רוגלה היא
נשק סייבר התקפי ש מנצלת פרצות אבטחה בטלפון הנייד כדי לשלוט בו מרחוק, בלי
,ידיעה ובלי הסכמה של בעל/ת הטלפון. התוכנה מאפשרת להעתיק את כל המידע שקיים בטלפון
.להאזין לשיחות ואף לשלוח מרחוק הודעות מהמכשיר
3.
הפריצה לטלפון נייד באמצעות רוגלה
מאפשרת להגיע למידע אישי ורגיש מהעבר, בזמן אמת
ובעתיד: נתוני איכון, מיקום ותעבורת
נתונים, נתוני תוכן והאזנות סתר, וכן חיפוש מתמשך בטלפון
נייד- כל אלו הוגבלו בחקיקה מפורשת ומיוחדת ומחייבים צו שיפוטי. מבחינת היקף ואיכות הפגיעה
בפרטיות– בפגסוס השלם עולה על סך חלקיו, והיא רחוק אך כפסע ממעקב רצוף באמצעות השתלת
.שבב לגוף הנעקב
4.
הפלישה לפרטי
ות באמצעות תוכנת פגסוס עולה לעין שיעור אפילו על הפגיעה
הנגרמת מביצוע האזנת
סתר, קבלת נתוני תקשורת וחיפוש בחומר מחשב גם יחד. פגסוס מאפשרת
התחקות סמויה אחר
תוכן שיחותיו של בעל המכשיר בעבר ובעתיד, וגם בעניינים לא רלוונטיים, וכן
גישה למידע השמור
ב"ענן". היא מת
ירה לפלוש לו לתמונות אישיות שנמצאות במכשיר, לתכתובות
שהוא מנהל עם עורך
דינו או עם רופא. בנוסף, התוכנה מתירה שליטה מלאה בתוכן המכשיר, הפעלה
של המיקרופון
והאזנה באמצעותו
, הפעלת המצלמה וצילום בסתר
וכן משלוח הודעות או מחיקת הודעות. בכך היא
מאפשרת לשתול
ראיות מפלילות או למחוק ראיות מזכות. בכך, מזהמת התוכנה את החקירה
הפלילית ומייצרת ספק
.מובנה בראיות
5.
לאחר גל התגובות הראשון, שכלל הכחשה גורפת ורמיזות משמיצות ("צר לנו על הניסיון לגרום נזק
לפעילות המשטרה "), עברה המשטרה לטענה, שלפיה אכן נעשה שימוש ברוגלה אך זאת
רק לצ ורך
האזנת סתר, ובכפוף לצו שניתן כדין ,; נטען שהרוגלה הוחדרה לאחר ש"נוונו" כל יכולותיה האדירות
" :למעט האזנה אנחנו לא תמיד משתמשים בכל האמצעים שיש למערכת להציע, פשוט משום שאין
לנו סמכות לעשות זאת. זה כמו שאתה נוהג במרצדס שיכולה להגיע ל-
200
קמ"ש, אבל אתה עוצר
אותה על100
". אלא שבכל הכבוד, האנלוגיה
הנכונה היא שהמשטרה,, על פי טענתה
"קנתה "מרצדס
רק כדי שתוכל לרתום אותה לסוסים.
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
6.
,קשה עד בלתי אפשרי להניח ,שהמשטרה קנתה בכסף רב טכנולוגיה, שמטבעה מתיישנת במהירות
ב תקווה שאי שם בעתיד היא תוכל
לעשות בה שימוש מלא
, ועד אז ל
השתמש בה אך ורק ל האזנת
.סתר, שאותה ניתן לבצע "כמו פעם" באמצעות ספק התקשורת
הפיתוי להשתמש באוצר הבלום של
"הראיות" שניתן לחשוף באמצעות הרוגלה הוא עצום וקיים חשש ממשי לביצוע פעולות חקירה
האסורות ואף המהוות עבירה פלילית, הכל מתוך מוטיבציה לפצח את התיק, וכשידוע
כי קל יחסית
.להלבין ראיות שנאספו שלא כדין בדיעבד
7.
בהמשך לכך עולה גם השאלה
האם המשטרה עדכנה את נשיא בית משפט המחוזי , שהתבקש ליתן
,צו להאזנת סתר
שבכוונתה לממש את הצו באמצעות נשק סייבר התקפי .
חוק האזנת סתר
והתקנות שהותקנו מכוחו דורשים שצו לפי החוק
יפרט, בין ה יתר, "את
דרכי ההאזנה שהותרו"
.
8.
יצויין כי ב מסגרת
תיקון
שהוכנס שנת1995
ב חוק האזנת סתר, החליטה וועדת החוקה להוסיף לחוק
הוראה (שלא נכללה בהצעת החוק הממשלתית), שלפיה על בית המשפט שדן בהוצאת הצו לשקול
" גם
את מידת הפגיעה בפרטיות."
9.
על רקע זה,
ככל שלא הובהר לשופט שהוא מאשר למעשה פריצה והשתלטות מרחוק על טלפון של
חשוד, ולא פורטו בפניו כל מעלליה ויכולותיה של הרוגלה–
הרי שמדובר
בהכשלה של בית המשפט ,
שמצווה לאזן בין צרכי החקירה לבין
הפגיעה שתגרם לפרטיות .
יצוין, כי כלי תקשורת שונים פרסמו
ראיונות עם שו
פטים בדימוס, ע שט .נו כי לא היה להם מושג על השימוש ברוגלות דוגמת פגסוס
10
.
לחלופין, ככל שבתי המשפט מוציאים צווי האזנה
ב ידיעה שהצו יבוצע באמצעות
נשק סייבר התקפי,
הרי שהצו
ניתן בחוסר סמכות, כיוון ש השימוש המשטרתי
ברוגלה
מנוגד לעקרון
חוקיות המנהל
,ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיהם פעולה שלטונית, ולא כל שכן כזו שפוגעת בזכויות אדם
תעשה אך ורק על פי סמכות מפורשת שנקבעה בחוק של הכנסת. אבל
אין כל מקור חוקי שמסמיך
את המשטרה באופן מפורש וברור להשתמש
ברוגלה, וממילא, בכל הכבוד, גם אין סמכות לבתי
המשפט
להתיר שימ
ו
ש כאמור.
11
.
,בסמוך לחתימת מכתבנו זה התבשרנו שהמשטרה שינתה
פעם נוספת את גרסתה
. במענה לפני
נו יתו
הודיענו ,תנ"צ אלעזר כהנא היועץ המשפטי של
משטר
ת ישראל" , כי משטרת ישראל פועלת בתחום
הסיגינט במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד במסגרת חוק סדר
הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה– נתוני תקשורת), התשס"ח-
2007
."
12
.
חוק האזנות סתרOUT
, חוק נתוני תקשורתIN
?
קשה להתייחס בכובד ראש לטענות המזגזגות
במיוחד שעה שטענות אלו מתיימרות להצביע על הסמכה
מפורשת ב .חוק ,)סוגית הסמכות (שאיננה
ושאלות נוקבות אחרות שעולות בעניינו., מחייבות בדיקה מעמיקה של גורם עצמאי ובלתי תלוי
13
.
נ ציין כי לאחר מכן הבהיר יועמ"ש המשטרה כי
המשטרה לא משתמשת בצווי
ם מנהליים
מכוח חוק
נתוני תקשורת (
צווים השמורים למצב
בו צורך בהול שלא י
כול להמתין להוצאת צו שיפוטי)
, אך מה
לגבי צווים
שיפוטיים מכוח חוק זה
, כפי שנטען במענה ?
על כך אין
התייחסות , ולכן
ה"הבהרה"
רק
.מגבירה את המבוכה
14
.
באשר לבחינה הנדרשת נזכיר עוד , כי תגובות המשטרה לפרסומים התמקדו במקרים שנזכרו
בתחקיר ו אף ,הביעו טרוניה על כך שהכתב תומר גנון אינו מגלה את כל פרטי המקרים. למותר לציין
שזוהי היתממות באשר ידוע לכל, כי מחובתו של עיתונאי לנקוט במשנה זהירות בפרסום פרטים
שעלולים לפגוע בחיסיון מקורותיו. יתר על כן, התחקיר אכן מקיף וראוי לכל שבח
(וכך גם כל מי
שעמדו מאח
ו)ריו ., אך אין להניח שהוא מכסה את כל החריגות והפגמים שנלוו
אדרבא , הנחת המוצא
חייבת להיות שהתחקיר חושף אך ורק קצה קרחון, ו .מחייב בדיקה וחקירה מעמיקות ומפורטות
15
.
מעבר לשאלות שהעלנו לעיל, ראוי לבדוק איזה מידע אישי של א.נשים שלא נחשדו במאום נקלט
באקראי
באמצעות הרוגלה והועבר ל"חור השחור" של המאגר המודיעיני המשטרתי. בהקשר זה
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נזכיר כי בתגובה לעתירה שהגשנו יחד עם "פרטיות ישראל", טענה
המשטרה שהיא אוספת נתוני
מיקום של
כל הנהגים,
שחולפים על פני מצלמות "עין הנץ" כיוון שבסמכותה לנהל מאגרי מידע
מודיעיניים. אלא ששאלת המפתח אינה אם מותר למשטרה לנהל מאגר מודיעיני, אלא הפרקטיקות
והאמצעים שהמשטרה
מוסמכת
להפעיל כדי לאסוף מידע אישי רגיש
שימתין ב
מא
גר לשימוש עתידי.
16
.
אנו קוראים לחה"כ
להתנגד בכל תוקף ל חקירה שתעשה על ידי המשטרה או על ידי צוות
ב משרד
המשפטים . עם כל ההערכה והאמון ביועץ המשפטי לממשלה ובצוותו יש גם חילוקי דעות לגיטימיים
אך מהותיים. אין זו הפעם הראשונה שמשרד היועמ"ש מאשר למשטרה לפעול באופן
שבס ופו של
דבר
נמצא על ידי בית המשפט כחריגה מסמכות. כך היה, למשל, בעניין "חיפוש בהסכמה" ששוטרים
ביצעו על יסוד "הסכמה", ואפילו "הסכמה בשתיקה" של אדם שעוכב ברחוב,
עד שבית המשפט
העליון שם לכך קץ
(רע"פ10141/09
בן חיים נ' מדינת ישראל (
6.3.2012
))
; כך גם היה בעניין מערכת
"המעקב "עין הנץ,
שהמשטרה מפעילה ללא"סמכות חוקית בטענה ש
גורמי משרד המשפטים אישרו ,
,על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כי המשטרה ת
חל בשימוש מבצעי במערכת …
במקביל
לקידומו של תיקון חקיקה מתאים ."
17
.
בוודאי שאין טעם בצוות שיסתמך על מידע שיועבר באופן וולונטארי מהמשטרה, דבר שיפגע קשות
באמון הציבור ביכולת של הצוות להגיע לחקר האמת. לכן יש צורך בוועדת בדיקה חיצונית הכוללת
גם מומחים טכנולוגיים, ל תת לה גישה עצמאית לנתונים, ורק כך ניתן יהיה להגיע לחקר האמת
.ולמנוע טיוח הפרשה
18
.
לקראת סיום נדגיש, שאין בדברים שלעיל כדי להקל ראש במשימות הקשות שמוטלות על המשטרה
,במניעת עבריינות, בהגנה על שלום הציבור וביטחונו. יחד עם זאת גם אין מקום להלך אימים על
הציבור וע
ל הכנסת באמצעות מסרים חוזרים ונשנים שנשמעו בימים האחרונים , כאילו שימוש חסר
.סמכות בנשק סייבר התקפי נגד אזרחי ישראל הוא המענה היחיד שיצילנו מרצח ואונס "כפי
שהובהר ][בפסיקה במקרים רבים–
צורך אינו מקור הסמכה"
(
רע"א2558/16
פלונית נ' קצין
התגמולים (
5.11.2017
)).
19
.
התהליך שבו המשטרה הכניסה לשימוש את
פגסוס
ללא חקיקה מסמיכה
אינו ייחודי .
כך הוכנסה
לשימוש מערכת
המעקב "עין הנץ", ו כך גם היה
בשורה של פרויקטים טכנולוג ים שקודמו במנהל
הציבורי ללא סמכות חוקית וחרף הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות .
בדרך זו מסיג המינהל
הציבורי פעם אחר פעם את גבולו של המחוקק, וקובע עובדות בשטח
עוד לפני שהתקיים בכנסת
ובציבור דיון על האיזון הנאות בין הזכות לפרטיות לבין
ה אינטרסים
ציבוריים כבדי משקל.
ובסופו
של דבר, כאשר המחוקק פונה לעגן בחקיקה את פעילותה של המערכת הטכנולוגית, הוא נאלץ לתפור
את ההסדר החוקי לפי העובדות שנקבעו בשטח. לאור זאת, נדרשת פעולה נמרצת של הכנסת, כדי
לעצור את הסחף ואת השחיקה בזכויות היסוד, וכדי שנוכל להמשיך ולחיות כבני ובנות חורי ן
.במדינה דמוקרטית
,בכבוד רב ובברכה
אן סוצ'יו, עו"ד אבנר פינצ'וק, עו"ד גיל גן-מור, עו"ד