חומר רקע

עומדים מנגד תפקודם של חיילים בעת עבירות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית 2015 מאי 2015 מאי עומדים מנגד תפקודם של חיילים בעת עבירות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית עומדים מנגד מחקר וכתיבה: אייל הראובני עריכה: זיו שטהל גביית עדויות: אביחי סטולר, נדב ביגלמן ורון זיידל, שוברים שתיקה יעוץ משפטי: מיכאל ספרד משרד עורכי דין, עו"ד ישי שנידור עריכת לשון: יסמין הלוי ביצוע גרפי: סטודיו יהודה דרי צילום עטיפה: אורן זיו (חייל ישראלי צופה במתנחלים המיידים אבנים לעבר מפגינים מהכפר )8.1.2010 ,נבי סאלח-א יש דין מבקש להודות לעו"ד איתי מק על עזרתו נפתלי, -המועצה הציבורית: יש דין: עקיבא אלדר, דן בבלי, מיכאל בן יאיר, פרופ' ארנה בן פרופ' נעמי חזן, רות חשין, יהושע סובול, פרופ' עוזי סמילנסקי, עו"ד יהודית קרפ, פול קדר, דני קרוון, יאיר רוטלוי, פרופ' זאב שטרנהל מתנדבי יש דין: חנה אבירם, ד"ר יהודית אלקנה, רחל אפק, מיה ביילי, רות בן שאול, חנה בר"ג, ד"ר עו"ד אסנת ברתור, גל גולדשטיין, רוני גלבוע, תמי גרוס, דינה הכט, אבנר הררי, רות וייס צוקר, איילה זוסמן, רחלה חיות, חן חקלאי, שרה טולידאנו, פרופ' חוה יבלונקה, ליאור יבנה, דניאל כהן, יורם להמן, ג'ודי לוץ, שרה מארליס, אריה מגל, דליה עמית, ניבה ענבר, נאוה פולק, נועם פלד, רנה פלסר, רות קדר, עדנה קלדור, פרופ' רות קלינוב, ד"ר יואל קלמס, דויד קצין, נורית קרלין, מאיה רוטשילד, יעל רוקני, ד"ר נורה רש, ריבקי שטרן יודקביץ, ד"ר הדס שינטל, עידית שלזינגר, מקי שפירא, ד"ר צביה שפירא צוות הארגון: יודית אבידור, מייסון בדווי, עזמי בדיר, בירטה ברודקורב, יוסי גורביץ, ליאורה גל, גלעד גרוסמן, סילאן דלאל, אייל הראובני, עו"ד שלומי זכריה, נועה כהן, עו"ד אנו דעואל לוסקי, אלכסנדרה ליפורט, עו"ד מיכאל ספרד, פיראס עלמי, עו"ד נועה עמרמי, עו"ד נטע פטריק, עו"ד רוני פלי, מוניר מן, עו"ד מוחמד שקיר-קאדוס, אנה רוזנפלד, זיו שטהל, מוריה שלומות, עו"ד אמילי שפר עומר התאפשרה הודות לתרומותיהם של האיחוד האירופי, ממשלות 2015–2014 פעילות יש דין בשנים The Catholic Agency for Overseas Development (CAFOD) (UK), EPER – HEKS ,נורבגיה ובריטניה Swiss Interchurch Aid, the Human Rights/IHL Secretariat, Irish Aid, the Moriah Fund, the Norwegian Refugee Council, the Open Society Foundation, Oxfam-Novib, the Spanish Agency for International , ותורמים פרטייםDevelopment Cooperation (AECID), the United Nations Development Program .בישראל ובעולם דו"ח זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. התכנים הכלולים בדו"ח הם באחריותו הבלעדית של יש דין ואין לראותם כמשקפים את עמדתו של האיחוד האירופי. ארגון מתנדבים לזכויות אדם- יש דין 03-5168563 טל/פקס [email protected] / www.yesh-din.org 2015 ,© כל הזכויות שמורות ליש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם, תל אביב 4 תקציר 6 מבוא 8 פרק א: חובת ההגנה על אזרחים בשטח הכבוש 8 באמנת האג: חובת הכוח הכובש לשמור על החוק והסדר43 תקנה 10 באמנת ז'נבה הרביעית: אנשים מוגנים4 סעיף 12 המשפט הבינלאומי לזכויות אדם: הזכות לביטחון אישי פרק ב: סמכויות השיטור ואכיפת החוק והסדר הציבורי 14 שבידי הצבא פרק ג: כישלון הצבא בהתמודדות עם עבריינות אזרחים 18 ישראלים והשתרשות תופעת העמידה מנגד של חיילים 19 השתרשות תופעת העמידה מנגד של חיילים 27 הניסיונות להתמודד עם תופעת העמידה מנגד 30 תהליך זוחל של גיבוש נהלים בצבא כדי להתמודד עם תופעת העמידה מנגד 39 פרק ד: עדויות חיילים על עמידה מנגד 40 הכרת הוראות המשפט הבינלאומי-אי 41 הדרכות והכשרות לקויות לפני תעסוקה מבצעית בגדה המערבית הוראות סותרות ומעורפלות ביחס לאירועים אלימים שמעורבים בהם 44 אזרחים ישראלים 54 ממשק ותיאום לקוי בין הצבא והמשטרה תיעוד אירועים אלימים שמעורבים בהם מתנחלים או -אי 58 אזרחים ישראלים אחרים 60 סיכום והמלצות 63 נספח: תגובת דובר צה"ל עומדים מנגד 4 תקציר דו"ח זה עוסק בתופעת העמידה מנגד של חיילים נוכח עבירות שמבצעים אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים ורכושם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, תופעה שימיה הם כמעט כמניין ימי הכיבוש. המונח עמידה מנגד מתייחס לאירועים שבהם חיילים עדים לביצוע עבירות אלימות – פגיעה בפלסטינים או ברכושם – ואינם עושים דבר כדי למנוע את הפגיעה במהלך האירוע או לעכב ולעצור את הפוגעים מיד בסופו. באירועי עמידה מנגד החיילים נמנעים מהפעלת סמכויותם לעכב ולעצור את המעורבים באירוע, ולאחריו לסגור את הזירה כדי לאפשר חקירה הכוללת איסוף ממצאים וראיות ובשלב מאוחר יותר אף למסור עליו עדויות במשטרה. חובותיו וסמכויותיו של הצבא, הבא בנעליו של הריבון הזמני בשטחים הכבושים כגוף אוכף החוק ושומר הסדר הציבורי, מעוגנות בהוראות המשפט הבינלאומי, בפסיקות חוזרות ונשנות של בית המשפט העליון ובצווים צבאיים. אלא שכבר מראשית ימי הכיבוש, "רוח המפקד" בצה"ל מכוונת להשתמטות מחובתו זו – שבית המשפט העליון הגדיר אותה כחובה עיקרית ובסיסית בין חובותיו של המפקד הצבאי בשטח הכבוש – כאשר הדבר נוגע לאזרחים ישראלים מפירי חוק, ומבקשת להטילה על משטרת ישראל. השתמטותו של הצבא ממילוי חובתו מאפשרת לתופעת העמידה מנגד להתרחב ומבטאת פן נוסף במדיניות הכלת העבריינות של אזרחים ישראלים ושל התנחלויות בשטחי הגדה המערבית. עד היום, למרות דו"חות ממשלתיים שהתריעו על היעדר התיאום בין צבא והמשטרה, שני גופים אלה לא השכילו למסד מסגרות שיתוף פעולה שיבטיחו רמה ראויה של אכיפת חוק בשטחי הגדה המערבית. תופעת העמידה מנגד של חיילים נוכח גילויי אלימות של אזרחים ישראלים מתועדת כבר עשרות שנים בידי גופים ממשלתיים וארגוני זכויות אדם שהזהירו מהשלכותיה החמורות. אף על פי כן, עד כה הצבא נמנע מניסוח נהלים וקובצי פקודות שיגדירו באופן ברור וממצה את סדר הפעולות הנדרש מחייל בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים. הצבא גם נמנע מלמלא אחר הוראות נוהל , שבו הונחו הצבא 1998-אכיפת החוק והסדר על אזרחים ישראלים של היועץ המשפטי לממשלה מ והמשטרה בדבר תחומי אחריותם בכל אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים. גם לדברי הצבא, כפי שנמסר ליש דין על ידי דובר צה"ל, נוהלי הצבא הקיימים המתייחסים לאירועים אלימים שמעורבים בהם אזרחים ישראלים נדרשים ל"עדכון, שינוי ובחינה מחדש". מעדויותיהם של עשרות קצינים וחיילים בתפקידים פיקודיים שגבה ארגון שוברים שתיקה והתייחסו לתופעת העמידה מנגד, עולה כי איכות ההדרכות וההכשרות שהצבא מעביר היא ירודה; החיילים אינם מבינים כי מחובתם להגן על האוכלוסייה הפלסטינית; הם אינם מכירים את סמכויותיהם כאוכפי החוק והסדר הציבורי – לא כפי שהוגדרה בצווים צבאיים, נוהל היועץ המשפטי לממשלה או נוהלים צבאיים; והם אינם יודעים מה מותר ומה אסור להם לעשות בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים. העדויות מצביעות גם על ממשק לקוי ביסודו בין הצבא והמשטרה. תופעת העמידה מנגד היא פן אחד של מדיניות הכלת העבריינות של אזרחים ישראלים, המצטרף להיבטים אחרים של מדיניות זו, ובהם בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות, השתלטות על אדמות בבעלות פלסטינית או הפרת דיני הסביבה והעבודה. אלה מרוקנים את מושג שלטון החוק בשטחי הגדה מתוכנו 5 ומשפיעים על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים של הגדה המערבית, האמורים ליהנות ממעמד של אנשים מוגנים על פי הוראות המשפט הבינלאומי. תופעת הכלת העבריינות הזו ממחישה שוב ושוב ממדיים של הפרות זכויות אדם.-את העובדה שההתנחלויות הן מוקדים רב עומדים מנגד 6 מבוא "כל חייל ישראלי נושא עמו בתרמילו את כללי המשפט הבינלאומי הפומבי המנהגי, , 393/82 בפסק דינו של השופט אהרן ברק, בג"ץ33 שעניינם דיני המלחמה" (סעיף )28.12.83-ג'מעיית אסכאן אלמעלמין נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון מ (ובמשך 1814–1799 המצביא והתיאורטיקן הצבאי הצרפתי נפוליאון בונפרטה, שמשל בצרפת בשנים ) טבע את האמירה "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל", המבטאת 1815-כמאה ימים גם ב את האחריות הנתונה בידי כל חייל. כמעט מאתיים שנה אחר כך, שופט ותיאורטיקן משפטי ישראלי חשוב ומשפיע, אהרן ברק, לימים נשיא בית המשפט העליון, החליף את שרביט המפקד בהוראות המשפט הבינלאומי. בפסיקה מעצבת , שהתייחסה לתחומי סמכותו של המפקד הצבאי בשטח הכבוש 1983-של בית המשפט העליון מ שנים לאחר כיבושן, הביע ברק תפיסה אופטימית, אוטופית כמעט, 16 )(הגדה המערבית ורצועת עזה שלפיה חיילי הצבא הישראלי מכירים את הוראות המשפט הבינלאומי ואף מקיימים אותן. למרבה הצער, דו"ח זה ממחיש כי תפיסת מציאות הכיבוש של השופט אהרן ברק היתה ועודנה אוטופית ומנותקת מהקורה בשטחים הפלסטינים הכבושים. דו"ח זה, המתמקד בתופעת העמידה מנגד של חיילים וקצינים מול גילויי אלימות של אזרחים ישראלים בשטחים הפלסטינים הכבושים, מבהיר כי חיילי צה"ל אינם מוכשרים לפעול כהלכה נגד אירועים שבהם אזרחים ישראלים פוגעים בפלסטינים או ברכושם על רקע אידיאולוגי או מתוך אלימות לשמה, לפני האירוע, במהלכו או אחריו. יתרה מזאת, על פי עשרות עדויות ודו"חות של ארגונים ממשלתיים וארגוני זכויות אדם, חיילי צה"ל אינם יודעים דבר וחצי דבר על תפקידם וחובתם בכל הנוגע לאכיפת החוק והסדר הציבורי לפי הוראות המשפט הבינלאומי, או ביחס לחובות הצבא כחליפו של הריבון בשטח הכבוש. אלימות אזרחים ישראלים נגד פלסטינים תושבי השטחים הכבושים ורכושם היא תופעה נפוצה שימיה כמעט כמניין ימי הכיבוש הישראלי, וכמוה תופעת העמידה מנגד של חיילים. המונח "עמידה מנגד" מתייחס לאירועים שבהם חיילים עדים לפגיעה בפלסטינים או ברכושם, ואינם עושים דבר כדי למנוע זאת, כלומר לממש את הסמכויות המוקנות להם לעכב ולעצור את המעורבים באירוע, לסגור את זירת האירוע כדי לחקור אותו וכדי שהמשטרה תוכל לאסוף ממצאים, ובשלב מאוחר למסור עליו עדות. דו"ח זה מרחיב לגבי חובותיו וסמכויותיו של הצבא כחליפו של הריבון בשטח הכבוש על פי הוראות המשפט הבינלאומי. חובות וסמכויות אלו כוללות את שמירת החוק והסדר, כולל במשימות בעלות אופי שיטורי, כפי שהוגדרו בצווים צבאיים המתייחסים לשטחים הפלסטיניים הכבושים (כיום הגדה המערבית ובעבר גם רצועת עזה). הדו"ח מראה כי תופעת העמידה מנגד, הנמשכת כבר יותר רשמיים שונים וארגוני זכויות אדם. -משלושים שנה, זכתה לתיעוד רב על ידי גורמים ממשלתיים בהמשך סוקר הדו"ח את כל סוגי ההכשרות, ההדרכות ונוהלי הצבא המתבססים בין היתר על נוהל לאכיפת החוק על לאזרחים ישראלים, כפי שנמסרו 1998-שגיבש היועץ המשפטי לממשלה עוד ב לארגון יש דין על ידי דובר צה"ל ודובר משמר הגבול (בתשובה לבקשות לפי חוק חופש מידע מפורטות). הדו"ח בוחן את אופן הבנתם ומימושם של הכשרות, הדרכות ונהלים אצל קצינים וחיילים 7 עדויות מפורטות של חיילים וקצינים, שנגבו על ידי ארגון שוברים77 בתפקידים פיקודיים על סמך שתיקה. בעדויות ענו החיילים על סדרת שאלות בנושא תופעת העמידה מנגד. ראוי לציין כי גם לפי טענת הצבא, הנהלים חסרים וחלקיים ונדרשים ל"עדכון, שינוי ובחינה מחדש". ההכשרות הצבאיות פעמיות, מועברות לשכבה צרה של מפקדים, ולא -בנושא אכיפת החוק על אזרחים ישראלים הן חד ניתן בהן כל חומר כתוב. העדויות חושפות את הפער העמוק והמטריד בין חובת הצבא לאכוף את החוק והסדר הציבורי 77 בשטחי הגדה המערבית ובין האופן שבו אותם חיילים תופסים את תפקידם וסמכויותיהם, המתבטא בהימנעותם מאכיפת חוק משמעותית כלפי אזרחים ישראלים אלימים. בהסתמך על אותן עדויות, הדו"ח מציין את כשלי הצבא המתמשכים והמצטברים בהדרכתם והכשרתם של החיילים, בהבהרת חובות הצבא לפי הוראות המשפט הבינלאומי ופסיקות בית המשפט העליון, ובגיבוש נהלים ופקודות המבהירים את תפקידי החיילים באירועי אלימות של אזרחים ישראלים, כולל לגבי מימוש סמכויות העיכוב והמעצר, האמצעים המותרים לשימוש נגד אזרחים ישראלים, שמירת זירת האירוע, מתן עדויות, חקירת אירועים ושיתוף פעולה מתמשך עם משטרת ישראל. הדו"ח מדגיש את הצורך המיידי בגיבוש קובצי פקודות קבע ברורים וממצים, בהתאם לפסיקות בית המשפט העליון והנחיות היועץ המשפטי לממשלה. דו"ח זה, כמו דו"חות קודמים של יש דין ודו"חות ממשלתיים אחרים, ביניהם אלה של מבקר המדינה, מצביעים על ניסיונו המתמשך של הצבא להתנער מחובתו – העיקרית והבסיסית כהגדרת בית המשפט העליון – לאכוף את החוק והסדר בגדה המערבית בכל הקשור לאלימות מצד אזרחים ישראלים, וניסיונו להטיל אחריות זו לפתחה של משטרת ישראל, אף שזו חובתו של הצבא ולמרות תפקודה הכושל והרשלני של המשטרה בתחום זה. הדו"ח מדגיש כי "רוח המפקד" השוררת בצבא מאז ראשיתו של מפעל ההתנחלויות, כמעט בכל דרגי הצבא ולדורותיו, מעדיפה את האינטרס של ההתנחלויות על פני מילוי חובות הצבא כגוף האמון על שמירת הסדר הציבורי ואכיפת החוק. הגישה המעדיפה את האינטרס של מפעל ההתנחלויות על פני שמירה על שלטון החוק נהוגה גם בזרועות שלטון וגופי אכיפת חוק נוספים. היא מובילה לדפוס של כאוס שלטוני ההולך ומתקבע בתחומי הגדה המערבית, ומתאפיין בהכלה של עבריינות מתנחלים והתנחלויות, עד כדי סכנה של אובדן שליטה באזורים מועדים לפורענות בגדה המערבית. מדיניות הכלת עבריינות המתנחלים וההתנחלויות, ובייחוד אירועי האלימות שיוזמים מתנחלים, שבמקרים רבים מטרתם היא להרחיק פלסטינים מאדמותיהם כצעד מקדים לפני השתלטות המתנחלים עליהן, באה כמובן על חשבון זכויותיהם של הפלסטינים. מדיניות זו מדגימה עד כמה תחת שלטון הכיבוש הישראלי בגדה המערבית התרוקנו מכל תוכן מושגים כמו שלטון החוק, השוויון בפני החוק והמחויבות לאכוף אותו ללא משוא פנים. עומדים מנגד 8 :פרק א חובת ההגנה על אזרחים בשטח הכבוש על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, חובת ההגנה על אזרחי השטח הכבוש, הפלסטינים תושבי הגדה המערבית (ובעבר גם הפלסטינים תושבי רצועת עזה), היא חובה בסיסית ועיקרית המוטלת על המעצמה הכובשת וצבאה – הריבון הזמני בשטח הכבוש. באמנת האג: חובת הכוח הכובש לשמור על החוק והסדר43 תקנה 1907- באמנת האג מ43 הכלל היסודי בדיני הכיבוש המעגן את חובת ההגנה על אזרחים הוא תקנה (ובשמה המלא: אמנת האג בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, לרבות תקנות בקשר לדיני חוקתי, וככזו היא חולשת על כל דיני הכיבוש ומתווה -ומנהגי המלחמה ביבשה). לתקנה זו אופי מעין את עקרונות הבסיס לגבולות הכוח של המעצמה הכובשת ואת עקרונות היחסים בין שלטון לאזרח בשטח הכבוש. תקנה זו מחייבת את המפקד הצבאי של המעצמה הכובשת, הוא הריבון הזמני בשטח הכבוש, לנקוט את "כל האמצעים שביכולתו כדי להחזיר על כנם ולהבטיח את הסדר והחיים הציבוריים, עד כמה שהדבר אפשרי, מתוך כיבוד החוקים הנהוגים במדינה, חוץ אם נבצר ממנו הדבר לחלוטין". בכך היא מגדירה את שלוש התכליות של דיני הכיבוש: 1 1 .הצורך לדאוג לאוכלוסייה המקומית 2 2 . הצורך לדאוג לצרכים הצבאיים של הצבא הכובש 3 3 . 1.החובה לכבד את זכויותיו של "הריבון החוקי" בשטח באמנת האג צמצמו את תכליותיה 43 פסיקות רבות של בית המשפט העליון שפירשו את תקנה לאיזון בין שתי הראשונות בלבד, באופן שאפשֵ ר לישראל לכרסם במשך השנים בזכויותיו של הריבון הקודם בשטח ולקבוע עובדות במרחב השטח הכבוש, ובראשן את מפעל ההתנחלויות. בית המשפט , וקבע כי "אין ספק שתפקידו 1981-העליון מיקד את פרשנותו לתקנה בהיבט אכיפת החוק כבר ב העיקרי של הריבון בשטח מוחזק הוא לשמור על החוק והסדר. זאת עליו לעשות גם בהעדר כל תלונה 2."מצד תושבי המקום '), עמ2006 ,ארנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה ושלום (הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב 1 , (להלן בן נפתלי ושני, המשפט הבינלאומי). ראו גם מסלול הנישול – המקרה של המאחז עדי עד (יש דין180-179 .) (להלן מסלול הנישול14-13 '), עמ2013 פברואר ).363 ,361 )3( (פ"ד לה19.5.1981- מוסטפה ענאבי אל נאתשה ואח' נ' שר הביטחון ואח' מ175/81 פסק דין בג"ץ 2 9 ) הרחיב1983-פסק דין מעצב של שופט בית המשפט העליון אהרן ברק (פרשת ג'מעיית אסכאן מ פרשנויות קודמות של בית המשפט לאותה תקנה ומאז הדריך וצוטט בעשרות פסקי דין אחרים. פסק דין זה התווה הלכה שלפיה האמנה מאזנת בין שני צירים מרכזיים ("הקטבים המגנטיים", בהשאלה : "אחד – הבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של התופס 3)ממאמרו של פרופ' יורם דינשטיין בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית; האחר – הבטחת צרכיה של האוכלוסייה האזרחית בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית". פסק הדין אף חייב את המפקד הצבאי של האזור הכבוש "להפעיל את סמכויותיו בכל מקרה רק לטובת האזור, תוך הפעלת שיקולים רלבנטיים בלבד – טובת התושבים המוגנים מזה וצורכי הצבא מזה [...] אין המפקד הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים [...] של מדינתו שלו, עד כמה שאין בהם השלכה על האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של האוכלוסייה 4."המקומית , הרחיב בית המשפט העליון בנוגע לחובת הצבא ביחס לצורכי 2004-עשרים שנה מאוחר יותר, ב האוכלוסייה האזרחית: בתחום האחרון מופקד מפקד האזור לא רק על שמירת הסדר והביטחון של התושבים אלא גם על הגנת זכויותיהם, ובמיוחד על זכויות האדם החוקתיות הנתונות להם. הדאגה לזכויות אדם עומדת במרכז השיקולים ההומניטריים שחובה על המפקד 5.לשקול קובעת מכלול של הסדרים נורמטיביים המבטיחים את 43 בית המשפט העליון סבר כי גם תקנה המשך קיומם של הסדר והחיים הציבוריים הסדירים, וביניהם ממשל תקין על כל שלוחותיו, שתפקידו 6.לדאוג לאוכלוסייה המקומית המוגנת (הפלסטינית) בכל שטחי החיים, כולל ביטחון והקניין הפרטי 7.יתרה מזאת, בית המשפט הכיר באמנה זו כמשפט בינלאומי מנהגי המחייב גם את ישראל פסיקה מעצבת של בית המשפט העליון הדגישה את הצורך בגישה דינמית התואמת את "ממד הזמן" של מצב כיבוש ממושך – "תפיסה צבאית ארוכת מועד" – שבו צרכיה "האזרחיים" המשתנים של "על 19-האוכלוסייה המקומית "מקבלים יתר תוקף". זאת כיוון שסעיפי אמנת האג נוסחו במאה ה רקע תפיסה לוחמתית קצרת מועד" שבה אין "תשובה הולמת" לרבות מהשאלות המתעוררות בחיי 8.יום של כיבוש ממושך-היום .509 ,505 'תשל"ג), עמ-יורם דינשטיין, "סמכות החקיקה בשטחים המוחזקים", עיוני משפט ב (תשל"ב 3 ,25-17 , ג'מעיית אסכאן אלמעלמין נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, סעיפים393/82 פסק דין בג"ץ 4 .www.hamoked.org.il/items/160.pdf :. הנוסח המלא של פסק הדין מופיע באתר המוקד להגנת הפרט28.12.1983-מ . ראו גם חוות דעת מומחים (ד"ר גיא הרפז, פרופ' יובל שני, פרופ' איל 180-179 ,בן נפתלי ושני, המשפט הבינלאומי , יש דין – ארגון 2164/09 נפתלי) בבג"ץ-בנבנישתי, ד"ר עמיחי כהן, ד"ר יעל רונן, פרופ' ברק מדינה ופרופ' ארנה בן .2011 מתנדבים למען זכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' מינואר .4.3.2004-, יואב הס ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' מ10497/02- ו10356/02 בפסק דין בג"ץ8 סעיף 5 www.btselem.org/hebrew/international_law/hague_( באמנת האג באתר בצלם43 ראו הנוסח המלא של תקנה 6 באמנת האג בפסק דין בג"ץ43 ). כן ראו פרשנותו של בית המשפט העליון לסעיףconvention_and_regulations . הנוסח המלא28.12.83-, מ25-17 , ג'מעית אסכאן אלמעלמון נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, סעיפים393/82 בפסק12-7 ). ראו גם סעיפיםwww.hamoked.org.il/items/160.pdf( של פסק הדין מופיע באתר המוקד להגנת הפרט .9.6.2005-, המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' מ1661/05 דין בג"ץ , יואב הס ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' 10497/02-ו10356/02 בפסק דין בג"ץ8 ראו למשל סעיף 7 .4.3.2004-מ באמנת האג בחסר 43 בפסק הדין. ראו התייחסויות נוספות לפרשנות בית המשפט העליון לתקנה22 שם, סעיף 8 תקדים – ניתוח משפטי של דו"ח הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון ("ועדת לוי") (יש דין והקתדרה עומדים מנגד 10 בית המשפט קבע עוד כי אופן בחינתו וביקורתו השיפוטית על מקור סמכויותיו של המפקד הצבאי בשטח הכבוש ואופן השימוש בסמכויות אלו מעוגנים בכללי המשפט הבינלאומי המנהגי והמשפט הישראלי המינהלי, קרי פסיקות בג"ץ. בנימה אופטימית משהו הוסיף בית המשפט כי כללים אלה מלווים כל חייל ישראלי: "כל חייל ישראלי נושא עמו בתרמילו את כללי המשפט הבינלאומי הפומבי 9."המנהגי, שעניינם דיני המלחמה ואת כללי היסוד של המשפט המינהלי הישראלי הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון, בשם הצבא, כי הצבא "רואה את עצמו 2002 בשנת מחויב לקיים את כללי המשפט ההומניטרי לא רק מן הטעם שכללים אלו מתחייבים מן המשפט בית המשפט העליון 10."הבינלאומי, אלא גם כמתחייב מבחינה מוסרית, ואף מטעמים תועלתניים אף קבע "עקרונות שראוי שינחו" את הצבא והמשטרה בבואם 2004-, וב43 המשיך בפרשנותו לתקנה באמנת האג. לפי עקרונות אלה, על 43 להבטיח את קיומם של הסדר והביטחון המתחייבים מתקנה הכוח הכובש לאכוף את החוק הן במובן של סיכול עבריינות והן במובן של אכיפה באמצעות חקירה 11.והעמדה לדין באמנת ז'נבה הרביעית: אנשים מוגנים4 סעיף חובת ההגנה על אזרחי השטח הכבוש מעוגנת גם באמנת ז'נבה הרביעית (ובשמה המלא: אמנת ). אמנה זו מרחיבה באופן משמעותי את הכללים 1949-ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה מ ) – ומנסה לקבוע protected persons( "המגינים על אזרחי השטח הכבוש – המכונים "אנשים מוגנים נקודת איזון ראויה יותר בין הצרכים הצבאיים של הכוח הכובש לבין האינטרסים ההומניטריים של האוכלוסייה המקומית בעקבות הניסיון הטראומתי של מלחמת העולם השנייה. ,)2014 לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס, המסלול האקדמי המכללה למינהל, ינואר , אלג'מעיה אלמסיחיה 337/71 (וכן ראו שם פסיקות נוספות של בית המשפט העליון: בג"ץ98-54- ו14-13 'עמ (סכסוך עבודה, החלת 1972-ללאראד'י אלמקדסה (האגודה הנוצרית למקומות הקדושים) נ' שר הביטחון ואח' מ (אספקת חשמל 1972-, חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ נ' שר הביטחון ואח' מ256/72 החוק הירדני); בג"ץ (הרחקת שבטים 1973-, אבו חילו נ' ממשלת ישראל ואח' מ302/72 לחברון באמצעות חברת החשמל לישראל); בג"ץ 1983-, באסיל אבו עיטה ואח' נ' מפקד אזור יהודה והשומרון מ69/81 בדואיים מאדמתם בפיתחת רפיח); בג"ץ , המוקד להגנת הפרט ואח' נ' ממשלת 9961/03 (התקנת תקנות מס בלו על מוצרים ושירותים בגדה המערבית); בג"ץ , אמנה נ' מפקד 548/04 (ביטול מרחב התפר שבין גדר ההפרדה לקו הירוק כשטח סגור); בג"ץ2011-ישראל ואח' מ , מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל ואח' 7957/04 כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (צווים לפינוי מאחזים); בג"ץ , המועצה האזורית חוף 1661/05 (תושבי כפרים במובלעת אלפי מנשה לגבי חוקיות גדר ההפרדה); בג"ץ2005-מ , שלמה ולירו נ' מדינת ישראל (בקשה 3103/06 (חוקיות ההתנתקות); בג"ץ2005-עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' מ לראות במקרקעין שנרכשו בחברון לפני קום מדינת ישראל ככאלה שהופקעו על ידי ישראל בעקבות כיבוש האזור); בג"ץ , ראש המועצה דיר סאמט, מוחמד עבד מחמוד אלחרוב ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' 3969/06 , עלי חסיין מחמוד אבו צפייה, ראש מועצת2150/07 (מניעת פלסטינים לנוע ברגל או ברכב בכביש); בג"ץ2009-מ , ראש מועצת בית 281/11 למעבר פלסטינים); בג"ץ443 הכפר בית סירא ואח' נ' שר הביטחון ואח' (סגירת כביש (תפיסת קרקעות בגדה המערבית לצורך הקמת מסילת רכבת).2011-איכסא ואח' נ' שר הביטחון מ , 25-17 , ג'מעיית אסכאן אלמעלמון נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, סעיפים393/82 ב בפסק דין בג"ץ33 סעיף 9 .28.12.1983-מ , עמותת רופאים לזכויות אדם ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית2941/02- ו2936/02 פסק דין בג"ץ10 , שלפיה "אחראי מפקד פיקוד43 את פרשנותו לתקנה2014 . אתר הפרקליטות הצבאית הוסיף בספטמבר8.4.2002-מ www.mag.idf.( המרכז, המשמש כמפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, על שמירת הביטחון והסדר הציבורי באזור ).il/163-6843-he/Patzar.aspx?pos=23 בפסק דין בג"ץ, ראשד מוראר, ראש מועצת הכפר יאנון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון33 סעיף11 , רופאים לזכויות אדם ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה4764/04 בפסק דין בג"ץ10 . סעיף26.6.2006-ואח' מ .30.5.2004-מ 11 , הקובע כי "מוגנים4 הסעיף המרכזי באמנת ז'נבה הדן בהסדרים בנוגע ל"אנשים מוגנים" הוא סעיף על ידי האמנה הזאת הם אלה המוצאים את עצמם – באיזה זמן שהוא ובאיזו דרך שהיא, בשעת סכסוך או כיבוש – בידי אחד מבעלי הסכסוך או בידי אחת המעצמות הכובשות, והם אינם אזרחיו של אותו 12."בעל סכסוך או אזרחיה של אותה מעצמה כובשת באמנה ממסד את עקרון היחס ההומני וקובע כי "מוגנים זכאים בכל הנסיבות ליחס 27 בנוסף, סעיף ארץ לגופם, לכבודם [...] היחס אליהם יהא תמיד אנושי, והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשה -של דרך מוסיף איסור "לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לגרום לסבלם 32 אלימות או איומי אלימות..." סעיף 13."הגופני או להשמדתם של המוגנים 1949-אמנה זו והפרוטוקולים הנלווים לה – הפרוטוקול הראשון, פרוטוקול נוסף לאמנת ז'נבה מ 1949-בדבר הגנת קורבנות עימותים מזוינים בינלאומיים, והפרוטוקול הנוסף השני לאמנת ז'נבה מ – אושררו על ידי 1977 ביוני8-בדבר הגנת קורבנות עימותים מזוינים שאינם בינלאומיים, שניהם מ רובן המכריע של מדינות העולם ולפיכך סעיפיהן מוכרים כדין מנהגי המחייב גם את מדינת ישראל. עם זאת, בית המשפט העליון ציין שאף שישראל היא צד לאמנה זו, הוראותיה לא אומצו בחקיקה הישראלית, ובכל זאת "הוראותיה המנהגיות מהוות חלק ממשפטה של מדינת ישראל..." ו"ישראל מכבדת את ההוראות ההומניטריות של אמנה זו". בית המשפט אף הוסיף: "מודעים אנו לכך כי בחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג (בנושא חוקיות הקמתה של גדר ההפרדה – א"ה) נקבע כי אמנת ז'נבה הרביעית חלה באזור יהודה והשומרון, ואין תחולתה מותנית בנכונותה של מדינת ישראל לקיים את הוראותיה", אך הוא אינו נדרש לנקוט עמדה בנושא לאחר שממשלת ישראל הודיעה 14.כי מקובל עליה כי ה"היבטים ההומניטריים" של האמנה חלים באזור באמנת ז'נבה זו הוא "ההוראה הבסיסית של המשפט 27 בית המשפט העליון אף הכיר כי סעיף הבינלאומי ההומניטרי החלה בעת פעולות הלחימה", ואף הגדיר לפיה את חובות המפקד הצבאי: יש לעשות הכל כדי לשמור על חייהם וכבודם של התושבים המקומיים. חובתו של המפקד הצבאי על פי הכלל הבסיסי היא כפולה. ראשית, עליו להימנע מפעולות אשר פוגעות בתושבים המקומיים. זוהי חובתו ה"שלילית"; שנית, עליו לעשות פעולות 15.הנדרשות כדין המבטיחות כי התושבים המקומיים לא ייפגעו בפרשנות להוראה זו ציין בית המשפט כי המתנחלים תושבי השטח הכבוש אינם נחשבים לאוכלוסייה מוגנת, אך "בכל הנוגע לצורכי השמירה על ביטחון האזור וביטחון הציבור שבאזור, חלה סמכותו של מפקד האזור על כלל בני האדם המצויים בתחומי האזור בכל זמן נתון. קביעה זו מתחייבת מחובתו, www.btselem.org/hebrew/international_law/fourth_( באמנת ז'נבה נמצא באתר בצלם4 הנוסח המלא של סעיף12 .)geneva_convention www.icrc.org/applic/ihl/ihl.nsf/Comment.xsp?viewCom( שם, וראו הפרשנות לסעיף זה באמנה באתר הצלב האדום13 .)ments=LookUpCOMART&articleUNID=78EB50EAD6EE7AA1C12563CD0051B9D4 . ראו15.9.2005-, זהראן יונס מחמד מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' מ7957/04 בפסק דין בג"ץ14 סעיף14 , ג'מעיית אסכאן אלמעלמון393/82 . ראו גם פסק דין בג"ץ133-130 'גם בן נפתלי ושני, המשפט הבינלאומי, עמ , הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל ואח' נ' 769/02 בפסק דין20 נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון וסעיף . 14.12.2006-ממשלת ישראל ואח' מ .30.5.2004-, רופאים לזכויות אדם ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה מ4764/04 בפסק דין בג"ץ11 סעיף15 עומדים מנגד 12 הידועה והברורה, של מפקד האזור לקיים את ביטחון האזור והיותו מופקד על שמירת שלום הציבור 16."באזור משפט זכויות האדם הבינלאומי: הזכות לביטחון אישי בנוסף לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי המתייחסים ישירות לחובותיה של ישראל כמעצמה הכובשת, כללי משפט זכויות האדם הבינלאומי מגדירים את הזכויות "השוות והבלתי ניתנות לשלילה" של כל אדם באשר הוא. משפט זכויות האדם הבינלאומי כולל בין היתר את ההכרזה לכל באי עולם ), ואמנת 1966( , אמנת האו"ם הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות1948-בדבר זכויות האדם מ ) – אמנות שישראל חתמה עליהן ואשררה אותן בשנת 1966( האו"ם בדבר זכויות כלכליות וחברתיות באמנה הבינלאומית 9 וסעיף1948- סעיף ג' בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מ17.1991 . קובעים כי כל אדם זכאי לביטחון אישי1966-בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מ בעבר הביעה מדינת ישראל את עמדתה בפני גורמים שונים, פנימיים ובינלאומיים, כי שדה משפטי זה חל רק בתחומי המדינה ורק בימי שלום, להבדיל מהשטחים הכבושים ובימים של עימות מזוין. עמדתה הקהילה 18.של ישראל אינה עולה בקנה אחד עם המטרה והתכלית של אמנות בדבר זכויות אדם המשפטית הבינלאומית אינה מקבלת את עמדתה זו של ישראל וסבורה כי דיני זכויות האדם חלים גם בג"ץ קבע בכמה מפסיקותיו כי קיימת הנחה לתחולת אמנות אלו 19.בשטחים הכבושים על ידיה בפסק הדין שעסק במניעת תנועה של 20.וכי זכויות היסוד של אדם או קבוצה חלות גם בעת מלחמה שבשטח הגדה המערבית קבע בג"ץ:443 פלסטינים בכביש הנורמות העיקריות החלות באזור הנתון לתפיסה לוחמתית הן התקנות בדבר דיניה [...], 1907-, הנספחות לתקנת האג הרביעית מ1907 ומנהגיה של המלחמה משנת , ראו גם675,679 ,)3(, אברהם שעאר נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, פ"ד, מח2612/94 פסק דין בג"ץ16 ,3680/05 ,, פסק דין בג"ץ9.6.05-, המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' מה1661/05 פסק דין בג"ץ טהה אל חוואג'ה נ' ראש 2577/04 . פסק דין1.2.2006-ועד הישוב טנא נ' ראש ממשלת ישראל אריאל שרון ואח' מ , ראש מועצת בית איכסא נ' שר הביטחון ואח' 281/11 בפסק דין בג"ץ26 . ראו גם סעיף19.7.2007-הממשלה ואח' מ .6.9.2011-מ והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות1948- מתוך ההקדמה להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מ17 :. ראו נוסח ההכרזה והאמנה באתר בצלם1966-מ www.btselem.org/hebrew/international_law/universal_declaration www.btselem.org/hebrew/international_law/covenant_on_civil_and_political_rights בדבר דיני1969 במאי23 "מטרה ותכלית" היא עקרון פרשני ראשון במעלה של המשפט הבינלאומי. ראו אמנת וינה מיום18 .31 אמנות ("אמנת האמנות"), סעיף גופי האו"ם הפועלים לאכיפת אמנות זכויות אדם שבים וחוזרים על עמדה זו בדוחותיהם. גם בית המשפט הבינלאומי 19 לצדק בהאג קבע כי דיני זכויות האדם אינם מושעים בעת מצב לחימה, אלא חלים במלוא עוזם במסגרת המגבלות הקיימות. חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בעניין גדר ההפרדה, שבחנה את תחולתן של האמנות בשטח הגדה המערבית ואת חובותיה של ישראל לאור התחייבויותיה הבינלאומיות, מצאה כי ישראל, בהיותה הגורם הריבוני היחידי הקיים באזור, מחויבת לשמור על זכויות האדם של התושבים הפלסטינים. ראו חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק: " Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory". Advisory Opinion of 9 July, 2004 ICJ Reports (2004), p. 136, at pp. 177-181; "Legality of the Threat of Use of Nuclear Weapons", Advisory Opinion of 8 July 1996, ICJ reports (1996), p. 226, at. pp. 240. יצוין כי לגבי בית הדין הבינלאומי לצדק קבע בג"ץ כי הוא הגורם השיפוטי העליון במשפט הבינלאומי, ראו פסק דין בג"ץ .56 פסקה15.9.2005-, זהראן יונס מוחמד מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' מ7957/04 .56 , פסקה7957/04 פסק דין בג"ץ20 13 לאומי מנהגי [...]. לצד זה, מעוגנים דיני המשפט הבינלאומי-המשקפות משפט בין החלים על עימות מזוין בינלאומי גם באמנת ז'נבה הרביעית (...) שהוראותיה המנהגיות היו לחלק ממשפטה של מדינת ישראל ובפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה [...] אף שישראל אינה צד לו, משמשות הוראותיו המנהגיות אף הן חלק ממשפטה. בנוסף, במקום שבו קיים חסר בדיני העימות המזוין האמורים ניתן להשלימו מתוך "משפט 21."זכויות האדם הבינלאומי דורא, חזר בית המשפט -בפסק דין בג"ץ דיר סאמט, שעסק באיסור תנועת פלסטינים בכביש בית עווא על עמדתו כי סמכויותיו של המפקד הצבאי בשטח הכבוש יונקות מכללי המשפט הבינלאומי, ו"ניתן, לעיתים, להשלים את ההוראות ההומניטריות מתוך משפט זכויות האדם הבינלאומי": באשר לזכויות האדם של האוכלוסייה המקומית, אין חולק כי על המפקד הצבאי לכבד, להגן ולאפשר את מימושן של מגוון זכויות האדם המוקנות לתושבים המקומיים לאמנת ז'נבה הרביעית; תקנה 27 בכפיפות לצרכי ביטחון חיוניים (ראו, למשל, סעיף לאמנת האג). כן ראו העקרונות המנחים את פסיקתנו על פי האמנה הבינלאומית 46 22.בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות .16 , פסקה29.12.2009-, עלי חסיין מחמוד אבו צפייה נ' שר הביטחון מ2150/07 פסק דין בג"ץ21 , ראש מועצת הכפר דיר סאמט, מוחמד עבד מחמוד אלחרוב ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל3969/06 פסק דין בג"ץ22 .10 , פסקה22.10.2009-בגדה המערבית ואח', מ עומדים מנגד 14 :פרק ב סמכויות השיטור ואכיפת החוק והסדר הציבורי שבידי הצבא בנוסף לחובות המוטלות על הצבא ככוח כובש על פי הוראות המשפט הבינלאומי ופסיקות בג"ץ, גם החוק החל בתחומי הגדה המערבית – הכולל את החקיקה הצבאית ואת כל סמכויות השלטון הירדני ששלט בגדה המערבית לפני כיבושה – מגדיר בבירור את סמכויות השיטור ואכיפת החוק והסדר הציבורי שבידי הצבא וחייליו. ומיד עם כיבוש הגדה המערבית, עוד לפני סיום המלחמה, 1967 שלושה ימים אחרי תחילת מלחמת פרסם מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט המעביר לידיו את כל בנוסף, לפי 23."סמכויות השלטון הירדני "למען אפשר קיום הממשל התקין, הביטחון והסדר הציבורי , שהיו נהוגות בגדה בזמן השלטון הירדני, הוסמך "כל חבר בחילות 1945 )תקנות ההגנה (שעת חירום הממשלה" לאסור ללא פקודה כל אדם שיימצא עובר או שישנו חשד סביר כי עבר עבירה על תקנות 24.אלה מאוחר יותר הרחיב הצו הצבאי בדבר הוראות ביטחון בגדה המערבית את סמכויות השיטור שניתנו לחיילים והגדירן, ביניהן סמכויות עיכוב, מעצר וחיפוש בכלי החשוד אם לחייל יש "יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר, עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את הצו הצבאי הגדיר גם את העבירות שהחיילים אמורים למנוע, 25."שלום הציבור או את בטחון האזור ביניהן הריגה, תקיפה, פגיעה בחייל, היזק לרכוש בזדון, פעילות נגד הסדר הציבורי (המוגדרת כמי 26.ש"עושה מעשה הפוגע או העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי"), איומים ועלבונות נכון להיום, עמדת הצבא היא ש"לחיילים הפועלים באזור יהודה ושומרון יש סמכויות נרחבות לביצוע תפקידם לרבות בתחום אכיפת החוק [...] משכך, חיילי צה"ל מונחים להפעיל סמכותם ככלל, ובפרט באירועים בהם נדרשת מהם תגובה מיידית בשל משימתם הקונקרטית או נוכחותם באזור מסוים, לאכיפת הדין באזור יהודה ושומרון, בכל אירוע שיש ביכולתם להשפיע עליו ושהם נתקלים בו, לרבות במקרים של אלימות מצד קבוצות קיצוניות, פעילות חבלנית עוינת, אירועי 'תג מחיר' ופשיעה לאומנית , חתום בידי אלוף חיים הרצוג, מפקד כוחות צה"ל באזור7.6.1967- – מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט מ2 מנשר מספר23 .הגדה המערבית חילות הממשלה מוגדרים בתקנות כ"כל אחד מחילות הממשלה בים, ביבשה או באוויר, לרבות כל חלק מאותם חילות".24 ,1.11.2009- מ2009-) – התש"ע1651 ' בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס28-21 סעיפים25 חתום בידי אל"מ שרון אפק, היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון. צו זה מאגד את כל הצווים הביטחוניים התקפים בגדה המערבית. .250- ו249 ,247 ,236 ,211 ,210 שם, סעיפים26 15 עמדת הפרקליטות הצבאית היא ש"פקודות הצבא ונהליו קובעים חובה לכוחות צה"ל לנקוט27."אחרת 28."את כל הפעולות הדרושות לשם מניעת עבירה או הפסקת ביצועה, יהא אשר יהא סוגה חודשיים לאחר כיבוש הגדה המערבית הואצלו סמכויות השיטור ואכיפת החוק שבידי הצבא גם למשטרת ישראל, ובכלל זאת גם לכוחות משמר הגבול (מג"ב), בצו צבאי שהקנה ל"כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור" את כל סמכויות אכיפת החוק שבידי החיילים, והכפיפם "תחת 29."פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור משפטית כי לכל חייל ניתנות סמכויות אכיפת -כפי שיובהר בהמשך הדו"ח, מעבר לקביעה הפורמלית חוק ושמירת סדר, מפקדי הצבא לא פעלו ואינם פועלים גם כיום להכשרה ראויה של חיילים במשימות שיטור ואכיפת חוק מול אזרחים ישראלים – מתנחלים ואחרים – ומבקשים להטיל את האחריות על משטרת ישראל. זאת אף על פי שלרשות הצבא עומדים כוחות הגדולים באופן משמעותי מכוחות המשטרה בגדה המערבית, הם פרושים באזורים רבים יותר, עומדים לרשותם אמצעים מגוונים ורבים יותר, ויש להם יכולת נגישות ותגובה מהירה יותר מזו של המשטרה. הצבא גם מאומן ומוכשר לפעול ככוח שיטור שתפקידו לדכא כל הפרת סדר או הפגנה של פלסטינים, כולל באמצעים לפיזור הפגנות בנוסף, כפיפותו של מחוז יהודה ושומרון (ש"י) במשטרה 30.ובירי חי, גם אם ההפגנה איננה אלימה למפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והנסיבות הביטחוניות באזור יוצרים תלות של המשטרה בצבא ברבות מפעולותיה, בייחוד אלה שבזירות הסמוכות ליישובים פלסטיניים, שבהם המשטרה נזקקת 31.לליווי צבאי שלעתים אינו ניתן במהירות הראויה ולעתים אינו ניתן כלל בנוסף, ראשי הצבא הבינו עוד בראשית ימיו של מפעל ההתנחלויות שהממשלה מעדיפה להגיע להבנות ולשיתוף פעולה עם ראשי המתנחלים מאשר לאכוף את החוק והסדר בשטחים הכבושים, ולפיכך נמנעו מלהורות על אכיפת החוק על המתנחלים, כולל על אכיפת הצווים הצבאיים עצמם. כשקצינים ) או ראש המינהל האזרחי תא"ל אילן פז 1989-1987( בכירים כמו אלוף פיקוד המרכז עמרם מצנע ) ניסו לפעול לאכיפת החוק על המתנחלים, הם סומנו כאויבי המתנחלים וראשיהם פעלו 2005-2003( לפיטוריהם. פז אמר: "לא עשיתי מה שציפו. הכל הפך לאישי. סומנתי על ידי המתנחלים כמי שמוביל 32."קו נגדם. הם אמרו לי לאורך כל התקופה: אתה לא משחק לפי הכללים – ולכן תחטוף , נכלל בהודעה ותגובה מטעם הנתבעת19.1.2015- ראו תצהירו של סא"ל כפיר כהן, קצין אג"ם באוגדת יהודה ושומרון מ27 .61685-06-13 .לבית המשפט השלום בירושלים, מדינת ישראל, בתביעתו של פדל חמד מחמוד עמור, ת.א מן במשרד - מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר28 .14.2.2015-עריכת דין מיכאל ספרד מ , חתום בידי אלוף עוזי נרקיס, אלוף פיקוד 14.7.1967- – צו בדבר כוחות משטרה הפועלים בשיתוף עם צה"ל מ52 ' צו מס29 .מרכז ומפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית ), 2011 נבי סאלח (ספטמבר- ראו דו"חות בצלם הפגנת כוח – טיפול כוחות הביטחון בהפגנות השבועיות בכפר א30 .)2012 ואמצעים לפיזור הפגנות בשטחים (דצמבר זאת אף שיחס השוטר לאזרח במחוז ש"י (יהודה ושומרון) במשטרת ישראל גבוה מאשר בישראל. במחוז ש"י (יהודה 31 אלף מתנחלים356.5 שוטרים, בעוד שאוכלוסיית הגדה המערבית כוללת1,175 ושומרון), לפי אתר משטרת ישראל, יש מיליון פלסטינים (לפי הלשכה המרכזית הפלסטינית 2.79-) ו2013 (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שוטרים 2.7 שבשליטה ביטחונית פלסטינית), כלומר יחס שלA , בכל הגדה כולה, כולל אזורי2014 לסטטיסטיקה, נכון ליולי לאלף איש. ראו תני גולדשטיין, "השוואה בינלאומית: 2.2 היה מספר השוטרים לנפש בישראל2010-לאלף תושבים. ב ; גלעד נתן, "תפקידי המשטרה והיקף כוח האדם המועסק בה – סקירה ynet, 18.12.2010 ,"ישראל מפקירה את אזרחיה . 21.3.2007 ,)משווה" (מרכז המחקר והמידע בכנסת ), 2004 , (הוצאת דביר2004-1967 – עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ – המתנחלים ומדינת ישראל32 , דברי פז נאמרו בראיון לעמוס396 ,391-389 ,149 '. ראו ההתייחסות למצנע באלדר וזרטל, עמ413 ,410 ,376-375 'עמ .16.8.05 ,הראל, "נטש בזמן", הארץ עומדים מנגד 16 לאורך השנים ועד היום, ראשי הצבא והמשטרה לא הצליחו ליצור ולמסד שיתוף פעולה וחלוקה יעילה נוהל 1998-של סמכויות אכיפת החוק ביניהם, גם לא אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה פרסם ב מפורט שניסה להתוות את חלוקת הסמכויות בין הצבא והמשטרה בכל הנוגע לאכיפת חוק מול , לפני פרסום נוהל היועץ המשפטי לממשלה, האשים מפכ"ל המשטרה 1991- ב33.אזרחים ישראלים יעקב טרנר את הצבא בשיבוש פעילות המשטרה. שר המשטרה משה שחל חיווה דעתו בפני ועדת כי המשטרה נמצאת בגדה המערבית "רק כשלט", וכי 1993 חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנובמבר שנה לאחר פרסום 15 ,2013- ב34."עם מצבת כוח האדם העומדת לרשותה "אי אפשר לאכוף חוק נוהל היועץ המשפטי לממשלה, מצא מבקר המדינה "ליקויים בתיאום בין כוחות צה"ל והמשטרה לאחרונה טען קצין חקירות ממחוז 35."שיש בהם כדי לפגוע באכיפת החוק באזור יהודה והשומרון ש"י בפני צוות יש דין כי כוחות הצבא אינם מבינים את תפקידים כאוכפי חוק ושמירת הסדר. הוא אמר כי "הדרג [הצבאי] הזוטר, מחייל ועד מפקד פלוגה, תופסים עצמם כמגיני המתנחלים". לדבריו החיילים אינם מזהים הפרות סדר של אזרחים ישראלים כאירוע פלילי, ואין להם שום מוטיבציה לעצור 36.אירועים כאלה , צבר בעשרים שנות קיומו של המחוז מוניטין שלילי המתבטא 1994-מחוז ש"י במשטרה, שהוקם ב ביצוע -בכישלון מתמשך בכל פעולותיו, ובכלל זה חקירות המתאפיינות ברשלנות החוקרים ובאי משאביו המוגבלים של מחוז זה, כוח 37.פעולות חקירה בסיסיות הנוגעות לעבירות אזרחים ישראלים האדם המצומצם שלו, האיכות הירודה של החקירות המתבצעות בו ומיקוד מאמציו ומשאביו בטיפול בעבירות ביטחוניות של פלסטינים מעקרים את יכולתו לאכוף את החוק באופן יעיל ומתמשך על אזרחים ישראלים שפוגעים בפלסטינים. לכאורה, וברמה ההצהרתית, הצבא ערוך וכוחותיו מוכוונים ומתודרכים לפעול באירועי אלימות של אזרחים באופן האמור למנוע את תופעת העמידה מנגד. משימת פיקוד מרכז, האחראי לאזור הגדה המערבית, כפי שהיא מפורטת בתפיסת ההפעלה הפיקודית לביטחון השוטף, כוללת בין היתר את השמירה על החוק והסדר והבטחת מרקם חיים אזרחי תקין. גם נוהל אוגדת יהודה ושומרון העוסק בהתנהגות הנדרשת מכוח צבאי המגיע לזירה של אירוע פעילות חבלנית עוינת או אירוע פלילי קובע, בין היתר, כי על הכוח לעצור את המעורבים באירוע תוך הפרדה ביניהם; עליו לסגור את הזירה וזירות הצבא אף טוען כי כדי להתמודד עם תופעת 38.המשנה; ונאסר עליו להזיז חפצים או לגעת בהם העמידה מנגד מועברות לכוחותיו מקראות, הרצאות פרונטליות וסדנאות ניתוח אירועים. לדברי דובר צה"ל, "הרצאות אלו מועברות החל משלבי ההכשרה הראשוניים, עובר להגעת כוח לגזרת פעילות 39."חדשה וכלה בעדכונים עתיים לכוחות המוצבים בגזרות עצמם .17.8.1998- נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפרים חוק באיו"ש ובאזח"ע (מבוא וחלק כללי) מ33 (להלן191 ,185 ', עמ1994 ,) ראו דו"ח ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד (ועדת שמגר34 .)דו"ח ועדת שמגר .138 ', עמ17.7.2013-ב מ63 דו"ח מבקר המדינה35 .73 ', מצוטטת במסלול הנישול, עמ18.9.2011 , שיחה עם קצין ממחוז ש"י במשטרת ישראל36 2013-2005 ראו דפי נתונים של יש דין: חקירות משטרה בעקבות פגיעה בעצים של פלסטינים, נתוני מעקב37 ); דו"חות יש דין: מסלול2013 (יולי2013-2005 ,); אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים2013 (אוקטובר ) ועקיפת חוק – 2006 ; מראית חוק – אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (יוני95-73 'הנישול, עמ ) (להלן מראית חוק ועקיפת חוק). 2015 כישלון אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (יש דין, מאי . ראו גם את דף הרקע של פיקוד מרכז באתר דובר צה"ל, שבו139-137 ', עמ17.7.2013-ב מ63 דו"ח מבקר המדינה38 .)dover.idf.il/IDF/units/pikudim/08/default.htm( "מצוין כי הפיקוד "יאכוף חוק וסדר במרחבו מן מהצוות - מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר39 .14.2.2015-המשפטי של יש דין מ 17 אלא שכאשר מפרקים ופורטים הצהרות אלה מגלים כי ההכשרות וההדרכות שמעביר הצבא לחייליו פעמיות, מטילות -בכל הנוגע להתמודדות עם אירועי אלימות של אזרחים ישראלים הן מצומצמות, חד את האחריות לאכיפת החוק והסדר הציבורי על המשטרה, ואינן מגובות בפקודות קבע ברורות וממצות המגדירות את סדר הפעולות הנדרש באירועים אלה. הצבא גם נמנע מלהגדיר את העמידה מנגד באירוע אלים כעבירה בחוק השיפוט הצבאי, הגוררת עימה סנקציה משמעתית או פלילית, ולו בשל חובתם של החיילים כעובדי ציבור לאכוף את החוק, ובכלל זה להגן על קורבנות אירוע ועל רכושם מפני המשך ביצוע העבירה והחובה לעכב או לעצור חשודים בביצוע העבירה. גם הקוד האתי של הצבא ("רוח צה"ל") אינו מתייחס לסוגיה של חייל או 40.קצין העומד מנגד באירוע אלים לטענת הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, ניתן לייחס לחיילים שעמדו מנגד ולא מנעו ביצוע עבירות נגד פלסטינים או רכושם כמה עבירות המצויות בחוק השיפוט קיום הוראות מחייבות בצבא, התנהגות שאינה -פשע, אי-הצבאי ובחוק העונשין, וביניהן אי מניעת הולמת ואף סיוע למבצע העבירה העיקרי. אך גם ריגלר מודה שעד היום אף חייל לא הועמד לדין בגין 41.עבירות אלו ראוי לציין כי חוק העונשין הישראלי מגדיר הימנעות במזיד של עובד ציבור ממילוי חובה המוטלת עליו 42.על פי דין כעבירה פלילית שדינה מאסר שלוש שנים, אך ההרשעות לפי הסעיף בחוק זה נדירות .)dover.idf.il/IDF/About/Purpose/Code_Of_Ethics.htm( "רוח צה"ל" באתר דובר צה"ל40 מן מהצוות- מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר41 .14.2.2015-המשפטי של יש דין מ מילוי חובה רשמית: "עובד ציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת - בדבר אי1977- בחוק העונשין, תשל"ז285 סעיף42 עליו על פי דין, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים , מדינת ישראל נ' יצחק כהן ואח', 40216.00 יכול לעמוד בה". ראו פסק דין בית המשפט המחוזי תל אביב יפו בתיק פ פארטי" במועדונים בתל -, שבו הורשע שוטר לפי סעיף זה לאחר שלא דיווח למפקדיו על מסיבות "אפטר17.2.2002-מ , מדינת 009705/00 יפו בתיק-אביב אף כי ידע שמדובר במסיבות סמים. כמו כן פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב מילוי חובתו, והוטל עליו קנס בסך -, שבו הורשע שוטר בנטילת שוחד ובאי14.11.2002-ישראל נ' כליף שלמה ואח' מ ימי מאסר תמורתם. 60 או₪ 1,000 עומדים מנגד 18 :פרק ג כישלון הצבא בהתמודדות עם עבריינות אזרחים ישראלים והשתרשות תופעת העמידה מנגד של חיילים עמידה של חיילים מנגד באירועים אלימים שבהם אזרחים ישראלים פוגעים בפלסטינים או ברכושם היא תופעה המסמנת פן אחד במדיניות הכלת העבריינות ועצימת העין שנוקטות כל רשויות אכיפת החוק הישראליות כלפי מפעל ההתנחלויות כולו עוד מראשיתו, וכלפי עבירות שונות ומגוונות שמבצעים 43.אזרחים ישראלים בשטחי הגדה המערבית כאמור, דפוס העמידה מנגד קיים עוד מראשיתו של מפעל ההתנחלות, ומתועד בעשרות פרסומים, מטעם גורמים ישראליים רשמיים, מטעם ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים וכן מטעם האו"ם, דפוס הכלת 44.כולל מועצת הביטחון – כולם מתעדים אלימות אזרחים ישראלים נגד פלסטינים עבריינות המתנחלים התעצב והתמסד בימיה הראשונים של ההתנחלות היהודית בעיר חברון עוד , והשפיע על יחסן של כל רשויות אכיפת החוק לאורך חמשת עשורי הכיבוש. כבר במאי 1968-ב חודשים לאחר הקמת ההתנחלות בחברון, התבטא דפוס זה בהחלטת הממשלה כי "תופעל 13 ,1969 45."כל השפעה אפשרית על המתנחלים לקיים את הסדר בחברון בהתאם להוראות הממשל הצבאי מאז ועד היום ההתנחלות בחברון סימנה את דפוס היחסים האלימים בין המתנחלים לבין תושבי חברון הפלסטינים. דגם התגובה של הצבא הישראלי התקבע באופן שבו הצבא ממאן לכפות את סמכותו ראו דו"חות יש דין: מראית חוק; מעט מדי ומאוחר מדי – פיקוח פרקליטות המדינה על חקירות עברות אזרחים43 אכיפת צווים שיפוטיים, גרירת רגליים והכשרה-); רוח גבית – אי2008 ישראלים נגד פלסטינים בשטחים (יולי ), המרחב הפרוע – העברת 2013 ); מסלול הנישול (אפריל2011 בדיעבד של בנייה בלתי חוקית בשטחים (אוקטובר ); עקיפת חוק (מאי 2014 סמכויות שיטור וביטחון רכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש"צים) בהתנחלויות ובמאחזים (יוני ; חקירות משטרה 24.7.2013- מ2013-2005 ); ודפי המידע אכיפת חוק על אזרחים ישראלים, נתוני מעקב2015 . ראו גם דו"חות21.10.2013- מ2013-2005 בעקבות פגיעה בעצים של פלסטינים בגדה המערבית, נתוני מעקב ); ההתנחלות עפרה 2002 (אוגוסט28.7.02-26.7.02 אכיפת החוק על מתנחלים בחברון-בצלם עומדים מנגד – אי ), עמ' 2009 ); שפכים ללא גבולות – הזנחת הטיפול בשפכי הגדה המערבית (יוני2008 – מאחז בלתי מורשה (דצמבר ; ניצול ונישול – מדיניות 28-25 '), עמ2010 ; כל האמצעים כשרים – מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית (יולי12-7 .44-43 '), עמ2011 ישראל בבקעת הירדן וצפון ים המלח (מאי United Nations Security Council, Resolution 471, S/RES/471 (1980), 5 June 1980; United Nations Security 44 ;Council Resolution 904 (1994) Adopted by the Security Council at its 3351st meeting, on 18 March 1994 Report of the independent international fact-finding mission to investigate the implications of the Israeli settlements ראו on the civil, political, economic, social and cultural rights of the Palestinian people throughout the Occupied Palestinian ; ראו גםTerritory, including East Jerusalem, Human Rights Council, United Nations, A/hrc/22/63, 7/2/13, p. 12-13 בנייר עמדה שהוגש על ידי יש דין לוועדת הבדיקה הבינלאומית בנושא ההתנחלויות הישראליות24-20 סעיפים . 6-4 ', עמ6.11.2012 ,בשטחים הפלסטינים הכבושים כולל מזרח ירושלים , המתייחס 177 '), עמ1994( ) ראו דו"ח ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד (ועדת שמגר45 . ההתנחלות היהודית בחברון23.4.1969- בעקבות תקרית שאירעה במערת המכפלה ב4.5.69-להחלטת ממשלה מ הועברו המתנחלים לבניין הממשל הצבאי בחברון. ראו "כך הכל 21.5.1968- במלון פארק בחברון, וב11.4.68-הוקמה ב התחיל..." באתר המועצה המקומית קרית ארבע חברון. 19 כגוף האוכף את החוק והסדר בכל הקשור באזרחים ישראלים, מתיר למתנחלים לקבוע עובדות בשטח, עומד מנגד כשתושבי חברון הפלסטינים מנסים להודפם, ומתערב רק כשהוא נדרש להגן על המתנחלים מפני סכנת העימות האלים. במקרים אלה הצבא פועל כשליח המתנחלים ומרחיק את 46.תושבי חברון הוותיקים מנכסיהם – בתיהם ובתי העסק שלהם מאז הקמת ההתנחלות בחברון ובמשך השנים, אלימות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים זכתה להכשר רבני ולתמיכה של מנהיגים בולטים מקרב המתנחלים. באינתיפאדה הראשונה והשנייה הקצינה אלימות זו עד כדי פוגרומים מאורגנים נגד פלסטינים, שכללו גם התנכלויות של מתנחלים לחיילים והגיעו עד כדי עשיית דין לעצמם בפרסום הוראות פתיחה באש למתנחלים מטעם עצמם, ללא הקימה משטרת ישראל במחוז ש"י מפלג פשיעה לאומנית, שתפקידו 2013 במרס47.אישור הצבא 48."למנוע ולסכל "פשיעה לאומנית של יהודים כנגד פלסטינים או קבוצות מיעוט אחרות הצבא ער לתופעת העמידה מנגד, ולפי טענת הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, "חרף המאמצים הרבים המושקעים בנושא, לצערנו, ישנם עדיין אירועים של 'עמידה כפי שיפורט לעיל, במשך השנים השתמטו ראשי הצבא שוב ושוב ממימוש חובתו הבסיסית 49."'מנגד והעיקרית של הצבא, כמי שמופקד על ניהול השטח הכבוש, להבטיח את החוק והסדר הציבורי, כפי שנקבע בפסיקות חוזרות ונשנות של בית המשפט העליון, וביקשו להטיל אחריות זו על המשטרה. השתרשות תופעת העמידה מנגד של חיילים : דו"ח ועדת קרפ – תיעוד ראשון של התופעה1982 רשמיים החלו לתעד עמידה מנגד של חיילים באירועים אלימים שיזמו אזרחים-גופים ממשלתיים ישראלים כבר בתחילת שנות השמונים. הוקם צוות המעקב לחקירת חשדות נגד ישראלים ביהודה ושומרון בראשות המשנה 1981 באפריל ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודית קרפ, בעקבות התחייבות המדינה בפני בית המשפט העליון ראש הממשלה מנחם 50.לאכוף את החוק והסדר נגד מתנחלים אלימים ממתחם בית הדסה בחברון בגין הורה אז, באמצעות מזכירו הצבאי, למתאם פעולות הממשלה בשטחים ולמפקד אזור יהודה '), עמ2004 ,ביתן, דביר- (כנרת, זמורה2004-1967 עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ – המתנחלים ומדינת ישראל46 . ראו גם דו"ח בצלם עיר רפאים – מדיניות ההפרדה הישראלית ודחיקת רגליהם של פלסטינים ממרכז חברון39-38 .9-7 '), עמ2007 (מאי . כמו כן דו"ח בצלם אכיפת החוק על אזרחים 518-517 ,501 ,372-368 ,153-151 ,144 ' אלדר וזרטל, אדוני הארץ, עמ47 .23 '), עמ1994 ישראלים בשטחים (מרס , נכלל בהודעה ותגובה 8.12.2014- ראו תצהירו של רפ"ק ארז אמויאל, ראש מחלק תשאול במפלג פשיעה לאומנית, מ48 61685-06- .מטעם הנתבעת לבית המשפט השלום בירושלים, מדינת ישראל, בתביעתו של פדל חמד מחמוד עמור, ת.א .20 '. להרחבה ראו יש דין, עקיפת חוק, עמ13 ,מן מהצוות המשפטי של יש דין- מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר49 .14.2.2015 .)363 ,361 )3( (פ"ד לה19.5.1981-, מוסטפה ענאבי אל נאתשה ואח' נ' שר הביטחון ואח' מ175/81 פסק דין בג"ץ50 יהודית קרפ חברה במועצה הציבורית של יש דין. בפסק הדין מתח בג"ץ ביקורת על מחדלי המשטרה בתקרית שאירעה בבית הדסה שבחברון, שבה מתנחלים פערו חור גדול בתקרת חנותו של רפד פלסטיני. ראו אלדר וזרטל, אדוני הארץ, .485 'עמ עומדים מנגד 20 ושומרון, לפעול "באופן תקיף למניעת הפרות של הסדר הציבורי והחוק" ולשתף פעולה עם צוות 51.המעקב שנה לאחר מכן הגיש צוות המעקב דו"ח ליועץ המשפטי לממשלה (דו"ח ועדת קרפ). הדו"ח סקר את הכשלים הסדרתיים בפעולות המשטרה, וביניהם גם את חקירת החשדות נגד מתנחלים אלימים , שבו 1980 (שאותם כינה "מעגל שוטה"), והסתמך בין היתר על דו"ח של פרקליט צבאי מאוגוסט מחטיבת הצנחנים בחברון היו עדים למקרה שבו זוג מתנחלים מקרית ארבע 202 תועד כי חיילי גדוד גרמו "נזק בזדון". אותם חיילים "לא מנעו זאת בעדם, לא עצרו אותם על מעשיהם ולא לקחו את פרטיהם". אותו דו"ח של הפרקליט הצבאי מוסיף אף כי לפי עדות החיילים, "החיכוכים היו יותר בין 52."צה"ל ליהודים מקרית ארבע מאשר לצה"ל ולערבים דו"ח צוות המעקב כלל תיעוד של עשרות אירועים אלימים שבהם היו מעורבים מתנחלים, והדגיש כי רשויות אכיפת החוק נוקטות כלפי תופעת אלימות המתנחלים קו הצהרתי, ללא חתירה לאכיפה קפדנית ומתמשכת של החוק. הדו"ח מציין כי המפקד הצבאי בגדה המערבית הציג בפני בג"ץ את , שלפיה "כל מפר חוק בין אם הוא יהודי ובין אם הוא 1981 הנחייתו בפני "פורום מפקדים" באפריל ערבי יטופל במסגרת החוק". לבג"ץ נאמר עוד כי ניתנו הנחיות בנושא לפי "הוראתו האישית של שר הביטחון", וכי מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה פנתה אל כל הרשויות והדגישה את מחויבותן ל"הקפדה יתרה" שהתחייבויות המדינה בנוגע לשמירת החוק והסדר "אכן תקוימנה הנחיות והתחייבויות אלה לא תורגמו לקובצי פקודות קבע לחייל (פק"ל) או נהלים מחייבים. 53."במלואן דו"ח צוות המעקב מציין עוד כי למרות התחייבויות מפורשות אלה, "אנשי הממשל הצבאי" פעלו בניגוד מוחלט לרוחן. הם התערבו בחקירות המשטרה נגד מתנחלים אלימים בחברון, לחצו לשחרור הוציא 1982 מתנחלים החשודים בעבירות אלימות ואף התחייבו לתקן את הנזקים שהם גרמו. במרס מפקד חטיבת אזור יהודה ושומרון הנחיה המטילה את הטיפול במקרים של ירי מתנחלים הפוגע בתושבים פלסטינים על "הממשל הצבאי" ולא על המשטרה. הנחיה זו בוטלה בעקבות התערבות 54.היועץ המשפטי לממשלה צוות המעקב עצמו נמנע מלהמליץ המלצה כלשהי ביחס לתופעת החיילים העומדים מנגד והסתפק רק בהמלצה "להעריך מחדש את הנהלים החלים על החזקת נשק צה"ל בידי אזרחים והמשתמע עו"ד קרפ 55."מכך ולהביא להצבת קו ברור בין הצבא למתיישבים בשאלת האחריות לביטחון האזור 56,1994 מסרה לוועדת שמגר, שחקרה את טבח המתפללים המוסלמים מערת המכפלה בפברואר .170-169 ' דו"ח ועדת שמגר, עמ51 מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, אל היועץ המשפטי לממשלה בנידון חקירת חשדות נגד52 . ראו גם אלדר1984-. הדו"ח עצמו פורסם רק ב25-24 ', עמ23.5.1982-ישראלים ביהודה והשומרון – דו"ח צוות המעקב מ .488-486 'וזרטל, אדוני הארץ עמ , שבו צוין כי מנהלת 29.4.1981-, מוסטפה ענאבי אל נאתשה ואח' נ' שר הביטחון ואח' מ175/81 ראו פסק דין בג"ץ53 מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, דורית בייניש, הצהירה בפני בית המשפט כי "ננקטו צעדים כדי להבטיח שמירה על החוק והסדר וכי תלונות התושבים (הפלסטינים של חברון – א"ה) נגד המחזיקים בבניין הדסה יטופלו בדחיפות וביעילות". ראו גם מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, אל היועץ המשפטי לממשלה בעניין חקירת חשדות . 2 ', עמ23.5.1982-נגד ישראלים ביהודה והשומרון – דו"ח צוות המעקב מ .29-28 ' שם, עמ54 .30 ' שם, עמ55 ועדת חקירה ממלכתית שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שהוקמה בעקבות טבח מערת56 מתפלים פלסטינים ופצע29 , כאשר ברוך גולדשטיין, תושב ההתנחלות קרית ארבע, רצח25.2.1994-המכפלה בחברון ב .1994 מתפללים נוספים. דו"ח הוועדה הוגש לממשלה ביוני125 21 כי המלצות צוות המעקב שבראשו עמדה לא זכו לטיפול ענייני וכי דו"ח הצוות "מונח כאבן שאין לה 57."הופכין ועדת שמגר ציינה כי בעקבות דו"ח צוות המעקב, היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר אכן פנה והזהירו מפני "הידרדרות נוספת" בשמירת הסדר ואכיפת 16.5.1983-לשר הביטחון משה ארנס ב החוק בגדה המערבית. הוא הציע כי "תינתן הצהרה" שאכיפת החוק תיושם "באופן תקיף רק על ידי הגורמים הרשמיים המופקדים על כך". גם היועץ המשפטי נמנע מלהתייחס לתופעת החיילים הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל דב שפי, הסכים עם "התיאור הבלתי מלבב" של 58.העומדים מנגד צוות המעקב בכל הנוגע לשלטון החוק, אך גם הוא לא מצא לנכון להתייחס לתופעת העמידה מנגד של חיילים והסתפק בהתחייבות "לעשות את כל אשר לאל ידנו בכדי לסייע לגורמים המוסמכים [קרי 59."המשטרה – א"ה] לתקן המצב , שבעה חודשים לאחר הצעת היועץ המשפטי זמיר, פרסמה הממשלה הצהרה בנושא 1984 בפברואר מדיניות אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי בשטחים הכבושים, שבה חזרה והדגישה כי אכיפת החוק והסדר הציבורי מוטלת על "מפקדת כוחות צה"ל, בסיוע משטרת ישראל ויתר גורמי הביטחון הפועלים מכוח תחיקת הביטחון שפרסמו מפקדי כוחות צה"ל". גם הצהרה זו לא התייחסה ישירות 60.לתופעת העמידה מנגד הצבא מטיל את האחריות לאכיפת החוק - : האינתיפאדה הראשונה1993-1988 ושמירת הסדר על המשטרה גם גלי התקפות יזומות של מתנחלים נגד פלסטינים במהלך האינתיפאדה הראשונה, לעתים קרובות מול חיילים העומדים מנגד, לא גרמו לצבא לנסח פקודות ונהלים מחייבים למניעת התופעה. זאת על למשל, 1988 אף ששוב, בפן ההצהרתי, מפקדים בכירים בצבא הזהירו מחומרת התופעה. במרס ארבעה חודשים אחרי תחילת האינתיפאדה הראשונה, התריע ראש ענף (רע"ן) הדין הבינלאומי היקף של הפרות חוק -בפרקליטות הצבאית בשם הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) מפני "גל רחב על ידי אזרחים ישראליים כנגד תושבים מקומיים במסגרת פעולות של 'נטילת החוק לידיים' על ידי הישראליים", וציין את "הצורך הדחוף לפעול בנחישות להשלטת החוק והסדר על כל תושבי השטחים, לרבות התושבים הישראליים". גם רע"ן הדין הבינלאומי נמנע מהתייחסות לחובתם של החיילים 61.להפעיל את סמכותם ולמנוע את אותן הפרות החוק והסדר , שנה חצי לאחר תחילת האינתיפאדה הראשונה, דן לראשונה צוות המעקב בראשות 1989 רק במאי עו"ד קרפ בתופעת העמידה מנגד של חיילים, או כניסוח הצוות, ב"שאלת היכולת להתמודד עם התופעה החדשה של הפרות סדר מאורגנות של ישראלים באזור יהודה ושומרון, במצב בו אין המשטרה ממלאת תפקיד שמירת הסדר והגוף האחראי בפועל לשמירת הסדר הוא הצבא". בסיכום הישיבה הודגשה חשיבותה של קביעת נהלים שיטילו על הצבא, "בהיעדר גוף אחר, גם תפקידים ראשוניים של משטרה (כגון מעצר, תיעוד ראשוני, איסוף שמות עדים)". במכתב ששלחה עו"ד קרפ .173 ' דו"ח ועדת שמגר, עמ57 .176-174 ' שם, עמ58 .176 ' שם, עמ59 .179-177 ', עמ5.2.1984- שם, בסעיף ב' בהצהרת המדיניות שאושרה בממשלה ב60 .20.3.1988- שם, המכתב הוא מ61 עומדים מנגד 22 היא מציינת כי אלוף פיקוד המרכז עמרם מצנע, שנפגש עם1989 ליועץ המשפטי לממשלה ביוני צוות המעקב, התחייב כי "צה"ל יישא באחריות לנקיטת פעולות משטרה ראשונות (מעצר, עדויות 62."ראשוניות, רשימת עדים) באירועי עבריינות של ישראלים הנעשים בנוכחות אנשי צבא התחייבות אלוף הפיקוד מצנע לא תורגמה לפקודות ונהלים מחייבים. עו"ד קרפ הביעה חשש שהתחייבות האלוף מצנע לא תמומש "בשל העובדה שהמדובר בהוראות, שמטיבן עלולות לעורר הסתייגות מצד החיילים שיצטרכו לבצע אותן", ולנוכח פרישתו הצפויה של מצנע מתפקידו כאלוף , הביע ראש ענף הדין הבינלאומי, אל"מ דוד יהב, את 1989 הפיקוד. ואכן, חודשיים אחר כך, ביולי התנגדות הצבא בשם הפרקליט הצבאי הראשי שחייליו יישאו באחריות לנקיטת פעולות משטרה ראשוניות, מחשש שהדבר יוביל "לסיבוכם של צה"ל וחייליו בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקת בכך הצהירה 63."ציבורית חריפה ולהורדתם של כוחות הביטחון אל תוך מרכז הזירה הפוליטית הפרקליטות הצבאית בגלוי כי היא מעדיפה את ברירת המחדל שלפיה הצבא נמנע מקיום חובתו הבסיסית – לאכוף את החוק והסדר הציבורי בכל הקשור לאזרחים ישראלים. משמעות הימנעות זו היא שהצבא מכיל את עבריינות המתנחלים ומעדיף את האינטרס של מפעל ההתנחלויות. בהתאם למדיניות זו, וכפי שמצאה ועדת שמגר, הופץ קובץ פקודות קבע לחייל (פק"ל) של פיקוד בדבר "תיאום הפעולות בין צה"ל ומשטרת ישראל באכיפת הסדר הציבורי 1989 מרכז מאוגוסט באיו"ש", שאמור היה למנוע או לפחות לצמצם את תופעת העמידה מנגד. ואולם הקובץ הופץ בצורה מוגבלת, לא היה מוכר לכל החיילים המוצבים בגדה המערבית והשימוש בו נזנח עד מהרה. לפי פק"ל זה, המשטרה הדריכה חיילים המגיעים לתעסוקה מבצעית ונקבעו הוראות לחיילים בדבר שימור זירת העבירה, עיכוב חשודים ומעצרם ותפיסת חפצים עד בוא המשטרה למקום. היועץ המשפטי לממשלה יאיר ציין בפני ראש הממשלה ושרי המשטרה והמשפטים כי היו תקלות ביישום הנוהל -מיכאל בן בגלל "היעדר קשר מספיק בין הצד המבצעי לבין הצד החקירתי". ועדת שמגר ייחסה את אותן תקלות לחוסר המיומנות והידע של חיילים המטפלים טיפול ראשוני באירוע עד הגעת המשטרה, ביניהן גם 64."יכולת החיילים "לקשור בין אדם שנעצר וסיבת מעצרו גרירת הרגליים באכיפת החוק על מתנחלים אלימים, ועימה כישלון הטיפול בתופעת העמידה מנגד, אפיינו לא רק את הדרג הפיקודי הבכיר בפיקוד מרכז, האחראי לגדה המערבית, אלא גם את שאר , לקראת דעיכת האינתיפאדה הראשונה, ביקש ראש ענף הדין 1992 דרגי המטה הכללי. רק בינואר הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, אל"מ אחז בן ארי, כי אותו פק"ל של פיקוד המרכז ינוסח כפקודה , העביר הפרקליט הצבאי הראשי 1993 ברמת המטה הכללי. יותר משנה וחצי מאוחר יותר, בנובמבר לאישור ראש חטיבת מבצעים במטכ"ל נוסח מחודש של פקודת "נוהל אכיפת החוק והסדר הציבורי לגבי ישראלים באזורים", תוך הדגשת דחיפות אישורו "נוכח האירועים המתרחשים באיו"ש (אזור יהודה באותו חודש פנה היועץ המשפטי 65."והשומרון) ואזח"ע (אזור חבל עזה) שבהם מעורבים ישראלים יאיר אל ראש הממשלה ושרי הביטחון, המשטרה והמשפטים והזהיר מהידרדרות -לממשלה מיכאל בן יאיר הדגיש כי "יש לתדרך את כוחות -חמורה "של המצב בשטחים" כתוצאה מאלימות מתנחלים. בן צה"ל לטיפול ראשוני באירועים, לתיעודם, לשמירת זירת האירוע לצורך הזיהוי הפלילי, לעיכוב חשודים, .181-180 ' שם, עמ62 .26.7.1989-. מכתבו של אל"מ דוד יהב הוא מ184 ' שם, עמ63 יאיר חבר במועצה הציבורית של-. מיכאל בן21.11.1993-. מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הוא מ199-198 ' שם, עמ64 .יש דין .191-188 ,185 ' שם, עמ65 23 , במקביל, היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון66."למעצר חשודים ולהעברתם המהירה לידי המשטרה אל"מ משה רוזנברג, העביר לפרקליט הצבאי הראשי פירוט חשדות לעבירות אלימות של מתנחלים 67.שתועדו על ידי הצבא, "דוגמת ירי לעבר תושבים ערביים", אך ללא ציון של כל תגובה מצד הצבא נוהל ארעי, שתוקפו הוגבל לשלושה חודשים, 1993 בסופו של דבר הוציא המטה הכללי בדצמבר ל"אכיפת החוק והסדר הציבורי לגבי ישראלים באזור יהודה ושומרון ואזור חבל עזה". הנוהל מגדיר את כללי הפעולה ל"חייל אשר בנוכחותו מתבצעת או עומדת להתבצע עבירה של אלימות כלפי גוף או לפי עדות 68."ידי ישראלי". בנוהל זה הודגש כי "לא יעשה חייל שימוש בנשק כלפי ישראלי-רכוש על מפקד החטיבה המרחבית יהודה אל"מ מאיר קליפי בוועדת שמגר, נוהל זה "לא 'ירד' לחייל בשטח, 69."בהיותו מורכב, מסובך וקשה ליישום : טבח מערת המכפלה – הצבא מעדיף את האינטרסים של המתנחלים1994 – ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון (ועדת שמגר) סיווגה את אלימות המתנחלים "הפעילות הבלתי חוקית של המתיישבים היהודיים" – לשלוש קטגוריות: "הפגנות מחאה תוך הפרות סדר, ובכלל זה חסימתם של צירי תנועה; אלימות והתפרעות לשמה נגד ערבים, שלא בנשק (כגון ניפוץ שמשות והפיכת דוכנים); ירי ופיגועים בירי". הוועדה הסיקה שככל שגוברת חומרת התופעה, 70.כך יורד מספר המתנחלים הלוקחים בה חלק עדויות קצינים וחיילים בפני ועדת שמגר הבהירו עד כמה הוראות הנוהל המטכ"לי הארעי לאכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים בשטחים הכבושים נותרו מעורפלות וזכו לפרשנות מבולבלת וסותרת של הדרג הצבאי הבכיר ביותר בגדה המערבית. לפי אותן עדויות, "רוח המפקד" שנשבה מהדרג הצבאי הבכיר שוב העדיפה את ההגנה על מתנחלים, גם אם אלה מבצעים עבירות אלימות המגיעות לכדי טבח כמו במערת המכפלה, על פני קיום חובתם הבסיסית לאכוף את החוק והסדר הציבורי. אותן עדויות התמקדו בתרחישים של חיכוך אלים בין אזרחים ישראלים וחיילים ופחות בתרחישי חיכוך אלימים בין אזרחים ישראלים ובין פלסטינים. סגן במילואים וסגן מפקד מרחב אזור יהודה ושומרון במג"ב העידו בפני הוועדה כי מפקד אוגדת יהודה ושומרון, שאול מופז, אמר להם כי גם במקרה שבו חיילים עדים לאירוע של טבח המבוצע על ידי מתנחל, נאסר עליהם להשתמש "באמצעי אינתיפאדה נגד מתנחלים", כלומר ירי באש חיה או אמצעי פיזור הפגנות. לפי עדויות אלה, מופז הדריך אותם כי לא יורים על מתנחלים גם אם אלה יורים בחיילים, ואף אמר: "מבחינתי תסתתר – עד שתיגמר לו המחסנית". לאחר שאלה נוספת של אחד מהקצינים, אישר אלוף פיקוד המרכז נחמיה תמרי כי במקרה של טבח ניתן "לפתוח באש לעבר הרגליים". מפקד האוגדה הקודם, תא"ל משה יעלון, טען בפני הוועדה ש"לא עלה על הדעת של אף .190 ' שם, עמ66 כי "קיימים דיווחים ביומן המבצעים לגבי מעשים חמורים, דוגמת11.11.1993-. אל"מ רוזנברג ציין במכתבו מ192 ' שם, עמ67 ".ירי לעבר תושבים ערביים, לגביהם לא נפתח תיק פ.א . בדו"ח בצלם אכיפת חוק על 503 '. ראו גם אלדר וזרטל, אדוני הארץ עמ206 ' שם, פרק ו', הוראות הפתיחה באש, עמ68 ,7.1.1994-אזרחים ישראלים בשטחים מצוטט ראיון של מפקד יחידה מובחרת בגזרת חברון לכתבת כרמלה מנשה מ שבו אמר המפקד כי על החיילים נאסר לעשות שימוש בגז מדמיע נגד מפירי סדר יהודים. .208 ' שם, עמ69 .197 ' שם, עמ70 עומדים מנגד 24 אחד [...] בוודאי לא מצד החיילים, שאיזה שהוא יהודי יגרום לחבלה אפילו לחיילים. לחייל ישראלי. לכן במקרים של הפרת סדר, חל איסור מוחלט על פתיחה באש". מפקד החטיבה המרחבית יהודה, אל"מ מאיר קליפי, העיד כי "בשום פנים ואופן אסור לפתוח באש" לעבר מתנחל ויש לעוצרו באמצעים אחרים. מפקד פלוגת מג"ב בחברון העיד בפני ועדת שמגר כי קליפי הורה ש"במידה ומתנחל או יהודי תושב חברון יורה ירי תכליתי, בשום מקרה אין לירות בו [...ויש] לנסות להתגבר עליו באמצעים אחרים. לדוגמה, לתפוס מחסה, לחכות שמחסנית תיגמר". קצין המבצעים באותה פלוגת מג"ב אף הוסיף שמפקד החטיבה אסר שימוש בנשק או אמצעי פיזור הפגנות כלפי מתנחל "גם אם אותו מתנחל מסכן את החיים שלי או של ערבי שנמצא בסמוך אליו". גם מפקד פלוגת שריון שאבטחה את מערת המכפלה בזמן הטבח שביצע ברוך גולדשטיין העיד כי המח"ט אסר על ירי על מתנחלים ב"סיטואציות של הפרות סדר". קליפי הסביר את הוראתו הסותרת את הוראת אלוף הפיקוד בכך שהוא לא רוצה לתאר "מה יקרה אם חייל יירה ביהודי – איך תהיה 71."התגובה פה של מתנחלים ובכל היישוב בארץ בהתאם לעדויות אלה, ועדת שמגר מצאה כי חטיבה מרחבית יהודה הסתפקה בהוצאת מסמך בנושא "הערכות להפס"דים (הפרות סדר – א"ה) יהודים – דגשים ממפקד האוגדה והנחיות מבצעיות" , שבו צוין כי אין להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות נגד מתנחלים, והודגש כי 1993 בספטמבר בפיזור מפירי סדר מתנחלים "לא יבוצע שימוש בירי מסוג כלשהו". בסיכום אירוע שבו חיילים עמדו מנגד במקרה של של אזרחים ישראלים שירו ירי בכינון ישיר לעבר מיידי אבנים פלסטינים בחברון, ציין מפקד אוגדת יהודה ושומרון שאול מופז כי על החיילים היה "להגיע אל היורה היהודי מגבו, לפקוד 72."עליו להפסיק את הירי ולקחת ממנו את הנשק בעדותם של מופז וקליפי בפני ועדת שמגר הם הסתייגו מהעדויות הקושרות אותם לאותן הוראות סותרות. מופז הסביר את הנחייתו שאסרה על ירי במתנחלים "כי יהודים הם לא אויב", אך הוסיף כי אם חייל מזהה פשע מסוכן, רצח או טבח, "הוא חייב להתערב ולנקוט בכל צעד, כולל פתיחה באש על מנת למנוע אותו [..] בכל האמצעים שעומדים לרשותו". קליפי טען כי הנוהל המטכ"לי הארעי לא הועבר לחיילים "בהיותו מורכב, מסובך וקשה ליישום", ובגלל רצונו לצמצם את שיקול הדעת של החיילים. "אני חרד מהעלאה של האפשרות לירות ביהודי אל סף התודעה והמעשים שלו. לכן, כאמור, 73."נתתי הוראה גורפת שלא יורים ביהודים הרמטכ"ל רא"ל אהוד ברק טען בפני הוועדה כי "למיטב זכרוני לא ראה חייל, ולא איש כוחות הביטחון, ישראלי יורה על מקומי והמקומי נהרג". ברק טען עוד כי הנוהל המטכ"לי הארעי לא עוסק בכלל בהוראות פתיחה באש או במצבי סכנת חיים. לדברי ברק, "לגבי מצבים בסכנת חיים, העקרונות לטיפול מעוגנים בחוק, ובשכל הישר, ומותווים בפנקס הירוק" (פנקס כיס הניתן לכל חייל בשטחים והכולל את הוראות הפתיחה באש). בעקבות ביקורת הוועדה ועוד במהלך עבודתה פרסם הצבא הבהרה בתקשורת, שלפיה אם "חייל רואה ישראלי יורה לתכלית על אחרים, או מסכן באופן ממשי ומיידי את חייהם, מבלי שהישראלי נמצא בסכנת חיים, על החייל לנקוט בכל אמצעי סביר בנסיבות 74."המקרה, כולל שימוש בנשקו, אם אין דרך מעשית אחרת כדי להפסיק מיידית את ביצוע הפשע הבהרה זו לא תורגמה לקובץ פקודות קבע לחייל או לנוהל מחייב. .207-206 ' שם, עמ71 .205 ' שם, עמ72 . שם73 .211-208 ' שם, עמ74 25 המלצות ועדת שמגר בעניין אכיפת החוק לא התייחסו כלל לתופעת העמידה מנגד, למרות העדויות בדבר סתירות בפקודות ונהלים מחייבים המבהירים את חובתם וסמכותם של חיילים לאכוף את החוק ביוני 75."והסדר הציבורי. לפיכך, המלצות הוועדה התמקדו בהידוק "נוהלי תיאום בין הצבא והמשטרה ואלו הובילו להקמת מחוז חדש של 76, החליטה הממשלה לקבל את המלצות הוועדה במלואן1994 77.1994 המשטרה – מחוז יהודה ושומרון (ש"י) בספטמבר : ארגוני זכויות אדם מתריעים מפני תופעת העמידה מנגד2014-1994 ארגוני זכויות אדם ישראליים היו הראשונים שהתריעו מפני תופעת העמידה מנגד של חיילים מול תיעדו ארגונים אלה בהרחבה 1994 אירועי אלימות של אזרחים ישראלים בשטחים הכבושים. מאז עשרות מקרים של עמידה מנגד שהראו שוב ושוב כי הצבא מעדיף את האינטרס של מפעל ההתנחלויות על פני קיום חובתו הבסיסית לאכוף את החוק והסדר. שסקר עשרות מקרים של פגיעה בפלסטינים בידי אזרחים ישראלים – ביניהם 1994-דו"ח בצלם מ תגובות אלימות החורגות מכלל הגנה עצמית (כולל שימוש בנשק, פעולות יזומות על ידי מתנחלים בודדים או מאורגנות על ידי קבוצות מתנחלים ו"ועדי ביטחון" בהתנחלויות, התפרעויות ופגיעה ברכושם של פלסטינים, כניסה פרובוקטיבית לכפרים פלסטינים והשתלטות אלימה על אדמות פלסטינים ועקירת עצים) – ציטט עדויות של חיילים שעמדו מנגד בעת גילויי עבריינות של אזרחים ישראלים. אחת העדויות היתה של חיילי מילואים אשר סיפרו לעיתון "מעריב" כי נמנעו מלעצור מתנחלים שנכנסו לכפרים ח'רבתא וראס קרקר, ניפצו שמשות, חיבלו בכלי רכב ופצעו אחד מהתושבים. חייל מילואים אחר כתב לשר החינוך אז, אמנון רובינשטיין, על אירוע שבו קבוצת מתנחלות התפרעה בקסבה בחברון והפכה דוכני ירקות של סוחרים פלסטינים, בשעה שמתנחל נוסף חתך צמיגי מכונית ושבר את שמשתה, אך הוא וחייל נוסף נמנעו מלעוצרם. הדו"ח הביא עדויות המוכיחות עד כמה נפוצה תופעת העמידה מנגד בכל רחבי השטחים הכבושים, החל בערים חברון ורמאללה, עבור בכפרים עין עזרייה ושכונת דאחיית אלבריד במזרח ירושלים, וכלה בדיר אלבלח שברצועת עזה -יברוד, בורקה, אל (יותר מעשר שנים לפני הנסיגה מרצועת עזה). דו"ח בצלם ציטט מחוות דעת פנימית של האגודה לזכויות האזרח שהתייחסה לאירוע בדיר אלבלח. בחוות הדעת טענה האגודה כי הפקרת התושבים הפלסטינים ורכושם למעשי נקם של אזרחים ישראלים במשך יותר משמונה ימים "מגעת אפילו כדי עצימת עין מכוונת שיש בה משום רשלנות התערבות מרצון' לבין -פושעת". בצלם הסיק כי "היחס של צה"ל כלפי גילויי האלימות הללו נע בין 'אי בצלם המליץ לצבא לנקוט צעדים נגד חיילים שאינם 78."צורות אקטיביות יותר של שיתוף פעולה 79.מתערבים במקרים של אלימות מצד אזרחים ישראלים תיעדו מקרים רבים של עמידה מנגד של חיילים 2002-2000 דו"חות נוספים של בצלם מהשנים ושוטרים בעת תקיפות אלימות של אזרחים ישראלים באזורים שונים בגדה המערבית (ג'נין, טורה .250 ' שם, פרק המלצות בעניין אכיפת החוק הדו"ח ועדת החקירה, עמ75 .26.6.1994- מ3445 ' החלטת ממשלה מס76 .)www.police.gov.il/contentPage.aspx?pid=23&mid=6( עוד על מחוז ש"י ראו באתר המשטרה77 '. חוות הדעת של האגודה לזכויות האזרח מופיעה בעמ53-33 ' בצלם, אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, עמ78 .43 .104 ' שם, עמ79 עומדים מנגד 26 ,סאוויה, טול כרם, עזבת שופה ובורין-שרקייה וא-סאוויה, חברון, סינג'ל, לובן א-שרקייה, דהרייה וא-א תקוע, עינבוס ויאסוף), רובם בעונת מסיק הזיתים. חייל שהעיד בפני תחקירני בצלם אמר כי הרגיש ש"הם [כוחות הביטחון – א"ה] לא רצו להתעמת איתם ורצו לתת להם לפרוק את זעמם". כן צוטט ראש אגף מבצעים במטכ"ל, האלוף גיורא איילנד, במסיבת עיתונאים שבה הביע הבנה לאירועי אלימות היזומים על ידי מתנחלים: "הם [המתנחלים] מאפשרים לצבא לטפל במצב. אך הדבר עשוי להשתנות, משום שאנשים עלולים לכעוס מאוד על המצב הזה, או שהם עלולים להתלהב, וזהו לעתים אחד הסיכונים להם ניסיתי לרמוז כאשר אמרתי שאפילו אם כל יום דומה למשנהו, יש מעין הצטברות של התוצאות או ההשפעות אשר עשויה בסופו של דבר לגרום לבעיות עימן טרם נאלצנו להתמודד". ביוני פרסם פרויקט הווידיאו של בצלם אירוע שבו אזרחים ישראלים רעולי פנים הציתו מחסן בכפר 2013 80. מטר מעמדה צבאית מאוישת החולשת על אתר ההצתה200 ,עסירה אלקיבלייה פעילי תעאיוש וארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, המסייעים לחקלאים פלסטינים באזור דרום הר חברון ובכפרי השומרון לעבד את אדמותיהם הסמוכות להתנחלויות ומאחזי האזור, תיעדו בשנים האחרונות בסרטוני וידיאו מקרים רבים של חיילים ושוטרים העומדים מנגד בעת שאזרחים ישראלים – וביניהם גם רכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש"צים) הפועלים תחת הכוונת הצבא והמצוידים בנשק צבאי – פותחים בהתקפות אלימות שכללו יידויי אבנים, מכות לחקלאים ולפעילים עצמם. במקרים מסוימים גם החיילים עצמם השתתפו באירועים האלימים: ניסו לחבל ברכוש החקלאים, מנעו עבודות עיבוד חקלאי או פגעו במצלמות הפעילים. בכל המקרים נמנעו החיילים מלעצור את 81.העבריינים והסתפקו בדרך כלל בניסיון להפריד בינם לבין החקלאים והפעילים , באזורים שונים בגדה המערבית. 2005-יש דין החל לתעד את תופעת העמידה מנגד מאז הקמתו ב תלונות 30 העביר יש דין למשטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) ולפרקליטות לעניינים מבצעיים2008 מאז , הפרקליטות הצבאית החליטה 2015 ("הודעות") המתייחסות לתופעת העמידה מנגד. נכון לפברואר התלונות הנותרות נפתחה חקירת מצ"ח, ובהתאם 17- תלונות. ב13-שלא לפתוח כלל בחקירה ב (דצמבר2.12.2000–29.9.2000 דו"חות בצלם: איפוק מדומה – הפרת זכויות האדם במהלך האירועים בשטחים80 אכיפת החוק על מתנחלים שתקפו פלסטינים בתגובה לפגיעה באזרחים-; דין לעצמם – אי34-31 '), עמ2000 טיפולן של רשויות אכיפת החוק בהתקפות של- ; הכל צפוי והרשות נתונה17-7 '), עמ2001 ישראלים, (אוקטובר אכיפת החוק על מתנחלים בחברון, -; עומדים מנגד – אי11-9 '), עמ2002 מתנחלים על מוסקי זיתים (נובמבר ). ראו עוד באתר בצלם: תיעוד וידיאו: מתנחלים מציתים מחסן בכפר עסירה אלקיבלייה, 2002 (אוגוסט28.7.02–26.7.02 20.6.2013 , מטר מעמדה צבאית200 .)www.btselem.org/hebrew/press_releases/20130620_settlers_torch_storage_house_in_asirah_al_qibliyah( ראו מקרים של חיילים עומדים מנגד בעת תקיפות אלימות מצד מתנחלים ממיתר, המאחז מצפה יאיר, תקוע והמאחזים81 :17.12.2014- ו11.1.2014 ,8.2.2014 ,14.10.2014 ,11.10.2014 ,16.11.2014 ,20.9.2014-אשתמוע ואש קודש ב youtu.be/rv5SDPSfBkw youtu.be/any-sn1J_PY youtu.be/EH2-Sm3RpNc?list=UUUl1N6N5X489cjPcQ-ua1cA youtu.be/9sm892JMfRQ?list=UUUl1N6N5X489cjPcQ-ua1cA youtu.be/oQjlprTdNjI?list=UUUl1N6N5X489cjPcQ-ua1cA youtu.be/fG8IXovzdMM?list=UUUl1N6N5X489cjPcQ-ua1cA youtu.be/6QomFJKHNzo כמו כן דיווח של שומרי משפט על רבש"צ נוקדים שניסה לתקוף חקלאים פלסטינים שעיבדו את אדמתם, בתיאום ובאישור .22.12.2014-הצבא, מול חיילים שעמדו מנגד ב ; עמירה 8.2.2014 ,ראו גם גילי כהן, "מתנחלים תועדו מכים פעיל שמאל ומיידים אבנים, חיילים לא עצרו בעדם", הארץ הס (טור אישי), "ביהמש: המדינה לא התמודדה בתשובתה עם תביעת פעילי תעאיוש על שחיילים תקפו אותם", . ראו גם יש דין, המרחב הפרוע – העברת סמכויות שיטור וביטחון לרכזי ביטחון שוטף צבאיים 28.12.2014 ,הארץ ).2014 (רבש"צים) בהתנחלויות ובמאחזים (יוני 27 לעדכוני הפרקליטות הצבאית, רק שלושה מתיקי התלונות עודם פתוחים וטרם התקבלה בהם החלטה 82.אם להעמיד לדין מי מהחיילים. עד כה, באף אחד מהמקרים לא הועמד חייל לדין משמעתי או פלילי הפרקליטות הצבאית עדכנה את יש דין בהחלטה שלא לפתוח בחקירה זמן כה רב אחרי האירוע, בכיר במחוז ש"י של המשטרה 83.עד שלא היה טעם לערער על החלטה זו או להגיע לעדים ולראיות אמר לחברות צוות יש דין כי לדעתו החיילים פשוט אינם יודעים שיש להם סמכות לעצור מתנחלים 84.המבצעים מעשי אלימות ניסיונות להתמודד עם תופעת העמידה מנגד : נוהל אכיפת החוק והסדר של היועץ המשפטי לממשלה – ניסיון ראשון לצמצם 1998 את התופעה , יותר מארבע שנים לאחר פרסום מסקנות ועדת שמגר, פרסם היועץ המשפטי 1998 באוגוסט לממשלה אליקים רובינשטיין את נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפירים חוק באזור יהודה ושומרון ובאזור חבל עזה. נוהל זה, המסתמך על מסקנות הביניים של ועדת שמגר, נועד "לתת אכיפת החוק על ישראלים תושבי יהודה ושומרון ועזה", ועיקר מטרתו -תשובה למצב מתמשך של תת היא "העתקת מרכז הכובד של פעילות אכיפת החוק באזור יהודה והשומרון ובאזור חבל עזה מצה"ל למשטרה [...] באופן הקרוב ביותר לדרך בה פועלת משטרת ישראל בכל אתר ואתר במדינת ישראל". לכאורה, הגם שנוהל זה כלל אינו מזכיר את תופעת העמידה מנגד, הוא ניסח הוראות לצבא שיישומן 85.היה מצמצם במידה משמעותית את התופעה הנוהל עדכן ואפיין את הפרות החוק של מתנחלים ואזרחים ישראלים אחרים בשטחים הכבושים: "פעילות אלימה הנושאת עמה סכנה של פגיעה בנפש על ידי שימוש באבנים, הצתת רכוש, נשק דוקרני, או באמצעות ירי מכלי נשק הנמצאים בחזקת המשתמש כחוק או שלא כחוק"; "פעילות אלימה במקומות יישוב, שעיקרה התפרעות, ניפוץ שמשות, פגיעה בדודי שמש ובכלי רכב, הפיכת דוכנים וכיו"ב"; "הפרות סדר, מחאות, הפגנות בצירים וחסימתם, שריפת צמיגים, הנחת מחסומים או מכשולים בצירים, או הפרת צווים לסגירת שטח, פעילות המאופיינת לא אחת בתיאום של מספר גורמים מפירי חוק ובפרישה במספר נקודות ומוקדים בעת ובעונה אחת"; "הפרת צווי הגבלה ומניעה שהוצאו נגד מפירי חוק מסוימים בין על ידי צה"ל ובין על ידי בית משפט, ושעניינם איסור כניסה ליישוב, איסור יציאה ממקום מגורים וכדומה". הליך הפתיחה בחקירה פלילית נגד חיילי צה"ל החשודים בעבירות כלפי פלסטינים שונה מההליך האזרחי המקביל, ולא82 כל תלונה שמגיעה לידיעת רשויות אכיפת החוק בצה"ל מביאה בהכרח לפתיחה בחקירה. פתיחה בחקירה בעקבות חשד לביצוע עבירה במהלך פעילות מבצעית מותנית בהליך בירור מקדים, שנשען בדרך כלל על התחקיר המבצעי שמקיימת היחידה המעורבת באירוע, ובעקבותיו מחליטה הפרקליטות הצבאית אם לפתוח בחקירה משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח). , דו"ח שני 2010 במאי31 עוד על מדיניות החקירות של צה"ל ראו: הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום – ועדת טירקל, בדיקה וחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי . מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד 275-272 '), עמ2013 (פברואר .14.2.2015-מן מהצוות המשפטי של יש דין מ-אמילי שפר עומר מן מהצוות המשפטי של יש דין אל הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, והתובע - מכתבה של עו"ד אמילי שפר עומר83 .4.11.2014 הצבאי הראשי, אל"מ אהוד בן אליעזר, בנידון תלונות בגין "עמידה מנגד" מצדם של חיילי צה"ל, מיום .1072/05 . השיחה עם החוקר מתועדת בתיק יש דין59-42 ' יש דין, מראית חוק, עמ84 . נדב שרגאי17.8.1998- נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפרים חוק באיו"ש ובאזח"ע (מבוא וחלק כללי) מ85 .5.5.1998 ,וגדעון אלון, "בפגישה עם מועצת יש"ע סרב רובינשטיין לבטל נהלים לאכיפת החוק בשטחים", הארץ עומדים מנגד 28 גם נוהל זה, המצטדק כבר בראשיתו ש"אינו נובע מהנחה כל שהיא באשר לכלל ציבור הישראלים המתגורר באזורים אלה", אינו מתייחס ישירות לתופעת העמידה מנגד של חיילי הצבא מול אלימות מתנחלים, ומתמקד ב"העתקת מרכז הכובד של פעילות אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון ובחבל עזה מצה"ל למשטרה". ככלל, לפי הנוהל המשטרה אמורה להיות הגוף האחראי לטיפול באירועי הפרת החוק והסדר "מראשיתם ועד סופם" בתוך שטחי ההתנחלויות, ואילו הצבא אחראי לטיפול ב"מעטפת שמחוץ ליישוב", וזאת "מבלי לגרוע מסמכויותיו ובחובותיו של צה"ל, כמייצג הסמכות השלטונית באזורים". לפי הנוהל, בכל האירועים שבהם כוחות הצבא יגיעו ראשונים לזירה – ואלה רוב האירועים – האחריות לטיפול באכיפת החוק והסדר תהיה של הצבא, עד לבוא המשטרה. נוהל זה מחייב את הצבא להפעיל כוחות כוננות עד בוא המשטרה, על פי החלטת מפקד החטיבה הגזרתי ובהתאם להערכת מצב משותפת עם מפקד המשטרה הגזרתי, "לשם סיוע למשטרת ישראל באכיפת החוק". תפקידם של כוחות אלה לבודד את האזור ולאבטחו, לפנות את מפירי הסדר, לחקור, לתעד, לאסוף ראיות ולהנציח את הזירה "על כל מרכיביה", וכמו כן לבצע מעצרים וללוות עצורים. בכל אירוע שהמשטרה אינה נוכחת בו, הנוהל מטיל על הצבא לאבטח את זירת האירוע ולשמור עליה "במטרה למנוע השמדה, טשטוש והעלמה של ראיות בזירה". הנוהל מדגיש עוד כי אין בו "כדי לגרוע מחובתם של כוחות צה"ל לנקוט בכל הפעולות הדרושות לשם טיפול בפצועים או לשם מניעת פגיעה בנפש, בגוף או ברכוש, וכן לעיכוב ומעצר חשודים אשר עלולים להימלט מהזירה", וכן הוא מחייב את הצבא לתדרך מפקדים וחיילים המקיימים תעסוקה מבצעית בשטחים הכבושים, בשירות סדיר ובשירות מילואים, בכפוף להוראות התקפות של אגף מבצעים, תוך הדגשה שהוראות נוהל זה גוברות על הוראות אגף התדריכים אמורים להתייחס לדרכי השימוש בכוח, כולל גז מדמיע ואמצעים אחרים, כבילת 86.מבצעים מתפרעים אלימים, הגשת תלונה ומתן עדות במשטרה, וקובעים כיצד על הכוח להתנהג בעת ליווי העצורים לתחנת המשטרה, ובעת הפעלת כוח לשם כבילה, חיפוש על העצורים והיערכות למניעת הימלטותם. יחידות הצבא מחויבות לרענן את כללי הנוהל "מספר פעמים בשנה", וכן לערוך סיכום בכתב – בתחקיר צבאי או בדרך חלופית – בכל אירוע שיופעל בו כוח צבאי לטיפול באכיפת חוק בהתאם לנוהל זה. "לקחים עיקריים מן האירוע יידונו וסיכומיהם יופצו בין כוחות התעסוקה מדי שבוע, בתום דיון משותף בין צה"ל, משטרת ישראל, המינהל האזרחי וגורמים נוספים". הנוהל מטיל על מפקד החטיבה 87.המרחבית את החובה לקיים תדריכים ורענונים בנוגע לכללי הנוהל הנוהל מטיל את מרב האחריות לטיפול באירועים פליליים על המשטרה, ובכך הוא מתעלם מפרישתה ומנוכחותה המוגבלת של המשטרה בגדה המערבית, ומכישלונה המתמשך בחקירת אירועי אלימות שמעורבים בהם מתנחלים. פרסום הנוהל לא שינה את "רוח המפקד", שלפיה יש להמשיך להכיל את עבריינות המתנחלים. כמעט שנתיים לאחר פרסום הנוהל חשף פרסום עיתונאי כי מפקד החטיבה המרחבית חברון, אל"מ נועם ) התפאר בפני מתנחלי חברון כי הוא 2009-2007 תיבון (לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון בשנים "בכל מקרה של סתירה בין הוראות נוהל זה להוראות אג"מ [אגף מבצעים במטה הכללי] כאמור, ינהגו לפי נוהל זה". סעיף86 .17.8.1998-ב בנוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפרים חוק באיו"ש ובאזח"ע (מבוא וחלק כללי) מ9 .13-11- ו9-8 ,6 ,3-1 ' שם, עמ87 29 עצמו "סגר עשרות תיקים" שהמשטרה פתחה נגדם "סתם בלי סיבה אמיתית", ומתח בקורת על 88.יחסה "הלא הוגן" של המשטרה לתושבים היהודים : דו"ח המאחזים ובדיקת מבקר המדינה – דבר לא השתנה2012-2005 ,) (דו"ח ששון2005-מורשים מ-חוות הדעת שחיברה עו"ד טליה ששון בנושא המאחזים הבלתי שהוגש לראש הממשלה אריאל שרון שבע שנים לאחר פרסום נוהל היועץ המשפטי בדבר אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים בשטחים הכבושים, התייחסה בין היתר לתופעת אכיפת החוק ה"בלתי אפקטיבית" כפי שהיא מבוצעת בידי חיילים. לפי ששון, "תפקיד אכיפת החוק על מתנחלים איננו נתפס כחלק אינטגראלי מתפקידו של צה"ל. ולכך ישנן סיבות מספר. אך התוצאה בפועל היא שחיילים ואף מפקדיהם עושים לא פעם הכול, כדי להשיל מעל עצמם את גלימת השוטר שבאופן מלאכותי, לשיטתם, הוטלה על כתפיהם". ששון הוסיפה כי לדברי קצין בכיר ששוחחה עימו, "מטבעם של דברים הוא שקודם מטפלים בטרור ורק אחר כך (ואם בכלל כאמור) מטפלים בהפרות חוק של מתנחלים", ורוח המפקד היא ש"המתנחלים עושים מעשה ציוני, ולכן אין להסתכל עליהם דרך 89."הפריזמה החוקית בד בבד, ברמה ההצהרתית, הממשלה והצבא המשיכו לטעון כי הם פועלים לאכיפת החוק בגדה בממשלה את פעולות משרדו בנושא אכיפת 2008 המערבית. שר הביטחון אהוד ברק הציג בדצמבר החוק והסדר בגדה המערבית, בעקבות הפרות סדר והתפרעויות של מתנחלים. לדברי ברק, הצבא יישם "מדיניות תקיפה כנגד פורעי החוק, הכוללת תיעוד מדויק של העבירה ועיכוב הפורע עד הגעת משטרת ישראל", וכיוון שהנושא "כה מהותי למערכת אכיפת החוק" יקפיד השר לקבל עדכון שבועי בנושא, וסגנו מתן וילנאי יקיים "דיונים עתיים בנושא על מנת לעקוב אחר התקדמות הפעולות במישור 90."המערכתי והתשתיתי לשם חיזוק מערכת האכיפה 18 ,2012- ו2011 אלא שבבדיקה שערך מבקר המדינה בנושא אכיפת החוק בגדה המערבית בשנים שנה לאחר פרסום נוהל אכיפת החוק 14-שנה לאחר שהממשלה אימצה את המלצות ועדת שמגר ו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא הסיק ש"רוח המפקד" בצבא עדיין מכוונת להתחמק מתרגום המלצות ועדת שמגר ונוהל היועץ המשפטי לפקודות קבע ונהלים מחייבים. המבקר ציטט את קצין אגף מבצעים (אג"ם) של אוגדת יהודה ושומרון, שאמר לצוות הביקורת כי "בפקודות הביטחון השוטף (בט"ש) אין התייחסות מפורשת לטיפול בשמירה על החוק [...] לנושא השמירה על החוק אין מודעות עמוקה". למתאם פעולות 2011 לפי דו"ח המבקר, ראש המינהל האזרחי תא"ל מוטי אלמוז כתב בינואר הממשלה בשטחים, אלוף איתן דנגוט, ולראש חטיבת מבצעים במטה הכללי תא"ל יעקב ברק, כי אמנם צה"ל אמון על שלטון החוק בגדה המערבית, אך "אנחנו רחוקים מאד מביצוע תפקידנו". שנה לאחר מכן ציין היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בפני אלוף פיקוד מרכז אבי מזרחי ובפני מתאם .436-435 ', מצוטט אצל אלדר וזרטל, אדוני הארץ עמ5.5.2000 , אביחי בקר, "דרך נועם", הארץ88 261- ' חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, מוגש לראש הממשלה אריאל שרון, ע"י עו"ד טליה ששון, עמ89 .259 14.12.2008- הודעת יועץ לתקשורת, לשכת שר הביטחון, בנוגע לדברי שר הביטחון אהוד ברק בישיבת הממשלה השבועית ב90 .14.12.2008 ,בנושא אכיפת החוק והסדר באזור יהודה ושומרון עומדים מנגד 30 פעולות הממשלה בשטחים, כי "התוצאה הסופית" של הניסיונות לאכוף את החוק בגדה המערבית 91.""רחוקה מלהשביע רצון מבקר המדינה מצא שפעולות התעסוקה המבצעית של כוחות פיקוד מרכז אינן כוללות התייחסות למשימות של שמירת החוק, ויתרה מכך, אימונם של אותם כוחות לקראת התעסוקה המבצעית אינו כולל תוכנית הכשרה סדורה ומלאה המתייחסת לתחומים השונים של אכיפת החוק. לפי דו"ח שערך מטה האוגדה עם החטיבות המרחביות ויחידות משמר 2011 המבקר, סיכומי פעילות שנת הגבול המוצבות בגדה המערבית לא התייחסו כלל לנושא השמירה על החוק והסדר, ו"לא נמצא שהופקו לקחים מאירועים הקשורים לכך". המבקר מצא עוד ליקויים בהכשרת חיילים בנושא שמירת 92.זירות אירוע, אף שחשיבות הנושא הוזכרה עוד במסקנות ועדת שמגר ובנוהל היועץ המשפטי , שבו אזרחים ישראלים חדרו לבסיס מטה 2011 רק לאחרונה פורסם כי בעקבות מקרה שאירע בסוף החטיבה המרחבית אפרים, יידו אבנים על מפקד החטיבה וגרמו נזק לכלי רכב צבאיים, הצבא החל לבחון שימוש באמצעים לפיזור הפגנות (אלפ"ה) כלפי אזרחים ישראלים. שינוי הגישה בצבא לא קרה בעקבות פגיעה בפלסטינים או ברכושם, אלא בעקבות פגיעה בקצין בכיר והשחתת רכוש צבאי. ככל הידוע ליש דין, הצבא לא שינה עד היום את הנחיותיו האוסרות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות נגד אזרחים ישראלים אלימים בשטחי הגדה המערבית, וליש דין לא מוכר אף אירוע שבו כוחות כלשהם 93.של הצבא עשו שימוש באמצעים לפיזור הפגנות נגד אזרחים ישראלים אלימים באותם שטחים תהליך זוחל של גיבוש נהלים בצבא להתמודדות עם תופעת העמידה מנגד : הצבא מתחיל לגבש מדיניות – דף מידע למפקד – עמידה מנגד נחשבת להתנהגות 2009 בלתי ראויה פרסם היועץ המשפטי הצבאי לאזור יהודה ושומרון "דף מידע למפקד – זכות הגישה 2009-רק ב לקרקעות באזור יהודה והשומרון", המעגן כללים שניתנו בפסיקת בית המשפט העליון בעתירת האגודה לזכויות האזרח ושומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם נגד החלטת הצבא לסגור אדמות חקלאיות פלסטיניות הסמוכות לעשרות כפרים פלסטיניים בעת עונת מסיק הזיתים, כביכול כדי להגן 94.)"עליהם מפני תקיפות אלימות ושיטתיות של מתנחלים (בג"ץ המסיק בעתירה צוטט מפקד החטיבה המרחבית שומרון, אל"מ יובל בזק, שאמר כי אין באפשרותו לעשות דבר נגד מתנחלים כל עוד למשטרה אין שיניים. העותרים טענו כי מחובתם של כוחות הביטחון היה לתת הנחיות ברורות לכוחות בדבר חובתם לפעול "כנגד התוקף ולא כנגד המותקף". בפסיקה נזף בית המשפט העליון במדינה כי למרות הבטחותיה להגן על החקלאים הפלסטינים "מצב העניינים רחוק מלהשביע רצון [...] נראה כי העובדות בשטח מדברות בעד עצמן וכי לא נעשה די על מנת להגן .137- ו138 ', עמ17.7.2013-ב מ63 דו"ח מבקר המדינה91 .139-137 ' שם, עמ92 ,; יואב זיתון13.12.2011 , אנשיל פפר וחיים לוינסון, "עשרות פעילי ימין השחיתו בסיס ותקפו מח"ט; איש לא נעצר", הארץ93 .14.12.2011,ynet ,""צה"ל בוחן: נוהל פתיחה באש – גם כלפי יהודים דף מידע למפקד – זכות הגישה לקרקעות באיו"ש, היועץ המשפטי, אזור יהודה ושומרון, הפרקליטות הצבאית.94 31 על זכויותיהם של העותרים", ושב וציין כי "ההגנה על ביטחונם וקניינם של התושבים המקומיים היא 95.)מהחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על המפקד הצבאי בשטח" (ההדגשה במקור שנים לאחר פרסום 11-, שלוש שנים לאחר פסיקת בית המשפט העליון ו2009-דף המידע הופץ ב נוהל היועץ המשפטי לממשלה בדבר "אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפירים חוק באיו"ש ובאזח"ע" [אזור יהודה והשומרון ואזור חבל עזה]. לדף המידע נקבע משום מה סיווג שמור, המגביל את תפוצתו ונגישותו, וככל הידוע ליש דין, הנחיותיו לא תורגמו עד היום לקובץ פקודות קבע (פק"ל) שכל חייל אמור לשנן. עדיין, דף מידע זה כולל התייחסות ראשונית של דרג צבאי בכיר לתופעת העמידה מנגד ומשמעותה הערכית בעיני הצבא – גם אם ממעיטה, מאוחרת ומוגבלת – לסוגיית הגישה לאדמות חקלאיות פלסטיניות בלבד (ולא למשל לאלימות מתנחלי חברון, פעולות אלימות של מתנחלים בכבישים ראשיים בגדה ועוד, כפי שכבר נסקר בנוהל היועץ המשפטי לממשלה). סעיפים בדף המידע) המתייחס לנושא האכיפה קובע: "כאשר חייל צה"ל 15 במסמך (מתוך14 סעיף עד לביצוע עבירה מצד ישראלי (למשל, תקיפת חקלאים פלסטינים, התנכלויות וכיו"ב) עליו לנקוט פעולות מיידיות לטיפול במבצעי העבירה, בדגש על עיכוב החשוד, העברתו למשטרת ישראל, החרמת נשקו במקרה המתאים וכיו"ב. חייל אינו רשאי לעמוד מנגד במקרים אלה וחובה עליו להתערב, למנוע את העבירה ולהבטיח טיפול בעבריין. עמידה מנגד לנוכח עבירה כלשהי היא התנהגות בלתי ראויה המנוגדת לפקודות הצבא וערכיו". בהקשר זה ראוי לציין כי חוק השיפוט הצבאי אינו מגדיר בבירור ובאופן ממצה מהי עבירת התנהגות בלתי ראויה, התנהגות בלתי הולמת או התנהגות מבישה, ומאפיין עבירה זו כעבירת סל, מהקלות במדרג העבירות בקוד הפלילי הצבאי – "רקמה פתוחה בעלת תשתית גמישה, העשויה לסחוף אל -תוכה סוגים שונים ומגוונים של התנהגויות, אך הממד הבולט המאפיין אותה הוא כשל התנהגותי מערכתי שאינו הולם בעל דרגה בכירה בצה"ל", כהגדרת בית המשפט העליון, כלומר עבירה שמהותה היא פגיעה בתדמיתו של הצבא. הרשעה פלילית בעבירה של התנהגות בלתי הולמת בניגוד לחוק , 2015 רק בתחילת96.השיפוט הצבאי אינה נרשמת ברישום הפלילי ואינה כרוכה בכל השלכה לעתיד שש שנים לאחר פרסום דף המידע למפקד, עדכנה הפרקליטות לעניינים מבצעיים את עמדתה ומעתה -ניתן לייחס לחיילים שעמדו מנגד עבירות פליליות לפי חוק השיפוט הצבאי ובחוק העונשין, כמו אי קיום הוראות מחייבות בצבא, התנהגות שאינה הולמת ואף סיוע למבצע העבירה -מניעת פשע, אי 97.העיקרי כולל "דגשים לסיום", שלפיהם מילוי כללים מנחים אלה אינו נתון לשיקול דעתם של 2009-המסמך מ החיילים אלא "חובה של צה"ל מכוח פסק דין מפורש של בית המשפט העליון. הטיפול בנושא חייב , ראשד מוראר, ראש מועצת הכפר יאנון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה9593/04 בעתירה לבג"ץ10 סעיף95 , תגובה משלימה ועיקרי טיעון בעניין זכות הגישה לאדמות חקלאיות מטעם העותרים24.10.2004-והשומרון מ .26.6.2006- בפסק דין בג"ץ בעתירה מ33-32 וסעיפים7.9.2005-מ , מגדיר זאת כ"חייל בדרגת סמל או 1964-) תשכ"ד3 ', התנהגות שאינה הולמת בחוק השיפוט הצבאי (תיקון מס130 סעיף96 , התנהגות129 בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את מעמדו בצבא, דינו – מאסר שנה". סעיף , מגדיר זאת כ"חייל שהתנהג התנהגות מבישה, דינו – מאסר 1964-) תשכ"ד3 'מבישה בחוק השיפוט הצבאי (תיקון מס בפסק דינה של שופטת בית המש/פט העליון 60- ו59 ,56 , סעיפים1955 ,שנה". ראו חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו , אשרף אבו רחמה ואח' נ' תא"ל אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי ואח' 7195/08 אילה פרוקצ'יה; בג"ץ .1.7.2009-מ מן מהצוות - מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר97 .14.2.2015 ,המשפטי של יש דין עומדים מנגד 32 להיות בהובלת המפקדים, תוך העברת מסרים מתאימים עד אחרון החיילים, ובשיתוף פעולה מלא 98."עם משטרת ישראל – מחוז ש"י בסמוך להפצת דף המידע החל לפעול בפרקליטות הצבאית "צוות עומדים מהצד". עוזר קצין אגף לאותו צוות בעקבות 2009 חקירות ומודיעין במטה מרחב שומרון של משטרת ש"י פנה במרס תלונת יש דין בעניין אדמתו של חקלאי פלסטיני הסמוכה להתנחלות קדומים שנחרשה על ידי מתנחלים, בזמן שממנו נמנעה הגישה לאדמתו, על פי החשד על ידי כוח של צה"ל. לפי המסמכים שבתיק החקירה (שנסגר בעילת עבריין לא נודע), אותו "צוות עומדים מהצד" לא הגיב כלל לבקשת משטרת ש"י שביקשה את עזרתו באיתור החיילים שמנעו מהחקלאי הפלסטיני את הגישה לאדמתו. הפרקליטות הצבאית גם לא הגיבה לפניית יש דין בנוגע לפעולות שננקטו, אם בכלל היו כאלה, מצד ליש דין לא ידוע אם אותו "צוות עומדים 99.הצוות או אחרים בפרקליטות, כדי לאתר את אותם חיילים מהצד" בפרקליטות הצבאית עדין פעיל, ואם כן, מהו תחום פעולתו והיקף סמכויותיו. ממחיש עד כמה 2011 אירוע תקיפת מפקד החטיבה המרחבית אפרים ובסיס החטיבה בדצמבר הנחיותיו של דף מידע זה לא קנו להן אחיזה גם בקרב הדרג הצבאי הבכיר, עד כדי כך שקצינים וחיילים עמדו חסרי אונים נוכח אירוע של אלימות מאורגנת שהופנתה נגדם. באותו אירוע תקפו עשרות פעילי ימין את הגי'פ של מפקד החטיבה, אל"מ רן כהנא, יידו אבן בראשו, השחיתו כלי רכב צבאיים בבסיס החטיבה וחסמו כביש מרכזי סמוך. אף אחד מהתוקפים לא נעצר על ידי מי מהחיילים. כשדובר צה"ל, תא"ל יואב מרדכי, נשאל על ידי כתבת קול ישראל כרמלה מנשה איך היה מפקד החטיבה מגיב אילו משליך האבן היה פלסטיני הוא ענה: "אני מניח, כרמלה, שאת לא היית מצפה שהמח"ט היה פותח 100."בירי לעבר יהודי שעמד ממולו, אני בטוח שלא לזה את מתכוונת : נוהל בהליכי עדכון, שינוי ובחינה מחדש2014 , בתשובה לבקשת חופש מידע, מסר דובר צה"ל ליש דין כי קיים נוהל "אכיפת חוק2014 בדצמבר וסדר כלפי ישראלים" של פיקוד מרכז, אך הוא "נמצא בהליכי עדכון, שינוי ובחינה מחדש, לרבות ביחס לאירועים מורכבים בהם יש טיפול בו זמנית של מספר איומים, ולרבות ביחס לאירועים מתפתחים". , שגובש רק לאחר 1.7.2016- ועד ה1.7.2014-הדובר העביר את "עיקרי" הנוהל הקיים, שתוקפו מה שארגון יש דין ביקש לברר אם בכלל קיים נוהל צבאי בנושא אכיפת חוק וסדר כלפי אזרחים ישראלים, והמוגדר כקבוצת פקודות וכפקודה פיקודית, החלה על כל חיילי פיקוד מרכז. הדובר לא ציין מתי .2009 , דף מידע למפקד – זכות גישה ללקרקעות באיו"ש, היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון98 מכתבו של עו"ד רפ"ק גיל דשא, ע. קצין אח"מ שומרון במשטרת ש"י, אל הפרקליטות הצבאית, צוות עומדים מהצד, בנידון99 ,. מכתבו של עו"ד עידו תמרי מהצוות המשפטי של יש דין לסא"ל סיגל משעל שחורי31.3.2009-תלונת פלסטיני מקדום מ .13.9.2010- של מרחב שומרון, מחוז ש"י במשטרת ישראל, מ55636/10 הפרקליטה לעניינים מבצעיים, בנידון תיק פל"א . הציטוט13.12.2011 , אנשיל פפר וחיים לוינסון, "עשרות פעילי ימין השחיתו בסיס ותקפו מח"ט; איש לא נעצר, הארץ100 13.12.2011 ,"של חילופי הדברים בין כרמלה מנשה לתא"ל יואב מרדכי מופיע בבלוג החברים של ג'ורג', "הפרחים לצה"ל ).www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2683( 33 , לדברי היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אל"מ דורון בן ברק101.יסתיים הליך העדכון של הנוהל 102.נוהל זה תורגם לפקודות קבע הנוהל התקף בעת כתיבת דו"ח זה מחייב כל מפקד חטיבה גזרתי להעביר תדריך לכוחות הפועלים בגזרתו בנוגע לאופן הטיפול באכיפת החוק והסדר כלפי ישראלים "על פי העקרונות בקובץ פקודות זה תוך התאמת דגשים לצרכים ואופי הגזרה, כגון מוקדי מתיחות קבועים, הסדרים שנקבעו והיסטוריה גזרתית". בדומה לנוהל היועץ המשפטי לממשלה, גם נוהל זה מצהיר שמטרתו לקבוע את תחומי האחריות והסמכויות בין הצבא, שירות הביטחון הכללי, המשטרה, משמר הגבול והמינהל האזרחי, להגדיר את שיתוף הפעולה ולקבוע עקרונות לטיפול באירועים "במטרה לשפר ולייעל את אכיפת 103."החוק באזורים אלה, ולקרבה, ככל האפשר, לאכיפת החוק הנוהגת בישראל , המתייחס לאירועים שבהם 1998-הנוהל מעתיק במלואו פרק מתוך נוהל היועץ המשפטי לממשלה מ הנוהל מרחיב בנוגע לאמצעים המותרים בשימוש 104.תחילת הטיפול באירוע נעשית על ידי צה"ל לצורך פיזור הפגנה או התקהלות, ביניהם התזת מים וגז מדמיע, ומתיר את השימוש בהם בהיעדר כוח משטרה במקום ורק על פי "הוראתו המפרשת של מפקד החטיבה או מי שנתמנה מטעמו לעניין זה". עוד בנוהל הרחבה ופירוט בנוגע לסמכויות העיכוב והמעצר הנתונות בידי חיילים, והוראה כי "בכל מקרה בו נכח שוטר או חייל בפגיעה של ישראלי באדם או ברכוש ובכל המקרים בהם ניתנה פקודה מפורשת לכך על ידי מפקד הכוח, יש לעכב את החשוד או לעוצרו". הנוהל מתיר עוד להפעיל "כוח סביר" כלפי חשוד המסרב למלא אחר "הוראת העוצר", ואף ממליץ להעדיף כבילה באזיקים על פני השימוש באזיקונים, "על ידיו של הנכבל בלבד". הנוהל גם מתייחס לאפשרות של חקירה משטרתית של האירוע ולכן מורה כי המעוכבים והעצורים יבודדו, יורחקו מכל מגע וקשר ביניהם ועם אחרים דובר צה"ל נמנע מלהשיב 105.על מנת למנוע ככל האפשר תיאום עדויות או טשטוש ראיות ושיבושן לשאלת יש דין בנוגע למספר התלונות שהגישו חיילי צה"ל בעקבות מקרים של תקיפה, פגיעה ברכוש 106.והפרות חוק מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בשטחי הגדה המערבית לפי נוהל זה, "בכל מקרה" יש לעכב ולעצור ישראלי שפגע באדם או ברכוש. ואולם בדיון במקרה שבו מתנחל מהמאחז מצפה יאיר השחית מצלמה של איש שטח של בצלם ואיים במגל כי יהרוג פעיל שמאל, טענה פרקליטות מחוז ירושלים בפני בית משפט השלום כי תגובת הכוח הצבאי, שטען כי מאת מדור פניות הציבור, ענף קשרי הציבור בדובר צה"ל, לנועה כהן, רכזת מידע ביש דין, בתשובה25.12.2014- מכתב מ101 לפנייתה בנושא הוראות, נהלים והכשרות לאירועי הפרת חוק מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית, לפי . תשובת דובר צה"ל ניתנה לאחר הפרה ממושכת של הוראות חוק חופש המידע ואיום 11.5.2014-חוק חופש המידע מ של יש דין בעתירה לבית משפט לעניינים מינהליים אם לא יימסר המידע המבוקש. מכתבו על עו"ד ישי שנידור (בשם יש . 5.11.2014-דין) לרס"ן זוהר הלוי, ראש מדור פניות הציבור בדובר צה"ל, בעניין התראה לפני הגשת עתירה מינהלית מ . 14.1.2015-מכתבה של רכזת מידע ביש דין נועה כהן אל רס"ן זוהר הלוי, ראש מדור פניות הציבור בחטיבת דובר צה"ל מ .12.5.2015 ,מכתב מענף קשרי ציבור, מדור פניות הציבור בדובר צה"ל, לנועה כהן רכזת מידע ביש דין הרצאה של היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בנושא המשפט הבינלאומי, קורס האגודה לזכויות האזרח בנושא המשפט 102 .11.1.2015 ,ההומניטרי הבינלאומי . דובר צה"ל לא ענה 25.12.2014- מכתב מאת מדור פניות הציבור, ענף קשרי הציבור בדובר צה"ל לנועה כהן ביש דין מ103 לבקשת יש דין לפרט לאיזה קובץ פקודות קבע מתייחס התדריך המוזכר. מכתבה של נועה כהן, רכזת מידע ביש דין, אל .14.1.2015 ,רס"ן זוהר הלוי, ראש מדור פניות הציבור בחטיבת דובר צה"ל .17.8.1998 ,) בנוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפרים חוק באיו"ש ובאזח"ע (מבוא וחלק כללי11 סעיף104 סעיף א' בנוהל "אכיפת חוק וסדר כלפי ישראלים" הנכלל במכתב מאת ענף קשרי ציבור במדור פניות הציבור בדובר צה"ל105 . מכתבה של רכזת מידע ביש דין נועה כהן אל רס"ן זוהר הלוי, ראש מדור פניות הציבור25.12.2014-לנועה כהן מיש דין מ .14.1.2015-בחטיבת דובר צה"ל מ פניית רכזת המידע ביש דין, נועה כהן, לדובר צה"ל בנושא הוראות, נהלים והכשרות לאירועי הפרת חוק מצד אזרחים 106 .11.5.2014-ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית, לפי חוק חופש המידע מ עומדים מנגד 34 מנע את החיכוך "באמצעות יצירת חיץ בין הצדדים", היא מידתית ושקולה. הכוח הצבאי לא עיכב ולא 107.עצר את המתנחל האלים על אף היומרה כי נוהל זה יקבע ויסדיר את תחומי האחריות ושיתוף הפעולה בין הצבא לגופי אכיפת חוק נוספים, משטרת ישראל – האחראית לאימונם ולהדרכתם של כוחות משמר הגבול הפועלים בגדה המערבית תחת פיקוד הצבא – מסרה בתשובה לבקשת חופש מידע של יש דין כי במשמר הגבול, שכוחותיו פועלים בגדה המערבית תחת פיקוד הצבא, אין נוהל המתייחס לאכיפת החוק והסדר כלפי ישראלים. "לעניין אופי הטיפול באירועים בהם מעורבים ישראלים הפוגעים בפלסטינאים, אין פקודות ונהלים במשטרת ישראל המייחדים טיפול במפרי חוק כלפי אוכלוסיות מסוימות". עוזרת הממונה על חופש המידע ביחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל, עו"ד פקד איבון בנדל, הוסיפה פי המקרה. חובתנו להגן על כל -כי "אנו מתייחסים לפלסטינאים כמו לכל אדם והטיפול הוא ענייני על 108."אחד – ישראלי ופלסטינאי כאחד הכשרות והדרכות של הצבא בנושא הפרות חוק של אזרחים ישראלים ", גם הוא רק לאחר 2014 דובר צה"ל העביר ליש דין מערך שיעור של פיקוד מרכז "שהופץ בספטמבר פניית יש דין לדובר צה"ל, בנושא "התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראלים בגזרת אזור יהודה והשומרון". לפי דובר צה"ל, מערך השיעור מועבר בעל פה, וללא חלוקת חומר כתוב, לכל היחידות בפיקוד מרכז לפני כל כניסה לתעסוקה בגדה המערבית. הדובר הוסיף כי מפקד החטיבה הרלבנטית מכשיר את כלל המפקדים, החל מרמת מפקד כיתה ומפקד מחלקה וכלה במפקד גדוד "ברוח מערך השיעור". המפקדים עורכים בתורם שיחות עם חייליהם הצפויים להיכנס לתעסוקה בגדה המערבית לפי אותו מערך שיעור. הדובר לא ציין מתי החל צה"ל להכשיר חיילים בעזרת מערך זה, ו"משיקולי ביטחון מידע" סירב למסור לכמה חיילים וקצינים הועבר 109.פעמי זה-מערך שיעור חד מערך שיעור זה מניח כי "גזרת אזור יהודה והשומרון מאופיינת בריבוי הפרות הסדר הציבורי וכן במוקדים ובמצבי חיכוך בין כוחות הביטחון (חיילים ושוטרים) מול מתיישבים", אך מצמצם את אחריות הצבא לאכיפת החוק והסדר, ומטיל את האחריות לטיפול באירועים, שאינם מוגדרים כפעילות חבלנית עוינת ומעורבים בהם מפירי חוק ישראליים, על כוחות המשטרה. לפי מערך השיעור, הצבא אחראי ל"מעטפת האבטחה החיצונית לפעילות המשטרה". כזכור, ובניגוד לפרשנות הצבא כפי שהיא באה לידי ביטוי במערך השיעור, נוהל היועץ המשפטי לממשלה הבחין בין אירועים שתחילת הטיפול בהם נעשית על ידי הצבא – ובפועל אלה הם מרבית האירועים – לאירועים שתחילת הטיפול בהם נעשית על ידי המשטרה, וחייב גם את הצבא להפעיל כוחות כוננות וסיוע למשטרה, ביניהם כוח מעצרים וליווי עצורים. ', נצר מוחמד אחמד נואגעה נ36621-05-14 , מדינת ישראל, בתא"מ2 ' כתב הגנה בסדר מהיר מטעם הנתבעת מס107 משה בן אבו ואח' בבית המשפט השלום בירושלים, הוגשה על ידי עו"ד משה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי .22 ,פסקה16.9.2014-ב מכתבה של עו"ד פקד איבון בנדל ביחידה לתלונות הציבור באישור הממונה על חופש המידע במטה הארצי אל נועה כהן 108 .6.10.2014-ביש דין מ . מכתב מדור פניות 25.12.2014 , מכתב מדור פניות הציבור בענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לנועה כהן, רכזת מידע ביש דין109 .12.5.2015 ,הציבור בענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לנועה כהן, רכזת מידע ביש דין 35 מערך השיעור מרחיב ומעדכן את סוגי הפרות הסדר של ישראלים בהשוואה לאלה שפורטו בנוהל היועץ המשפטי לממשלה ובדו"ח ועדת שמגר, וכבר כולל ביניהם את אירועי "תג מחיר", המוגדרים כ"פגיעה ברכוש או/ו בנפש כנגד כוחותינו או לעבר פלסטינים מתוך מניעים אידיאולוגיים", ואירועים נוספים המוגדרים כ"אירועי חיכוך אלימים בהם מעורבים יהודים", "חיכוך פיזי על רקע פלישה לקרקעות, או עיבוד אדמות", "השחתת מטעים – בעיקר פגיעה בעצי זית" ו"אלימות והפרעה לפלסטינים מצד תושבים יהודים כתגובה על אירועי טרור / פינוי ישובים וכו'". בהמשך מודגש כי לחיילי צה"ל סמכות לעכב ולעצור "במידת הצורך גם ישראלים", ומצוין כי בין הכלים העומדים לרשותם בעת אירוע "לאומני יהודי / סדר ציבורי ישראלי" נמצא הידע בהגנה עצמית של החייל – קרב מגע, אמצעים לפיזור הפגנות, גז ובמידת הצורך נוהל מעצר חשוד עד ירי באוויר. ביצוע נוהל מעצר חשוד מותנה באישור מפקד החטיבה. השיעור מורה כי "בכל מצב" הכוחות חייבים לתעד באופן ויזואלי – "במצלמות סטילס ווידאו" – אירועי חיכוך, לשמור על זירת האירוע והראיות הקיימות בה עד להגעת המשטרה, ועליהם לדווח למשטרה על כל הפרת חוק של ישראלי המזוהה על ידי החיילים 110.ולסייע למשטרה, כולל במסירת עדויות במשטרה ובבתי המשפט השיעור מנמק את חשיבות ההתמודדות "באופן אפקטיבי" עם הפרות סדר שמעורבים בהן אזרחים ישראלים, בעיקר בנימוקים תועלתניים, שכן פגיעה בסדר הציבורי ובאחת מהאוכלוסיות – יהודית או פלסטינית – "עלולה ל'הצית' את הגזרה ולהוביל לגל תגובות ומעשים שיערערו את היציבות הביטחונית עמידה במשימה" כיוון -בגזרה"; משמעות פגיעה כזו בסדר הציבורי, לפי מערך השיעור, היא "אי שבאחריות הצבא "לשמור על הסדר הציבורי, כלפי יהודים ופלסטינים כאחד". מערך השיעור מוסיף עוד כי "לאירועי סדר ציבורי נטייה להתפתח ולהפוך 'לכדור שלג' של אירועים שגוררים אחריהם עיסוק רב והקצאת כוחות ומשאבים של כוחותינו. דבר זה מעמיס רבות על כוחות צה"ל ועשוי לפגוע במשימות אחרות, ברווחת הלוחמים ועוד". ההיבט הערכי מוסבר באחריות הצבא ו"מחויבותו הערכית" לשמור על ביטחונם של "תושבים פלסטינים ויהודים כאחד ולמנוע פגיעה בחפים מפשע ולקיחת החוק בשיעור לא נזכרת חובת הצבא לשמור על הסדר ולאכוף את החוק בהתאם להוראות 111."לידיים המשפט הבינלאומי ופסיקות בית המשפט העליון. מערך השיעור מתייחס במפורש לסוגיית העמידה מנגד ומציב כאותה כראשונה בעקרונות המרכזיים לעיסוק באירועים שמעורבים בהם יהודים: "אין עמידה מנגד – זאת מתוך צורך לעמוד במשימה לאור המטרה ולמנוע את ערעור היציבות הביטחונית ומטעמים ערכיים, מוסריים וחוקיים. חובה להתערב 112.)בכל אירוע על מנת להפסיק אלימות, פגיעה בנפש או ברכוש" (הדגשה במקור מסר קצין אג"ם באוגדת יהודה ושומרון, סגן אלוף כפיר כהן, בתצהיר לבית 2015 בהתאם, בינואר משפט השלום בירושלים כי בשנתיים האחרונות "הוצאו, הובהרו וחודדו פקודות והנחיות שונות לאכיפת החוק והסדר כלפי מבצעי עבריינות אידיאולוגית, ניתנו הוראות ייעודיות לטיפול בעבריינות של ישראלים, הועברו מערכי שיעור ונערכו סיורים והערכות מצב לעניין זה, ובכללן גם כאלו הנוגעות )א בנוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפירים חוק באיו"ש ובאזח"ע (מבוא וחלק כללי11-ב וג ו8 סעיפים110 ). במערך שיעור התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראלים5( 6 . סעיף17.8.1998-מ בגזרת איו"ש כפי שצורף למכתב מדור פניות הציבור בענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לנועה כהן, רכזת מידע ביש דין, .25.12.2014-מ במערך שיעור התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראלים בגזרת איו"ש כפי 4 סעיף111 .)110 'שצורף למכתב שהוזכר לעיל (הע ).110 ') במערך השיעור, כפי שצורף למכתב שלעיל (הע1( 6 סעיף112 עומדים מנגד 36 ,על הגנת אזורים חקלאיים, לאורך כל השנה ובתקופות מסיק הזיתים בפרט". לפי תצהירו של כהן "לחיילים מובהר בכל תדרוך רלבנטי האיסור על 'עמידה מנגד' מול פעילות עבריינית, תהא זהות העבריין והפוגע אשר תהא". כהן הוסיף כי "מפקד החטיבה עצמו מפקח ואף מעביר שיעורים 'להכנה מנטאלית' לחיילים המגיעים לפעילות מבצעית בחטיבה מרחבית יהודה. לחיילים מובהר תדיר, כי אכיפת החוק והסדר היא חלק ממשימות צה"ל באזור, וכי עליהם להתערב בכל אירוע של פגיעה בפלסטיני או בישראלי או ברכושם – תוך חתירה למגע מיידי לשם נטרול העבריין, עד להגעת כוח 113.)המשטרה" (ההדגשות במקור מערך השיעור הצבאי אינו מועבר לכוחות משמר הגבול המשרתים תחת פיקוד הצבא בגדה המערבית. עוזרת הממונה על חופש המידע ביחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל, עו"ד פקד איבון בנדל, מסרה כי במשמר הגבול אין מערכי שיעור המתייחסים להוראות המשפט הבינלאומי וגם לא הכשרות ספציפיות או קורסים "בנושאים הקשורים לחובותיהם וסמכויותיהם של שוטרים וקצינים במקרים של 114."תקיפה, פגיעה ברכוש והפרת חוק מכל סוג מצד ישראלים כלפי פלסטינאים בנוסף, לפי דובר צה"ל, קיים גם מערך שיעור של הפרקליטות הצבאית, גם הוא בנושא ה"התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראלים בגזרת אזור יהודה והשומרון". ) לקצינים ומש"קים (מפקדים שאינם 1 שיעור זה מועבר בקורסים בבסיס ההדרכה לקצינים (בה"ד קצינים) ביחידות תיאום וקישור ודובר צה"ל, לקציני מודיעין, למתשאלים קרביים ובקורסי חובלים, ובקורסי המכללה לפיקוד טקטי ופיקוד ומטה כללי (פו"ם). הדובר ציין עוד כי מרבית המידע בשיעור "מועבר בעל פה (ההדגשה במקור), מאחר שהפרקליטות הצבאית שואפת ליצירת מצגות בהירות מבחינה הדרכתית. ככאלה, המצגות ממעטות במלל, ומתאפיינות בכותרות ובמונחים משמעותיים". הדובר נמנע מלהעביר ליש דין את מערך השיעור הזה 115."מאחר שלדבריו המצגות "כוללות מידע החוסה תחת סיווג 'סודי' ואף למעלה מכך לפי דובר צה"ל, "נקודות הברזל" המועברות במערך השיעור מדגישות כי "לממשל הצבאי" בגדה המערבית האחריות הכוללת על אכיפת החוק ועל השמירה על הביטחון והסדר הציבורי, וכי בשגרה המשטרה אחראית לטיפול בישראלים מפירי חוק בגדה המערבית. איסור העמידה מנגד הוא "נקודת הברזל" הבאה: "כאשר חייל צה"ל עד לזירת אירוע בו אזרח ישראלי מפר את החוק והסדר באזור יהודה ושומרון (ובכלל זה תוקף פלסטינים או גורם נזק לרכושם) מוטלת עליו החובה לפעול באופן מיידי להפסקת ביצוע העבירה". בהמשך מודגש כי חובת החייל היא למנוע את בריחת מבצעי העבירה, לשמור על זירת האירוע עד להגעת המשטרה ולסייע למשטרה בחקירת האירוע, לרבות במתן עדות מלאה ומפורטת. , נכלל בהודעה ותגובה מטעם הנתבעת לבית19.1.2015- תצהירו של סא"ל כפיר כהן, קצין אג"ם באוגדת יהודה ושומרון, מ113 .61685-06-13 .המשפט השלום בירושלים, מדינת ישראל, בתביעתו של פדל חמד מחמוד עמור, ת.א מכתבה של עו"ד פקד איבון בנדל ביחידה לתלונות הציבור באישור הממונה על חופש המידע במטה הארצי אל נועה כהן, 114 .6.10.2014 ,רכזת מידע ביש דין . בתגובת דובר 25.12.2014 , מכתב מדור פניות הציבור בענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לנועה כהן, רכזת מידע ביש דין115 , עמודים, אשר כוללת, בין היתר20 נבחנים על תוכני מקראה משפטית, בת מעל1 צה"ל לדו"ח נאמר כי "כל צוערי בה"ד התייחסות לדיני התפיסה הלוחמתית וליחס הראוי לאוכלוסיה המצויה בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית. יתר על כן, איסור העמידה מנגד מפורט במקראה זו באותיות של קידוש לבנה". (ההדגשה במקור). מכתב מדור פניות הציבור בענף קשרי .14.5.2015 ,ציבור, דובר צה"ל בתגובה לדו"ח יש דין עומדים מנגד 37 "בשיעור זה המתייחס לדיני הכיבוש – "התפיסה הלוחמתית ובכללי ההתנהגות באזור יהודה ושומרון – לא נזכר כי לפי אותם דינים, חובת ההגנה על הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, אותם "אנשים חוקיותן של ההתנחלויות לפי אותם דינים, -מוגנים", היא של הצבא. כצפוי, השיעור מתעלם מסוגיית אי אך מזכיר את החובה "לדאוג לשלומם ולביטחונם של התושבים החיים בשטח" ואת האיסור להעמיד את האוכלוסייה האזרחית בסיכון, בעקבות פסיקות בג"ץ שאסרו על השימוש בפלסטינים כמגנים 116."אנושיים במסגרת "נוהל שכן בניגוד לתוכנו של מערך השיעור ולדבריו של דובר צה"ל, שציין כי הוא מועבר לכל הכוחות בגדה הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים לבית משפט השלום כי "מבירור שנערך 2014 המערבית, באוקטובר עם רשויות צה"ל וכן עם גורמי משטרת ישראל עולה כי לא קיימים בצה"ל או במשטרת ישראל נהלים 117."הנוגעים באופן ספציפי למעצר ישראלים החשודים בפעילות טרור או אלימות כלפי פלסטינים : חיילים לא עומדים לדין על עמידה מנגד2015 טיפולה של הפרקליטות הצבאית בתלונות ארגוני זכויות אדם ישראליים – בצלם ויש דין – על אירועי (תחילת האינתיפאדה השנייה) 2000 עמידה מנגד של חיילים הוא אטי ובלתי אפקטיבי. מאז ספטמבר תלונות לפרקליטות הצבאית על מקרים שבהם עלה חשד שכוחות 57 הגיש בצלם2011 ועד דצמבר הביטחון לא פעלו למנוע אלימות כלפי פלסטינים ונזק לרכושם. הפרקליטות הצבאית מסרה לבצלם כי רק בארבעה מקרים נפתחה חקירה, ובשניים מהמקרים היא נסגרה ללא נקיטת צעדים כלשהם נגד החיילים המעורבים. רק באחד מהמקרים נפתחה חקירה פלילית ורבים מהמקרים עודם בטיפול הפרקליטות – חמש שנים לאחר שהמקרה אירע, זמן רב לאחר שהחיילים השתחררו ויצאו מתחולת תלונות ("הודעות") לפרקליטות הצבאית על אירועי 30 הגיש יש דין2008 מאז118.חוק השיפוט הצבאי 119.עמידה מנגד שמעורבים בהם חיילים, ובאף אחד מהם לא הועמד אף חייל לדין משמעתי או פלילי תגובות הצבא בנוגע לנקיטת אמצעים משמעתיים או פליליים נגד חיילים שעמדו מנגד הן סותרות. היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אל"מ דורון בן ברק, אמר בפגישתו עם ארגוני זכויות האדם הועמד חייל אחד לדין משמעתי על אירוע עמידה 2013 כי בשנת2014 לקראת עונת מסיק עצי הזית מנגד בעקבות סרטון שהעביר יש דין לידיעת הפרקליטות הצבאית. לידיעת יש דין, זה המקרה הראשון והיחיד שבו חייל הועמד לדין בגין עמידה מנגד. עם זאת, אין מדובר בהעמדה לדין פלילי, כי אם בהליך 120.משמעתי בלבד. לדברי בן ברק, לצבא יש "בעיה תרבותית" בהתמודדות עם תופעת העמידה מנגד . שם116 ., מחמוד עווד נ' מדינת ישראל, בבית המשפט השלום בירושלים23879-03-13 . הודעה מטעם הנתבעת בת.א117 . בהודעת פרקליטות מחוז ירושלים2014 הוגשה על ידי עו"ד אורי סירוטה מפרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי באוקטובר –2007 נמסר עוד כי במרחב חברון של משטרת ש"י לבדו, הנמצא תחת פיקוח פרקליטות מחוז ירושלים, תועדו בשנים אירועי הפרות סדר של ישראלים (שאינן תלונות שהוגשו על ידי כוחות הביטחון ואינן משויכים לפעילי שמאל 666 2011 .12.9.2014 ,או פעילים בעלי אזרחות זרה). ראו גם עמירה הס, "הנוהל החסוי למעצר תוקפי פלסטינים", הארץ .22.5.2012 , מקרים של חיילים שלא הגיבו לתקיפת פלסטינים נבדקים", הארץ15" , גילי כהן118 ,מן מהצוות המשפטי של יש דין- מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר119 .82 . ראו פירוט בה"ש16.2.2014 . נרשם על ידי עו"ד רוני30.9.2014 ,2014 סיכום פגישה אצל יועץ משפטי לאזור יהודה ושמרון כהכנה למסיק עצי הזית120 .פלי מהצוות המשפטי של יש דין עומדים מנגד 38 , מסר ליש דין הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, סא"ל אדורם ריגלר2015 בפברואר כי "נכון למועד זה, לא הוגשו כתבי אישום נגד חיילים שנחשדו ב'עמידה מנגד', אולם במספר מקרים דובר צה"ל טען כי 121."ננקטו צעדים פיקודיים נגד המעורבים באירוע, וניתנו חידודים והנחיות לכוחות אין ביכולתו למסור נתון כלשהו בדבר האמצעים המשמעתיים או הפליליים שננקטו נגד חיילים שעמדו מנגד. לדברי הדובר, איסוף נתונים בנושא יחייב את הפרקליטות הצבאית לערוך בירור פרטני בכל התיקים שטופלו על ידיה בשבע השנים האחרונות, דבר ש"יפגע משמעותית ביכולת של הפרקליטות 122."הצבאית לבצע את תפקידיה השוטפים באופן תקין ,מן מהצוות המשפטי של יש דין- מכתבו של הפרקליט לעניינים מבצעיים, סא"ל אדורם ריגלר, לעו"ד אמילי שפר עומר121 .16.2.2014 . לעיל115 ' מכתב מאת מדור פניות הציבור, ראו הע122 39 :פרק ד עדויות חיילים על תופעת העמידה מנגד יש דין בחן את הכשרתם ואת הבנתם של חיילים בתפקידים פיקודיים וקצינים באשר לנדרש מהם עדויות שגבה ארגון שוברים 77 בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים ואחריו, על סמך מתוכן עדויות שנגבו לפני כתיבת דו"ח זה והתייחסו לסוגיות הנוגעות לתופעת העמידה 12 ,שתיקה עדויות התייחסו לשאלון שחובר על ידי יש דין, שבו החיילים והקצינים התבקשו לענות בשפה 65 .מנגד חופשית על השאלות הבאות: • האם הודרכו לגבי חובות הצבא הכובש כלפי האוכלוסייה האזרחית בשטח כבוש, כולל הכרת המושג "אנשים מוגנים"? • האם עברו הדרכות והכשרות שהוצגו בהן תרחישי אירועים אלימים, כאלה שמעורבים בהם מתנחלים או אזרחים ישראלים אחרים? • האם תודרכו בנוהל או בפקודת קבע לחייל (פק"ל) לאירועים אלימים שמעורבים בהם מתנחלים או אזרחים ישראלים אחרים, שבהם מוגדרות סמכויותיהם לעיכוב ומעצר, או שימוש באמצעי לפיזור הפגנות (אלפ"ה), או היתר לשימוש אפשרי באש חיה כדי למנוע או לסכל סיכון חיים לתושבים פלסטינים או לחיילים עצמם? • האם הודרכו בדבר תיעוד ותחקור אירועים אלימים שמעורבים בהם מתנחלים או אזרחים ישראלים אחרים, כולל עיכוב חשודים, סגירת זירת האירוע עד בוא המשטרה ותחקור בתוך היחידות הצבאיות לגבי תפקוד החיילים? . עדויות אלה והעדויות 2014 ועד ספטמבר2013 העדויות המסתמכות על שאלון יש דין נגבו מיולי65 שאסף ארגון שוברים שתיקה קודם לכן מייצגות תקופות שירות שונות של חיילים בתפקידים פיקודיים (עת פורסם נוהל היועץ המשפטי לממשלה) ועד 1998 שונים וקצינים בתקופות שירות הנמשכות מאז . הן מקיפות בעלי תפקידים שונים מהחטיבות הקרביות של חיל הרגלים (צנחנים, גולני, גבעתי, 2014 נח"ל וכפיר) והשריון, ושל חיילים וקצינים במקצועות קרביים ותפקידי מטה (המינהל האזרחי, סמלים וקציני מבצעים) ששירתו באזורים שונים בגדה המערבית. רוב העדויות נגבו לאחר השירות הסדיר ושירות הקבע של החיילים והקצינים ומתייחסות לשירות זה, אך ישנן גם עדויות המתייחסות לשירות מילואים. כל הציטוטים המובאים להלן הם מתרשימי העדויות המלאות, כפי שנגבו על ידי גובי העדויות של ארגון שוברים שתיקה, בשפת הדיבור של החיילים, תוך כדי קטיעה מינימלית של רצף הדיבור. עדויות מגוונות אלה מלמדות כיצד עיקרי נוהל היועץ המשפטי לממשלה – שהוראותיו אמורות לגבור על כל נוהל צבאי – או אותו נוהל חסר של פיקוד מרכז – שלדברי דובר צה"ל הוא זקוק ל"עדכון, שינוי פעמי שמעבירה הפרקליטות הצבאית, אינם נהירים -ובחינה מחדש" – וכמוהם גם מערך השיעור החד לקצינים ולחיילים המשרתים בשטחי הגדה המערבית. הן מלמדות עוד כי "רוח המפקד" השוררת בצבא מתכחשת לחובת הצבא למלא משימות שיטור ואכיפת חוק שגרתיות ויומיומיות, שכן אכיפת עומדים מנגד 40 חוק היא בין המשימות העיקריות של צבא המחזיק בשטח כבוש לאורך כמעט חמישה עשורים. לפיכך ניתן להסיק מעדויות אלה כי הצבא עושה דין לעצמו, אינו ממלא אחר פסיקות בית המשפט העליון ומשתמט מיישום נוהל היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לאכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים מפירי חוק בגדה המערבית. הכרת הוראות המשפט הבינלאומי-אי כל העדויות ממחישות את הריק בהדרכות והכשרות של חיילים או קצינים – באימונים בסיסיים ובטירונויות השונות, בקורסים מתקדמים כקורסי מפקדי כיתות או קורסי קצינים, ובתדרוכים או הכשרות אחרות – במשמעות חובתו הבסיסית והעיקרית של הצבא המופקד על ניהול השטח כבוש. הדרכות והכשרות אלה אינן מדגישות את חובותיו של הצבא בהתאם להוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי, וכהגדרת בית המשפט העליון, לאכוף את החוק והסדר הציבורי ולהגן על האוכלוסייה המקומית, הפלסטינית, זו שתושביה נחשבים ל"אנשים מוגנים". לפי דובר צה"ל, מפקדי החטיבות הגזרתיים בגדה המערבית מדריכים את החיילים בעיקרי נוהל פיקוד מרכז בנוגע ל"אכיפת חוק וסדר כלפי ישראלים", אך העדויות חושפות היעדר הפנמה מדאיג של עיקרים אלה, המעלה חשש לרמתן הירודה של ההדרכות. בהקשר זה ראוי לציין שמקראת "הכנה לצוער לקראת מבחני הכניסה לבית הספר לקצינים", בהוצאת עמודיה, המתארת את הגיאוגרפיה וההיסטוריה של מדינת ישראל 195 מפקדת קצין חינוך ראשי, על והגדה המערבית (יהודה ושומרון, לפי המקראה) למיועדים להיות קצינים בצבא, כלל אינה מזכירה היא מסתפקת בתיאור 1967 את משמעות כיבושה של הגדה המערבית, ובפרק המתייחס למלחמת 123."החמקני שלפיו "היחס אל שטחים אלו הפך בהדרגה לסלע מחלוקת בחברה הישראלית אף אחד מהקצינים, אלה שלדברי דובר צה"ל היו אמורים לעבור את הכשרת הפרקליטות הצבאית בנוגע לדיני הכיבוש, או החיילים שהיו אמורים לקבל ממפקדיהם תדרוך בעיקרי נוהל היועץ המשפטי לגבי אכיפת החוק והסדר על אזרחים ישראלים, לא הכיר את המושג "אנשים מוגנים" והמשמעות הנגזרת ממנו – גם לפי אותן הכשרות והדרכות – שמחובתם לדאוג לשלומם ולביטחונם של התושבים החיים בגדה המערבית. לפי מגוון העדויות ניתן להתרשם שלהבנת החיילים, "כל ערבי שגר שם הוא חשוד. זה מה שהכניסו בנו. לא אמרו לנו את זה. זה היה כביכול הלך הרוח שמסתובב שם [...] אנחנו 124."שם כדי להגן על היהודים וזהו יתרה מזאת, לחיילים רבים הוסבר שמשימתם העיקרית היא להגן על המתנחלים, המכונים על פי רוב "מתיישבים", בהתאם לעגה הצה"לית הרשמית המנסה לטשטש את ההיבט הקולוניאלי של מפעל ההתנחלות. משימת השמירה על הסדר היא פועל יוצא של הצורך לשמר את מפעל ההתנחלויות, אך רובם המכריע של הקצינים והחיילים שמסרו עדויות לארגון שוברים שתיקה מבינים את משימת אכיפת החוק כתפקיד שהוא אחריותה הבלבדית של המשטרה או למצער באחריות משמר הגבול (מג"ב), ולא באחריותם, בניגוד לסמכותם, שנקבעה כאמור בצו צבאי, בפסיקות בית המשפט העליון ובנוהל היועץ המשפטי לממשלה. . ראו גם חוברת הכנה לצוער לקראת26.3.2014 , אין מקום לפלסטינים", הארץ1 אורי משגב, "במקראה של בה"ד123 .)2013 ,מבחני הכניסה לבית הספר לקצינים (הוצאת קצין חינוך ראשי .2013 של חטיבת גולני, יוני13 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד124 41 חייל בחטיבת הנח"ל, שאבטח את ההתנחלות היהודית בחברון, סיכם כשנשאל על מי הוא והחיילים המשרתים אתו היו אמורים להגן ולשמור: זה ברור שאנחנו מגינים על המתנחלים, זה היה במטרות שלנו של הפלוגה הזאת, לשמור על היישוב היהודי בחברון. הפקטור היחידי שמדברים על הצד הפלסטיני זה לשמור את הסדר. זה בעצם הסיבה 125.של למה אנחנו מגינים לפעמים על הפלסטינאים הדרכות והכשרות לקויות לפני תעסוקה מבצעית בגדה המערבית למרות טענת דובר צה"ל כי כל החיילים המשרתים בגדה המערבית מתודרכים לגבי עיקריו של "נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים בשטחים הכבושים" של פיקוד מרכז או של היועץ המשפטי לממשלה, ולמרות הוראת היועץ המשפטי המחייבת עריכת תדרוכים ורענונים תכופים לגביו, אף הקצינים והחיילים שהעידו בפני שוברים שתיקה לא אמר כי הוא מכיר או תודרך אי פעם 77-אחד מ לגביו. עדויות אלו ונוספות המובאות בהמשך הפרק מדגישות את הפער בין ההכשרות שמקבלים החיילים לגבי תפקידם בהפרות סדר ובאירועים אלימים אחרים שמעורבים בהם פלסטינים, והאופן שבו החיילים מפנימים את מה שמצופה מהם, לבין חולשת ההדרכות וההכשרות לגבי תפקידם של החיילים כאוכפי חוק וסדר מול אזרחים ישראלים אלימים. קצין בדרגת סרן בגדוד שמשון בחטיבת כפיר העיד על ההכשרה הלקויה שחיילים מקבלים בכל הנוגע להתמודדות עם מקרי אלימות של אזרחים ישראלים (הפרות סדר בעגה הצבאית): חייל מלמדים אותו להילחם בטירונות. מלמדים אותו קדימה להסתער, מלמדים אותו להילחם. הנקודה היחידה שמלמדים אותו להתמודד עם אוכלוסייה אזרחית זה בשבוע אל"ל (אימון לפני לחימה), עלייה לקו, אימון לפני תעסוקה, משהו כזה. הפעם הבאה שהוא פוגש את זה זה בהכנה ערכית שעושים ימים מתוך ההכשרה שלו? זה בעיה, כי בסוף הוא 6 ,5 ,4 ?לקו, אבל בסוף, כמה הוא משקיע בזה מבצע משימות שהמשטרה צריכה לבצע, המשימה היא לא משימה צבאית כאילו. למנוע הפגנה זה 126.לא משימה צבאית, אין מה לעשות, איך שלא תסתכל על זה אותו קצין סיפר על התמקדות בהיבטים טכניים של ההכנה הערכית, ועד כמה היא אינה מכינה את החיילים לתרחישי אירועים אלימים שמעורבים בהם מתנחלים או אזרחים ישראלים אחרים: הכנה ערכית זה כשאתה עולה לקו והיא כוללת בתוכה שלושה חלקים. החלק הראשון זה שהמפקדים באים ומספרים על האוכלוסייה, על הזרמים, על אישים מרכזיים. גם על האוכלוסייה הערבית וגם למשל האוכלוסייה היהודית בחברון. הביאו לנו אפילו שחקנים בפלוגת מסלול שביימו כל מיני שטויות – אתה עכשיו במחסום, זה פלסטיני וזאת אשתו שהיא הרה, הם רוצים לעבור ואסור לך לתת להם לעבור והם עושים לך בלגנים, איך אתה מגיב. ואז ממש משחקים וזה רק למפקדים. השלב השני, נותנים מערך שיעורים ממש מפורט, כולל מצגות וחומרי קריאה. מערכי שיעור על הכרת הגזרה והכרת כל הסיפורים מהעבר, כל הפיקנטריה ודגשים ערכיים, זאת אומרת .2013 עדות של חייל בחטיבת הנח"ל, נובמבר125 .2011 עדותו של קצין בדרגת סרן בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, ספטמבר126 עומדים מנגד 42 למשימות. נגיד בשכם כנראה שתבצע הרבה מיפויים בעיר ופחות מיפויים בקסבה אז מסבירים לך מה הדגשים הערכיים ומה הפאקים. השלב השלישי של ההכנה הערכית זה בכל תדריך שאתה עושה, לא משנה תדריך של סיור או תדריך של כיתת כוננות, אז יש לך מטרה, משימה וכל זה, ואחד הדברים שאתה חייב לגעת בהם זה הפן הערכי של המשימה. שאלה: ההשתלמות הזאת היתה ספציפית לגבי איך לפזר הפגנות פלסטיניות, או שהיה דיבור על עוד כל מיני תופעות שעלולות לצוץ? אחוז אמרו גם על הפגנה של יהודים שעכשיו זולגות 5 , אחוז95 הם מדברים על [לכיווננו – א"ה] שגם אותם צריך לעצור. קשה, הצבא לא באמת נותן לך כלים. הוא אומר לך שיכול להיות שכזה דבר יקרה. אני אתן לך דוגמה, אני זוכר לפני שבאנו לחברון, אמרו לנו שהיה סמ"פ (סגן מפקד פלוגה) מגולני שקיבל מכות ממתנחלים ואף אחד לא עזר לו. מה עכשיו תירה על יהודי? אומרים לך "היסמ"ניקים (יחידת סיור מיוחדת של המשטרה) יגיעו, אל תדאג"? משהו כזה, משהו בסגנון של "זה באחריות מג"ב, מותר לכם לעכב אותם לחקירה". מה עכשיו אתה, עשרים אנשים זורקים לך רימון, לך תעכב אותם לחקירה, מה? אומרים לך כאילו, אין לך איך להתמודד עם זה. כשאני חושב שבאיזשהו מצב, כאילו א', לדעתי זה טוב כי הצבא לא צריך להתמודד עם זה והצבא גם לא צריך להתמודד עם מצבים של פלסטינים, כאילו לא זה ולא זה. גם זה וגם זה, לא צריך להתמודד עם 127.שני המצבים, זה מה שאני חושב חייל בפלוגת סיור בעורב נח"ל (גדוד סיור המשמש גם יחידת טילים נגד טנקים של חטיבת הנח"ל) סיפר על הגדרת המשימה הפשטנית שהוגדרה ליחידתו. לדבריו, באותן הדרכות "הגדרת המשימה היא שקט ומה שזה לא יהיה לכל תושבי הגזרה. שזה כולל מן הסתם את המתנחלים אבל גם את 128."הפלסטינים חייל אחר נשאל אם למחלקה הועברה הכנה להתמודדות מול מתנחלים, אלימות מתנחלים או הפרות סדר שיוזמים ישראלים, בדומה להכשרות שעבר בנוגע להפרות סדר של פלסטינים: זה אזור שכל הזמן יש אינטראקציה עם מתנחלים כי זה (ההתנחלות) יצהר וזה תפוח וזה הר ברכה ואיתמר ו[המאחז] גבעות עולם. כל מה שאומרים לנו זה "מתנחלים – די, אסור לכם לעשות להם כלום". אתה לא משטרה, אין לך זכויות של משטרה ואתה משמעית. היינו בתקופה של המסיק. זו תקופה כזאת -לא יכול לעצור מתנחל. חד שכל הזמן יש אינטראקציות והם תגברו את הפלוגה שהיתה ביצהר. מה שהיינו צריכים לעשות רוב הזמן זה לשמור על ערבים מוסקים ממתנחלים. זה מה שהוגדר. יש להם שבועיים שמותר להם למסוק, ובשבועיים האלה כל המוצב על הרגליים לדאוג שמתנחלים לא יפריעו לערבים למסוק ושהערבים לא ינסו להיכנס להתנחלויות. . שם127 .2014 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד עורב של חטיבת הנח"ל, אוגוסט128 43 המטעים נמצאים הרבה פעמים בתוך ההתנחלות אז אתה ממש צריך לשמור על חמישה פלסטינים בתוך לב ההתנחלות שהם ימסקו ואף אחד לא יציק להם. אם פלסטיני זורק עליך או על ישראלי או על מתנחל אבנים, אתה יכול לעצור אותו? ברור, אתה צריך לעצור אותו. ואם מתנחל זורק אבנים על פלסטיני? אני לא חושב שאתה יכול לעצור אותו. אתה יכול לבקש ממנו להפסיק... במובהק אמרו לנו להגן על הפלסטינים מהמתנחלים. אתה לא משטרה, אין לך זכויות של משטרה ואתה לא יכול לעצור מתנחל. אמרו את זה ככה? משמעית.-כן, חד מתנחל זורק אבנים על פלסטיני, פלסטיני החזיר לו באבנים, מה אתה עושה? תרחשו אתכם את האירוע הזה? 129.לא, אף פעם לא חייל שאבטח את ההתנחלות בחברון הוסיף שבתדריכים נאמר לחיילים כי אם יהודים פוגעים בפלסטינים או ברכושם עליהם לקרוא למשטרה. מה אתם אמורים לעשות כשיהודים פוגעים בפלסטינים או ברכוש שלהם? מה שאנחנו אמורים לעשות זה לקרוא למשטרה. אמרו לנו מראש שאין שום יכולת ושום זכות מבחינת החוק. לא אוזקים מתנחל שמשחית ציוד של פלסטיני, אתה לא יכול לאזוק אותו אם אתה החייל. קוראים למשטרה, המשטרה – אם היא מגיעה ומטפלת בזה – היא מטפלת בזה. יהודי זורק אבנים – החיילים יקראו למשטרה, החיילים לא יכוונו עליו נשק, לא יעצרו אותו. לא יעשו לו כלום. סביר שגם המשטרה לא, אלא לנזוף בו. אמרו לנו את זה בתדריכים לפני עלייה לפטרול. מזכירים שאסור לנו.  מי היה מעביר את התדריכים האלה? בסיורים זה או מ"מ (מפקד מחלקה) או סמל, בפטרולים הם תמיד היו מעבירים את זה. מעצרים זה תמיד היה המ"פ (מפקד פלוגה) ולפעמים גם המג"ד (מפקד גדוד). זה היה ברור שזה מה שעושים, היה ברור שאין דרך אחרת להתמודד איתם, שאסור בדרך .2014 בחטיבת הנח"ל, ינואר50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד129 עומדים מנגד 44 אחרת להתמודד איתם. לא היינו עושים שום דבר חוץ מלקרוא למשטרה. לפעמים אין טעם ולא היינו קוראים למשטרה כי המשטרה לא היתה מגיעה. וגם אם היא היתה מגיעה, היא לא היתה עושה כלום. אם אתה רואה מולך מתנחל עם סכין רץ לעבר פלסטיני, איזה אמצעים מותר לך להפעיל? 130.שאלה טובה. לא יודע. בטוח לא לירות בו הוראות סותרות ומעורפלות ביחס לחובות וסמכויות חיילים באירועים אלימים שמעורבים בהם אזרחים ישראלים החיילים והקצינים בכל העדויות ציינו שאינם מכירים נוהל כלשהו – של היועץ המשפטי לממשלה או של פיקוד מרכז – המתייחס לחובותיהם וסמכויותיהם בנוגע לאזרחים ישראלים מפירי סדר ומגדיר במפורש את תפקידם באירועים אלימים אלה, כולל סמכויות העיכוב והמעצר שלהם ואפשרויות השימוש באמצעים לפיזור הפגנות (אלפ"ה) או ירי במקרים מסכני חיים. מן העדויות מתברר ש"נקודות הברזל" הנכללות במערך השיעור של הפרקליטות הצבאית, וביניהן איסור העמידה מנגד, ככל שאלה הועברו לקצינים המשרתים בשטחי הגדה המערבית, לא הופנמו או הוטמעו אל שגרת פעילותם. ההוראות שעליהם סיפרו אותם קצינים, כמו גם מערכי השיעור של פיקוד מרכז, הן לעתים קרובות מקוטעות וסותרות את עצמן, אינן מכילות את כל תרחישי האירועים האלימים שאזרחים ישראלים מעורבים בהם (ונזכיר שחיילים מתנסים בכך כבר עשרות שנים, והדברים מפורטים בנוהל היועץ המשפטי לממשלה), ואינן כוללות סדר פעולות מובנה של עיכוב ומעצר אזרחים ישראלים אלימים, סגירת זירת האירוע, וממשק יעיל ותיאום בזמן אמת מול משטרת ישראל. מן העדויות עולה בבירור שגם עיקרי נוהל "אכיפת חוק וסדר כלפי ישראלים" של פיקוד מרכז – אותה גרסה מדוללת של נוהל היועץ המשפטי לממשלה – המתייחס לאמצעים המותרים בשימוש וכולל הוראות מפורטות ביחס לסמכויות חיילים לעכב ולעצור חשודים, אינם מוכרים לקצינים או חיילים. היעדר הגדרה מפורשת וממצה בקובצי פקודות קבע לחייל (פק"ל) – האמורים להיות זמינים ונגישים לכל חייל וחייל – מותיר לכאורה שיקול דעת נרחב לחיילים. אלא שהחיילים לומדים ממשימות שונות ורבות אחרות כי תפקידם העיקרי הוא להגן על ההתנחלויות והמתנחלים מפני הפלסטינים תושבי הגדה, הנתפסים כחשודים מראש מעצם היותם פלסטינים, ולפיכך ברירת המחדל של החיילים היא להימנע מכל ניסיון ליישם את סמכותם וחובתם כאוכפי החוק והסדר הציבורי נגד אזרחים ישראלים אלימים. גישה זו מנוגדת בתכלית לאופן שבו החיילים מבינים את סדרת הפעולות המיידית הנדרשת מהם במקרים של אלימות מצד פלסטינים ("הפרות סדר"), כולל האמצעים המותרים בשימוש, החל באמצעים לפיזור הפגנות וכלה בשימוש באש חיה, והסמכות המוקנית להם לעכב ולעצור חשודים פלסטינים, גם אם הדבר מחייב שימוש בכוח. .2013 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון, נובמבר130 45 יתרה מזאת, חיילים העידו כי "רוח המפקד" משדרת להם שעדיף להכיל את עבריינות המתנחלים במקום להתמודד איתה. חייל מילואים בחיל השריון ששירת באזור דרום הר חברון והיה עד לאירוע של כריתת עצי זית פלסטינים בסמוך להתנחלות כרמל העיד: יש מושג שנקרא "תג מחיר". היה מקרה אחד שכבר לילה לפני זה אמרו שהולכת להתבצע פעולת "תג מחיר". ידעו. בוקר אחרי מגלים מטע זיתים שלם כרות, כרתו עצים. לכרות עץ זה עניין של חצי שעה, זה לא פשוט כמו שזה נראה. כריתה של 65 שקל. צריך ציוד הנדסי, צריך מסורים מיוחדים. עצים5,000-עץ אחד עולה באזור ה עצים צריך משהו כמו שמונה 60 מתמוטטים, כורתים אותם בשלבים. בשביל לכרות שעות עבודה ושלושה מסורים. היו שם הרבה אנשים, היה שם הרבה ציוד, היה שם הרבה רעש, היה צריך שתהיה שם אספקה של מים, זה מבצע לא פשוט. לא מאמין שהצבא וכל התצפיות שלו במטע זיתים שנמצא על הכביש הראשי לא ראה דבר כזה מתרחש. התצפיות יעילות ברמה עצי זית 60 שאתה מזהה כל רכב שנעצר לרגע באיזשהו ציר, לא יכול להיות שכרתו ולא ראו. אין מצב.  הביאו את הגשש לדעת מאיפה הגיעו העקבות. הגשש מסתכל קצת ימינה, מסתכל קצת שמאלה, על עקבה אחת הוא יכול להגיד לך מאיפה הם באו, מאיפה הם הלכו, איפה הם עצרו ואיפה הם נמצאים עכשיו בדיוק. הוא מסתכל, אומר "אני לא יודע מאיפה הם הגיעו". זה לא מסובך, זה היה מול התנחלות, מול כרמל. אני בעצמי ראיתי את השבילים של הרכבים והטרקטורים. אז הוא אומר לי "אני מעדיף לא לדעת". הלכו עם זה לסמג"ד, הסמג"ד אמר "אתה באמת רוצה לריב פה עם כל הגזרה? אין 131."לי מה לעשות, זה ברמת החטיבה קצין בדרגת סגן מהתותחנים העיד: ...היה ברור לי שמותר לי [לעצור מתנחלים], וברור לי שאין לי את הגב... עקרונית אני יכול, המערכת לא אומרת לי לא. היתה סיטואציה שאתה יכול להגיד שבמובהק היה צריך לעצור? כן. בנבי סמואל אני זוכר [ש]היה לא מעט פעמים, במחסומים זה קרה קצת לפעמים. מה למשל? שלושה -אני לא זוכר למה, אבל היו כמה פעמים, קשה לי להיזכר, אבל היו איזה שניים מקרים שאמרתי, שאם הם היו ערבים מזמן היו עוצרים אותם. .2013 של חיל השריון, יוני455 עדותו של חייל מילואים בדרגת רס"ל בגדוד131 עומדים מנגד 46 ?ומה אתה עושה, אתה קורא למשטרה? כאילו, מה עושים בעצם 132.כלום. כלום. כלום. ממש כלום חייל בתפקיד פיקודי בחטיבת הנח"ל סיפר: ההוראות של צה"ל, אנחנו לא מוסמכים, כחיילים בצה"ל, לא מוסמכים להתעסק עם אוכלוסייה יהודית, אנחנו לא יכולים לעשות להם כלום. אי אפשר לעשות כלום, לא לגעת. אפשר אני חושב לעצור, אבל לחץ פיזי – לעצור, לאזוק, אני לא חושב שמותר. זה רק מג"ב (משמר הגבול). אני חושב שההוראות הן להגן עליהם. מה ההוראות שלכם, במידה שאתם עכשיו מותקפים על ידי מתנחלים? אני יודע שאתה לא יכול לעשות כלום. זה ההוראה שקיבלת? מתנחל עכשיו תוקף את הרכב שאתה בתוכו. אני חושב שאתה לא עושה כלום. לא עושה כלום. 133.כלום חייל בתפקיד פיקודי בגדוד לביא של חטיבת כפיר ששירת בדרום הגדה המערבית, כולל בתפקידי טוואני בדרכם אל בית ספרם מפני אלימות מתנחלים מהמאחז חוות מעון, -אבטחת תלמידי הכפר א העיד: תמיד היה את הקטע הזה שהמתנחלים רק רוצים – פתאום מגדירים שטח שלהם. חוות מעון, שמה הם היו הכי טובים בזה. הם היו פתאום מגדירים שביל: פה הם לא עוברים, שטח שלי. שבילים שהם (הפלסטינים) הולכים שם, הם הולכים לבית ספר, אני לא יודע למה. "לא עוברים בו, שטח שלי"... ואתם אומרים מה? הם עוברים. אנחנו אמורים לאבטח את הערבים שיעברו, אבל ואללה, המתנחלים זורקים עליהם אבנים ואתה לא תעמוד ככה: תזרקו עלי, אני פה. אתה אומר להם: בבקשה, בבקשה ממכם אל תזרקו. כמו איזה טמבל... [חייל] התעצבן שהם זורקים אבנים על הילדים. הוא אמר להם: תפסיקו לזרוק אבנים. לא נתן להם לעבור, התחיל דחיפות איתם, ירדו אליו עם אבנים, הביאו לו פה אבן, הוא התעלף. חטף אבן פה בלסת... .2013 עדות של קצין בדרגת סגן מחיל התותחנים, יוני132 .2013 של חטיבת הנח"ל, אוקטובר32 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד133 47 ?וקרה משהו למתנחלים שהכניסו מכות מה? מה קרה? הם מכניסים מכות. אנחנו לא מרביצים למתנחלים. הגיעה משטרה? 134?איזה משטרה? אתה יודע כמה צריך עד שמשטרה מגיעה חייל בדרגת סמ"ר בפלס"ר (פלוגת סיור) שנשאל לגבי ההוראות לגבי מעצר מתנחל שחודר ומתפרע בשטח חקלאי פרטי פלסטיני ענה: ...היה ברור לכולם שאף אחד לא יעצור מתנחל. אם אתה לא תראה קצין עושה את זה, אז אתה בטח שלא תעשה את זה. היתה אמירה כללית שאסור להם להיות בשטח. להגיד לך שמישהו באמת ניסה לאכוף את זה? לא. נתנו לכם איזה שהם כלים לאכוף את זה? אני זוכר שתמיד, כמו ילדים קטנים שבוכים לאבא שלהם, תמיד המפקדים היותר קטנים, המ"כים (מפקדי כיתות), הסמלים, היו ישר מנסים לעלות מול מפקד היחידה ושהוא ייתן את הפתרון. מדי פעם הוא היה בא וצועק עליהם (על המתנחלים), אבל 135.יותר מזה הוא לא היה עושה כשקצינים וחיילים נשאלו מהן ההוראות לגבי סמכויותיהם לעכב או לעצור אזרחים ישראלים אלימים, תשובותיהם הציגו קשת של התנהגויות, חלקן מכילות סתירה בין המוסבר להם ובין מה שמבוצע הלכה למעשה או את הערפול המכוון של ההוראות. קצין בדרגת סגן ענה: "אני אפילו לא יודע מה להגיד, מה רשמית יש לי או אין לי. אני לא יודע מה הייתי עושה". חיילים אחרים העידו: "אנחנו לא עושים כלום למתנחלים. לא נוגעים בהם. לא מרביצים להם... המג"ד (מפקד גדוד) בדרך (למאחז חוות מעון) עושה לו (למפקד הפלוגה): 'לא משנה מה, אתה לא נוגע במתנחלים. המתנחלים זה לא העבודה שלך', או 'אתה כביכול מנסה להפריד, אבל אסור לך לגעת ביהודי', או 'אולי לא אמרו לך את זה במפורש אבל ברור לך שאתה לא יכול להיות אלים כלפי, או נוקשה כלפי יהודי מתנחל כמו שאתה כלפי פלסטיני'". חייל נוסף העיד: "אתה צריך להפריד. קשה לי להגיד לך שיש הגדרה מדויקת למה צריך לעשות. בגדול זה די תאלתר: תפריד, תעצור את הבעיה, וברגע שזה עצר, תקרא למשטרה. המשטרה בדרך כלל באים ולא עושים כלום". ואחר הוסיף: סמל במילואים-. ראו גם עדות חייל בדרגת רב2014 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד לביא של חטיבת כפיר, מרס134 מאוד פראית, לא מתחשבים-, שלפיה "הם [המתנחלים] תמיד נוסעים על הציר בצורה מאוד2013-ששירת באותו אזור ב בכלל בקיומם של ילדים. אני לא יכול להגיד שהיה איזה מקרה שמישהו עלה על ילד, אבל אתה צועק לילדים לרוץ לקצה ונותן לרכב של המתנחל הפורע לעבור שם בפראות ולהשאיר את כולנו אפופים באבק ואבנים" ). עוד על אלימות מתנחלים מהמאחז חוות מעון ראו עמוס www.shovrimshtika.org/testimonies/database/61058( .18.10.2005 ,הראל, עמירה הס וניר חסון, "יבוטל הליווי הצבאי להגנת תלמידים פלשתינאים", הארץ .2013 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בפלוגת סיור שריון, אוקטובר135 עומדים מנגד 48 "לא ראיתי מסמך כתוב אבל אמרו לי שלחיילים אסור לעצור, זה רק משטרה יכולים לעצור אזרחים 136."ישראלים". חייל אחר אמר: "אף פעם לא רצו להגדיר לנו בדיוק מה לעשות חייל אחר בתפקיד פיקודי בחטיבת הנח"ל שנשאל מה היו ההוראות לגבי אירוע שבו מתנחל תוקף חייל ענה: אני יודע שאתה לא יכול לעשות כלום. זה ההוראה שקיבלת? מתנחל עכשיו תוקף את הרכב שאתה בתוכו. אני חושב שאתה לא עושה כלום. לא עושה כלום? 137.כלום וחייל נוסף העיד: אנחנו מבחינתנו לא יכולים להתעסק בזה, זה לא חלק מהמטרה שלנו. יש בזה פן אבסורדי כי האלימות היא אותה אלימות אבל בסופו של דבר אנחנו זרוע צבאית. כאילו אני זוכר שהדברים היו מאוד על השולחן, אפילו ברמה הפיקודית הזוטרה כאילו, זה לא היה, אפילו קצינים אמרו את זה בצורה מאוד ברורה ומפורשת: יהודים מבחינתנו 138.זה ישראלים חייל נוסף שנשאל אם הבין כי בסמכותו לעצור מתנחל שהיה נוקט אלימות כלפי פלסטיני ענה: גם הפוך. לא מפסיקים להגדיר את זה, לעצור, לקרוא למשטרה גם על מתנחלים. לקרוא למשטרה או לעצור בעצמך? לא, לעצור בעצמנו. למנוע את החיכוך ולערב בזה את המשטרה. לצורך העניין, לא 139.נוכל להוביל מתנחל כפות של חטיבת הנח"ל, ציינה בבירור את סמכותו שלו, של 50 רק עדות אחת, של קצין בדרגת סרן בגדוד הקצין, כמו של כל חייל תחת פיקודו, לעצור מתנחלים: ,; עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד לביא בחטיבת כפיר2014 עדותו של קצין בדרגת סגן בחטיבת הנח"ל, פברואר136 50 ; עדותו של חייל בדרגת סמל בגדוד2013 של חטיבת הנח"ל, יוני50 ; עדות של קצין בדרגת סגן בגדוד2007 נובמבר ; עדותו 2005 של חטיבת הנח"ל, יוני50 ; עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד2010 של חטיבת הנח"ל, ספטמבר ; עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון מחטיבת 2014 של חטיבת הנח"ל, אוקטובר50 של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד .2007 הנח"ל, פברואר .2011 של חטיבת הנח"ל, מאי50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון מגדוד137 .2013 של חטיבת הנח"ל , יולי50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד138 .2011 של חטיבת הנח"ל, אפריל50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון מגדוד139 49 ...במקרים שיש בהם יהודים אני מבין שלמ"כ (מפקד כיתה) יהיה יותר קשה לעמוד מול יהודי שצועק עליו שאנחנו אמורים לשמור עליו. וכולי וכולי. מעבר להלך רוח יש הוראות ברורות, כלומר חייל בשטח...? חייל שרואה מתנחל מציק לערבי שיושב בחניה מעל כיכר החטיבה יודע שהוא א) צריך לעצור את זה, ב) הוא צריך לקרוא למי שנמצא בסביבה. אתה עושה הכול כדי שחייל לא ייתקל בסיטואציה כזאת. תמיד יש מפקד, מ"כ (מפקד כיתה), ובסיורים של סמל או מ"מ (מפקד מחלקה). מי שמפר את החוקים – אני כמו משטרה בהקשרים האלה. מה התפקיד של המשטרה? אתה קורא להם כשאתה עוצר מישהו. אין ממש משטרה במחוז ש"י (יהודה ושומרון). 140...לא משהו חייל במינהל האזרחי סיפר שתופעת העמידה מנגד היא שגרתית כל כך עד שגם בשעה שתושבי הכפר בורין שבשומרון הותקפו על ידי אזרחים ישראלים שהגיעו מכיוון המאחז גבעת רונן, החיילים העדיפו לנסות ללכוד מפירי סדר פלסטינים מאשר להתעמת עם המתפרעים היהודים ולסכל את פעולותיהם: אנחנו מעבירים את זה לחטיבה ואנחנו מצפים שיבוא כוח או סיור. [מ]עצם זה שיש נוכחות של צה"ל הרבה פעמים [המתנחלים – א"ה] בורחים חזרה ליישוב. גם הפלסטינים, מן הסתם זה מרתיע אותם. ואז הדיווחים התבלבלו ומסתבר שהיתה [פעילות – א"ה] יזומה של הגדוד שתוכננה לצאת לפועל ברגע שיהיה חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים. זה התחיל בזה שהפלסטינים אומרים: "יש פה מתיישבים", ואז הגדוד אומר: "מעולה, זו הזדמנות לעצור פלסטינים". פתאום שבעה רכבים, משהו די גדול, נכנסים לתוך בורין, חוצים את כל הכפר, עושים בלגן ומגיעים למוקד החיכוך. וההנחיות של המג"ד בקשר זה לתפוס כמה שיותר [פלסטינים – א"ה]: "אני רוצה אותם, תוציאו אותם מהחורים שלהם". דיבור כזה. יש חיכוך. הדיווח הוא שבינתיים יש זריקות אבנים בין מתנחלים לפלסטינים. שנוצר מעצם זה שהמתנחלים ירדו אליהם לכפר? כן, הצבא מבסוט כי הצליח לעכב בהפס"דים (הפרות סדר) כמה פלסטינים. הם נכנסים לכפר, רוצים כמה שיותר מפס"דניקים (מפרי סדר) ואז באמת עוצרים שלושה, אחד הוא קטין, אחד הוא בכלל שוטר פלסטיני. ומה שהיה אבסורד בדיווח הזה שידעו שיש שם מתיישבים, ידעו כמה הם, ידעו מה הם לובשים, אפילו היה דיווח על זה שהם מתקרבים כבר ממש לבתים הראשונים של הכפר וזה היה חריג – אבל לא עושים 141.איתם כלום, אף אחד לא נוגע בהם, לא היתה שם משטרה בכלל .2014 של חטיבת הנח"ל, פברואר50 עדותו של קצין בדרגת סרן בגדוד140 .2013 עדותו של חייל בדרגת סמל במינהל האזרחי, נובמבר141 עומדים מנגד 50 :סמל בשירות מילואים בשריון השיב-רב בוא נתחיל בלמה אתה לא יכול להעיף אותם באלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות)? כי הם יהודים. וזה ההוראות? זה ההוראות. ככה, שחור על גבי לבן? 142.אין, לא כתוב, כן? אבל, אתה לא פותח באלפ"ה על יהודים, בטח לא בתוך שכונה חייל מילואים ששירת בגזרת מאחזי ההתנחלויות שיֹלה ועלי העיד עד כמה כוחות הצבא אינם ערוכים לטפל בעיכוב או במעצר של מתנחלים אלימים: הם יושבים על איזה הר [מתנחלי גוש המאחזים הסמוכים להתנחלויות שילה ועלי], מנותקים מכל העולם, מוצאי שבת, כנראה משועממים, הם כאילו שמים על עצמם יעני מסיכות סקי כאלה, יענו הם הולכים לצאת לפעילות של תג מחיר, אז ברור שכל הפלוגה קופצת ואז אתה מגיע לשם והם נקרעים מצחוק... כאילו אתה מזמין שוטר, כאלה, קטינים או לא קטינים, קטינים כמעט 18-17 עיכבנו אותם, היו שם ארבעה בני בוגרים ולא נותנים להם ללכת ומגיע שוטר והוא רושם את הפרטים שלהם והם ממשיכים לדרכם. מה אתה רושם את הפרטים שלהם? לך לאמא שלהם, תן להם שתי סטירות, רושם את הפרטים שלהם על פתק כי אתה הרי אין לך סמכות עליהם, לא יכול לעצור אותם, אתה יכול מקסימום לעכב אותם, ועיכבנו אותם. אחד גם התחיל לבכות כשעיכבנו אותו, זה היה קצת פאתט אבל באים שוטרים אחרי שעתיים בערך קילומטר, ובזה נגמר הסיפור.40 כי משטרת בנימין מה לעשות זה ניידת אחת על כל לכם אין בעצם אופציה לעצור אותם. אני חושב שאפשר תיאורטית, אני יודע שמעשית ההנחיה של החטיבה היא לא להתעסק... ההעדפה היא שאנחנו לא נתעסק איתם, אנחנו לא כוח שיטור של היהודים. חוקית הזאת, מי כמוכם יודע. שאנחנו אחראים על הפלסטינים -כי יש את המערכת הדו אבל המשטרה אחראית על היהודים. אז אתה יכול לעצור אותו נגיד וגם אין לי מתקן 143?להחזיק אותו אם אני עוצר אותו. אתה עצור – יופי, נו ועכשיו מה ננעל אותך בג'יפ ששירת בגזרת שכם העיד על התגובה המצופה 401 קצין בדרגת סרן מפלוגת סיור שריון של חטיבה ממנו ומחייליו להתקפות אלימות של מתנחלים: .2013 עדותו של חייל בדרגת רס"ל בגדוד שריון, אוגוסט142 .2006 עדותו של חייל מילואים בדרגת סמל ראשון, פברואר143 51 בגזרה הזו באותה תקופה הפעילות היא להגן על ערבים מיהודים בעיקר, היהודים שם הם בעייתיים פלוס. יש לך התקהלות, יורדים חבר'ה מיצהר לשרוף שדות או לשרוף מטעים או לעקור מטעים... ואז החיילים שואלים "מה אני אמור לעשות במצב כזה". אמרו [להם] "איך זה לא ברור לכם? אתה צריך להגיע ולפוצץ מכות את הישראלים, היהודים". אבל אם פלסטיני יזרוק אבנים? אמא שלו ותפרק לו את הכפר.-אתה תיכנס באמ לפי ההוראות של הצבא אין לכם יכולת לעצור מתנחלים? יש לך יכולת לעצור אותם. אם אתה נכנס למצב של עימות, אתה יכול להכניס להם מכות ולהכניע אותם, אתה לא יכול לדרוך נשק. הם (המפקדים) שיבחו צוות של פלס"ר (פלוגת סיור) צנחנים שהגיע לאירוע דומה, השאיר את הנשקים אצל אחד מהם, נכנסו והכניסו להם מכות. הם כאילו אומרים "תכניסו מכות למתנחלים, אבל לא להגיע למצב שבו אתה דורך נשק ויורה באוויר". היו מקרים שהמתנחלים מתפרעים שם, אתה כמעט לא יכול לעשות שום דבר. המג"בניקים (שוטרי משמר הגבול) יכולים, אבל עד שאתה קורא למג"בניק האירוע יכול להיגמר כבר שש פעמים, מה גם שהם מסתירים אחד את השני. אתה רואה מישהו עושה פעולה אגרסיבית נגד ערבים – הם רצים ונכנסים לאחד הבתים. עולים חזרה ליצהר, נכנסים לאחד הבתים, זהו. אין לך 144.יותר מה לעשות כי כולם יחפו שם אחד על השני גם הוראות פתיחה באש לגבי מתנחלים אלימים בחברון הפותחים באש חיה כלפי פלסטינים או חיילים הן מעורפלות. חייל העיד על מוכנות לאירועי "תג מחיר" בחברון היזומים על ידי מתנחלים: ההנחיה היתה להיות ערניים גם לערבים וגם ליהודים בלי הבדלה, להבין שגם יהודים עכשיו יכולים לעשות משהו. בקיצור, להיות ערניים. מה היו ההוראות בתג מחיר כזה? בכל מקרה, אם מישהו תופס נשק ולא יודע... ונכנס לקסבה, אם יהודי תופס את הג'ננה שלו, גם אותו אתה יכול להוריד. היו הוראות פתיחה באש כלפי יהודים? זה לא היה הוראות פתיחה באש אבל המסר היה שבסופו של דבר אתה לא יכול לאפשר לשום דבר לקרות. כל אחד בחברון. בסופו של דבר, מישהו שעושה משהו לא בסדר, אז צריך להגיב לזה. אני חושב שהפלוגה שלנו היא שונה, נראה לי לא כולם היו ככה בחברון, זה לא החוויה שלהם אבל אני מדבר מתוך הפלוגה שלי זה היה ההנחיות .2014 , מרס401 עדותו של קצין בדרגת סרן בפלוגת סיור שריון של חטיבה144 עומדים מנגד 52 וברור שאתה צריך למנוע מכל אחד שעושה משהו, כאילו המטרה שלך היא לשמור על סדר. מעבר ללהגן על היהודים, אז לשמור על הסדר... אבל בפועל אמרו לך מה לעשות? הרגשת שאתה יודע במידה שיהודי נכנס עכשיו (לקסבה)? זה היה מקרים יותר אפורים. אני רוצה להתעכב על זה, מה זה אפור? אפור זה אומר שאתה לא יודע בדיוק מה אתה צריך לעשות כי זה לא ברור, זה תמיד נורא הסיטואציה, לרוב זו ההנחיה להתקשר לפטרול או להזמין מפקד או אפילו... זה לא אתה צריך להתמודד עם הסיטואציות האלה. בפועל, כשאתה כן מתמודד, אז באמת להודיע לחמ"ל (חדר מלחמה) ולהזמין עוד מישהו. הגדירו לכם הוראות פתיחה באש במידה של תג מחיר כלפי יהודים? לא, זה לא היה ברמה כזאת. כי א) לפתוח באש מול יהודי זה תיק, זה תיק פלילי מאוד חריגים אמרו לנו: אם אתם מרגישים סכנה ויש -בכל צורה שהיא. במקרים מאוד יכולת וזה, וממש יהודי בא ועומד לירות בכם ברור שתירו בו, אבל יותר מזה? זה... 145.מאוד חריג-מאוד טוואני בדרכם -חייל מגדוד לביא של חטיבת כפיר, שתפקידו כלל אבטחת ילדים פלסטינים מהכפר א אל בית ספרם וממנו מפני אלימות מתנחלים מהמאחז חוות מעון, העיד על אירוע דומה שבו נענש חייל שהגיב בירי באוויר בתגובה לאלימות מתנחלים: אחד מ[הפלוגה] המסייעת התעצבן שהם זורקים אבנים על הילדים. הוא אמר להם: תפסיקו לזרוק אבנים. לא נתן להם לעבור, התחיל דחיפות איתם, ירדו אליו עם אבנים, הביאו לו פה אבן, הוא התעלף. חטף אבן פה בלסת, התעלף. אז אחד מהחיילים ישר דרך את הנשק, נתן כדור באוויר על מתנחלים. שני החיילים האלה עלו למשפט באותו מזמן אבל...- [יום] כלא על זה שהוא נתן כדור באוויר. זה היה מזמן35-יום, זיינו אותם ל יום בכלא על זה שהוא ירה באוויר?35 ...החייל שירה חטף המתנחל אמר גם שהוא איים עליו עם הנשק. אני לא יודע מה. לא הייתי. והחייל שהכניסו לו את הכאפה? הוא גם חטף עונש, למה הוא הרביץ למתנחל. הוא כאילו התחיל מכות עם מתנחל. .2011 של חטיבת הנח"ל, מאי50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד145 53 ?אז מה הוא חטף 146. [יום]. הוא היה המפקד28 ]-לא זוכר. איזה ריתוק [ל קצין בדרגת סרן בגדוד שמשון בחטיבת כפיר סיפר על הקושי שלו ושל חייליו לאכוף את החוק והסדר על מתנחלים אלימים בשל הקשר של החיילים עם המתנחלים: ...את המתנחלים אתה לא יכול להכיל, הם באים לך מכל מקום ואתה מוציא לפה כוח, אז הם באים מפה. אין לך... זה אנשים שאתה ביישוב שלהם, אתה קונה במכולות שלהם, אתה עושה איתם לפעמים ארוחת שבת שמה, מביאים לך עוגות למוצב, אנשים שמרעיפים עליך הרבה אהבה ופתאום הכעס הוא על הצבא. אנשים אני הכרתי, זה בן אדם שדיברתי איתו לא מעט אז 12-שעצרנו, אחד מהם מתוך ה -מה אתה עושה עכשיו? היה אצלנו במוצב אחד שגר בחוות גלעד, הקרבה היא מאוד מאוד גדולה. בסוף אתה לא יכול להטיל עליהם מרות. אין, זה קשה לך. זו עבודה של 147.המשטרה, אתה יודע, במקרה הכי גרוע מג"ב, בטח לא של חיילים גם באירועי תקיפת חיילים על ידי אזרחים ישראלים, החיילים נמנעים מלאכוף את סמכותם ולעכב או לעצור את התוקפים האלימים. לפי חלק מהעדויות, לחיילים אסור להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות נגד מתנחלים אלימים, גם אם הם תוקפים כלי רכב צבאיים, כמו שכבר קרה בהתנחלות יצהר, או זורקים אבנים על פלסטינים באזור עירוני צפוף כמו ההתנחלות היהודית בחברון. זאת בניגוד להוראות נוהל היועץ המשפטי לממשלה בדבר אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים מפירי חוק המחייב במידת הצורך שימוש בכוח, כולל בגז 148.מדמיע ובאמצעים אחרים לטיפול במתפרעים אלימים חייל בדרגת סמל ראשון בחטיבת הנח"ל נשאל: תיאורטית, באירוע כמו שהיה ביצהר, שתוקפים רכבים של הצבא, לכם יש סמכות להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, גז גומי? כלפי מתנחלים. 149.אני חושב שלנו לא חייל בתפקיד פיקודי בגדוד לביא של חטיבת כפיר העיד גם הוא על הפתרון שאימצו חיילי הגדוד, שאותם הוא כינה "ערסים", לאלימות מתנחלים שהופנתה כלפיהם: ...הרסו שני מבנים ב(מאחז) חוות גלעד, והמ"פ (מפקד פלוגה) של [הפלוגה] המסייעת ירד, הם תקפו אותו על ההתחלה, ראיתי שהם נתנו לו בוקס פה בחזה. .2007 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד לביא של חטיבת כפיר, נובמבר146 .2011 עדותו של קצין בדרגת סרן בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, ספטמבר147 ) בדבר הוראות כלליות לטיפול באירועי אכיפת החוק למיניהם בנוהל היועץ המשפטי לממשלה בדבר אכיפת4( א12 סעיף148 .17.8.1998 ,החוק והסדר לגבי ישראלים מפרי חוק באיו"ש ובאזח"ע . 2013 של חטיבת הנח"ל, אוקטובר32 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד149 עומדים מנגד 54 .תקיפות-זה תקיפות כן היה בלגן, עכשיו אני זוכר גם, זה היה כמה צעירים וכמה אנשים מחוות גלעד מנסים למנוע מהם. היה הרבה בלגן. בכל מקרה, אני ראיתי את החפ"ק (חבורת פיקוד קדמי) של המ"פ של המסייעת מפוצץ את החבר'ה שקפצו עליו עם נשק, ממש נותן להם 150.מכות העיד על החומרה שייחס הדרג הצבאי הבכיר 401 הקצין בדרגת סרן מפלוגת סיור שריון של חטיבה לכל שימוש בנשק מול מתנחלים אלימים, גם אם שימוש זה נועד רק להרתיע ובשום אופן לא סיכן חיים. אותו קצין סיפר על היתקלות של חיילים עם מתנחלים מישיבת עוד יוסף חי ביצהר (שנתפסה ):2014 על ידי הצבא בצו אלוף הפיקוד באפריל ...מה שאני זוכר הם מתחילים להתגרות בהם, המתיישבים בחיילים, באיזשהו שלב סכין ומפנצ'רים להם את הגלגלים של הרכב בפרצוף. -[המתנחלים] שולפים סכין מעלות לעבר הכלום של 60-אותו מ"כ (מפקד מחלקה) מסתובב, מכוון את הנשק ב השומרון, הפוך מהם במופגן, הכי הפוך מהם שאפשר – ויורה כדור באוויר. על הירייה הזאת הוא קיבל ביקורת מטורפת מהמח"ט (מפקד חטיבה). הוא לא מגיע למשפט מח"ט אבל נעשה תחקיר ברמת מח"ט, יכול להיות שגם מפקד אוגדה, על העובדה שהוא ירה. העובדה שמתנחלים פנצ'רו לך גלגל – זה אירוע. העובדה שירית ירי באוויר 151. מעלות הפוך מהכיוון היא אירוע שנחשב כשל חמור מאוד60-ב ממשק ותיאום לקוי בין הצבא והמשטרה החיילים והקצינים גם התלוננו בעדויותיהם על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באירועים אלימים ובפגיעה ברכוש שיוזמים אזרחים ישראלים. עדויות אלה ממחישות שוב כי אין כל הטמעה של הוראות היועץ המשפטי לממשלה המחייבות את חיילי הצבא לממש את סמכויות אכיפת החוק עד בוא המשטרה ואת כישלון ראשי הצבא והמשטרה ליצור ממשק יעיל, מתואם ורציף בפעולות אכיפת החוק בגדה המערבית. חייל שתיאר אירוע של כריתת עצי זית של פלסטינים ליד ההתנחלות סוסיא סיפר שהחיילים העבירו דיווח מיידי לחמ"ל (חדר מלחמה) הגדוד, אך משטרת חברון הגיעה רק למחרת: "לא היה אכפת להם חייל ששירת בחברון סיפר:152."בכלל. רשמו והלכו. לא [לקחו מאיתנו עדויות]. לא עניין אותם [בחברון] כל מי שהוא לא מח"ט (מפקד חטיבה) ומעלה (המתנחלים) לא סופרים אותו. זה המערב הפרוע. המתנחלים הרי כולם יש להם נשק להגנה על עצמם. זה גם מקום מסוכן שיש בו לא מעט היסטוריה של אירועים, אז הם מסתובבים עם נשק. אבל כמו במערב הפרוע, יש לך את השריף אבל הוא לא פונקציה, אף אחד לא סופר .2014 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד לביא של חטיבת כפיר, מרס150 ,. ראו בנוגע לישיבת עוד יוסף חי, יואב זיתון2014 , מרס401 עדותו של קצין בדרגת סרן בפלוגת סיור שריון של חטיבה151 .11.4.2014 ,ynet ,"""צה"ל השתלט על הישיבה הקיצונית ביצהר .2007 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד לביא של חטיבת כפיר, נובמבר152 55 אותו. אף אחד לא סופר את המשטרה. בחברון הם [המשטרה – א"ה] גם לא רוצים 153.להיכנס לעימותים תסכולם של החיילים מול אוזלת ידה של המשטרה אופייני במיוחד אצל החיילים שאבטחו את ההתנחלות היהודית בחברון ונתקלו באלימות חוזרת ונשנית של קטינים מתנחלים נגד תושבים פלסטינים. אחד הקצינים סיפר: בפועל אני לא אמור להתעסק עם האוכלוסייה. האוכלוסייה האזרחית, היהודית בטח לא... אם יש בעיות, אני קורא למשטרה, אבל אם אני רואה משהו בפועל, אני לא יכול לעצור, יש אלימות, אני הולך לעצור את זה. אז אתה קורא לשוטר, בדרך כלל אתה קורא לשוטר. שוטר אין לו מה לעשות. או שהוא עוצר את הילד, הרי מכירים את כולם שם כבר. השוטרים מכירים אותם והשוטרים מתוסכלים, מכירים את הילדים, מכירים את ההורים, מכירים את כולם, האבנים, הזריקות ממשיכות, זה לא משנה, 154.אין שום דבר חייל נוסף שאבטח את ההתנחלות בחברון העיד על חווית המגע עם משטרת חברון: לא זכור לי איזה מקרה באמת קיצוני שקראנו למשטרה והמשטרה הגיעה. אני זוכר שבדרך כלל אם זה לא משהו רציני, תכלס אפילו אין טעם ולא היינו קוראים למשטרה כי המשטרה לא היתה מגיעה. וגם אם היתה מגיעה, היא לא היתה עושה כלום ואני לא יודע מבחינת החוק מה מותר לה ומה היא יכולה לעשות. חוץ מלגבות עדות מאיתנו, 155.זה לא קרה מעולם קצין בדרגת סגן בחטיבת הנח"ל העיד על תפקודה של המשטרה בצפון הגדה המערבית, והתמקד בתגובה האיטית לאירועי חיכוך בין אזרחים ישראלים לפלסטינים המסתיימים לעתים קרובות בתוך דקות ספורות: אנחנו צריכים לקרוא להם. לוקח להם זמן להגיע. אם זה נגיד בימים של מסיק, אז לוקח פחות זמן כי הם בכוננות והם מתקרבים. אבל בגדול, הם יושבים באריאל, ומשם מנהלים את העניינים. זה לא ממש אכיפה. מי שאחראי על זה שיהיה סדר בגזרה זה הצבא. כאילו חלק מההגדרה של המשימה שלך היא שמירה על הסדר. זה חלק מההגדרה של המשימה שלי ושל כל חייל בפלוגה. מבחינת ההגדרות, הקריטריונים, לאיזה אירוע אתה מקפיץ משטרה ואיזה אירוע אתה לא מקפיץ? אירוע שמעורבים בו יהודים, אני מקפיץ משטרה. .2013 של חטיבת הנח"ל, יוני50 עדותו של קצין בדרגת סגן בגדוד153 .2011 עדותו של קצין בדרגת סרן, מרס154 . ראו בהקשר פרסום בצלם, "וידאו: מתנחלים בחברון משחיתים רכוש2011 עדותו של חייל בדרגה סמל ראשון, נובמבר155 :8.12.2014 ,"כנקמה על יידוי אבנים – שוטרים לא מעכבים אותם www.btselem.org/hebrew/press_releases/20141208_settlers_throwing_stones_in_hebron עומדים מנגד 56 ?כל אירוע כן. לא משנה אם הם הגיעו או לא, כל אירוע שמעורבים בו יהודים, אני מחויב להקפיץ משטרה כי אני לא יכול לטפל בהם. ומהניסיון שלך, הם הגיעו? לוקח להם זמן אבל הם מגיעים. לוקח את הזמן של לעלות על הניידת ולהסיע את 156. דקות נסיעה מאיפה שהם היו30-25-הניידת ממה שהיא עושה עכשיו ל סיפר על התגובה האטית של כוחות משמר 401 הקצין בדרגת סרן מפלוגת סיור שריון של חטיבה הגבול (מג"ב), הנתפסים בעיניו כשלוחה של המשטרה: ...היו מקרים שהמתנחלים מתפרעים שם, אתה כמעט לא יכול לעשות שום דבר, המג"בניקים יכולים, אבל עד שאתה קורא למג"בניק, האירוע יכול להיגמר כבר שש 157.פעמים סמל מבצעים במפקדת המינהל האזרחי בחברון סיפר על אירוע כריתת עצים של פלסטיני, לכאורה על ידי מתנחל מהמאחז חוות מעון: ...היו שם כריתות חוזרות ונשנות של כל חודש או חודשיים. ?2011 ,מתי , הביאו גשש והגשש הוביל עקבות לתוך בית מסוים בחוות מעון, והמשטרה 2012 קראה לי לעדות ואני אמרתי מה שהגשש אמר לי. זאת אומרת, אין לי בסיטואציה הזאת מול מי להגיש תלונה. הגשש הוא של החטיבה? כן. זאת אומרת, אתה הנציג הצבאי ואתה אומר: למיטב ידיעתנו, העקבות הגיעו, מובילות לחוות מעון. גשש מוסמך שזה המקצוע שלו אמר לי שהעקבות הובילו לבית מסוים. אי פעם נקראת לבית משפט? 158.לא .2014 עדותו של קצין בדרגת סגן בחטיבת הנח"ל, פברואר156 .2014 , מרס401 עדותו של קצין בדרגת סרן בפלוגת סיור שריון של חטיבה157 .2012 עדותו של חייל בדרגת סמל במפקדת המינהל האזרחי בחברון, מרס158 57 חייל בתפקיד סמל מבצעים בחדר מלחמה של מינהלת התיאום והקישור העיד על תגובת המשטרה באירוע של כריתת עשרות עצי זית שהתרחש בשבת: גם כשכן מקבלים דיווח שהוא לייב, אז כולם נורא בשאנטי שלהם. גם נציג המת"ק (מפקדת התיאום והקישור), גם המשטרה. היה דיווח על תג מחיר ב[כפר] בורין לפני כמה חודשים כבר, ששרפו מכונית וכמעט הציתו בית וזה לקח איזה שעה וחצי עד שכל הכוחות הגיעו וברור שהם לא שם מי שעשה את זה, מציתים ובורחים. גם כאילו בחיים לא יעשו עם זה משהו, לא יפשטו על [ההתנחלות] הר ברכה כדי לחקור. עכשיו ברור שהם גם באו משם, מה שסמוך לבורין. אם זה היה ההפך היו פושטים על הכפר, כאילו מי עשה דבר כזה. אז אותם זה לא מעניין. המשטרה אומרת אין אמצעים כאילו. במהלך המסיק היו הרבה דיווחים כאלה או בכלל שהם [המתנחלים – א"ה] מגיעים מאזור המטעים ומציקים לחקלאים או מוסקים, פשוט גונבים יבול, גם החקלאים תוך כדי המסיק משאירים שקים בשטח, לא אחרי כל עבודה היו מפנים את האזור, אתה יודע, לאורך כל התקופה יש טרקטורים וכלי עבודה ושקים של זיתים, אז יש גניבה של יבול גם בצורה הזאת. ?-ואתה מקבל דיווח כזה, ואתה מודיע לחטיבה ו אחוז, ככה 80-את החטיבה זה לא מעניין, אומרים לפלסטיני שיגיש תלונה במשטרה ו אחוז מהתיקים האלה נסגרים על חוסר עניין לציבור או כל מיני. 80 הבנתי, בערך אומרים לפלסטיני להגיש תלונה. הרבה פעמים צריך כזה לבקש מהם ממש כי הם לא מתים על זה. זה נשמע כמו משהו רלבנטי לבדיעבד, אני אומר אם בן אדם מתקשר ואומר: ברגע זה כורתים את זה. או שזה לא קורה הרבה או בכלל? אתה אומר מה החטיבה עושה? שולחים כוח וזה גם לוקח זמן ולא תמיד מזמינים את המשטרה בזמן. המשטרה תמיד מגיעה באיחור, לא משנה לאן. וזהו, אנשים פשוט 159.בורחים נקיטת פעולות -חייל נוסף ששירת כסמל מבצעים בחטיבה המרחבית בנימין העיד גם הוא על אי חקירה בסיסיות מצד חוקרי המשטרה. אותו חייל נשאל אם המשטרה ביקשה אי פעם להיעזר ביומן המבצעים של החמ"ל (חדר המלחמה) החטיבתי, המתעד את כל האירועים בגזרה ואת תגובת 160."הכוחות הצבאיים באזור, וענה: "מעולם לא, אפילו לא פעם אחת בשירות .2013 עדותו של חייל בדרגת סמל במינהל האזרחי, נובמבר159 .2010 עדותו של חייל בדרגת סמל בחטיבה מרחבית בנימין, דצמבר160 עומדים מנגד 58 תיעוד אירועים אלימים שמעורבים בהם מתנחלים או-אי אזרחים ישראלים אחרים לפי העדויות, קצינים וחיילים לא הודרכו ולא הכירו הוראות המחייבות אותם לתעד את האירוע ולשמור על זירת אירוע סגורה כדי לאפשר למשטרה לאסוף ממצאים מהזירה. זאת בניגוד להוראות מערכי השיעור של הפרקליטות הצבאית ושל פיקוד מרכז, המחייבים תיעוד ויזואלי, שמירת זירת האירוע, 161.חובת דיווח על הפרות חוק למשטרה וסיוע למשטרה בפעולתה קצין מבצעים בחטיבה המרחבית שומרון שנשאל על צילום, תיעוד או שמירת ראיות למשטרה ענה: לדעתי לא היו אמצעים, היו כבר סמרטפונים וכאלה אבל זה לא היה באותה רמה כמו היום ברמת המצלמות ולא היה, אני לא זוכר שהיה אי פעם רמה של תיעוד. היו קצת 162.צילומים פה ושם. זה לא היה בתודעה שלנו קצין בתפקיד מפקד מחלקה בגדוד לביא של חטיבת כפיר נשאל: דיברו אתכם על הוראות כמו במידה שמשחיתים רכוש פלסטיני או מטעים פלסטיניים, לתעד את האירוע כדי שיוכלו לבצע חקירת משטרה, דברים כאלה? לא, אבל דובר על ניסיון לעכב, עכשיו אני זוכר, בחברון ספציפית לא אמרו לי לעכב, אבל אמרו לי... היתה הגדרה כזו "תקפיא את האירוע", שזה להקפיא את האירוע עד 163.]שיגיעו [השוטרים – א"ה קשר מפקד מחלקה נשאל על אירועי כריתת עצים: ...אבל נגיד שאתם מגיעים לזירת אירוע כזה ורואים את כל העצים מושחתים וכו', צריך לשמור מבחינת ראיות שמשטרה תוכל לבצע חקירות? לא דיברו איתנו על זה מילה. היה תיעוד של אירועים של תקיפה של מתנחלים? לא, לא היה אצלנו. , המתייחסת לאירוע שבו מתנחל מהמאחז מצפה יאיר תקף איש21.5.2012- עדותו של הקצין תדהר ג'קסון במשטרה מ161 36621-05- , מדינת ישראל, בתא"מ2 'שטח של ארגון בצלם. העדות נכללת בכתב הגנה בסדר מהיר מטעם הנתבעת מס , נצר מוחמד אחמד נואגעה נ' משה בן אבו ואח' בבית המשפט השלום בירושלים, הוגשה על ידי עו"ד משה וילינגר 14 . חוקר המשטרה שאל את ג'קסון אם הכוח בפיקודו צילם את האירוע16.9.2014-מפרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי ב והוא ענה: "לא צילמנו". .2014 , מרס401 עדותו של קצין בדרגת סרן בפלוגת סיור שריון של חטיבה162 .2014 עדותו של קצין בדרגת סגן בחטיבת הנח"ל, פברואר163 59 ?היה מישהו שהיה אחראי להיות עם המצלמה במקרה שמשהו קורה לא, ממש לא, אף אחד לא בא עם מצלמה לשום מקום. ונוהל כתוב, כל מה שאתה אומר לי עכשיו נאמר בעל פה? 164.אין שום נוהל כתוב בעניין הזה שאני ראיתי .2014 בחטיבת הנח"ל, ינואר50 עדותו של חייל בדרגת סמל ראשון בגדוד164 עומדים מנגד 60 סיכום והמלצות תופעת העמידה מנגד של חיילים מול אירועי אלימות ופגיעה ברכוש פלסטיני בידי אזרחים ישראלים מוכרת ומתועדת כבר עשרות שנים. אך למרות התיעוד הרב והמגוון – בעדויות ישירות, צילומים וסרטונים ודו"חות ממשלתיים רשמיים ושל ארגוני זכויות אדם – הצבא מעדיף לשמר דפוס של מעגל שוטה המונע התמודדות ממשית עם התופעה. הצבא מסתפק בהצהרות של דרגי הצבא הבכירים שאינן מגובות בפעולות ממשיות, קרי קביעת קבצים ברורים וממצים של פקודות קבע לחייל, המגדירות את סמכויותיהם וחובותיהם של החיילים כאוכפי החוק והסדר הציבורי ומניחות סדר פעולות ברור ושיטתי. הימנעות ראשי הצבא מהתמודדות יומיומית ועקשנית עם תופעה זו מעידה על "רוח מפקד" המדחיקה תופעה נפוצה זו, וחמור מכך – על השתמטות של הצבא ממילוי חובותיו הבסיסיות, כפי שנקבעו פעם אחר פעם בפסיקות בית המשפט העליון וכפי שהן מוגדרות בהוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הצבא, בכל דרגיו, מעדיף שלא לעסוק במשימות שיטור וחיכוך עם אוכלוסייה אזרחית ישראלית, מתוך תפיסה שכגוף צבאי משימתו העיקרית היא אימון חייליו והכשרתם למשימות לחימה. לפיכך הצבא מנסה להטיל את האחריות למשימות השיטור על משטרת ישראל. מדיניות זו של הצבא מתעלמת הן מהוראות המשפט הבינלאומי המטילות על הכוח הכובש, קרי הצבא, את משימת אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי, והן מכישלונה המתמשך והמצטבר של משטרת ישראל באכיפת החוק והסדר הציבורי בשטחי הגדה המערבית. סיפוחי כמו זה -אך כל משטר כיבוש, ובייחוד משטר כיבוש ארוך טווח ובעל אופי קולוניאליסטי הישראלי, מחייב את הריבון בשטח, כלומר את הצבא, לפעול ככוח שיטור לשם אכיפת החוק והסדר הציבורי. בין היתר, זו משמעותה של שליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית. הצבא אינו יכול לפטור את עצמו מאחריותו לאכיפת החוק והסדר בשטח הכבוש, וודאי שלא מחובתו להגן על פלסטינים מפני אזרחים ישראלים המבקשים לפגוע בהם. המשטרה אינה יכולה להיות תחליף לצבא, ולו בגלל כוחותיה המצומצמים ופרישתם המוגבלת בגדה המערבית, גם אם לא נביא בחשבון את כישלונו המצטבר של מחוז יהודה ושומרון (ש"י) במשטרה בחקירת עבירות אלימות של ישראלים מפירי חוק ואת המוטיבציה הנמוכה של ראשיו בהתמודדות נחרצת, רצופה ובלתי מתפשרת עם עבירות אלה. וממילא, אכיפת החוק והסדר בשטח הכבוש של הגדה המערבית מחייבת מאמץ משולב ומתמשך של כל זרועות אכיפת החוק. מדיניות הצבא משקפת את התפקיד הפוליטי שהצבא ממלא, מראשית ימי הכיבוש ועד היום, כמקדם מפעל ההתנחלויות, למרות ההתנגשות בינו ובין הצווים של הצבא וחובותיו של הצבא על פי פסיקות בית המשפט העליון, ואף שמפעל ההתנחלויות "שנוי במחלוקת" בחברה בישראלית, כהגדרתם של מפקדים בכירים. חוסר הרצון של כל רשויות אכיפת החוק הישראליות להתמודד עם גילויי עבריינות של אזרחים ישראלים בשטחי הגדה המערבית נדון בדו"ח זה ביחס לתופעת העמידה מנגד של חיילים כאשר אזרחים ישראלים נוקטים אלימות. מדיניות הכלת העבריינות של אזרחים ישראלים – מתנחלים ואחרים – שרירה וקיימת כבר עשרות שנים גם ביחס לתופעות אחרות, כמו בנייה בלתי חוקית, השתלטות עבריינית על אדמות פרטיות פלסטיניות, זיהום הסביבה והפרת חוקי העבודה. חלק 61 מהעבירות האלו מבוצעות בהסכמתם, בעידודם ואף במימונם של משרדים וגופים ממשלתיים. כל התופעות הללו משפיעות על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית, אנשים מוגנים על פי הוראות המשפט הבינלאומי. מדיניות זו של הכלת העבריינות מוכיחה שוב כי ההתנחלויות הן ממדיים של הפרות זכויות אדם. -מוקדים רב דפוסים ותיקים ומקובעים אלה של הכלת העבריינות של המתנחלים וההתנחלויות מעידים עוד כיצד נכשל כישלון חרוץ ניסיונה של מדינת ישראל להקנות מראית עין של חוקיות למפעל ההתנחלויות – המהווה מראשיתו הפרה מפורשת של הוראות המשפט הבינלאומי – ולבסס מראית עין של שלטון חוק ושמירה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטח הכבוש של הגדה, בהתאם למחויבותה של ישראל לפי הוראות המשפט הבינלאומי. שוב ושוב מתחוור כי לא ניתן לאזן בין מפעל ההתנחלות, שבמהותו גוזל את משאבי הפלסטינים, פוגע בהם ומגביל באופן מתמשך את זכויותיהם, ובין שלטון חוק המבוסס על עקרונות אוניברסליים של שוויון בפני החוק, עליונות החוק, אכיפה ללא משוא פנים וחקיקת חוקים ראויים. התמודדות ראויה עם הכלת עבריינות המתנחלים וההתנחלויות, ולו בהיבט של תופעת העמידה מנגד של חיילים, מחייבת התמודדות עם היבטים מהותיים של עבריינות מפעל ההתנחלויות ועבריינות מתנחלים. התמודדות כזו מחייבת גם הפנמה של חובותיה של ישראל כמעצמה כובשת בהתאם להוראות המשפט הבינלאומי. ייתכן שאי אפשר לגשר על הדיסוננס הקוגניטיבי הנוצר בין העוול המהותי שבמפעל ההתנחלויות – הכולל אינספור פעולות של גזל, נישול, אפליה וקיפוח של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית מאדמותיהם, רכושם ומשאביהם, הפרטיים והקולקטיביים – לבין הניסיון הישראלי לנרמל את מפעל ההתנחלויות באמצעות מראית עין של שלטון חוק. חיילים – מסורים, אינטליגנטיים ומוסריים ככל שיהיו – יתקשו לגשר בין מעשי העוול שעליהם הם נדרשים להגן ובין חובתם הבסיסית להגן על קורבנותיהם של אותם מעשים. הצבא – מתוקף חובותיו לפי הוראות המשפט הבינלאומי, פסקי בית המשפט העליון, הצווים הצבאיים והצהרות ראשיו – חייב לקבוע נהלים וקובצי פקודות קבע לחייל שיגדירו את סדר הפעולות הנדרש מחייליו בעת אירועי אלימות והפרות סדר של מתנחלים ואזרחים ישראלים אחרים. נהלים וקובצי פקודות קבע עשויים להביא לשיפור מסוים במילוי חובותיו של הצבא כגוף אוכף חוק, אך אינם יכולים לפתור את התפקידים הסותרים המוטלים על חיילי הצבא כל עוד נמשך משטר הכיבוש. עומדים מנגד 62 המלצות לפיכך, כאמצעי ביניים מיידיים המיועדים למנוע פגיעות נוספות בזכויותיהם של הפלסטינים תושבי הגדה, על הצבא: • לקבוע עבירה פלילית בחוק השיפוט הצבאי המגדירה את תופעת העמידה מנגד בעת אירוע אלימות או הפרת סדר מצד אזרחים ישראלים ואחריו, ולהטיל עונש מרתיע על חיילים וקצינים העוברים עבירה כזו. • בהתאם להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי והמשפט הבינלאומי הפלילי, על הצבא לקבוע בחוק השיפוט הצבאי הוראות המטילות על מפקדים וממונים אזרחיים אחריות פלילית ישירה בשל עבירות שעברו הכפופים להם, אם לא נקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע 165.העבירות או לא פעלו להביא את האחראים לדין כאשר נודע להם על העבירות לאחר מעשה • לקבוע קובצי פקודות קבע לחייל (פק"ל) המגדירים באופן ברור וממצה את סמכויותיהם וחובותיהם של החיילים ואת סדר הפעולות המחייב באירועים אלימים או באירועי הפרת סדר של אזרחים ישראלים בשטחי הגדה המערבית, ביניהם סמכויות העיכוב והמעצר (ובתוכן הטיפול בעצורים), השימוש באמצעים לפיזור הפגנות והוראות פתיחה באש במקרים מסכני חיים, תיעוד ויזואלי של האירוע, סגירת זירת האירוע עד לתום בדיקת המשטרה, שיתוף הפעולה מול יחידות המשטרה השונות, כולל בסיוע בחקירה, מתן עדות ועדות בבתי משפט. • להעמיד לדין חיילים או קצינים העומדים מנגד בעת תקיפות אלימות ופגיעה ברכוש של אזרחים ישראלים בגדה המערבית. • על מפקדים ביחידות הצבאיות השונות המוצבות בגדה המערבית לתדרך את חייליהם בדבר ההוראות בקובץ פקודות הקבע לחייל המתייחסות לתופעת העמידה מנגד, ולתרגל את חייליהם באופן סדיר ומתמשך לתרחישים שונים של אירועים אלימים והפרות סדר של אזרחים ישראלים על פי הניסיון הצבאי המצטבר. • על יחידות הצבא השונות לערוך תחקירים לאחר כל אירוע אלים או הפרת סדר של אזרחים ישראלים, או אירוע עמידה מנגד של חיילים, ולהפיץ תחקירים אלה בין היחידות השונות. זאת כדי להטמיע ולהפנים לקחים נדרשים לפעולות עתידיות של היחידות הצבאיות ולמנוע את דפוס המעגל השוטה שבו הצבא נמנע מלתחקר, להפיק לקחים ולתדרך את יחידותיו וחייליו כיצד יש להתמודד עם תופעת העמידה מנגד. : אחריותם של מפקדים וממונים אזרחיים, דו"ח שני – ועדת טירקל, הבדיקה והחקירה בישראל של2 ' המלצה מס165 תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי, הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום .310-308 ', עמ2013 , שבט התשע"ג, פברואר2010 במאי31 63 נספח: תגובת דובר צה"ל לישראל ההגנה צבא צה"ל דובר חטיבת ציבור קשרי ענף הציבור פניות מדור 03-5695757/1657 :'טל 03-5693971 :פקס ‏כ"ד באייר התשע"ה 2015 במאי 14 ,לכבוד אייל הראובני, יש דין הנדון: דו"ח ארגון "יש דין" – "עומדים מנגד; חיילים העומדים מנגד מול עברות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית" כללי 1 1 . חיילים העומדים מנגד מול- דו"ח ארגון "יש דין" שכותרתו " עומדים מנגד עברות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית" (להלן: "הדו"ח") הובא לעיוננו. לאחר עיון בדו"ח ובחינת הטענות המועלות בו, עולה כי הדו"ח כתוב בצורה מגמתית והפרשנות המצורפת לתיאורן של העובדות בדו"ח מוטה. הדו"ח אף מתעלם בצורה כמעט מוחלטת מצעדים משמעותיים ורבים שנעשו ברבות השנים בהקשר זה ע"י צה"ל, ובכלל זה: קביעה ועדכון של ארגוניים בהם משתתפים מגוון נציגי ממשל -פקודות ונהלים, קיום צוותים בין וצבא לצורך יצירת סנכרון של הגופים העוסקים בדבר, גיבוש ויישום של צעדים מנהליים כלפי עבריינים אידיאולוגיים ופעולות נוספות הננקטות מטעם צה"ל בהקשר זה, ללא הרף. 2 2 . זאת ועוד, חלק ניכר מן העובדות והאזכורים ההיסטוריים בדו"ח משקף ניסיון לצייר מגמה קבועה של יציבות ואף גידול ברף האלימות האידיאולוגית, לצד ניסיונות התחמקות של המפקד הצבאי מהתמודדות עם עניין זה באופן עקבי. לאמיתו של דבר, לא רק שזו אינה המגמה, אלא שבשנים האחרונות ניתן אף אישום על ידי משטרת ללמוד על מגמה הפוכה: בשנים האחרונות הוגשו כתבי ישראל וננקטו צעדים מנהליים כנגד עבריינות ישראלית אידיאולוגית, מתוך ראייה מחמירה של המעשים. במקרים המתאימים, ננקטים צעדים מנהליים כנגד ישראלים מפרי חוק, ניתנים תדרוכים לחיילים ונערכים מבצעי היערכות רחבי עומדים מנגד 64 .)היקף לשם הגנת התושבים הפלסטינים (בין היתר, לשם קיום פעילות חקלאית 3 3 . באותו הקשר, בטיוטה ניכרת התעלמות מופגנת מתהליכים וצעדים רבים שנעשו באזור בשנים האחרונות בהקשרי עבריינות אידיאולוגית, אשר ידועים ומוכרים לארגון "יש דין", כדוגמת החלטות ממשלה בנושא, פסקי דין המצביעים על מאמצי המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ועל מאפייני פעולות האכיפה המנהלית והפלילית כלפי עבריינות אידיאולוגית בקרב ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, אכיפה כלפי עבריינות ממניעים אידיאולוגיים בתוך שורות הצבא, ועוד. 4 4 . כותבי הדו"ח בחרו להביא בפני הקורא עובדות באופן סלקטיבי, תוך התעלמות מהצהרות רשמיות של צה"ל, מהן עולה באופן ברור כי האחריות על המצב הביטחוני לרבות החובה על שמירת הסדר באזור מוטלת על כתפיו. אל הצהרות אלו מצטרפת העשייה המשמעותית בפועל, כאמור, החל מקביעת מדיניות, פקודות ונהלים, עובר בהקצאת כוח אדם ומשאבים וכלה במבצעי אכיפה באירועים ולאחריהם, במישרין ובשיתוף פעולה עם זרועות הביטחון הנוספות הפועלות .1באזור יהודה ושומרון 5 5 . בשים לב לאמור לעיל, להלן תובא התייחסות הפרקליטות הצבאית לגופן של .2הטענות המועלות בדו"ח הנ"ל נהלים, קבצי פקודות ומערכי שיעורים 6 6 . בדו"ח, נטען כי "רוח המפקד בצה"ל" מכוונת להסיר אחריות מחיילי צה"ל ולהטיל את אחריות אכיפת הדין כולה על משטרת ישראל. טענה זו משוללת יסוד. כותבי הדו"ח מתעלמים מפורשות מעמדות שנמסרו להם במישרין, בכתב ובעל פה, במיוחד בשנים האחרונות (כך, למשל, בעת מפגשי היערכות למסיק ), המבהירות 3הזיתים באזור יהודה ושומרון ובעת מפגשי סיכום למסיק הזיתים את תפקידם של חיילי צה"ל באופן ברור, ככזה שכולל אף את האחריות והסמכות המלאה לאכיפת החוק כלפי כל עבריינות שהיא באזור, לרבות עבריינות ממניעים אידיאולוגיים או אחרים של ישראלים. 7 7 . ;בדו"ח מובאת שוב ושוב טענה, כאילו צה"ל נמנע מלנסח נהלים וקובצי פקודות קביעה זו אינה נכונה, והיא אף נסתרת בדוח עצמו. החל משנות התשעים קיים נוהל בנושא אכיפת החוק כלפי ישראלים באזור יהודה ושומרון, אשר גובש ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בשיתוף הפרקליטות הצבאית. מכוח נוהל זה נקבעו לאורך השנים בצה"ל נהלים וקבצי פקודות סדורים בנושא אכיפת החוק כך, למשל, תצהירו מן העת האחרונה של קצין האג"ם של אוגדת אזור יהודה ושומרון, שנכלל בהודעה ותגובה מטעם המדינה 1 ., בעניין פדל חמד מחמוד עמור61685-06-13 לבית המשפט השלום בירושלים, בת"א יצוין, כי לאחרונה הועברה התייחסותנו העקרונית לסוגיות העולות בדו"ח זה, בתגובה לטיוטת דו"ח אחר של ארגון "יש דין" 2 .בשם "עקיפת החוק", שטרם פורסם "מסיק הזיתים" הוא כינויו של מבצע של ממש בפיקוד המרכז ובמנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, שתכליתו קביעת שיטה 3 וניהול מהלכים אופרטיביים, בשיתוף פעולה עם זרועות ביטחון נוספות, כדי למנוע פגיעה בחקלאות ובחקלאים פלסטיניים וברכושם, באתרי מסיק זיתים ופעילות חקלאית ברחבי איו"ש. מבצע זה, החוזר על עצמו משנה לשנה, זכה בשנים האחרונות לשבחים רבים מצד גופי שלטון, גורמים זרים ואף ארגונים הפועלים למען זכויות האוכלוסייה הפלסטינים, המכירים באופן ברור בתרומתו לשלטון החוק באזור ולהגנתם של התושבים הפלסטינים. 65 כלפי ישראלים באזור יהודה ושומרון, ובראשם פקודות מחייבות לאכיפת חוק וסדר כלפי ישראלים, שאושרו בשנים האחרונות על ידי מפקד פיקוד המרכז. באגף המבצעים, והן בדרג המבצעי של -נהלים אלו קיימים הן בדרג המטה הכללי פיקוד המרכז, והם זמינים ומובאים לידיעת בעלי התפקידים הרלבנטיים בצה"ל, בדרכים שונות. 8 8 . פקודות הצבא ונהליו קובעים חובה לכוחות צה"ל לנקוט את כל הפעולות הדרושות לשם מניעה עברה או הפסקת ביצועה, יהא אשר יהא סוגה. בכלל זאת, החיילים מונחים לעכב או לעצור חשודים ולנקוט פעולות שונות שיסייעו לאבטחת זירת העברה עד להגעת כוחות המשטרה האמונים על חקירת האירוע. החיילים אף מונחים לסייע למשטרת ישראל במתן ליווי מתאים, כאשר הדבר נדרש. 9 9 . ,יתר על כן, נוהל אכיפת החוק העדכני באזור יהודה ושומרון, מטעם פיקוד המרכז תוקף מחדש בשנה האחרונה, והטמעתו לצד עדכונו, בהתאם לצורך, הם תהליך רציף וחיובי; לצד הפצת מידע לחיילים ולמפקדים (כדוגמת דף מידע לחיילים המופץ מעת לעת מטעם מפקד פיקוד המרכז, הממוקד בשאלת אכיפת הדין כלפי ארגוני -), נמשך שיח בין2015 חיילים, ואשר הופץ אף לאחרונה, בחודש מארס רציף בין גורמי מערכת הביטחון באזור יהודה ושומרון, לרבות משרד המשפטים, משטרת ישראל ושירות הבטחון הכללי, שמטרתו לשפר את המענה מטעם רשויות אכיפת החוק לתופעה של עבריינות אידיאולוגיות מצד ישראלים באיו"ש. 10 1 0 על מנת לוודא הטמעת פקודות אלו בקרב הכוחות הפועלים באזור, מועברות לכוחות מקראות והרצאות פרונטאליות בעניין ונערכות סדנאות ניתוח אירועים, הכל בהתאמה לדרג ולמשימות עימן הוא מתמודד. הרצאות אלו מועברות החל משלבי ההכשרה הראשוניים, עובר להגעת כוח לגזרת פעילות חדשה, וכלה בעדכונים עיתיים לכוחות המוצבים בגזרות עצמם. 11 1 1 בהקשר זה נזכיר כי הנהלים לעיל מוזכרים וזוכים להפניה גם במערכי שיעור המועברים על ידי הפרקליטות הצבאית, אשר הועברו זה לא מכבר בתשובה , שהגיש ארגון "יש דין" לצה"ל.1998-לבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח 12 1 2 ,אשר להתייחסות כותבי הדו"ח לאמירת דובר צה"ל, כי הפקודות והנהלים בצה"ל כמו גם מערכי השיעור הנלמדים בקשר לאכיפת הדין ולאיסור על עמידה מנגד, נתונים בבחינה, לקראת עדכון, שינוי ובחינה מחדש, כהוכחה לכך שהמסגרת הנורמטיבית ודרכי הטמעת הנורמות המחייבות הם חלולים וחלקיים, הרי שכפי , עדכון פקודות ונהלים, כמו גם עדכונם של מערכי שיעור הנלמדים 9 שצוין בפסקה בהכשרות הצבא (וזהו העדכון העיקרי הנדרש כיום), הוא עניין מחויב המציאות בכל ארגון, אשר נעשה בהתאם לצורך ובפיקוד המרכז הדבר לא שונה; זאת, בין היתר, לנוכח הדינאמיות של הדברים והצורך להתאים את המענה למציאות המשתנה. 13 1 3 אשר לטענת כותבי הדו"ח לפיה מערך השיעור המועבר ע"י גורמי הפרקליטות הצבאית נמנע מלאזכר כי מחובת הצבא להגן על "אנשים מוגנים", דהיינו, פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, נציין כי טענה זו שגויה. כפי שנמסר לכותבי הדו"ח בהתייחסותנו לבקשה לפי חוק חופש המידע הנ"ל, מרבית החומר במערך עומדים מנגד 66 השיעור הנ"ל מועבר בעל פה, על מנת שהמצגות תהיינה אפקטיביות בהיבט ההדרכתי. נדגיש כי חובת ההגנה על פלסטינים תושבי יהודה ושומרון (בהיקף ובמגבלות על פי הדין) אכן מועברת בשיעור עצמו. 14 1 4 אין1 אף טענת כותבי הדו"ח, לפיה במסגרת המקראה המועברת לצוערי בה"ד התייחסות למשמעויות של הכיבוש באזור יהודה ושומרון, אין לה על מה לסמוך. נבחנים על תוכני מקראה משפטית, בת מעל 1 במהלך הכשרתם, כל צוערי בה"ד עמודים, אשר כוללת, בין היתר, התייחסות לדיני התפיסה הלוחמתית וליחס 20 הראוי לאוכלוסייה המצויה בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית. יתר על כן, איסור העמידה מנגד מפורט במקראה זו באותיות של קידוש לבנה. 15 1 5 בנוסף, במסגרת הקורסים האקדמיים המועברים על ידי הפרקליטות הצבאית כגון הקורס במסגרת המכללה לפיקוד טקטי, אשר נועד להכשיר מפקדי פלוגות בהווה או בעתיד, החניכים נבחנים גם על נושא זה. כך למשל, במחזור האחרון של הקורסים הללו הופיעה שאלה ספציפית הנוגעת לאיסור העמידה מנגד. אכיפת הדין כלפי חיילים 16 1 6 חרף המאמצים הרבים המושקעים בנושא והמוזכרים לעיל, לצערנו, ישנם עדיין אירועים של "עמידה מנגד". אירועים אלו זוכים למלוא תשומת הלב מגורמי הצבא, ובמקרים חריגים אף נפתחות חקירות מצ"ח וננקטים צעדים משמעתיים ופיקודיים. 17 1 7 כותבי הדו"ח אף מעלים טענה לפיה בניגוד ל"הליך האזרחי המקובל", פתיחה בחקירה מצ"ח מותנית בהליך בירור מקדים, שנשען על התחקיר המבצעי שמקיימת היחידה המעורבת באירוע, ובהתבסס עליו מחליטה הפרקליטות הצבאית אם לפחות בחקירת מצ"ח. תיאור זה של התהליך הינו מטעה ובלתי מדויק בלשון המעטה. ביחס להבחנה בין ה"הליך האזרחי המקובל" לבין הפתיחה בחקירת מצ"ח בעקבות תלונות על חיילי צה"ל, יש לומר שגם מערכת אכיפת החוק האזרחית מכירה באפשרות של הליך בדיקה או בירור מקדים לחקירה הפלילית, הננקט במקרים מסוימים, לרבות בעקבות תלונות המוגשות. אך בעקבות אותו הליך מקדים מתקבלת באותם מקרים החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית. 18 1 8 אף ביחס להליך עצמו יש להעמיד דברים על דיוקם. כל תלונה המועברת לפרקליטות לעניינים מבצעיים נבחנת לגופה, ונדרש חשד סביר לביצוע עברה כדי שתלונה תוביל לפתיחה בחקירה פלילית. ביישום של המבחן הזה בפועל, ניתן להבחין בין שתי קטגוריות של מקרים: אם מתוך התלונה מתעורר חשד לביצוע מעשה שלא תיתכן לו כל הצדקה מבצעית, תיפתח חקירת מצ"ח באופן מיידי. לעומת זאת, במקרה שבו התיאור בתלונה יכול להתיישב עם הפעלת כוח לגיטימית, כמו הפעלת כוח בזמן מעצר, או פציעה מהפעלת אמצעים לפיזור הפגנות במהלך הפרת סדר, ייערך בירור מקדמי של נסיבות האירוע, ורק לאחריו תתקבל ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית. בירור מקדמי זה נשען על איסוף חומרי גלם, כמו דו"חות יומיים שנערכים בזמן אמת, ובהם מתועדים אירועים מבצעיים ותחקיר מבצעי, אם נערך כזה. בהתאם, כאשר נערך תחקיר מבצעי 67 ,בנוגע לאירוע, מבקשת הפרקליטות הצבאית לקבל לידיה את חומרי התחקיר כדי ללמוד מהם על עובדות האירוע. בהקשר זה יש להבהיר, שמקום שבו היחידה הצבאית המעורבת לא ערכה תחקיר, הוא לא ייערך במטרה לשמש כלי אכיפתי. 19 1 9 עודכנה עמדתה של הפרקליטות2015 כותבי הדו"ח מעלים טענה לפיה בתחילת לעניינים מבצעיים כך שניתן להעמיד לדין חיילים שעמדו מנגד לא רק בעברה של התנהגות שאינה הולמת לפי חוק השיפוט הצבאי, אלא גם בגין עברות פליליות נוספות מחוק העונשין ומחוק השיפוט הצבאי (כך, למשל, עברות של אי מניעת פשע ואי קיום הוראות המחייבות בצבא, או בגין סיוע לביצוע עברה). מדובר בתיאור מטעה שכן האפשרות המשפטית להעמיד לדין חיילים ש"עמדו מנגד" בגין העברות הללו הייתה קיימת תמיד, ובשום שלב לא הייתה קיימת מדיניות לפיה חיילים לא יועמדו לדין פלילי כמסייעים או בגין העברות הנ"ל. דיני זכויות האדם באזור יהודה ושומרון 20 2 0 בדו"ח מובאת התייחסות למשפט זכויות האדם הבין לאומי, באופן ממנו יכולה להשתמע המסקנה, כאילו ישראל מחויבת במשפט זה באזור יהודה ושומרון, וכאילו היא פועלת בניגוד לו, באופן הגורר מחדל בהגנת התושבים הפלסטינים באזור יהודה ושומרון. בהקשר זה, נשוב ונדגיש כי המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לענייננו איננה דיני זכויות האדם, אשר אין להם תחולה ישירה באזור יהודה ושומרון, כי אם דיני התפיסה הלוחמתית. מערכת דינים זו מקיימת איזון בין הצורך לשמור על הביטחון והסדר הציבורי באזור, על כלל האנשים המצויים בו, לבין צמצום הפגיעה באורח החיים השוטף של האוכלוסייה המתגוררת בו. ברבות השנים, עוגנה מערכת זו במגוון הסדרים בתחיקת הביטחון מטעם המפקד הצבאי, באופן שמיישם באופן מלא את דרישות הדין הבינ"ל המעוגנות בדיני התפיסה הלוחמתית. מעשית, תחיקה זו גם מיישמת סטנדרטים הנוהגים בדיני זכויות האדם הבינ"ל לעניין אכיפת החוק ביחס לעברת אלימות וקיום אישי הולמת. כך או כך, החובה לפעול למניעת פגיעה, במגבלות -רמת ביטחון הדין,בגופם וברכושם של התושבים המוגנים מחייבת בצה"ל ומיושמת בפעילותו השוטפת. פרק ההמלצות בדו"ח 21 2 1 :להלן תובא התייחסותנו לכל אחת ואחת מן ההמלצות א . ההמלצה הראשונה לקבוע עברה ספציפית בדיני השיפוט הצבאי, של עמידה מנגד, אינה נדרשת, שכן, כפי שצוין בדו"ח גופו וכפי שצוין בהתייחסותנו לעיל, קיים מגוון עברות מתאימות לאכיפת האיסור כבר , כמו, למשל, עברות של 1955-כיום, בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו חריגה מסמכות, התרשלות, התנהגות שאינה הולמת, התנהגות מבישה, קיום פקודה, סירוב פקודה, אי קיום הוראות מחייבות וכיו"ב;-אי ב . ההמלצה השנייה לעניין עיגון אחריות המפקדים והממונים, אף היא יסודה בהנחה שגויה, היוצרת רושם מוטעה. בדין הפלילי הצבאי קיימת עומדים מנגד 68 ;"כבר דוקטרינה ותיקה, הידועה כדוקטרינת "אחריות המפקדים דוקטרינה זו יושמה עד כה בתיקים רבים, לגבי עברות חמורות, כגון גרם יישום אף בקשר למקרים מתאימים -מוות ברשלנות. הדוקטרינה בת . בהקשר זה יצוין עוד כי סוגיית אחריות 4אחרים באזור יהודה ושומרון מפקדים וממונים נמצאת היום בבחינה של צוות ממשלתי, בעקבות המלצות חלקו השני של דוח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי (דוח ועדת טירקל);2010 במאי31 מיום ג . ההמלצה השלישית לקביעת פקודות לחיילים, ובהן סדר פעולות מחייב, אינה נדרשת, משום שנהלים כאלו קיימים כיום, בגרסה מפורטת עד מאוד. המשתמע מן ההמלצה, ובפרט, הטענה כאילו כיום קיים פער בנהלים בכל הנוגע למתן עדויות בפני המשטרה או בתי המשפט, אינו רלבנטי ומטעה את הקורא לחשוב, כאילו חיילי צה"ל אינם מתייצבים למסירת עדויות בפני המשטרה; ייתכן שיש מקום לעדכן את הנהלים ולחדדם, ובפרט בכל הנוגע לניהול זירות עברה במשותף עם משטרת ישראל, אולם מכאן ועד הטענה האמורה בדו"ח רחוקה הדרך. ד . לעניין ההמלצה הרביעית, לא ידוע לנו מקרה, בו הובאו ראיות שיש בהן כדי להצביע על סיכוי סביר להרשעתו של חייל שנמנע מלטפל בעברת אלימות כלפי תושבים פלסטינים באזור יהודה ושומרון, ואשר הפרקליטות הצבאית נמנעה בו מלהעמיד לדין חייל או קצין העומד מנגד; לעניין זה יצוין כי ההחלטות המקצועיות במישור האכיפה בכלל, וביחס לאירועים מבצעיים בפרט, מתקבלות על פי הראיות הקיימות ולאור אמות מידה משפטיות בלבד. כל תיק נבחן לגופו, לפי נסיבותיו, הראיות המצויות בו ומהות המעשים המיוחסים בתלונה. בהתאם לכך, חקירה פלילית תיפתח רק מקום בו קיים חשד סביר לביצוע עברה פלילית או התנהגות אסורה מצד חיילים, וכתב אישום יוגש רק מקום בו נמצא כי צעד פיקודי מיידי (דין משמעתי, הדחה מתפקיד וכיוצא בזה) אינו מתאים ונכון יותר בנסיבות העניין, וקיימות ראיות ברף הנדרש בפלילים – היינו ראיות המקימות סיכוי סביר להרשעה. ה . ההמלצות החמישית והשישית, למתן תדריכים לחיילים ולקיום תחקירים בקשר לאירועים בהם אכיפת הדין על ידי חיילי צה"ל לא הייתה מיטבית, מצויות בתהליך הטמעה מתמשך, וכזה שיש לחזור עליו שוב ושוב מעת לעת, לנוכח תחלופת הכוחות התדירה באזור יהודה ושומרון. כאמור, קיימים כבר היום תהליכים שנועדו להוציא מן הכוח אל הפועל המלצות אלו. נעיר, כי ההמלצה החמישית, לשפר את תדרוך החיילים על קובץ פקודות הקבע לחיילים בעניין "עמידה מנגד", מתנגשת חזיתית עם ההמלצה השלישית, לקבוע פקודות כאלה, כאילו הן אינן קיימות. , שם449 ,1988 , רס"ר דנינו נ' התצ"ר, פד"ץ78/88/ניתן להזכיר בהקשר זה תיק היסטורי שנדון בבתי הדין הצבאיים – ע 4 הורשע בעל דרגה גבוהה בסיוע לתקיפה ובהתנהגות שאינה הולמת, בשל כך "שעמד מנגד" נוכח מעשה תקיפה שבוצע על ידי חיילים שלא היו פקודיו הישירים, כלפי תושבים פלסטיניים, שכוסו בעפר באמצעות דחפור. 69 22 2 2 בסיום דברינו, נחזור ונציין, כפי שציינו בעבר, כי אנו רואים חשיבות רבה בשיפור המענה של כלל הגופים המעורבים בתחום אכיפת החוק כלפי עבריינות אידיאולוגית באזור יהודה ושומרון, ואיננו מקלים ראש בפערים הקיימים בתחום אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון, בכל הנוגע לעבריינות אידיאולוגית של ישראלים. מדובר בתופעה פסולה המעוררת סוגיות ערכיות, חינוכיות, פיקודיות ומשפטיות מורכבות, ומחייבת התייחסות זהירה וחשיבה מעמיקה, כיצד למגר עבריינות זו. 23 2 3 יחד עם זאת, אנו דוחים על הסף את הטענה, כאילו צה"ל מתפרק מאחריותו כחליף הריבון באזור יהודה ושומרון. אדרבה, צה"ל שותף מלא ומוביל בפעילות ממשלת ישראל לאכיפת החוק בתחום הפשיעה הלאומנית, ופועל באופן רציף למילוי חובותיו ואחריותו כחליף הריבון באזור יהודה ושומרון. המידע והנתונים מהם ניתן לגבש את תמונת אכיפת החוק כלפי עבריינות מטעמים אידיאולוגיים באזור יהודה ושומרון, מעידים אף הם על שיפור של ממש בתמונת המצב כתוצאה מסדרה של פעולות, אשר ננקטו בשנים האחרונות ביעילות הולכת וגוברת, תוך שיתוף פעולה בין כלל זרועות הביטחון הפועלים באזור. בברכה, מדור פניות הציבור ענף קשרי ציבור דובר צה"ל המונח "עמידה מנגד" מתייחס לאירועים שבהם חיילים עדים לביצוע עבירות אלימות – פגיעה בפלסטינים או ברכושם בשטחים הפלסטיניים הכבושים – ואינם עושים דבר כדי למנוע את הפגיעה. באירועי עמידה מנגד החיילים נמנעים מהפעלת סמכותם לעכב ולעצור את המעורבים באירוע, ולאחריו לסגור את הזירה כדי לאפשר חקירה הכוללת איסוף ממצאים וראיות ובשלב מאוחר יותר אף למסור עליו עדויות במשטרה. תופעת העמידה מנגד של חיילים נוכח גילויי אלימות של אזרחים ישראלים מתועדת כבר עשרות שנים בידי גופים ממשלתיים וארגוני זכויות אדם, אשר הזהירו מהשלכותיה החמורות. אף על פי כן, עד כה נמנע הצבא מניסוח נהלים וקובצי פקודות שיגדירו באופן ברור וממצה את סדר הפעולות הנדרש מחייל בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים. הצבא גם נמנע מלמלא אחר הוראות נוהל אכיפת החוק והסדר על אזרחים ישראלים של היועץ , שבו הונחו הצבא והמשטרה 1998-המשפטי לממשלה מ בדבר תחומי אחריותם בכל אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים. גם לדברי הצבא, נוהלי הצבא המתייחסים לאירועים אלימים שמעורבים בהם אזרחים ישראלים נדרשים ל"עדכון, שינוי ובחינה מחדש". דו"ח זה, כמו דו"חות קודמים של יש דין, מצביע על ניסיונו המתמשך של הצבא להתנער מחובתו לאכוף את החוק והסדר בגדה המערבית בכל הקשור לאלימות מצד אזרחים ישראלים, וחושף את ניסיונו להטיל אחריות זו לפתחה של משטרת ישראל, למרות תפקודה הכושל והרשלני בתחום זה. 2005 יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם הוקם במרס טווח במצב -ומאז פועלים מתנדביו למען שיפור מבני וארוך זכויות האדם בשטחים. הארגון פועל באמצעות איסוף והפצה של מידע מהימן ועדכני בדבר פגיעות שיטתיות בזכויות האדם בשטחים; הפעלת לחץ ציבורי ומשפטי על רשויות המדינה כדי להפסיקן; וכן בדרך של העלאת המודעות הציבורית להפרת זכויות האדם בשטחים. כדי לממש את מטרותיו ביעילות, יש דין פועל על פי מודל ייחודי בנוף ארגוני זכויות האדם בישראל: ארגון המופעל על ידי מתנדבים, ונעזר על בסיס יומיומי בצוות מקצועי של משפטנים, מומחים בתחום זכויות האדם ויועצי אסטרטגיה ותקשורת. www.yesh-din.org