חומר רקע

1 :נייר עמדה ( חלופה להסדר הפסקות הריון'פרק י' סימן ב – הפסקת הריון– '(ס311 – 321 ) לחוק העונשין תשל"ז- 1977 ) דצמבר2021 אנו, ארגונים פמיניסטיים, ארגוני זכויות אדם וארגוני בריאות, פונים לקובעות ולקובעי המדיניות בבקשה לקדם חלופה להסדר המשפטי הקיים בנושא הפסקות הריון בישראל . הפסקות הריון חוקיות בהתאם לרצון האשה ותוך כיבוד זכותה לאוטונומיה גופנית הינו נושא מהותי של ,זכויות אדם המצוי במרכז סדר היום העולמי בעשורים האחרונים, במהלכם חלו שינויי חקיקה ופסיקה ( מרחיקי לכת במדינות רבות. חלק ניכר ממדינות העולם36% - 72 מדינות) מאפשרות כיום הפסקת הריון חופשית בהתאם לרצון האשה לפחות בשלבים הראשונים של ההיריו ן1.לרשימה מכובדת זו של ,מדינות המכירות בזכות היסוד של כל אשה לקבל החלטות אוטונומיות ביחס לגופה ולפריונה, הצטרפו לאחרונה שלוש מדינות דתיות ושמרניות – סן מרינו, אירלנד וארגנטינה. זאת ועוד, לצד רובן מכריע של המדינות המפותחות, ובתוכן83% ממדינות אירופה, מאפשרות הפסקת הריון בהתאם לרצ ון האשה, כאשר גם בחלק מהמדינות המתפתחות, כגון נפאל, קמבודיה ווייטנאם, רצון האשה הוא עילה חוקית מוכרת להפסקת הריון ללא צורך באישור נוסף של סמכות רפואית או דתי ת2. קשה לתאר את עוצמת המצוקה של אשה החווה הריון בלתי מתוכנן ושאינו רצוי, המגלה שמערכת החוק בישראל ש וללת ממנה נגישות מכבדת להליך של הפסקת הריון בהתאם לרצונה, או מעצם כך שנדרשת גם להתמודד עם הסבך הבירוקרטי שההסדר הקיים מחייב. עבור חלק מהנשים והנערות, ההסדר הקיים מהווה חסם של ממש. בעוד שחלקן נעזרות בארגונים (כגון אלו החתומים כאן) לצורך ליווי, תמיכה והנגשת ,מידע אחרות רבות נותרות לבד בהתמודדותן ואין לדעת מה הייתה בחירתן בסופו של יום. הסיפור שלהן נותר לא .מסופר 1 https://maps.reproductiverights.org/worldabortionlaws 2 https://www.oecd-ilibrary.org/sites/bb645625-en/index.html?itemId=/content/component/bb645625- en#boxsection-d1e7491 2 ,הסדר הפסקות ההריון הישראלי מאלץ כל אישה המבקשת לעבור הפסקת הריון, להופיע בפני ועדה מאשרת המורכבת משני רופאים/ות ועובד/ת סוציואלי/ת. לוועדה זו הסמכות לאשר הפסקת הריון אך ורק בהתקיים :אחד מארבעת התנאים הקובעים בחוק 1. גיל– נשים מתחת לגיל שמונה עשרה ומעל גיל א .רבעים 2. .אונס, גילוי עריות או הריון מחוץ לנישואין 3. .הולד עלול להיות בעל מום גופני/נפשי 4. .חשש שהמשך ההיריון יבא לנזק נפשי/פיזי או יסכן את חיי האישה בישראל מתכנסות כיום42 ועדות אשר פועלות בבתי חולים ממשלתיים, בבתי חולים של שירותי בריאות כללית וכן בבתי חולים פרטיים ובמרפאות פרטיות מורשות. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת2019 הוגשו 18,816 ,בקשות לוועדות להפסקת הריון99% מהבקשות אושרו ו- 17,355 הפסקות הריון בוצעו בפועל. רוב הפונות לוועדות הן נשים נשואות. במהלך30 השנים האחרונות מגמת הבקשות להפסקות הריון וביצוען נמ צאת בירידה מתמדת. כמו כן, מבחינה מספרית, אין שינוי משמעותי במספר ההפלות, אך יש ירידה משמעותית באחוז הפסקות ההריון ביחס למספר הנשים בארץ, שגדל בעשורים אלו3. ,עם זאת, כאמור הנתונים הללו מתעלמים ממספר הפסקות ההריון הבלתי חוקיות המבוצעות בישראל (ללא ועדות) מי די שנה בגלל ביטויו האוסרניים והמשפילים של החוק הקיים, המעודדים הלכה למעשה נשים, שיכולות להרשות לעצמן, לבחור במסלולים עוקפי חוק להפסקת הריון . בניגוד גמור לתהליכים של שינוי והכרה גוברת בזכויות היסוד של נשים, החוק הישראלי אינו מכיר כלל בזכותן של נשים לקבל החלטות אוטונומיות ביחס לגופן ולפריונן בשום שלב של ההיריון. ההיסטוריה החקיקתית של הסדר הפסקות ההריון הקיים, שנחקק בשנת1977 כפרק בחוק העונשין, מגלה כי רוב המחוקקים והמחוקקות לא הבינו בזמנו כלל את הצורך והחובה שבהעמדת שיקולים הקושרים לזכויות נשים במרכז הליך החקיקה, והתרכזו בעיקר בניסיון לתת מענה לצרכים לאומיים ודמוגרפיים של מדינית ישראל. שיח זה הביא לגיבושו של הסדר משפטי בעניין הפסקות הריון, שאינו עומד באמות מידה מקובלות של שוויון, זכויות אדם וצדק מגדר י4. כאמור, אף אחת מהעילות המעוגנות בחוק אינה מתייחסת לרצונ ה של האישה ואינה מכירה בזכותה לקבל החלטות אוטונומיות ביחס לגופה ולפריונה. יתרה מזו, נשים, שאינן עונות על אחת מהקטגוריות הצרות המנויות בחוק, אינן רשאיות להפסיק את הריונן. מאז שחוק הפסקות ההריון נחקק, המציאות הפוליטית והמשפטית השתנתה לא רק בעולם, אלא גם בישר אל. בשנת1992 וכחלק מהמהפכה החוקתית חוקקה הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירות ו5. חוק זה מעלה למדרגה חוקתית שורה של זכויות יסוד ובמרכזן המחויבות של המדינה להגנה על כבוד האדם, החירות והגוף. יתרה מזו, כחלק מההלכה הפסוקה נקבע זה 3 https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2020/434/05_20_434b.pdf 4 נויה רימלט מ נגישות חלקית, שאין בה צדק, לחקיקה צודקת: לקראת פרדיגמה חדשה של הפסקות הריון בישראל , עיוני משפט לט479 - 415 ( 2016 .) 5 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב- 1992 3 מכבר כי הזכות לשוויון מגדרי נגזר ת מהזכות לכבוד האדם ולכן מהווה גם זכות יסוד חוקתית. חוק שווי זכויות האשה, שתוקן בשנת2000 כחלק ובהמשך למהפכה החוקתית ולהכרה הגוברת במעמדו החוקתי של השוויון המגדרי, מוסיף ומדגיש בהקשר זה כי "לכל אשה זכות מלאה על גופה" 6. גם ברמה הבינלאומית החוק מנוגד הן לאמנ ת בייג'ין לביעור כל סוגי האפליה והאלימות נגד נשים ולמסמך המכונן של המטרות בר קיימא של האו"ם ל2030, אמנות עליהן ישראל חתומ ה7'8. זאת ועוד, הסדר הפסקות ההריון הנוכחי מבטא עמדה פטרונית ושמרנית והוא מנוגד לרציונל של " חוק זכויות החולה" ולכללי אתיקה רפואית בסיסיי ם9. "על רקע מרכזיותו של עקרון ה"הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה, קשה ליישב את המתח העולה מכך שרק לוועדה רפואית הסמכות לקבל את ההחלטה בדבר הפסקת ההריון. האם אין די בתבונתה של האשה כדי לקבל החלטה ביחס לגופה ועתידה, לאחר שנמסר לה "על ידי המטפל/ת "המידע רפואי הדרוש לה, באורח סביר? הצורך שלנו בלקיחת אחריות על גורלנו הוא אנושי, ושלילת זכות זו מהפרט איננה מוסרית. באותו הקשר ראוי לציין שמחקרים מרחבי העולם מלמדים כי עמדות של נשים לגבי הפסקות הריון שעברו לא משתנות לאורך זמן. הרגש הדומיננטי המדווח, גם לאורך שנים, הוא הקל ה10 . חשוב להאיר זרקור גם על האופן שבו המצב הקיים פוגע בשוויון בבריאות , כש בפועל נשים שיכולות להרשות ,לעצמן פונות למערכת הבריאות הפרטית בעוד ש נשים שנמצאות בהצטלבויות של שוליות חברתית ו נשים שחיות בעוני אינן יכולות לפנות למערכת הפרטית . מעקף הערוץ ה ציבורי מאפשר לאשה חיס כון ב בירוקרטיה וב זמן .ה משמעות של העיכוב שנוצר מה ה מתנה לו ו עדות ולתורים היא ב כך שעלולה להעמיד את האשה בפני הכרח לבצע את הפסקת ה ה ריון בהליך כירורגי, שבצידו מחירים פיזי ים וקושי נפשי נוסף .שניתן היה למנוע עבור נשים שחיות בישראל ללא מעמד אזרחי, הנגישות להפסקת הריון בטוחה מוגבלת עוד יותר. כמי שחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל עליהן, הן נדרשות לשלם מאות רבות ואלפי שקלים עבור הבדיקות, הוועדה ( )שעדין מחויבות לפנות אליה כתנאי לביצוע הפסקת הריון .וההליך עצמו החסם הכלכלי מצטרף לחסמים .נוספים הנובעים מעוני, הדרה, פערים בשפה ובתרבות וחשש מהתנכלות מצד מוסדות המדינה עד כדי גירוש ממצאים אמפיריים בארץ ובעולם מלמדים כי הסיבות השכיחות להפ ס קת הרי ון קשורות סי נל ,בות אישיות משפחתיות, כלכליות או חברתיות של האשה . החוק הישראלי, ש מגביל את שיקול הדעת המוקנה לוועדות להפסקת הריון לטעמי גיל, מעמד אישי, ונסיבות פליליות א ו רפואיות, כלל אינו נותן מענה ל מציאות החיים .של חלק ניכר מהנשים המבקשות להפסיק הריון בלתי רצוי ,בפועל ,אישה שרוצה להפסיק הריון בלתי רצוי 6 'חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס2), התש"ס- 2000 . 7 https://www.un.org/womenwatch/daw/beijing/fwcwn.html 8 https://sdgs.un.org/goals/goal5 9 חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 10 דוגמא מ- 2020 : Emotions and decision rightness over five years following an abortion: An examination of al Social science & Rocca C.H.[1], Samari G.[5], Foster D.G.[2], et ; decision difficulty and abortion stigma medicine (1982) volume 248 pages 112704 March 2020 4 ת חפש כל דרך אפשרית לעש ות זאת והטלת איסורים בלתי סבירים על הפ ס קות הריון רק מעצימה את הסכנה לבריאותן של נשים ו.מעודדת מסלולים עוקפי חוק מהנתונים הקיימים מסתמן שכמחצית מהאישורים להפסקת הריון ניתנים על בסיס הסעיף שמתיר זאת .במקרה של "יחסים אסורים" לפי החוק הפלילי, או של יחסים שלא במסגרת נישואין ה מדובר בשיעור גבוה ביותר ה מלמד על פרקטיקות שאומצו בשטח, להתמודדות עם מגבלות ש מ טיל החוק .על ציבור הנשים חלק גדול מהאישורים להפסקת הריון, המתבססים על עילה זו, ניתנים לנשים נשואות הנאלצות להצהיר כי ו רי י הה .ן הוא תוצר של יחסים מחוץ לנישואין הסיבה לכך היא ש השימוש בעילה זו דורש הצהרה בלבד של האשה ואינו מחייב המצאת מסמכים רפואיים, כפי שנדרש בעת בקשה להפסקת הריון בהתבסס על אחת העילות הרפואיות . עם זאת, להצהרה של אשה על ניאוף , מעבר להשפלה ולפגיעה הקשה בכבוד האדם ,הכרוכה בה עלולות להיות השלכות פוגעניות בעתיד, כשההצהרה בדבר יחסים כביכול מחוץ לנישואין תשמש נגד ה .בהליך גירושין אפשרות בעייתית לא פחות הניצבת בפני אשה נשואה, המבקשות לקבל אישור ועדה להפסקת הריון, היא להצהיר כי היא מבקשת להפסיק את הריונה על רקע מצבה הנפשי ,. משמע האשה צריכה לטעון כי היא אינה בריאה מבחינה נפשית ואף צריכה להמציא מסמכים התומכים בטענה זו. התוצאה היא כי נשים נשואות המבקשות לקבל אישור ועדה להפסקת הריון בלתי רצוי צריכות לבחור בחלק גדול מהמקרים בין הצהרה על היותן נואפות לבין הצהרה מגובה במסמכים רפואיים על היותן בעלות תחלואה נפשית . להסדר הקיים יש גם משמעות כספית . במציאות הנוכחית , מוסד הו ו עדות להפסקת הריון מהווה עול כלכלי על קופות החולים . אשה עד גיל33 הניגשת ל ו ועדה נדרשת לשלם453 ₪ , ולאחר קבלת אישור של הוועדה להפסקת ה ריונה , היא מקבלת החזר מקופת החולים בה מבוטחת . העלות המוערכות של החיסכון לקופות החולים ולסל הבריאות הממלכתי הינה כ– 7,800,000 .₪ יובהר גם ש מערך חוקי של הפסקות הריון נגישות, במחיר שווה לכל נפש, אינו מעודד הרינות בלתי רצויים ואינו מעלה את מספר הפסקות הה י .ריון המפתח להפחתת מספרם של ההריונות הבלתי רצויים בעיקר בקרב נערות,, או נשים מקבוצות מוחלשות הוא חינוך מיני , העצמת הסוכנות של נשים ו הנגשת אמצעי .מניעה למעשה בישראל, ככל הנראה בשל מדיניות מניעתית מהסוג הזה, ישנה מגמה מבורכת של ירידה יחסית במספר הפניות לוועדות להפסק ת הריון בהתחשב בגודל האוכלוסיי ה . לצד רפורמה בחוק ההפלות יש להתמיד אפוא .בקידום ופיתוח כלי מדיניות שמטרתם מניעת הריונות בלתי רצויים מכל האמור לעיל, מתברר אפוא כי רפורמה בחוק הפסקו ת ההריון הקיים, שתייצר מערך חוקי של הפסקות הריון נגישות לכל אשה בהתאם לרצונה, מתחייבת לא רק מכוח זכותן של נשים להגנה על גופן, חירותן וכבוד האדם שלהן. רפורמה כזו, שתקדם את הנגישות להפסקות הריון, היא גם המפתח לאזרחות שווה ולשוויון בזכות באדם לבריאות . נשים שנמנע מהן לקבל החלטות אוטונומיות ביחס לגופן ולפריונן, אינן יכולות לשלוט על עתידן, ונשללות מהן הזדמנויות למימוש עצמי ולחיים טובים יותר אך ורק בשל מינן. חקיקת הפסקות ה ה ריון הקיימת היא.למעשה צורה של אלימות ממוסדת מצידה של המדינה כנגד גופן של נשים 5 אנו קוראות לקובעות ולקובעי המדיניות להבטיח קידום חלופה ראויה להסדר,הפסקות ההריון הקיים על מנת לק דם את השוויון בין המינים ו לה בטיח את זכותה של אישה על גופה, זכותה לבריאות, לחירות ולהגנה .על כבודה כאדם איתך- מעכי משפטניות למען צדק חברתי אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה דלת פתוחה לקידום מיניות בריאה האגודה לזכויות האזרח בישראל ה פורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית באוניברסיטת חיפה כולן– לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל לבריאותה לדעת לבחור נכון עמותת נשים לגופן קרן בריאה רופאים לזכויות אדם ישראל שדולת הנשים בישראל ,שרון אורשלימי דוקטורנטית לניהול מערכות בריאות ,ד"ר חדוה אייל חוקרת מדיניות של טכנולוגיות רפואיות ג'ואן זק , יועצת ומחנכת למיניות בריאה ולבריאות מינית