חומר רקע

24 בינואר 2022 לכבוד ח"כ גלעד קריב יו"ר ועדת חוקה שלום רב, הנדון: אכיפת החוק בגדה המערבית לקראת הדיון מחר 25.1.22 בוועדת החוקה בנושא אכיפת החוק בשטחים, להלן עמדתנו - האחריות על הסדר הציבורי ועל שלומם וביטחונם של התושבים המוגנים בשטחים הכבושים הינה האחריות הבסיסית ביותר המוטלת על הצבא. חובה זו מעוגנת בדין הבינלאומי, ובית המשפט העליון עמד עליה לא פעם והדגיש כי "ההגנה על ביטחונם וקניינם של התושבים המקומיים היא מהחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על המפקד הצבאי בשטח" (בג"ץ 9593/04 מוראר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (ניתן ביום 26.6.2006)). אך חובה לחוד ומציאות לחוד. מהמציאות בשטח ניכר שהצבא חוטא למשימתו זו פעם אחר פעם, ודבר לא נעשה כדי לתקן את העוול. תופעת התקיפות האלימות נגד תושבים ורכושם על ידי אזרחים ישראלים לא רק שאינה יורדת, אלא מתגברת בהיקפה ובעוצמתה. פעם אחר פעם חיילים בשטח עדים לפגיעות בפלסטינים וברכושם ונמנעים מלהפעיל את סמכותם ולבצע מעצרים ובמקום זה מסתפקים, במקרה הטוב, בהפרדה בין הצדדים, אך לרוב אינם עושים דבר. (ראו למשל דו"ח יש דין " עומדים מנגד - תפקודם של חיילי צה"ל בעת ביצוען של עבירות מצד אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית"). הכוחות בשטח תופסים את תפקידם ומשימתם הבלעדית כהגנה על האוכלוסייה היהודית מפני האוכלוסייה הפלסטינית במקרה הגרוע או כהפרדת כוחות במקרה הטוב. זוהי אוזלת יד משוועת של רשויות אכיפת החוק אשר מהווה כשל מערכתי. יתרה מכך, לעיתים תמיכת הצבא באלימות של אזרחים ישראלים כלפי תושבים פלסטינים אינה מסתכמת בעמידה מנגד. שורת מקרים חמורים שפורסמו לאחרונה מעידים כי לעיתים החיילים, לא רק שאינם מגנים על התושבים המוגנים, אלא מצטרפים לתוקפים (ראו למשל יובל אברהם, חשיפה: מיליציות של חיילים ומתנחלים תקפו והרגו פלסטינים, "שיחה מקומית" 15.7.2021) אוזלת היד של רשויות אכיפת החוק בהגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים אינה מקרית או אקראית. מקורה במדיניות ארוכת שנים של הימנעות הפיקוד מנקיטת יד קשה כלפי עבריינים ישראלים בגדה, לצד עצימת עיניים כאשר חיילים מועלים בתפקידם, ואינם עוצרים את התוקפים, גם כאשר הם נוכחים באירוע, או חמור מכך, כאשר הם נוקטים באלימות בעצמם. התוצאה הישירה של המדיניות הזו היא היווצרותה של מציאות בה התושבים הפלסטינים אינם מוגנים או בטוחים. עוד ועוד והמקרים שבהם מעשי האלימות מבוצעים לנגד עיניהם של חיילים שאינם נוקפים אצבע להגן על הפלסטינים הולכים ומצטברים ואף מתרחבים בהיקף המשתתפים בהם והיקף הפגיעה בגוף וברכוש. חרף קיומן של הנחיות למפקדים ולחיילים בשטח, המורות להם להתערב במקרים של אלימות כלפי פלסטינים ולעכב את הפוגעים עד להגעת משטרה, הנחיות אלה אינן מיושמות, ואכיפה כלפי חיילים המפרים אותן אינה קיימת. בהעדר אכיפה, המסר לכוחות בשטח הוא ברור - חייהם ורכושם של התושבים הפלסטינים הינם הפקר. יתר על כן, מאחר שהצבא והמשטרה אוספים נתונים בנוגע לארועי אלימות מתנחלים באופן שונה ונפרד, אין בידי הרשויות מידע מהימן לגבי היקף התופעה. העדר נתונים מונע ניסוח ויישום של מדיניות אפקטיבית להתמודדות עם התופעה. (הגר שיזף, כמה תקיפות של פלסטינים בידי מתנחלים אירעו השנה? תלוי את מי שואלים, 'הארץ', 22.12.2021) כדי לעצור את האלימות בשטח נדרש שינוי מוחלט של המדיניות הזו. כצעד ראשון - נדרשת אכיפה ממשית של הדין כלפי מפקדים וחיילים במקרים של הפרה של החובה להגן על האוכלוסייה המוגנת. לצד זה יש להנחות את הכוחות בשטח באופן ברור ועקבי לגבי חובתם להגן על כלל התושבים החיים באזור. לאחר שורת אירועי אלימות קשים של מתנחלים כלפי פלסטינים במסגרתם תועדו חיילי צה"ל כאשר הם עומדים מנגד ומועלים בחובתם הבסיסית לאכוף את החוק בשטח הכבוש, כינס שר הבטחון בני גנץ דיון דחוף ב-18 בנובמבר 2021 לגבי אכיפת החוק על ידי כוחות הבטחון בגדה המערבית. בדיון השתתפו סגן שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש שב"כ, מפכ"ל המשטרה, אלוף פיקוד המרכז, מתאם הפעולות בשטחים, הפרקליטה הצבאית הראשית ובכירים נוספים. במסגרת הדיון סוכם כי יש כוונה להקים צוות משימתי משותף לצה"ל, למשטרה ולשב"כ באזורים הם אירעו תקריות אלימות רבות (בדומה לצוות שהוקם להתמודדות עם אירועי אלימות ביצהר). כמו כן, הוסכם כי: המשטרה צריכה לתגבר את הפעילות המשטרתית בגדה; הפרקליטות והמשטרה צריכות לנקוט קו מחמיר יותר כלפי מעורבים באלימות; וכי הרמטכ"ל יעביר הנחיה חד משמעית למפקדים שחיילים חייבים להתערב ולעצור התקפות אלימות, גם מצד יהודים. (עמוס הראל, צה"ל יבהיר לחיילים: אין לעמוד מנגד כשפלסטינים מותקפים בידי מתנחלים, 'הארץ', 19.11.2021) כידוע, אחד מהתפקידים המרכזיים של וועדות הכנסת הוא פיקוח על יישום מדיניות והחלטות משרדי הממשלה. לפיכך, על הוועדה לפקח על יישום הצעדים עליהם הוחלט בדיון. כמו כן, לצד שינוי המדיניות נדרש איסוף מסודר ועקבי של הנתונים לגבי אירועי אלימות. בנוסף, ראוי להעמיד מענה חירום קבוע בשפה הערבית עבור תושבים פלסטינים אליו הם יכולים לפנות במקרים מסוג אלו. בברכה, שירה ליבנה מנהלת יחידת זכויות אדם בשטחים הכבושים