חומר רקע

להגנה על בריאות הציבור, הסביבה ובעלי החיים- הפחתה של צריכת עוף וביצים ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בצריכת עוף,לנפש ובכלל צרכנית גבוהה של מזון מהחי[ 1 .]בכל שנה מגדלים בארץ במשקים מתועשים-כ260מיליון.תרנגולים לצריכה גבוהה זו השפעות מזיקות על,הסביבה .ועל בריאות האדם ובעלי החיים שפעת העופות המשתוללת כעת היא תזכורת כואבת לסכנות הקשות של גידול תעשייתי של בעלי חיים :ובפרט של תרנגולות ומעלה את החשיבות של שיפור רווחת בעלי החיים והפחתה בייצור ובצריכה של .מזון מהחי, והתאמתם המלצות התזונה של משרד הבריאות כר פורה להתפרצות שפעת העופות- גידול תעשייתי של עופות שפעת העופות היא נגיף נפוץ בעופות בר, אך לרוב לא גורמת למחלה, כאשר היא עוברת לעופות מבויתים היא עשויה לעבור מוטציות ולהפוך.למסוכנת[ 2 }התנאים בהם מוחזקים העופות,(תנרגולים,ברווזים הודו ,וכו) מגדילים את הסיכויים להתפתחות וריאנטים אלימים ולהפצה של הנגיף. מדובר בתנאי צפיפות, לכלוך .בהיות העופות מקו גנטי אחיד ומערכת חיסונית מוחלשת,וריאנטים אלו עשויים להדביק את עובדי הלול .לעבור מלול ללול דרך אנשים, או לדלוף לסביבה :חיים-שפעת העופות: סכנה לבריאות הציבור, לסביבה ולבעלי ההדבקה אצל בני אדם היא נמוכה, אך אחוזי התמותה הם- שפעת העופות יכולה להיות קטלנית לבני אדם גבוהים (כ- 53% ) [ 3 .] בעופות בר שפעת העופות, בגרסתה האלימה, יכולה לגרום לתמותה המונית. מתחילת המגפה בארץ מתו -כ8000עגורים וכן,שקנאים ברווזים.ועוד הפגרים שנותרים,בשטח מהווים סיכון לחיות בר נוספות ומקור .לזיהום ההתמודדות עם התפרצות שפעת העופות בלולים היא בהשמדה של להקות שלמות. הדבר יוצר אתגר קשה בכל הנוגע לצמצום סבלם של התרנגולים המומתים, ואכן בהתפרצות האחרונה נחשפנו לתיעוד .של שיטות המתה אכזריות שפעת העופות היא רק אחת מיני מחלות,זואונוטיות אשר הן מקור-ל75%מהמחלות המסכנות את בני האדם[ 4 ],מתוכן רבות מהמחלות מתפתחות אצל בעלי חיים במשקים מתועשים,(סארס שפעת.)חזירים .גם הקורונה היא מחלה זואונוטית אשר השפעותיה האדירות על האנושות עדיין אינן ידועות במלואן גם מטעמים נוספים- הפחתת צריכת העוף היא צו השעה המלצות התזונה של משרד הבריאות כמו גם גופים גדולים,בעולם בהם ארגון הבריאות העולמי[ 5 ] ,הן להתבסס על תזונה ים תיכונית שהיא בעיקרה מזונות שלמים מהצומח ומעט מזון מהחי. צריכת בשר העוף בישראל היא הגבוהה בעולם, והיא כפולה מהצריכה המומלצת לפי הנחיות התזונה. לצריכת גבוהה של מזונות מהחי ישנן השפעות שליליות על בריאות האדם (היא נמצא קשורה במחלות,לב סרטן[.)וכו׳6 ]לכל אלה מתווספות העלויות הכלכליות החיצוניות המושתות על הציבור (אבדן ימי,עבודה ימי אשפוז)ועוד[ 7 ] מבחינה סביבתית, תעשיית המזון מהחי בכלל היא גורם מרכזי לשינויי האקלים וקריסת המערכות האקולוגיות, שכן היא משפיעה על כריתה מאסיבית של יערות, שימוש יתר וזיהום של מים ואחראית -ל14.5-20%מפליטות גזי,החממה הגורמות לשינוי.האקלים[ 8 ]טביעת הרגל הפחמנית של בשר עוף גבוהה פי2.8עד14מטביעת הרגל הפחמנית של קטניות עם תכולת חלבון.ערך-שוות[ 9 ] חיים, תעשיות בשר העוף והביצים הן מהתעשיות הקיצוניות ביותר במניעת כל התנהגות-מבחינת צער בעלי החיים, שנועדו להגברת הייצור, גורמים לתופעות כמו צליעה וקשיי-החיים. שינויים גנטים בבעלי-טבעית מבעל נשימה בתרנגולים לבשר ולעצמות חלשות ועומס על מערכת הרבייה בתרגנולות בתעשיית הביצים. בתעשייה .נפוצות פרקטיקות קשות נוספות, כגון הרעבה, החזקה בכלובים, השחתת אברים ועוד בריאות אחת והפחתה של מזון מהחי :בשבוע שעבר פורסם דוח של ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה, כך נכתב בסיכומו "ראיות בולטות תומכות בעידוד האוכלוסיה לכיוון דפוסי תזונה בריאים ומבוססים על הצומח המפחיתים או מורידים לחלוטין מזונות מהחי וממקסמים את ההשפעה של 'בריאות אחת' על בריאות האדם, בעלי החיים ."והסביבה[ 5 ] יש- על מנת לצמצם התפתחות מגפות זואונוטיות והפצתן, מניעת פגיעה בחיות הבר ובבריאות הציבור לשפר את תנאי המחיה של בעלי החיים ולפעול לצמצום משמעותי של גידול בעלי חיים למאכל, ולשם כך .צמצום בצריכת מזון מהחי כך שיתאימו להנחיות משרד הבריאות זאת בהתאם לכתוב מפת הדרכים למערכות המזון לשנת2030שהגישה ממשלת ישראל לאו"ם (לקראת פסגת המזון העולמית בספטמבר2020 ) [ 10 .] [1]לפי נ תוני ה-OECDצריכת בשר העוף בישראל עומדת על-כ64ק"ג לנפש,בשנה בעוד הצריכה במדינות ה-OECDנאמדת -בכ31.3ק"ג לנפש בשנה בלבד צריכת הבשר בישראל עמדה בשנת2020על88.87ק"ג לשנה לנפש. [2] Avian Influenza in Birds. Center of disease control and prevention. CDC. U.S. Department of Health & Human Services [3]היערכות מערכת הבריאות לפנדמיה של שפעת,חוזר מנכ"ל כללי מס05/3 ,משרד,הבריאות2005 . [4]Jones, Bryony A et al. “Zoonosis emergence linked to agricultural intensification and environmental change.” Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America vol. 110,21 (2013): 8399-404. doi:10.1073/pnas.1208059110. [5] Plant-based diets and their impact on health, sustainability and the environment. World Health Organization, Regional Office of Europe [6] .Naghshi, Sina et al. “Dietary intake of total, animal, and plant proteins and risk of all cause, cardiovascular, and cancer mortality: systematic review and dose-response meta-analysis of prospective cohort studies.” BMJ (Clinical research ed.) vol. 370 m2412. 22 Jul. 2020, doi:10.1136/bmj.m2412 [7] Aleksandrowicz L, Green R, Joy EJ, Smith P, Haines A. The Impacts of Dietary Change on Greenhouse Gas Emissions, Land Use, Water Use, and Health: A Systematic Review. PLoS One. (2016) [8] Aleksandrowicz L, Green R, Joy EJ, Smith P, Haines A. The Impacts of Dietary Change on Greenhouse Gas Emissions, Land Use, Water Use, and Health: A Systematic Review. PLoS One. (2016) מפת הדרכים למערכות מזון,בריאות שוויוניות.ומקיימות המשרד להגנת,הסביבה לשכת המדענית[הראשית9 . Poore et al, "Reducing food’s environmental impacts through producers and Consumers" Science 360, 987–992 (2018)