חומר רקע

המלצות החברה להגנת הטבע להיערכות לאומית להתפרצות מגפות בעופות בר ריכז וערך: ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע ינואר2022 .שפעת העופות גרמה לתמותה גבוהה ביותר של עופות בר, בעיקר עגורים, בעיקר בעמק החולה אנו רוצים לציין ולהודות ל גורמים בשטח על עבודתם- עובדי משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, קק"ל והשירותים הווטרינרי ם. עם זאת, חשוב להפיק לקחים לעתיד, מאחר ו סביר להניח שאירוע י ם דרמטיים של התפרצות מגפות ומחלות מדבקות אחרות בעופות, כפי שהתרחש בהתפרצות האחרונה של שפעת העופות , יגברו הן בתדירותם והן בעוצמתם, ו.יחזרו מדי שנה או מדי מספר שנים הבנה זו צריכה להיות הנחת העבודה אשר תכוון ל ניהול ממשק מותאם של עופות להקניים ושל אתרי חנייה של עופות נודדים , ותביא ל היערכות ומוכנות טובה יותר ,לאירועים מסוג זה באמצעות ניטור רציף אשר יאפשר,גילוי מוקדם וטיפול מהיר ומתאים בשטח . לעמדתנו, לקח חשוב ומרכזי בהיערכות לעתיד להתפרצות מגפות בעופות בר הוא שימור, שיקו ם ויצירה מחדש של בתי גידול לחים, איכותיים המהווים תחנות עצירה לעופו ת הנודדים . היצע גדול של בתי גידול עשירים יכול לס ,ייע בהפחתת הצפיפות באתרים מועטים יוביל לפיזור העופות, להפחתת הלחץ על שטחי החקלאות, להקטנת התלות בהאכלה מלאכותית . כל אלה יובילו לסיוע .בעמידות להתפרצויות בעתיד במסמך זה מפורט ות נקודות חשובות לתחקיר בראשות המל"ל ו כן לקחים מרכזיים ו כן המלצות החברה .להגנת הטבע להיערכות להמשך התייחסות החברה ל.הגנת הטבע מתמקדת בעופות בר ולא בענף הלול לקחים מרכזיים ונקודות לתחקיר  התפרצות שפעת העופות החלה באירופה בסתיו, לפני ההופעה בי שראל, אולם מידע על כך לא זרם בצורה מספקת לישראל, כך שניתן היה להיערך מבעוד מועד. בנוסף, לא התנהלה תקשורת ו זרימה טובה של מידע על התפרצות שפעת העופות בין הגורמים האחראים על ענף הלול לבין .הגורמים האחראים על עופות בר  זמן ההתארגנות והתגובה לפינוי העגורים המתאים באגמון החולה היה ארוך מדי (כעשרה )ימים., וייתכן שתרם להתפשטות המהירה של שפעת העופות באגמון החולה  מרגע שהוקם הגוף המקצועי המובי ל בראשות המל"ל, השתפרה מאוד העברת המידע בין .הגופים השונים  מערך הניטור הארצי לאיתור עופות בר מתים וחולים ברחבי הארץ עבד היטב, בשיתוף פעולה בין.רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע  מרגע שהחלה העבודה לפינוי פגרים באגמון החולה, זו התבצעה ביעילות גבוהה ובמקצועי.ות פירוט ההמלצות בהיבטים השונים א. ניהול ממשק מותאם של עופות להקניים  יש לקדם דיון מקצועי ובחינה מחודשת על ממשק האכלת עופות בישראל– בדגש על ממשק האכלת העגורים, שהתבסס באגמון החולה בעשורים האחרונים ככלי ממשק לשמירה על הגידולים החקלאיים בעמק. בהתאם, נדרשת חשיבה על ממשק האכלת השקנאים שנועד למנוע נזקים למגד ל י הדגים. ריכוז העופות בשטחי האכלה יוצר מוקדים בהם ,הצפיפות גבוהה במיוחד זאת .מעבר להתלהקות הטבעית של מינים אלו וכך, במקרים של התפרצויות מגפות כמו שפעת העופות, הצפיפות הגבוהה במיוחד גורמת לשרשרת הדב. קה מהירה  אף על פי כן, חשוב לזכור כי מיני עופות אלו, כדוגמת עגור אפור, שקנאי מצוי, קורמורן גדול .ואחרים, מתלהקים מטבעם, עם האכלה ובלעדיה ב. ניטור רציף ו גילוי מוקדם  יש לחזק ולבסס את הקשרים הבינלאומיים עם מוסדות ו ארגונים בעולם המנטרים את שפעת העופות, בדגש על מוסדות ב אירופה . קשר רציף וישיר יאפשר קבלת סימנים מקדימים לטובת היערכות מקומית .לפני פרוץ המגיפה  יש להגדיר את הגוף ה אחראי בישראל על התקשורת מול הגורמים הבינלאומיים , חשוב להבין מי הגור מים הרלוונטיים ביותר , לקבוע ולבסס את אופן התקשורת הבינלאומית ואת נתיבי העברת המידע ברמה הפנים- .ארצית  ניתוח המידע שיגיע מחו"ל יכול לסייע בהיערכות כאן בישראל. מומלץ לבדוק אם ניתן למצוא קשר בין מוקדי תחלואה שאותרו באירופה בראשית הסתיו, .לבין התפרצות המחלה כאן בישראל ניתן להיעזר בידע הרב שקיים בישראל על המינים הנודדים, תפוצתם וזמ ני נדידתם בכדי לנסות לחזות בצורה טובה יותר את גלי ה.תחלואה מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע יוכל לסייע .מאד בתחום זה  יש לערוך ,ניתוח של מקרי התחלואה והתמותה שהיו בעולם בגל האחרון ואלו שקדמו לו והשלכת המידע על מינים בעלי מאפייני התנהגות דומים לאלו שנפגעו בי .שראל  מומלץ להקים מערך ניטור לאומי לגילוי מוקדם של שפעת העופות בעופות בר , המתבסס על ניטור אקטיבי רציף – לא רק של עופות חולים/מתים החשודים בשפעת, אלא גם של פרטים בריאים , ב דגש על עופות מים ועל עופות דורסים. יש לרכז את מאמץ הניטור בעונות הסתיו, עם הגעת ה עופות הנודדים .מאירופה רשות הטבע והגנים צריכה להוביל את הניטור, תוך שיתוף גורמי מקצוע וארגונים נוספים ,כמו המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, קק"ל וגופי אקדמיה ומחקר רלוונטיים . חשוב להתאים את התוכנית בהתאם לכלל הגורמים שיהיו שותפים בה, לתקצב אותה בהתאם ולעדכן אותה על .פי התקדמות הידע המקצועי בנושא ג. היערכות ו מוכנות  ,בהתבסס על לקחי הטיפול בהתפרצות הנוכחית של שפעת העופות, יש לבסס מנגנון מוסכם בראשות גוף מנהל ובהרכב של הגופים הרלוונטיים . מנגנון כזה צריך להיות ערוך להפעלה מהיר ה של המערכות לטיפול במוקדי התחלו אה , העברת ה מידע בין המגזר החקלאי לבין הגופים ,העוסקים בחיות בר זאת במקביל ל מוכנות ל איסוף מהיר של ה.פגרים וסילוקם ד. טיפול בשטח  כאשר מתגלים סימנים ראשונים לשפעת עופות או מחלות מדבקות אחרות בעופות, יש לוודא העברת מידע רציפה בין המגזר החקלאי לגופים העוסקים בחיות .בר  כאשר יש התפרצות שפעת עופות עם תמותה משמעותית, יש לוודא סילוק מהיר של הפגרים על מנת למנוע התפשטות נרחבת של המחלה ועל מנת לצמצם את סכנת הידבקות של מינים אוכלי .פגרים  יש להפעיל את מערך הניטור הארצי במאמץ מוגבר על מנת לאתר סימנים מקדימים להתפשטות המחלה בחלקי ארץ נוספים– מידע אשר יתרום להתמודדות טובה יותר ב מגזר החקלאי.  ,כפי שצויין בתחילת המסמך, המלצתנו היא כי הממשלה תוביל תוכנית של שימור שיקום ופיתוח של בתי גידול לחים ועשירים עבור עופות הבר הנודדים, ובכך תהיה הפחתת צפיפות העופות .ופיזורם, הפחתת הלחץ על שטחי חקלאות והקטנת התלות בהאכלה מלאכותית