חומר רקע
בס"ד
הקרן למודרי אשראי
במהלך חקיקת חוק נתוני אשראי תשע"ו - 2016 נקבע על הקמת קרן ייעודית למודרי אשראי בסך 50 מיליון שקלים. הקרן לא הוקמה עד היום.
1. יש להקים את הקרן לאלתר ולהגדיל את הסכום שלה ל200 מיליון שקלים לפחות, כפי שדרשה ועדת הכספים בדיון בדצמבר 2020.
2. יש להפעיל את הקרן באופן שיאפשר:
א. הלוואות בריבית נמוכה לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות לקבלת ההלוואות מצד אחד,
ב. להיות חלק מההתמודדות עם סוגיית השוק האפור – ולמנוע צורך בכניסה לשוק האפור ובחלק מהמקרים אף לחלץ משפחות שמסובכות עם השוק האפור.
ג. קביעת מספר חלופות לקריטריונים ומגוון מענים –על מנת להגדיל הסיכוי למימוש הקרן.
הצעות לחלופות אפשריות, שכל אחת תצדיק קבלת הלוואה בערבות הקרן:
1 היות אדם בתהליך עם ליווי - בין ברווחה ובין על ידי עמותה (שתכלל ברשימת עמותות מוכרות לעניין זה).
הלוואה בסכום קטן לצורך "אירוע" מסוים ( דוגמת תיקון נדרש בבית, תשלום להכשרה מקצועית, טיפול שיניים , שמחה משפחתית וכו)
הלוואה לאדם שנראה כי דרוג האשראי שקבל-לא משקף את מצבה/ו העדכני לאשורו.(לדוגמא גרושה שבעלה סיבך אותה, אדם שהפך נקי אחר התמכרות וכו').
אדם שנראה כי על אף הדירוג הנמוך יש סיבה טובה לחשוב כי יוכל להחזיר ההלוואה. (כגון קיום ערבים).
אדם שבהלוואה נראה כי יוכל לצאת לדרך חדשה.
שנת שמיטה-מענה ראוי להפעיל את הקרן למודרי אשראי
אנו מצרפים גם גילוי דעת רבני התומך בעמדתינו.
רקע והרחבה:
ההחלטה על הקמת הקרן:
חוק נתוני אשראי תשע"ו-2016 התקבל בשנת 2016. החקיקה יוצרת מצב שבו לכל אזרח יהיה דירוג אשראי שישפיע על תנאי ההלוואות שלו. במהלך החקיקה נתנה דעתה וועדת הכלכלה על כל המוגדרים מודרי אשראי המונים מעל מיליון וחצי איש שיינזקו מהחוק.
עלו הצעות שונות להגן עליהם ולתת להם פתרונות. לבסוף הסכימה הוועדה לוותר על הגנתם במסגרת החוק ולהעביר את החוק כלשונו כנגד הבטחה מפורשת משר האוצר ,משה כחלון, להקים קרן מיוחדת, "הקרן למודרי אשראי" בסכום של 50 מיליון שקלים. הקרן תשמש כערבות מדינה ויכולת מינוף של הלוואות על ידי הבנקים למודרי האשראי בסכומים של כ150-200 מיליון שקלים.
הפניות:
1.פרסום ועדת הכלכלה על חוק נתוני אשראי הכולל הסכמה לקרן:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/Pages/pr_1403162.aspx
2. התייחסות ועדת הכלכלה ב2017 בעקבות אי הקמת הקרן:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/pages/pr_1707171.aspx
מצב הקרן כיום:
הקרן עדיין לא הוקמה, זאת למרות קריאות רבות מצד וועדת הכלכלה.
בדיון שנעשה בעניין בוועדת הכספים בדצמבר 2020 טענו נציגי האוצר כי יצא מכרז לבנקים – שנכשל. לא היה אף לא בנק אחד שניגש למכרז. כיום האוצר פועל להוציא מכרז לגופים חוץ בנקאיים.
באותו הדיון התברר כי תקופת הקורונה האיצה והרעה מאוד את מצב ההלוואות בשוק האפור וכי יש צורך דחוף בפתרון.
יו"ר הועדה דאז, משה גפני, דרש מהאוצר להגדיל את הקרן ל200 מיליון שקלים ולתת תשובות מהירות. נכון להיום לא התקבלה תשובת האוצר לוועדה.
הפניות:
1. פרסום ועדת הכספים מדצמבר 2020 על הדרישה להגדלת הקרן מ50 ל200 מיליון:
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press07122020l.aspx
2. הפרוטוקול מהישיבה: https://www.nevo.co.il/law_word/law103/23_ptv_592601.doc
המשמעות לאי הקמת הקרן:
בדיוני ועדת הכלכלה ב2016 הוצגו נתונים לפיהם בישראל יש כמיליון וחצי אנשים, שאינם יכולים לקבל אשראי מהבנקים. בנוסף, יש כ- 400 אלף בעלי חשבון בבנק הדואר בלבד, שלא מאפשר אשראי. הנתונים מהעולם מראים שכ- 60% מבקשות האשראי של המעמד הנמוך, נדחות. המשמעות: כרבע מהישראלים לא יכולים לקבל הלוואות. סביר שכיום, שנת ,2021 ובוודאי לאחר הקורונה הנתונים הוחמרו בצורה ניכרת.
המענה למודרי האשראי הוא בשוק באשראי החוץ בנקאי. בעשור האחרון ישנן חברות עם רישיון למתן הלוואות. הן מייצרות שוק פרוע שמשדל את הישראלים לקחת הלוואות. מאז 2008, אחרי אישור חוק הלוואות חוץ בנקאיות ולאחר חקיקת חוק אשראי הוגן והפיקוח על שירותים פיננסיים מתקיימים למעלה מ2400 גופים מוכרים הנותנים הלוואות בריביות של קרוב ל30 אחוזים. הרגולציה כמעט אינה קיימת בפועל וחלקם אף פועל כשוק אפור לכל דבר. שוק ההלוואות עומד על למעלה מ600 מיליארדי שקלים.
אולם כל הנתונים הללו אינם כוללים את "השוק האפור" הפלילי - הלוואות על ידי גופים שאינם נתונים כלל לפיקוח ומופעלים על ידי גורמים עברייניים. גופים אלו המגלגלים קרוב ל70 מיליארד שקלים (ע"פ דברי סגן השר לביטחון פנים) גובים ריביות ו"קנסות" המגיעות במהירות למאות אחוזי ריבית. משפחות שנקלעו לחובות אלו, במיוחד אלו החיות בעוני, אינם יכולות להיחלץ ממנו, גם לא בעזרת גופי הרווחה וגופי החברה האזרחית.
יצוין כי המדינה נכשלת בהתמודדות עם השוק האפור בכל הרמות: אין פעילות משמעותית ומספקת ברמת בטחון פנים. המשרד לביטחון פנים מודע ומפרסם באופן רשמי שהשוק האפור מבוסס על פעילות ארגוני פשע התומכים בפשיעה עד כדי סיוע בטרור, וכי ההלוואות משמשות כלי לחץ לגיוס צעירים לארגוני הפשע.(20 אחוז מבני הנוער שעמותת על"ם מסייעת להם מסובכים עם חובות לשוק האפור). בנוסף, אין פעילות מספקת למניעת הלבנת הון של גופים אלו. מכאן שהמדינה אחראית בצורה ישירה לתופעת השוק האפור ודוחפת את התושבים היותר חלשים לבור שאין ממנו תקומה.
העדר קיומה של הקרן מגדיל בכל יום את המשפחות שנופלות קרבן להלוואות עם ריביות בלתי אפשריות ונתונות לפחד ואיומים משתקים. כשהלווים מגיעים למבוי סתום, הם עלול לסיים בפשיטת רגל מוחלטת, בבריחה והתנתקות מהמשפחה, בהתאבדות (כפי שקרה למשה סילמן) או פגיעה פיזית חמורה עד מוות.
במגזר הערבי, כדוגמא, היכולת לקבל הלוואות נמוכה במיוחד. רק 1.8 אחוזים ממקבלי המשכנתאות בישראל הם ממגזר זה. התוצאה היא שחלק משמעותי מהפשיעה ופגיעה באזרחים, קשורה לגבייה של חובות בשוק האפור. לפי הערכות המשטרה בעבר, בכל תיק של ארגון פשע מופיע גם נותן שירותי מטבע המשרת את הפעילות הכלכלית של הארגון.
סימוכין ולהרחבות: מבקר המדינה, דוח שנתי 66 ג, המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת. משרד המשפטים, המלצות הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע, פברואר 20.
רשות האכיפה והגבייה - שוק האשראי בהיבט החובות בהוצאה לפועל. המשרד לביטחון פנים – התמודדות עם השוק האפור בשגרה ובקורונה, מכון מחקר הכנסת – נתונים על אשראי בנקאי לפי מגזר 2020 , הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים 2019).
הרב קובי וייס, עו"ד בקי כהן קשת
גילוי דעת רבני להקמת קרן הלוואות מיוחדת למודרי אשראי
המודל המקראי להלוואה: הלוואה במקרא היא מצווה – " אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ". הלוואה, בניגוד לצדקה, משדרת אמונה ביכולתו של העני להשתקם ולהחזיר את הכסף.
ההלוואה, מטבע הדברים, אסורה בריבית ובנשך: "לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה". המצווה של המלווה מתבטאת בסיכון לגבות חזרה את הכסף. ההלוואה יכולה להפוך לצדקה בבוא השמיטה. במוצאי שנת השמיטה חובות שלא הוחזרו – מושמטים והופכים לרכוש הלווה.
המשנה במסכת שביעית מבדילה בין הלוואה זו של עזרה לחלש לבין מתן אשראי מסחרי, כמו קנייה בהקפה או תשלומי משכורת ופוסקת כי "הַקָּפַת הַחֲנוּת, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת, וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט. שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט".
בעיית "מודרי ההלוואה" ופתרונה: בשלהי בית שני, כחלק מהתפתחות הכלכלה, נוצרה בעיה של "מודרי הלוואה". העניים לא הצליחו לקבל הלוואות בגלל החשש של המלווים לאבד את כספם במוצאי שביעית.
הלל הזקן התקין את פתרון ה"פרוזבול" כדי "שלא תנעל דרך בפני לווין". הפתרון עקף את מנגנון שמיטת הכספים ובכך נמנעה סגירת דלת הלוואות. המודל המקראי נשמר, למרות המחיר ההלכתי הכבד. נדגיש כי עדיין השוק היה נטול ריבית ולא היה למלווה דרכים להרוויח מהכסף הנזיל ולכן הסרת הסיכון מהחזר ההלוואה אפשר את המשך מודל ההלוואה התומכת.
המודל המודרני להלוואה: בימינו, אשראי וריביות הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה. המשק המודרני זקוק לאשראי כמנוף לצמיחה והתפתחות והוא חלק אינטגראלי מהחיים בכל שכבות האוכלוסייה. למעט גמ"חים פרטיים המוגבלים מאוד מטבעם, כל ההלוואות הם במודל מסחרי ולא רק "הקפת החנות" או "שכר השכיר". לשם עידוד וקיום האשראי - ההלוואות כוללות ריביות והצמדה כדי להבטיח את הסיכונים ולהפיק רווח לגופים המסחריים המעניקים את האשראי. ככלל, עצם קיום הריבית במשק מחייב את הלווה לפצות על הפסד הריבית של המלווה אילו היה משקיע את הכסף באפיקים אחרים. ככל שההלוואות בסיכון גבוה יותר כך גובה הריביות גבוה יותר ובאופן פרדוקסלי ככל שמצבו הכלכלי של דורש ההלוואה חלש יותר הוא ישלם יותר על ההלוואות. מבחינה הלכתית ההלוואות המסחריות כיום דומות יותר להשכרת כסף מאשר להלוואה (וזו הסיבה המרכזית להיתר ההלכתי ללקיחת ריבית בגופים חוץ בנקאיים בהם אין "היתר עסקה") .
בעיית "מודרי הלוואה: כיון שמודל מתן ההלוואות המודרני הפוך מהמודל האוטופי המתואר במקרא המצב הוא שהאנשים היותר מוחלשים במדינת ישראל, אלו שאין להם רכוש רב ויכולת להציג ערבויות, מודרים משוק האשראי ואין ביכולתם לקבל הלוואות כלל אפילו בריבית המקסימלית המותרת על פי החוק.
מכאן קצרה הדרך, כאשר מגיעים מים עד נפש, ללקיחת הלוואות בשוק האפור, דרך מסוכנת ש"רוב באיה לא ישובון". הלוואות שוק אפור כוללות נשך, קנסות וריביות שלא ניתן לצאת מהם. אף גורם אזרחי לא מצליח לשקם משפחה שהסתבכה עם גורמים עבריינים.
הפתרון: פתרון הבעיה מחייב לעשות "מעשה הלל" - נשיא ישראל ולאפשר קיום הלוואות ל"מודרי האשראי". המקבילה לסמכויות נשיא ישראל כיום היא מדינת ישראל ומשרד האוצר. חובה על המדינה להתערב בכשל השוק ולהקים קרן מיוחדת למודרי אשראי שתעניק הלוואות בתנאים נוחים למשפחות המוחלשות לצרכים הכרחיים ודחופים. המצב קשה שבעתיים כיום בתקופת הקורונה.
אנו נמצאים בשנת השמיטה, אין נכון מזמן זה לממש את רוח תורת ישראל וחכמיה במתן הלוואות מותאמות לעניים שעמנו. פתחנו בפסוק "אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי", אם נקיים חברה חומלת נזכה שיקויים בנו גם הפסוק הסוגר: "וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי".