חומר רקע
כ"ג שבט, תשפ"ב
25
בינואר2022
לכבוד
ח"כ מירב בן ארי
יו"ר ועדת ביטחון הפנים
,שלום רב
:הנדון
עמדת הסניגוריה הציבורית באשר ל
הצע
ת
צו בתי הסוהר )(שחרור מנהלי (קביעת תקן)כליאה
)(הוראת שעה
, התש
פ"ב-
1
202
במסגרת
הצעת הצו שבנדון, מוצע על ידי המשרד לביטחון הפנים ל
העלות
את תקן הכליאה
מ-
14,000
ל-
14,100
כלואים (עד ליום29.7.2022
.)
הסניגוריה הציבורית סבורה כי
מן ה
ראוי היה להפחית
,את תקן הכליאה באופן מיידי כבר בעת הזו
לא כל שכן
להימנע מהעלאתו .
:להלן תפורט עמדתנו
1.
תקן הכליאה הנוכחי, העומד על14,000
כלואים, נקבע ביום7.11.2018
במסגרת החוק לתיקון
'פקודת בתי הסוהר (תיקון מס54
והוראת שעה), התשע"ט-
2018
, שלאחר הארכתו מספר פעמים
,לתקופות קצרות עתיד לפקוע ביום28.1.2022. תקן כליאה זה נקבע כחלק ממהלכי ה יישום של
'החלטת הממשלה מס3595
, שעניינה שורת צעדים עליהם החליטה הממשלה לשם ביצוע פסק
הדין שניתן בבג"ץ1892/14
האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון הפנים (
13.6.2017
) בעניין
.שטח מחייה מינימאלי לעצור ולאסיר
בהקשר זה יצ וין כי במסגרת הדיונים שהתקיימו מעת לעת
לעניין הארכתו הזמנית של התקן, צוין במפורש על ידי נציגי הממשלה כי בהתחשב בפסק הדין
ובאמצעים הננקטים למימושו, תקודם
הפחתה
של תקן הכליאה לצד מספר שינויים במנגנון
.השחרור המנהלי
2.
על פי דיווחי המדינה
לבג"ץ ב אפריל2020
,כ-
60%
מהכלואים הוחזקו בשטח מחייה שהוגדר על
ידי בג"ץ כבלתי חוקתי וכפוגע בכבוד האדם .לאחרונה, במסגרת דיוני
הוועדה לביטחון הפנים של
הכנסת,
1
נציגי שב"ס מסרו כי נכון לעכשיו
כ-
55%
מהעצורים והאסירים אינם
שוהים ב שטח
מחייה מינימאלי של4.5
מ"ר . עוד נמסר כי להערכתם במועד יישום פסק הדין (דצמבר2022
) רק
כ-
80%
מהכלואים יזכו לקבל את שטח המחייה המינימאלי, וגם זאת, בכפוף להשלמת מהלכי
בינוי וריווח
ולאישור הורא ת השעה החדשה בעניין
השח
רורים המנהליים .
כן נמסר על ידי שב"ס כי
השפעת הסייגים שהוכנסו לאחרונה
בה
וראת השעה האמורה עומדת על כ-
250
.מקומות כליאה
להבנתנו, הערכות אלו לא הביאו בחשבון עלייה אפשרית בשיעורי הכליאה בעקבות המהלכים
.המקודמים בימים אלה בעניין ההתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית
1 ר'
, בין היתר, פרוטוקול הדיון מיום22.11.2021
"בנושא "מעקב אחר יישום פסיקת בג"ץ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר
ופרוטוקול הדיון מיום24.11.2021
בנושא "הצעת 'חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס55
והוראות שעה), התשפ"א-
2021
-
."הכנה לקריאה שניה ושלישית
3.
במצב דברים ידוע מראש
,זה
א
פילו לפי התחזית האופטימית ביותר כחמישית מהעצו רים
והאסירים עדיין לא יזכו לקבל את שטח המחייה המי.נימאלי במועד שנקבע על ידי בג"ץ
מעבר
לכך, גם אם ישנה כוונה לקדם מהלכי בינוי בשירות בתי הסוהר, ברור שפתרונות אלה אינם
.רלוונטיים לטווח הקצר, ובוודאי שלא למועד שהוקצב ליישום החלטת בג"ץ כלומר, מדובר במצב
בו המדינה
תימצא
,כמעט בוודאות, ובמודע במצב בו היא מפרה את.פסק הדין
4.
,על רקע זה
ה מהלך המוצע בטיוטת הצו של העלאת תקן הכליאה צפוי לצמצם משמעותית את
קיומם של השחרורים המנהליים ואף עלול לסכלם לחלוטין
, ו בכך הוא מרחיק עוד יותר את
הסיכוי לעמוד ב מועד
בדרישות
פסק הדין
בעניין שטח מחייה מינימאלי לעצור ולאסיר.
5.
יתרה מכך ,
יש להזכיר כי בהצעת החוק הממשלתית בעניין השחרורים המנהליים הוצע להפחית
את תקן הכליאה ל-
13,750
, וזאת לפי דברי ההסבר "לנוכח הצפי לעלייה במצבת האסירים
במקומות הכליאה בשירות בתי הסוהר בעקבות יישום התיקונים המוצעים בסעיף4
להצעת חוק
זו ובהמשך להחלטה291
."
גם במסגרת ההליכים בבג"ץ שטח המחייה, ולנוכח טענות העותרים
בנושא וב
עקבות החלטת
בית המשפט להבהיר את מהותה של הצעת החוק הממשלתית והשפעתה
על יישום פ
סק הדין,
המדינה
עדכנה ש"תקן הכליאה צומצם ב מסגרת התזכיר והועמד על13,750
"מקומות כליאה.
2
,חרף האמור
בהתאם לבקשת השר לביטחון הפנים
הוחלט לפצל מהצעת החוק
הממשלתית את הסעיף
שנועד להפחית את תקן הכל
יאה ל-
13,750, ו.כעת אף מוצע להעלותו
6.
עוד יוזכר
כי בהחלטתו האחרונה של בג"ץ
שלפיה
"הפעימה השנייה" למימוש פסק הדין תחול עד
סוף שנת2022
,נאמר ש ככל שהמדינה לא תצליח לעמוד ביעדי הבינוי עד לתאריך
נדח ה
ה ,
עליה
להיערך מבעוד מועד להשלמת הפעימה השנייה באמצעים אחרים. כן הובהר כי אי-
עמידה במועד
,החדש שנקצב לפעימה השנייה עשויה להוליד לעותרים ולכל מי שימצא נפגע, תרופות וסעדים
שונים.
3
7.
להשלמת התמונה נבקש גם להזכיר כי מזה
כשנתיים
אנו מצויים במצב (ובשגרת) חירום בעקבות
התפשטות נגיף הקורונה, שבמהלכו
נפגעו קשות זכויות האסירים באופן מתמשך, ובמספר
מישורים (לרבות הגבלת ביקורים וחופשות, צמצום פעילויות חינוך טיפול ושיקום, קיום דיונים
משפטיים שלא בנוכחות העצורים והאסירים ועוד). גם על רקע זה, יש לפעול באופן נחוש לפתרון
בעיית הצפיפות בבתי הסוהר, שמטבע הדברים מהווה בתקופת הקורונה גורם סיכון עצמאי ומוגבר
.)לאסירים (וכמובן גם לסוהרים
8.
לפיכך,
הסניגוריה הציבורית סבורה
כי בשלב ראשון ומיידי ,מן הראוי
לפעול לקידום קביעתו של
תקן כליאה עדכני המבוסס על חישוב
מהותי
של שטח המחייה הנדרש לכל כלוא באמת המידה
שהציב בית המשפט העליון .
תקן כליאה מהותי יבטיח כי מנגנון השחרורים המנהליים ימשיך
לפעול עד לעמידה של המדינה בשטח המחייה המינימאלי, וזאת גם בכפוף למנגנון החדש בהוראת
השעה שחל בעיקרו על אסירים שהורשעו בעבירות שחומרתן פחותה או על כאלה שממילא נמצאו
ראויים לשחרור על-
.תנאי ממאסר
2
'ר סעיף5
להודעת העדכון מיום27.12.2020
. ב ,נוסף בטיוטת החוק שצורפה להודעת העדכון כנספח, נאמר בדברי ההסבר
ש"מאחר שיישום החוק יוביל לעלייה במצבת האסירים של כ-
250
מקומ ,ות כליאה, מוצע כי עם כניסתו של החוק לתוקף
יופחת תקן הכליאה ב-
250
מקומות כליאה, כך שיעמוד על13,750
."מקומות כליאה
3
החלטה מיום14.2.2021
, בפסקאות9-
10
.
לכל
הפחות ,יש להפחית את תקן הכליאה הנוכחי ל-
13,750
כפי שמלכתחילה הוצע לעשות
בהצעת החוק הממשלתית ., ובאופן שעולה בקנה אחד עם העדכונים שנמסרו על ידי המדינה לבג"ץ
קל וחומר יש להימנע מהעלאתו של תקן הכליאה, מהלך אשר כאמור יפגע במנגנון השחרור
המנהלי ואף עלול לסכלו לח .לוטין
9.
ככל שלא יינקטו צעדים אלה, קיים חשש כבד לפגיעה במאמצי המדינה להעמיד לכל עצור ואסיר
.שטח מחייה מינימאלי, כפי שהדין מחייב לעשות
בכבוד רב ובברכה,
גיל שפירא, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
מנהל המחלקה לייצוג אסירים
)מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית