הודעה לעיתונות
ברגע האחרון: ועדת הפנים החליטה לדחות את מועד ההצבעה על התקנות שיאפשרו היוועדות חזותית בישיבות מועצה של הרשויות המקומיות לאור שינוי המצב החוקי בחוק הקורונה החדש שאושר אתמול
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא: "הגענו לאשר מנגנון למצב חירום ומצאנו עצמנו במצב חוקתי אחר. הנוסח המוצע לא עונה על המציאות של חוק הקורונה החדש שאושר אתמול. יש פה בקשה ברורה שהעלה השלטון המקומי, לאפשר להחיל את ההיוועדות החזותית בישיבות לא רק במצב חירום, אלא גם במצב בריאותי מיוחד ולכן הוויכוח הוא האם נכניס לתקנה גם את המציאות החדשה של מצב בריאותי מיוחד"
מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש הודה כי הופתע ואמר: "אם לא נאפשר את המנגנון גם למצב בריאותי מיוחד שהוא מצב ביניים, נעקר את התקנה ולא עשינו כלום. הסייגים שהכנסנו כמו הדרישה להסכמה של 100% מחברי המועצה מספיקים"
משרד הפנים נענה לדרישות חברי הוועדה ולפיהן רשאי ראש העיר להחליט על קיום ישיבה בהיוועדות חזותי בנסיבות מיוחדות שיירשמו. כמו כן, דרישת ההסכמה של 100% מחברי המועצה לקיום הישיבה תינתן בכתב מראש. עוד הוסכם כי העירייה תחויב לספק במידת הצורך במשרדיה מקום לקיום ההיוועדות למי שירצה בכך
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ טאהא החליט היום (ד') לדחות את מועד ההצבעה לאישור תקנות העיריות (שינוי הוראות התקנון שבתוספת השנייה לפקודה) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. זאת לאחר שבישיבה נוצרו מחלוקות בשאלה האם התקנות המאפשרות היוועדות חזותית בישיבות מועצה יהיו תקפות גם במצב בריאות מיוחד או רק במצב חירום בשל נגיף הקורונה, שכן התקנות נכתבו עוד טרם התיקון לחוק הקורונה שאושר אתמול במליאה וייכנס לתוקפו ב-1.2.22. חברי הוועדה הצטרפו לעמדת השלטון המקומי כי התקנות נכתבו בעת ש"מצב החירום" כולל בתוכו את המצב המיוחד ולכן יש לאשר את השימוש במנגנון גם בעת מצב מיוחד. משרד המשפטים הציע לקבוע את החלת התקנות על מצב בריאותי מיוחד כהוראת שעה לתקופה מצומצמת יותר ויו"ר הוועדה ח"כ טאהא הכריע כי הנושא אינו בשל להצבעה בשל ריבוי השינויים והמצב החוקי החדש.
בחוק הקורונה החדש נקבעה הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שנועד לשגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה (בין גלים), ו"מצב חירום" שייוחד להתמודדות במהלך "גל תחלואה".
במצב חירום יהיו נתונות לממשלה מלוא הסמכויות לפי חוק הקורונה. לעומת זאת, במצב הבריאותי המיוחד לא ניתן יהיה להשתמש בסמכויות החמורות. כך למשל, הממשלה לא תוכל להטיל סגר; לא תוכל לקבוע הגבלת התקהלות של פחות מ-50 אנשים במבנה סגור, ו-300 אנשים במקום פתוח; לא תוכל להגביל כניסה לישראל של אזרחים ותושבים או להגביל יציאה מישראל לכלל מדינות העולם; לא תוכל לקבוע איסור בכל הארץ על פתיחה של פארקים, בתי עסק או מקומות אחרים הפתוחים לציבור, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ועוד.
בפנייתה לוועדה לאישור התקנות כתבה שרת הפנים אילת שקד: "על רקע התמודדות מדינת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה ולנוכח התפשטות המגיפה, ובעקבות טענות שעלו בנוגע לקשיים והסיכונים בקיום ישיבות מועצת רשות מקומית בעת הזו, בכוונתי לתקן את התוספת השנייה לפקודת העיריות ולאפשר קיום ישיבת מועצת עירייה בדרך של היוועדות חזותית, בתנאים מסוימים. זאת, כל עוד עומדת בתוקפה ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה.
במסגרת התיקון האמור מוצע לקבוע כי ראש העירייה יהיה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במקום מסוים אלא בהיוועדות חזותית. זאת, אם נוכח כי קיימות נסיבות מסוימות המצדיקות זאת ובהסכמת כל חברי המועצה".
יאיר הירש מנכ"ל משרד הפנים: "אנחנו רוצים לאפשר היוועדות חזותית בהסכמה של כל חברי מועצת העירייה. זה צורך חיוני כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של הרשויות ובמרכזה כינוס המליאה. בניגוד לס' 20 המחייב כינוס בתוך המועצה או במקום אחר, ההסדר מאפשר כינוס באמצעים טכנולוגיים. אנחנו מודעים לטענות האופוזיציה ברשויות החוששת ממהלך כזה לקיום המליאה. לכן, הכנסנו כמה סייגים לאפשר את קיום הדמוקרטיה- זה ייעשה אחרי שכל חברי המועצה יסכימו לכינוס כזה. סייג נוסף הוא שיתאפשר לכל הנוכחים לראות את המסך ולהשמיע את עמדתם. נקודה נוספת- חבר מועצה שמרגיש שהוא נפגע מדרך ניהול הישיבה בדיגיטציה במקום פנים אל פנים רשאי לדרוש והערתו תירשם הפרוטוקול. כמו כן, אם מקיימים ישיבה כזו היא תהיה בשידור חי באינטרנט כחובה. זה חסם שנועד להבהיר ולהגביר את השקיפות".
לחששות חברי הוועדה לגבי קיום הישיבה שלא בנסיבות חריגות, אמר כי "ראשי הרשויות ביקשו הסכמה של 75% אך מרגע שהוכנס התנאי של 100% הסכמה זה פותר את הבעיה. צריך לזכור שלכל עירייה יש הזדמנות פעם אחת לא להיות בסדר, כי בפעם הבאה חברי המועצה לא יסכימו לכך. נושאי הישיבה שייבחרו לאותה ישיבה בזום חשובים גם הם. אי אפשר היום להעביר תקציב עירייה בזום וגם אם כן, מצופה מראש הרשות לאפשר לכולם נגישות לחומרים, לכן הנושאים שייבחרו גם הם חלק מהעניין. חידדנו שההצבעה תהיה שמית".
ח"כ שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): "אין מחלוקת על המציאות הקשה ברשויות המקומיות כתוצאה מנגיף הקורונה וישיבות מועצה חייבות להתכנס. כסגנית ראש רשות בראשית הדרך, חוויתי את הקושי כשלא יכולנו להתכנס ולקדם דברים, וכשהישיבות עברו לזום יכולנו להתקדם.
הטענות שעלו היו שמי שהיו מיעוט לא יכלו להביע דעתם, שלא התקיימה ישיבה מאוזנת ולעיתים גם חברי קואליציה אינם חותמת גומי ואנחנו מחויבים למצוא את האיזון לאפשר לרשויות להמשיך לתפקד ולפעול. הרי בלי תקציב אי אפשר להתקיים. התקנות המובאות מאוזנות, הן מציפות ורואות את מכלול הקשיים ומציבות פתרונות. הדבר היחיד שקשה לי איתו הוא שלראש עיר יש כוח וסמכות בלתי מוגבלת כמעט. אמנם נדרש אישור של כלל חברי המליאה לקיום הישיבה, כך שיש איזון, אך מצד שני אומרים שרשאי ראש העיר לקיים את הישיבה בהיוועדות חזותית אם נוכח שיש נסיבות מוצדקות. אני מקווה שזה שעליהם להביע הסכמה להיוועדות יפתור את הבעיה.
בסוף חברי מועצה זה תפקיד בהתנדבות כשאנחנו פה יושבים בשכר. יש חברי מועצה מבוגרים החוששים להידבק, אז לא מקיימים ישיבה והרשות תקועה? אני חושבת שמה שהבאתם מאוזן ויש להשתמש בכך במשורה ולאפשר תנאים נאותים להשתתפות כך שיתאפשר לחברי מועצה שאין להם אפשרות להתחבר, מקום לקיים את ההיוועדות".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "אני מאלו החוששים מקיום ישיבות מועצה בהיוועדות חזותית ושמעתי על מקרים לא ראויים והדבר צריך להיעשות במשורה ובמקרים קיצוניים. יחד עם זאת התקנות מאוזנות. אני רוצה להדגיש כי אתמול תוקן חוק הקורונה הגדול והסמכות הזו תחול לא במצב בריאותי מיוחד בין גלים אלא רק במצב חירום בשל הקורונה ובנסיבות מיוחדות שיירשמו.
סוגיה נוספת היא מתן אפשרות לחברי המועצה המעוניינים בכך- שהעירייה תעמיד לרשות מי שצריך ואין לו את האמצעים- מקום במשרדי העירייה. הרי היוועדות חזותית הוא חוסר רצון להתקהל ולכן, כמו שעושים בישיבות הממשלה, על העירייה לאפשר את האמצעי להשתתפות. אני מזכיר שגם בגל הראשון, התעקשנו שישיבות מועצה יתקיימו ולא הסכמנו לאשר את בקשת משרד הפנים. הישיבות התקיימו גם באולמות ספורט. כמו שהכנסת מתארגנת לקיום דיונים בשיא הקורונה, הדמוקרטיה בערים צריכה להתקיים כשגרה".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כמעט שנתיים לתוך הקורונה לא היה צורך בתקנות הללו אז מה הדחיפות? ישיבות מועצה התקיימו כל חודש אז אפשר להתארגן. אתם מבקשים עכשיו הצבעות בזום שלא מאפשרים אותן כלל אפילו לחברי כנסת. במיוחד בישובים הערביים שאין תשתיות אינטרנט ויש או אין תקשורת, אם יש ישיבת חירום ומצב חירום ויש החלטות שלא סובלות דיחוי יכולתי להבין ולקבל. אני עקרונית נגד כל הזומים. יכול להיות שראש עיר לא יפתח מיקרופון או יעשה מיוט. עירייה ומועצה הן כמו כנסת קטנה. אם אנחנו מגיעים ועובדים תחת הגבלות, לא ראיתי בכל ההגבלות שבמקום סגור היו פחות מ-50 ובכל מקרה היה פטור לישיבות המועצה. אם יש דברים שאינם סובלים דיחוי, צריכה להיות הסכמה מפורשת של כל חברי המועצה וכן שהמועצה תעמיד את התנאים לכל חברי המועצה להשתתף. בעראבה למשל אין קליטה. בחלק גדול מהישובים יש בעיות קליטה".
חיים ביבס יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות: "אפשר היה לומר שבמגיפה לא צריך לקיים ישיבות כי אנשים לא רוצים להידבק. בישיבת ועדת הפנים כעת יש לך 19%-20% מאומתים. אז השאלה מה עושים. אתה רוצה לומר שהממשלה מקבלת החלטות הרות גורל בזום ולא הייתם מקבלים אותן? אם סומכים על ראשי הרשויות, צריך להבין שהנגיף לא מנהל מו"מ עם אף אחד ומגיע לכולם. לדוגמה בתל מונד בישיבת תקציב חבר ישיבה מאומת דורש להגיע לישיבה ואי אפשר לקיים את הישיבה בלעדיו, אז לא מקיימים ישיבה. מישהו פה איבד את הדרך. אין שום סיבה שלא יקבלו החלטה במצב כזה".
ד"ר גלית שאול ראש המועצה אזורית עמק חפר: "אנחנו ראשי ערים וסגנים מצבנו שונה כי אנחנו בשכר. חברי עירייה עושים תפקידם בהתנדבות והם לא מבינים למה אני מחייבת אותם להגיע 46 איש לחדר סגור, הם חוששים. ההנחה שראשי הרשויות רוצים להעביר לזום אינה נכונה. זה מאוד מקשה. האינטרס שלנו אינו לקיים ישיבות בזום אבל היום אנשים לא רוצים לקחת סיכון. אני לא רואה איך אם כולם נותנים הסכמה זה יכול לפגוע, כאשר כל המשק עבר לישיבות בזום שנלקחות בהן החלטות הרות גורל. אני יכולה היום להגיע הרבה יותר לישיבות הכנסת במקום לנסוע שעתיים. ההזדמנות הזו תישמר רק למקרים מיוחדים. אני מעדיפה לראות את האנשים פנים אל פנים אבל היום אין ברירה כי הם לא מגיעים".
גבי גאון ראש מועצה מקומית מזכרת בתיה: "קיימנו כבר מספר ישיבות בזום והתבססתי על 100% הסכמה כתובה מקרב חברי המליאה. אני מציע לכולם להיכנס לקישור ששלחתי ולראות איך מתקיימת הישיבה בשידור חי לציבור מזכרת בתיה. לשכת המנכ"לית שלנו שולחת מייל וההסכמה במייל חוזר. חלק מההצעות הגיעו מהאופוזיציה בכלל. אני מקבל השכר היחיד מקרב חברי המליאה ויושב במשרדי אבל לאחרים זה מאוד משנה. הציבור מעיר הערות בצ'אט. יש הסכמה 100%, יש פומביות וזה מרסן מאוד וזה מגביר נוכחות. אם בודקים שנים אחורה על נוכחות פיזית, רואים את הגברת המוטיבציה להשתתף".
ד"ר אורית רישפי, פורום חברי המועצות: "אני מקבלת דיווחים ולא כל ראשי הרשויות מתחשבים ונחמדים ויש מלחמות פוליטיות ולכן מועצת הרשות המקומית היא כנסת זוטא ואי אפשר לאפשר אישורים טלפוניים. ההסכמה המפורשת צריכה להיות מתועדת כי אם מישהו יאמר שבדיעבד לא הסכים זה יהיה כבר מעשה מוגמר".
שושי כחלון כידור, ראש עיריית כפר יונה: "יש להגביל את ההיוועדות החזותית לפי התנאים שנאמרו כאן. כדי לבדוק עד כמה חברי האופוזיציה מוכנים להצטרף, אפשר שכל ראש רשות יעלה את הנושא ויקבל את עמדת חברי המועצה וזה יאפשר החלטה מושכלת. כמי שהייתה באופוזיציה יש לכל חבר מועצה רצון להשפיע על סדר היום וקולם צריך להישמע ולכן יש לעשות בכך שימוש במשורה תוך תיעוד ההחלטות ופומביות הדיון".
רז קינסטליך, ראש העיר ראשון לציון: "אנחנו במציאות בה כל רגע נדבקים, אנחנו העיר הרביעית ועוד מעט שלישית בגודלה בישראל, חצי מחברי המועצה חולים ולא נמצאים. בכל הישיבות בחודשיים האחרונים היו מאומתים שנעדרו. האפשרות לקיים ישיבות מועצה כמו שכל העולם נוהג חשובה. הבקשה של 100% לא הגיונית. לפני שבועיים ביקשתי מחברי המועצה להסכים לישיבת זום ואחד מחברי המועצה אמר שלא מעניין אותו כי חלה כבר בקורונה, אז בגלל אחד או שניים לא לקיים זה לא מדתי ולא מוסרי. זה הופך כל אחד לאלוהים. אולי יש לחשוב על הצבעה בנושא לכל רשות להחליט אם כן או לא 100%".
עו"ד מירה סלומון, ראש מנהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי: "התיקון לצו פורסם לפני שחוק הקורונה הגדול עבר ואיתו ההבחנה בין שני המצבים, והתזכיר התייחס רק למצב החירום. ראש עיריית ראשל"צ סיפר שלפעמים הגלים מתפשטים רק בחלק מהרשויות ואז מועצה מסוימת לא יכולה להתכנס בגלל שיש חולים. לכן, נבקש לאפשר את המנגנון גם במצב בריאותי מיוחד ולא רק במצב חירום, כך שאם מבחינה פיזית אי אפשר יהיה להתכנס ניתן יהיה להתגבר על כך באמצעות 100% הסכמה. הבעיה היא לא רק מצב ההגבלות אלא הבידודים של חברי המועצה גם במצב מיוחד. אם החוק לא היה עובר אתמול המצב המיוחד היה נכלל בתקנה".
עו"ד רון אלמוג, ממונה לשכה משפטית משרד הפנים: "מצב החירום היה הכרזה של הממשלה בעת סיכון להתפשטות ממשית של הנגיף. חוק הקורונה החדש תיקן את ההגדרה למצב בריאות מיוחד ולמצב חירום וכשכתבנו את התקנה הכוונה שלנו הייתה לכסות את שני המצבים. לא כתבנו זאת כי לא הייתה קיימת ההגדרה. בכל מקרה נדרשות נסיבות מיוחדות ונדרשת הסכמה".
מנכ"ל משרד הפנים הירש: "אנחנו רוצים לאפשר את המנגנון בשני המצבים הקיימים היום בחוק החדש- מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. הסייגים להחלטה הם די והותר כדי לאפשר את המנעד הזה ולשמור על הדמוקרטיה. אני רוצה לאפשר לראש הרשות לקיים ישיבות והגדרנו סייגים שלא יאפשרו לו לקיימן אם חברי המועצה ירגישו שאין מקום לקיים. אנחנו לא יודעים איזה מצב יוגדר ב-1.2 אז חשוב לאפשר לראשי הרשויות את המנעד ואת חופש הפעולה. אם לא נאפשר את המנגנון למצב הביניים נעקר את התקנה ולא עשינו כלום. הסייגים מספיקים. אני מודה שהופתעתי. אני לא רואה את כל הרשויות עוברות לזום כי יהיה להן קשה מבחינת דרישת הנושאים, הדרישה ל-100% הסכמה ושידור חי".
ח"כ גינזבורג: "אם תיקון חוק הקורונה לא היה עובר אתמול, התקנות היו חלות גם במצב כפי שהוא היום. הבעיה שאז היה מגיע חוק הקורונה החדש ומשנה את ההגדרות ומשבוע הבא הן היו חלות במצב חירום למרות שהתכוונו שיחולו גם במצב מיוחד שהיה חלק ממצב החירום עד עכשיו. תכננתי להתנגד לתקנות אבל מרגע שראיתי את הסייגים של 100% הסכמה, החלטתי לתמוך עם זאת מצב בבריאות המיוחד עלול להימשך גם שנה או יותר ויש להבהיר בנוסח שכל עוד אין הגבלת התקהלות ובידודים יש להימנע מכך".
ח"כ רופא אופיר: "נכון לאוקטובר בהרבה רשויות התקיימו ישיבות בזום כי היו חברי מועצה שחששו להגיע ולהידבק. מצד שני היו גם לא מעט רשויות שניצלו את המצב. השאלה אם 100% ימנעו את הניצול הזה. לפני הדיון על שני המצבים פנינו היו לאישור. אבחר לאשר את התקנות עם הכוונה שזה יחול גם במצב בריאותי מיוחד, כדי לא לחבל בעבודת הרשויות המקומיות לצד הקורונה. אני קוראת לראשי הרשויות שלא להשתמש בכלי עם יד קלה על ההדק".
ח"כ רופא אופיר דרשה למנוע "ישיבות היברידיות בהן חלק מהחברים במקום וחלק בזום. מאחר והסכמנו לבקשתכם שזה יחול גם במצב בריאותי מיוחד וזה עלול להימשך זמן רב"
עו"ד תומר רוזנר יועמ"ש הוועדה: "לעניין הקוורום החוקי לקיום ישיבה- יש להבהיר שהקוורום ייחשב רק על פי מי שניתן לראות, שנמצא בשידור החי. מסמכים שיש להמציא לחברי המועצה- הנחת המחוקק הייתה שהחומר יחולק סמוך לתחילת הישיבה ואולי יש להבהיר זאת. יש הוראות המחייבות פניה בכתב כדי להודיע למשל על בקשה אישית. גם ווטסאפ מספיק לשם כך. אחת הרעות החולות הוא שימוש בהשתקת המשתתפים והשאלה אם רוצים שיהיה איסור להשתיק את המשתתפים. נוסיף הוראה שבכפוף לאפשרות להרחיק מי שמפריע, לא תימנע האפשרות ממשתתף להשמיע דבריו בכל עת. חבר מועצה שמרגיש נפגע- אין כל משמעות לרישום בפרוטוקול. יש להחליט אם הדברים מועברים למנהל המחוז או שההחלטה תבוא לדיון חוזר".
עו"ד הגר סלקטר ממשרד המשפטים: "בגלל שמדובר במצב חדש חקיקתית שאנחנו עוד לא מכירים אותו, כל ההסדר מעוגן בהוראת שעה, אך אולי לגבי המצב הבינמי הוראת השעה תהיה קצרה יותר בזמן כדי שנוכל לעמוד על משמעויותיו. אני לא בטוחה מה הכלי המשפטי הנכון אך יתכן שהוראת שעה מצומצמת יותר תועיל".
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא (רע"מ) סיכם את הדיון: "יש במנגנון רמה טובה של שקיפות מעצם כך שהדיון יהיה בשידור. אני מבקש שיהיה חידוד לכך שההסכמה תהיה בכתב. עם זאת, הנוסח המוצע לא עונה על המציאות החדשה של חוק הקורונה החדש. בתקנות התכוונתם למצב חירום. הלילה חל שינוי של ההגדרה, אך כל עוד אנחנו במצב חירום הנוסח עונה על כך. הנורמה היא ניהול שלטון פנים אל פנים, להתכנס לדבר ולהתווכח. הוויכוח עכשיו חוקתי. יש פה בקשה ברורה שהעלה השלטון המקומי, לאפשר ליד מצב חירום גם את המצב הבריאותי המיוחד ולכן הוויכוח אינו פרקטי אם חברי מועצה נדבקו אלא האם נכניס לתקנה גם את המציאות החדשה של מצב בריאותי מיוחד או רק מצב חירום. חברי הוועדה מוכנים לכלול את המצב הבריאותי המיוחד לנוסח אך להבהיר בנוסח שעדיין העדיפות היא לקיום ישיבות פנים אל פנים. עם זאת, עלו הרבה הערות והצעות לנוסחים. אציע שייכתבו כל הדברים שדיברנו עליהם כך שנצביע ביום שני. הגענו לאשר מנגנון למצב חירום ומצאנו עצמנו במצב חוקתי אחר".