הודעה לעיתונות
31.1.22
*דוברות הכנסת* (ועדת הפנים והגנת הסביבה)
*הכנסה ממוצעת מארנונה לא למגורים לתושב, גבוהה במגזר היהודי פי 7.5 מהמגזר הלא יהודי*
יו"ר ועדת הפנים *ווליד טאהא* :
*כולם תמימי דעים שחלוקת הכנסות הארנונה שאינה ממגורים מאד לא שוויונית, אבל עד כה נעשה מעט מדי על מנת לתקן את העוול הזה*
"ועדות הגבולות וחלוקת ההכנסות זה נושא שעליו אנו מקבלים עשרות פניות מראשי רשויות שמחכים ומתחננים ליישום החלטות של ועדות הגבולות" פתח יו"ר ועדתץ הפנים ח"כ ווליד טאהא דיון על ועדות הגבולות וחלוקת הכנסות היום. "יש כאן מדיניות לאומית. החלטות מתקדמות מאד לאט, כאילו מדובר בסכסוך בין שתי מדינות ולא בין שני יישובים, ושום דבר לא מתקדם. גם בעניין חלוקת הכנסות יש הרבה מאד טענות"
אדית בר, מנהלת מנהל הפיתוח במשרד הפנים: "ועדות הגבולות דנות בנושאים שיש בהם התנגשות בין ערכים. הרשויות האזוריות מחזיקות ב-85% משטח המדינה. לכן אם הממשלה רוצה להכפיל את מספר יחידות הדיור, זה על חשבון מישהו. מדיניות השרה לא נגד אף אחד, אלא בעד. אין לנו רצון שמועצות מקומיות יקרסו. יש לנו עניין שיצמחו. כשרשות אזורית גובלת בכמה רשויות מקומיות, באופן טבעי היא מרגישה מותקפת. אף אחד לא עושה את זה חלילה נגד שום קבוצת אוכלוסייה.
האם אנו מתיימרים שהוועדות הגאוגרפיות יפתרו הכל? העובדה היבשה היא שיש פערים. חלוקת העושר לא שווה. לנו כמשרד הפנים יש מגוון רחב של כלים, ביניהם הוועדות הגאוגרפיות. אנו עושים הכל על מנת לשקף את הצורך להתפתח. יש גם שיקולי סביבה. תפקידנו כצוות מקצועי לייצר תשתית מידע אוביקטיבי ולאפשר לשרה לקבל החלטות".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "למה מסקנות והמלצות ועדות גיאוגרפיות צריכות להיות זרוקות במגירה 7 שנים? כמה זמן יכולה ועדה למשוך תוכנית כוללנית? אנו עוברים זאת בלכל מקום?"
ח"כ מופיד מרעי: "יש קולות קוראים שמעוכבים. מריחה כזו תוקעת התפתחות יישוב. מן הדין שכל ועדת תכנון ובניה תהיה מוגבלת בזמן. יישוב קטן כמו חורפיש, שיש בו 100 חתונות בשנה, צריך 500 יחידות דיור כל חמש שנים. הוועדות חייבות לכלול אנשים מהיישובים, כל עיכוב פוגע ביישוב. בחלוקת ההכנסות אין פרופורציות. להכפיף ליישוב לא יהודי משהו שהיישוב יוכל ליהנות מההכנסות זה שבעה מדורי גיהינום".
בעניין איחוד רשויות אמרה אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים: "שרת הפנים תשמח לסייע, יחד עם משרד האוצר, לרשויות שרוצות להתמזג, אם מדובר ברשות אחת שמעוניינת והשניה, לא, העניין ייבדק. לא ימוזגו רשויות בכפיה".
אסף זנזורי, החברה להגנת הטבע: "איננו מסתכלים אם עיר ערבית או יהודית או חרדית. אין לנו עניין בזה. השאלה שנבחנת היא האם הרחבת יישוב פוגעת בסביבהאו לא. אנו ניצבים מול כשל מוס=בנה. רשויות מקומיות מקימות אזורי תעסוקה אחד מול השני, במרחק קילומטר. כולם רצים לממש. מבזבזים שטח וכסף, העיקר שהכל צבוע בסגול. אם התכנון לא אזורי, השוק ילך לפי השוק, ואזורי תעסוקה יעמדו שוממים".
ח"כ אימאן חטיב יאסין: "כולנו יודעים כמה הנושא כאוב להרבה יישובים, וספציפית לחברה הערבית. מונחים עשרות דוחות על שולחן השרה, חלק עברו אליה בירושה מקודמיה. הבעיה היא הזמן הרב של המתנה ללא גבול פוגע באפשרות יישובים להתרומם. לכן מן הראוי להקצות ולקבוע גבול זמן של כמה חודשים בהם אפשר ודוח לא יטופל. תהיה חובה לתת תשובה, על מנת שהרשות המקומית תדע אם היא יכולה לתכנן או לערער".
מאמון עבד אלחי ראש עירית טירה: "העברת גבולות מתחילה עם תכנון. בתוכנית המתאר של טירה נקבע כבר לפני 15 שנה שנקבל 200 דונם מדרום השרון. אנו אחרי ועדת גבולות עם המלצה לשרה, וזה כבר 16.5 שנים מחכים לחתימת השרה. אני לא יכול לשווק קרקעות מדינה בשנתיים הקרובות. אחר כך שואלים אותנו למה יש בניה בלתי חוקית – בגלל התנהלות לא תקינה של ועדות תכנון. תהליך כזה לוקח 15-16 שנה ורוצים שנשב ונחכה להיתר בניה".
תמיר אגמון, חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג בפני הועדה נתונים על הכנסות מארנונה: הכנסה ממוצעת מארנונה למגורים לתושב גבוהה במגזר היהודי פי 2.8 לעומת המגזר הערבי. הכנסה ממוצעת מארנונה לא למגורים לתושב, גבוהה במגזר היהודי פי 7.5 מהמגזר הלא יהודי. חלוקת ההכנסות ממקורות הכנסה חדשים ב-2020לפי פילוח עשירוני מדד האיתנות הפיננסית של הוועדות הגיאוגרפיות: סך הכל חולקו 20.7 מיליון ₪. 11.8 מיליון (57% מסך ההכנסות החדשות) חלוקו לרשויות באשכולות 1-3, 6.6 מליון (32%) חולקו לרשויות באשכולות 4-6, ו-2.4 מיליון (11%) חלוקו לרשויות באשכולות 7-10. המחקר המלא, שבוצע לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא, מצ"ב.
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא סיכם: "זה היה דיון אחד שיהיה לו המשך. הנושא מעניין את כל האוכלוסיות – חרדים, ערבים, מועצות אזוריות. כולם תמימי דעים שחלוקת הכנסות הארנונה שאינה ממגורים מאד לא שוויונית, אבל עד כה נעשה מעט מדי על מנת לתקן את העוול הזה".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה