חומר רקע
| )פרטיות ישראל (ע"ר
[email protected]
|
www.privacyisrael.org.il
31
בינואר ,
2022
כ"ט בשבט תשפ"ב
לכבוד
יו"ר ועדת
החוקה, חוק ומשפט, חה"כ גלעד קריב
ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת
באמצעות דוא"ל
,שלום רב
:הנדון
דיון מעקב בחוק האזנת סתר, התשל"ט-
1979
בשם)עמותת פרטיות ישראל (ע"ר
, אני מתכבדת לפנות אליכ
ם
בנושא
ה
יקף ה שימוש שעושה המשטרה
הא ב זנות סתר ,
בפרט לצורך
שימוש בתוכנ
ה
"פגסוס" מביתNSO
:, כדלקמן
סוגיות וממצאים
לבחינה מהדיון האחרון
בנושא שבנדון ב וועדת
ה
חוקה:
בשנת2018
וע דת חוקה קיימה פעם אחרונה את הדיון בנושא דיווח המשטרה בנושא האזנות סתר למניעת עבירות וגילוי
עבריינים .
1
בדיון עלו מספר
סוגיות חשובות
שאנו סבורים כי יש לשוב ולבחון
לאור
פרשתSO
N
:
1.
:היקף האזנת סתר היועמ"ש
של
משטרת ישראל, אלעזר כהנא , ציין בדיון
א י אז כי האזנת סתר
אינה
כוללת כניסה
למחשב , אלא .יירוט בלבד
הוא מוסי :ף ומסביר"
,האזנת סתר היא בהגדרתה יירוט. זאת אומרת צריך להיותon line
. אני לא
הולך ומחפש מה שהיה אתמול. זה תקשורת בין מחשבים. אני לא יכול להי
כנס למחש..ב
אלא אם כן זה חיפוש גלוי. בסתר אני לא יכול
להיכנס למחשב ולהוציא ממנו תמונות שצולמו אתמול או שלשום. אני צריך תווך, צריך יירוט תווך" (
מתוך פרוטוקול2018
', עמ9 ).
מתוך כך, יש להבין האם המשטרה עדיין מחזיקה
בפרשנות ה משפטית
שהוצגה לוועדה הנכבדה ב-
2018
, ואם כן –
כיצד פרשנות זו של חוק האזנת סתר מתיישבת עם
חדיר ה מ
רחוק
לטלפון, ע"י שימוש בכלים שלNSO
,
לצורך האזנת
סתר
ל
תקשורת בין מחשב ?ים
2.
בחינת
א פקטיביות:של האזנות סתר ע
ל מנת
לבחון את המידתיות
הפגיעה בזכויות הפרט , יש
לבחו ן את האפקטיביות
של
השימוש ב
האזנות הסת
ר בהליכים פליליים .בדיון ב-
2018
כאמור ,
התייחס
כהנא ל שאלת האפקטיביות וטען כי
קיים קושי ל ענות על
שאלת האפקטיביות של האזנות סתר ,
בעיקר לאור כך כי ניסיונות למדוד את האפקטיביות עלולים
ל עשות
עוול לכלי וליכולות המש
רה ט (פרוטוקו ל2018
', עמ15
) .
שאלת האפקטיביות היא שאלה מכרעת לצורך
ב קרה ופיקוח על
נושא האזנות הסתר .
אפקטיביות יכולה להיבחן על
בסיס בחינה
של כמות ה
הל
יכים הפליליים שננקטו בעקבות האזנות הסתר
, לצד ה
יקף הפגיעה בזכויות הפרט.
המשטרה טרם הציגה
תשוב ות ו/או נתונים בשאלות הללו .
3.
מחיקת מידע שלא נדרש לצרכי חקירה : פרשתNSO
חשפה לציבור הרחב
את ה יקף המידע שניתן
לאסוף
,על אזרחים
באמצעות שימוש בכלים
דוגמת פ .גסוס אחת השאלות שעולות
עק
ב כך
היא
הא ם המשטרה
מ וחקת את המידע הרב
שנצבר על אודות חשודים ו
בני שיחם (שלרוב ,
אינ ם)חשודים בביצוע עבירה .בדיון ב-
2018
עולה תמונה מדאיגה לפיה
מידע
שלא דרוש לצורך חקירה , לא נמחק מיידית ונשמר במערכות המשטרה
גם לאחר ש מסתיימים ההליכים
המשפטיים (
פרטוקול2018
,
'עמ22
) .
,בהקשר זה יש לבחון
את נהלי מחיקת המיד ע שנאסף במסגרת האזנות סתר, בפרט
ביחס למידע ש מתקבל
במסגרת :
(1
)
האזנו ת
שמבוצעות על-ידי רוגלה ב
תוך טלפון נייד של אדם( ;
2
) האזנות לבני שיח שאינם מעורבים בחקירה
( ;עצמה3
)האזנות ש
לא העלו ממצ אים פליליים .כלל
1
פרוטוקול ישיבה595
של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-
20
(
18
6.5.
)
" :(להלן פרוטוקול2018
)"
| )פרטיות ישראל (ע"ר
[email protected]
|
www.privacyisrael.org.il
ק ביעת מנגנוני פיקוח ובקרה פרטניים
ב שנים האחרונות גובר השימוש של רשויות האכיפה, ובפרט משטרת ישראל, באמצעים טכנולוגיים לצורך בקרה, אכיפה
ושמירת הסדר הציבורי .
שימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים עשוי לייעל במקרים מסוימים את מאמצי האכיפה, אך בה בעת
שימוש בלתי מבוקר וב לתי מידתי באמצעים אלו פוגע באופן חמור, תקדימי ובלתי הפיך בפרטיותם של תושבי מדינת
ישראל, ואף מעלה חשש כבד לפגיעה במרקם החיים הדמוקרטי .
בשבועות האחרונים
הדיון המשפטי
סב יב פרשתNSO
נגע בעיקר
לנושא הסדרת ה שימוש
ב
כלי פריצה ומעקב בחקיקה ,
במטרה ל העניק למשטרה מסגרת
חוקית לשימוש בכלי
ם ט
כנולוגיים
,מתקדמים ודרך כך לקבוע מנגנוני
פיקוח
ובקרה
.נאותים לשימוש בהם ,עם זאת
כאשר א
נו בוחנים את השימוש ב האזנות סתר בישראל, ניכר כי על אף שקיימת מסגרת
חקיקה ,צווי ם שיפוטיים ו דיו
וחים לכנסת – השימוש ב האז נות סתר מתבצע
כלאחר יד
, באופן רחב
ושלא מאפשר בקרה
אפקטיבית .
מ תחקיר של דניאל דולב
שפורסם ב"אתר "שומרים
ביום27.1.2022
,
2
עולה כי כמות האזנות הסתר לנפש בישראל גבוהה
מזו שקיימת בארה"ב ובריטניה
(שם הנתונים אף כוללים האזנות סתר בגין חשדות לעבירות בנו שא ביטחו
ן לאומי) .
לפי
הנתונ ,ים בישראל יש פי19
יותר
צו וי האזנות סתר
פר נפש
, מאשר בארה"ב , ו פי9
יותר צווים .פר נפש, מאשר בבריטניה
גם כאשר בוחנים את הנתונים הגולמיי ם, בארה"ב כולה, על כלל330
מיליון
תושביה –
יש
פחות מ פי2
צווים מאשר בישראל
(ב שנת2019
ניתנו ב ארה"ב210
7,
צווים ,
ובישראל3,816
)צווים
, כאשר גודל האוכלוסי יה ב ארה"ב הוא פי36
גדול יותר
.מישראל
אחד ההבדלים הבולטים בין ארה"ב לישראל, הוא היקף הדיווח הפרלמנטרי הנדרש לצורך בקרה ופיקוח על השימוש
,בהאזנות סתר. בישראל
משטרת ישראל מ דווחת
על
מספר
הבקשות, ההיתרים
, המואזנים ו
ק
ווי ב
זק , לצד
חלוקה
של
.ההיתרים לפי סוגי עבירות
מ
נגד, בארה"ב הדיווח לפרלמנט הוא הרבה יותר היקפי ומדיד ,
ומתייחס בין היתר
ל משך
,ההאזנות, עלותם לקופה הציבורית סוג
אמצעי האזנה (אלקטרוני, קו,וי האזנה מילולית
או שילוב), זאת לצד מספר
ה אנשים שנעצרו בעקבות האזנות הסתר ו
מספר האנשים שהוגש נגדם כתב אישום .
בשביל לקיים
פיקוח ובקרה נאותים ,
יש לפעול לקידום
הטמעה של חובות דיווח רחבות יותר, שיאפשרו ל חברי הכנסת
להבין ולנתח
את היקף השימוש באמצעי אכיפה ומעקב טכנולוגיים , היקף הפגיעה בזכויות הפרט
והתועלת שצומחת מכך
.לצורך הגשמת תכליות החקיקה
,ואילו כבר כעת, אנו סבורים כי
על הוועדה הנכבדה לדרוש מ
משטרת ישראל לספק נתונים
בדבר
סוגי ה אזנות שבוצעו
(אלקטרוניות, קוויות), מילוליות וכיו"ב
לצד מספר האנשים שנעצרו בעקבות האזנות אלו, ומספר האנשים שהוגש נגדם
כתב אישום .
הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות
1.
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית בשיטה המשפטית בישראל. היא מעוגנת בסעיף7 לחוק-
יסוד: כבוד האדם
וחירותו ולפיכך היא בעלת מעמד חוקתי על-
חוקי. בית המשפט העליון אף" הגדירה אחת החירויות המעצבות את
אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי"
3
" ונאמר עליה שהיא מן
החשובות שבזכויות".
4
2.
הזכות לפרטיות מפני חיפוש מעוגנת במפורש בסעיף7
(ג) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע כי "אין עורכים
חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו". סעיף7
(ד) קובע כי "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו
2
,דניאל דולב
ישראל תחת מעקב: אלפי צווי האזנה, עשרות אלפי צווי חיפוש. בעולם זה לא כך ,
27.1.22
3
בג"ץ2109/20
,
2135/20
,
2141/20
,
2187/20
'בן מאיר ואח' נ' ראש הממשלה ואח (
26.4.2020
) .
4
ע"א1697/11
א. גוטסמן אדריכלות בע"מ ואח' נ' ורדי (
23.1.2013
) .
| )פרטיות ישראל (ע"ר
[email protected]
|
www.privacyisrael.org.il
או ברשומותיו." משכך, חיפוש ו חדירה לטלפון נייד צריכים להיעשות רק בכפוף לזכות החוקתית לפרטיות ובהתאם
לתנאי פסקת ההגבלה .
3.
.היעדר הסמכה חוקית אין כל הסמכה בחוק
ב ישראל שמתירה למשטרת ישראל לבצע את פעולות החדירה והמעקב
הנרחבות שמאפשרים כלי סייבר התקפי או סוסים טרויאנים, כגון תוכנת פגסוס של חברתNSO
. החדרת סוס טרויאני
או "דלת אחורית" לטלפונים ניידים של אזרחי ישראל
היא פעולה
פולשנית לאין ערוך יותר מאשר האזנת סתר,
חיפוש
בחומר מחשב או תפיסת נתוני תקשו
רת.
5
4.
.פרשנות מרחיבה לסמכות הקיימת במכתב היועמ"ש למפכ"ל המשטרה ,מיום חמישי20.1.2022
,נקבע
לאחר בירור
חלקי שארך יומיים בלבד ,
כי לא נעשה שימוש ביכולות .שאינן בגדר הסמכויות המוקנות למשטרה בחוק השימוש
בתוכנה מוסגר כהאזנת סתר בלא הסבר מדוע נדרשת תוכנה כה רבת עוצמה ואין די באמצעים ששימשו את המשטרה
להאזנת סתר במשך שנים ארוכות .פרשנות
המכשירה חדירה לנבכי חייו של אדם ולמידע הרגיש ביותר על אודותיו
באמצעות דיני האזנת סתר המיושנים, מספקת
אור ירוק לשימוש ביכולות של פגסוס, שאיננו יודעים מהן
ובלא
שהתקיים לגביהן דיון ציבורי או פרלמנטרי.
לאור
העוצמה הטכנולוגית הרבה
של
תוכנות מסוג זה ,
אנו סבורים
שדרושה בחינה מעמיקה וחיצונית של מומחים מתחום הטכנולוגיה והמשפט בנושא הפעלת המערכת על-ידי המשטרה .
5.
.חריגה מסמכות במקרים פרטניים אישור שימוש ביכולות מצומצמות של פגסוס פותח פתח להרחבת השימוש או
לשימוש לרעה. יהיה קשה עד בלתי אפשרי לוודא כי אכן לא מתבצע שימוש לרעה בכלי וביכולותיו הפולשניות, בחריגה
מסמכות. המכתב היועמ"ש
, הנזכר לעיל, היועמ"ש
מביע דאגה כי המשטרה לא התקינה אמצעי בקרה דרושים לוודא
.שלא נעשה בכלי שימוש לרעה
הטענות שהועלו בשבועות האחרונים כלפי משטרת ישראל הן מהחמורות ביותר במשטר דמוקרטי. לוועדה נכבדה זו
.תפקיד שאי אפשר להפריז בחשיבותו בבירורן
אנו קוראים ל
חברי ה
וועדה לברר את הטענות הפרטניות והכלל יות ביחס
לשימוש בכלי ריגול ופריצה על-ידי משטרת ישראל בתוך המסג רת של
חוק האזנת סתר .
,בכבוד רב
עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית
)פרטיות ישראל (ע"ר
:העתקים
חברי הכנסת החברים בוועד ת החוקה, חוק ומשפט
5
סעיף23א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-
1969
" :(להלן
הפקודה)"
.