חומר רקע

TTIICCSS & & TToouurreettttee SSyynnddrroom mee IInn IIssrraaeell 997722--5555--88882288333311 ttssaaiissrraaeell@ @ggm maaiill..ccoom m 30 ינואר2022 ל'כ - "ר יו וע דת הבריאות בכנסת ,ח" כ עידית סיל מן :הנדון חברי כנסת מספרים על התמודדות נפשית ממבט אישי – ב קשה לדבר בישיבה בתאריך1/2/2022 ,שלום רב אנו מבקשים לברך על יוזמתה של יו"ר הועדה להעלות את הסוגיה החשובה של בריאות הנפש לראש סדר היום של הועדה . מדובר בסוגיה חשובה מאין כמו לחוסן הלאומי ולעתידה של מדינת יש .ראל במהלך ה שנים האחרונות (ובעיקר לאחר הרפו,)רמה בבריאות הנפש היינו עדים לשתי מגמות הפו כות וסותרות; מצד אחד הרחבה והעמקה של ה מודעות וה שיח הציבורי לגבי בריאות הנ פ ש ומ נגד צמצום בשירותי בריאות הנ פש .בכל מובן אפשרי אנו מבק שים לשקף לחברי הועדה ולדוברים בה מגמות בעייתיות אשר חשוב ל תת להן תשומת לב במהלך הדיון ובדיונים הבאים : א. מעבר ל משבר הקורונה ניתן להצביע על הצטברות של מצבים חברתיים ומצבים בטחוניים, אש ר גורמים לדחק נפשי ול תחלואה גוברת של ילדים ואנשים ; לצער נו, נוכל להצביע על מגמה של עליה במצבי חרדה ופוסט טראומה בעקבות משברי ם בטחוניים (ממוקדים גיאוגרפית על פי מצב בטחוני) ו כן, על ביטויים חדשים של פוסט-טראו מה, אשר המערכת אינה ערוכה דיה על מנת לתת להם מענה (לוחמים, נפגעות .)תקיפה מינית ב. צ מצום שירותי הת פתחות הילד בקופות החולים וברפואה הציבורית ; במה ל ך העשור האחרון נסגרו למעלה מ- 10 יחידות להתפתחות הילד . חסר עמוק וקריטי זה גורם לע ס ומ בלתי אפשרי ב שירותי בריאות הנפש– ב קופות החולים ו בקהילה ו ,כן לה רחבת התחלואה ב קרב משפחות גרעיניות .מדובר ב"לקונה "חברתית , אשר החברה הישראלית אינה יכולה להרשות אותה לעצמה ו את המחיר שלה , אותו אנו עלולים לשל ם .עוד שנים רבות ג. היעדר תקנים מספקים של פסיכולוגים ועובדים סו ציאלים במע רכת החינוך )(שפ"י ומסגרות חינוכיות יחד עם היעדר שירותים זמינים של התפתחות הילד מגבי ים ר את העומ ס על מערכת החינוך ו מביא ים למצב ים בו ילדים נ ושרים מהמערכת או מגיעים לאי שפוז פסיכיאטרי עקב סי בוכים אותם הי ה ניתן למנוע .מראש ד. היעדר ליווי , תיכל ול של הטי פולים ו ,רצף טיפולי אשר גורם להחרפת המצבים הנפשיים ו להרחבת התחלוא ה . מצורף בנ ספח– מכתב של אמא בעניין זה . אנו קוראים לועדה ולחברי הכנסת לפעול להקמתה של רשות לאומית לבריאות הנפש , אשר בה יהיו חברים גם גורמים טיפוליים אשר מומחים לבריאו ת הילד ולשלומו , כמו אגף שפ"י במש רד החינוך, ה ,מועצה לשלום הילד איגוד רו פאי הילדים, ו העמותה הישראלית להתפתחות הילד ו שיקומ ו , וזאת במטרה לגבש תכנית לאומי ת למניעת תחלואת נפש, צי מצום התחלואה והרחבת א .פשרויות הטיפול והשיקום בקהילה ,בכבוד רב ענת אימבר– ב שם ועד הפעולה של אנשים עם טיקים בישראל העתק :חברי הועדה TTIICCSS & & TToouurreettttee SSyynnddrroom mee IInn IIssrraaeell 997722--5555--88882288333311 ttssaaiissrraaeell@ @ggm maaiill..ccoom m נספח– מכתב של של אמא הסיפור שלי מתמקד בביתי , אשר התחילה לחוש בכאבי בטן חזקים לפני כ5 שנים . היא סבלה מכאבי בטן ח זקים ואף אושפזה פעמיים לבירורים, ערכנו את כל הברור הרפואי שניתן כולל .בדיקות פולשניות ולהפתעתנו הכל היה תקין לא נמצאה שום בעיה רפואית לפני מספר חודשים , במקביל לבדיקות שביצענו , היא החלה ללכת גם לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית קלינית על מנת לתת מענה גם לבעיה פס .יכוסומטית במידה וקיימת לפני כחודשיים רופאת הילדים של ה הודיעה לנו כי היא מפסיקה לשלוח א ותה לבדיקות עד שנספק לה אבחון .של פסיכיאטר לאחר חיפושים רבים הצלחנו לתאם תור פ רטי )לאבחון בלבד (לא הסכים לקבל לטיפול עקב מצוקת זמן ל פסיכיאטר מוכר , אשר אבחן את הבת כבעלת סומטיזציות רבות וכן חרדות (אציין כי גם הפסיכולוגית פנתה אלינו מעט לפני האבחון וציינה כי הילדה )סובלת מחרדות בנושאים שונים ועושה סומטיזציות . הפסיכיאטר החליט להתחיל טיפול תרופתי , אשר גרם לתופעות ל .וואי סומטיות בנוסף היו לה המון מצבי רוח רגע שמחה, רגע בוכה שוב שמחה ואז בדיכאון נוראי שיתפנו את הפסיכיאטר בכך וסיפרנו ש .היא חשה בדיכאון וחשה שלא מאמינים לה או מבינים אותה הפסיכיאטר החליט להפסיק את הטיפ ול התרופתי והפנה אותנו לאשפוז . לא הסכימו לאשפז את הבת .ואמרו שהיא צריכה לעבור אינטק לאחר אינטק הסכימ ו לקבל .את הבת לאישפוז ,כמו כן קיבלנו הנחיה להירשם לרשימת המתנה ונתנו לנו חובר ת של חוקים והסבר על שיטת הטיפול . ,לאורך כל הדרך,לא היה לנו עם מי לדבר או עם מי להתייעץ היינו צריכים לקבל החלטה האם אנחנו .עושים את הדבר הנכון או לא, האם יש חלופות או לא .לא היה מי שיישב איתנו ויראה האם יש לנו שאלות, השגות דברים לא ברורים פשוט זרקו אותנו למים ואמרו לנו ת .חכו עד שיתפנה לנו מקום מבחינתנו בתחושה הפנימית שלנו נכנסנו לבלבול, לא ידענו האם זה הדבר הנכון לעשות הרגשנו לבד פשוט .תחושה של בום גדול שלא ידענו איך להתמודד איתו בנוסף לאחר שהתאוששנו קצת והתחלנו לחקור ולשאול שאלות כל מיני אנשים הבנו כי חלק מהאישפוז הבת תצ .טרך להגיע לבית הספר ומי שצריך לקחת אותה זה אנחנו לקחת ולהחזיר .פעולה כזו זה משהו שמשפחה צריכה לדעת מראש ולהתארגן אליו להיערך אליו .אף אחד לא הסביר כלום על האשפוז, על התהליך, מה מצופה מאיתנו ההורים ולמה נידרש כמשפחה אני יודעת שלא רק אני חשה תחושה שאין מי ש מלווה, אין מי שייעץ, אין מי שמנחה אותנו המשפחות שגם .ככה נמצאות בסיטואציות לא קלות .אין אף אחד שמחבק מנחה ומלווה .מישהו שיגיד לך תנסה את זה ואם לא הולך אז אולי תנסה דרך אחרת ולכוון אותך .אני ציפיתי לכך מהתפתחות הילד או מגורם אחר. אבל אין אף אחד אני חושבת ,שצריך לשנות את כל מערך הליווי המשפחתי, מתן המענה למשפחה, מתן הכוונה וכיוון מתן ייעוץ, הרגשה שמישהו מכוון אותך ושם משבילך .