חומר רקע

מדינת ישראל משרד המשפטים פרקליטות המדינה דו"ח ה צוות לבחינת חלוקת סמכויות אכיפה בתחום עבירות צער בעלי חיים יוני2019 1 1. פתח דבר ב יום13 ב דצמבר2015 אישרה ממשלת ישראל את החלט ה 'מס833 מתוך מטרה לקדם את ההגנה על בעלי החיים ואת רווחתם בהתאם לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994 ותקנותיו (להלן : "החוק" או"חוק צב"ח" .) בסעיף14 לה חלטה זו נקבע, ,במסגרת פרק הגברת הפיקוח והאכיפה כי יש להקים צוות מיוחד בראשות נציג היועץ המשפטי לממשלה בו חברים נציגי ם ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יגבש נוהל מחייב להגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין כלל הגורמים העוסקים בפיקוח ואכיפת תחום צער בעלי חיים (לרבות תפיסת בעלי חיים לפי החוק והטיפול בהם )כמו גם להבהרת חלוקת העבודה ומניעת .כפילויות ביום28.1.2016 ,מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז ,מר יהודה וינשטיין, את עו"ד רחל מטר ראשת תחום פלילי בכירה בפרקלי טות המדינה ל עמוד בראש הצוות. עו"ד עירין ענבר-אייזינגר, אחראית עבירות צב"ח בפרקליטות המדינה, ריכזה את הצוות, הירחאלו ריכז עו"ד יאיר זילברברג מפרקליטות המדינה. חברי הצוות היו סנ"צ אבי שושן, ראש מדור הגנת הסביבה אג"מ משטרת ישראל; רפ"ק טובי לין שלום, נציגת אח"מ משטרת ישראל ; עו"ד נורית זקן גבעתי, ;מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל עו"ד אפרת אביאני, ה יועצת ה משפטית ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן" :משרד החקלאות"); ד "ר דגנית בן דב, ממונה )לפי חוק צער בעלי חיים (שירותים וטרינרים ב משרד החקלאות ; עו"ד ג'ריס גנטוס ומחליפו עו"ד אורי סירוטה, ;ממונה על מחלקת התביעות במשרד החקלאות גב' גלי דוידסון, ראש אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה; ד"ר אסף בריל ומחליפו ד"ר אבי צרפתי, נציג ארגון הרופאים הו ו טרינרים ברשויות המקומיות. ב ,נוסף לקחו חלק בדיונים:בעלי מומחיות רלוונטית בתחום עו"ד משה מרציאנו מהיחידה להנחית וב ת עים מ ו סמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה ו רפ"ק שמעון קדוש, ששימש קצין במדור להגנת הסביבה במשטר ת ישראל . ריבוי הגורמים האחראים על אכיפת חוק צער בעלי חיים יש בו כדי ללמד על המורכבות הרבה והאתגרים .הממשיים שעמדו בפני צוות זה במהלך עבודתו קושי זה בא לידי ביטוי גם באיסוף הנתונים הרלבנטיים מידי הגורמים השונים, ובהעדר תיוג אחיד ושפה משותפת בהגדרת המעשים העולים כדי עבירות על פי חוק צער.בעלי חיים הצוות קיים שש ישיבות, בחן לעומק את המצב הקיים, ובהמשך הוחלפו טיוטות בין כלל הגורמים,, הוטמעו הערות מהותיות וזאת על מנת להגיע להסכמות רחבות בין כלל הגורמים לצורך .קביעת מדיניות אכיפה אפקטיבית כאמור תקציר מסקנות הצוות : הצוות בחן לעומק את המצב הקיים, בו קיימ ות סמכויות אכיפה מקבילות וריבוי גורמים המטפלים בעבירות צער בעלי חיים. ,נוכח מצב זה זהות הגוף המטפל בתיק צב"ח נקבעת לעיתים ,אד הוק .בצורה שרירותית ולא אחידה חברי הצוות סב ים רו כי זהו חסם משמעותי, אשר מקשה על קביעת מדיניות אכיפה קוהרנטית .ריבוי הגורמים המטפלים אף מונע ראיה רחבה של גורם מתכלל אחד, וקביעת מדיניות אכיפה אחידה .ואפקטיבית מטעם זה קבע הצוות והגדיר את חלוקת הסמכויות בין גורמי האכיפה השונים, וכן את מימון .עלויות האכיפה 2 הצוות מציע לסווג את הטיפול בעבירות על החוק והתקנות, על פי תחום המומחיות והידע של גורם האכיפה הרלבנטי . לדו"ח זה מצורף נספח הכולל טבלה ובה חלוקה של הסמכויות האמורות בין גורמי .האכיפה השונים עוד מצאו חברי הצוות, כי נכון ויעיל יהיה לפעול להגברת המעורבות של הרשויות המקומיות באכיפת עבירות מסוימות על חוק צער בעלי .חיים זאת מכיוון ש עובדי הרשות המקומית נחשפים ראשונים , במסגרת עבודתם ,לביצוען של עבירות שעניינן החזקה לקויה של חיות בית על ידי הבעלים ועבירות דומות . לפיכך נמצא כי יהא נכון לעודד ולתמרץ את הרשויות המקומיות לעשות שימוש בסמכות המוקנית לה ן לפי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– סמכויות פקחים), התשס"ח- 2008 (להלן– "חוק אכיפה סביבתית)" ולהסמיך רופאים וטרינריים ופקחים ב רשו ת יו המקומי תו לשמש כפקחים לצורך אכיפת החוק .וכן ליתן מענה דומה במערך התביעה המקומית כן מומלץ לשקול שימוש בסמכויות הקבועות בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו- 1985 , לשם מינוי פקחים לעניין עבירות מנהליות לפי חוק צער בעלי חיים .ותקנותיו לבסוף מציע הצוות להקים .מוקד פניות ציבור ארצי (טלפוני ואינטרנטי) לטיפול בתלונות צער בעלי חיים על הקמת המוקד להיות מלווה בקמפיין פרסומי נרחב. תפקידו המרכזי של המוקד יהיה לקלוט את כלל פניות הציבור בתחום צער בעלי חיים, לנתב את תלונות הציבור לגורמי האכיפה הרלבנטיים, על פי החלוקה בד ו"ח זה , וכן לרכז את המידע באשר לתלונות שהוגשו על ידי הציבור בתחום זה על מנת לאפשר הבניית מדיניות אכיפה ראויה בהתאם לכלל התלונות שהתקבלו. 2. עיקרי המצב הקיים  משרד החקלאות משרד החקלאות הוא הגוף האמון על אכיפת חוק צב"ח ותקנ ו תיו .ב משרד החקלאות יק ימת יחידת חקירות עצמאית לעבירות אלה ולעבירות אחרות על חיקוקים שבאחריות משרד החקלאות ( יחידת ה פיצו"ח) וכן מחלקת תביעות הפועלת כחלק מהלשכה המשפטית של המשרד וכפופה ליועצת המשפטית של המשרד. בשנים2017-2016 טופלו במשר ד כ- 1,076 תלונות על עביר ות על חוק צב"ח ותקנותיו ונפתחו 261 .תיקי חקירה כמו כן הוגש ו בשנים אלה25 כתבי אישום ו הוטלו237 קנסות מינהליים בסכום כולל של 1,004,350 ₪ . קנסות אלה משולמים לקרן למען בעלי חיים, בהתאם לסעיף14 לחוק .  משטרת ישראל בהתאם לפקודת המשטרה, מסורה ל משטרת ישראל מסה כות הכללית לאכוף את חוק צב"ח , ככל חוק אחר . התיקים נחקרים ע"י תחנות המשטרה לפי הסמכות המקומית ויחידת התביעות האזורית מגישה את .כתבי האישום יצוין כי יחידת התביעות מטפל ת בעבירות בעל ות מאפיינים של צער בעלי חיים, גם אם בפועל העבירות מסווגות לפי סעיפי עבירה אחרים בחוק העונשין (לדוגמא: עב ירה של היזק לחיה בהתאם לסעיף451 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 .) המדור להגנת הסביבה במשטרה (להלן : )""המדור: לצד הטיפול השוטף של החקירות והתביעות בתיקים אלו, קיים במשטרת ישראל מדור ייעודי המופקד על עבירות סביבתיות במשטרה, לרבות עבירות 3 על חוק צב"ח. מדור זה שייך לאגף המבצעים במשטרה. במדור ישנה תובעת ייעודית לעבירות אלו וכן קצין משטרה .ייעודי מנתונים שהתקבלו מהמדור להגנת הסביבה במשטרה עולה כי בשנתיים האחרונות טופלו במשטרת ישראל מאות תיקים של עבירות הכוללים מאפיינים של צער בעלי חיים (סיווג העבירה אינו בהכרח לפי חוק .)צב"ח כ- 80% מתיקים אלה נסגרו משום שנסיבות התיק אינן מצדיקות העמדה לדין . בנוסף טופלו כ- 300 .תיקים נוספים של גניבת בעלי חיים 95% מתיקים אלו נסגרו .בעילה דומה כבר כאן יצוין, כי במהלך עבודת הצוות עלה הצורך ליצור נוהל משטרתי פנימי הקובע את חלוקת העבודה בין המדור ליחידות החקירה והתביעה ה משטרתיות ה מקומיות והאזוריות . נוהל פנימי כזה הכרחי ל שיפור .מדיניות האכיפה בתחום זה  ( הרשות המקומית רופאים ווטרינרים רשותיים )ותביעה מקומית הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות (להלן– הרופאים הווטרינריים הרשותיים) מכוח תפקידם , מצויים בקשר יום יומי עם המתרחש בתחומי הרשויות המקומיות בהן הם עובדים .בכל הנוגע לבעלי חיים פעמים רבות, .הם הכתובת הראשונה לפניות בנושאי בעלי חיים יוזכר, כי הרופאים הווטרינריים הרשותיים הם בעלי סמכויות סטטוטוריות ייחודיות בתחומי הרשויות המקומיות, לעניין ריש וי כלבים לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג– 2002 וכן לפי פקודת הכלבת. בנוסף, מחזיקים הרופאים .הווטרינריים הרשותיים בסמכויות מכוח חוקי העזר העירוניים בתחומן של הרשויות המקומיות ה רופאים הווטרינרים הרשותיים יכולים ,להיות לפיכך גורם נוסף בטיפול בנושאי צב"ח בשטח המוניציפאלי שבסמכותם, בהיותם אנשי מקצוע מומחים בתחום ובעלי סמכויות מכוח דברי חקיקה משיקים לחוק צב"ח. בנוסף, הם עומדים בקשר עם תחנת המשטרה הרלוונטית ו פועלים על פי הנחיות מקצועיות של השירותים הווטרינריים ב .משרד החקלאות עם זאת, במצב הדברים היום מרבית הרופאים הווטרינרים הרשותיים אינם בעלי סמכויות אכיפה כלשהן לפי חוק צב"ח , מאחר שטרם עברו הכשרה מתאימה מטעם משרד החקלאות או שטרם הוסמכו לכך על ידי ראש הרשות . בשנת2018 התקיים קורס להכשרת רופאים וטרינריים ממשלתיים ורשותיים לאכיפת חוק צער בעלי חיים בו השתתפו24 וטרינרים עירוניים. מספר הרופאים הו ו טרינרים שהוכשרו עד כה יכול לתת מענה מצומצם ומוגבל ל רשויות המקומיות בהן הם עובדים. יצוין כי גם אחר סיום קורס ההכשרה, רק מיעוטם של ה רופאים הוו טרינרים שהשתתפו בקורס, הוסמכו בפועל על ידי ראש הרשות המקומית לשמש .כפקח מטעם הרשות עוד יוער כי לתובעים ברשויות המקומיות אמנם ישנה הסמכה להגיש כתבי אישום בגין עבירות על חוק "צב ח ותקנותיו .בבית המשפט לעניינים מקומיים ואולם בפועל, ובהעדר הכשרה מתאימה לרופאים ו הו .טרינריים הרשותיים, כמעט לא נעשה שימוש בסמכות זו על ידי התובעים העירוניים  רשות הטבע והגנים רשות הטבע והגנים אחראית על עבירות הקשורות לחוקים שב טיפולה (למשל, עבירות ציד בלתי חוקי או הרעלה .) לעיתים יכולות עבירות אלה ל הוות גם עבירות התעללות בבעלי חיים .במקרים אלה מ טופל התיק בצוותא עם משטרת ישראל או עם משרד החקלאות . 4  פרקליטות המדינה בחודש דצמבר2015 תוקן חוק צב"ח ו הוספה נסיבה מחמירה לעבירת ההתעללות הקבועה בסעיף2 )(א ,לחוק לפיה המתעלל בבעלי חיים "תוך גרימת סבל חמור בכוונה" דינו מאסר ארבע שנים (סעיף17 )לחוק . בהיות העבירה המחמירה עבירה מסוג פשע, הטיפול בה א הו ב סמכות,הפרקליטות. בפועל נפתחו רק תיקים בודדים בגין ה נסיבה המחמירה. :לסיכום המצב הקיים מסקירת כלל הגורמים המטפלים בחוק צער בעלי חיים היום, ניתן ל ראות כי ריבוי גורמי האכיפה מחד, והעדר אפשרויות אכיפה משמעותיות במסגרת הרשו יו ת המקומי ו ת מאידך, הקשו על ,יצירת מדיניות אכיפה פלילית ומנהלית סדורה ואפקטיבית בתחום זה. ריבוי הגורמים אף הקשה על עריכת פעולות אכיפה יזומות– .בהעדר חלוקת אחריות ברורה בין גופי האכיפה השונים בנוסף, יש להניח כי ה י .עדר מודעות של הציבור לעבירות ולגורמי האכיפה היו גורם נוסף לאכיפה מוגבלת בתחום זה 3. חלוקת סמכויות האכיפה מסקירת המצב הקיים, ניתן לראות כי אין מדיניות אכיפה ברורה ואפקטיבית בתחום צער בעלי חיים. כך למשל, במשטרה אין חלוקה ברורה של התיקים השייכים לתחום צער בעלי חיים– ולא ברור אם בספירת התיקים נכללים תיקים מתחומים נושקים או שלא נכללו בספירה תיקים מתחום זה ; עיקר התיקים שנפתחו במשטרה נסגר ו בעילה של'נסיבות הענ י ין אינן מצדיקות העמדה לדין'; מספר התיקי ם שהבשילו כדי הגשת כתב אישום אינו גבוה . עוד נראה כי ניתן להגביר את האכיפה בעבירות המתאימות באמצעות .גורמי אכיפה ברשויות המקומיות ,כאמור הצוות מציע לסווג את הטיפול בעבירות על החוק והתקנות, על פי תחום המומחיות והידע של גורם האכיפה הרלבנטי . לדו"ח זה מצור פת טבלה ובה חלוקה של ה סמכויות האמורות בין גורמי האכיפה השונים . טבלה זו מסומנת'כנספח א , מהווה חלק בלתי נפרד מהדו"ח, ו :מבוססת על הניתוח שלהלן (א) משרד החקלאות הוא הגורם האמון על המגזר החקלאי, וכן על נושא .גידול והחזקה של בעלי חיים כפועל יוצא מכך , הוא אשר אמון על קביעת הרף הנורמטיבי הראוי בגידול בעלי חיים והחזקתם . על כן ראוי שמדיניות האכיפה לגבי סוג זה של תיקים , ו תכנית הה כשר ה ל,פקחים ברשויות המקומיות תקבע על ידי המומחים לדבר. הכל מתוך ראיה מקצועית של משרד החקלאות בדבר המותר ואסור בגידול בעלי חיים , אחזק ,תם אילו פם וט יפול ,בהם הן בבעלי חיים המוחזקים למטרות חקלאיות והן כחיות .בית יחד עם זאת, ועל מנת ל הגביר את האכיפה בהתאם ל,מדיניות שנקבעת על ידי משרד החקלאות הצוות מצא כי נכון ויעיל יהיה ל לעודד ולתמרץ מעורבות של הרשויות המקומיות באכיפת עבירות מסוימות על חוק צער בעלי חיים ותקנותיו . זאת מכיוון שעובדי הרשות המקומית נחשפים ראשונים ,במסגרת עבודתם ,לביצוען של עבירות שעניינן החזקה לקויה של חיות בית על ידי הבעלים ועבירות דומות . לפיכך נמצא כי יהא נכון לעשות שימוש בסמכות המוקנית לרשויות המקומיות לפי חוק אכיפה סביבתית ולהסמיך עובדים מתוך הרשות המקומית לשמש כפקחים לצורך אכיפת החוק וכן ליתן .מענה דומה במערך התביעה המקומית 5 תנאי מקדים להסמכת פקחים כאמור בהתאם לחוק אכיפה סביבתית, הינו ביצוע הכשרה מתאימה לעובדי הרשות, כפי שהורה עליה שר הפנים בהסכמת השר לביטחון פנים ו כן בהסכמת שר החקלאות .שהינו השר הממונה על חוק צער בעלי חיים הצוות רואה חשיבות רבה בביצוע הכשרות אלו, הנדרשות לצורך הסמכת הפקחים ברשויות המקומיות, וזאת על מנת לאפשר בסופו של יום פיקוח אפקטיבי על פי חוק צער בעלי חיים בכלל הרשויות המקומיות ובפריסה ארצית. הצו ות קורא לכלל ראשי הרשויות לממש את סמכותם ולפעול להסמכה בפועל של עובדים שכבר סיימו את הכשרתם, וכן להסמיך בעתיד עובדים אשר יעברו הכשרה .כאמור יצוין, כי בהתאם לסעיף9 לחוק אכיפה סביבתית, עובד מוסמך במשרד החקלאות יהיה רשאי לקבוע את סמכויות האכיפה של הפקחים בר שויות המקומיות ולהורות, דרך כלל או לגבי עניין מסוים, כי לא תיפתח חקירה על-ידי רשות מקומית ואם החלה, רשאי גם להורות על הפסקתה ולהעביר לגורם אחר. בנוסף, לצורך עידוד הרשויות כאמור להשתלב במערך האכיפה, אנו ממליצים כי שר החקלאות ישקול לעשות שימוש בסעיף5 לחוק ה עבירות המינהליות, התשמ"ו- 1985 , המקנה לו סמכות, בהסכמת שר הפנים, להסמיך בצו ראש רשות מקומית למנות עובד של אותה רשות להיות מפקח לעניין עבירות .מינהליות לפי חוק צער בעלי חיים (ב) :משטרת ישראל הטיפול בעבירות המבוצעות על ידי פרטים שאינם נמנים על המגזר החקלאי מהו סחרי מחייב לעיתים התמודדות עם סוגיות של עבריינות "קלאסית" הנמצאות במומחיות המשטרה ( )קטינים, חולי נפש, עבירות נלוות, תסקירי שירות המבחן, אלימות כללית וכיוצ"ב. לפיכך, קיימת חשיבות כי מדיניות האכיפה תקבע על ידי המומחים לדבר ובאופן המתיישב עם מדיניות האכיפה הפ לילית הכוללת. מטעם זה עבירות עם מאפיינים של עבריינות "קלאסית" יועברו לטיפול המשטרה (עבירות כגון התעללות שלא במגזר החקלאי .), שיסוי בעלי חיים, קרבות, הרעלה למען הסר ספק , עבירות של הפרת חובות בעלים או עבירות הקשורות לתנאי החזקת חיות בית על ידי בעליהן , המטופל ות כיום בדרך כלל על ידי משרד החקלאות– יוסיפו ויטופלו על ידי משרד החקלאות אף אם מתברר כי הן עולות כדי עבירת התעללות (עבירה שככלל מצויה בסמכות המשטרה כאשר היא מבוצעת שלא במגזר החקלאי – וראו סעיפים6 , 12 ו- 18 .)לטבלה בנוסף, מומלץ כי המשטרה תקבע נוהל לחלוקת הטיפול בתוך המשטרה בין יחידת התביעות הכלליות .לבין המדור להגנת הסביבה, אשר יפורסם בין יחידות המשטרה השונות (ג) פרקליטות :על פי המצב הקיים ,עבירת התעללות לפי סעיף 2(א )לחוק המבוצעת בנסיבות מחמירות (ס ' 17 (א() 2 )לחוק )הינה עבירת פשע בסמכות הפרקליטות . מוצע לבחון האם יש מקום לפעול לתיקון חקיקה אשר יקבע כי הטיפול והסמכות גם בעבירה זו (התעללות ב נסיבות מחמירות ) .יהיו מסורים למשטרת ישראל מנהלת המחלקה להנח ית י תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה , תבחן סוגיה זו במהלך12 החודשים הקרובים ותגיש המלצותיה בעניין זה)למשנה לפרקליט המדינה (פלילי . כן מוצע כי יגובש נוהל עבודה על ידי מנהלת המחלקה להנח ית י תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה אשר י גדיר אלו נסיבות יעלו כדי הנסיבה המחמירה , ואלו יוסיפו ויטופלו כ נסיבות .רגילות 6 במקר ים פרטניים בהם קיימת מחלוקת או ספק באשר לגוף האכיפה ה רלבנטי לטיפול , ייבחן הדבר על ידי רמ"ד הגנת הסביבה במטה הארצי של משטרת ישראל וממונה התביעות במשרד החקלאות, וכלל שלא ,יבואו לכדי הסכמה תובא המחלוקת להכרעת מנהלת המחלקה להנח ית י תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה או פרקליט מטעמה. 4. תוכניות עבודה שנתיות בהתאם ל חלוקת הסמכויות יכינו בכל שנה משטרת ישראל, משרד החקלאות ורשויות מקומיות בהן הוסמכו פקחים ת כנית שנתית לטיפול בעבי רות צער בעלי חיים שבתחום אחריותם. על התוכנית לכלול יעדי אכיפה פליליים ומנהליים לרבות בחינת המקרים והמאפיינים ל הטלת קנסות על פי דין , וכן יעדים בנוגע ל פעילו יו ת יזומ ות .לאיתור עבריינים בתחום צער בעלי חיים 5. הקמת מוקד פניות ציבור ארצי לטיפול בתלונות צער בעלי חיים ת אח מהמסקנות המרכזיות של דו"ח זה היא הצורך ב הקמת מוקד פניות ציבור ארצי)(טלפוני ואינטרנטי , שיופעל 24 ,שעות ביממה לטיפול בתלונות שעניינן עבירות צער בעלי חיים. על הקמת ה מוקד להיות מלווה בקמפיין פרסומי נרחב . תפקידו המרכזי של המוקד יהיה לקלוט א ת כלל פניות הציבור בתחום צער בעלי חיים, ולנתב אותן לא גורמי האכיפה הרלבנטיים, על פי החלוקה ב דו"ח זה 'ובהתאם לנספח א . בהקמת המוקד יש גם מסר חינוכי וערכי, בדבר החשיבות הרבה שמדינת ישראל מייחסת לטיפול בעבירות צער בעלי חיים. מוקד כזה אף יאפשר ריכוז וראייה מתכללת של מגוון התלונות שהוגשו על ידי הציבור בתחום זה– ו יקל על הבניית .מדיניות אכיפה ראויה בהתאם לכלל התלונות שהתקבלו כיום אין דרך סדורה ל הגשת תלונות בעבירות של צער בעלי חיים בשל ריבוי הגורמים המטפלים במקביל . התלונות היום מופנות לגורמים שונים: משטרה, משרד החקלאות ורשויות מקומי ו.ת חלק מהתלונות .לרשויות המקומיות אינן מקבלות מענה, בהעדר גורמי פיקוח ואכיפה מתאימים ברשות ,בחלק מהמקרים התלו נות מופנות למספר גורמים במקביל, ובחלק מהמקרים חשיפת העבירות נעשית באמצעות הרשתות החברתיות ומבלי שהוגשה תלונה רשמית .לגורם מוסמך בנוסף, חוסר הבהירות באשר לגורם המטפל .ודרכי הטיפול גרמו לכך שתלונות רבות לא קיבלו מענה ראוי נראה כי לצד ריבוי גורמי האכיפה, חוסר הבהירות הקיים באשר לאופן הגשת התלונה– .מונע גם הוא אכיפה אפקטיבית בתחום צער בעלי חיים מוקד פניות הציבור נועד בראש ובראשונה לפשט ו להנגיש לציבור את תהליך הגשת התלונות בצער בעלי חיים, מקום שקיימים מספר גופי אכיפה וחסמים שונים. האזרח יפנה את תלונתו למוקד פני ,ות הציבור אשר ינתב את תלונתו לגורם הרלבנטי, יידע את הפונה על העברת הפניה, ובמידת הצורך יפנה את הפונה להגשת תלונה רשמית .לגוף המוסמך תלונות ש י ופנו ישירות למשטרה ,למשרד החקלאות או לרשות המקומית, ,שלא באמצעות המוקד תטופלנה על ידי גורם האכיפה אליו הופנו , ככל שהוא הגורם הרלבנטי. במקביל יועבר העתק של התלונה למוקד פניות הציבור וזאת על מנת לרכז בידי גורם אחד את מלוא ה מידע והנתונים אודות כלל התלונות שהוגשו. ככל שהתלונה הוגשה ל גורם אכיפה שאינו הגורם ה רלבנטי, תועבר התלונה כמובן למוקד לצורך ניתוב התלונה והמשך הט .יפול 7 מבירור שנערך במסגרת ישיבות הצוות למדנו כי משרד י החקלאות והגנת הסביבה מפעילים מוקדים טלפוניים למענה בנושאי צב"ח .אולם מדובר במענה מצומצם ו אנו סבורים כי ראוי לשדרג באופן ממשי את המענה הקיים ולהקים מוקד פניות ציבור ארצי כמפורט לעיל . 6. מימון פעולות האכיפה א. ב החלטה833 נקבע כי תקציב ייעודי למשרד החקלאות למימון פעולות הגנה על בעלי חיים , ובכלל זה ,פעילויות אכיפה יעמוד על סך6.6 . מיליון ₪ כל שנה החל משנת2016 .ן ה מ טעם ה זה מימון אחזקת בעלי חיים שנתפסו על ידי המשטרה לפי חוק צער בעלי חיים והטיפול בהם, על כל הכרוך בכך במסגרת הטיפול המשפטי, יהיה באחריות משרד החקלאות , וזאת בכפוף להעמדת התקציב ויתרתו בכל שנה ושנה., קיום מכרז והתקשרויות, וזמינות מקומות החזקה מתאימים )יודגש כי האחריות להחזקת בעלי החיים (להבדיל מהמימון לרבות הליכים משפטיים הכרוכים בכך מוטלת ע .ל גוף התביעה אשר מנהל את ההליך הפלילי הסדרת נושא מימון אחז קת בעלי החיים במהלך ההליך המשפט י יהיה כ ף פו לקביעתו של נוהל משותף של .המשטרה ומשרד החקלאות הנוהל יקבע את אופן האחזקה והטיפול בבעלי חיים הנמצאים במשמורת המשטרה, לרבות יצירת הקשר עם משרד החקלאות ו את ההיבטים החוזיים והכספיים הכרוכים במימון פעילות המשטרה על ידי משרד החקלאות . ב. יובהר כי .האמור לעיל משקף הסכמות בין משרד החקלאות למשטרה בלבד תפיסת חיות בית במסגרת פעילות אכיפה המבוצעת על ידי ,הרשות המקומית בהתאם לחוק האכיפה הסביבתית תעשה למתקן מוגן כהגדרתו בח וק, בתחומי הרשות המקומית הרלוונטית ועל חשבונה. ג. ,אין באמור לעיל כדי להפחית מחובתו של בעלים או מחזיק בבעל חיים לשאת בעלויות התפיסה החזקה וטיפול במתקן מוגן וכיוב', בהתאם להוראות החוק, או מזכותן של הרשויות האוכפות להיפרע .ממנו 7. מעקב אחר יישום המלצות ה דו"ח המלצות דו"ח זה נועדו ל הגביר ,את האכיפה בתחום צער בעלי חיים .על מנת להביא לצמצום של תופעה זו הדו"ח מ גדיר את חלוקת תחומי האחריות בין גופי האכיפה השונים, על מנת ליצור מדיניות אכיפה שוויונית ואפקטיבית ב תחום .חשוב זה ,כפי שפורט לעיל חוסר הבהירות באופן הגשת התלונה ולעני י ן זהות גורם הטיפול הרלבנטי לצד סמכויות האכיפה המקבילות, .הביאו לתת אכיפה בתחום זה אנו תקווה כי יישום המלצות דו"ח זה לרבות הקמת מוקד פניות ציבור ארצי, חלוקה ברורה של סמכויות האכיפה בין הגורמים השונים כמפורט בטבלה המצורפת לדו"ח , לצד הגברת מעורבות של הרשויות המקומיות ,באכיפת עבירות אלו יביאו להעלאת המודעות ולהגנה טובה יותר על בעלי חיים אשר חשופים לפגיעה .ולהתעללות בידי בני אדם ואינם יכולים להשמיע את קולם בעצמם 8 אנו ממליצים כי יערך מעקב אחר יישום המלצות הדו"ח, וכן איסוף שנתי של נתוני אכיפה מ מוקד הפניות הארצי וניתוח נתונים אלה . זאת על מנת לבחון את אופן יישום ההמלצות וכן את ההשפעה על הגברת האכיפה .בפועל