חומר רקע

תזכיר חוק יסוד ): הממשלה (תקופת כהונה מירבית בתפקיד ראש ממשלה עמדת הת נועה למשילות ודמוקרטיה התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת :ישראל הכרעת ,הרוב זכויות ,הפרט הגינות שלטונית .ושקיפות התנועה ,עוקבת ,חוקרת מפרסמ,ת מ סייעת בקידום חקיקה ורפורמות במ משק שבין הרשות הנ,בחרת המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית ,ודמוקרטית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכיות ,הפרט מניעת שחיתות ושלטון .החוק בנייר עמדה ,זה נבקש להביא את עמדת התנועה בנוגע להצע תו חוק יסוד: המ משלה (תקופת כהונה מירבית בתפקיד ראש )ממשלה שעניינו המרכזי הינו הגבלת משך הכהונה ,המצטברת ברצף או שלא ,ברצף של ראש ממש לה לתקופה מירבית בת 8 שנים . התנועה למשי לות ודמוקרטיה מתנגדת ל תיקון חוק היסוד בהתאם לתזכיר שהופץ, וזאת מ הסיבות המפורטות :להלן 1. הגבלת כהונת ראש ממשלה פוגעת בזכות היסוד לבחור ולהבחר – זכות האזרח לבחור את נציגיו וזכותו של מוע מד להיבחר לראשות הממשלה הינן זכוי ות יסוד בדמוקרטיה פרלמנטרית, ומעוגנות אף במסגרת חוק :יסוד הכנסת . הגבלת זכויות יסוד ,אלו העומד ות בליבת המערכת ,הדמוקרטית מחייבת לטעמנו הנמקה ובי סוס משמעותיים ,ומוכחים המגובים בנתונים שנאספו ב נושא במדינת ישראל ,ובעולם והמצדיקים את הפגיעה .האמורה בפועל, לא רק שהטענות המבקשות להצדיק את הגבלת הכהונה אינן מגובות בנתונים אמפ,יריים נראה כי המידע שנאסף בעולם אינו תומך ב תיקון .המוצע ,ראשית המודל של הגב לת כהונתו של ראש הרשות המבצעת אינו קיים בדמוקרטיות פרלמנטריות מסוגה של ,ישראל כך שלמע שה מדינת ישראל תהפו ך למדינה הראשונה בעולם בעלת מש טר פרלמנטרי הראשונה המ לה טי הגבלת כהונה .כאמור מציאות זו מחזקת את הדרישה לביסוס משמעותי של הצורך ,בתיקון לאור העובדה ש מדובר בתקד ים עולמי ובפגיעה בזכויות .יסוד בחי נת תקופת כהונתם של ראשי ממשלה בישראל ביחס לעולם גם היא אינה מעלה הצדקה משמעותית לחריגה מהמקובל .בעולם בבחינ ת ממוצע תקופות הכהונה של ראש ממשלה בישראל ביחס ,לעולם נמצאת מדינ ת ישראל קרוב לממוצע המקובל1 בעולם .המערבי אולם, בחינת "ה"ממוצע במקרה זה ,מטעה שכן ל מעשה רק פעם אחת בכל תולדות המדינה כיהן בראשות הממשלה אותו אדם משך 8 שנים רצו פות , באופן הרלבנטי להצעת החוק, מדובר בתקופת כהונתו האחרונה של בנימין ,נתניהו אשר בסופה לא הצליח שוב לה קים ממש לה – מציאות אר גם היא אינה תומכת, בלשון ,המעטה בטענות בדבר ריכוז כוח לאורך תקופת הכהונה. 1 ראו למשל מאמר ם של ד"ר עמיר פו :קס וד"ר אסף שפירא באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה https://www.idi.org.il/ministerial-committee/36457 . ב חינת ממשלות ישראל לדורותיהן מעלה כי רק לעיתים נדי רות ה וציאו ממשלות ישראל את ימיהן והשלימ ו את תקופת ה כהונה הקצובה .להן רוב ממשלות ישראל הוחלפו במהלך תקופת ,הכהונה בין עקב החלפת הממשלה משיקולים קואלי,ציוניים ובין עקב פיזור הכנסת, באופן המטיל גם הוא ספק רב "ב"כוח שצבר ראש המ משלה במה לך תקופת הכהונה . לאור ,האמור אנו מוצאים כי ה גבלת הזכות לבחור ולה י בחר המ טעם של חלוף "תקופה "מירבית אקראית ,בלבד ללא כל הצדקה חיצונית מלבד משך הזמן בו מכהן אדם כ ראש ,הממשלה ול לא כל תמיכה בנתונים ובתקדימים במדינת ישראל או ,בעולם הינה פגיעה שאינ ה מיד תית ואינה מ וצדק.ת 2. הגבל ת הזכות להי בחר מייצרת תמריצים ,שליליים ופוגעת בהנחות היסוד של המבנה הדמוקרטי הי שראלי – התמריץ העיקרי הניצב בפני ראש ממשלה מכהן לפעול לטובת הציבור הינו רצונו לשוב ולהיבחר .לתפקיד שלילת האפ שרות הזו פוגעת בתמריץ המרכזי של נבחר ,הציבור וכדברי הפרופסורים עופר קניג וגדעון רהט: "זוהי פגיעה באחת מהנחות היסוד לפיה פועלת הדמוקרטיה הייצוגית ובהתאם לה הנציג הנבחר משרת את בוחריו כי הוא רוצה להיבחר מחדש ועל כן הוא ממלא את רצון בוחריו ו/או פועל לטובתם בהתאם למיטב שיפוטו" 2. הדברים הפוכים כמובן מהאמור ב תזכיר ,החוק אשר אינו מציע כל רצ יונל להנחות היסוד עלי ה ן הוא מבוסס. ונדגיש – ה גבלת הכהונה פוגעת הלכה למעשה דווקא בנבחר ציבור ,""מוצלח אשר שיכנע את הציבור בפעולותיו בפועל, בניגוד להבטחות בחירות ,בלבד כי הינו פועל לטובת הציבור שבחר ,בו ו בהתאם להנחות היסוד של הדמוקר טיה ה ייצוגית – קהל הבוחרים שוכנע לבחור בו מספר פעמים . 3. הגבלת משך הכהונה תפגע ביציבות ה שלטונית – בהמשך לאמור לעיל בעני ין משך כהונת ם של ראשי ממשלה ,בישראל הרי שכאמור בפוע ל ממשלות י שראל מתחלפות בקצב גבוה מזה הקצוב להן .בחוק תקופת הכהונה הרצופה לש ראש ממשלה עומדת על 3.8 ,שנים ואילו תקופת הכהו נה הממוצעת של הממשלה בישראל עומד ת על כ- 2.05 שנים. במצי אות הפוליטית ,בישראל יש יסוד סביר להניח כי הגבלת הכהונה של ראש ממשלה תוביל גם לה חל פת הממשלה בראש ה הוא ,עומד ובכך להחלשת היציבות ,השלטונית שכאמור הינה כבר כיום רעועה ביחס לציפיות שהצ יב .המחוקק 2 commities/1545 - idi.org.il/knesset https://www. 4. הנוסח המוצע בתזכיר החוק מייצר אב סורד שלטוני – הנוסח הנוכחי המופץ בתזכיר החוק מציע למעשה כי ראש ממשלה שעבר את התקופה המירבית של 8 שנים לא יהיה כשיר ,עוד ויראו את הממשלה כהת .פטרה במציאות הישראלי ת ,המקובלת בה ממשלות אינן מחזיקות מעמד תקופה בת 4 שנים ,מלאות התוצאה תהיה ממשלה שתיאלץ להתפטר באמצע ,כהונתה וסביר שאף בתחילת ,הכהונה מן הטעם היחיד שחלפה "התקופה "המירבית שהקצה החוק לראש הממשלה – אך ש זה נבחר מחדש. 5. ל תיקון המוצע לחוק אין כל יכולת ל מלא את המטרה לשמה נחקק – מטרתו המוצהר ת של תזכיר החוק הינה מניעת הצטברות כוח שלטוני רב מידי בידי ראש ממשלה פופול אר,י המכהן 8 שנים .רצופות ,אולם לחוק כאמור שיחוקק אין כל סיכוי להשיג את המטרה .האמורה ככל וא כן י כהן ראש ממשלה פו פולארי אשר ירכז בידיו כוח ,רב כ טענת דברי ההסבר ,לחוק הרי שלא תהיה לו כל בעיה לתקן את החוק באמצעות רוב רגיל בכנסת – רוב ש בוודאי קיים בידיו של ראש ממשלה "חז"ק או תו מבקש תזכיר החוק להגביל – ולהאריך את תקופת .שלטונו ,למעשה אנו רוא ים כי חוקים דו מים להגבלת כהונה במדינות בעלות משטר נשיאותי לא מנעו משליטים חזקים מלהמשיך ולהאריך את תקופת כהונתם (ראו כדוגמא המגבלות החוקתיות ברוסיה ,ובטורקיה אשר לא מנעו בפועל את הארכת שלטונם של פוטין )וארדואן . ,נוצר אם ,כן אבסו רד לפ יו תיקון החוק בהתאם לתזכיר תפגע בראשי ממשלה פופולאריים אך לא מספיק ,חזקים שאינם יכולים ל השיג את רוב ה הנדרש ,בכנסת ולא תפגע בריכוז הכוח דווקא במקרים בהם מבקש תזכיר החוק .לטפל מעבר ,לאמור תיקונו של חוק יסוד צריך להיעשות באופן ,שקול ולעיתים רחוקות ככל .הניתן תיקונו של חוק יסוד באופן לא ש רק שלא י שיג כל ,תוצאה אלא אף ""מזמין את תיקונו מחדש של חוק היסוד, פוגע במעמדם של חוקי היסוד יש ו להימנע .ממנו לסיכום: התנועה למ שילות ודמוקרטיה מתנגדת ל צמצום הזכות לבחור ולהיבחר הנגרמת בתזכיר החו,ק כאשר זו סותר ת את המידע העובדתי ,הקיים עומ דת בניגוד למקובל בעולם המער,בי ו חותרת תחת הנחות היסוד של הדמוקרטיה הפרלמנטרית, וכל זאת ללא כל פוטנציאל להשגת המטרה המבוקשת על ידי המחוקק .