חומר רקע

תל ,אביב כ"ט שבט תשפ"ב 31 ינואר2022 לנ– 100/445 לכבוד לכב וד אביגדור ליברמן אלופה במיל' אורנה ברביבאי שר האוצר שרת הכלכלה והתעשייה משרד האוצר משרד הכלכלה והתעשייה מכובדיי ,שלום רב :הנדון עליית מחירי התשומות המשפיעים על מחירי המזון ובכלל סימוכין: מכתבכם למנכ"לי חברות המזון מיום30.1.22 1. מדינת ישראל, בדומה לשאר מדינות העולם, מצויה בתקופה מורכבת של מאבק בנגיף הקורונה הפוגע בבריאותם של האזרחים, כמו גם בחוסנם הכלכלי ובוודאות התעסוקתית, אך לא פחות מכך פוגע בחוסנו של המגזר העסקי .וביכולתו להמשיך לפעול כבשגרה ולספק את צורכי המשק 2. במסגרת ההתמודדות עם המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי, נהגה התעשייה הישראלית באחריות הנדרשת ופעלה ללא לאות על מנת לבצע התאמות, לשמר את שרשראות האס פקה ולהבטיח עצמאות יצרנית בישראל, בטחון תזונתי ואת אספקת כלל צורכי המשק. פעולות אלו כרוכות כמובן בהגדלת ,הוצאות החברות באופן ניכר בשל מעבר לעבודה במתכונת חירום (קפסולות), שינוי סדרי העבודה ההסעות והארוחות, התאמת מערכי היצור, גיוון שרשראות האספקה, מימון ימי הבידוד והמחלה ועוד. כפי שצ ו ,יין במכתבכם לחברות, פעולות אלו, בין היתר ובשילוב פעולות הממשלה לאורך המשבר .אף הביאו לכך שהמשק הישראלי יצלח את המשבר באופן יחסי טוב יותר מיתר המדינות המפותחות 3. יחד עם זאת המשבר לא תם. החברות הישראליות ממשיכות לשאת בעלויות ניכרות הנגרמות בשל השלכות המשבר העולמי ולהתמודד עם קשיים משמעותיים בקיום פעילות עסקית רציפה ושימור שרשראות האספקה , כפי שיתואר להלן . לצערנו נראה כי על אף פעילות הממשלה המבורכת בתחומים ,שונים זו אינה עושה מספיק על מנת לסייע לעסקים ולציבור להתמודד עם השלכותיו הכלכליות של המשבר והשפעותיו על יוקר המחייה . 4. כך לדוגמא : 4.1 . עליית מחיר הארנונה והתשלומים המוניציפליים - הטייס האוטומטי מעלה את תשלומי הארנונה מדי שנה מעל לעליית מדד המחירים לצרכן, וללא כל תמריץ להתייעלות מצד השלטון .המקומי בחמש השנים האחרונות, עלתה ה ארנונה בלמעלה מ11% , כולל עלייה של קרוב ל2% בשנת2022, זאת לא כולל העלאות חריגות שאושרו לרשויות . בנוסף, בעידוד משרד האוצר ומשרד הפנים מטילות הרשויות המקומיות היטלים שונים ומשונים (פיתוח, סלילה וכד') בסכומים אסטרונומיים המגדילים את עלויות הייצור . רק לאחרונה אשררה הקואליציה את גביית אגרות השמירה, ואף הפכה את האפשרות לגביית .אגרת שמירה לקבועה, מבלי להתייחס לתוספת העלות על העסקים ועל הציבור 4.2 . משבר הנמלים ועלויות ההובלה – עלויות ההובלה של חומרי הגלם עלו ב400% ויותר בשנה האחרונה . בנוסף למרות בקשותינו להתערב ות הממשלה לפתרון המצב בנמלים וצמצום התור התפעולי, לא נענו פניותינו ל שרת התחבורה או מי משרי הממשלה, למרות קביעה ברורה של משרד האוצר כי עלות המחדל בנמלים היא כ9 בשנה המשפיעים באופן ישיר על המחירים₪ מיליארד .לצרכן כמו כן, לאור המשבר הבינ"ל, חברות הספנות ניצ לו מחסור חריף במכולות, הקפיצו מחירים והפכו לחברות הרווחיות ביותר במשק. לצערנו לא מצאה לנכון הממשלה לפנות ל חברות התובלה הימית ל מתן .את מחירי ההובלה על מנת שלא להעמיק את יוקר המחייה 4.3 . עליית מחירי חומרי הגלם לתעשייה – עלות חומרי הגלם לתעשייה הבא לידי ביטוי במדדIRM המתפרסם ע"י האקונומיסט רשם בממוצע שנת2021 זינוק בשיעור חד של כ- 40% ו כן, לפי האקונומיסט בשנת2022 צפויה עלייה נוספת של כ- 4.6% . מדד זה משקף מחירים של9 סחורות מתחום המתכת הבסיסית, סיבים, גומי ונפט 4.4 . מחירי המים – ה מים הם תשומה משמעותית בתעשיית המזון. מחירי המים, לתעשייה עלו ,בעשרות אחוזים בשנים האחרונות והם צפויים לעלות שוב בשל הגידול בעלויות האנרגיה המשמשים להתפלת ושאיבת מים . מחיר המים לתעשייה גבוה מהמחיר הריאלי, והתעשייה .למעשה מסבסדת ביתר את משק המים,בקשותינו להפחתת מחיר המים למחיר הריאלי לא נענו והעלות העודפת על התעשייה היא כ100 בשנה₪ מיליון. 4.5 . עליית מחירי האנרגיה- רק השבוע התבשרנו על עלייה של10% במחירי החשמל לעסקים , והתעלמות של רשות החשמל מחלופות שיאפשרו מיתון בהעלאת התעריף. זאת לצד התייקרות של כ5.3% במחיר הדלק, המביא את המחיר לשיא של7 שנים, כאשר למעלה מ60% מהמחיר .מקורו בתשלומי מס למדינה 4.6 . עליית מיסים – למרות התרעותינו על ההשלכות על יוקר המחייה המשיכה הממשלה להעלות מיסים המשפיעים על התעשייה. רק לאחרונה העלתה הממשלה מיסים על שמנים המשמים במכונות תעשייתיות ללא כל הצדקה. כמו כן, ממשיכה הממשלה להעלות את המס על הסולר מדי שנה, למרות שאין כיום חלופה ריאלית ותח .רותית לשימוש בסולר 4.7 . עלויות ימי בידוד ומחלה – מאז פרוץ המגי פ ה לחיינו נשאו המעסיקים בישראל בעלות של למעלה מ-4 בגין מימון ימי הבידוד והמחלה לעובדים. עלות אשר רק בשל עתירת התאחדות₪ מיליארד התעשיינים החלה המדינה להשתתף במימונה בגובה של50% ולאורך שנת2021 בלב.ד 4.8 . עלויות רגולציה עודפת בישראל– בהתאם לדוח מבקר המדינה עלות הרגולציה העודפת בישראל היא כ58 בשנה, על פי נתוני משרד האוצר מדובר בעלות₪ מיליארד ה מגיעה אף לכדי70 מיליארד . בשנה₪ ניתן להעריך בזהירות כי האכיפה העודפת והייחודית על ענף המזון גורמת לכך שעלות הר גולציה על מפעל מזון גבוהה בלפחות25% מעלות הרגולציה על עסק "רגיל" (רגולציה עודפת .של משרד הבריאות, רישוי עסקים, כשרות וכד'), ועוד יותר מכך לעומת עסקים אחרים על אף פעולות הממשלה, הפחתת עלויות אלו טרם בוצעו בפועל ויעבור זמן עד אשר העסקים בישראל .יוכלו ליהנות מפירות הרפורמה המבורכת ברגולציה 4.9 . עלויות שכר עבודה- שכר ה עבודה בישראל, ובתעשייה בפרט, גדל בעשור האחרון בשיעורים גבוהים וחריגים בכל השוואה בינלאומית, פי2 י ותר מאשר בממוצע מדינות ה - OECD . בישראל גדל שכר המינימום בכ - 28% והשכר הממוצע בכ- 18% בע ו ד בממוצע מדינות ה - OECD מדובר על שיעור גידול של כ- 9% בלבד ב שכר הממוצע . 4.10 . מע "מ על מוצרי מזון– שיעור המע"מ על מוצרי מזון בישראל עמד על17% בעוד באירופה ובממוצע מדינות ה- OECD על9% בלבד. כך, שיעור המע"מ על מזון בישראל הינו כמעט פי2 ממוצע ה- OECD והאיחוד האירופי. נדגיש, כי יישום מדיניות של הפחתת מע"מ והחלת מע"מ דיפרנציאלי על כלל מוצרי המזון לשיעור ד ומה לממוצע ה- OECD ואף למטה מכך תסייע בהקלת .יוקר המחייה ותוביל לצמצום הפערים החברתיים במשק 5. זאת ועוד, התחזקות השקל המתוארת במכתבכם כ"שובר שוויון" וכהוזלה משמעותית בעלויות ,מחירי חומרי הגלם והמוצרים המיובאים היא כאין וכאפס לעומת שורת ההתייקרויות המצויינות לעיל והמצויות ברובן המוחלט בשליטתה הבלעדית של הממשלה. יתרה מכך, אדגיש כי לא דומה הדבר בין חברות יצרניות שהחלק העיקרי של העלויות שלהן הוא בשקלים, לעומת יבואנים שמרבית .עלות המוצר שלהם נקבעת בצמוד לשער החליפין לצורך המחשה, בעוד השקל התחזק בשיעור של כ - 6% בשנה האחרונה, עלויות הת ובלה עלו בלמעלה מ400% ו מחיר חומרי הגלם לתעשייה בניכוי השינוי בשער השקל דולר בכ- 32% . 6. נראה אם כן, כי המפתח האמיתי לטיפול ביוקר המחייה ולהתמודדות עם עליות המחירים הוא דווקא במרכיבי העלויות המצויים באופן מלא בשליטת הממשלה. ככל שיש בכו נת ו הממשלה להביא לבשורה בתחום ולסייע למגזר העסקי ולציבור להתמודד גל ההתייקרויות אני קורא לכם ראשית .לטפל במרכיבי עלות אלו 7. מצופה מן הממשלה, בבחינת נאה דורש נאה מקיים, להקפיא בעת הנוכחית את גל ההתייקרויות המאסיבי שבשליטתה,, לרבות מחירי הדלק ובכך לסייע למשק באופן אמיתי. במקום זאת בחרה הממשלה לה ביא לשורה של התייקרויות משמעותיות בתחומה , תוך הכפשה והסתה לא מוצדקת כנגד תעשיית המזון הישרא ,לית והמגזר הפרטי אשר גילו אחריות חברתית במשך העשור האחרון כולו .ובשנתיים האחרונות ביתר שאת 8. לפיכך, בתקופה מורכבת זו, ובטרם השתלחות בתעשייה הישראלית אשר נרתמה במלואה למען המשק הישראלי, אנו קוראים לכם לגלות אחריות ולהקפיא את עליות תשומות היצור במדינה אשר מצ ויות בשליטתה הבלעדית של המדינה. כן, אבקשכם למנות צוות משותף עם נציגי התעשייה הישראלית במטרה לבחון דרכים יצירתיות להבטחת יציבות מחירים בישראל לאור המשבר העמוק בו מצוי העולם כולו - זאת תוך בחינת התרומה האפשרית של כלל הגורמים הרלוונטיים לסייע לעניין . 9. אנו נמשיך לעקוב באחריות הלאומית הנדרשת אחר פעולות הממשלה להורדת יוקר המחייה, לשיפור .הסביבה העסקית והתחרותית בישראל ולאספקת מוצרים ושירותים לציבור באופן מיטבי 10 . למען הסדר הטוב יובהר, כי מכתב זה אינו כולל"מידע רגיש מבחינה תחרותית" של איזה מחברי ההתאחדות, אשר ממי לא אינם ידועים להתאחדות ואין בו כל קריאה לפעולה או להימנעות מפעולה .מצד ההתאחדות ,בכבוד רב ד"ר רון תומר :העתק ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אלכס קושניר, יו" ר ועדת ה כספים