חומר רקע

PDF 15,731 תווים המסמך המקורי ↗
1 ‏12 –דצמבר– 21‏ לכ בוד ‏ ח"כ ניר אורבך שלום‏רב,‏ ‏ ‏ :הנדון ריכוז מידע ונתונים בנושא תמ"א52/1 לאזורי כריה וחציבה של אבן לניסור המנהל‏האזרחי‏פרסם‏תמ"א‏52/1‏-‏ תוכנית ‏ מתאר‏אזורית‏לאזורי‏כריה‏וחציבה‏של‏אבן‏לניסור‏ ביהודה‏ושומרון.‏ ‏ ב בחינת‏התוכנית‏על‏ידי‏גורמי‏מקצוע‏עולים‏כשלים‏חמורים‏בתכנון,‏ופגיעה‏חמורה‏באיכות‏ הסביבה,‏איכות‏החיים,‏הבטחת‏בריאות‏הציבור,‏צורכי‏בטחון‏ורצף‏שטחי‏C,‏צירי‏תחבורה‏ ותשתיות,‏ארכיאולוגיה‏ומורשת,‏נזקי ם‏נופיים,‏שיקום‏מחצבות,‏שמירה‏על‏שטחים‏פתוחים,‏ ערכי‏טבע,‏הידרולוגיה‏וגיאולוגיה.‏ ‏ (השוואה‏פשוטה‏בין‏הוראות‏התוכנית‏להוראות‏תכנית‏המתאר‏הארצית‏בישראל‏הקטנה‏14‏ ב'),‏ מראה‏פער‏עצום‏בין‏שתי‏התוכניות‏בעיקר‏במעבר‏הישיר‏בין‏תמ"א‏להיתרי‏בניה,‏ללא‏אישור‏ תכניות‏מפורטות‏כנדרש‏בהליכי‏התכנון‏תקינים,‏ופגיעה‏אנושה‏ברגולציה‏באכיפה‏ובחוסר‏ התייחסות‏לשמירה ‏ על‏כללי‏פיתוח‏בר‏קיימא‏לשמירת‏הסביבה‏ואיכות‏החיים‏במרחב.‏ ‏ נראה‏כי‏הוראות‏התוכנית‏משקפות‏רצון‏לספק‏את‏החוסר‏באגרגטים‏בתחומי‏ישראל‏הקטנה‏תוך‏ יצירת‏ערוץ‏עוקף‏תכנון‏ויצירת‏נוהל‏קלוקל‏שאין‏בו‏רגולציה‏שקולה‏ואחראית.‏תוכנית‏זו‏תפגע‏ באופן‏ישיר‏ועקיף‏בתושבים‏רבים‏ וברשויות‏מוניציפאליות‏באזור‏יהודה‏ושומרון.‏ ‏ מצ"ב‏ריכוז‏מידע‏ונתונים‏בנושא‏זה.‏ ‏ ‏ ,בברכה ‏ יגאל‏דילמוני ‏ מנכ"ל‏ ‏ ‏ ‏ 2 משאב הקרקע והצורך באגרגטים ככלל‏ניתן‏לומר‏כי‏הוראות‏תכנית‏מתאר‏אזורית‏52/1וה‏,כנו‏ברשלנות ‏ ללא‏יחס‏מכבד‏למשאב‏ היקר‏ביותר‏של‏מדינת‏ישראל‏והוא‏.משאב‏הקרקע הלחץ‏הקיים‏במדינת‏ישראל‏להפקת‏ אגרגטים ,‏מובן‏לאור‏המשבר‏החמור‏בו‏נמצאת‏תעשיי ת‏ האבן‏בישרא ל.‏דוח‏פינס‏(הצוות‏הבינמשרדי‏למחצבות)‏מגדיר‏כי‏חלק‏מפתרון‏בעיית‏האגרגטים‏ בישראל‏הינו‏הבאתם‏ממחצבות‏באיו"ש,‏וכבר‏כיום,‏המחצבות‏הפיראטיות‏והחוקיות‏באיוש‏ מספקות כ‏40%‏.מהאגרגטים‏לתחומי‏ישראל‏הקטנה אולם‏ לא‏ייתכן‏כי‏הפתרון‏לבעיה‏הינו‏יצירת‏נוהל‏קלוקל‏שאין‏בו‏רגולציה‏סבירה‏שתאפשר‏ כריה‏ ברת‏קיימא‏תוך‏שמירה‏על‏היבטים‏שונים‏של‏אדם,‏סביבה,‏נוף‏וטבע.‏ גם‏ הגדרת‏תמ"א‏52/1‏ לאבן‏נסורה‏הינה‏ זריית‏חול‏ שכן‏ יש‏יסוד‏סביר‏להניח‏ כי‏ה י עד‏הינו‏ אגרגטים‏ולא‏אבן‏נסורה.‏חשש‏זה‏מתחזק‏לאור‏סקר‏גיאולוגי‏שערכנו‏ומציג‏מ ידע‏על‏שכבות‏ האבן‏בפוליגונים‏הנבחרים,‏ בהם‏ה אבן‏ האפשרית‏לניסור‏ נמצאת‏במעמקי‏האדמה‏וכל‏שכבות‏ האבן‏עד‏אליה‏מיועדות‏לגריסה‏לאגרגטים‏(חצץ‏ודומיו).‏ כשלים תכנוניים מרכזיים 1. תמ"א‏שעוברת‏להיתרי‏בניה‏ללא‏תוכנית‏מפורטת‏בדרך‏כנהוג.‏בעיקר‏בנושא‏עם‏ רגישויות‏סביבתיים‏כל‏כך‏גדולות.‏דבר‏שיוצר‏בעיות‏אכיפה,‏בחינת‏חלופות,‏בדיקת‏ נזקים‏סביבתיים,‏הגשת‏תסקירי‏סביבה,‏תכנון‏אזורי‏ראוי.‏ 2. תכנון‏ובחירת‏פוליגונים‏בהליך ‏ שאינו‏עומד‏בתנאי‏סף‏של‏בחינת‏ חלופות‏והכנת‏סקרים‏ לפי‏רגולציה‏ראויה‏לתחום‏ יוצרת‏ פוטנציאל‏נזק‏סביבתי‏אדיר.‏ 3. ת חולת‏ תמ"א‏52/1‏ תהייה‏ על‏כל‏שטחי‏Cו‏ ניתן‏יהיה‏להוסיף‏שטחים‏ופוליגונים‏נוספים‏ תוך‏התייעצות‏עם‏קמ"ט‏מסו"ת‏וקמ"ט‏איכות‏הסביבה‏בלבד,‏ופרסום‏למשך‏60‏ יום.‏ מ דובר‏ בהליך‏מסוכן‏שיאפשר‏בעתיד‏פתיחת‏מחצבות‏בלי‏בדיקת‏נזקים‏ופגיעה‏סביבתית‏ ובריאותית.‏ 4. בעיות‏בטחון‏בהם‏סגירת‏מסדרונות‏של‏שטחי‏C‏ שנשמרו‏מאז‏הסכמי‏אוסלו,‏שליטה‏על‏ צירי‏תנועה,‏קרבה‏לישובים.‏ 5. הפיכת‏יהודה‏ושומרון‏לחצר‏אחורית‏של‏מדינת‏ישראל‏לחציבה‏והפקת‏אגרגטים.‏ למחצבות‏יש ‏ פיקוח‏רגולטורי‏משמעותי‏הן‏בשל‏ההיקף‏הכלכלי‏של‏הפעילות‏והן‏בשל‏ .המשמעות‏התשתיתית‏של‏החומר‏למדינת‏ישראל ‏ בתחום‏זה‏בכל‏המדינה‏ישנם‏כללים‏ רגולטוריים‏קפדניים‏ושמירה‏על‏בריאות‏הציבור‏ואיכות‏הסביבה‏(תמ"א‏14‏ ב'),‏וביהודה‏ ושומרון‏יהיו‏כללים‏מקלים‏מאוד‏(אם‏בכלל)‏ובל תי‏ניתנים‏לאכיפה.‏‏ 3 השוואה לתוכנית מתאר ארצי ת14 'ב השוואה‏פשוטה‏להוראות‏תכניות‏מתאר‏ארציות‏חלקיות‏לכריה‏וחציבה‏בישראל‏הקטנה‏ .מלמדות‏על‏הפער‏העמוק‏בין‏ההוראות להלן‏מספר‏דוגמאות:‏ 1. גאולוגיה ‏–‏ ברור‏כי‏הבסיס ‏ לכריה‏וחציבה‏הינו‏ניתוח‏המסלע‏המתאים‏כחומר‏גלם‏ לצרכים‏של‏מדינת‏ישראל.‏ בכל‏תכנית‏בישראל‏ברשימת‏האתרים‏מופיע‏סוג‏המסלע‏ באתר‏המצדיק‏את‏הכריי ה‏ /‏חציבה‏.‏רשימה‏המתבססת‏על‏סקר‏גיאולוגי‏ראשוני‏ שנעשה‏באיתור‏הפוליגונים‏המצוינים‏בתכנית‏המתאר.‏בתמ"א‏52/1‏ אין‏ציון‏של ‏ המסלע‏ ברשימת‏האתרים.‏ואין‏סקר‏גיאולוגי‏שמצדיק‏את‏הפוליגונים ‏ שנבחרו.‏הקריטריון‏ היח יד‏לבחירת‏האתרים‏הוא‏–‏ כל‏דאלים‏גבר,‏וכל‏מי‏שחצב‏עד‏כה‏באופן‏פיראטי-‏ יצא‏ .נשכר.‏בהרחבת‏פוליגונים‏קיימים ‏ אמנם‏קיימת‏התייחסות‏גיאולוגית‏לאתר‏חציבה‏אחד‏ (בית‏פאג'ר)‏בגוש‏עציון,‏א ולם‏על‏פי‏חוות‏דעת‏של‏מומחה‏לגיאולוגיה‏פרופ'‏עמוס‏ פרומקין,‏הוא‏לוקה‏באי‏דיוקים‏ואינו‏‏מתאים‏לכל‏שאר‏אתרי‏הכריה‏המצוינים‏בתמ"א.‏ 2. מינוחים מטעים ‏–‏ בתמ"אות ‏ בישראל‏ישנה‏אבחנה‏בין‏כריה‏(פעולה‏מכנית‏ללא‏שימוש‏ )בפיצוץ‏הסלע)‏לבין‏חציבה‏(פעולה‏הדורשת‏פיצוץ‏המסלע‏בחומרי‏נפץ.‏ בתמ"א‏52/1‏ כורכות‏הוראות‏התכנית‏את‏הכריה‏והחציבה‏יחדיו,‏ומאפשרות‏את‏שתי‏הפעולות‏עם‏ הסתייגות‏המאפשרות‏לקמט‏מסו"ת‏לאפשר‏פיצוצים‏מתואמים‏גם‏בפעול ות‏של‏אבן‏ )נסורה‏(שעקרונית‏אינם‏כוללים‏הליך‏הכולל‏פיצוץ‏המסלע‏בחומרי‏נפץ .‏ 3. הנחות יסוד מוטעות ‏-‏ הנחת‏המוצא‏הינה‏כי‏עקב‏גודלן‏הזעיר‏של‏היוזמות‏לא‏קיימת‏ התכנות‏כלכלית‏להכין‏עבור‏ כ ל‏אחת‏מהן‏תכנית‏מפורטת‏לשינוי‏ייעודי‏הקרקע‏(תב"ע)‏ על‏כל‏ההליך‏התכנוני‏הנלווה‏להן ‏)(מתוך‏דברי‏ההסבר‏לתכנית .‏ הנחת‏מוצא‏זאת‏הינה‏ מוטעית‏ומטעה.‏לא‏ייתכן‏כי‏כל‏הליך‏תכנוני‏של‏שימוש‏בקרקע‏למט רה‏כלשהי‏(מגורים,‏ תעשיה,‏מבני‏ח קל אות,‏מוסדות‏חינ וך)‏מחייב‏הגשת‏תכנית‏מפורטת‏על‏כ ל‏המשתמע‏ מכך,‏(לשם‏הדוגמא‏–‏ יקב‏בוטיק‏קטן‏אשר‏מתפרס‏על‏שטח‏של‏הרבה‏פחות ‏מ20‏ דונם,‏ ואשר‏היקף‏רווחיו‏קטן‏בהרבה‏מאשר‏כ רי ה‏של‏אבן‏נסורה‏משטח‏של‏20‏ דונם,‏מחייב‏ הגשת‏תכנית‏מפורטת,‏עם‏אישורי‏כלל‏הקמ"טים‏לפני‏אישור‏התב"ע,‏כולל‏כל‏מרכיבי‏ התכנון‏המלאים,‏אישור‏קמ"ט‏ארכיאולוגיה,‏אישור‏קמ"ט‏תחב ורה,‏אישור‏קמ"ט‏ איכ"ס,‏ועוד ‏–‏ כבר‏בשלב‏הכנת‏ה תב"ע)‏ ואילו‏גורם‏כלכלי‏מסחרי‏מובהק‏כיזם‏של‏ מחצבה‏לא‏יחויב‏בהכנת‏תב"ע‏אלא‏ היתר‏בלבד.‏זאת‏ועוד.‏לצער נו‏הרב,‏אנו‏מודעים‏ להיקף‏האכיפה‏הנמוך‏להחריד‏בתחומי‏המחבצות‏האבן‏ויעודו‏על‏כך‏כאלף‏עדים‏כלל‏ המחצבות‏הפיראטיות‏הפועלות‏באין‏מפריע‏ברחבי‏יו"ש.‏ברור‏כשמש‏כי‏השימ וש‏בתוך‏ הפוליגונים‏המדוברים‏ייעשה‏ללא‏הגשת‏היתר‏תוך‏הרחבה‏של‏החצ י בות‏הקיימו ת‏ ללא‏ .פיקוח‏כמעט‏בכל‏הפוליגונים 4 4. ערפול באשר לגודל המיזמים ‏–‏ לכאורה‏מדובר‏על‏יזמות‏של‏עד‏20‏.דונם‏לכל‏היתר ‏ אך‏ אין‏בהוראות‏התכנית,‏ולא‏בדברי‏ההסבר‏שום‏מגבלה‏על‏כמות‏ההיתרים‏לתא‏שטח‏ שתצא‏בפרק‏זמן‏מסוים,‏או‏לכמות‏ההיתרי ם‏שיזם‏אחד‏יכול‏להגיש,‏כך‏יכול‏ י לה ווצר‏ מצב‏ אבסורדי‏בו‏יזם‏אחד‏מגיש‏20‏ היתרים‏לאתר‏אחד‏תוך‏פרק‏זמן‏קצר,‏ואז ‏ לא‏מדובר‏ על‏יזמות‏זעירה‏של‏20‏.דונם 5. אית ור הפוליגונים –‏ בדברי‏ההסבר‏נאמר‏כי‏איתורי‏הפ וליגונים‏נעשו‏על‏סמך‏איתורי‏ אורט ופוטו‏ועל‏סמך‏חוות‏דעת‏גיאולוגית‏של‏תכנית‏בית‏פ גא'ר‏שנערכה‏ע"י‏דר'‏ דוד‏ סלוצקי.‏חוות‏דעת‏זאת‏לא‏מצורפת‏למסמכי‏התכנית,‏אך‏מאיתורי‏הפוליגונים‏הכוללים‏ נכסים‏לאומיים‏בתחום‏הארכיאולוגיה ‏ (כאתר‏ה"פר"‏באכח"ן‏קבטיה)‏שמורות‏טבע,‏ ערכי‏נוף‏וטבע‏ייחודיים‏כפי‏שיפורטו‏בהתנגדות‏הכוללת,‏עולה‏כי‏איתורי‏הפול יג ונים‏לא‏ נעשו‏במבט‏אחראי‏וכולל.‏מגמה‏קיימת‏בישראל‏לקביעת‏‏פוליגונים‏למחצבות‏הינה‏לדו‏ שימוש‏בקרקע,‏ויצירת‏מחצבות‏באפיקי‏נחלים‏על‏מנת‏להוות‏אגני‏ ניקוז‏למי‏נגר‏עילי,‏ לעיבוי‏האקו ו יפר.‏כל‏הפוליגונים‏שנבחרו‏בתמ"א‏52/1‏ נמצאים‏בקו‏נוף‏בראשי‏ההרים‏ .ללא‏כל‏הגיון‏נופי,‏תכנוני‏או‏גאולוגי 6. מטרות התכנית ‏–‏ השוואה‏פשוטה‏בין‏מטרות‏תכני ת‏ מתאר‏ארצית‏לכרייה‏וחציבה‏14ב'‏ ‏ (בישראל‏הקטנה)‏ לבין‏תמ"א‏52/1‏ ביהודה‏ושומרון,‏ מ בטאות‏את‏חוס ר‏האחריות‏ הסביבתי‏של‏תמ"א‏52/1.‏ בתמ"א‏14ב'‏ ‏ מתוך‏5‏ מטרות,‏1‏ מתייחסת‏לה בט חת‏העתודות‏ לחומרי‏גלם,‏ועוד‏4‏ מטרות‏נוגעות‏לאיזון‏עם‏הצורך‏ב מניעת‏מפגעים‏סביבתיים,‏קביעת‏ הוראות‏הכוללות‏גם‏סגירה‏של‏אתרים,‏קביעת‏הוראות‏בדבר‏מזעור‏נזקים‏סביבתיים‏ והתייחסות‏.אל‏תחומי‏השפעה ‏ בעוד‏שמטרות‏תמ"א‏52/1‏ כוללת‏שתי‏מטרות‏בלבד‏–‏ קביעת‏אזורים‏לכריה‏ וחציבה‏ומתן‏אפשרות‏ליזמות‏ללא‏הג שת‏תכנית‏מפורטת.‏ כ ל‏המטרות‏החשובות‏של‏שמירה‏על‏הסביבה‏הנופית,‏איזון,‏שיקום,‏מזעור‏נזקים‏–‏ אינם‏קיימות‏כלל‏בתמ"א,‏אלא‏מופיעות‏בשפה‏רפה‏ולא‏.מחייבת‏בתנאים‏למתן‏היתר 7. מי אחראי על ההיבטים הסביבתיים?‏-‏ בתכני ת‏14ב'‏ ‏ מוסד‏ תכנון‏לא‏מקבל‏ולא‏דן‏אלא‏ אם‏הוכנו‏וצורפו‏ לתכנית‏–‏ תסקיר‏השפעה‏על‏הסביבה,‏סקר‏ארכיאולוגי‏במידת‏הצורך,‏ סקר‏גיאולוגי‏שיש‏לו‏הגדרות‏מדויקות‏בנספח‏לתמ "א,‏תכנית‏חצי בה‏ אשר‏הוראותיה‏ מפורטו ת‏בנספח‏עצמאי‏לתמ"א ,‏הנחיות‏לשיקום‏בעתיד .‏לעומת‏זאת,‏בתמ"א‏52/1‏ האחריות‏על‏ההתייחסות‏מוטלת‏על‏ המדינה‏(דרך‏הקמ"טים)‏ולא‏על‏מגיש‏הבקשה‏ להיתר.‏ ‏ זאת‏ועוד.‏ אם‏תוך‏30‏ יום‏הקמ"ט‏הממונה‏לא‏מגיב‏מוציא‏התייחסות‏–‏ ועדת‏ המשנה‏רשאית‏לדון‏בבקשה‏ל היתר‏גם‏ללא‏חוות‏הדעת‏הר לוונטית.‏כל‏זה‏יקרה‏ בלב‏ ש דרת‏ההר‏המרכזית‏של‏מדינת‏ישראל,‏באזורי‏הררי‏נופי‏הזקוק‏לשימור,‏ במקום‏בו‏ נמצאת‏ ראשית‏הה י סטוריה‏ של‏עם‏ישראל,‏עם‏מאות‏אתרי‏ארכיאולוגיה‏בהם‏ ממצאים‏ חשובים‏ורבים‏מתקופות‏ה י סטוריות‏בעלות‏חשיבות‏עצומה.‏אף‏מטלה‏מהמטלות‏ הבסיסיות‏המוטלת‏על‏יזם‏בישראל‏הקטנה‏לא‏מוטלת‏על‏מגיש‏ההיתר‏בתמ"א‏באיו "ש.‏ קשה‏להימלט‏מן‏התחושה‏שמדינת‏ישראל‏רואה‏ב אזור‏חצר‏אחורית‏ והיא‏עוצמת‏עין‏ 5 ומתעל מ ת‏מהנזקים‏הסביבתיים,‏הארכיאולוגים,‏הנופים‏והגיאולוגים‏שיגר מו‏ע"י‏חציבה‏ .לא‏מפוקחת‏ולא‏מבוקרת‏ללא‏עריכת‏תסקירים‏כראוי 8. רגישות הידרולוגית ‏–‏ כל‏הפוליגונים‏נמצאים‏באזור‏רגיש‏הידרולוגי ת‏ באזורי‏החלחול‏ של‏אקוויפר‏ההר,‏ובאגני‏ניקוז‏הנגר‏העילי‏לנחלים‏הזורמים‏מערבה.‏ניסור‏סלע‏מצריך‏ שימוש‏רב‏במים,‏והתשטיפים‏שנוצרים‏פוגעים‏ומזהמים‏את‏הסביבה,‏מי‏התהום‏והנגר‏ .העילי 9. שיקום מחצבות -‏ כל‏ תכנית‏מחייבת‏בישראל‏התייחסות‏למועד‏סגירת‏האתר,‏בעוד‏ שבתמ"א‏52/1‏ אין‏דרישה‏להתייחס‏לתאריך‏ואופן‏סיום‏העבודה‏באתר‏אלא‏דרישה‏ .כללית‏לעמידה‏בהוראות‏החוק‏לשיקום‏המחצבות‏בלבד ‏ 10 . מבנים באזורי הכרייה ‏–‏ סעיף‏12ב‏ פרק‏ב‏להוראות‏התכנית‏מאפשר‏הקמת‏מבני‏קבע‏ נלווים‏למחצבות‏ללא‏קביעת‏כל‏מגבלה‏על‏גובה,‏שטח,‏זכויות‏בניה‏וכיו"ב.‏יצוין‏כי‏ גם‏ בתמ"א‏בישראל‏אין‏הגדרה‏ל מב נים‏נלווים‏–‏ אך‏התמ"אות‏בישראל‏מחייבות‏הגשת‏ תכנית‏מפורטת‏שתאושר‏עי‏מוסדות‏התכנון‏ובהן‏מפורטות‏הזכויות‏ומהגבלות‏על‏הבניה.‏ הענקת‏סמכות‏לועדת‏משנה‏לרישוי‏להחליט‏שלא‏על‏בסיס‏תכנית‏מפורטת‏מהו‏היקף‏ הבינוי‏הנדרש,‏ומהם‏המגבלות‏והזכויות ‏ ללא‏תכנית‏מפורטת‏הינה‏הענקת‏סמכות‏שלא‏ כדין‏לועדת‏המשנה‏לרישוי.‏ בנוסף ‏ תותר‏הקמת‏מבני‏מסחר‏לשיווק‏התוצרת‏–‏ דבר ‏ שיהפוך ‏ את ‏ המחצבות ‏ הקרובות ‏ לצירי ‏ התנועה ‏ לאתרי ‏ מסחר ‏ באבן ‏ וחומרי ‏ בניה .‏ זאת ‏ ועוד .‏ דבר ‏ זה ‏ אינו ‏ מתיישב ‏ עם‏חובת‏המכרז‏במסחר‏שנשמרת‏בקנאות‏בתחומי‏המסחר‏ בתכניות ‏ השונות‏במאושרות‏ע"י‏ מת "ע.‏ 11 . היבטים תחבורתיים ‏–‏ נושא‏הבטיחות‏הכרוך‏במשאיות‏טריילר‏עמוסות‏באבני‏חציבה‏ הינו‏קריטי,‏ההתחברויות‏הלא‏חוקיות‏כיום‏לכבישי‏נת"י‏ברחבי‏איו"ש‏מהוות‏סכנה‏ בטיחותית‏חמורה.‏תוספת‏משאי ות‏ללא‏תכנון‏מפורט‏ותיאום‏עם‏נת יבי‏ ישראל‏ל חיבור‏ כפי‏שנדרש‏בתכנית‏מפורטת,‏מהווה‏סכנה‏בטיחותית‏חמורה‏ועומס‏על‏כבישים‏שכבר‏ היום‏הינם‏בתת‏תפקוד‏ובכשל‏תחבורתי‏בשעות‏העומס.‏אין‏בתמ"א‏התייחסות‏לכך,‏ פרט‏לסעיף‏המתנה‏את‏דרכי‏הגי שה‏ באישור‏קמ"ט‏תחבורה,‏בעוד‏ש כל‏ תכנית‏מפורטת‏ מחייבת‏תיאום‏עם‏נתיבי‏ישראל‏כחלק‏ממטלות‏ה יזם.‏חשוב‏לציין‏בהקשר‏זה‏כי‏לאתר‏ של‏20‏ דונם‏אין‏הצדקה‏כלכלית‏להסדרה‏תקנית‏של‏צומת‏עם‏כביש‏נת"י,‏מה‏שהופך‏את‏ הוראות‏התכנית‏המחייבות‏תיאום‏ההיתר‏עם‏המפקח‏על‏התעבורה‏ללא‏רלוונטיות.‏שום‏ מיזם‏של‏20‏ דונם‏לא‏יכול‏להחזיק‏כלכלית‏חיבור‏תקני,‏מה‏שמעיד‏על‏הסבירות‏ שמיז מים‏גדולים‏ורחבים‏בהרבה‏יבוצעו‏ללא‏אכיפה‏והם‏יהוו‏את‏מקור‏המימון‏לביצוע‏ .החיבור‏לכביש‏נת"י,‏במידה‏ויבוצע 12 . תנאים למתן היתר ‏–‏ מרבית‏המסמכים‏החיוניים‏של‏סקר‏גיאולוגי‏ותסקיר‏השפעה‏על‏ הסביבה‏כלל‏אינם‏מופיעים‏בתמ"א‏52/1‏ (לשם‏השוואה,‏להגדרת‏תכנית‏חיצוב‏מוקדש‏ פרק‏ש לם‏בתמ"אות‏המקבילות‏בישראל,‏בעוד‏שבתמ"א‏52/1‏ אין‏כלל‏הגדרה‏מהי‏תכנית‏ חיצוב)‏‏תכנית‏חיצוב‏הינה‏תוצר‏של‏סקר‏גיאולוגי‏ותסקיר‏השפעה‏על‏הסביבה.‏מעט‏ 6 המסמכים‏המוזכרים‏–‏ מוזכרים‏כאופציה‏בלבד‏-‏ מסמך‏נופי‏סביבתי‏,‏מסמך‏ניקוז‏ .והידרולוגיה 13 . פיקוח ואכיפה ‏–‏ לא‏ברור‏ולא‏מצויין‏כיצד‏תתבצע‏פעולות‏פיקוח‏ואכיפה.‏כיצד‏ישמרו‏ ההנחיות‏בדבר‏אופי‏העבודה‏לניסור‏ולא‏להפקת‏אגרגטים,‏כיצד‏ייאכ ף‏ חוק‏אוויר‏נקי‏ ורישוי‏עסקים,‏ושאר‏תחומי‏האכיפה‏הסביבתית.‏ 14 . תמלוגים למדינה ושיקום המחצבות ‏–‏ היחס‏הרציני‏שמפגינה‏המדינה‏כלפי‏אוצרות‏ הקרקע‏בתמא‏14ב‏ '‏בא‏לידי‏ביטוי‏ה ן‏ בתמלוגים‏הנדרשים‏ע"י‏רמ"י‏למחצבים‏(מה‏ שהופך‏את‏התחרות‏עם‏היצרנים‏הפלסטינים‏לאי‏שוויונית‏–‏ גם‏אין‏להם‏צורך‏בעמידה‏ במכרז,‏וגם‏הם‏א ינם‏משלמים‏תמלוגים‏על‏הקרקע)‏וה ן‏ בתשלומים‏לקרן‏לשיקום‏ מח צבות‏שמחייבים‏תכנית‏שיקום‏ברורה‏ומוגדרת‏לכל‏מחצבה.‏ההגדרות‏בהוראות‏ תמ"א‏52/1‏ לנושא‏השותפות‏בקרן‏לשיקום‏מחצבות‏אינן‏ברורות‏דיין,‏ולא‏ברור‏האם‏ חובת‏התשלום‏הינה‏גם‏על‏מפעילים‏פלסטינים‏באדמות‏שאינן‏אדמות‏מדינה,‏מה‏ שמהווה‏את‏רוב‏הפוליגונים‏המוצעים‏בתמ"א.‏ קשה‏ל הימלט‏מן‏התחושה‏שמדובר‏בתכנית‏חובבנית,‏שמעלה‏מס‏שפתיים‏לא‏אחראי‏המסכן‏את‏ .עתידה‏הנופי‏של‏לב‏מדינת‏ישראל‏ושדרת‏ההר‏המרכזית מידע ובחינה ראשונית של כל פוליגון / אתר מוצע לחציבה להלן‏פרטים‏והתייחסות‏ראשונית‏לכל‏אחד‏מאתרי‏האכח"ן‏המוצעים,‏הסכנות‏והנזקים‏ המצויים ‏ באתר‏זה.‏(מדובר‏בהתייחסות‏כללית‏וראשונית.‏יתכנו‏תוספות).‏ 1. :אכח"ן קבטיה שטח‏הפוליגון‏–‏6033‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏682‏ דונם.‏11%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏אתרים‏ארכיאולוגים‏בהם‏'אתר‏הפר',‏חלקו‏בתוך‏שמורת‏טבע‏ מנדטורית,‏אזור‏טבעי‏של‏מסדרון‏אקולוגי,‏ רגישות‏הידרולוגי ת ,‏שטח‏טבעי‏למניעת‏סחף‏ קרקעות‏וחלחול‏נגר‏למי‏תהום‏באגן‏ניקוז‏חדרה,‏חלקו‏עמק‏עם‏קרקע‏חקלאית‏ שמצריכה‏הסרה‏עד‏לעומק‏רב,‏פגיעה‏נופית,‏פגיעה‏באיכות‏חיים‏של‏הכפרים‏סביב.‏ 2. :אכח"ן ג'מעין שטח‏הפוליגון‏–‏963‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏221‏ דונם.‏23%‏ מהפו.ליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏אתר‏ארכיאולוגי,‏צמוד‏לכביש‏ראשי‏מס'‏5‏ חוצה‏שומרון‏בין‏תל‏אביב‏ לבקעת‏הירדן,‏איום‏בטחוני‏על‏כביש‏אסטרטגי‏5,‏חותך‏תוכנית‏תחבורה‏לכביש‏ומסילת‏ רכבת,‏מסלע‏מתאים‏לאגרגטים‏ולא‏לאבן‏נסורה‏המצויה‏כבר‏במחצבות‏הסמוכות‏ בשטח‏B,‏פגיעה‏במעבר‏חי ות‏בר,‏מפגעי‏אבק‏לתושבי‏האזור‏והעיר‏אריאל,‏רגישות‏ הידרולוגי ת‏ בתחום‏אגן‏ניקוז‏נחל‏קנה.‏‏ 7 3. :אכח"ן אל מזרע אל קבליה שטח‏הפוליגון‏–‏930‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏53‏ דונם.‏6%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏צמוד‏לישובים‏נחליאל ‏ וכרם‏רעים,‏מפגעי‏אבק‏איכות‏חיים‏ובריאות‏ לתושבי‏הסביבה,‏איום‏בטחוני‏על‏הישובים,‏אתרי‏עתיקות‏וארכיאולוגיה,‏אזור‏טבעי‏ ובית‏גידול‏למינים‏רבים,‏עצי‏זית‏ואלון‏עתיקים,‏‏רגישות‏הידרולוגי ת‏ בתחום‏אגן‏ניקוז‏ נחל‏נטוף.‏ 4. :אכח"ן ביר זית שטח‏הפוליגון‏–‏92‏ דונם.‏ שטח‏מופר ‏ כיום‏–‏12‏ דונם.‏14%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏פגיעה‏נופית‏באזור‏כמעט‏לא‏מופר,‏שטח‏קטן‏וברובו‏מיועד‏לאגרגטים,‏ פוגע‏בתוכנית‏תחבורה‏לכביש‏באזור.‏ 5. :אכח"ן בית פג'ר שטח‏הפוליגון‏–‏1790‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏888‏ דונם.‏49%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏א תר‏עתיקות,‏ממצא‏ארכיאולוגי‏משמעותי‏–‏ אמת‏ערוב‏–‏ אמת‏מים‏ עתיקה‏והארוכה‏ביותר‏לירושלים‏מימי‏בית‏שני,‏רגישות‏הידרולוגי ת‏ בתחום‏אגן‏הניקוז‏ של‏נחל‏ערוגות,‏אדמות‏מדינה‏רבות‏בתחומי‏מוא"ז‏גוש‏עציון,‏צמוד‏לתוכנית‏כביש‏ עתידית‏ותוכנית‏רכבת.‏ 6. :אכח"ן מליך שטח‏הפוליגון‏–‏2520‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏387‏ דונם.‏15%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏סגירת‏מסדרון‏תנועה‏אסטרטגי‏לבסיס‏חיל‏האוויר‏בעל‏חצור,‏מסדרון‏ תנועה‏זה‏נשמר‏מאז‏הסכמי‏אוסלו‏בשליטה‏ישראלית,‏חיבור‏שטחי‏B‏ מצפון‏ומדרום,‏על‏ תחום‏כביש‏הגישה‏לבסיס‏חיל‏האוויר,‏רוב‏המסלע‏אינו‏מתאים‏לאבן‏ניסור‏אלא‏ לאגרגטים,‏פגיעה‏נופית‏במרחב‏מדרון‏תלול‏ומרשים,‏רגישות‏הידרולוגי ת‏ בתחום‏אגן‏ ניקוז‏נחל‏ייטב.‏ 7. :אכח"ן סעיר שטח‏הפוליגון‏–‏1150‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏601‏ דונם.‏52%‏ מהפולי.גון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏אתרים‏ארכיאולוגים,‏סגירת‏מסדרון‏תנועה‏אסטרטגי‏ממזרח‏גוש‏עציון‏ והישובים‏אספר‏מיצד‏ופני‏קדם‏לכיוון‏כביש‏60,‏מסדרון‏תנועה‏זה‏נשמר‏מאז‏הסכמי‏ אוסלו‏בשליטה‏ישראלית,‏פגיעה‏חמורה‏בתוכניות‏כבישים‏ורכבות,‏פגיעה‏בשטח‏טבעי‏ ובנוף,‏פגיעה‏בעצירת ‏ סחף‏הקרקעות‏ובחלחול‏מי‏נגר‏לאקוויפר‏ההר,‏חציית‏מסדרון‏ אקולוגי,‏סמיכות‏צמודה‏לישוב‏אספר‏מיצד‏וסכנה‏ביטחוני ת‏ לתושבים.‏ 8 8. :אכח"ן דהריה שטח‏הפוליגון‏–‏223‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏0‏ דונם.‏0%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏אתרים‏ארכיאולוגים,‏סמיכות‏צמודה‏לכביש‏גישה‏לישוב‏טנא‏עומרים,‏ פגיעה‏בתוכנית‏תחבורה‏לכביש,‏שטח‏טבעי‏לא‏מופר,‏מפגעי‏אבק‏ובריאות‏לתושבי‏ האזור,‏קיימות‏בסמוך‏מחצבות‏חוקיות‏ישראליות.‏ 9. :אכח"ן יטא שטח‏הפוליגון‏–‏191‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏19‏ דונם.‏10%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקים:‏בתוך‏הפוליגון‏קיימים‏בתים‏ודרכי‏גישה‏שיישאר ו‏ מובלעות‏מצוקיות‏ מסוכנות,‏רוב‏השטח‏אדמות‏מדינה,‏רגישות‏הידרולוגי ת‏ לזיהומי‏מים.‏ 11 . :אכח"ן סמוע שטח‏הפוליגון‏–‏510‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏101‏ דונם.‏20%‏.מהפוליגון‏המוצע ר גישות‏ונזקים:‏סמיכות‏צמודה‏לכביש‏מרכזי‏בהר‏חברון,‏פגיעה‏בתוכנית‏כביש,‏קרבה‏ של‏פעילות‏פלסטינית‏לכביש‏מרכזי,‏שטחים‏של‏עמקים‏עם‏קרקע‏עמוקה,‏תחומי‏מסדרון‏ אקולוגי.‏ 11 . :אכח"ן תפוח שטח‏הפוליגון‏–‏365‏ דונם.‏ שטח‏מופר‏כיום‏–‏54‏ דונם.‏15%‏.מהפוליגון‏המוצע רגישות‏ונזקי ם:‏אתרי‏עתיקות,‏סמיכות‏צמודה‏לכביש‏אסטרטגי‏בין‏קרית‏גת‏לקרית‏ ארבע,‏פגיעה‏בתוכנית‏הכביש,‏תחומי‏מסדרון‏אקולוגי,‏מדרונות‏תלולים‏וסכנת‏גלישת‏ זיהום,‏מרחב‏שופע‏מעיינות‏ואתרי‏נוף‏ומורשת.‏