הודעה לעיתונות
1.2.22
*דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון פנים)
בדיון בוועדה לביטחון פנים:
חוקרת המממ: 69% מתיקי יידוי האבנים נסגרו ללא חשוד
38% מהתיקים בשל יידוי אבנים במחוז ירושלים ו-23% בדרום
על פי נתוני המממ, שדווחו לוועדה לביטחון פנים היום, בדיון על אי מיצוי הדין עם מיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבעירה, שהתקיים לבקשת הח"כים *אופיר כץ ואבי מעוז*, מאז 2015 נפתחו 7143 תיקים בשל יידוי אבנים או ירי זיקוקים, מתוכם 69% ללא חשוד או נילון. העבירה הנפוצה, 8200 עבירות מתוך 9800, היא יידוי חפץ לעבר רכב. 38% במחוז ירושלים ועוד 23% בדרום. שנת השיא היא 2017, ולאחריה מסתמנת ירידה במספר התיקים שנפתחו.
חוקרת המממ ד"ר נורית יכימוביץ כהן, שמסרה לוועדה נתונים על רמות הענישה, התייחסה לתיקים בהם העבירה המרכזית הייתה זריקת אבנים, ולא נגרם נזק לגוף כתוצאה מהמעשה. במקרים רבים אחרים, הסביר בפרקליטות הצבאית, מיוחסות עבירות נוספות או עבירות חמורות יותר. כלומר, רמות הענישה בפועל ביחס לזריקת אבנים או בקת"בים גבוהות הרבה יותר. כך למשל - יידוי אבנים לעבר רכב נוסע - 4-2 שנות מאסר. יידוי אבנים שגרם פציעה לאזרח - שנתיים מאסר כרף תחתון. בפציעות חמורות שנות מאסר רבות. לגבי השלכת בקבוקי תבערה (בקת"בים) - השלכת בקת"ב - כשנה וחצי מאסר. השלכת בקת"ב לעבר רכב - שלוש שנים כרף תחתון. לפי נתוני הפרקליטות הצבאית, בשנים 2021-2018 הגישה התביעה הצבאית כתבי אישום בלמעלה מ-70% מתיקי החקירה שהתקבלו אצלה, שהעבירה המרכזית בהם הייתה יידוי אבנים או בקת"בים.
חוקרת המממ הוסיפה כי 34% מהחשודים הם קטינים, מה שמשפיע גם כן על רמת הענישה.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ בני בגין: "מה היחס בין מספר התיקים שנפתחו למספר האירועים?" חקרת המממ: "אין דרך לדעת. 95% מהתיקים נסגרו – מתוך 7,143 תיקים שנפתחו, נסגרו 6,796, 73% מהם בשל "עבריין לא ידוע" ו-20% נוספים בשל חוסר ראיות אחרי 2017 יש ירידה במספר התיקים שנפתחו, אבל עליה במספר כתבי האישום.
ח"כ *אופיר כץ,* יוזם הדיון: "אני לא מבין את הפער. על העבירות האלה יש ענישה עד 20 שנה, ובנתונים יש רק 69 פסקי דין מתוך למעלה מ7000 תיקים. זה פחות מאחוז. ומתוכם 48% נשפטו עד 6 חודשים ועוד 45% פחות משנה. יש מציאות. שר המשפטים גדעון סער החמיר ענישה בשל החזקת נשק לא חוקי. יש מכת מדינה של השלכת אבנים. צריך להחמיר ענישה"
ח"כ *אבי מעוז* , יוזם הדיון: "מה אתם מבקשים? העונשים מקלים. יש הרבה אירועים שמתלוננים אבל לא נעשה עם זה כלום. צריך להחזיר את הרתעת המשטרה בהוראות שמקבלים השוטרים. תפקיד המשטרה להשליט ריבונות בכל מקום בארץ"
עו"ד ליזו אבקסיס, פרקליטות המדינה: "אנו עוסקים כל יום בתופעה הקשה ודורשים ענישה מחמירה. צריך ראיות. גם בבתי המשפט דרכנו לא קלה. הענישה שאנו מבקשים רחוקה ממה שמקבלים. העבירות שנבחנו על ידי המממ הן לא סל העבירות שאנו משתמשים בהן. במקרה של יידוי אבנים על שוטר, אנו טוענים לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה 5 שנים. ירי זיקוקין זה עד 3 שנים. אם מדובר בהשלכת אבנים לעבר אזרח, אנו מאשימים בתקיפה, שהעונש עליה יכוללהיות בין 3 ל-20 שנות מאסר. מוסיפים מניע גזעני, שמכפיל את העונש".
ח"כ בן גביר: "אני יודע מה העונש המקסימלי. השאלה כמה אתם מבקשים מבית המשפט".
עו"ד אבקסיס: "על ידוי ראבן לעבר שוטר שנת מאסר עד שנתיים, אם הוא ללא עבר והניסיון לא הצליח. אם פגע, העונש עולה מעבר ל-18 חודש. ח"כ בן גביר: "זה לא מעט? אבן יכולה להרוג". עו"ד אבקסיס: "אלה עונשים שנקבעו בפרקליטות, תיקון 113. עונש מקסימום חייב להכיל בתוכו ענישה מותנית. זה תלוי במרחק. בלינץ' די באבן על רכב שנבקש מינימום 4-8 שנות מאסר, גם באבן שלא פגעה. אבן על רכב נבקש מינימום 5 שנים. קיבלנו 22 חודש וערערנו". ח"כ בן גביר: "צריך לשנות מדיניות. היא לא נכונה".
פרקליט איו"ש, סא"ל מתן סולומש מהפרקליטות הצבאית אמר בדיון: "התביעה הצבאית באיו"ש היא "הרגל המסיימת" במלחמה של גורמי הביטחון נגד הטרור באיו"ש. התביעה הצבאית מקדישה את מלוא המשאבים כדי להעמיד לדין כל מי שפעל נגד ביטחון האזור וסיכן חיי אזרחים, לרבות מיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבערה. כמעט בכל המקרים הללו התביעה הצבאית מבקשת מעצר עד תום ההליכים ועותרת לענישה הולמת ומרתיעה, החל מחודשי מאסר רבים ועד לשנות מאסר רבות במקרים החמורים."
עו"ד מוריס הירש, מכון מבט לתקשורת פלסטינית: "גם אם ננהל משפט לכל אורך הדרך ללא הסדר טיעון, הענישה בסוף לא שווה את המאמץ. די עם שיקול הדעת הרחב של השופטים. הם הוכיחו שזה אינו ממומש באופן שיש בו כדי להרתיע מחבלים. החמרת הענישה שחוקקה בהוראת שעה הייתה טעות חמורה, ורק נתנה תחושה כאילו השגנו משהו, אבל הותירה בידי השופט את שיקול הדעת אם המאסר יהיה בפועל או על תנאי".
סא"ל רון בוסקילה, מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים: "הייתי קצין המבצעים של אוגדת איו"ש. יש 250 זריקות אבנים בחודש לעבר צירים מרכזיים. דמה במפשך שזה קורה בכביש 1. זו בעיה תפיסתית. יש כאן מסכן שלא מסתכן בכלא. מאיים ולא מאויים. יש לו משלח, יש לו ממנים, חלק מהם ארגוני שמאל. אלה אירועים שכולם מוכוונים. אבן היא כלי נשק".
ויכוח התגלע בין ח"כ עמיחי שיקלי למ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ בני בגין, לאחר שח"כ שיקלי אמר כי הפרקליטות "שמה רגל". ח"כ בגין: "הפרקליטות לא חיה בחלל ריק. יש מתחמי ענישה". ח"כ עמיחי שיקלי: "למה אתה מטשטש ומגבה את מי שאינם עושים את מלאכתם? מותר לומר למשרתי ציבור שהם נכשלים במשימה". ח"כ בני בגין: "יש הבדל בין נכשלתם ל'שמים רגל'".
ח"כ יום טוב כלפון: "במבחן התוצאה הכישלון ברור. הבית הזה מחוקק חוקים. הועבר תיקון להחמרת ענישה למיידי אבנים. הזהירו אותי לא לפגוע בשיקול דעת השופטים. אם הבית הזה מחליט על החמרת ענישה ובסוף לא מחמירים, אז יש פגם. יש לנו בעיה ברמה של שלטון החוק. באולם בית המשפט מוחקים את כוונת המחוקק ומי שנפגע הם האזרחים".
ח"כ אבי מעוז, יוזם הדיון סיכם: "הדיון לא מוצה. העדר נציג משטרת מחוז ירושלים אינו במקום. אני מציע עוד דיון ולהזמים גם את הממ"ז. יש עליה ביידוי אבנים ובקבוקי תבעירה. כמה עבירות זריקת בקת"בים הועברו לימ"ר ש"י ולא נשארו בתחנות?"
רבקה קנריק, דוברת הוועדה