הודעה לעיתונות
18/1
,"מתמודדת נפש בוועדה לקידום מעמד האישה: "באשפוז הופשטתי פעמיים בניגוד לרצוני בנוכחות גברים
למשמע הדברים יו"ר הוועדה לא יכלה לעצור את הדמעות
הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה דיון בנושא התמודדות מערכת בריאות הנפש עם סוגיות מגדריות. יו"ר
,"הוועדה ח"כ תומא סלימאן אמרה בגרון חנוק מדמעות: "מזעזע לשמוע עד כמה המערכת אטומה
מתמודדת נפש: "קשרו אותי וגררו אותי על הרצפה", הממונה הארצי לאשפוז כפוי: "תפוסת המחלקות עולה
על140%
"
הבוקר (ג') קיימה הוועדה דיון בנושא התמודדות
מערכת בריאות הנפש עם סוגיות מגדריות. יו"ר הוועדה ח"כ
עאידה תומא סלימאן אמרה בפתח הדיון: "מערכת בריאות הנפש בעצמה צריכה הבראה. היה מחסור אפילו
במזרנים ודנו בכל הנושא של ההפרדה המגדרית במקרים של נשים נפגעות תקיפה מינית שמאשפזים אותן
במחלקות בהן נמצאים גברים
שמחכים לבדיקה שלהם. אירחנו את שר הבריאות שבישר לנו על הקצאה של500
מיליון שקלים ואנחנו שמחנו, אך זה לא מספיק".
ח"כ מיכל וולדיגר, שנכחה בדיון: "אני נמצאת בתחום כבר שנים רבות, יש כל כך הרבה מה לטפל ומה לעשות עם
תקציב גדול יותר. בעניין ה-
500
מיליון שקל, ה-
400
מיליון נפרס לבינוי על כמה שנים וה-
100
.מיליון זה השוטף
זה מעט מידי. הגענו לקורונה עם מערכת מיובשת, שמעלה אבק ונמצאת בסוף שרשרת המזון. המגפה פוגעת
בעיקר בנפש. מחקרים מראים שכאשר יש מלחמה הבלאגן מתחיל אחרי. אנחנו בתוך המלחמה ואני בטוחה
שיבואו לפתחנו עוד מ
קרים רבים אחרי הקורונה. צריך לעשות טיפול שורש ולבוא למערכה מוכנים".
קים אייזנשטיין, שחוותה בעצמה איך נראית מערכת בריאות הנפש מבפנים: "אני בת25
,, סטודנטית לתואר שני
עתודאית, קצינה לשעבר ומצטיינת דיקאן. בנוסף לכל אלו אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת עקב ת קיפות
מיניות מהילדות. אחרי שנים של הדחקה הגעתי לאשפוז במחלקה סגורה ונערך לי אינטק. עניתי לשאלות אישיות
בחדר של30
איש, רובם גברים. קיבלתי תרופות ושיתפתי פעולה, מתוך אמונה שדברים ישתפרו. השתחררתי
מהאשפוז ופגעתי בעצמי ללא הפסקה. מתוסכלת מהמצב הסכמתי להתאשפז שוב בבית חולים אחר, אך נאמר לי
שאני לא שייכת גאוגרפית לשם. ידעתי שלא אקבל עזרה במחלקה שהייתי בה וסירבתי להתאשפז. כך אושפזתי
בכפייה, הופעל נגדי כוח, קשרו אותי, גררו אותי על הרצפה, הופשטתי פעמיים בניגוד לרצוני בנוכחות גברים, פעם
אחת על ידי גבר ובפעם השנייה א ל מול שלושה גברים. נאמר לי שאין לי יותר זכויות ואני בידם. קיבלתי זריקות
ותרופות חזקות, הייתי סמרטוט. שוב מצאתי את עצמי בשבי חסרת אונים תחת שליטת גברים, לא הפעלתי שום
,כוח ולא עשיתי שום דבר שמצדיק את המעשים הללו. אם מישהו היה מתייחס אליי כאל בן אדם ומטפל בי
הכל
היה נמנע. כבר שלוש שנים שיש לי סיוטים ופלאשבקים מהאשפוז הזה".
יו"ר הוועדה בכתה לאחר עדותה: "מזעזע לשמוע עד כמה המערכת אטומה. מתייחסים אליה כפושעת. צריך לבוא
בדין וחשבון עם אנשים כאלה. כנראה שאחרי הדיון אני אהיה פוסט-טראומטית".
אורית סוליצינו, מנכ"ל" :ית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית35%-72%
ממי שמגיע לטיפולים
נפשיים יש עבר של טראומה מינית, זה בין שליש לשני שליש מלקוחות בריאות הנפש. הדבר הזה מחייב שכל
אשפוז פסיכיאטרי יהיה מיועד טראומה. חייב להיות אינטק על ידי עובדת סוציאלית שעברה הכשרה
.ובחדר אישי
במקום שאשפוז פסיכיאטרי יהיה אשפוז מחלים הוא הופך להיות טראומתי עוד יותר. שמעתי לא מעט ראשי
מחלקות שמתנגדים להפרדה מגדרית כי ככה זה בחיים עצמם, שהנפגעת צריכה להיות גם עם גברים. יש
במחלקות גברים עם עוררות מינית לא מווסתת, כך שיש פגיעות גם באשפוז
ים".
עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי לאשפוז כפוי, משרד המשפטים: "תפוסת המחלקות עולה על140%
ואין שום
.נגישות לשירותים כי הדלת היא חסומה. בחלק לא מבוטל במחלקות נמצאים אנשים שהם בעלי רקע עברייני
קיבלנו לא מעט פניות של פגיעות במתמודדי נפש. בחיפה, אישה ביקשה לבצע
הפלה ובית החולים החליט לא
לבצע את מה שהוועדה להפסקת הריון החליטה כי הם סברו שהיא נמצאת במצב פסיכוטי. קיבלנו במהלך השנים
פניות של נשים שעברו תקיפה מינית ומפחדות להתלונן. בנוסף, נתקלנו במקרים קשים של פגיעה בפרטיות של
האישה, עד כדי כך שהם מעלים חשד לתקיפה מי נית. צוות של גברים שאב לאישה את החלב כשהיא מניקה
תינוק. רק נשים צריכות לטפל בנשים וגברים בגברים".
יעל שרר, הלובי למלחמה באלימות מינית: "קיבלתי טבלה של בערך60
פניות על נתוני פגיעה מינית. רוב
התלונות נסגרו מחוסר ראיות ולא נמשך הליך פלילי או משמעתי. אני איש ית הייתי מאושפזת בגיל16
ולא הרבה
השתנה לצערי. הלכתי להיפגש עם מנהל של בית חולים פסיכיאטרי, אחת המאושפזות נכנסה להיריון, ושאלתי
אותו האם היה בירור מי הכניס אותה להיריון והוא אמר 'אחד המטופלים אבל את לא יכולה להוכיח שזה לא היה
בהסכמה'. שאלתי אותו האם יכול ל .'היות שההיריון הזה הגיע מאחד מאנשי הצוות והוא צחק ואמר 'ממש לא
ההיריון הזה הוא לא היחיד. אני לא רואה איך אנחנו יוצאים מהדבר הזה עם הכשרות. עד מתי אנחנו נהיה
במחלקות מתפוררות? אנחנו מאושפזות בתנאים שהם תת-תנאים. יש יותר מקום למישהו שהוא כלוא".
ד"ר ועו"ס ע נבל זיו, רכזת פורום למען נשים אחרי לידה, ויצו: "בתקופת הקורונה40%
מנשים שהיו בהיריון חוו
דיכאון אחרי לידה. אנחנו דורשות להוסיף משאבים ולחזק שירותים קיימים. מדובר בעשרות אלפי נשים ומשפחות
שנמצאות בסבל".
ד"ר טל ברגמן-לוי, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריא ות: "המשרד נלחם על תקציבים וצריך להמשיך
ולהזרים למערכת. אנו מודעים לתורי ההמתנה הגדולים והעברנו50
מיליון שקלים לקופות לטובת כך. האשפוז
.הוא לא פתרון לנפגעות, ככל שאנחנו נפתח את שיפורי הקהילה, נזדקק פחות ליחידות אשפוזיות40
מיליון
מהתקציב הוא כדי להוציא את
280
החולים הכרוניים מבתי החולים הפסיכיאטריים, לסייע בצפיפות המחלקות
.ולעזור להם10
מיליון שקלים הועברו למבחני התמיכה לטובת בתים מאזנים. ככל שיהיו יותר כאלה אנשים
יצטרכו להגיע פחות לבתי החולים פסיכיאטריים. כאשר אישה מגיעה מציעים לה לעבור למחלקה מגדרית
ובשט
חים הציבוריים יש מצלמות, עם זאת המגדר הוא לא הכל, יש גם תופעות בין-
מגדריות מאוד עצובות
שקורות. בשנים האחרונות כשמגיעה תלונה למנהל בית החולים הוא ישר מתקשר למשטרה".
יו"ר הוועדה סיכמה בסוף הדיון: "כיסינו יריעה מאוד גדולה וקיבלנו חלק מהתשובות. בעניין התשאול והאינטק, זה
יטופל ותצא הנחיה מאוד ברורה למוסדות האשפוזיים שאינטק כזה יתקיים רק עם עובדת סוציאלית והצוותים
ידסקסו על כך בישיבות שלהם. אנחנו נקיים דיון מיוחד על בריאותן הנפשית של נשים אחרי לידה, במיוחד עם
."העלייה שנרשמה