הודעה לעיתונות
25/1
:יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ״בחדרי חקירות נחרצים גורלות, וזכותה של האישה הערבי
י ה לדבר
בהם בשפתה״
ברקע ציון יום מיוחד בנושא השפה הערבית, הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה דיון בנושא השפה הערבית
בחדרי חקירות בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות מין. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אישה
ערבייה צריכה לדבר בחדר החקירות בשפה שלה", ח"כ איימן עודה: "להחזיר את השפה
הערבית להיות
שפה רשמית. היא שפת אם של50%
מאזרחי המדינה", ח"כ אוסאמה סעדי: "מילה אחת יכולה לשנות את
כל תוצאות המשפט"
היום (ג') קיימה הוועדה דיון בנושא השפה הערבית בחדרי חקירות בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות מין. יו"ר
הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה בפת ח הדיון: "היום הכנסת מציינת יום מיוחד בנושא השפה הערבית
ביוזמת חבר הכנסת ויו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה. אנחנו מקצים את הדיון בנושא אלימות במשפחה
ועבירות מין ורוצים לדעת מה קורה בשפה הערבית בחדר החקירות. כולנו יודעים כמה חשוב כאשר מגיעים
למשטרה בעיקר מתלוננות עם טראומה קשה ומצב נפשי מעורער. במצב כזה האישה הערבייה צריכה לדבר
בשפה המוכרת לה. אחת הבעיות של נשים ערביות לספר על תקיפה זו השפה שהיא משתמשת בה כדי לתאר
.ספציפית את המעשה עצמו. אני רוצה לדעת כמה חוקרים וחוקרות ערביים נמצאים במשטרה, לא דוברי השפה כי
זה לא מביא את המכלול של עומק התרבות".
ח"כ איימן עודה, שיזם את היום בכנסת: "השפה הערבית נפגעה בשנים האחרונות, הורידו אותה ממעמד של
שפה רשמית למעמד מיוחד. אני מקווה שנחזיר אותה להיות שפה רשמית. השפה העברית היא רשמית משנת
1922, כשעוד היהודים היו מיעוט. ער בית זו שפתם הלאומית של20%
מהאוכלוסייה והיא שפת האם של לא
פחות מ-
50%
מאזרחי המדינה: מרוקאים, עיראקים, תוניסאים וכו'. אני מעיד ברמה האישית, בן אדם שנחקר
במשטרה20
פעמים, אני זוכר שמאז שהייתי בן15
כששאלו אותי בשפה העברית ואני בוחר את המילים והחוקר
כותב כל מ ילה, אין ספק שיש להנגיש את השפה הערבית בחקירות המשטרתיות יביא גם לחקירות מקצועיות
יותר. הנשים הערביות פחות נגישות מהגברים הערבים ויש שם פער".
רפ"ק מיטל גרף, ראש תחום חקירות של אנשים עם מוגבלויות והנגשה שפתית: "במערך חוקרי האלימות
במשטרה, עבירות המין וחסרי
הישע ישנם247
חוקרים, מתוכם39
הם ערבים. : בצפון יש15
, בחוף14
בתל
אביב5
בירושלים3
במרכז1
ובדרום1
. בתוך המערך יש170
חוקרות ו-
77
חוקרים, כלומר69%
מכלל המערך
מורכב מנשים. מספר החוקרות הערביות הוא21
. במחוז ש"י אין חוקרת ערבייה. יש476
חוקרים דוברי ער בית
שפרוסים בתחנות המשטרה השונות וקורבן עבירות המין נשאלת על ידי מי היא מעדיפה להיחקר, לפעמים היא
תבחר בגבר מתוך אמון. יש לנו עו"ס משטרה בתחנות, בעיקר בתחנות המשטרה הערביות ויש15
תקנים כאלו
בחברה הערבית, רובן מאוישות על ידי נשים ערביות".
,ח"כ אוסאמה סעדי
נכח גם הוא בדיון: "זה נושא כל כך חשוב ובעבירות ביטחון זה אפילו יותר. ברגע שמתרגמים
מילה לא נכון, אחרי הבן אדם צריך להתמודד עם כתב אישום. הנושא הוא לא רק בחדרי החקירות, יש לנו את
אותה הבעיה גם בבתי המשפט. מילה אחת יכולה לשנות את כל תוצאות המשפט".
לינדה חו אלד, עמותת "נשים נגד אלימות": "הקושי הראשון שהנשים נתקלות בו הוא המחסור בחוקרות, אנחנו
מרגישות שיש שינוי אבל לא מרגישות את זה בכל התחנות שאנחנו עובדות מולם. בפעמים רבות התרגום לא
מקצועי, לא נכון ולא מדויק. זה עלול לשנות את הסעיפים של העבירה. אנחנו לא רואות
גם מתורגמניות נשים וזה
מאוד קשה לאישה, שהיא גם נחקרת על ידי גבר וגם מתורגמת על ידי גבר. יש מקרה שהסנגור של הנאשם הוא
זה שתרגם את המתלוננת. חשוב שהמתרגם יהיה רגיש למתלוננת, למצב שהיא עבר".
עולא נג'מי-
יוסף, מיוזמות "קרן אברהם": "יש193
חוקרי אלמ"ב מתוכם64
משרתים בתחנות משטרה שנותנים
מענה לחברה הערבית. עד לפי4
שנים היו8
,חוקרים4
ערבים ו-
4
חוקרי ערבית. יש שינוי לאחרונה בגיוס
חוקרים למשטרה ולא הרבה בחברה הערבית רוצים להתגייס במסלול הקיים בגלל התדמית על המשטרה. צריך
להציע דרכים אלטרנטיביות לגיוס לתפקידי האל
מ"ב".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "היוזמה להנגיש את השפה הערבית היא יוזמה מבורכת. מי שחשב שהוא יוריד
מערכה של השפה הערבית או ימחק אותה לאחר חוק הלאום טועה. אם יש דבר שהחוק הזה עשה הוא שכולם
הבינו עד כמה חשוב להנכיח את השפה הערבית בכל מקום. בחדרי החקירות נ גזרות גורלות של אנשים ושל נשים
ומשם מערכת המשפט מקבלת חומר. אני רואה שיש השתפרות, אני מכירה ימים שהיו בהם רק6
חוקרות ערביות
ובמשרות חלקיות. אני לא מרגישה שום אשמה בעניין של למה ערבים לא מתגייסים למשטרה, דווקא ביומיים
האחרונים. עד שהמשטרה לא תהפוך לנותנת ש ,ירות וספקית של ביטחון אישי וכללי ותפסיק להיות כלי לשליטה
."הם לא יתגייסו בהמוניהם