חומר רקע

1 ה ' אדר א תשפ"ב 06 פברואר2022 לכבוד חברי ועדת חוקה, חוקה ומשפט מסמך רקע מטעם לשכת עורכי הדין לקראת דיון בו ו עדת החוקה בנושא'שאלות לא הוגנות בבחינת לשכת עורכי הדין ' ביום7.2.2022 לקראת הדיון שנקבע בו ו עדה אנו מתכבדים להגיש את עמדתנו בכתב וזאת נוסף דב ל רים שנבקש .להשמיע בדיון דיון זה מכונס כדיון מהיר לבקשת חברי כנסת הטוענים הן לעניין אחוז המעבר והן לעניין ניסוח .השאלות .נבקש להתייחס בנייר עמדה זה לשתי הנקודות בפתח הדברים נציין כי דיון זה מכונס בטרם התגב שו אחוזי המעבר הסופיים של מועד דצמב ר 2021 שכן טר ם.נדונו העררים על הבחינה, ולפיכך הדיון מקדים את זמנו לגופו של דיון נציין:בתמצית כי  לשכת עורכי הדין רואה את עצמה שותפה לכל הליך שעניינו בחינת אופן ההכשרה למקצוע עריכת הדין, ותנאי הקבלה לשורותיו . בתמיכת ובעידוד הלשכה ובהמשך לעמדה שהציגה הועדה גם בועדת ה חו קה ,בדיונים קודמים שהתקיימו בה הנוגעים לבחינות ההסמכה הוקמה ועדה ציבורית בראשון השופט בדימוס דוד חשין, בה חברים9 חברים בהם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, אוניברסיטאות ומכללות, נציגי הסטודנטים, נציגי משרד המשפטים ונציגי לשכת עורכי הדין. הוועדה קיימה כבר מספ רב ר של דיונים בעניין מתכונת ההסמכה ונמצא לקראת סיום עבודתה ופרסום מסקנותיה ועל כן הלשכה סבורה כי לא נכון .לדון במתכונת ההסמכה טרם סיימה הועדה את עבודתה ניתן ללמוד על עבודת הועדה לרבות פרוטוקולי ישיבותי ה בקישור המצ"ב או בחיפוש גוגל ''ועדת חשין- w.gov.il/he/Departments/General/vaadatcheshin https://ww  אין ללמוד מכמות העררים שמוגשת על מהות הבחינה שכן העררים מוגשים בצורה סיטונאית על ידי מי שהפכו את מוסד הערעורים לעיסוקם ופרנסתם ועל כן יש לבחון את העררים שהתקבלו ואת החלטות בית המשפט כמדד לבחינה ולא את מספר הער.רים  לשכת עורכי הדין אינה כותבת את הבחינה או פתרונה אלא ועדה בת9 חברים שממנה שר המשפטים וכוללת שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון , אחד ,השופטים הוא יו"ר הועדה ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות ה משפטי, ו שני 2 חברי הסגל האקדמי של מוסדות מ.וכרים להשכלה גבוהה שתחום התמחותם הוא משפטים הרכב הועדה עוגן בחקיקה ראשית בתיקון38 לחוק לשכת עורכי הדין וזאת בהתאם .למסקנות ועדת גרסטל  מניתוח נתוני אחוזי המעבר עולה פער משמעותי בין מוסדות הלימוד השונים ועל כן חלק מהצעות הלשכה הנידונות בוועדה הנ"ל נועדו ל בחון את תנאי הקבלה ללימודים וכיצד ידע הסטו דנט .כבר בשלב מוקדם האם יהיה בידו היכולת לקבל רישיון עריכת דין  הלשכה מתנגדת לכל ניסיון לעסוק באופן נקודתי בבחינת הסמכה ספציפית במועד כזה או אחר, ניסיון השב ומתעורר בלחצם של גורמים שונים כל אימת שנטען שאחוזי המעבר ב .בחינה היו נמוכים  יודגש כי גם במקצועות אחרים כמו בחינות המעבר במקצוע ראיית החשבון או בחינות ,הסמכה ברפואה, אחוזי המעבר אינם גבוהים ומשתנים ממועד למועד. מקצוע המשפטים בדומה למקצועות אלה, מצריך למידה מעמיקה לאורך כל שנות הלימודים ובוודאי טרם ההסמכה ומכאן ש.סביר שלא כל מי שניגש למבחן יבוא בשערי המקצוע  על רקע משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית של אלו אשר לא עברו את הבחינה, לשכת עורכי הדין קוראת לתקן את החקיקה כך שיתאפשר גם לציבור הנבחנים לקבל דמי .אבטלה בתקופה מאתגרת זו נרחיב :מעט בנקודות הבאות א. שמירה על רמתו וטוה רו של מקצוע עריכת הדין בין מטרות היסוד של לשכת עורכי הדין בישראל המנויים בסעיף1 לחוק לשכת עורכי הדין בישראל, התשכ"א1961, ואולי החשובה שבהם, היא : " לשקוד על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת.הדין" שקידה זו מטרתה טובתו של הציבור. עניינה להבטיח שהציבור בישראל ייהנה משירות משפטי הניתן ברמה מקצועית גבוהה ועל ידי מי שראויים לתיתו גם מבחינה ערכית .ומוסרית ב. .ללשכת עורכי הדין אין השפעה על כתיבת הבחינה ומתכונת הבחינה את בחינת ההסמכה לעריכת דין עורכת ו עדה בוחנת מקצועית שממנה שר המשפטים , והרכבה קבוע בחוק לשכת עורכי הדין. בוו עדה9 חברים: שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי; שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המוע צה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958 ., שתחום התמחותם הוא משפטים 3 הלשכה אינה מתערבת כלל בתוכן הבחינה, וזהו עניין המסור אך ורק לוועדה הבוחנת. העיון בחוק ובתקנות מלמד על רצון המחוקק ליצור הפרדה מוחלטת בין הלשכה לבין תוכן .הבחינה, והלשכה מכבדת זאת הסמכויות לפי תקנות אל ה נתונות כולן לוועדה הבוחנת, וביניהן גם הסמכות לדון בעררים על שאלות הבחינ ,ה ובכך ליתן מענה לכשלים נקודתיים בשאלות ספציפיות ככל שהיו כאלה וכן הסמכות ליתן תוספת ניקוד בגין ליקויים רוחביים משמעותיים בבחינת הסמכה .ספציפית או בחלק ממנה הרכב הועדה אינו אקראי ו הוא עוגן בחקיקה ראשית ל אחר קבלת המלצות ועדת גרסטל וזאת על מנת לבצר את מעמ דה האובייקטיבי- מ .קצועי של הועדה על ההרכב והתפקיד של הוועדה הבוחנת לעניין הבחינה בכתב עמד בית המשפט העליון בבג"צ110/87 בלוי נ' שר המשפטים שבו ציין בית המשפט כי "בקביעת הרכבה של הו עדה הבוחנת ביקש המחוקק לתת את ההכרעה בידי גוף אובייקטיבי... ולא בידי מוסד ממוסדות הלשכה... הועדה הבוחנת היא גם זו הקובעת מראש מה התשובה הנכונה לכל הרכב הועדה נקבע בחוק ומשקף את כלל הגורמים העוסקים בעולם המשפט לרבות אנשי .אקדמיה הרכב הועדה כולל3 שופטים שממונים בהסכמת נשיא בית המשפט ,העליון2 עו"ד ,מהמגזר הפרטי2 עו"ד חברי השיר ות המשפטי ו2 חברי סגל אקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוה שתחום התמחותם הוא משפטים מתכונת בחינת ההסמכה קבועה באופן קשיח בתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות ב דיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה ,)על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין תשכ"ג- 1962, שקובעו ת בדיוק כיצד תורכב הבחינה, אילו חלקים יהיו בה, את סוג השאלות .בכל חלק, את הניקוד בכל חלק ועוד ג. בקשה לדיון מהיר- ש אלות 'לא הוגנות' בבחינות הלשכה בבקשה לקיו ם הדיון המתקיים היום נכ תב כי מפניות " שהגיעו לח"כ המציע ישנן כ- 10 שאלות שנשאלו הנבחנים, שהתשובה אליהן אינה ידועה, או אינה חד משמעית, ובוודאי שאין לצפות מסטודנט למשפטים שידע להשיב עליהן". על מנת להיערך לדיון ומתוך הכבוד הרב שאנו רוחשים לחברי הכנסת ולזמנם פ נינו טרם הדיון ללשכת הח"כ המציע על מנת שיעביר לנו את רשימת השאלות שהוא סבור כי אינן .הוגנות וזאת על מנת שנוכל להכין התייחסות לצערנו.לא קיבלנו את פירוט השאלות 4 לגופן של הטענות נציין כי כל שאלה,, והאם היא 'הוגנת' או לא ניתנת לבחינה שיפוטית3 פעמים. ראשית על ידי הגשת ערר ל ו ועדה עצמה, שנית בערע ור על החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי ושלישית ב ערעור על החלטת המחוזי.לבית המשפט העליון הגשת העררים הפכה לצערנו לתעשייה של ממש הן על ידי מי שעורכים את ההשגות בתשלום והן על ידי חברות ההכנה שחפצות מטעמים מובנים בהעלאת אחוז תל מידיהם שעוברים את המבחן ועל כן בכל מבחן מוגשות עשרות השגות. כך במועד ההכנות הוגשו השגות על50 שאלות (מתוך80 ). על כן אין ללמוד מכמות ההשגות או היקפן על איכות .הבחינה בסופו של יום, לאחר בחינת העררים הן על ידי הועדה הבוחנת והן על ידי הערכאות השיפוטיות נותרים אנו עם שאלות ספורות אשר יש לתקנן ו תיקון הציון נעשה בצורה רוחבית לכל מי שירד לו ציון באותה שאלה כך שגם כאשר יש כשל בשאלה זו או אחרת, יש .לו תיקון ומענה בתוך מסגרת החקיקה הקיימת ועבודת הועדה הבוחנת בימים הקרובים עתידה להתפרסם החלטת הועדה הבוחנת בעררים שהוגש ו אליה. ככל והפונים הנכבדים לחבר הכ נסת יוזם הדיון יסברו כי אין בהחלטת הועדה לתת מענה לטענתם פתוחה בפניהם הדרך להגיש ערעור על החלטת הועדה לבית המשפט שיבחן האם .השאלות 'הוגנות' אם לאו ד. ''ועדת חשין– בחינת מסלול ההסמכה למקצוע עריכת הדין הלשכה רואה את עצמה שותפ ה הכרחית ובעלת משקל מכריע לכל ה ליך שעניינו בחינת אופן ההכשרה למקצוע ע ריכת הדין, ותנאי הקבלה לשורותיו ומתייצבת לכל דיון שנקבע .בעניין בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה נציגי לשכת עורכי הדין שותפים בו ו עדת ח שין לצד נציגי משרד המשפטים, נציגי הסטודנטים ונציגי המוסדו .ת האקדמיים הועדה הוסמכה לבחון את מתכונת ההסמכה בעריכת הדין, ובכלל זאת, את מסלול ההכשרה (תוך בחינת האפשרות לקביעת בחינה מסננת בשלב מוקדם של הלימודים) ואת מתכונת בחינות ההסמכה ולהגיש את המלצותיה לשר המשפטים. הוועדה שוקדת בימים אלו על המלצותיה ואנו סבורים כ.י יש להמתין למסקנות הוועדה ה. גו.רמים שונים המשפיעים על ההצלחה בבחינות הלשכה אחוזי המעבר בבחינת ההסמכה לעריכת דין מושפעים מגורמים רבים. החל מרמת לימודי המשפטים במוסדות הלימוד, אשר השפעתה הפכה משמעותית בהרבה עם הוספת החלקים של הדין המהותי ומטלת הניסוח לבחינה ברפורמה שנערכה במתכונת הבחינה 5 בשנת2017 , עבור ברמת ההכנה של הנבחנים ומאפייני אוכלוסיית הנבחנים שעברו שינוי עם השנים (שיעור גבוה של נבחנים חוזרים, שיעור גבוה של נבחנים שעריכת דין עבורם היא קריירה שנייה ועוד), ורק בקצה הדרך תוכן נקודתי של בחינה כזו או אחרת ש עליו אין .ללשכה השפעה מצ"ב לה תרשמותכם טבלה המפרטת את אחוזי המעבר לפי מספר הפעמים שהנבחנים נגשו :לבחינה וכן טבלה המפרטת את אחוזי המעבר לפי מוסדות הלימוד בהם למדו הנבחנים  אחוזי מעבר לפי מספר הפעמי ם :שהנבחנים נגשו לבחינה מספר הפעמים מספר הנבחנים אחוז העוברים ציון ממוצע ראשונה 1177 64 62.5 שנייה 345 20 52.2 שלישית ומעלה 652 8 49.2 :כל הנבחנים 2174 40 56.9  אחוזי המעבר לפ:י מוסד הלימוד בו למדו הנבחנים מספר הנבחנים מספר העוברים אחוז העוברים בקבוצה אוניברסיטאות 624 526 84% מכללות 1378 327 24% עולים ולומד ים בחו"ל 172 13 8% סה"כ 2174 866 40% כלל הנבחנים נבחנים פעם ראשונה מקום הלימוד מספר הנבחנים אחוז העוברים ציון ממוצע כללי ציון ממוצע אחוז העוברים ה אוניברסיטה העברית 131 95 70.9 70.9 95 אוניברסיטת תל-אביב 94 87 68.7 69.2 88 אוניברסיטת בר-אילן 88 82 67.3 68.0 87 אוניברסיטת ריי( כמן הבינתחומי) 254 81 66.2 66.8 83 אוניברסיטת חיפה 57 74 67.6 68.2 77 המכללה האקדמית צפת 26 38 56.2 61.5 69 6 המכללה למינהל 75 51 60.9 63.6 67 המרכז האקדמי פרס 33 39 57.0 58.9 58 מכללת ספיר 51 45 59.7 61.1 53 מכללת נתניה 185 29 54.0 57.5 44 שערי משפט 154 21 53.0 57.4 40 הקריה האקדמית (קרית- )אונו 622 19 51.9 54.9 34 המרכז האקדמי למשפט ולעסקי ם 175 18 52.1 54.6 28 עולים 33 15 49.7 53.4 20 ישראלי שלמד בחו"ל 139 6 46.0 47.3 17 המכללה האקדמית כרמל 57 12 49.1 45.3 0