חומר רקע
: לארשי תסנכה , טפשמו קוח תדעוו לכבוד
הנדון : עולים שנפגעו מבחינות
הסמכה של
לשכת עורכי הדין
שלום רב,
שמי יאן צ'ברטקין
עליתי בשנת 2001
.עם תואר במשפטים מחו"ל
עד היום לא עברתי בחינת הסמכה התחלתי לעשות את הבחינות הסמכה בשנת 2015
.
אני משפ
טן במקצועו סיימתי תואר בחו"ל
שרתת
י
בצבא תומך לחימה ,תואר שני באוניברסיטה העברית
בירושלים מדעי החברה.
הננ
י פונה אליך לגבי עולים שעושים בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.
אני רוצה להסביר מה עובר עולה חדש שפותח תיק בלשכת עורכי הדין .
בן אדם שסיים תואר במשפטים בחו"ל והוא/ היא לא עורכך דין חייב לעשות 9
בחינות בדיני מדינת ישראל
בלשכת עורכי הדין כולל
קורסי הכנה פלוס התמחות 1.5
.צירפתי את הבחינות בדיני מדינת ישראל
עולים הם אנשים חסרי ישע
רק15
-
10
. אחוזים של עולים עוברים את הבחינות לשכת עורכי הדין
היום מבחן של לשכת עורכי הדין כולל 3
: חלקים
1
. ניסוח מסמך2
. פרוצדורה3. סדר דין מהותי
ניסוח מסמך וסדר דין מהותי עולים כבר עשו את החלקים האלו בדיני מדינת ישראל - " קיים כפל" בחינות
לשכת עורכי הדין.
כתבתי מכתב ללשכת עורכי דין לגבי הנושא הזה קיבלתי תשובה שלילית וגם הגשתי בג"ץ שנדחה .
אני מבקש לייצג את הע
ניין של עולים ובוועדת הכנסת
ש
אמורה לדון בעניין של
מתמחים לשכת עורכי הדין לגבי בחינות לשכת עורכי הדין בחורף 2021
.
חשוב לציין שעולים רופאים עולים ראיית חשבון מקבלים בחינה אחרת וחלקם מקבלים פטור
צירפתי כתבה לגבי העניין הזה.
למען הצדק גם עולים משפטים אומרים לקבל בחינת הסמכה
אחר
ת.
אני מציע :
1. לתת לעולים
"מעמד מיוחד "
ובחינ ת הסמכה
אחרת בכתב או בעל
;פה
ה
סיבות
:
.א תשע
בחינות בלשכת עורכי הדין
שרק
עולים
משפטנים זרים
עושים
" "כפילות הבחינות
ב .ה עולים
ה
רופאים
ואחיות
כולל ראיית חשבון
מקבלים בחינת
הסמכה אחרת מכיוון
שהם רופאים אחיות "עולים "
ויש
גרעון בישראל
. וגם סיבות אחרות
ג. אחוזי המעבר של עולים בין10
-
15
אחוזים
בתוך37
מתמחים עולים
עוברים רק3
עולים
ד. התמחות שב לתי אפשרי למצוא ואחר כך להיכשל בבחינות
הסמכה
השאלה לה
ה בכלל להתחיל
התמחות אחרי תשע בחינות
לשכת
עורכי הדין קורסי הכנה התמחות–
השדרות ובסוף עוד
קורסי הכנה ותוצאה–
"
נכשל" אין מדינה באולם שעושה האלו
"מכשולים . "
2. עולה הינו
בן אדם שפתח תיק בלשכת עורך הדין כעולה חדש לא משנה
;כמה זמן הוא/היא בארץ
יש המון עולים יותר מ10
שנים בארץ
ש
לא עברו את בחינת הסמכה
עקב סיבות
של פוליטיקה "
הצפת המקצוע "
3. אני מבקש גם להזמין שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-
שטה לדיון
בוועדה לגבי בחינות ההסמכה.
יש לציין ש שרת העלייה והקליטה היא במקצו;ע עריכת הדין
: דבר מאוד חשוב שכדאי גם לעלות בוועדה
1
. יש עולים שחוזרים לחו"ל עקב בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין. גם אני חושב לחזור לחו"ל לקבל שם
.רישיון ולעבוד במקצוע
2. בחינות לשכת עורכי הדין עושים פרסומת שלילית לא לעלות לארץ עקב הבחינות שאי אפ.שר לעבור לעולים
3
. . כל עולה חדש הינו מומחה במשפט זר וגם דובר שפה זרה מאוד עוזר למדינת ישראל
היום יש הוועדה המייעצת לבחינות ההסמכה בעריכת הדין בראשות נשיא בית המשפט המחוזי )בדימוס( כבוד
. השופט דוד חשין
אני צירפתי עמדה בעניין בחינות ההסמכה ללשכת עו.רכי הדין של פרופסור טליה איינהורן
אוניברסיטת אריאל, וחברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה זה יכול להסביר המון בבחינות
. לשכת עורכי הדין
.לשכת עורכי הדין נותנת תוספת זמן לעולים או למי שהעברית לא שפת האם אבל זה לא עוזר לעבור את הבחינה
: מצ"ב
1
; . בג"ץ2
. אחוזי המעבר של עולים שנת2021
;()קיץ וחורף3
. בחינות בדיני מדינת ישראל
4
. כתבה בעיתון לגבי עולים-
;רופאים
5
.עמדה בעניין בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין של פרופסור טליה
;איינהורן
ו הכ. ל בקובץ אחד
ה
בחינות הסמכה דוגמה מאוד
טובה לגבי סגירת הדלת לעולים שפתחו את התיק בלשכת עורכי הדין, אחרי
.שעולים לא עוברים את הבחינה חוזרים לחו"ל להגשים את החלום להיות עורך הדין
א.ני פניתי לכבוד שרת העלייה וקליטה , ביקשתי ממנה להגיע לוועדה חוק ומשפט ולעזור לעולים
הנושא של עולים ובחינות הס מכה הוזנח ואנחנו עולים לא מעניינים לאף אחד
מכיוו
ן
שאנחנו מיעוט רק בין17-37
.עולים נגשים לבחינות לשכת עורכי הדין
"אני אומר וחוזר שאין מדינה באולם שבן אדם שהגיעה מחו ל חייב לעשות9
בחינות לשכת עורכי הדין גם
התמחות1.5
שנים וגם בחינת הסמכה כולל קורסים מאוד ע. יקרים וגם לא לעבוד המון זמן
לשכת עורכי הדין לא רוצה לראות את הבעיה וממשיכה לסגור את הדלתות לעולים שלא יכולים לעבוד
במקצוע.
ברופאה וראיית חשבון אין בעיה אצל המדינה לתת בחינת הסמכה אחרת , אבל בבחינת הסמכה של עורכי הדין
אין אפשרות הסיבה של הצפת מ
ק צוע ואין.צורך בעוד עורכי הדין
.אני מבקש שיישמעו אותנו את העולים
. מאוד מבקש לראות את הבעיה של המיעוט עולים לא רואים אותנו , ולתת בחינה אחרת ומעמד מיוחד
. החומר שצורף מסביר הכול
שלחתי גם את המכתב
:
1
;. ח"כ אורלי מקלב
2
;.ח"כ אריאל בוסו
3
.ח"כ שיחמה רוטמן
במקצוע עו"ד;
4
;.ח"כ יוסף טייב
5.שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-
שטה
במקצוע עורכת הדין.
6
; .ח"כ דוד אמסלם
7
.ח"כ אמיר אוחנה
עורך הדין במקצוע;
8
'. ח"כ בצלצל סמוטריץ
עורך הדין במקצוע;
9
. כ"ח.איתמר בן גביר
;
10
ח"כ גלעד קריב
עורך הדין במקצוע
נציג המתחים ידבר על כלל המתמחים ועולים יישארו כל
.
ה
הזמן מחוץ לדיון
אני מאוד מבקש לייצג אותנו ולהראות אי צדק לגבי העולים שאחרי יותר מ10
שנים לא עברו את
הבחינו
ת
הסמכה עקב הפוליטיקה המקשה לעולים לקבל את הרישיון ולחזור לחו"ל.
עולה -מתמחה
קין
בברכה יאן צ'ברט
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
5438/19 בג"ץ
כבוד השופט מ' מזוז:לפני
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
יאן צ'ברטקין:העותר
נ ג ד
. מדינת ישראל – משרד המשפטים1
:המשיבות
. לשכת עורכי הדין2
תנאי-עתירה למתן צו על
בעצמו:בשם העותר
עו"ד יונתן ברמן:1 בשם המשיבה
עו"ד לירז סבן:2 בשם המשיבה
דין-פסק
:השופט א' שטיין
עניינה של העתירה המונחת לפנינו הוא בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.1
)להלן: בחינת ההסמכה, או: הבחינה( וכן הבחינה בדיני ישראל. הצלחה בבחינה
בלתו לקבלת רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין, ואילו -הראשונה מהווה תנאי שאין
הצלחה בבחינה השנייה מזכה את הנבחן שרכש את השכלתו בחוץ לארץ )להלן: משפטן
( לחוק לשכת עורכי 2)26 זר( באישור להתמחות בעריכת דין בישראל, כאמור בסעיף
)להלן: חוק לשכת עורכי הדין, או: החוק(. העתירה מכוונת נגד 1961-הדין, התשכ"א
משרד המשפטים )להלן: המדינה( ונגד לשכת עורכי הדין )להלן: הלשכה(. מבוקשה כולל
מתן פטורים והקלות למשפטנים זרים וכן הכרה בלימודים לקראת הבחינה בדיני ישראל
כהשכלה המזכה את הנבחן שעבר את הבחינה בהצלחה בגמול השתלמות.
העותר למד משפטים באוקראינה. לאחר סיום לימודיו, הוא הגיע לישראל, עבר.2
.בהצלחה את הבחינה בדיני ישראל והשלים את תקופת ההתמחות כנדרש על פי החוק
, נבחן העותר בבחינת ההסמכה תשע פעמים ולא עלה בידו לעבור אותה 2015 החל משנת
בהצלחה. בעקבות כך, הגיש העותר את העתירה דכאן. במסגרתה, הוא מבקש כי נורה
למשיבות לשנות את מתכונתה של בחינת ההסמכה באופן שמשפטנים זרים יהיו פטורים
ממטלת הכתיבה הנכללת בה ומהחובה לענות על השאלות הכלולות בפרק הדין המהותי,
. כמו כן מבקש העותר כי שינויים 60%- ל65%-וכן להוריד את ציון המעבר עבורם מ
– המועד הראשון שבו נכללו בבחינה פרק 2017 אלה יוחלו למפרע, החל ממועד דצמבר
הדין המהותי ומטלת הכתיבה. באשר לבחינה בדיני ישראל, העותר מבקש שנקבע כי
הסמכות לערוך אותה – על כל הכרוך בכך, לרבות קיום קורסי ההכנה – תועבר מלשכת
עורכי הדין למוסדות להשכלה גבוהה בישראל וכי המשיבות תפעלנה להשגת ההכרה
בקורס ההכנה כהשכלה המזכה את מי שעבר את הבחינה בהצלחה בגמול השתלמות.
:בקשת העותר לשינוי מתכונתה של בחינת ההסמכה עומדת על שלושה אדנים.3
( סברתו כי חיוב2) ;( היות המשפטנים הזרים אוכלוסייה חלשה הזכאית להקלות1)
המשפטנים הזרים להיבחן בבחינה בדיני ישראל לצד בחינת ההסמכה מפלה אותם לרעה
לעומת אלו שלמדו משפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל )להלן: משפטנים
ישראליים(, אשר נדרשים לעבור רק את בחינת ההסמכה כתנאי לקבלת רישיון לעסוק
( החפיפה שלטענתו קיימת בין שתי הבחינות הללו. באשר לסעדים 3) בעריכת דין; וכן
שנתבקשו בנוגע לבחינה בדיני ישראל ולקורסי ההכנה אליה – טוען העותר כי אלו
מהווים הלכה למעשה "השלמה לתואר ראשון", ולפיכך ראוי להכיר בהם לצורך גמול
השתלמות ולהעביר את הסמכות לקיימם מהלשכה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל
אשר מצויים תחת פיקוחו של משרד החינוך. העותר מוסיף וטוען כי במצב הדברים
הקיים, רמת ההוראה בקורסי ההכנה לבחינה בדיני ישראל הינה נמוכה. כתוצאה מכך,
לדבריו, משפטנים זרים אשר נוטלים חלק באותם קורסים אינם מקבלים השכלה משפטית
ראויה ועל כן אינם יכולים לצלוח את הליך ההכשרה למקצוע עריכת הדין.
הלשכה סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולחלופין, לגופה, תוך חיוב.4
העותר בהוצאות. במסגרת טענות הסף שלה, הלשכה טוענת כי העתירה הוגשה בשיהוי
ניכר – כשנתיים לאחר שנערכה בחינת ההסמכה הראשונה במתכונת שכללה את פרק
הדין המהותי ואת מטלת הכתיבה, מהם מבקש העותר לפטור את עצמו; וכן לאחר
שהעותר ניגש תשע פעמים לבחינת ההסמכה ונכשל בה. כמו כן טוענת הלשכה, כי כמה
מהסעדים שנתבקשו בעתירה באים לשנות את המצב החוקי הקיים ועל כן העותר אינו
זכאי להם; וכי העותר אף לא צירף לעתירתו את כל המשיבים הרלבנטיים.
2
לגופם של דברים, טוענת הלשכה כי משפטנים זרים אינם אוכלוסייה חלשה ועל.5
כן אין לנקוט בעניינם במדיניות של העדפה מתקנת על ידי מתן הקלות מעבר לאלו
שניתנות להם כיום בשל קשיי השפה מהם הם סובלים. עוד טוענת הלשכה, כי חיוב
המשפטנים הזרים לעבור את הבחינה בדיני ישראל בנוסף לבחינת ההסמכה לא מפלה
אותם לרעה לעומת המשפטנים הישראליים, משום שבין קבוצות אלה קיים שוני רלבנטי:
בעוד שהמשפטנים הישראליים עסקו במסגרת לימודיהם ברזיה של שיטת המשפט
הישראלית, המשפטנים הזרים התמקדו בלימודיהם בנבכיה של שיטת משפט זרה. בנוסף
לאמור, מדגישה הלשכה כי בניגוד לטענת העותר, לא קיימת כל כפילות בין בחינת
ההסמכה לבין הבחינה בדיני ישראל. לדבריה, הבחינה בדיני ישראל היא בחינה פשוטה
יחסית שעניינה מושגי היסוד של הדין הישראלי, בשעה שבחינת ההסמכה דורשת
מהנבחן יכולות הבנה ויישום של כללי משפט מורכבים הרבה יותר וכן יכולת כתיבה
גבוהה. הלשכה מוסיפה וטוענת כי הבדלים משמעותיים אלה בין שתי הבחינות נובעים
הן מהשלב השונה בהסמכת הנבחנים שבו הן נערכות, והן מהשוני במטרותיהן: בעוד
שהבחינה בדיני ישראל נועדה לוודא שהנבחן כשיר להתמחות בעריכת דין ויוכל להפיק
תועלת מהתמחותו, בחינת ההסמכה מציבה רף מקצועי גבוה לעיסוק במקצוע עריכת
הדין כדי להבטיח את הייצוג הנאות של הלקוחות ואת טובת הציבור.
באשר לטרוניות העותר אשר נוגעות לזהות הגוף העורך את קורסי ההכנה.6
לבחינה בדיני ישראל ולהכרה בקורסים אלה לצורך גמול השתלמות – הלשכה טוענת
כי טרוניות אלו צריכות להיות מופנות כלפי משרד העלייה והקליטה, הגוף שיוזם את
הקמת הקורסים ומממנם, וכן כלפי החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין אשר זכתה
במכרז לעריכתם.
המדינה מצטרפת לעמדת הלשכה, תוך שהיא מוסיפה כי הוראות חוק לשכת.7
עורכי הדין אינן מסמיכות את שר המשפטים להעניק פטורים מבחינת ההסמכה. בעניין
זה טוענת המדינה, כי ממילא לא ראוי להעניק פטורים כאלה נוכח חשיבותן של הבחינות
האמורות בהבטחת רמתם הנאותה של השירותים המשפטיים המוצעים לציבור. עוד
מציינת המדינה, כי הסעד שביקש העותר הנוגע לציון המעבר בחלק הדיוני של בחינת
לתקנות לשכת עורכי הדין )סדרי בחינות בדיני 4 'ההסמכה התייתר, משום שתיקון מס
מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת
, אשר הוחל למפרע החל 27.1.2019 )להלן: תקנות הבחינות(, מיום1962-דין(, התשכ"ג
עבור כלל 60%- ל65%-ממועד שינוי מתכונת הבחינה, הוריד את סף המעבר בה מ
הנבחנים.
3
בתשובתו לטענות המשיבות, מציין העותר כי סירובה העיקש של הלשכה.8
להעניק למשפטנים הזרים פטור חלקי מבחינת ההסמכה נובע מכך שהלשכה משתמשת
בבחינה זו למטרה זרה: כאמצעי לסגירת שערי המקצוע ולמאבק בהצפתו. העותר מוסיף
ומציין כי לא קיימת בעיה עקרונית עם הענקת פטורים חלקיים או מלאים מבחינת
ההסמכה, שכן אלו ניתנים למי שעבד במקצוע עריכת הדין בחוץ לארץ ומקיים תנאים
)א( לחוק(. העותר מפנה גם לאמור בהוראות השעה משנת 38 מסוימים )בהתאם לסעיף
של תקנות הבחינות, בהן נקבע כי הנבחנים בבחינות הלשכה אשר נכשלו בציון 2019
( באחד משלושת המועדים הראשונים שלאחר שינוי מתכונתה59%- ל50% גבולי )בין
יהיו זכאים למועד בחינה נוסף במתכונת מיוחדת.
לאחר העיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף – על.9
.כל ראשיה. להלן אפרט את נימוקיי
חוק לשכת עורכי הדין מגדיר את תנאי הכשירות בהם צריך אדם לעמוד כדי.10
לחוק, והם24 לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין. תנאים אלו, שלושה במספר, נמנו בסעיף
כוללים רכישת השכלה משפטית גבוהה, התמחות, ועמידה בבחינות ההסמכה.
– בעניינו של התנאי הראשון – רכישת השכלה משפטית גבוהה על ידי המועמד.11
: לחוק, אשר קובע כדלקמן25 מטפל סעיף
:24 "אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לעניין סעיף
( בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר1)
של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה
;1958-בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח
,( בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר2)
לעניין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים
כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד
בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית
בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית
גבוהה;
[...] (א2)
." [...] (3)
לחוק, אשר קובע כי משפטן זר יהא26 התנאי השני – התמחות – מטופל בסעיף.12
רשאי להירשם כמתמחה רק לאחר שיעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל – זאת, בניגוד
4
,(1) למשפטנים הישראליים אשר נדרשים להציג אישור לימודים כמצויין בסעיף משנה
ותו לא.
בכל הקשור לבחינת ההסמכה למקצוע עריכת הדין, החוק איננו מבחין בין.13
משפטנים ישראליים למשפטנים זרים. הדרישה לעמוד בהצלחה בבחינה זו – שכאמור
)א( לחוק בוחנת ידע "בדין המהותי ובסדרי הדין" – חלה על כל מועמד 38 בסעיף
)א( 18 ומועמדת, ללא תלות במקום רכישת ההשכלה המשפטית. כפי שנקבע בתקנה
ברירה על הדין המהותי והדיוני וכן -לתקנות הבחינות, בחינה זו מורכבת משאלון רב
ממטלת כתיבה.
חלקה הארי של העתירה דנא מוקדש לתקיפת ההסדר האמור ולנימוקים שלשיטת.14
העותר מחייבים את תיקונו. לטענתו, מן הדין לעצב עבור משפטנים זרים בחינת הסמכה
מיוחדת ומקוצרת, אשר תכלול שאלות במשפט הדיוני בלבד.
,סעד זה אין בידינו להושיט לעותר. מסקנה זאת נתמכת על ידי מספר טעמים.15
.ואותם אפרט כעת
ראשית, משמעותו של הסעד המבוקש אינה אלא אחת: מתן צו עשה לתיקון.16
סעיפי חקיקה קיימים. הלכה היא עמנו משכבר הימים שבית משפט זה יימנע מלהורות
שמיר נ' שרת המשפטים, 1724/18 למחוקק לתקן את חוקיו באופן כזה או אחר )ראו: בג"ץ
5677/04 ( )להלן: עניין שמיר(; בג"ץ11.6.2019) לפסק דינו של השופט י' עמית4 פסקה
((. כך הוא ביחס לחקיקה ראשית, וכך הוא 16.3.2005) עמותת "אלערפאן" נ' שר האוצר
גם ביחס לחקיקת משנה – בית משפט זה לא יורה לגוף מינהלי להפעיל את סמכותו
כמתקין תקנות; ובוודאי שלא יחליף את שיקול דעתו של הגוף המינהלי בשיקול דעתו
העמותה 3410/07 שלו על ידי קביעת תוכנו של ההסדר התחיקתי הרלבנטי )ראו: בג"ץ
שטנגר נ' 8735/13 (; בג"ץ30.7.2008) 7 לקידום נפגעי תגובות קרב נ' שר הביטחון, פסקה
((. דברים אלו חלים ביתר שאת בענייננו, שכן 14.12.2017) ()א17 שרת המשפטים, פסקה
העותר מבקש מאתנו להתערב בהסדרים הנוגעים לבחינות מקצועיות אשר נדרשות
בתחום עריכת הדין – הסדרים מקצועיים מבוהקים, שביחס אליהם בית משפט זה אינו
נוהג לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים המוסמכים )ראו:
ותד נ' 4904/04 (; ובג"ץ16.6.2015) 29 באסטאקאר נ' שר האוצר, פסקה6215/12 בג"ץ
( )להלן: עניין ותד((.2004) 477 ,473 (5)הדין בישראל, פ"ד נח-לשכת עורכי
5
טענת ההפליה שבפי העותר, אף היא אינה נכונה. פשיטא הוא כי משפטנים זרים.17
,החפצים לעסוק בעריכת דין בישראל אמורים לדעת את רזי הדין הישראלי. דרישה זו
שקיומה מובטח על ידי בחינת ההסמכה השווה לכל מועמד ומועמדת, באה להבטיח את
רמתם של השירותים המשפטיים המסופקים על ידי עורכי הדין בישראל ללקוחותיהם.
מדובר בהגנה חיונית על ציבור הלקוחות אשר מפקידים את גורלם בידי עורכי הדין
המוסמכים לטפל בעניינם. היטיבה להסביר זאת השופטת א' פרוקצ'יה בפסק דינה בעניין
(( 10.3.2008) 3 לשכת עורכי הדין בישראל נ' מוחמד, פסקה8260/07 מוחמד )עע"מ
באומרה:
"עריכת דין היא מקצוע בעל ייחוד ומאפיינים מיוחדים
משלו: עניינו במתן שירות לציבור במהלכיו של המשפט
– המשפט הפרטי, המשפט הפלילי, והמשפט הציבורי על
ענפיהם. מקצוע עריכת הדין כרוך -כל ענפיהם ותת
בפעולות ייעוץ משפטי הנדרש לקראת עשיית פעולות
במשפט, ולאחר שנעשו; הוא מערב ייצוג בעלי דין בבתי
המשפט ובפני מערכות השלטון; הוא כרוך לא אחת
במעורבות במשאים ומתנים לפשרות וליישוב סכסוכים
במסגרת הליכים משפטיים ומחוצה להם. הציבור שאינו
בקי במהלכי המשפט נסמך על עצת עורך הדין ועל ייצוגו
הראוי בפני הרשויות. לא אחת, גורלו האישי, החברתי
והמקצועי של האדם עומד למבחן, ומופקד בידיו
המקצועיות של עורך הדין המייצג את עניינו. נושאים
הקשורים בחירותו האישית של חשוד או נאשם בפלילים
נתונים לטיפולו המקצועי של עורך הדין. עריכת הדין היא
עיסוק מקצועי המחייב לא רק רמה אישית ואנושית
גבוהה, ומידות מוסר וטוהר מידות ללא רבב, אלא גם ידע,
השכלה כללית, והשכלה משפטית ברמה גבוהה, כפי שזו
מקובלת על פי תפיסת החברה בישראל, והנדרשת על פי
הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שאופי התפקיד מחייב
בשים לב לאחריות המקצועית הכבדה המוטלת על כתפי
עורך הדין ]...[."
ברור ומובן הוא, כי מתן הפטור שמבקש העותר עלול לפגוע באינטרס הציבורי
שבהבטחת הרמה המקצועית הנאותה של עורכי דין, וגם מטעם זה עתירתו נדונה
לכישלון.
)א( לחוק לשכת עורכי הדין38 באשר לפטורים ולהקלות הקבועים בסעיף.18
ובהוראות השעה, עליהם הצביע העותר, גם באלה אין כדי לסייע לו. ההיפך הגמור הוא
הנכון: פטורים והקלות אלה מצביעים על כך שהמחוקק ומחוקק המשנה שקלו היטב את
המקרים החריגים שבהם ראוי ליתן פטור מהבחינה או מחלקה, וכי הם לא מצאו לנכון
6
לתתו לנבחנים דוגמת העותר. אלו הם דבריהם של המחוקק ושל מחוקק המשנה, ולפיהם
נפעל.
ג לתקנות הבחינות, שתוקן זה18 ולעניין דרישת הסף למעבר בבחינה – סעיף.19
:לא מכבר, קובע לאמור
אחוזים לפחות מהציון הכולל60 "מי שקיבל ציון של
בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה."
הסעד שביקש העותר בעניין זה התייתר אפוא. כך או כך, אין בידינו להתערב.20
בתקנות הבחינות ולקבוע ציון מעבר אחר. התערבותו של בית משפט זה בחקיקת משנה
סבירות -הינה מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים הנדירים בהם קיים צורך לתקן אי
17 מכנס נ' שרת המשפטים, פסקה926/17 קיצונית אשר יורדת לשורש העניין )ראו בג"ץ
((. לזאת יש להוסיף, כי היקף ההתערבות השיפוטית בהסדרים מקצועיים 30.3.2017)
.(477 'דוגמת זה שלפנינו הינו מוגבל אף יותר, כפי שכבר צויין )ראו: עניין ותד, בעמ
העותר לא הראה כי המקרה דנן קורא להתערבותנו. ההיפך הגמור הוא הנכון: ברי הוא
, ואף למעלה מכך, איננו בלתי סביר. 65 לכולי עלמא, כי ציון מעבר של
באשר לסמכותה של לשכת עורכי הדין לקבוע ולערוך את הבחינות בדיני ישראל.21
:)א( לתקנות הבחינות קובעת כדלקמן1 – תקנה
("בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל )להלן – הבחינות
ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים
שתקבע."
את תקנה זו לא נוכל לשנות מהטעמים שכבר מניתי. אוסיף, כי בג"ץ כבר אישר
את חוקיות ההסדר המפקיד את הכנתן ואת ניהולן של בחינות ההסמכה בידי לשכת עורכי
הדין )ראו עניין שמיר(. טענות העותר בעניין זה נדחות אפוא.
העותר, כזכור, ביקשנו גם להורות למשיבות "להתחיל תהליך הכרה בקורסי.22
ההכנה לבחינות בדיני מדינת ישראל ]...[ לצורך גמול השתלמות". לא ברור לי כיצד נוכל
להוציא מלפנינו צו כזה בשעה שהמשיבות בעתירה אינן אמורות לנהל את הליך ההכרה
(, 1.5.2003) "המבוקש: על פי נוהל משרד החינוך "אישור קורס לעניין גמול השתלמות
הגוף האמון על ההכרה בקורסים לצרכי גמול השתלמות הוא ועדת ההכרה אשר מונתה
על ידי המנהל הכללי של משרד החינוך; ואילו הגוף שמולו מנהלת הוועדה את הליך
7
ההכרה האמור, כפי שעולה מהנוהל ומתגובתה המקדמית של המדינה לעתירה, הוא מוסד
הלימודים אשר מקיים את הקורס המועמד לקבלת ההכרה ואשר קיבל היתר לפי נוהל
(. במקרה דנן, 1.5.2003) "משרד החינוך "מתן היתר למוסדות לעניין גמול השתלמות
הגוף שהופקד על קורסי ההכנה לבחינה בדיני מדינת ישראל הוא החברה הכלכלית של
1.6.2015 לשכת עורכי הדין אשר זכתה במכרז שפירסם משרד העלייה והקליטה ביום
בעניין "עריכת קורסי הכנה לקראת הבחינות בדיני מדינת ישראל למשפטנים עולים
חדשים ותושבים חוזרים". מאחר שחברה זו לא צורפה כמשיבה לעתירה, לא נוכל –
וממילא לא נרצה – לתת לה שום הוראות.
3,000 העתירה נדחית אפוא. העותר ישלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך של.23
.ש"ח
.(26.2.2020) ניתן היום, א' באדר התש"ף
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
עב19054380_F06.docx
http://supreme.court.gov.il ,* ; אתר אינטרנט3852 ,077-2703333 'מרכז מידע, טל
8
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
5438/19 בג"ץ
כבוד השופט מ' מזוז:לפני
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
יאן צ'ברטקין:העותר
נ ג ד
. משרד המשפטים1
:המשיבים
. לשכת עורכי הדין2
בקשה לביטול הוצאות
בעצמו:בשם העותר
עו"ד יונתן ברמן:1 בשם המשיבה
עו"ד לירז סבן; עו"ד מירית שלו:2 בשם המשיבה
החלטה
המשיבים בעתירה זו הודיעונו כי בהתחשב במצבו הכלכלי של העותר, ולפנים
משורת הדין, הם מוותרים על ההוצאות שנפסקו לטובתם. רשמנו לפנינו ויתור זה
וההוצאות לא תגבנה.
.(21.4.2020) ניתנה היום, כ"ז בניסן התש"ף
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
עב19054380_F09.docx
http://supreme.court.gov.il ,* ; אתר אינטרנט3852 ,077-2703333 'מרכז מידע, טל
https://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=432370&catId=6
1/2
הודעות דוברות הלשכה
מכלל הנבחנים שניגשו בפעם הראשונה לבחינת ההסמכה של לשכת64%
עברו בהצלחה את הבחינה2021 עורכי הדין במחזור חורף
13.01.2022
דוברות הלשכה
." אחוזי מעבר. ראש הלשכה אבי חימי: "המקצוע הופך מבוקש בכל ענפי המשק95% האונ’ העברית מובילה עם
. נערכה ברחבי הארץ בחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין28.12.2021 ביום
להלן הנתונים הראויים לציון בקשר עם הבחינה:
מתמחים ומתמחות.2,174 * לבחינה ניגשו
.64% מתמחים ניגשו לראשונה לבחינה ואחוז המעבר שלהם עומד על1,177 *
. בלבד20% נבחנים ניגשו לבחינה בפעם השנייה. מהם עברו345*
. בלבד8% נבחנים ניגשו לבחינה פעם שלישית ומעלה ומהם עברו652 *
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי: "אני מברך את המצטרפות והמצטרפים החדשים למשפחת עורכי הדין בישראל ומאחל
להם הצלחה בדרכם החדשה. נתוני ההצלחה בבחינה ממחישים כי היא ניתנת למעבר, ובאחוזים גבוהים מאוד. עבור מי
אל נא תאמרו נואש. רבים בנינו עברו את- השמים הם הגבול. ולמאוכזבים אני מבקש לומר- שמשקיע ושיש בלבו את כוח הרצון
הבחינה בפעם השנייה והשלישית. נסו שוב, והצליחו״. ראש הלשכה הוסיף: ״מקצוע עריכת הדין הופך למבוקש יותר ויותר,
בכלל ענפי המשק, לרבות ענף ההייטק והפיננסים, ואני גאה בכל אחת ואחד מכם על השקעתכם ועל הדרך שעברתם. עם
הצטרפותכם למשפחת הלשכה, אבקש לאחל בריאות טובה, ולבקש כי תשמרו על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה הישראלית".
התפלגות הישגי כלל המתמחים/ות שניגשו לבחינה מפורטת בטבלה שלהלן:
כלל הנבחנים
נבחנים פעם ראשונה
מקום הלימוד
מספר
הנבחנים
אחוז העוברים
ציון ממוצע
כללי
ציון ממוצע
אחוז
העוברים
האוניברסיטה העברית131
95
70.9
70.9
95
אביב-אוניברסיטת תל94
87
68.7
69.2
88
אילן-אוניברסיטת בר88
82
67.3
68.0
87
(אוניברסיטת רייכמן )הבינתחומי254
81
66.2
66.8
83
אוניברסיטת חיפה57
74
67.6
68.2
77
המכללה האקדמית צפת26
38
56.2
61.5
69
המכללה למינהל75
51
60.9
63.6
67
המרכז האקדמי פרס33
39
57.0
58.9
58
מכללת ספיר51
45
59.7
61.1
53
מכללת נתניה185
29
54.0
57.5
44
שערי משפט154
21
53.0
57.4
40
(אונו-הקריה האקדמית )קרית622
19
51.9
54.9
34
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים175
18
52.1
54.6
28
עולים33
15
49.7
53.4
20
ישראלי שלמד בחו"ל139
6
46.0
47.3
17
המכללה האקדמית כרמל57
12
49.1
45.3
0
.()אופן המיון והדירוג בין מוסדות הלימוד בוצע ראשית לפי אחוז העוברים בפעם הראשונה
מספר הנבחנים
מספר העוברים
אחוז העוברים בקבוצה
אוניברסיטאות624
526
84%
מכללות1378
327
24%
עולים ולומדים בחו"ל172
13
8%
סה"כ2174
866
40%
:תוצאות הבחינות לפי מספר הפעמים שנבחנים ניגשו לבחינה
מספר הפעמים
מספר הנבחנים
אחוז העוברים
ציון ממוצע
ראשונה1177
64
62.5
שנייה345
20
52.2
שלישית ומעלה652
8
49.2
רק 15
אחוזים מהעולים עברו
את הבחינה מתוך 33
עולים עברו רק 4
מועד חורף 2021
רח' שופן1
,
ירושלים92190
., טל1-599-500-606
,
פקס
:
,Fax: 02-5610062
1-599-500-606
.
TEL
,
92190
JERUSALEM
.
CHOPIN St
1
רח' דניאל פריש10, תל
-
אביב64731
, טל
: 1-599-500-606, פקס
: 03-6918696
Fax:
10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606
http://www.israelbar.org.il - [email protected]
E-mail:
__
__
הודעה לעיתונות
%
70מכלל הנבחנים שניגשו בפעם הראשונה לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין במחזור
קיץ
2021
עברו בהצלחה את הבחינה
ביום29.6.2021
נערכה
ברחבי הארץ
בחינת
ההסמכה
בכתב של לשכת עורכי הדין.
להלן הנתונים הראויים לציון בקשר עם הבחינה:
* לבחינה ניגשו
546
2,
.מתמחים ומתמחות
* 1,624מתמחים ניגשו לראשונה לבחינה ואחוז המעבר שלהם עומד על
70%
*
279
נ
בחנים ניגשו לבחינה בפעם השנייה. מהם עברו 22%
.בלבד
* 643
נבחנים ניגשו לבחינה פעם שלישית ומעלה ומהם עברו
14%
ב
לבד.
התפלגות הישגי כלל המתמחים/ות שניגשו לבחינה מפורטת בטבלה שלהלן:
כלל הנבחנים
נבחנים פעם ראשונה
שם המקום
מספר
הנבחנים
אחוז
העוברים
ציון ממוצע
כללי ציון ממוצע
אחוז
העוברים
אוניברסיטה העברית
116
97
73.29
73.5
96
אוניברסיטת תל-
אביב
168
94
71.39
72.1
96
אוניברסיטת בר-אילן
92
88
69.05
69.7
91
אוניברסיטת חיפה
51
86
68.73
69.7
89
המכללה למינהל
218
84
67.04
68.4
90
המרכז הבינתחומי
50
66
64.12
67.1
81
מכללת ספיר
57
65
63.05
64.9
72
המרכז האקדמי פרס
56
64
62.84
66
77
מקומות לימוד בישראל (כללי
5
60
59.4
64
75
המכללה האקדמית צפת
49
53
60.63
62.9
69
הקריה האקדמית(קרית-
)אונו
786
40
56.6
61.1
59
המרכז האקדמי
למשפט ולעסקי
213
38
55.96
59.4
55
מכללת נתניה
240
35
56.42
59.5
50
שערי משפט
215
34
55.28
59.4
52
עולים
39
18
50.26
54.5
33
המכללה האקדמית כרמל
64
13
49.41
50.2
0
ישראלי שלמד בחו"ל
127
4
44.58
47.5
6
(אופן המיון והדירוג בין מוסדות הלימוד בוצע ראשית לפי
אחוז העוברים הכללי
ולאחריו במיון משני לפי
ציון ממוצע כללי
)
רק 18
אחוזים מהעולים עברו את הבחינה
מתוך 39
עולים עברו רק 7
מועד קיץ 2021
רח' שופן1
,
ירושלים92190
., טל1-599-500-606
,
פקס:
, Fax: 02-5610062
1-599-500-606
.
TEL
,
92190
JERUSALEM
.
CHOPIN St
1
רח' דניאל פריש10, תל
-
אביב64731
, טל
: 1-599-500-606, פקס:
03-6918696
Fax:
10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606
http://www.israelbar.org.il - [email protected]
E-mail:
מספר הנבחנים
מספר העוברים
אחוז העוברים
בקבוצה
אוניברסיטאות
427
395
93%
מכללות
1953
879
45%
עולים ולומדים בחו"ל
166
12
7%
סה"כ2546
1286
51%
:תוצאות הבחינות לפי מספר הפעמים שנבחנים ניגשו לבחינה
מספר הפעמים
מספר הנבחנים
אחוז העוברים
ציון ממוצע
ראשונה
1624
70
64.3
שנייה
279
22
52.3
שלישית ומעלה
643
14
50.1
:כל הנבחנים
2546
51
59.4
:תוצאות הבחינות על פי מקום התמחות
מספר
הנבחנים
אחוז העוברים
ציון ממוצע
פרקליטות
מחוז/מדינה
273
82
68.1
פרקליטות
צבאית/משטרה
41
61
61.8
אחר
36
61
59.8
/ממשלה
ר.מק
ומית
302
60
61.7
בית משפט
114
55
61.5
משרד פרטי
1780
43
57.5
סה"כ
:2546
51
59.4
,ירושלים אוקטובר2021
סימוכין :
05747621
לשכת עורכי-הדין בישראל
חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-
1961
הודעה בדבר עריכת בחינות בשפה
העברית ובדיני מדינת ישראל
מועד חורף2
202
:מועדי ההרשמה15.11.21
-
10.21
15.
ניתנת בזה הודעה כי בחינות בשפה העברית ובדיני מ דינת ישראל יתקיימו
:במועדים כמפורט להלן
1.
השפה העברית
יום ראשון-
9.1.22
2.
דיני חיובים ועבודה יום שלישי
11.1.22
3.
דיני קניין יום חמישי
13.1.22
4.
דיני משפחה וירושה יום ראשון
16.1.22
5.
דיני עונשין ופלילי יום שלישי
18.1.22
6.
'דיני מסחר א יום חמישי
20.1.22
7.
דיני
מיסים+'מסחר ב יום ראשון
23.1.22
8.
סדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית יום שלישי
25.1.22
9.
דיני חוקה ומנהל יום חמישי
27.1.22
כל הבחינות תיערכנה החל מהשעה11:00
.
יורשו לגשת לבחינות מועמדים שעונים על דרישות סעיף25
(2)
,
25
(2
)א
או25
(3
)
.לחוק הלשכה
חלק מן הבחינות ית
קיימו
במס' אתרים. הודעה על מקום מדויק תשלח
.לכל נבחן בהמשך
ה ע ר ו ת :
1.
תשומת לב הנבחנים מופנית לתקנות לשכת עורכי-
( הדין
סדרי בחינות בדיני
מדינת
ישראל ,
)באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין
התשכ"ג-
1962
.
2.
בקשה להיבחן בבחינות האמור ות
תוגש באמצעות הטופס הרצ"ב
תפרט את הנושאים שבדעת
המבקש להיבחן בהם (לא פחות
משני נושאים
)בדיני מדינת ישראל
ותשלח בדואר אל
לשכת
עורכי-
הדין בישראל, רח' שופן1
,, ירושלים92190
החל מיום
15.10.21
עד ליום15.11.21
לכל המאוחר.
3.
נבחן
שלא יירשם
,במועדים הנ"ל לא יוכל להיבחן במועד זה, והנכם מתבקשים להירשם
.במועד ה
נכם מתבקשים לשלוח את הבקשה בדואר או
:לתיבת מייל זו בלבד
[email protected]
B
,
בקשה שתישלח ללשכה באמצעות
הפקסימיליה- לא תטופל.
4.
אגרת הבחינה ב שפה העברית ו/אן בכל נושא בדיני מדינת ישראל היא- .
160
₪
לכל בחינה.
5.
אגרת תרגום :
אגרת תרגום עבור נבחן שיענה בשפה זרה
1.
עולים המוכרים על ידי משרד הקליטה -
פטורים מ
תשלום על אגרת התרגום . יש להודיע
באמצעות הטופס לאיזו בחינה ובאיזו שפה מעוניינים להיבחן.
2.
נבחני
ם אשר אינם מוכרים על ידי משרד הקליטה
, אגרת התשלום:
אנגלית–
200
, ₪
כל שפה אחרת–
₪
500
. נבחנים העונים על השאלות
בשפה זרה אחרת
כולל השפה האנגלית יודיעו באמצעות טופס ההרשמה
יש לשלם אגרת הוצאות תרגום
באמצעות שובר אגרה בבנק הדואר. (תקנה3
(ג) לתקנות
לשכת
עורכי הדין(
סדרי בחינות
בדיני
מדינת
ישראל , באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה
)לעריכת דין
התשכ"ג-
1962
.
6.
חובה ,לצרף למכתב קבלה על תשלום האגרה בבנק הדואר
אם אין ברשותך שובר–
ניתן
לשלם ישירות בבנק הדואר עבור לשכת עורכי הדין, מספר חשבון4454120
ואת הקבלה יש
.לצרף לטופס ההרשמה
7.
החזר אגרה –
נבחן
שנרשם ו שילם אגרה לבחינה ולא התייצב לבחינה יוחזרו לו (או יזקפו
לזכותו למועד הבא) ארבע חמישיות של האגרה ששילם עבור הבחינה (דהיינו, סך של128
₪
בלבד.
8.
הבחינה בשפה העברית וכל בחינה בדיני ישראל תמשך 3 שעות.
9.
פטור מבחינה בשפה העברית
פטור מבחינה להוכחת ידיעה מספקת בשפה העברית יינתן לעומדים באחד מן התנאים
:הבאים
1.
.מי שיציג תעודת בגרות בעברית
2.
נבחן אשר יגיש בקשה לפטור על בסיס ידע והוכחת השפה העברית וכן על פי הצגת
מסמכים /תעודה המעידה על לימודים אקדמיים
בשפה העברי .ת
3.
,כמו כן, זכאות לפטור תינתן למי שייענה על בחינות דיני מדינת ישראל בשפה העברית
ויקבל ציון עובר לכל הפחות ב- 6
מתוך8
.מן הבחינות המחויבות
10
.
הארכת זמן בבחינות:
יהיו זכאים להארכת משך הבחינה
ל- 4 שעות
: כל מי שלימודיו התיכוניים היו שלא בשפה
העברית.
11
.
זירוז מ
תן ציון –
ניתן לבקש זירוז במתן הציון במקרים בהם המתמחה סיים את חובות
המבחנים וההתמחות ונותר לו עד2
.בחינות לסיום חובותיו
12
.
פרסום תוצאות הבחינה ייעשה כחודש מיום הבחינה והגישה אליו הינה רק דרך קוד תיק אישי
.לתיק אישי באתר, אשר ניתן לכל נבחן
13
.
הוראות התנהגו ת ומשמעת בבחינה
:להלן הוראות התנהגות ומשמעת בבחינות דיני מדינת ישראל
א.
ב
התאם לתקנות לשכת עורכי הדין
(סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית
החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין) התשכ"ג-
1962
, צפוי מתמחה
שיעבור עבירת משמעת בבחינה להוצאתו
מחדר הבחינות. כמו כן, ובהתאם להוראות
סעיף11
לתק נות, יוזמן נבחן שעבר עבירת משמעת לבירור, בין אם הוצא מן הבחינה
במהלכה ובין אם לאו, והלשכה רשאית לפסול את הבחינה וכן לשלול ממנו לגשת לבחינה
במועד אחר. בנוסף, נבחן שהוא מתמחה צפוי לנקיטת הליכים משמעתיים נגדו מכוח
סעיף41
.לחוק לשכת עורכי הדין
ב.
מותר להכניס ל בחינה ספר כרוך המכיל את נוסח החוקים המופיעים ברשימות שבתקנות
בשפה העברית בלבד. הלשכה אינה אחראית על נוסח החוקים המופיע בספרים. האחריות
.היא על הנבחן בלבד
ג.
לא תותר הכנסת אוגדנים או נוסח חוקים שהודפס באופן אחר שאינו ספר כרוך מהוצאת
.ספרים מוסדרת
ד.
מותר להדבי ק
בצדו
,"החיצוני של הספר סימניות ("דגלוניםpost it
) שגודלם אינו עולה
על2.5
ס"מ
X
1.3
( ס"מ25
מ"מ
X
13
,מ"מ) כשעל גביהם רשום שם החוק בלבד בעברית
אנגלית, ערבית, צרפתית או רוסית בלבד (אופציה נוספת-
.)בשפה שמבין הנבחן
ה.
כל פתק שאינו מודבק כסימניה כאמור, וכל כיתוב בגוף הספר שימצאו ברשות הנבחן
בשעת המבחן מהווים עבירת משמעת
יהא תוכנם אשר יהא , והנבחן יהיה צפוי לאמור
.בסעיף א' לעיל
ו.
.העישון אסור בהחלט במהלך כל הבחינה, לרבות בזמן היציאה לשירותים
ז.
חל איסור מוחלט על החזקת טלפון נייד על הגוף או על השולחן בזמן הבחינה אף מבלי
להשתמש בו וגם כאשר הוא כבוי. טלפון נייד-
לרבות כל אביזר אלקטרוני בעל יכולת
קישוריות לטלפון נייד או רשת מכל סוג שהוא. טלפון נייד יונח כבוי בתוך תיקו של
.הנבחן. נבחן שאין לו תיק ימסור את הטלפון הנייד לאחראי על האולם מטעם הלשכה
נבחן אשר ייתפס וברשותו טלפון נייד–
(בכלל זה, טלפון כבוי שיימצא עליו) צפוי
לפסילת בחינתו, לרבות בו במקום לפי שיקול דעת האחראי במקום, והוא אף יוזמן
.לבירור משמעתי
ח.
בכל שאלה-
בקשה במהלך הבחינה יש להרים את היד ולהמתין לנציג הלשכה שייגש
.אליכם, וינסה לפתור כל בעיה במקום
הנכם נדרשים
.להישמע להוראות המפקחים בעת הבחינה
לנוחותכם, להלן נוסח תקנות9-11
לתקנות לשכת עורכי הדין(סדרי בחינות בדיני
מדינת
ישראל , באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין )זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין
התשכ"ג-
1962
.
:להלן
9.
)(א הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמ ש בשעת הבחינה בספר המכיל
.את נוסח החיקוקים
)(ב
הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או
.בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו
10
.
נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת
הבחינה אסורה
לפי תקנה9
, או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו
ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן
.עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות
11
.
)(א
נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנה10
, בין אם הופסקה בחינתו והוצא
מחדר הבחינות ובין של א הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור
עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים
אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר
.נבחן בה
)(ב
לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן
הזדמנות לה.שמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך
! ב ה צ ל ח ה
_____________ תאריך
לכבוד
לשכת עורכי-הדין
רח' שופן1
ירושלים92190
,.ח.נ
:הנדון בקשה להיבחן בבחינות בדיני ישראל-
מועד חורף2
202
הנני מבקש להירשם לבחינות הלשכה בדיני מ"דינת ישראל, המסומנות בV
:" מטה, כדלהלן
________
השפה העברית
________
דיני חיובים ועבודה
________
דיני קניין
________
דיני משפחה וירושה
________
דיני עונשין ודיון פלילי
________
'דיני מסחר א
________
מסים+ 'דיני מסחר ב
________
סדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית
________
דיני חוקה ומנהל
.רצ"ב קבלה מבנק הדואר על תשלום סך של _______ש"ח, אגרת בחינה
)רצ"ב קבלה מבנק הדואר על תשלום סך של __________אגרת תרגום משפה זרה. (כולל אנגלית
, ב ב ר כ ה
שם
משפחה
_______________________
___________________________ שם פרטי
_________________________ .מס' ת.ז
______________________טלפון / טל' נייד
_________________________ כתובת
מייל_____________________
_________
_________________________ מיקוד
מאשר קבלת הודעותSMS
בנושאי בחינות ובנושאי התמחות
כן/לא
________________________________________________ :לשימוש משרדי בלבד
1229517
1/31/22, 12:19 PM
1/8
ביטול מבחני הרישוי לרופאים הגדיל את מספר העולים
רופאי שיניים עלו לישראל מצרפת בעקבות ביטול מבחני הרישוי. בכנסת ידרשו לבטל את המבחנים גם לאחיות60-כ
(15:08 24/07/2019) כ״א בתמוז ה׳תשע״ט
—
צביקה קליין
מא
מחאת האחיות העולות מצרפת נמשך: לאחר שפרסמנו אתמול )ג'( הצעה למשרד הבריאות לאפשר לאחיות העולות מצרפת )ומשאר העולם( להתקבל לעבודה
רופאי שיניים60-בתחומן, ללא מבחני הרישוי הביורוקרטיים, מתברר שהפטור למבחני הרישוי של רופאי השיניים גרר לעלייה ממוקדת ואיכותית של קרוב ל
מצרפת. ההצעה להכרה באחיות העולות מצרפת מגיעה בעקבות מחאת האחיות והשביתה שהן מקיימות ברחבי הארץ. חלק מהטענות הן כי מוטל עליהן עומס
כבד, בעקבות מחסור באחיות במגוון המוסדות הרפואיים הרלוונטיים.
אחיות מצרפת, מחציתן כבר עלו לישראל, אשר אינן מצליחות לעבור100-בעמותת קעליטה, ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, אומרים כי יש להם רשימה של כ
את מבחני הרישוי בעקבות העובדה שמדובר בחומר תיאורטי, אותו למדו בלימודיהן לפני שנים רבות.
1/31/22, 12:19 PM מקור ראשון- ביטול מבחני הרישוי לרופאים הגדיל את מספר העולים
יומי בעבודת האחיות. בעקבות הקושי, אחיות-בארגון טוענים שגם אחיות ישראליות לא היו עוברות את המבחנים כיוון שמדובר בתוכן שהוא לא בעיסוק היום
רבות לא יעלו בסופו של דבר לישראל, ואחרות שעלו – מחליטות לעבוד בתחומים אחרים.
מדינות מערביות, ביניהן גם צרפת וארה"ב – אינם7-גם הרופאים העולים נלחמו במשרד הבריאות, וכיום, רופאים העולים מ
שנות נסיון במדינתם – טרם יוכלו לעלות ולקבל פטור מהמבחן.5-חייבים במבחני רישוי. מאידך, רופאי שיניים מחוייבים ל
שנים הוביל עיתון מקור ראשון את מאבק רופאי השיניים העולים. הבאנו אז את סיפורו של ד"ר דוד טיבי, מומחה להשתלת שיניים, אשר לא הצליח4-לפני כ
אחוזים מהעולים שעסקו70 :לפרוץ את כבלי הביורוקרטיה בישראל ולחדש כאן את עיסוקו במקצוע. הוא נכשל במבחן ההסבה המעשי בישראל, והוא לא לבד
ברפואה נכשלו אז במבחנים דומים.
בעקבות המאבק והחשיפה במקור ראשון, כשנה לאחר מכן הגיעה ההודעה המיוחלת: רופאי שיניים עולים קיבלו פטור ממבחני רישוי לאחר שהוכיחו ותק של
עולים שהינם רופאי שיניים. יצויין שרופא שיניים ממוצע בצרפת ירוויח משכורת השווה60-חמש שנים. מאז פרסום אותה החלטה, עלו לישראל כאמור קרוב ל
אלף ש"ח בחודש, ובישראל המשכורות נמוכות באופן משמעותי.50-לכ
אותם רופאי שיניים עולים לישראל מסיבות אידיאליסטיות: הם ציוניים, החיים יהודיים בצרפת היום קשים מאוד
ליהודים, במיוחד כאלה שהינם חובשי כיפה או מזוהים חיצונית ככאלה. בעקבות הפרסום אף פנתה ח"כ עידית
סילמן מהבית היהודי לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, בבקשה לאמץ את
הרעיון כדי לסייע במשבר בבתי החולים.
במכתבה ציינה סילמן כי בשעה בה מתקיימת שביתת אחיות רחבה ברחבי הארץ "אני פונה אליך ומבקשת
לתת מענה רחב, תעסוקתי וארוך טווח עבור העולות מצרפת". גם ח"כ אופיר סופר מהאיחוד הלאומי הצהיר כי
יעסוק בנושא בכנסת הבאה.
Resume Video
<< לפרטים
חדשות
דעות
יהדות
תרבות
בעולם
מגזין
ראשונות
חדש
1
נייר עמדה לעניין בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין
טליה איינהורן
*
1
.מבוא
בבואנו לבחון את מתכונת בחינות ההסמכה, עלינו לשאול עצמנו מה
מטרת הבחינות
(חלק 2
);
האם
מתכונת הבחינות הקיימת
הולמת את המטרה
(חלק3
);
אם התשובה לשאלה הקודמת שלילית, מה היא
המתכונת הרצויה לבחינות ההסמכה (חלק4
);
ולבסוף–
סיכום ומסקנות (חלק5
.)
שאלה נפרדת, אך קשורה, נוגעת לגופים המופקדים על עריכת הבחינות, הפיקוח עליהן, ביצוע הבחינות
בפועל והתקצוב של כל אלה. גם על אלה
ראוי לתת את הדעת אבל הדיון חורג ממסגרת נייר עמדה זה.
,לאור נסיוני בהוראה ומחקר בישראל, באירופה ובארצות הברית
שבמסגרתם גם
למדתי
כיצד מכשירים
עורכי דין במדינות שונות,
אודה לחברי הוועדה הנכבדים על זימוני להופיע
בפני הוועדה.
2
.מטרת הבחינות
מטרת הבחינות היא
לבחון האם למועמד יש
הכישורים הנחוצים כדי שיוכל למלא באופן מיטבי את תפקידו
כעורך דין. המטרה הוגדרה יפה במדריך השלם לדרישות ההסמכה לעריכת דין במדינות ארה"ב (התרגום
שלי
–
ט"א):1
מטרת הבחינה היא לבחון את יכולתו של המועמד לזהות בעיות משפטיות במערכת
עובדתית, מסוג
אלה
שהוא עשוי לפגוש בעבודתו כעורך דין, ל
נתח
באופן
מנומק
את
הבעיות המשפטיות, ולגבש פתרון
הגיוני על ידי יישום עקרונות היסוד המשפטיים,
באופן המוכיח שהוא מבין במלואם עקרונות אלה
. המבחן אינו מכוון לבחון בראש
ובראשונה
מידע
, זיכרון או ניסיון. מטרתו להגן על הציבור, לא להגביל את מספר
עורכי הדין המתקבלים לעסוק במקצוע.
כדי שהבחינות יוכלו להבטיח שעורכי הדין שיוסמכו יהיו בעלי מקצוע טובים וראויים, נקבע במדריך כי
בבחירת תחומי המשפט עליהם יי
שאלו המועמדים, הדגש יהיה על מקצועות היסוד הבסיסיים הנלמדים
בבתי ה
ספר למשפטים.
בנוסף, על עורך הדין המוסמך לדעת את כללי האתיקה המחייבים
אותו בכל היבטי
פעילותו
.
על
מחברי
הבחינות לצאת מתוך הנחה שאנשים שהוסמכו לעריכת דין פועלים במגוון תפקידים
–
שופטים,
ליטיגטור
ים, מנסחי מסמכים משפטיים
ויועצים בתחומי המשפט השונים במשרדי עורכי דין, במשרדים
ממשלתיים, בתפקידים ציבוריים,
.בתאגידים פרטיים וציבוריים, וכל כיו"ב ,משום כך על הבחינות לוודא
*
פרופסור
למשפטים (אמריטה),
אוניברסיטת אריאל
, חוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-
אביב
וחברה קבועה
(Titular Member
)
.באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
'קו"ח ורשימת פרסומים ר>
https://taliaeinhorn.com
>
1 Comprehensive Guide to Bar Admission Requirements 2020 (National Conference of Bar Examiners and the
American Bar Association Section of Legal Education and Admissions to the Bar 2020), p. ix, available at
<https://ncbex.org/assets/BarAdmissionGuide/CompGuide2020_021820_Online_Final.pdf>
2
שלמי שהוסמך לעריכת דין יהיו הידע והכישורים הנדרשים כדי שיוכל בהמשך להתמחות ולעסוק בכל אחד
.מאלה
המקצועות עליהם נבחנים ,ברוב מדינות ארה"ב כוללים את הרשימה הבאה: סדר דין אזרחי, ראיות, חוזים
,נזיקין, קניין, נאמנות, תאגידים ,דיני שליחות ושותפויות ,דיני משפחה וירושה ,דיני עונשין וסדר דין פלילי
משפט חוקתי
ו.משפט בינלאומי פרטי
בנוסף יש בחינה באתיקה(professional responsibility)
.
3
.בחינת הכישורים הנחוצים במתכונת הבחינות הקיימת
עיינתי בבחינות קיץ2020
.ואי אפשר לומר עליהן שהן עונות על הקריטריונים שנקבעו לעיל
מטלת הכתיבה, שבה הנבחן נדרש להשיב על שאלה אחת מתוך שתיים . בשאלה האחת הוא מתבקש
לנסח תביעה לפיצוי בעקבות פיטורים שלא כדין ובשאלה השנייה עליו לנסח בקשה
שבית המשפט ימנה
.מומחה מטעמו
אין בתשובה
על אף אחת מהשאלות
.כדי להעיד על כישורי המועמד כמפורט לעיל
הנבחן אינו
נדרש לזהות
סוגיות משפטיות. התשובה גם איננה מעידה על כישורי ההבנה.והניתוח של סוגיות משפטיות לעומקן
מאחר שכל אחת מהשאלות גם כוללת את המקורות שאותם על הנבחן ליישם, ונכתב במפורש כי יש להניח
שמקורות אלה משקפים את המצב המשפטי העדכני, הנבחן נדרש למעט מאוד ידע כדי לעבור את החלק
.הזה של המבחן
בנוסף, יש שתי בחינות שבכל אחת מהן40
שאלות רב-
ברירה–
הבחינה האחת על סדר הדין האזרחי
והאחרת–
.על הדין המהותי המספר הקטן של השאלות
מאפשר רק בדיקה מצומצמת ואקלקטית של
הידע שיש לנבחן. מכיוון שכך, ללא קשר לשאלה כיצד הבחינות ינוסחו, תמיד הנבחנים ייצאו מהבחינה
בתחושה שהיא לא בדקה באמת האם הם שול.טים בחומר אם לאו
העובדה שכ-
50%
מהנבחנים נכשלים איננה כשלעצמה מעידה על ליקויים בבחינה
, או במועדי הבחינה .
גם בניו יורק, קליפורניה, וושינגטוןDC
ועוד, אחוז הנבחנים העובר את המבחן פחות מ-
50%
וכך גם
.בגרמניה
שם הדבר ידוע ומקובל, בשל האחריות הכבדה הרובצת על ע
ורכי ה דין שצריכים להיות כשירים
לתת ייעוץ מקצועי ברמה גבוהה ללקוחותיהם בתחומי המשפט השונים, לייצג אותם כראוי בבתי המשפט
.או לכהן כשופטים
אני משוכנעת שהמתמחים הישראלים, הראויים להיות מוסמכים לעריכת דין, אינם
נופלים בכישוריהם מעמיתיהם בחו"ל, והם יוכיחו זאת אם
.רק יידרשו לכך
עם זאת, ייתכן שתחושת ההחמצה בבחינות נובעת מכך שהן אינן משקפות ידע שצבר הנבחן בלימודיו
ובתקופת התמחותו. מתכונת המבחן אינה מעידה על כך שההתמחות מיותרת, אלא להיפך–
שעל אף
שההתמחות חשובה מאוד, הידע שנצבר בה אינו בא לידי ביטוי בבחינה כפי שהיה נ.יתן לצפות
4
.המתכונת הרצויה לבחינות הסמכה
בהקשר זה, יש מה ללמוד ממדינות אחרות. לצורך נייר העמדה אסתפק בתיאור הנעשה בתחום זה
בארצות הברית, אשר שיטת המשפט שלה דומה ל זו שלנו וגם אין שם הפרדה ביןsolicitors
ל-
barristers
.
3
בארצות הברית ההסמכה של עורכי דין היא בידי המדינות אבל מרבית המדינות בחרו בבחינות במתכונת
,מאוחדת
לצד הבחינות במשפט המדינתי לבדו שבהן כלולים תחומי משפט נוספים, בנוסף לאלה שכלולים
בבחינות
במתכונת המאוחדת .
לרשימה המפורטת של תחומי המשפט ר' חלק2
.דלעיל
להלן הר:כב הבחינות
)(א
Multistate Professional Responsibility Examination (MPRE)
מדובר במבחן בן שעתיים הכולל60
שאלות רב-ברירה על אתיק ה מקצועית. המבחן בודק את הידע
וההבנה של הנבחן לגבי הסטנדרטים המקובלים בהתנהגות המקצועית של עורכי דין, לא את הרמה
.המוסרית האישית של הנבחן
)(ב
Uniform Bar Examination (UBE)
מטרת
בחינת ה-
UBE
–
.על המועמד להפגין ידע וכישורים שכל עו"ד אמור להכיר קודם הסמכתו
:תחומי המשפט הכלולים בבחינה
,סדר דין אזרחי, דיני עונשין וסדר דין פלילי, ראיות, משפט חוקתי, חוזים
.נזיקין וקניין
:לבחינה שלושה חלקים
(
1
)
Multistate Essay Examination (MEE)
בחינה המורכבת משש מטלות כתיבה בנות30
דקות כל אחת (דוגמה לבחינת מתכונת כזאת מפברואר
2020
במדינת ניו יורק מצ"ב2
.)
מטרת ה-
MEE
( :היא לבחון את יכולת הנבחן1
) לזהות את
הסוגיות
המשפטיות
העולות מה מקרה
( ;ההיפותטי נשוא המטלה2
)
( ;להבדיל בין המידע הרלוונטי למידע שאינו רלוונטי3
)
להציג ניתוח מנומק
וסדור היטב של
הסוגיות
הנוגעות לעניין בשפה ברורה
ו( ;מתומצתת4
)
להראות הבנה של עקרונות היסוד
.המשפטיים הנוגעים לפתרון האפשרי של הסוגיות העולות מעובדות המקרה
ההבדל העיקרי בין ה-
MBE
)(ר' להלן
ל-
MEE
הוא בכך שה-
MEE
דורש מהנבחן להפגין יכולת הבעה
.אפקטיבית בכתב
(
2
)
Multistate Bar Examination (MBE)
בחינה הנמשכת שש שעות הכוללת
200
שאלות רב-ברירה בתחומים
:הבאים משפט
,חוקתי
,חוזים דיני
עונשין וסדר דין
,פלילי סדר דין
,אזרחי
,ראיות קניין
.ונזיקין
(
3
)
Multistate Performance Test (MPT)
מבחן זה פותח על ידי ה-
NCBE
והוא כולל שתי בחינות של מטלות כתיבה בנות90
דקות כל אחת (דוגמה
לבחינת מתכונת כזאת מפברואר2020
במדינת ניו יורק מצ"ב3
.)
2
QA.pdf
2020
https://www.nybarexam.org/ExamQuestions/FEB
3
QA.pdf
2020
https://www.nybarexam.org/ExamQuestions/FEB
4
בחינות אלה בודקות את יכולת הנבחן להפגין כישורי עורך דין
בעניין הלקוח מהמציאות
ולהשלים משימה
המתאימה לעורך דין מתחיל. בחינות אלה אינן בודקות את הידע של הנבחן בדין המהותי, אלא את כישורי
.עריכת הדין המצופים מעורך דין, ללא קשר לתחום המשפט שבו יישם כישורים אלה
(ג) בחינות נוספות במסגרת המדינות. כך, למשל, אדם המבקש לעסוק בעריכת דין במדינ ת ניו יורק נדרש
לעמוד, בנוסף לכל הבחינות הנזכרות לעיל, בשתי בחינות נוספות , שכל אחת מהן מכסה12
,תחומי משפט
כמפורט בסעיף1
דלעיל4
–
במהלכם של שני הקורסים נדרשת השתתפות פעילה של המשתתפים בכך שעליהם להשיב בכתב על
שאלות הנשאלות על כל אחד מהשעורים בקורס, באופן
שיראה שהם הקשיבו לשיעור ורכשו הבנה מספקת
של החומר הנלמד. זמן הלמידה של הקורסonline
מבוקר. רק לאחר שסטודנט השלים בהצלחה את
התשובות על שעור, הוא יכול לעבור לשיעור הבא, כאשר השיעור הקודם ננעל בפניו עד שישלים בהצלחה
את הקורס כולו. בשלב זה יוכל לראות את כל הש.)עורים (ללא השאלות שנשאל במהלכם
ראשית על הנבחן לעבור בהצלחה את הקורס
במשפט המדינתי)
New York Law Course (NYLC
.
לאחר מכן עליו לעבור את הקורסNew York Law Exam (NYLE)
. הבחינה בסוף הקורס נמשכת
שעתיים והיא בת50
שאלות רב-
.ברירה
הבחינה היא בספרים פתוחים, אך הנבחן מוזהר מראש שבפועל
.לא יהיה לו זמן בעת הבחינה להיעזר בחומר
5
. סיכום ומסקנות
א.
כאשר באים לשקול את מתכונת בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין יש להתייחס בראש ובראשונה
לאינטרס הציבורי בשירות משפטי ברמה מקצועית גבוהה, תוך הקפדה .על כללי אתיקה
.ב
.בחינות ההסמכה במתכונתן הנוכחית אינן יכולות לבדוק את הידע של הנבחן בדין המהותי ובסדרי הדין
.הן גם אינן בודקות את כישוריו כעורך דין לנסח מסמכים משפטיים ולייצג לקוחות בבתי המשפט
ג.
משום כך, ספק גדול אם לעורכי הדין שעברו אותן בהצלחה יש הכישורים לתת ייעוץ משפטי מקצועי
.וראוי ללקוחותיהם, לנסח להופיע בבתי המשפט
ד.
בעת שבאים לעשות רפורמה בנושא זה, כדאי ללמוד מנסיונן של מדינות שבהן הרמה המשפטית גבוהה
וההכשרה של עורכי הדין טובה וראויה. בנייר העמדה הזה הבאתי בעיקר את הניסיון של מדינת ניו
יורק.בתחום זה, אבל כמובן שאפשר לבחון מודלים נוספים
4
https://www.nybarexam.org/Content/CourseMaterials.htm
5
נייר עמדה לעניין בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין
)(המשך
טליה איינהורן*
מסמך זה נכתב בהמשך להופעתי (בזום) בפני הוועדה הנכבדה בראשות השופט דוד חשין ב-
2/3/2021
( והוא מתייחס לסיכום דבריי בפני הוועדה1
);
תשובה לשאלה שנשאלתי לגבי תגמול הבוחנים בגרמניה
(
2
)
( ; והתייחסות לתפקיד שממלאות האוניברסיטאות בהכשרת עורכי הדין בישראל, הרצוי והמצוי3
.)
1. סיכום דבריי בפני הוועדה
א. הנחות היסוד
.אי אפשר לבחון על דברים שהמתמחים לא למדו
כדי שסטודנט למשפטים יוכל להיות עורך ד ין טוב, הוא זקוק להשכלה משפטית מעמיקה בכל
תחומי
היסוד של עולם המשפט.
אנשים שהוסמכו לעריכת דין פועלים במגוון תפקידים–
,שופטים
ליטיגטורים, מנסחי
,מסמכים משפטיים ויועצים בתחומי המשפט השונים במשרדי עורכי דין
במשרדים ממשלתיים, בתפקידים ציבוריים, בתאגידים פרטיי ם וציבוריים, וכל כיו"ב. משום כך, על
הבחינות לוודא שלמי שהוסמך לעריכת דין יהיו הידע והכישורים הנדרשים כדי שיוכל בהמשך
.להתמחות ולעסוק בכל אחד מאלה
מאחר שישראל מדינה הקולטת עליה מראשית קיומה, מדינה שהצלחתה ושגשוגה תלויים בקשרי
,החוץ, בסחר החוץ, במשיכת השקעות
ולנוכח המספר הגדול של ישראלים שיש להם קשרים
הדוקים עם אנשים ועסקים בחו"ל, חשוב שלעורכי הדין תהיה גם הכשרה בתחום המשפט
הבינלאומי פרטי והמשפט הבינלאומי פומבי (תחומים שבעבר נלמדו כמקצועות חובה בכל
.)האוניברסיטאות
ב. המצב הנוכחי
האוניברסיטאות אינן מכשירות עור כי דין. הן פנו לדרך משלהן ומצהירות על כך שתפקידן הוא
להכשיר אנשים חושבים
(על כך ראו גם חלק3
)להלן לנייר עמדה זה.
ההתמחות נותרה אפוא כתקופה להשלמת מה שנחוץ כדי שמי שסיימו לימודי משפטים יוכלו גם
להיות עורכי דין טובים וראויים. כיום ההתמחות אינה מספקת השלמה.ראויה
* פרופס ור,)'מן המניין (בדימ אוניברסיטת אריאל
, חוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-
אביב
וחברה קבועה
(
Titular Member
)
.באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
'קו"ח ורשימת פרסומים ר>
https://taliaeinhorn.com
>
6
כפי שפירטתי בנייר העמדה שהגשתי ביום27/11/2020
גם בחינות ההסמכה במתכונתן הנוכחות
.אינן עונות על הצרכים
ג. הצעות לדרך פעולה
קורסים משלימים לאלה הניתנים באוניברסיטאות, בכל מקצועות היסוד, (ולענ"ד גם משפט
בינלאומי פרטי ומשפט בינלאומי פומבי) וכן קורסים ב דיני ראיות ובסדר דין אזרחי ופלילי. את
,הקורסים יעבירו מי שהתמחו בתחומים אלה במשפט הישראלי. אלה יכולים לבוא מקרב האקדמיה
ובלבד שמחקרם אינו מתמקד בראש ובראשונה בהצעת תיאוריות חדשניות לפתרון בעיות
משפטיות, אלא בחקר המשפט הישראלי, וכן מקרב השופטים, עורכי הדין ,המובילים, פרקליטים
,וגם מי שעומדים בראש רשויות דוגמת הממונה על הליכי חדלות פרעון, הממונה על התחרות
.רשם הוצאה לפועל, וכיו"ב
במסגרת הקורסים המשלימים יהיו הסטודנטים מחויבים להגיש מטלות (שתיבדקנה ויינתנו עליהן
.ציונים) ולעמוד בבחינות
יש מקום לשקול קביעת תחנו ת שונות לתקופת ההתמחות שתכלולנה, במקום הראשון, התמחות
במשרד עורכי דין ולכל הפחות חלק מהתקופה בבית משפט או בפרקליטות. לשם כך צריך יהיה
להקים גוף מרכזי שינהל מעקב על ההתמחות, שהחברים בו יתמנו מקרב השופטים, עורכי הדין
.והפרקליטים
לכל הפחות, ראוי לענ"ד לחייב א ת המתמחים בנוכחות בדיונים בבתי המשפט, אשר לצידם יהיו
מטלות שיוטלו עליהם על ידי השופט שבדיוניו הם יהיו נוכחים, או על ידי הגוף המרכזי שיוקם כדי
.לנהל מעקב על ההתמחות
יש צורך ב
בחינות הסמכה במתכונת שונה ורצינית הרבה יותר. כפי שציינתי בנייר העמדה מ-
27/11
מטרת ה בחינות המטרה הוגדרה יפה במדריך השלם לדרישות ההסמכה לעריכת דין
במדינות ארה"ב (התרגום שלי–
:)ט"א5
מטרת הבחינה היא לבחון את יכולתו של המועמד לזהות בעיות משפטיות במערכת
עובדתית, מסוג
אלה שהוא עשוי לפגוש בעבודתו כעורך דין, ל
נתח באופן
מנומק
את
,הבעיות המשפטיות, ולגבש פתרון הגיוני על ידי יישום עקרונות היסוד המשפטיים
באופן המוכיח שהוא מבין במלואם עקרונות אלה. המבחן אינו מכוון לבחון בראש
ובראשונה
מידע , זיכרון או ניסיון. מטרתו להגן על הציבור, לא להגביל את מספר
.עורכי הדין המתקבלים לעסוק במקצוע
2
.תגמול הבוחנים בגרמניה
בעת שהופעתי בפני הוועדה נשאלתי לגבי תגמול הבוחנים בגרמניה. הבטחתי לברר את העניין. התשובה
שקיבלתי היא שעניין זה אינו מוסדר בחקיקה פדרלית והתשובה תלויה בחוקי
ה-
Länder
,. בהמבורג
לדוגמה
, נקבע ב סעיף10
(
5) לחוק של מדינת המבורג בדבר הכשרת מש פטנים–
Hamburger
Juristenausbildungsgesetz
–
,שהבוחנים זכאים לתשלום על עבודתם במסגרת ה-
Staatsexamen
,
5 Comprehensive Guide to Bar Admission Requirements 2020 (National Conference of Bar Examiners and the
American Bar Association Section of Legal Education and Admissions to the Bar 2020), p. ix, available at
<https://ncbex.org/assets/BarAdmissionGuide/CompGuide2020_021820_Online_Final.pdf>
7
"שייקבע על ידי הסנאט של המבורג. עוד נאמר לי שלא מדובר בסכום משמעותי שעשוי להוות "תמריץ
רציני להשתתפות בעניין זה. את המצב בשאר ה-
Länder
.לא בדקתי
לגבי
( החלק האוניברסיטאי30%
)מהבחינה הראשונה–
הפרופסורים למשפטים אינם מקבלים שום תגמול, שכן מצופה מהם שיבצעו עבודה
.זו במסגרת כהונתם כפרופסורים באוניברסיטה
8
3. התפקיד שממלאות האוניברסיטאות בהכשרת עורכי הדין בישראל
אני ערה לכך שנושא זה איננו בסמכות הוועדה, ומשום כך גם לא דנתי בו בנייר העמדה מה-
27/11
,. ואולם
מאחר שבמהלך הדיון אמר יו"ר הועדה, השופט דוד חשין, שהדקנים של בתי הספר למשפטים
.באוניברסיטאות ביקשו להופיע בפני הוועדה, אבקש להוסיף מספר הערות לדיון זה
בעשרות השנים האחרונות פנו האוניברסיטאות לדרך משלהן. היטיב לתאר זאת פרופ' מנחם מאוטנר
:)(אוניברסיטת תל אביב6
אשר ל"חינוך" שבחינוך המשפטי, אני חושב שצריך לשמר את המושג הזה כהגדרה הנכונה של מה
שעושים בתי הספר למשפטים. משעה שבתי הספר נפרדו
מתפיסתם את עצמם כבתי ספר
מק צועיים, והפכו תחת זאת מוסדות המבקשים להאיר את התופעה המשפטית באמצעות כלים
הלקוחים מהדיסציפלינות של מדעי
הרוח והחברה ומשעה שמורי המשפט המלמדים בבתי הספר
האלה חולקים א ת
התובנות התורת-משפטיות, התאורטיות והביקורתיות שלהם עם תלמידיהם –
אפשר לומר שבבתי הספר קורה
משהו שהוא בגדר חינוך. כמו כן, חינוך פירושו הטמעת נטיות
,עקרוניות וכלליות, שהמתחנך אמור להפעילן בדרך של יישומן על מצבים פרטיקולריים עתידיים
שלא ניתן לצפותם מראש(זאת, בהבדל מהנחלה של כללי פעולה ספציפיים שיש לשננם וליישמם)
.
מכיוון שאני מניח כי כל בתי הספר ל משפטים בישראל פועלים בגדרה של הפרדיגמה המשפטית
הראליסטית, הרי שגם במובן הזה ניתן לומר שמה שקורה בהם הוא "חינ."וך
החינוך המשפטי הזה, "המאיר את התופעה המשפטית באמצעות כלים הלקוחים מהדיסציפלינות של מדעי
הרוח והחברה", ייחודי לישראל. הן באירופה והן בארצות הברית , בתי הספר למשפטים מכשירים עורכי
דין. גם אם בארצות הברית יש אוניברסיטאות שבהן הסטודנט יכול ואף מוזמן להעשיר את עולמו במגוון
גדול של קורסים מסוג זה, עדיין הוא יהיה מחויב ללמוד לעומקם את מקצועות היסוד, וכמובן לעמוד גם
בבחינות ההסמכה, שיבחנו את יכולותיו לעסוק
.בפרקטיקה, לפני שיורשה להיות עורך דין
בארץ לעומת כן, נעשתה הפחתה משמעותית במספר הקורסים הנחשבים מקצועות יסוד, שחלקם אף נהיו
מקצועות בחירה, לצד הפחתה גם בחומר הנלמד ובמספר השעות המוקדשות למקצועות היסוד ולתרגול
שלהם. במקומם זוכה הסטודנט בהעשרה מתוך מגוון ר
חב של מקצועות אינטר-
דיסציפלינריים שאמורים
להפוך אותו ל"אדם חושב". דא עקא, שהחשיבה המשפטית מצריכה הכשרה מיוחדת ביכולת לקרוא ולהבין
טקסטים משפטיים, לפרש אותם על פי כללי פרשנות מקובלים, לנתח אותם באופן ביקורתי, לדעת לאבחן
מקרה אחד ממשנהו, ולהיות מסוגל להחיל א .ת הדין על מסכת עובדתית במקרה כזה או אחר
:לתופעה הזאת, הייחודית לישראל, תרמו מספר גורמים
במשך עשרות שנים דוקטורנטים ישראלים כתבו את עבודות הדוקטורט בהרווארד וייל. באופן
טבעי הם נמשכו לתחומי משפט אלה, מאחר שלימוד המשפט האמריקאי של50
מדינות ארצות
הברית קרו ב לוודאי שנראה להם פחות רלוונטי וגם פחות מלהיב מהעיסוק בתיאוריות חדשניות
.לגבי עולם המשפט
בשנת2012
יצרה המל"ג/ות"ת [ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה] מודל תקצוב
,לאוניברסיטאות7
.המתגמל את האוניברסיטאות ככל שהחוקרים בהן מצליחים להתפרסם בחו"ל
6
,"צבי טריגר ומנחם מאוטנר, "דיאלוג על החינוך המשפטי
המשפט
,)יט (תשע"ד79
-
144
ז מין במרשתת
3.pdf
-
online.info/pdf/ham19
-
http://din
7
<
content/uploads/2012/04/Model_tiktsuv.pdf
-
https://che.org.il/wp> יו 'ער כי מחברי המודל עצמם, בעמ27
, מודים
.בבעייתיות הכרוכה בהתאמת המודל למדעי הרוח, למשפטים ולחינוך
9
המו דל ההולם את מדעי הטבע והמתימטיקה בעייתי מבחינת מדעי הרוח ומשפטים, ומתמרץ את
החוקרים להזניח את חקר המשפט הישראלי. כדי לערוך מחקרים רציניים במשפט משווה חייבים
ללמוד שפות זרות, ואפילו כשמדובר בארצות הברית–
ביצוע מחקר משווה מחייב בתחומי משפט
רבים את ההכרה של .שיטות המשפט של המדינות השונות
,המרצה נהיה תלוי לקידומו בקבלת משובים טובים מהסטודנטים. כמובן שיש חשיבות למשובים
,וכל מרצה צריך לרצות לדעת מה הסטודנטים חושבים עליו ומה ראוי שיתקן בהרצאותיו. דא עקא
שברגע שעצם קידומו מותנה במשוב, ובעקבות הקידום גם סיכוייו לה משיך בקריירה האקדמית
בה בחר, הדבר מביא להורדת סף הדרישות מהסטודנטים. בנוסף, יש באוניברסיטאות נרמול של
הציונים, כשהממוצע הכיתתי הוא בין75
ל-
80
. בארה"ב סטודנט למשפטים חייב להיות נוכח
בהרצאות (והסטודנטים אף יושבים במקומות קבועים כך שהמרצה רואה מיד מי לא הגיע . בפועל
הם שולחים למרצה הודעה מוקדמת אם עליהם להעדר משעור) והשיטה הסוקראטית הנהוגה שם
מחייבת אותו גם להגיע מוכן להשיב לשאלות המרצה תוך כדי ההרצאה. ממילא שכשלונות
,בבחינות נדירים יחסית, כי הסטודנט מגיע מוכן טוב למדיי. באירופה הסטודנט אינו מחויב בנוכחות
אך ס טודנט שלא יצליח בבחינות ייכשל. אצלנו נראה שלקחו את ה"טוב" משני העולמות–
לא
.מופיעים כמו באירופה ולא נכשלים כמו בארה"ב
כל הגורמים הנ"ל דחפו חוקרים רבים לעסוק בתיאוריות אינטר-
דיסציפלינריות, דבר שהשפיע מטבע
הדברים גם על ההוראה באוניברסיטאות. במדינות אחרות, י ש מסה קריטית של חוקרים העוסקים כל
העת בניתוח תחומי המשפט היסודיים, ופרסום ספרים ומחקרים המקדמים את עולם המשפט ומציעים
כל העת פתרונות טובים שעורכי הדין ובתי המשפט יוכלו להסתייע בהם כדי לפתור את הבעיות
שהמציאות מציבה לפתחנו חדשות לבקרים, במיוחד בעולם מודרני שדברים רבים משתנים בו
במהירות. בישראל, לעומת כן, נוצר חסר גדול בעניין זה, דבר המשפיע על הכשרתם של הסטודנטים
בפרט ועל התפתחות המשפט הישראלי
DoCenter Id:002-99-2021-002847, received on -03/08/2021 ,לשכת השרMinistry of Justice Israel