חומר רקע

המיון בקבלה למוסדות ל השכלה גבוהה וסוגיית הבחינה הפסיכומטרית הכנסת מרכז המחקר והמידע כתיבה: אסף וינינגר ונעמה טשנר אישור: יובל וורגן, ראש צוות "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת י"ד בשבט תשע"ד 51 בינואר4152 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים95919 :'טל 1 8 9 4 2 8 9 4 5 - 92 :פקס 1 8 9 1 5 9 6 - 92 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 5 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת שמעון אוחיון ו מוצגים בו הנושאים ה אלה: רקע על הבחינה הפסיכומטרית ו ;טענות בדבר תוקף הניבוי ומידת ההוגנות שלה נתונים נבחרים על הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית והישגיהם בבחינה ; סקירה של שיטות מיון חלופיות של מועמדים ללימודים אקדמיים אשר אינן מתבססות על הבחינה הפסיכומטרית, וכן ע רוצי קבלה משלימים המשמשים את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ; סקירה השוואתית של תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה ב מדינות ב.עולם מן המסמך עולים בין השאר הממצאים ה אלה:  כלי המיון העיקרי כיום לקבלת סטודנטים לתואר ראשון ב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל הוא שקלול הציונים בתעודת הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית . לכל מועמד נקבע ציון התאמה משוקלל המבוסס על שני כלים אלו. הבחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, והיא מאפשרת לדרג א ת כל המועמדים בסולם .הערכה אחיד  במהלך השנים התנהל בישראל דיון ציבורי בדבר האפשרות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית או להחליפה ב שיטת מיון אחר ת . הטענות העיקריות של המתנגדים לבחינה נוגעות ליכולתה לנבא את סיכו יי ההצלחה של המועמדים בלימודים אקדמיים , להשלכותיה החברתיות ולהוגנותה כלפי קבוצות חברתיות מסוימות (ו בהן ערבים ו בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך).  ,מנגד על- פי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, הגו ,ף האחראי לבחינה הפסיכומטרית מחקרים רבים מראים כי נבחנים שקיבלו ציון גבוה בבחינה על- פי רוב מצליחים בלימודיהם יותר.מנבחנים שקיבלו ציון נמוך כמו כן, המרכז מצביע על כך שממצאי המחקרים שהוא עורך ,מראים בעקביות כי בממוצע, יכולת הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית עולה על זו של הבגרות ועל-פי רוב ה.צירוף של שניהם מניב תחזית טובה יותר מכל אחד מהם בנפרד בנוסף, נטען כי במחקרים אחרים נמצא ש הבחינה הוגנת כלפי קבוצות אוכלוסי יה שונות. לטענת המרכז, אם יש הבדלים בציונים בין קבוצות אוכלוסייה ,םה משק פים הבדלים בין הקבוצות בהזדמנויות הלמידה בשלבים מוקדמים של.החינוך  מנתונים על נבחני הבחינה הפסיכומטרית בשנת2955 עולה כי יש הבדלים גדולים בין קבוצות אוכלוסייה בציון הבחינה. לדוגמה, הציון הממוצע הכללי של הנבחנים בשפה העברית גבוה ב- 599 נקודות מהציון הממוצע הכללי של הנבחנים בשפה הערבית ; הציון הממוצע הכללי של נבחנים ה משויכים לאשכול החברתי-כלכלי ה עליון גבוה בכ- 299 נקודות מהציון הממוצע הכללי של נבחנים המשו י כים לאשכול החברתי-כלכלי ה תחתון ; הציון הממוצע הכללי של גברים גבוה בכ- 89 .נקודות מהציון הממוצע הכללי של נשים  בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות, במכללות המת וקצבות ובמכללות הלא- מתוקצבות חלה בעשור האחרון ירידה מסוימת בשיעור הסטודנטים שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני לימודיהם. על אף ה,ירידה בשנת2955 עדיין שיעור גבוה מאוד מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות נבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני לימודיהם – כ- 49%; במכללות האקדמיות המתוקצבות והלא- מתוקצבות השיעורים נמוכים עמוד 4 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע יותר– כ- 19% וכ- 18% בהתאמה; בקרב הסטודנטים במכללות להכשרת עובדי הוראה שיעור הנבחנים הוא כ- 15% .  שיטת המיון המתבססת על הבחינה הפסיכומטרית היא א ו מנם שיטת הקבלה העיקרית כיום במערכת ההשכלה הגבוה ה בישראל, אולם המוסדות להשכלה גבוהה משתמשים לצדה בערוצי קבלה משלימים המאפשרים קבלה גם:בלעדיה מכינות קדם- אקדמיות, מסלולי העדפה מתקנת, קבלה של מצטייני פריפריה, קבלה של לקויי למידה, קבלה על- פי גיל, הכרה בלימודים קודמים, קבלה על-תנאי וקבלה של ת למידי תיכון מצט.יינים  בסקירה השוואתית נמצא כי בארצות- ,הברית בשב דיה ו ב יפן,, למשל משתמשים ב בחינות .הערכה אחידה יש כמה שיטות מיון מערכתיות המוכרות בעולם שאינן מתבססות על בחינה כז ,את ובה ן שיטת הקבלה הפתוחה, ש בה הלימודים בחלק מן המוסדות להשכלה גבוהה פתוחים לכל מי שסיים לימודי תיכון או לכל מי שזכאי לתעודת בגרות והמיון נעשה במהלך הלימודים האקדמיים על בסיס הישגי ם ות שנ ב הלימודים הראשונות)(למשל בצרפת ובבלגיה . שיטות מוכרות נוספות הן מיון מועמדים על סמך ציוני בחינות בגרות בלבד (גרמניה )ואוסטרליה .ובחינות כניסה מקצועיות או נושאיות 5. רקע כלי המיון העיקרי כיום לקבלת סטודנטים לתואר ראשון למוסדות להשכלה גבוהה בישראל הוא שקלול הציונים בתעודת הבגרות וציון מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (המכונה לעתים בראשי התיבות 'מכפ"ל'; במסמך נשתמש ב שם "הבחינה הפסי .)"כומטרית לכל מועמד נקבע ציון התאמה משוקלל המבוסס על שני.כלים אלו במקרים מסוימים ציון גבוה במיוחד במבחני הבגרות או ב בחינה הפסיכומטרית עשוי לפטור את המועמד מן הצורך להציג את ציוני המבחן האחר. כמו כן, יש מוסדות )לימוד (בעיקר מכללות אקדמיות ם בה ש ציוני מבחני הבגרות מספיקים לכניסה ללימודים. לצד אלה יש חוגים ש בהם המועמדים נדרשים לעמוד במבחנים מקצועיים (כגון אמנות ומוזיקה), וכן חוגים מעטים ש בהם נוסף על שקלול ציוני בחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית משתמשים ב,מבחני מיון אישיותיים1 אשר נועדו לאפיין את המועמדים על- פי תכונות שאינן נמדדות בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית (כישורי תקשורת בין- ,אישית .)מודעות עצמית, בגרות והיכולת להתמודד עם מצבים שונים להרחבה בעניין זה ראו פרק4 ,במסמך העוסק בשיטות מיון חלופיות ובערוצי קבלה משלימים לבחינ.ה הפסיכומטרית ה בחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה המשמש כאמור את מוסדות הלימוד למיון מועמדיהם לחוגים השונים. הבחינה נועדה לבדוק יכולות הנדרשות להצלחה בלימודים אקדמיים, והיא מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה א חיד. הבחינה בוחנת מיומנויות, והיא בנויה כיום מ תשעה פרקים ב שלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ו אנגלית. בשנת4151 נערכה רפורמה בבחינה הפסיכומטרית , בין היתר על רקע יוזמות לשינוי מצד חברי ה,כנסת ו בעקבותיה מאז אוקטובר4154 הבחינה נערכת במתכונת חדשה, הכוללת גם מטלת 1 כגון מבחני מו"ר ומרק"ם– מבחני מיון ללימודי רפואה ורפואת שיניים. עמוד 1 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע .כתיבה2 שמונת הפרקים האחרים מורכבים משאלות רב-בררתיות (מבחן אמריק נ .)י כדי להימנע מהארכת הבחינה קוצרו שמונת הפרקים האחרים של הבחינה ב- 41% . מאז אותה רפורמה מחושבים לכל נבחן , מאז מאוקטובר4155 , שלושה ציונים כלליים: ציון כללי רב- תחומי )(הציון הכללי שהיה נהוג עוד קודם לכן , ובו משקל כל ציון מהציונים בחשיבה מילולית ובחשיבה כמותית כפול ממשקלו של הציון באנגלית; ציון בדגש מילולי, ובו משקלו של הציון בחשיבה מילולית הוא פי-שלושה ממשקלם של הציונים האחרים; ציון בדגש כמותי, ובו משקלו של הציון בחשי בה כמותית הוא פי- שלושה ממשקלם של הציונים האחרים. סולם הציונים בכל אחד מהציונים הכלליים הוא מ- 411 עד011 . האחריות לבחינות הכניסה הפסיכומטריות נתונה בידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה :(להלן מאל"ו), מוסד ללא כוונת רווח (עמותה רשומה) אשר הוקם בשנת5805 על- סמך ה חלטת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לצורך בנייה והפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים אקדמיים .שתסייע בתהליך הבררה והמיון של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל3 הבחינה הפסיכומטרית אינ ה נ זכר ת ,מפורשות בחוק המועצה להשכלה גבוהה ה תשי"ח- 5914 , או בכללי המ ועצה להשכלה גבוהה שהותקנו מתוקף החוק . כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), התשכ"ד- 5892 , קובעים רק כי "מוסד להשכלה גבוהה לא יקבל תלמידים אלא על יסוד תעודות בגרות ישראליות או שוות ערך". נוסף על כך כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה), התשל"ג- 5891 , קובעים כי "המוסד לא יקבל תלמידים אלא על יסוד תעודות בגרות ישראליות או שוות-ערך, או על- ."פי קריטריונים שקבעה המועצה ,עם זאת בסעיף51 לחוק המועצה להשכלה גבוהה נקבע כי "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת ת."קציבו, כטוב בעיניו מכך עולה בין היתר כי ההחלטות הנוגעות לקבלת מועמדים הן בתחום אחריותם של.המוסדות להשכלה גבוהה4 כל מוסד לימוד מחליט באופן עצמאי .באילו ציונים להתחשב לצורכי קבלה ואיזה משקל לתת לכל ציון המוסדות אף יכולים לתת לכל תחום בבחינה הפסיכומטרית מש קל השונה ממשקלו בציונים הכלליים ש מאל"ו מדווח עליהם. מתשובת המועצה להשכלה גבוהה )(להלן: המל"ג על פנייתנו בנושא עולה כי המל"ג אינה בוחנת חלופות לבחינה הפסיכומטרית, ועמדתה היא ש.עניין זה חוסה תחת החופש האקדמי של המוסדות5 ,עם זאת בדיון שנערך במליאת הכנסת ב- 45 במאי4151 לציון יום הסטודנט הלאומי אמר שר החינוך שי פירון כי 2 מטלת הכתיבה היא סוג אחד מסוגי המטלות בתחום החשיבה המילולית ,והציון בה משוקלל עם הציונים במטלות האחרות בתחום (אנלוגיות ,הבנת הנקרא וכו )'לכדי ציון אחד – הציון בתחום החשיבה המילולית .כל נבחן חייב לכתוב את החיבור בשפת הבחינה שאליה הוא נרשם ושבה הוא נבחן. לצד הוספת מטלת הכתיבה הוצאו מהתחום המילולי שאלות הדורשות שינון של אוצר מילים. 3 מתוך אתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה :, תאריך הכניסה52 באוקטובר4151 . 4 עם זאת, לאחרונה התעוררה מחלוקת על תנאי הקבלה במכללות האקדמיות הציבוריות ונטען כי המ ל"ג מאפשרת להן לפתוח ת ו כניות לימ ודים חדשות רק בתנאי שיקבלו תלמידים בעלי ציון פסיכומטרי מסוים . בתשובת המ ל"ג לע פנייתנו בנושא נכתב כי המ ל"ג נדרשת לנושא תנאי הקבלה במסגרת בדיקת ת ו.כניות לימוד פרטניות שפתיחתן מותנית באישורה ריקי מנדלצוויג, סמנכ"לית לעניינים אקדמיים ומזכירת המל"ג, תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת42 באוקטובר4151 . 5 .שם עמוד 2 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע "לא יעלה על הדעת שתלמיד יסיים את כיתה י"ב ולא יהיו בידו כל הכלים להתקבל לאוניברסיטה". עוד הוסיף השר כי "בפני ראשי האוניברסיטאות, בפני כיושב-ראש המועצה להשכל ה גבוהה ובפני כשר ,]חינוך, עומדות שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא למצוא מנגנון חלופי [לבחינה הפסיכומטרית ואפשרות שנ י יה היא להכניס את הבחינה הפסיכומטרית אל תוך ת ו כנית הלימודים, כחלק מחוק חינוך ."חינם6 בהמשך לדברים ה אלה, בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת בראשית דצמבר4151 ציינה נציגת המ ל"ג כי בעקבות פנייה של שר החינוך (שהוא יושב-ראש המל"ג) ושל יו שב-ראש ות"ת מינה ועד ראשי האוניברסיטאות פורום רקטורים "שיבחן את הנושא של הבחינה הפסיכומטרית כחסם ."כניסה להשכלה הגבוהה7 כמו כן יש לציין כי ב- 55 בדצמבר4151 נדונה במליאת הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי לקראת הצבעה בקריאה טרומית שבה הוצע לקבוע כי מוסד אקדמי לא ידרוש היבחנות בבחינה פסיכומטרית כתנאי קבלה ללימודים. בדיון ציין חבר הכנסת טיבי כי הוסכם להשהות את קידום ההצעה לחודש ימים כדי לאפשר לוועד ראשי האוניברסיטאות להציע פתרון חלופי "שעולה ."בקנה אחד עם רוח ההצעה ועם משנתו של השר8 סמוך למועד השלמתו של מסמך זה הודיע שר החינוך על תו כנית ל רפורמה במערכת החינוך הנוגעת גם לבחינה הפסיכומטרית . על- ,פי הודעה זו לאחר החלת שינויים בתהליכי ההערכה בחטיבות העליונות (א ,שר יחולו על הנכנסים לכיתה י' בשנת הלימודים תשע"ה4152151 ) , תעודת הבגרות תוכל לשמש תעודת כניסה ל מוסדות ל השכלה גבוהה במקום ה בחינה ה פסיכומטרי.ת בהודעה צוין כי ועדה משותפת למשרד חינוך ו לנציגי ההשכלה הגבוהה מגבשת בימים ו אל את הקריטריונים לקבלת תלמידים למוסדות ל השכלה גבוהה )(בהתאמה לפקולטות ולחוגים , ובכלל זה קריטריונים ל בחינת מהימנותה המקצועית של תעודת הבגרות. 9 5.5 . תוקף הניבוי וטענות בדבר מידת ההוגנות של הבחינה הפסיכומטרית מאל"ו מפרסם זה שנים רבות מגוון מחקרים התומכים ב תוקף הניבוי וב מהימנות של הבחינה .הפסיכומטרית10 לשיטת מאל"ו ,, מחקרים רבים מראים כי כושר החיזוי של הבחינה הוא טוב, כלומר נבחנים שקיבלו ציון גבוה בבחינה על- פי רוב מצליחים בלימודיהם יותר מ נ בחנים שקיבלו ציון נמוך, 6 "דברי הכנסת " ה- 58 , ישיבה11 , 45 במאי4151 . 7 'פרוטוקול מס49 ,מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור4 בדצמבר4151 . 8 דברי הכנסת ה- 58 , ישיבה01 , 55 בדצמבר4151 ; הצעת חוק לימודי הפסיכומטרי, התשע"ג- 4151 1, פ5120159 , של חבר הכנסת אחמד טיבי. על שולחן הכנסת מונחות כיום הצעות חוק נוספות בעניין הבחינה הפסיכומטרית שטרם עלו לדיון מוקדם: הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון– איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התשע"ג- 4151 , 1פ5590158, של חבר הכנסת חיים כץ1; הצעות חוק פ5599158 1, של חברי הכנסת מוחמד ברכה ואחרים, פ5110158 , של חבר 1הכנסת אחמד טיבי, פ812158 1, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ואחרים, פ5150158 ,, של חבר הכנסת אילן גילאון 1ופ5219158 ., של חבר הכנסת אברהים צרצור ואחרים נוסף על כך ,ב-0 במאי 4151 נדונה במליאת הכנסת הצעה לסדר- היום בנושא "האם הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שווה? "של חבר הכנסת שמעון אוחיון .מליאת הכנסת החליטה להעביר את הנושא לדיון בוועדת החינוך ,התרבות והספורט (דברי הכנסת ה- 50 , ישיבה49 .) 9 " ,משרד החינוך, הודעה לתקשורת "ישראל עולה כיתה– למידה משמעותית במערכת החינוך (וכן נאום שר החינוך בעת ,)הצגת תוכנית זו0 בינואר4152 . 10 :ראו למשל תמר קנת- ,כהן שמואל ברונר וכרמל ,אורן"ניתוח- על של תוקף הניבוי של מרכיבי מערכת המיון לאוניברסיטאות בישראל כלפי הצלחה בלימודים" מגמות 21 , 5888 ; כרמל או ,רן תמר נת ק- ,כהן ושמואל ,ברונר נתונים מקובצים על תוקף מערכת המיון לאוניברסיטאות בחיזוי הצלחה בלימודי שנה א' (מחזורים תשס"ג- )תשס"ה , ספטמבר 4119 . עמוד 1 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע ורמת הציונים שלהם גבוהה יותר גם בשנה א' וגם בסוף התואר הראשון. הבחינה מנבאת גם את שיעורי הנשי.רה מהלימודים11 ,כמו כן מאל"ו מצביע על כך שממצאי המחקרים שהוא עורך מראים בעקבי ות כי בממוצע, יכולת הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית עולה על זו של הבגרות, ו על- פי רוב הצירוף של שניהם מניב תחזית ה טוב .יותר מכל אחד מהם בנפרד12 אף על פי כן יש מחלוקת על תוקפה ו מהימנותה של הבחינה הפסיכומטרית ככלי לחיזוי הצלחה .בלימודים אקדמיים13 המחלוקת על תוקף הניבוי מתקשרת למחלוקת על כמה היבטים חברתיים של הבחינה הפסיכומטרית ועל מידת ההוגנות שלה כלפי קבוצות חברתיות מסוימות . באחד המחקרים המצוטטים ביותר בהקשר זה טענו החוקרים כי השימוש בציו ן הקבלה (שקלול ציוני הבגרות והפסיכומטרי) מפלה לרעה קבוצות אוכלוסייה "חלשות" (קרי בעלות ציונים ממוצעים נמוכים מ של הקבוצות ה"חזקות"). לטענתם, באופן מעשי, התבססות על ציוני הקבלה גורמת לייצוג חסר של קבוצות מסוימות באוכלוסייה (למשל של מועמדים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך). מחברי המאמר טענו כי מספר המועמדים מקבוצות "חלשות" שמתקבלים ללימודים קטן במידה ניכרת ממספר המועמדים שהיו מתקבלים לו עמדו לרשות הממיינים .נתוני ההצלחה האקדמית שלהם בפועל14 ב מחקר מצוטט נוסף נטען שבפקולטות מסוימות לציון הפסיכומטרי אין קשר מובהק סטטיסטית ל הישגים בסיום שנת הלימודים הראשונה או ל סיכוי לסיים בטווח זמן סביר את התואר. החוקרים טוענים כי מלכתחילה קשה להצביע על קשר (מתאם) בין ציון הבחינה הפסיכומטרית ,לציון סוף התואר משום שיש קבוצה של מועמדים (בעלי הציונים הנמוכים ביותר) שלא הגיע ו ללמוד באוניברסיטה, ול כן .אין להם ציון של התואר החוקרים טענו שהשיטה הסטטיסטית ש מאל"ו נוקט כדי להתגבר על קושי זה אינה פותרת את הבעיה באופן מספק. 15 במחקר חדש יחסית שנערך במכללה האקדמית עמק יזרעאל בשנת4154 החוקרים מטילים ספק ב קשר בין הציון הפסיכומטרי או מרכיביו הכמותיים לבין צ יון גמר התואר (המחקר נעשה בקרב סטודנטים במדעי החברה שלמדו במכללה זו ). כמו כן נטען כי השפעת ציון הבגרות על ציון גמר התואר חזקה הרבה יותר מזו של הציון הפסיכומטר.י16 מנגד, במחקרים של מאל"ו נטען כי הבחינה הוגנת כלפי קבוצות אוכלוסי יה שונות, כגון דוברי ערבית ורוסית17 .ובעלי מוגבלות18 ,לשיטתם אם יש הבדל בציונים בין קבוצות אוכלוסייה בבחינה 11 ,ד"ר יואב כהן מנהל,מאל"ו תשובה על פניית מרכז המחקר" ,והמידע של הכנסת תפקידה וחשיבותה של הבחינה הפסיכומטרית במערכת קבלת תלמידים להשכלה הגבוהה ,"דוא ,"ל8 ביוני4151 , 49 באוגוסט4151 . 12 מאל"ו , השימוש במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל): תמונת מצב ותמצית נתונים לשנים4151 - 4154 , יוני4151 . 13 יש מחקרים התומכים בתוקף הניבוי של המקבילה האמריקנית לבחינה הפסיכומטרית, ה- SAT , לצד מחקרים המערערים עליו. ראו בפרק4. 14 ,"'אייל גמליאל וסורל קאהן, "חוסר הוגנות בקבלה לאוניברסיטאות: הגרסה המודרנית של משל 'כבשת הרש מגמות (מג1 ,) אוקטובר4112 . 15 ,אברהם יוגב וחנה ואיילון "קריטריוני המיון בכניסה לאוניברסיטה– ,"?לאן נגישות להשכלה גבוהה :היבטים חברתיים ותהליכי מיון (ניירות עמדה), עריכה: שרה גורי-רוזנבליט, מכון ון- ,ליר בירושלים4111 . 16 נסים בן דוד וטל שחור, "האם העלאת ציון סף הכניסה הפסיכומטרי מגבירה את ההצלחה בלימודי תואר ראשון במדעי ,"החברה הרבעון לכלכלה 18 , חוברת4-5, מרס- יוני4154 ', עמ99-15 . 17 למשל: תמר קנת- ,כהן אליוט טורוול וכרמל אורן, הוגנות מערכת המיון לאוניברסיטאות לפי שפת היבחנות במכפ"ל (ערבית או עברית) ומגדר , ספטמבר4155 . 18 למשל: דביר ,קלפר אליוט ט ,ורוול תמר קנת- כהן וכרמל אורן, הוגנות מערכת המיון להשכלה הג בוהה כלפי מבקשי תנאים מותאמים בבחינה הפסיכומטרית , ינואר4151 . עמוד 9 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע הפסיכומטרי ת ,)(כגון ערבים ויהודים, תושבי מרכז ופריפריה הם משק פים הבדלים בהזדמנויות הלמידה בשלבים מוקדמים של החינוך בין ה.קבוצות19 כמו כן נטען כי ניסיון ארוך טווח מראה כי לצירוף ש ל .בחינה פסיכומטרית וציוני הבגרות יש כושר חיזוי גבוה משל כל מדד הערכה אחר20 טענה אחרת של המתנגדים לבחינה הפסיכומטרית היא ש סביב הבחינה התפתחה תעשייה משגשגת של מכונים פרטיים ,המתמחים בהכנת מועמדים לבחינה ואלה גובים ממון רב ב עבור ההשתתפות בקורסים שלהם . בדרך זו הבחינה הפסיכומטרית מעמידה קשיים נוספים בפני מועמדים אשר הרקע החברתי- כלכלי שלהם נמוך או מפל ה לרעה מועמדים שבאזור מגוריהם לא פועלים מכוני הכנה מסוג זה. בתגובה על טענה זו מאל"ו מציין כי מחקרים מראים שתרומת ההכנה לבחינה זעומה. אומנם יש חשיבות להיכרות עם מבנ ה הבחינה וסגנונה, אך אפשר להשיגה גם .בהתכוננות עצמית21 5.2 . נתונים נבחרים על הבחינה הפסיכומטרית להלן יוצגו נתונים של מאל"ו ושל הל מ"ס על:נבחני הבחינה הפסיכומטרית תרשים5 ,. מספר היבחנויות בבחינה הפסיכומטרית2999 - 2955 22 מהתרשים עולה כי מספר ההיבחנויות בבחינה הפסיכומטרית בשנים האחרונות הוא יותר מ- 91,111 בכל .שנה 19 ד"ר ,יואב כהן, מנהל מאל"ו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל49 באוגוסט4151 ;תמר קנת- ,כהן יואב כהן וכרמל אורן, "השוואת הישגים במגזר היהודי ובמגזר הערבי בשלבים שונים של מערכת"החינוך, 'דוח מחקר מס 149 , מרס4111 . 20 טליה חיימוביץ וגרשון בן- שחר, "בחינת הבגרות ומבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) כמנבאי סיום תואר ,"ונשירה מגמות (מג1 ), אוקטובר4112 . 21 מאל"ו, "חינוך– ,"המבחן הפסיכומטרי נייר עבודה לכנס ישראל – שדרות לחברה , נ ובמבר4110 . בעניין זה מאל"ו מפנה למחקר שערך: קרן שצמן וכרמל אורן, "התועלת של קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית בהשוואה להכנה עצמית", דוח 'מחקר מס414 , אפריל5889 . 22 :מקור הנתונים אתר האינטרנט של מאל"ו :, תאריך הכניסה52 באוקטובר4151 . עמוד 9 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים2 . ציון פסיכומטרי ממוצע לפי שפת בחינה , 2955 23 * רוסית, צרפתית, ספרדית, אנגלית ומשולב. מהתרשים עולה כי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הנבחנים בשפה העברית גבוה מהציון הפסיכומטרי הממוצע של הנבחנים בשפה הערבית (פער של511 נקודות בציון הכללי) ושל הנבחנים בשפות האחרות (פער ממוצע של48 נקודות). מהשוואה בין הנבחנים בשפה העברית לנבחנים בשפה הערבית עולה עוד כי הפער קיים בשלושת חלקי הבחינה; הפער הגדול ביותר הוא( באנגלית42 נקודות) והפער הקטן ביותר ה וא( בחשיבה הכמותית52 .)נקודות עוד יצוין כי הפער בציון הפסיכומטרי הממוצע הכללי בין הנבחנים בשפה העברית ל.נבחנים בשפה הערבית היה דומה למדי בשנים האחרונות24 תרשים6 . ציון פסיכומטרי ממוצע לפי מגדר , 2955 25 23 .שם 24 עם זאת, בשנים עברו היה הפער גדול אף יותר. לדוגמה, בשנת4111 היה הפער בין הנבחנים בערבית לנבחנים בערבית549 נקודות בציון הכללי. כמו כן, מ- 4111 עד4155 נרשמה עלייה מתונה ולא עקבית בממוצע הציונים של בנבחנים בערבית מ- 212 נקודות ל- 299 .נקודות גם מנתונים ראשוניים שפרסם מאל"ו בנוגע לציוני הבחינה בשנת4154 עולה תמונה דומה: הציון הכללי הממוצע בקרב הנבחנים בעברית היה גבוה ב- 511 ,נקודות מהציון בקרב דוברי ערבית. ראו: מאל"ו השימוש במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל): תמונת מצב ותמצית נתונים לשנים4151 - 4154 , יוני4151 . 25 :מקור הנתונים אתר האינטרנט של מאל"ו :, תאריך הכניסה52 באוקטובר4151 . עמוד 0 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהתרשים עולה כי הציון הפסיכומטרי הממוצע של נשים נמוך מהציון הפסיכומטרי הממוצע של גברים (פער של21 נקודות בציון הכללי). עוד עולה כי הפער לטובת הגברים קיים בשלושת חלקי הבחינה; הפער הגדול ביותר הוא ב( אנגלית55 נקודות) והפער הקטן ביותר הוא ב( חשיבה המילולית2 נקודות). בתשובת מאל"ו" :נכתב נמצא כי בחינות הבגרות מוט ות לטובת נשים, הבחינה הפסיכומטרית מוטה לטובת גברים, והשימוש בשני הכלים– בגרות ובחינה פסיכומטרית– מהווה כלי קבלה הוגן כלפי גברים ונשים". ,כאמור מאז אוקטובר4155 מחושבים לכל נבחן שני ציונים כלליים נוסף על הציון הכללי שהיה .)נהוג קודם לכן (ציון בדגש מילולי וציון בדגש כמותי לפי ה נתונים המוצגים לעיל ציון בדגש מילולי עשוי לצמצם את הפער בין המינים, ואילו.ציון בדגש כמותי עשוי להגדיל אותו תרשים8 .ציון פסיכו מטרי ממוצע לפי השכלת הנבחן , 2955 26 מהתרשים עולה כי יש קשר בין רמת ההשכלה של הנבחן ובין מידת ההצלחה שלו בבחינה הפסיכומטרית. הציון הפסיכומטרי הממוצע של בעלי ההשכלה האקדמית, בעלי תעודת בגרות ובעלי השכלה על-תיכונית גבוה מהציון הפסיכומטרי הממוצע של הנבחנים שהש.כלתם נמוכה יותר הל מ"ס מסווג ת את הרשויות המקומיות בישראל לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה המתגוררת בהן. הרשויות המקומיות באשכול51 הן ברמה החברתית- כלכלית הגבוהה ביותר, והרשויות באשכול5 הן ברמה החברתית- כלכלית הנמוכה ביותר. להלן יוצגו נתונים על הציון הפסיכומטרי הממוצע של נבחני שנת4155 לפי האשכול החברתי- כלכלי שהיישוב שהם מתגוררים בו משתייך אליו: 26 .שם עמוד 8 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים1 .ציון פסיכומטרי ממוצע לפי דירוג חברתי- ,כלכלי2955 27 מהתרשים עולה כי הציון הפסיכומטרי הממוצע בבחינה הפסיכומטרית עולה ככל שעולה הדירוג החברתי-כ לכלי של היישוב ש הנבחנים מתגוררים בו . הפער בציון הממוצע בין הנבחנים באשכול51 לבין הנבחנים באשכול5 הוא419 .נקודות יש לציין כי לאשכולות1-5 ,משויכות בעיקר רשויות ערביות .בדואיות ודרוזיות תרשים1 .שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטר ית עד שנת2955 מקרב מסיימי בתי- ספר תיכוניים שב נת2996 , בחלוקה לפי דירוג חברתי-כלכלי28 מהתרשים עולה כי ככל שהדירוג החברתי- כלכלי של בוגר בית-ספר תיכון גבוה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ייבחן בבחינה הפסיכומטרית בשלב כלשהו במהלך לימודיו ה תיכוניים או לאחר סיומם. בקרב בוגרי בתי- ספר תיכוניים בשנת4111 המדורגים באשכול51 שיעור הנבחנים המצטבר עד שנת4155 היה כ- 94% , לעומת כ- 45% בקרב הבוגרים המדורגים באשכול5. 27 ,עיבוד מיוחד של הלמ"ס בעבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת44 באוגוסט4151 . 28 .שם עמוד 51 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים1 . ממוצע ההיבחנויות בבחינה הפסיכומטרית עד שנת2955 של מסיימי בתי- ספר תיכוניים שב נת2996, בחלוקה לפ י דירוג חברתי-כלכלי29 מהתרשים עולה כי נבחנים שדירוגם הכלכלי- חברתי נמוך נוטים לחזור ולהיבחן בבחינה הפסיכומטרית יותר פעמים מנבחנים שדירוגם החברתי-כלכלי גבוה. בקרב בוגרי בתי- ספר תיכוניים בשנת4111 המדורגים באשכול4 מספר ההיבחנויות הממוצע עד שנת4155 היה4.4 , לעומת5.10 היבחנויות לנבחן בקרב הבוגרים המדורגים באשכול51 . תרשים4 . ממוצע הפרשי הציונים הפסיכומטריים בקרב משפרי ציון פסיכומטרי )(שיפור גדול מאפס בשנת2955 בחלוקה לפי דירוג חברתי-כלכלי30 מהתרשים עולה כי משפרי ציון שדירוגם הכלכלי-חברתי הוא בינוני-גבוה מ צליחים לשפר את ציון הפסיכומטרי שלהם ב נקודות רבות יותר מ משפרי ציון שדירוגם החברתי- כלכלי נמוך. עוד עולה כי השיפור הגדול ביותר מוש ג בין המבחן הראשון ,לשני והוא הולך וקטן ב מבחנים.הבאים 29 .שם 30 .שם עמוד 55 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע בנקודה זו יש לציין כי פערים בהישגים לימודים על רקע חברתי- כלכלי אינם מאפיינים רק את ה בחינה הפסיכומטרית , והם משתקפים במדדים רבים הנוגעים למערכת החינוך, כגון בחינות המיצ"ב, מבחנים בין- .לאומיים ושיעור הזכאות לבגרות הבחינה הפסיכומטרית א ו מנם משמשת כלי עיקרי למיון מועמדים לתואר ראשון למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אולם בפועל לא כל הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה התקבלו ללימודים על סמך הבחינה הפסיכומטרית, ויש אף מי שלא נבחנו בה טרם כניסתם לאקדמיה. להלן יוצגו נתונים על סטודנטים בשנה ה ראשונה לתואר ראשון אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני:לימודיהם31 תרשים9 . סטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון שנבחנו בבחינה פסיכומטרית, 2995 - 2952 32 מהתרשים עולה כי בקרב הסטודנטים החדשים ,לתואר ראשון באוניברסיטאות במכללות המתוקצבות ובמכללות הלא-מתוקצבות חלה ב עשו ר האחרון ירידה בשיעור הסטודנטים שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני.לימודיהם הירידה הגדולה ביותר נרשמה במכללות הלא- ( מתוקצבות מכ- 99% בשנת 4115114 לכ- 12% בשנת4155154 .) הירידה בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות .מתונה יותר בקרב הסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת עובדי הוראה נרשמה מגמה לא אחידה: בחלק הראשון של העשור עלה מספר הסטודנטים שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית (עקב החלת חובת הבחינה הפסיכומטרית במכללות ה אלה) ובהמשך ירד.מספרם עוד עולה מהנתונים כי על אף הירידה, עדיין שיעור גבוה מאוד מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות נבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני לימודיהם– כ- 08% ; במכללות האקדמיות המתוקצבות והלא- מתוקצבות השיעורים נמוכים יותר– כ- 98% וכ- 12% ;בהתאמה בקרב הסטודנטים במכללות להכשרת עובדי הוראה השיעור הוא כ- 95% . 31 יצוין כי היבחנות בבחינה הפסיכומטרית אין משמעה ש הקבלה ללימודים התבססה על ציון הבחינה, וייתכן שיש נבחנים שהתקבלו ללימודים ולא נזקקו לציון הבחינ.ה 32 מקור הנתונים: הלמ"ס, השנתונים הסטטיסטיים לישראל לשנים4118 ו- 4151 , לוחות0.22 ו- 0.28 .בהתאמה עמוד 54 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים59 . סטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטאות שנבחנו בבחינה פסיכומטרית לפי תחום לימוד, תשע"ב( 2955452 ) 33 מהתרשים עולה כי השיעור ה קטן ביותר של סטודנטים בשנה הראשונה לתואר שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית לפני לימודיהם באחת האוניברסיטאות הוא( במדעי הרוח הכלליים99.0% ), האמנויות ( 02.0% ( ), מדעי החברה01.1% ( ) ושפות וספרות08%). כלומר, בתחומים אל ו נרשמו השיעו רים הג דולים ביותר של סטודנטים שלא נבחנו בבחינה פסיכומטרית לפני.לימודיהם 2. שיטות מיון חלופיות וערוצי קבלה משלימים לבחינה הפסיכומטרית בישראל מת נהל זה שנים דיון ציבורי בדבר האפשרות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית או להחליפה .במנגנון מיון אחר הטענות העיקריות של המתנגדים לבחינה נוגעות ליכולתה לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודים אקדמיים ולהשלכותיה החברתיות ולהוגנותה כלפי קבוצות חברתיות .מסוימות היבט אחר של הנושא מתמקד בשאלת נחיצותם של שני כלי המיון בקבלה ל מוסדות ל השכלה גבוהה (ציוני הבגרות)וציון הבחינה הפסיכומטרית. בעניין זה אפשר לציין מחקר שנערך ל אחרונה בל מ"ס, שנבחן בו המתאם בין ציוני בחינות הבגרות באנגלית ו ב מתמטיקה ובין הציונים בבחינה הפסיכומטרית .ב מחקר עלה כי המבחנים בודקים את אותו תחום יכולות, ובדיקת התרומ ה של שתי הבחינות לציון הכולל של .כל תלמיד מחזקת את ההשערה שהתרומה של כפל הבחינות אינה רבה34 הבחינה הפסיכומטרית א ו מנם משמשת כלי למיון מועמדים ב רוב ,המוסדות להשכלה גבוהה בישראל אולם הדרישה לבטלה נוגעת בעיקר לאוניברסיטאות, אשר מנהיגות תנאי קבלה נוקשים יותר לתחומים הנחשבים יוקרתיים (כגון רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, פסיכולוגיה ומשפטים). ביטוי לכך ניתן 33 ,מקור הנתונים: הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל 4151 , לוח0.28 . 34 ,שלמה יצחקי, טאינה פודלוב ואביאל קרנצלר מבחני הבגרות והפסיכומטרי במתמטיקה ואנגלית והקשר ביניהם ,, הלמ"ס 'סדרת ניירות עבודה מס91 , מאי4151 " . החוקרים מציינים כי אין במחקר בכדי להכריע על איזה מבחן כדאי לוותר ,אלא רק שמבחני בגרות ופסיכומטרי במקצועות המקבילים (אנגלית ומתמטיקה )לא בודקים תחומים שונים שיש לנו את היכולת להבחין ביניהם." עמוד 51 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע בתרשים0 לעיל , שאפשר להסיק ממנו כי במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות נעשה שימוש .רב יותר בשיטות קבלה שאינן מתבססות על ציון הבחינה הפסיכומטרית35 האוניברסיטאות מגלות התנגדות לרעיונות לבי טול ה של הבחינה הפסיכומטרית .לטענתן, ה בחינה היא כלי מיון שמספק ציון אחיד, סטנדרטי ומכויל בצורה מקצועית בין נוסחים שונים, שפות שונות ומועדים שונים , וכך הן יכולות להציב את המועמדים על סולם אחיד , והדבר מו .סיף להוגנות תהליך הקבלה כמו כן האוניברסיטאות טוענות כי נעשו מאמצים שהוכח שהם מוצלחים להבטיח שהבחינה לא תהיה תלוית .תרבות, מגדר, דת ועוד36 בהקשר זה נטען כי הפערים הגדולים בציונים בין קבוצות אוכלוסייה(כמוצג בפרק5 ) הם תוצאה של פערים לימודיים שנוצרו בשלבים מוקדמי ם יותר , והם משתקפים גם במדידות אחרות( כגון נתוני זכאות ל תעודת ,בגרות ממוצע ציוני הבגרות, הישגי ם בבחינות המיצ"ב והישגים בבחינות בי ן-לאומיות.) 37 בקרב מצדדי הבחינה הפסיכומטרית נשמעת הטענה ש החלפת שיטת המיון לא תוביל בהכרח לתוספת של מקומות לימוד אלא רק לשינוי מסוים בהרכב אוכלוסיית המתקבלים, שכן מספר המתקבלים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה נקבע לפי מדיניות המל"ג.וכפוף לאילוצי תקציב, סגל ותשתיות38 כלומר, מועמדים נוספים אינם מתקבלים לתחומים מבוקשי ם לא בשל תהליכי המיון כשלעצמם כי בשל הה גבלה המובנית ע .ל מספר המקומות עוד נטען כי בישראל פועלים כיום מוסדות רבים לרכישת השכלה גבוהה בעלי מגוון רחב של ערוצי קבלה, ומכאן שכמעט כל מי שזכאי לתעודת בגרות יכול להתקבל ללימודים גבוהים (גם אם לא תמיד בתחום המועדף ע ליו) על- פי נתוני הקבלה שלו.ואפשרויות המימון העומדות לרשותו39 בהקשר זה יצוין כי מנתוני הל מ"ס ( עולה כי בשנת הלימודים תשע"ב4155154 ) התקבלו ללימודי שנה א' במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כ- 89% מהזכאים לבגרות בשנת4154 . 40 נראה כי נקודת השיא במאבק לביטול הבחינה הפסי כומטרית הייתה בשנים4115-4111 : בתוך פרק זמן קצר למדי קודמו בכנסת שתי הצעות חוק, האחת של חבר הכנסת סילבן שלום והשנייה של חברי הכנסת יוסי שריד ואילן גילאון, שתכליתן לבטל את חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה למוסד להשכלה 35 שיטות הקבלה החלופיות המשמשות במכללות נפוצות יותר בתחומים שהביקוש אליהם נמוך יחסית, דוגמת מדעי הרוח ומדעי החברה, או בתחומים ש בהם המועמד נדרש להוכיח מיומנויות מקצועיות קודמות דוגמת תחומי האמנות .והאומנויות על-פי הלמ"ס ,השנתון הסטטיסטי לישראל 4151 , לוח0.28 . 36 פרופ' פאול פייגין, משנה בכיר לנשיא הטכניון ויושב-ראש הפורום הבין- אוניברסיטאי למדיניות קבלה בוועד ראשי ,האוניברסיטאות תשובה לע פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 49 באוגוסט4151; דלית ארבל, מנהלת מיון ומח קר באוניברסיטת תל- ,אביב תשובה לע פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 48 באוקטובר4151 . 37 ,ד"ר יואב כהן, מנהל מאל"ו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת49 באוגוסט4151 ; המועצה המדעית של מאל"ו, "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה ה גבוהה", חוות דעת על- פי בקשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, פברואר5880 . 38 ,"?ישראל גלעד, "לבטל את הפסיכומטרי אקדמיה , כתב- העת של ועד ראשי האוניברסיטאות, גיליון58 ., קיץ תשס"ח 39 ,"אמנון פזי, "אוניברסיטאות במצור מקום למחשבה בשער , גיליון50 , 4114 ', עמ1-1 ; בילי שפירא, ראש אגף מינהל התלמידים באוניברסיטה העברית, מכתב לפרופסור מנחם מגידור, 50 בספטמבר4110 (באותה ה עת היה פרופ' מגידור נשיא האוניברסיטה העברית ויו שב-ראש .)ועד ראשי האוניברסיטאות 40 ,הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל 4151 , לוחות0.49 ו- 0.28; בפועל לא מדובר באות ם תלמידים, שכן הסטודנט הממוצע בישראל מתחיל את לימודיו האקדמיים בישראל שנים אחדות לאחר סיום לימודיו בתיכון. הנתון מעיד על היקף .התלמידים בלבד ומשמש מדד לבחינת מיצוי כושר הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עמוד 52 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע .גבוהה41 במקביל וכתגובה לע הלך הרוח הציבורי יזם משרד החינוך מהלך שנועד להביא להסכמה בין ,האוניברסיטאות למשרד בדבר יצירת חלופה חדשה שבה הבחינה הפסיכומטרית לא תהיה עוד חובה אלא זכות של המועמדים ללימודים באוניברסיטאות , והם.יוכלו לבחור בין שתי אפשרויות ב תהליך נבחן ה תוקף של שיטה חדשה שהוצעה כחלופה לבחינה הפסיכומטרית– הציון החיצוני של בחינת הבגרות בשלושה מקצועות (אנגלית, מתמטיקה ושפת אם– .)עברית או ערבית42 תוצאות הבדיקה ש עשה מאל"ו הצביעו על הבדל קטן ביותר בין תוקף הניבוי של השקלול בין תעודת הבגרות לבחינה הפסיכומטרית לבין השיטה החדשה שהחליפה את מרכיב הבחינה הפסיכומטרית בשקלול זה. 43 עוד התהליך בעיצומו קיבלה הממשלה החלטה ש אימצה את עיקרי ההצעה של חבר הכנסת שלום בדבר קבלה פתוחה לשנת הלימודים הראשונה לתואר ראשון באוניברסיטאות לכל אדם הזכאי לתעודת בגרות. 44 זמן לא רב לאחר מכן הוגשה לוועדת החינוך, התרבות וה ס פורט של הכנסת ההצעה המשותפת והמוסכמת של משרד החינוך ו האוניברסיטאות שהתבססה על החלופה המוצעת שהוצגה לעיל . הצעה זו נדונה בוועדת החינוך במסגרת הדיונים שהת נהלו בוועדה בהצעת החוק של חברי הכנסת יוסי שריד ואילן גילאו ן, אשר כאמור ביקשה לבטל כליל את חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה למוסד .להשכלה גבוהה בסופם של דיוני הוועדה סיכמו הצדדים( כי משנת הלימודים תשס"ד4111112 ) הבחינה הפסיכומטרית לא תהיה עוד תנאי חובה לקבלה לאוניברסיטה אלא תהפוך לחלופה אפשרית לפי בחירת המועמד . לצד זאת סוכם כי תופעל שיטת קבלה חדשה על בסיס ההצעה המשותפת של משרד החינוך והאוניברסיטאות – שיטת המ צ ףר – על ש-ה פי שוק ללו ציוני תעודת הבגרות עם ציוני בחינת הבגרות החיצונית ב שלושה מקצועות ליבה (עברית או ערב ית; אנגלית; מתמטיקה או היסטוריה.) על- פי ההסכמה שהושגה הייתה החלופה החדשה אמורה.לעמוד למבחן במשך שלוש שנים45 ואולם, לאחר שנה אחת בלבד, בתחילת שנת4112 , החליט ועד ראשי האוניברסיטאות לבטל את המצרף ולחזור לשיטה הפסיכומטרית, לאחר בש בדיקה ש יזם עלה בין השאר כי המתקבלים על סמך ציון המצרף מצליחים פחות בלימודים האקדמיים מתלמידים שהתקבלו על סמך הבחינה הפסיכומטרית, והשיטה אינה מ עלה את זמינות הלימודים לתלמידים מא.זור הפריפריה46 41 ראו: הצעת חוק חינוך (תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוה ה), התשנ"ט- 5888 , של חבר הכנסת סילבן שלום, הונחה על שולחן הכנסת ב- 58 ביולי5888 1(פ211 ); הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון– איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ס- 4111, של חברי הכנסת יוסי שריד ואילן גילאון, הונחה על שולחן הכנסת ב-4 באוגוסט4111 1(פ4581 .) 42 ביסוד ההצעה עמדה נטייתן של האוניברסיטאות לייחס מהימנות גבוהה לבחינה החיצונית ומיומנות פחותה להערכה שבית- .הספר נותן 43 ,עמי וולנסקי אקדמיה בסביבה משתנה– מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל2998-5912 , הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד שמואל נאמן, שנת4111 . 44 'ראו החלטת הממשלה מס999 מ-4 בספטמבר4115 . 45 ,עמי וולנסקי אקדמיה בסביבה משתנה– מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל2998-5912 , הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד שמואל נאמן, שנת4111 . 46 'ראו פרוטוקול מס122 ,מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת9 בדצמבר4112 ;בדיון טען יושב- ראש ועדת הקבלה הבי ן-אוניברסיטאית פרופ' דוד חן כי ועד ראשי האוניברסיטאות ביקש להמשיך את המעקב אחר הסטודנטים שהתקבלו על סמך ציון המצרף עוד שנתיים כדי שהבדיקה לא תסתמך על שנה אחת בלבד, וכן לצורך עמידה בהתחייבות .לבחון את השיטה שלוש שנים עמוד 51 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע לאחר ביטול השיטה טענו גורמים מסוימים כי ביטולה נבע מכך שהנהנים העיקריים ממנה היו סטודנטים ערבים וסטודנטים ממוצא מזרחי, שכן התקב לו שיעורים גדולים יותר של ערבים ומזרחים .לפקולטות יוקרתיות47 בהקשר זה יצוין כי פרופסור עמי וולנסקי כותב בספרו "אקדמיה בסביבה "משתנה כי בסימולציה שער ך מאל"ו בעקבות ההסדר החדש נמצא כי מי שעתיד ים ל צאת נשכרים משינוי שיטת הקבלה המבטלת את חובת הבחינה הפסיכומטרית הם הסטודנטים הערבים, ולאו דווקא תלמידי ערי הפיתוח היהודים. 48 עם זאת נציין כי מאל"ו דוחה טענות אלו וטוען שהתיאור שלעיל אינו .נכון49 גם לאחר ביטול שיטת המצרף סוגיית שיטת המיון לקבלת סטודנטים למוסדות להשכלה גבוהה עודנה עומדת על סדר- .היום הציבורי להלן יוצגו כמה שיטות מערכתיות למיון מועמדים ללימודים אקדמיים שאינן מתבססות על הבחינה הפסיכומטרית ,וכן ערוצי קבלה משלימים ה משמשים מוסדות להשכלה .גבוהה בישראל50 ככלל, אפשר לחלק את השיטות לכאלה המבוססות על מיון שנעשה במהלך הלימודים ולכאלה המבוססות על מיון שנעשה לפני תחילת.הלימודים 2.5 . ( מיון במהלך הלימודים"קבלה פתוחה") בשיטה זו הלימודים לתואר ראשון פתוחים לכל מי ש סיים לימודי תיכון או לכל מי ש זכאי לתעודת בגרות, והמיון נעשה על סמך הישגי הסטודנט בשנים הראשונות ללימודי ,לע ו- פי רוב בסיום השנה הראשונה או השנייה ללימודים. שיטה זו משמשת ב כמה מדינות באירופה , ובעיקר ב צרפת ( אם כי לא בכל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה זו , ו ראו הרחבה בפרק1.2 ). כאמור, חבר הכנסת סילבן שלום הציע שיטה זו בעבר בטענה שהיא תביא לשיפור הנגישות לש ה השכלה הגבוהה. עוד הוא טען כי אין כל קשר בין ציוני הבגרות וציוני הב חינה הפסיכומטרית לבין סיכויי .ההצלחה באוניברסיטה, ומכאן שמיון על בסיס הצלחה בלימודים הוא האפקטיבי ביותר51 היתרון העיקרי ב שיטת מיון זו הוא שהיא מאפשרת נגישות גבוה ה יחסית לש ה מוסדות להשכלה גבוהה ו מעמידה את ההחלטה על המשך לימודים או הפסקתם על הצלחה בקורסי.הלימוד הרלוונטיים שיטה זו טובה בעיקר במקומות שבהם אין ה גבלת מקום במוסדות הלימוד וכאשר אין ה גבלה של מכסות .המשך ואולם ,נטען כי במקומות שבהם יש ה גבלה של מכסות המשך , לא כל התלמידים שהתחילו 47 עו"ד עאו ני בנא, האגודה לזכויות האזרח ביש ,ראל הפסיכומטרי רע למזרחים ולערבים ,וואלה!, 51 בפברואר4112 . 48 ,עמי וולנסקי אקדמיה בסביבה משתנה– מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל2998-5912 , הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד שמואל ,נאמן4111 ', עמ411-428 ; עוד נכתב בספר כי מאל"ו סייג את נתוניו וקבע כי עיבוד הנתונים הוא סימולציה בלבד ואינו מתבסס על נתוני הקבלה בפועל אלא על נתונים חלקיים בלבד מ חודש יוני4111 .שלפני תחילת שנת הלימודים 49 על-פי מאל"ו, הדברים שנכתבו בספרו של וולנסקי בעניין זה משוללי יסוד, ואינם מבוססים על מסמך כלשהו אלא על דעתו .של הכותב בלבד 50 יצוין כי החלוקה בין שיטות מערכתיות למיון מועמדים ובין ערוצי קבלה משלימים אינה חד- משמעית, שכן השיטות שעשויות( לשמש חלופה מערכתית לבחינה הפסיכומטרית כמו קבלה פתוחה ומיון המתבסס על )מבחני הבגרות בלבד .עשויות לשמש גם כערוצי קבלה משלימים, כפי שאכן קורה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 51 ראו דבריו של חבר הכנסת שלום בכנס בנושא "מי נהנה מהשכלה גבוהה?" שנערך ב- 51 ביוני4111 במכון ון- ליר ביוזמת משרד החינוך, המ ל"ג .והכנסת עמוד 59 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע בלימודים בתחום מסוים יכולים להמשיך בו ,ו משמעות הדבר היא ש תלמידים רבים השקיעו זמן, מאמץ וכסף בלימודים ו בסופו של דבר.נמנעת מהם האפשרות לסיים את לימודיהם ולקבל תואר52 המתנגדים לשיטת הקבלה הפתוחה בישראל מעלים נימוקים רבים נגד חלופה זו. בין השאר נטען כי יש לה השל כות תקציביות חמורות, אשר יחייבו הגדלה ניכרת של תקציב הה שכלה הגבוהה, ללא שינוי במספר המסיימים את הלימודים ; הסטודנטים הנדחים מן האוניברסיטאות בסוף השנה הראשונה ,ייאלצו לעבור למקצוע אחר וכך יתארך משך הזמן שיידרש להם לקבל תואר – כל זאת כאשר הסטודנט הישראלי מתחיל גם כך את לימודיו בגיל מאוחר יחסית בשל הש י רות הצבאי ; מעבר הסטודנטים הנדחים אל המכללות יוביל לכך שתדבק בהן'תווית של "מוסדות מסוג ב" ;רוב הסטודנטים יתרכזו בשנה הראשונה במספר קטן של מקצועות"אופנתיים" , ותתחייב הגדלה ניכרת של הסגל האקדמי בהם ב תוך זמן קצר – .מצב שאינו רצוי מבחינת הכשרתו האופטימלית של איש סגל אקדמי נוסף על כך נטען ה כי תחלופה של המקצועות האופנתיים עלולה להותיר את האוניברסיטאות עם סגל שאינו מתאים לשנים רבות, והחלופה אינה פותרת את בעיית הביקוש ה רב ב תחומים היוקרתיים ש בהם ההיצע קטן ,מהביקוש בעוד ב תחומים ש בהם ההיצע רב דרישות הקבלה סבירות וניתנות למימוש גם ללא ביטול הבחינה הפסיכומטרית. 53 על- פי מסמך של המועצה המדעית של מאל"ו שיטת הקבלה הפתוחה נוסתה בעבר ב אוניברסיטת תל- אביב . האוניברסיטה הפעילה כמה שנים מכינת קדם-משפט כדי לבחור מתלמידיה את מי שיתקבלו ללימודי משפטים. על- ,פי המסמך מספר המתקבלים למכינה היה רב פי-כמה מן המכסה שהוקצ ת ה למסיימ י המכינה בפקולטה למשפטים ,וה דבר גרם לאווירה קשה ועכורה בקרב התלמידים ובין התלמידים למוריהם והוביל לביטול המכינה לאחר שנים אחדות. 54 2.5.5 . האוניברסיטה הפתוחה ה דוגמ ה הבולטת ביותר ליישום שיטת הקבלה הפתוחה בישראל היא ה אוניברסיטה הפתוחה :(להלן )האו"פ . ההרשמה לאו"פ פתוחה לכל פונה , ללא תנא ים ,מוקדמים וללא דרישות קדם והיא אינה מותנית ,בבחינה פסיכומטרית.בתעודת בגרות או בתעודת סיום אחרת של מוסד לימודים כלשהו ות כניות הלימודים באו"פ .נחלקות לארבעה תחומים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעים והנדסה55 בשנת ת( שע"ג4155154 ) למדו באו"פ24,991 סטודנטים בקורסים לקראת תואר ראשון – כ- 50.1% מכלל .הסטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל56 מ- 1,529 מקבלי תואר ראשון מהאו"פ 52 "המועצה המדעית של מאל ו, "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה", חוות דעת על- פי בקשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, פברואר5880 . 53 ,"אמנון פזי, "אוניברסיטאות במצור מקום למחשבה בשער , גיליון50 , 4114 ', עמ1-1 . 54 המועצה המדעית של מאל"ו, "מקומה של הבחינה הפס יכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה", חוות דעת על- פי בקשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, פברואר5880 . 55 על- פי אתר האינטרנט של האוניברסיטה הפתוחה :, תאריך כניסה51 בנובמבר4151 . 56 המל"ג, הודעה לע יתונות, "לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ד– 415114152 ," 51 באוקטובר 4151 . עמוד 59 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת תשע( "ב4155154 ), כ- 09% למדו בת ו כניות לימודים בתחום מדעי החברה, כ- 9.1% למדו ו בת כניות בתחום מדעי הרוח, כ- 1.1% למדו ו בת כניות בתחום המדעים וכ- 5% – ו בת כניות בתחום ההנ.דסה57 עוד יצוין כי האו"פ והאוניברסיטאו ת האחרות בישראל (פרט למכון ויצמן למדע, שאינו מקיים לימודים )לתואר ראשון כוננו"אפיקי מעבר" ,לפקולטות ולמחלקות מסוימות ה מאפשרים לסטודנטים המעוניינים בכך להתחיל את הלימודים לתואר ראשון במסגרת הגמישה של האו"פ, ,ללא תנאי קבלה ולאחר לימוד מקבץ קורסים, לבחור על סמך הישגיהם בין השלמת התואר באו"פ ובין מעבר .לאוניברסיטה אחרת לשם השלמת התואר58 האוניברסיטאות מתחייבות לקבל לת ו כניות הלימוד שבהסדר כל סטודנט שלמד באו"פ את מקבץ ה קורסים שנקבע מראש ברמת הציונים הנדרשת, ללא תלות בציוני הבגרות או בתוצאות הבחינה הפסיכומטרי ת. מקבץ ז ה מוכר כחלק ו מת כני הלימודים לתואר ומקצר.את משך הלימודים לתואר באוניברסיטה האחרת בכשנה ל כל תחום לימודים בכל אוניברסיטה מוגדרות דרישות מיוחדות .של אפיק המעבר ותחולתו למשל , סטודנטים המעוניינים לעבור לטכניון נדרשים ללמוד מקבץ קורסים הדומה בהיקפו לשנת לימודים אחת באותה פקולטה בטכניון שבה הם מבקשים להשלים את התואר . מקבצי קורסים מתאימים הוגדרו ל- 51 מ- 50 הפקולטות של .הטכניון59 מ נתוני ם ש נמסרו לנו מ האו"פ עולה כי כ- 5,111 סטודנטים מצהירים מדי שנה על גבי טופס ההרשמה כי הם מעונ יינים ללמוד במסלול אפיקי המעבר . עם זאת, מספרם של מי שהישגיהם הלימודיים מאפשרים להם בסופו של דבר לעמוד בתנאים של אפיקי המעבר הוא קטן הרבה יותר– .כמה עשרות בכל שנה יש לציין כי נתונים אל ו חלקיים בלבד, שכן הם נוגעים רק לסטודנטים שהצהירו קודם לתחילת לימודיהם באו"פ כי הם מעוניינים לעבור ל אוניברסיטה אחרת במסלול אפיקי המע .בר כמו כן, הנתונים אינם נוגעים למימוש בפועל של אפיקי המעבר והם נותנים הערכה בלבד של מספר הסטודנטים העומדים .בדרישות האקדמיות למעבר60 2.2 . מיון לפני תחילת הלימודים61 ב תהליכי המיון לפני תחילת הלימודים מגוון רב של שיטות למיון מועמדים ללימודים אקדמיים. להלן ייסקרו כמה מהן. 57 ,הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל 4151 , לוח0.91 ,; תחום מדעי החברה כולל גם את תחום העסקים ומדעי הניהול המוצג בנפרד בנתוני הלמ"ס. בתחום זה נכללו בשנה זו כ- 41% מכלל.מקבלי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה 58 ,האו"פ אפיקי מעבר למוסדות אקדמיים אחרים :, תאריך כניסה51 בנובמבר4151 ; כיום יש אפיקי מעבר לשבע אוניברסיטאות: הטכניון, חיפה, תל-אביב, בר-אילן, בן-גוריון והאוניבר.סיטה העברית 59 הפקולטות שיש בהן :אפיקי מעבר הנדסה אזרחית וסביבתית, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסה כימית, הנדסת ,ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת אווירונאוטיקה, הנדסת תעשייה וניהול, מדעי המחשב, מדע והנדסה של חומרים, ביולוגיה .כימיה, מתמטיקה ופיזיקה הפקולטות ש אי ן:בהן אפיקי מעבר ארכיטקטורה ובינוי ערים, הנדסה ביו- רפואית, חינוך למדע וטכנולוגיה, לימודים .הומניסטיים ואמנויות ורפואה 60 ,מיכל צוקר, המחלקה להערכה באו"פ תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 42 בנובמבר4151 . 61 אם לא נכתב אחרת המידע המוצג בפרק זה על שיטות הקבלה הנהוגות כיום במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתבסס על תשובות שהתקבלו מהמוסדות בחודשים אוקטובר- דצמבר4151 . עמוד 50 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.2.5 . מבחני בגרות בלבד אחד מ יתרונותיה של השיטה הוא שבחינות הבגרות נערכות כבר ב זמן לימודי התיכון, ואין צורך בבחינה נפרדת, הדורשת מאמץ נוסף, לשם קבלה ללימודים באוניברסיטה. כמו כן, ההצלחה במבחן אינה נקבעת .על סמך מבחן אחד אלא על סמך מערכת בחינות, וכך ניתנת לתלמיד אפשרות לתת ביטוי לכישוריו המדינות הבולטות שבהן שיטה זו היא שיטת המיון העיקרית ללימודים גבוהים הן גרמניה ואוסטרליה (ראו הרחבה בפרק1 .) מצדדי הבחינה הפסיכומטרית מציינים חסרונות רבים של שיטה זו, למשל חוסר מהימנות של ציוני ;)בחינות הבגרות (חשש להעתקות חוסר אחידות של ציוני תעודת הבגרות, ה מבוססים בחלקם על ציונים שקובעים בתי-הספר (ציוני המגן); אין ;כיול בין מועדים שונים תוקף ניבוי נמוך מתוקף הניבוי המשקלל ;גם את ציוני הבחינה הפסיכומטרית יצירת מוכוונות- יתר כלפי לימודים עתידיים וב תוך כך פגיעה בהיבטים ה.חינוכיים של לימודי התיכון62 מאל"ו ערך לאחרונה מחקר לבדיקת ההשלכות של ביטול הבחינה הפסיכומטרית על ההישגים שיידרשו ב .בחינות הבגרות כאשר אלה ישמשו המסנן הבלעדי לקבלה לאוניברסיטאות בתשובת מאל"ו לע פנייתנו בנושא נמסר כי נוסף על הירידה הצפויה בכושר הניבוי של ההצלחה בלימודים הנובעת מה הטיות הגלומות בבחינות הבגרות ומהשיעו ר הע( צום של "התאמות" בבחינות המגיעות עתה ל- 11% בכל שנתון) , נבדקה העלייה הצפויה בציון הבגרות המינימלי שיידרש לשם כניסה לחוגים באוניברסיטאות. נמצא כי בחוגים רבים העלייה בדרישות הבגרות עשויה להיות ניכרת .ביותר לדוגמה , במדעי המחשב ציון הבגרות המינימלי שיידרש י היה גבוה יותר ב- 0-9 נקודות מ ה ,נדרש כיום ו לטענת מאל"ו הדבר יוציא מן המתקבלים רבים מן המועמדים, ודווקא מי שלא זכו להזדמנויות למידה בבית- .הספר התיכון63 יצוין כי העלות של שיטת מיון זו נחשבת נמוכה יחסית , ו לכן היא נתפסת כשיט ה המקדמת שוויון בין בעלי יכולת כלכלית לחסרי יכולת כלכלית. 64 מנגד, יש הטוענים כי שימוש בלעדי במבחני הבגרות לצורך מיון מועמדים להשכלה הגבוהה ייצור אפליה מחודשת בין מי שיכולים לממן שיעורי עזר להכנה לבגרות לבין מי .שידם אינה משגת65 חלק מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל משתמשים כיום בשיטת קבלה זו במידה מסוימת . ,כך באוניברסיט ת תל- ,אביב באוניברסיטה,העברית באוניברסיטת בן- גוריון ו באוניברסיטת חיפה, וכן במכללות אקדמיות רבות )(מתוקצבות ולא מתוקצבות , יש ערוצי קבלה ישירים המאפשר ים למועמדים להתקבל על סמך מבחני הבגרות ללא צורך בבחינה פסיכומטרית. בחלק מן המקרים תנאי הסף הוא 62 גרשון בן שחר, "התפתחות מערכת המיון לאוניברסיטאות ויחסי הגומלין בינה לבין החינוך העל-יסודי", בתוך: שרה גורי- ,)רוזנבליט (עורכת נגישות להשכלה ג בוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון ,מכון ון- ,ליר 4111 ', עמ01-91 ,; ישראל גלעד ,"?"לבטל את הפסיכומטרי אקדמיה , כתב- העת של ועד ראשי האוניברסיטאות, גיליון58 , קיץ תשס"ח; המועצה המדעית ,"של מאל"ו, "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה חוות דעת על- פי בקשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, פברואר5880 . 63 ד"ר יואב כהן, מנהל מאל"ו ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 49 באוגוסט4151 ; בתשובת מאל"ו נכתב עוד כי העלייה בציון שיידרש לשם כניסה לחוגים שונים באוניברסיטאות נובעת מכך שכיום הקבלה מבוס סת ברוב החוגים על שקלול שווה של הציון הממוצע בתעודת הבגרות ושל הציון בבחינה הפסיכומטרית– .שני גורמים המקזזים זה את זה אם.מחליטים להשתמש רק בכלי אחד מן השניים, הציון המינימלי שיידרש יהיה גבוה יותר 64 ראו דברי ההסבר להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון– אי סור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ס- 4111 1, של חברי הכנסת יוסי שריד ואילן גילאון (פ4581 .) 65 מאל"ו, "חינוך– המבחן הפסיכומטרי", נייר עבודה לכנס ישראל– שדרות לחברה, נובמבר4110 ; ישראל גלעד, "לבטל את ,"?הפסיכומטרי אקדמיה , כתב-העת של ועד ראשי האוניב רסיטאות, גיליון58 ., קיץ תשס"ח עמוד 58 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע תעודת בגרות מלאה, ובמקרים אחרים הקבלה היא על סמך ממוצע תעודת הבגרות או על- פי ציונים ב מקצועות מסוימים ב תעודת הבגרות. י צוין כי הקבלה בשיטה זו מ תאפשרת בדרך כלל רק בחלק מן החוגים.במוסדות ( כאמור, בשנת הלימודים תשס"ד4111112) נעשה ב אוניברסיטאות ב ישראל שימוש מערכתי שי ב טת המצרף, שהתבססה על מבחני הבגרות בלבד .ב שיטה זו שוקללו ציוני תעודת הבגרות עם ציוני בחינת הבגרות החיצונית ב שלושה מקצועות ליבה .ש יטת המצרף.בוטלה לאחר שנה אחת בלבד ע ם זאת , נמצא כי ה מכללות האקדמיות תל-חי ו עמק יז רעאל עדיין משתמשות ב שיטה זו במידה מסוימת. 2.2.2 . מבחני הערכה אחידה כאמור, אחד המניעים המרכזיים לשימוש בבחינה הפסיכומטרית הוא היותה כלי מיון המאפשר ל הציב את המועמדים על סולם הערכה אחיד. השימוש במבחנים המאפשרים הערכה אחידה של מועמדים למוסדות אקדמיים נפוץ מאוד ברחבי העולם,. כך בארצות- הברית משמשות את אוניברסיטאות העילית כמה בחינות כניסה בשלבי לימוד שונים, ובהן ה- SAT וה- ACT . שיטת המצרף– ששימשה כאמור( בשנת הלימודים תשס"ד4111112 ) ובוטלה מייד אחריה– הייתה גם היא ניסיון ליצור.כלי חלופי שיאפשר הערכה אחידה של מועמדים66 ""נתיב לאקדמיה– ות כנית חלופה לבחינה הפסיכומטרית של אוניברסיטת בן-גוריון67 אוניברסיטת בן- ( גוריון מתעתדת להפעיל לקראת שנת הלימודים תשע"ה4152151 ) את ותה כנית "נתיב "לאקדמיה– ות כנית חלופה לבחינה הפסיכומטרי ת. על-פי אתר האינטרנט של האוניברסיטה הת ו כנית נולדה בעקבות פנ י יה של האוניברסיטה לשאר האוניברסיטאות (במסגרת ור"ה והצוות הבין- )אוניברסיטאי למדיניות קבלה ש בה הוצעה חלופה לבחינה הפסיכומטרית. החלופה נדונה בוועדה שמינתה ור"ה, ובסיכום דיוניה הוחלט שאוניברסיטת בן-גוריון ת עשה פיילוט בליווי מאל"ו. 68 ו הת כנית מיועדת למו עמדים לאוניברסיטה בעלי תעודת בגרות69 אשר מעוניינים ללמוד קורסים שציוניהם י שמשו תחליף לציון הבחינה הפסיכומטרית. השימוש בציונים כתחליף לבחינה הפסיכומטרית יהיה תקף באוניברסיטת בן- .גוריון בלבד מסיימי הת ו כנית יוכלו להגיש מועמדות לכל מחלקות הלימוד באוניברסיטה על בסיס שקלול ציוני הבגרות עם ציוני בחינות הגמר בקורסים ו בת ש.כנית 66 על אף האמור, שיטת המצרף לא אפשרה הערכה אחידה של כל המועמדים, שכן משרד החינוך הנפיק תעודות מצרף גם ב( עבור תלמידים שלא נבחנו בבחינת בגרות חיצונית סטנדרטית לקויי למידה, לקויי שמיעה, עולים חדשים, תלמידים ,)מצטיינים ועוד וציוניהם נקבעו בהערכות חלופיות כגון בגרות בעל-פה או בשאלון בית-ספרי, עבודת גמר וציון בית- .ספרי מנתוני משרד החינוך שנמסרו באותה ה עת עלה כי כ- 11% מתעודות המצרף כללו הערכות חלופיות כלשהן לבחינות .החיצוניות 67 אוניברסיטת בן- ,גוריון ""נתיב לאקדמיה– תו כנית חלופה למבחן הפסיכומטרי , 41 באוקטובר4151 , :תאריך כניסה1 בנובמבר4151 . 68 אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסי טת בן- גוריון תפעיל חלופה למבחן הפסיכומטרי ותגדיל בונוסים למקצועות מוגברים בבחינות הבגרות החל משנת הלימודים תשע"ה , 55 ביולי4151 , :תאריך כניסה1 בנובמבר4151 . 69 תנאי הקבלה: זכאות לתעודת בגרות; ממוצע בגרות כולל בונוסים של01 לפחות (בעלי ממוצע בגרות בציונים02-01 יידונו ( בוועדת חריגים); ציון עובר11 לפחות) בבגרות באנגלית2 או1 .יחידות לימוד עמוד 41 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע ו בת ,כנית יילמדו קורסים בחשיבה מתמטית ב אנגלית ברמה אוניברסיטאית ו ב.אוריינות עברית70 מבחני ההערכה בסיום הלימודים יעובדו כך שיהיה אפשר .להציגם באופן השקול לציוני הבחינה הפסיכומטרית ו הת כנית תופעל סמסטר אחד (ארבעה חודשים) ומחירה י היה1,111 שקלים. חשוב לציין כי ציוני הקורסים משמשים חלופה לציון הבחינה הפסיכומטרית בלבד, ואינם מקנים.נקודות זכות לתואר 2.2.6 . בחינות כניסה מקצועיות או נושאיות שיטה זו מכוונת לכך שהקבלה לתחומי הלימוד תיקבע במידה רבה לפי ה ידע או מה יומנות ה מקצועית .הנדרשים מהמועמדים העומדים בדרישות הסף השיטה מאפשרת ב ררה נוספת של מועמדים, בעיקר בתחומים שבהם ההיצע קטן .מהביקוש התומכים בחלופה זו בישראל טוענים שהבחינה הפסיכומטרית בוחנת ידע כללי בלבד ו אינה בוחנת ידע רלוונטי לתחומי הלימוד .הנלמדים באקדמיה המוסדות להשכלה גבוהה בישראל משתמשים בשי ,טה זו בחלק מן החוגים בעיקר בחוגים בתחום האמנויות. ,כך באוניברסיטת תל- אביב המועמדים ללימודי אדריכלות שעמדו בדרישות הקבלה הכלליות לאוניברסיטה ולפקולטה לאמנויות נדרשים לעבור מבחן מיון שמטרתו לבדוק את התפ יסה החזותית ואת היצירתיות שלהם ; בפקולטה לעיצוב במכללת שנקר המועמדים נדרשים להציג תיק עבודות נוסף על עמידתם בתנאי קבלה אחרים; באקדמיה למו ז יקה ולמחול בירושלים המועמדים נדרשים להציג רמת מיומנות גבוהה בתחום אמנותם נוסף על הדרישה ל.תעודת בגרות בהקשר זה יש לציין כי בארצות-הברית פיתח הגוף האחראי ל בחינת ה- SAT ( הרגילה הדומה כאמור לבחינה הפסיכומטרית הנהוגה בישראל ) קבוצת בחינות מיון נושאיות – SAT Subject Tests – שמטרתן לבחון ה ישגים .בתחומי ידע ספציפיים כל מועמד יכול להיבחן באחת או יותר מ- 41 בחינות מיון נושאיות י חמ ב .שה תחומים: אנגלית, היסטוריה, שפות, מתמטיקה ומדעים מ בחני המיון הנושאיים נחשבים לכאלה המאפשרים ל כל מועמד להפגין את יכולתו בצורה הטובה ביותר לפי.תחומי העניין והידע שלו על- פי אתר האינטרנט של ה ארגון " CollegeBoard ", האחראי ,לבחינות חלק מה מוסדות ה אקדמיים בארצות- הברית דורשים או ממליצים על אחת או יותר מהבחינות כחלק מתנאי הקבלה אליהם, ובכל שנה נעשות קרוב למיליון בחינות נושא יות על- ידי מועמדים מרחבי העולם לצורך קבלה למוסדות אקדמיים בארצות- .הברית71 2.2.8 . אמצעי מיון אישיותיים ,בשיטה זו נמדדות תכונות אישיות מבוקשות: מניעים עמדות, ערכים ועוד. מבחני אישיות בדרך כלל אינם מחליפים מבחני הישגים ויכולת אלא נוספים עליהם. כלי האבחו ן הנפוצים בשיטה זו הם יר איון ,אישי, מכתבי המלצה כתיבת חיבור, שאלונים ביוגרפיים ושאלוני אישיות. החיסרון העיקרי של שיטה זו 70 .מאל"ו מעיר כי התוכנית אינה מותאמת לדוברי שפות שאינן עברית, ובשלב זה לא ידוע על מנגנון שאמור לתקן הטיה זו 71 על- פי אתר האינטרנט של ה" ארגוןoard B ollege C " :, תאריך כניסה45 בנובמבר4151 . תכנית נוספת שפ יתח ה ארגון– " Advanced Placement Program " – מאפשרת לתלמידי בתי- ספר תיכוניים להשתתף או בפטורים מקורסי מבוא1בקורסים נושאיים ברמה של מכללות ולזכות בגינם בנקודות זכות אקדמיות ו שהם תנאי ,להמשך לימודים אקדמיים לפי לציון שקיבלו במבחן הסטנדרטי המותאם לכל קורס ולפי שיקול הדעת של כל אחד מהמוסדות האקדמיים .ותב כנית12 ,קורסים נושאיים בשישה תחומים: אמנויות ,אנגלית, היסטוריה ומדעי החברה מתמטיקה ומדעי המחשב, מדעים ושפות ותרבויות בי ן- .לאומיות עמוד 45 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע הוא שהאובייקטיביות והמהימנות של רו ב כלי הערכה האלה נחשבת נמוכה מאוד, וכך גם תוקף החיזוי .שלהם בחוגים מסוימים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל משתמשים ב מבחני אישיות נוסף על שקלול ציוני בחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית. לדוגמה, המועמדים ללימודי רפואה ורפואת שיניים נדרשים להיבחן בבחינות אישיות מטעם מאל"ו . מבחנים אל ו נועדו לאפיין את המועמדים על- פי תכונות אישיות כגון כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות ויכולת להתמודד עם מצבים שונים . ה מכללה האקדמי ת הדסה בירושלים משתמשת ב ראיונות ל פני ועדת קבלה כדי לבדוק את מידת ה התאמ ה האישית והמקצועית של מו עמדים העומדים בציון קרוב לחתך הקבלה. בראיונות אל ו נבדקים רמת המוטיבציה לעסוק בתחום, יכולת תקשורת בין-אישית, השקפת עולם בהיבטים אתיים ומקצועיים .וציפיות לקראת המקצוע 2.2.1 . הגרלה72 אמצעי משלים נוסף למיון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה נהוג זה מכבר באוניברסיטאות בהולנד – הגרלה בין המועמדים כאשר.הביקוש לחוג מסוים עולה על היצע המקומות בו73 את ההגרלה מנהלת ( רשות קבלה ראשיתStudielink ), וניתן בה יתר משקל לבעלי הישגים טובים יותר בבחינות הסיום של בית-הספר התיכון , אולם יכולים להתקבל גם מועמדים שאינם בעלי.ההישגים הטובים ביותר ההגרלה ,מתקיימת רק בין המועמדים שדורגו בקטגוריות ההישגים הנמוכות והבינוניות ואילו המועמדים שדורגו בקטגוריות הגבוהות מתקבלים באופן אוטומטי ללא הגרלה. לצד ה הגרלה וכתחליף לה הולך וגובר בשנים האחרונות השימוש בשיטת מיון מבוזרת, ש בה המוסדות מחליטים בעצמם מי יתקבלו ללימודים כאשר יש מכסות קבלה. שיטת המיון של המוסדות מתבססת על קריטריונים שונים , ובכללם גם כאלה שאינם מתבססים על ציוני בחינות הסיום של בית- .הספר התיכון 2.2.1 . מבחנים פסיכוטכניים חלק מהמכללות האקדמיות (כגון מכללת שנקר, המכללה להנדסה סמי )שמעון ומכללת הדסה משתמשות במבחנים פסיכוטכניים לצ ו .)רכי מיון מועמדים ללימודים בהן (בחלק מהחוגים או בכולם ב מבחנים נכללים אבחונים המבקשים לבדוק תכונות ו כישורים רלוונטיים למסלול הלימודים ש המועמד מיועד אליו . ה מכללות שצוינו לעיל משתמשות ב מבחנים הפסיכוטכניים לצד דרישות קבלה נוספות, .ובכלל זה תעודת בגרות 2.2.1 . ערוצי קבלה נוספים להלן יוצגו כמה ערוצי קבלה משלימים המשמשים כיום מוסדות להשכלה גבוהה בישראל ו מאפשרים .קבלה ללא בחינה פסיכומטרית נציין כי חלק מהשיטות המוצגות (דוגמת העדפה מתקנת וקבלת 72 Josephine Boland and Madeleine Mulrennan, Application, selection and admission to higher education: a review of international practice, Ireland Higher Education Authority and Ireland National Council for Curriculum and Assessment, September 2011. 73 הקבלה ללימודי השכלה גבוהה בהולנד פתוחה לכל מי שהצליחו בבחינות הסיום של בית-הספר התיכון, והגרלה מתקיימת רק כאשר בחוגים או במוס.דות מסוימים יש מכסות קבלה בשל עודף ביקוש עמוד 44 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע )מצטייני פריפריה עשויות לשמש בסיס רעיוני ל מודל מערכתי משלים ונרחב יותר לקבלת מועמדים .למוסדות להשכלה גבוהה בישראל לצד המודל העיקרי הקיים כיום ב הקשר זה יש להוסיף כי בחוות דעת ש חיברה בשנת5994 המועצה המדעית של מאל"ו (לבקשת ועד )ראשי האוניברסיטאות נכתב כי שיקולים חברתיים הנוגעים להרכב הלומדים יש להגדיר באופן מפורש וכמות י בעת קביעת מדיניות הקבלה הכללית, כלומר, באמצעות שריון מכסות לקבוצות ש יש .אינטרס לקדם עוד נכתב בחוות הדעת כי קביעת אופן השימוש בציוני המועמדים בני קבוצות שונות צריכה להיות בלתי תלויה בקביעה באילו מבח נים וכלי מיון כדאי להשתמש , וכי את כלי המיון יש לבחור אך ורק על- ,פי אמות מידה פסיכומטריות בעוד המדיניות המכתיבה את אופן קבלת ההחלטות .צריכה לשקף את ערכי החברה נוסף על כך, אפשר לקבוע ש יתקבלו שיעורים גדולים יותר של מועמדים מקרב בני קבוצות שהחברה מעוניינת לקדם באמצעות קביעת סף קבלה מונמך עבורם. 74 מכינות קדם-אקדמיות הפעלתן של מכינות קדם- אקדמיות החלה בשנת5891 כדי לסייע ל קבוצות חלשות ופריפריאליות להשתלב באופן מיטבי בחיי החברה והכלכלה בארץ. המכינות פועלות ליד חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה ומטרתן העיקרית היא לאפשר לצעירים שאינם בעלי תעודת בגרות מלאה או שקיבלו ציונים .נמוכים מדי לשפר את הישגיהם ולהתקבל ללימודים אקדמיים75 יש שלושה סוגים של מכינות קדם-אקדמיות :מכינות לבגרות, אשר נועדו לאפשר מסלול להשלמת תעודת בגרות; מכינות ייעודיות, המכינות את התלמידים לקראת מסלול לימודים לתואר מסוים במוסד הלימודים שבו המכינה פועלת ; מכינות לאוכלוסייה ייחודית, שנועדו לתת מענה לצרכים של קבוצת אוכלוסייה מסוימת שיש רצון.)לעודד את השתלבותה במערכת ההשכלה הגבוהה (כגון חרדים וערבים76 ( בשנת תשע"א4151155) למד ו במכינות הקדם-אקדמיות כ- 54,111 תלמידים; לכ- 94% מהם לא הייתה תעודת בגרות לפני שהחלו את לימודיהם במכינה. כ- 18% מתלמידי המכינות שסיימו את לימודיהם ( בשנת תשס"ט4110118 ) המשיכו ללימודים גבוהים בתוך שלוש שנים מסיום לימודיהם במכינה (כ- 45% באוניברסיטאות, כ- 11% במ כללות אקדמיות כו- 1% .)במכללות אקדמיות לחינוך77 יצוין כי יש תלמידי מכינות שמתקבלים ללימודים אקדמיים על סמך ממוצע המכינה הגולמי שלהם או על סמך ציוני תעודת הבגרות שהושלמה, ו אצל אחרים הקבלה מתבססת על ציון משולב של ממוצע מכינה (או ציוני בגרות) וציון בחינה פסיכומ.טרית 74 המועצה המדעית של,מאל"ו "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה," חוות דעת על- פי בקשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, פברואר5880 . 75 משרד החינוך, דוח הוועדה לבחינת פעילות המכינות הקדם אקדמיות (דוח אריאב), דצמבר4151 . 76 .שם 77 הל מ"ס ,השנתון הסטטיסטי לישראל 4151 , לוחות0.29 ו- 0.29 . עמוד 41 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע העדפה מתקנת ה אוניברסיטאות בארץ מציעות למועמדים שאינם עומדים ב סף הקבלה הנדרש ללימוד ים הזדמנות לקבלה במסגרת ותה"כנית "ראויים לקידום, ה מופעלת.בשיתוף האגודה לקידום החינוך ל אפיק זה יכולים להתקבל מועמדים שהוגדרו ראויים לקידום על- פי אמות מידה חברתיות- כלכליות שהגדירה האגודה: אזור המגורים, בית- הספר התיכון ש המועמד למד בו , רקע משפחתי, ובכלל זה ,השכלת הורים .מספר הנפשות במשפחה ועוד78 לאחר קבלת ניקוד אישי מהאגודה(1 עד01 )ה מועמד יכול לפנות למוסד האקדמי כדי לדעת אם הניקוד שניתן לו משפיע על תנאי הקבלה ואם הוא יוכל להתקבל ללימודים במסלול זה. בכל אוניברסיטה יש תנאים שונים לקבלת מועמדים ראויים לקידום ובקביעת מספר.הנקודות המקנות העדפה מתקנת על- פי רוב ה מועמדים מתקבלים על סמך ציון מ סכם של בגרות ופסיכומטרי בסף קבלה ה נמוך מעט.מהרגיל79 בהקשר זה אפשר לציין כי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי הייתה נהוגה עד שנת5885 מדיניות קבלה שלפיה מחצית המועדים התקבלו על סמך מקומם במדרג של יכולת אקדמית שהתבסס על ציוני בחינות סטנדרטיות וציוני בית-הספר התיכון ומחציתם התקבל ו באחת משתי הדרכים ה אלה : כ- 21% התקבלו על- פי שילוב בין מקומם במדרג היכולת האקדמית ובין קריטריונים חברתיים-כלכליים; כ- 91% התקבלו לע-פי קריטריונים שאינם קשורים להישגים אקדמיים – הצטיינות בתחומים לא אקדמיים, השתייכות .לקבוצה חברתית מוחלשת או הוכחת יכולת אישית להתגברות על מגבלות גופניות קשות80 מצטייני פריפריה אוניברסיטת תל- אביב ציינה בתשובתה על פנייתנו כי היא מפעילה זה כמה שנים ת ו כנית ניסויית לקבלת תלמידי תיכון מצטיינים מהפריפריה הלומדים בבתי-ספר הנכללים בת ו כנית. על- פי תנאי הקבלה לשנת ( הלימודים תשע"ד4151152 ) שהתפרסמו באתר האוניברסיטה, זכאים להגיש מועמדות לת כנ ו ית בעלי תעודת בגרות הנמנים עם חמשת הבוגרים המצטיינים ביותר במחזור ש .בו סיימו את לימודיהם מועמדים שנמצאו מתאימים יכולים להתקבל ללימודים על סמך נתוניהם ללא צורך בעמידה בבחינה .הפסיכומטרית81 בתהליך הקבלה ועדות הקבלה של הפקולטות מתחשבות בנתונים אישיים של המועמדים, כגון מקצועות הבגרות שנבחנו בהם ומספר היחידות, הציונים שהשיגו, תולדות החיים שלהם, שליטה בשפה האנגלית והעניין של המועמדים בתחום הלימוד המבוקש. נוסף על כך על המועמדים לעמוד בקריטריון כלכלי ( הכנסה לנפש ברוטו שאינה עולה על2,111 שקלים לנפש). למתקבלים ניתנת מלגה ותמיכה במשך שלוש שנות לימוד. קבלת המלגה מחייבת בין היתר ממוצע לימודים שנתי מסוים , הקדשת שעות לפעילות למען הקהילה, לימוד קורס אחד בכל שנת לימודים בנושא "מורשת ישראל" והשתתפות בסדנאות ובמפגשים 78 ,האגודה לקידום החינוך ראויים לקי דום :, תאריך כניסה1 בדצמבר4151 . 79 .שם 80 יואב כהן, "בחירת תלמידים להשכלה הגבוהה– :אפיון המערכת הישראלית", בתוך שרה גורי- ,)רוזנבליט (עורכת נגישות ,להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון מכון ון- ,ליר4111 ', עמ81-05 . 81 אוניברסיטת תל- ,אביב תנאים כלליים ודרישות קבלה למועמדים לתכנית "מצטייני פריפריה" באוניברסיטת תל- אביב לשנת הלימודים תשע"ד :, תאריך כניסה1 בדצמבר4151 . עמוד 42 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע .קבוצתיים תקופתיים יצוין כי מספר המקומות שהוקצו לת כני ו ת מוגבל, ולכן האוניברסיטה א ינה .מתחייבת לקבל את כל המועמדים הזכאים להגיש מועמדות82 לקויות למידה ה מכללה האקדמית תל- חי ציינה בתשובתה על פנייתנו כי במכללה פועל מודל ייחודי לקבלת מועמדים .בעלי לקויות למידה כ- 51% מהסטודנטים במכללה אובחנו כ לקויי למידה, והם מתקבלים בתנאים מיוחדים, עם ציוני בגרות נמוכים וללא פסיכומטרי, ובמקרים מ.סוימים גם ללא תעודת בגרות מלאה על המועמדים ל השתתף ב מכינות קיץ כהכנה ללימודים אקדמיים במדעי החברה או במדעים. על- פי הישגיהם במכינות הם משובצים ב כל החוגים במכללה. עליהם לפרוס את לימודיהם על פני ארבע שנים ולהמשיך לקבל תמי כה ממרכז התמיכה ללקויי למידה , ובכללה ,התאמות להבחנות, תמיכה מקצועית אקדמית ו.רגשית וטכנולוגיות מסייעות במחקר מעקב שנערך במכללה נמצא כי ממוצע התואר של בוגרים בעלי לקויות הלמידה היה גבוה משל הבוגרים האחרים, אף שממוצע הבגרות ו הפסיכומטרי של הסטודנטים לקויי ה למידה היה נמוך משל .הסטודנטים האחרים קבלה על-פי גיל בשנת4115 החליטה המ ל"ג כי כל מי שהוא מעל גיל11 ואין לו תעודת בגרות יוכל להתקבל ללימודים במוסד להשכלה גבוהה אם עמד בהצלחה בת ו כנית קורסי ההכנה ללימודים אקדמיים שתופעל במוסד האקדמי עצמו ובאחריותו, בהיקף של54 שעות סמסטריאליות, לפי מפרט שקבע ה המל"ג. 83 לדברי גב' ריקי מנדלצוויג, סמנכ"לית לענייני אקדמיים ומזכיר ת המ ל"ג , ה מל"ג פועלת עד היום על- .פי החלטה זו84 חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה הזכירו קבלה של מועמדים על-פי קריטריון של גיל בתשובות על פניותינו . ,לדוגמה באוניברסיטת חיפה מועמדים בני11 ומעלה בעלי תעודת בגרות או מכינה בממוצע של 91 ומעלה יכולים ( להתקבל לפקולטה למדעי הרוח זולת ות כנית "אופקים" למצטיינים) או לחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה; מועמדים בני24 ומעלה שיש להם תעודת בגרות כי ולים להתקבל לפקולטה למדעי הרוח או לבית-הספר לעבודה סוציאלי .ת באו ניברסיטת בן- גוריון מועמדים בני21 ומעלה בעלי תעודת בגרות או מכינה יכולים להתקבל למחלקות בפקולטה למדעי הרוח; מועמדים בני21 יכולים להתקבל גם למחלקות מסוימות בפקולטה למדעי החברה, אך הם חייבים לג שת לבחינה הפסיכומטרית .עד תום שנה א' ללימודים לימודים קודמים (על- )תיכוניים או אקדמיים ערוץ קבלה זה מאפשר לבעלי השכלה אקדמית (מלאה או חלקית) או לבעלי תעודה מוכרת אחרת (כגון תעודת הנדסאי) להתקבל ללימודים אקדמיים על סמך הישגים מוכחים בלימודים קודמים (לעתים 82 .שם 83 ה מל"ג ,הוות"ת ,דין 'וחשבון מס15114 ( לשנים תשס"ד411114112 )סש ות( "ה411214111 ) , אוקטובר4119 . 84 ריקי מנדלצו ו יג, סמנכ"לית לעניינים אקדמיים ומזכירת המ ל"ג , ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת 55 בנובמבר4151 . עמוד 41 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע בצ)ירוף ציון הבחינה הפסיכומטרית . ערוץ קבלה זה משמש ,חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובהן אוניברסיטת תל-אביב , האוניברסיטה העברית .ואוניברסיטת חיפה הוא מאפשר למועמדים לעבור .ביתר קלות מלימודים במכללה ללימודים באוניברסיטה קבלה על-תנאי ערוץ זה מאפשר למועמדים להתקבל ללימודים בתנאי שישלימו בתוך פרק זמן מסוים (במהלך הסמסטר .הראשון או בתום השנה הראשונה) את דרישות הקבלה ללימודים לדוגמה , במכללה האקדמית כנרת בעלי תעודת בגרות מלאה שאינם עומדים בכל דרישות הקבלה יכולים להתקבל ללימודים במעמד על- תנאי. במהלך סמסטר א' המועמד מחויב בקורסי השלמה על-פי היחידות שחסרות לו, ולאחר מכן הישגיו נבחנים.בקורסי המבוא ומתקבלת החלטה על שינוי מעמדו לסטודנט מן המניין תלמידי תיכון מצטיינים ה אוניברסיטאות מפעילות ות כניות המאפשרות לתלמידי תיכון ל למוד קורסים ולצבור נקוד ות זכות אקדמיות לקראת תואר ראשון בד בבד עם ה לימודים התיכוניים. ת ו כניות מסוג זה פועלות בין השאר באוניברסיטת תל- ( אביב התו כנית "אוניברסיטת תל- ,)"אביב לנוער( בטכניון ותה )"כנית "מתיכון לטכניון ובאוניברסיטת בר- ( אילן ותה "כנית "מול"א– .)מוכנות לאוניברסיטה באוניברסיטת תל- אביב התלמידים נדרשים ללמוד בשנה הראשונה במכינה קדם-אקדמית ,ו מי שסיימו את לימודי המכינה בהצלחה יכולים להירשם בשנת הלימודים שלאחר מכן לאוניברסיטה כסטודנטים .שלא מן המניין85 בטכניון התלמידים יכולים להתקבל לאחר מכן ,לפקולטות למדעי המחשב ל מתמטיקה ז פי לו יקה על בסיס הציונים בקורסים שלמדו , ללא צורך בתעודת בגרות או בציון של הבחינה .הפסיכומטרית86 באוניברסיטת בר- אילן תלמידים שסיימו54 יחידות בגרות בהצטיינות והשיגו ממוצע ציונים גבוה בקורסים האקדמיים שלמדו בת ו כנית יכולים להתקבל למחלקות האוניברסיטה כתלמיד ים לתואר שלא מן המניין. 87 85 אוניברסיטת תל- ,אביב תו כנית "אוניברסיטת תל-אביב לנוער :", תאריך כניסה1 בדצמבר4151 86 הטכניון– ,מכון טכנולוגי לישראל תו כנית "מתיכון לטכניון :", תאריך כניסה1 בדצמבר4151 . 87 אוניברסיטת בר- ,אילן ות "כנית "מול"א– מוכנות לאוניברסיטה :, תאריך כניסה1 בדצמבר4151 . עמוד 49 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6. תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה– סקירה משווה88 6.5 . רקע במדיניות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בעולם חלו תמורות ,בשלושת העשורים האחרונים ובהן הרחבה מואצת של הנגישות .תרמו להן גורמים :אחדים שינויים בגיל הסטודנטים ,שינויים בקריטריונים לקבלת מועמדים והקמתם של מוסדות לימוד מסוגים חדשים – .ציבוריים ופרטיים89 על- פי רוב תנאי הקבלה תלויים בשיטת הקבלה למוסדות השכלה גבוהה הנהוגה בכל מדינה .לעתים נקבעים תנאים נוספים שאינם תלויים בשיטת הקבלה ,כגון הגבלת גיל המועמד ים ;מקרים אלו יצוינו בנפרד. כיום מדינות בעולם נוקטות שלוש שיטות מרכזיות לקבלה למוסדות להשכלה גבוהה :כניסה על בסיס ציוני מבחני הסיום של בית-הספר התיכון (בגרות או ציוני מצרף ,)מבחני הערכה אחידה או כניסה חופשית ב.תנאי סף מינימליים90 נוסף ,על כך בחלק מהמדינות או בכמה מוסדות לימוד בהן ייתכן צירוף של כמה מרכיבים או תנאים אחרים ,כגון מבחני כניסה פרטניים, ,מכתבי המלצה, מכתב הצהרת כוונות פעילות חוץ-אקדמ ית או התנדבות בקהילה ו מצב חברתי-כלכלי. 91 על אף האמור, בכל המדינות יש דרישה לעמידה במבחני הערכה אחידים ב ,דיסציפלינות מסוימות בדרך כלל רפואה, וטרינר יה, הנדסה .ומשפטים כאשר מתקיימים מבחני כניסה לאוניברסיטאות ,הם עשויים להתנהל באופן ריכוזי כלל-מערכתי או באופן מבוזר על- ידי אוניברסיטה אחת או מספר קטן של ;אוניברסיטאות הם עשויים לבחון יכולת ספציפית לצורך קורס מסוים או להיות מיועדים ל מגזרים מסוימים ., כגון מועמדים מבוגרים הם עשויים להיות מנוהלים על- ידי ארגון ממשלתי או ציבורי או ב כל אוניברסיטה בנפרד. 92 במהלך הבדיקה התברר כי יש קושי רב לערוך השוואה בין מדינות בתחום זה מפאת הגיוון הרב במערכות ההשכלה הגבוהה .כמו כן ,, בחלק מהמדינות כמו בישראל ,האוניברסיטאות רשאיות לקבוע את מדיניות הקבלה שלהן .יתר על כן , בכל מדינה יש סוגים שונים של מוסדות להשכלה גבוהה– אוניברסיטאות ,מכללות פרטיות או ציבוריות ועוד – .וכל מוסד עשוי להציב תנאי קבלה שונים93 להלן תוצג סקירה ממוקדת של שש מדינות החברות ב- OECD שבהן שיטת הקבלה מתבססת באופן בולט על אחת מהשיטות שהוזכרו לעיל. 94 אף שמובאות בכל הקטגוריות דוגמאות אחדות למדינות שבהן 88 פרק זה הוגש כמסמך נפרד, לבקשתם של חברי הכנסת אחמד טיבי בועז טופורובסקי, ב- 52 באוקטובר4151 . 89 שרה גורי-רוזנב ,ליט השכלה גבוהה בתקופת מעבר ,פנים – תרבות חברה וחינוך 12 , דצמבר4111 . ברוב מדינות אירופה תהליכי השינוי מתנהלים במסגרת "תהליך בולוניה", שמטרתו בין היתר ליצור סטנדרטיזציה באמות המידה להשוו את .תארים בין מוסדות הלימוד האקדמיים במדינות אירופה 90 יש להקדים ו לציין כי קבלה חופשית לחלוטין לאוניברסיטה היא נדיר ה, ומכיוון ,שברוב המדינות מספר המקומות מוגבל נעשה סינון מועמדים על בסיס ציוני הבגרות לכל הפחות . 91 OECD, "Factors, criteria or special circumstances used by tertiary institutions to determine access to the first stage of tertiary education (2011)", Education at a Glance, 2012. 92 Daniel Edwards, Hamish Coates and Tim Friedman, A survey of international practice in university admissions testing, Higher Education Management and Policy 24/1, 2012. 93 European Commission, Eurydice, Key data on education in Europe, 2012, pp. 64-66. 94 הסקירה התבססה, מלבד המקורות המצוינים ,בהקשר של כל מדינה על המסמכים ה אלה: ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיטות קבלה למוסדות להשכלה גבוהה– סק ירה משווה , כתיבה: רועי פייביש ורועי ,גולדשמידט55 ביוני4119 . Daniel Edwards, Hamish Coates and Tim Friedman, A survey of international practice in university Admissions testing, Higher Education Management and Policy (OECD), Vol. 24/1, 2012. עמוד 49 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע נהוג אותו עיקרון ,בשיטת הקבלה יש הבדלים רבים בין מערכות ההשכלה של המדינות, ולפיכך אין להניח כי שיטות הקבלה או תנאי ה קבלה זהים . 6.2 . קבלה על בסיס ציוני ת עודת בגרות גרמניה95 כדי להירשם למוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה דרושה תעודת הסמכה ללימודים גבוהים ( Allgemeine Hochschulreife ), הניתנת עם עמידה בדרישות מבחני הבגרות ב מסלול עיוני של 54 ,שנות לימוד או תעודת סיום של בית- ( ספר מקצועיFachgebundene Hochschulreife ), הניתנת עם סיום מסלול של51 ,שנות לימוד ומאפשרת כניסה רק לחלק מחוגי הלימוד להשכלה גבוהה. הפקולטות והחוגים דורשים ( ממוצע ציוני בגרותAbitur ) מסוים או ציוני סף בתחומים מסוימים בבחינות ה בגרות (הקשורים לתחום שהמועמד רוצה ללמוד) כתנאי קבלה, וה ם מביאים בחשבון גם את זמן ההמתנה של המועמד .בבחינת הבגרות יכולים להיבחן גם מי שאינם תלמידים ,כגון פליטים או בעלי יכולת אינטלקטואלית מיוחדת . בעלי ניסיון מקצועי של שלוש שנים יכולים להשתתף בתוכניות לימוד בתחומי עיסוקם ,ללא תעודה ובלבד שהפגינו כישורים מתאימים בתחומם .במחלקות כגון ספורט , א מנות ועיצוב המועמדים נדרשים לעמוד במבחן נוסף הבוחן את יכול תם בתחומים .אלו בעבר כמחצית המקומות בחוגים ש היה בהם עודף ביקוש הוקצו לבעלי תעודת בגרות על- פי קריטריון הנותן משקל נכבד ל"וותק" בהצגת מועמדות (כלומר למספר הפעמים שבהן ביקש המועמד ללמוד בחוג מסוים בשנים קודמות.) 96 כיום ירדה השפעתו של קריטריון זה. מיון ב התחשב במגבלת המקום נעשה כיום במקצועות כגון רפואה, וטרינריה ורוקחות. כאשר מספר המקומות מוגבל באחד מהחוגים הללו , המיון מתבסס על ציוני הבגרות ( 41% ,)משך הזמן בין סיום מבחני הבגרות ל הגשת המועמדות , כמו קריטריון ה"וותק( " 41%) ו הציון במבחני כניסה ייעודיים פנימיים שהאוניברסיטאות עורכות ( 91% .) הליכים וקריטריונים נוספים הם ריאיון ,הוכחת כישורים מתאימים, ניסיון מעשי קודם בתחום וכו.' 97 אוסטרליה98 מאז שנות ה- 11 הקבלה לאוניברסיטאות באוסטרליה מוגבלת מאחר שמספר המקומות מוגבל, והיא מתבססת על ההישגים בלימוד ה תיכון . המיון לכ- 01% מכלל החוגים המוצעים באוסטרליה מתב סס על Robin Matross-Helms, The World Bank, University Admission Worldwide, July 2008. 95 Secretariat of the Standing Conference of the Ministers of Education and Cultural Affairs of the Länder in the Federal Republic of Germany, The Education System in the Federal Republic of Germany 2010/2011: A description of the responsibilities, structures and developments in education policy for the exchange of information in Europe, 2011. בעניין זה מאל"ו מעיר כי יש לתת את הדעת על כך שבמדינות מסוימות שבהן הקב לה למוסדות להשכלה הגבוהה מתבססת על ציוני מבחנים כגון בחינות בגרות, נערך מיון מוקדם של התלמידים עוד בכניסתם לבית- הספר התיכון, וחלקם מנותבים .למסלולים שאינם מקנים תעודת בגרות המאפשרת כניסה לאוניברסיטה 96 אריאל רובינשטיין, "שורת הנחסמים: על הבעייתיות החברתית של מדיניות הקבלה לאוניברסיטאות", בתוך: שמואל שי ,)ונעמיקה ציון (עורכים חינוך וצדק חברתי בישראל– על שוויון הזדמנויות בחינוך ,, מכון ון ליר4111 ', עמ99-91 . 97 תשובת גרמניה על פנייתנו ל- ECPRD ,, דוא"ל8 באוקטובר4151 : Gregor Strate, "Higher education and the dropout in Germany", Deutscher Bundestag. 98 Australian Government, Review of Australian Higher Education: Final Report, December 2008; Andrew Norton, Mapping Australian higher education, Grattan Institute, 2013. עמוד 40 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע הציון של המועמדים ב "דירוג המועמדות האקדמית האוסטרלי( " ATAR ). הציון בדירוג זה מבוסס על ציונים בתעודת הבגרות, שמשוקללים באופן יחסי בכל מחזור תלמידים . בכל מדינה באוסטרליה שיטת החישוב .שונה במדינת ויקטוריה למשל ציון הכניסה מחושב על- פי הציון באנגלית והציונים הגבוהים ביותר בשלושה מקצועות .לימוד נוספים ב- New South Wales ציון הכניסה מחושב על סמך שקלול הציונים בעשר יחידות ה לימוד בתיכון שבהן השיג .המועמד את הציון הגבוה ביותר99 גוף מרכזי בכל מדינה מחלק את המועמדים למוסדות ולמחלקות לימוד על סמך העדפותיהם ומספר המקומות המסובסדים שקבעה המדינה .ככל שדירוג המועמד גבוה יותר סיכוייו להתקבל לקורס רבים יותר ,אך מוסדות לימוד יכולים להציע מקומות נוספים במימון עצמאי של הסטודנט , ובאלו ציון הסף לקבלה נמוך יותר. במקרים מסוימים יתקבלו ללימודים גבוהים סטודנטים ללא השכלה תיכונית בהתבסס על ריאיון אישי, תיק עבודות או כ י.שרון מוכח בתחום מסוים בשנת 4155 החלה ממשלה אוסטרליה בפיילוט שבו שש אוניברסיטאות נעזרות בציונים במבחן הערכה אחידה ( uniTEST .) כתנאי משלים לקבלת מועמדים במבחן נבדקות מיומנויות חשיבה והסקה בשני תחומי דעת :רחבים מתמטיקה ומדעים מדויקים ;מדעי ,החברה והרוח. המבחן מיועד לבוגרי תיכון והוא משלים את הציונים שלהם בבחינת הבגרות. הקבלה לאוניברסיטאות מבוססת על שיטה זו או דומה לה גם באנגליה ,בהולנד ,במקסיקו וב קנדה. 6.6 . מבחן כניסה אחיד כתנאי קבלה דומיננטי על- פי רוב מבחני כניסה אחידים אינם תנאי בלעדי לקבלה אלא תנאי נוסף .במחקר של ה- OECD צוין כי רק בארבע מדינות– סין ,יוון ,פורטוגל ודרום-קוריאה – למבחן יש בלעדיות מסוימת כתנאי כניסה לאוניברסיטאות (המבחן מנוהל על- ,ידי הממשלה או רשות ממשלתית). עם זאת לא כל מבחני הכניסה האחידים הם בהכרח מבחני הערכה דוגמת הבחינה הפסיכומטרי ת .בפורטוגל למשל מבחני הכניסה נועדו לבחון ידע וכישרון ( aptitude ,) בנושאים שונים ואילו בדרום-קוריאה המבחן בודק הישגים או פוטנציאל להישגים ( achievements .) 100 ארצות-הברית101 בארצות-הברית יש מגוון רחב של מוסדות להשכלה גבוהה ושיטות קבלה , ממוסדות שעל- פי רוב אינם מעמידים תנאי כניסה כלל ,כגון מכללות קהילתיות ( Community colleges ), ועד מוסדות עילית המקבלים שיעור קטן ביותר מהמועמדים. מאחר שבארצות- הברית יש כ- 54,111 ,רשויות חינוך מקומיות אפשר לצפות ל גיוון רב בתהליכי המיון ו ב שיטות הקבלה. הכניסה לרוב האוניברסיטאות נקבעת באמצעות פרמטרים נוקשים :שקלול של ציוני הקורסים בתיכון , דירוגו של המועמד בכיתה וציון במבחן הערכה אחידה ( SAT אוACT ,)נוסף על שקלול של פרמטרים גמישים יותר כגון ,המלצות חיבור לדוגמה ,קורות חיים ,הוכחה של יכולת מנהיגות ו פעילות בקהילה . 99 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיטות קבלה למוסדות להשכלה גבוהה– סקירה משווה , כתיבה: רועי פייביש ורועי גולדשמידט, יוני4119 . 100 Daniel Edwards et al. (2012), see footnote 2. 101 Peter D. Eckel and Jacqueline E. King, An Overview of Higher Education in the United States: Diversity, Access and the role of the Marketplace, American Council on Education, 2004. עמוד 48 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע פרמטרים כגון .הישגים בספורט נכללים אף הם מבחן הערכה אחידה הוא אפוא פעמים רבות תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספק ,ותנאי הקבלה מורכבים מהפרמטרים הרבים שנזכרו לעיל. לעתים אוניברסיטאות עילית מאפשרות כניסה בשעריהן גם ללא מבחן הערכה ,אחידה. לשם המחשה בכמה בתי-ספר תיכוניים בקליפורניה (הנתונים בפיקוח של אוניברסיטת קליפורניה) מי ש הישגיו מדורגים ב- 2% העליונים בכיתתו בתיכון יכול להתקבל לאוניברסיטה על סמך ציוני ם אלו בלבד, ללא .צורך במבחנים נוספים יפן102 כדי להיכנס לאוניברסיטאות הציבוריות ואף לרבים מהמוסדות הפרטיים להשכלה גבוהה המועמדים נדרשים לעבור מבחן המנוהל על- ( ידי המרכז הלאומי לבחינות כניסה לאוניברסיטאותNCUEE ). במבחן 11 נושאים בשישה תחומי לימוד. מוסדות הלימוד רשאים להחליט בעצמם אילו חלקים של המבחן נדרשים בכל שנה , והמועמדים נבחנים על החלקים הרלוונטיים לחוג שהם מבקשים להתקבל .אליו המשך תהליך המיון שונה בכל מוסד ומוסד ,ופעמים רבות דרוש , נוסף על עמידה במבחן ,ריאיון או מכתב המלצה ממורי המועמד בתיכון. למבחן יש חשיבות רבה , ומועמדים רבים נעזרים במתרגלים פרטיים כדי להתכונן אליו .מועמדים שלא השיגו את הציון המבוקש משקיעים משאבים רבים אף יותר כדי להצליח במבחן בשנה שאחר .כך מדינות אחרות שבהן הקבלה מבוססת על שיטה זו או דומה לה :ישראל ,דרום-אפריק ה ,טורקיה ו שבדיה103 .)(המבחן אופציונלי 6.6.5 . מבחנים אחידים לחוגים מסוימים אוניברסיטאות רבות דורשות עמידה במבחני הערכה אחידים לחוגים מסוימים. בטבלה שלהלן מו צגים חוגים אלו ומדינות ש המבחנים הללו נהוגים בהן .הטבלה מלמדת רוב בש מקצועות מדעי הבריאות נדרשת בחינה כללית כתנאי קבלה. יש לציין כי מבחנים כלליים דוגמת SAT בארצות-הברית אינם נ זכר ים ,בטבלה אף שגם מבחן זה הוא תנאי קבלה למקצועות שונים באוניברסיטאות. 102 National Institution for Academic Degrees and University Evaluation, Overview: quality assurance system in higher-education in Japan, Japan, 2009. 103 בשבדיה יש שני מסלולים כלל י ,ים לתואר ראשון ו בסופם מקבלים דיפלומת לימודים ( גבוהים או תואר ראשוןBA ), תלוי ב מספר הקורסים שנלמדו. המועמדים ל כל מסלול מתקבלים על בסיס ציונים בבגרות או על בסיס ציונים בבחינה להערכה ( אחידהSweSAT ). בכל מוסד חייבים להקצות לפחות שליש מהמקומות לנבחני המבחן הארצי ולפחות שליש מהמקומות .לבעלי ציון בגרות כמו כן, עד שליש מהמועמדים יכולים להתקבל על בסיס אמצעי מיון אחרים כגון ניסיון קודם, התמחות :במקצוע מסוים או ריאיון אישי. ראוThe changing face of Higher Education in Karin Dahl Bergendorff, , National Agency for Higher Education, d the Nordic countries following the Bologna process Sweden an no publication date . עמוד 11 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה5 .חוגים שבהם נדרשת בחינה ומדינות נבחרות שבהן היא נדרשת104 חוג מדינה האם נדרשת בחינה בכל ?המוסדות במדינה מדעי הבריאות והרפואה ,(רפואה רפואת שיניים וכו)' אוסטרליה ,, בלגיה, קנדה, אירלנד דרום-קוריאה ,ניו-זילנד כן אנגליה ,ארצות-הברית בחלק מהמוסדות משפטים אוסטרליה ,בריטניה ,ארצות-הברית בחלק מהמוסדות דרום-קוריאה כן פסיכולוגיה פינלנד כן הנדסה אוסטרליה ,בלגיה בחלק מהמוסדות מתמטיקה בריטניה בחלק מהמוסדות היסטוריה בריטניה בחלק מהמוסדות חינוך פינלנד כן 6.8 . כניסה חופשית (על בסיס סיום לימודי תיכון )לרוב החוגים במוסדות להשכלה גבוהה בלגיה105 ב קהילה הפלמית, זכאות לתעודה המעידה על השלמת לימודי התיכון מאפשרת כניסה חופשית ל לימודי תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. ( אוניברסיטאות ומכללות אוניברסיטאיותHogescholen ) רשאיות לשקול תא מועמדתם של סטודנטים שאינם עומדים בדרישה זו משיקולים ,הומניטריים רפואיים , פסיכולוגיים או חברתיים או על סמך הצגה של יכולת עמידה בדרישות. סטודנטים המעוניינים .)ללמוד רפואה או רפואת שיניים חייבים לעמוד במבחן כניסה (ראה טבלה לעיל סטודנטים לאמנות ולמוזיקה נדרשים לעמוד אף הם במבחן כניסה הבודק את הכישרון שלהם בתחומים אלו . בקהילה הצרפתית המבנה המוסדי של ההשכלה הגבוהה שונה, אך שיטת הקבלה אחידה בכל .המוסדות בבלגיה צרפת106 יש שני סוגים עיקריים של מוסדות להשכלה גבוהה בצרפת :אוניברסיטאות ומוסדות עילית ציבוריים ופרטיים ( grandes écoles .)אין מנגנון סינון מועמדים לאוניברסיטאות , והן מחויבות לקבל כל מי שיש לו ( תעודת בגרות או תעודת כניסה לאוניברסיטה שאפשר להשיגה על- ידי עמידה במבחן כניסה אחיד לכל ,האוניברסיטאות). לעומת זאת רוב ב מוסדות העילית נדרשת ,נוסף על תעודת הבגרות ,עמידה במבחן .מיוחד, המחייב השתתפות בכיתת הכנה במשך שנתיים הכניסה לכ .יתת ההכנה סלקטיבית ביותר חשוב לציין כי בכל מוסדות הלימוד נעשה מיון במהלך השנתיים הראשונות ללימודים על סמך הישגי ם. 104 Daniel Edwards, Hamish Coates and Tim Friedman, A survey of international practice in university admissions testing, Higher Education Management and Policy 24/1, 2012. 105 Expertisecentrum O&O Monitoring van de Vlaamse Gemeenschap, in collaboration with the Flemish Ministry of Education and Training, Higher education in the Flemish Community of Belgium, the French Community of Belgium, Luxembourg and the Netherlands, 2009. 106 National Institution of Academic Degrees and University Evaluation (NIAD-UE), Overview Quality Assurance System in Higher Education: France, March 2012. עמוד 15 מתוך 15 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6.1 . סיכום במרבית המדינות בעולם נדרש מבחן שאיננו מנוהל על-ידי בי ת- הספר התיכון כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה, .לכל הפחות למקצועות לימוד מסוימים המבחן אינו בהכרח מבחן הערכה אחידה דוגמת .הפסיכומטרי מידע על המבחנים מובא בטבלה שלהלן .בטבלה שאחריה מוצגים נתונים על מרכיבים אחרים שאינם מבחן ו על מידת חשיבותם בתהליך הקבלה למוסדות הלימוד . הטבלה מלמדת כי הציון הממוצע בתעודת הבגרות משמש ב- 45 מתוך11 המדינות שנתוניהן ,מוצגים ובמחציתן ציון הבגרות נחשב למרכיב בעל השפעה רבה בתהליך המיון והקבלה של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה. טבלה2. מבחנים ,וגישה למוסדות השכלה גבוהה בפילוח לפי מדינות2955 107 שיטת קבלה לאוניברסיטה מדינה נדרש מבחן שאיננו מנוהל על- ידי בית- הספר התיכון כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה לכל מקצועות הלימוד צ ,'ילה, יוון, יפן דרום-קוריאה ,מקסיקו ,שווייץ , טורקיה ,ברזיל, אינדונזיה נדרש מבחן שאיננו מנוהל על- ידי בית- הספר התיכון כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה לרוב מקצועות הלימוד צ ,'כיה אסטוניה ,פינלנד ,ישראל ,איטליה ,ספרד , ארצות-הברית נדרש מבחן שאיננו מנוהל על- ידי בית- הספר התיכון כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה למקצועות לימוד מסוימים אוסטרליה ,, אוסטריה, בלגיה, דנמרק בריטניה ,צרפת, , פולין נורבגיה, לוקסמבורג, הונגריה, גרמניה, סקוטלנד, סלובקיה, שבדיה לא נדרש מבחן כניסה רוסיה ,הולנד ,איסלנד טבלה6. השפעתם של מרכיבים אחרים (שאינם מבחן )על הקבלה למוסדות להשכלה ,גבוהה2955 108 מרכיב בתהליך הקבלה מספר המדינות שבהן מרכיב זה משמש (מתוך61 )מדינות ההשפעה של מרכיב זה בתהליך הקבלה רבה בינונית מעטה רמת החשיבות אינה ידועה ציון ממוצע בבחינות הבגרות 45 55 1 4 1 ניסיון קודם בעבודה 52 1 4 1 9 מכתב הצהרת כוונות של המועמד55 4 1 1 1 שירות בקהילה או התנדבות 51 1 1 9 2 הכנסה משפחתית 0 5 4 4 1 המלצות 9 5 5 4 4 מוצא אתני 9 5 5 5 1 107 OECD, Access to secondary and tertiary education, in Education at a Glance 2012: Highlights, 2012. 108 .שם