חומר רקע

1 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 עיקרים1  במדינות רבות חלה מתחילת המאה הקודמת מגמה משמעותית של צמצום הפערים המגדריים בתעסוקה ובשכר, אך בעשורים האחרונים קיימת האטה מסוימת בצמצום הפערים כך שבמקרים רבים נותרו פערים מגדריים לא מבוטלים – כך גם בישראל. פער ( התעסוקה המגדרי בישראל7.7 נקודות אחוז) נמוך יחסית ל- OECD ( 13.3 נקודות אחוז ( בממוצע), אך פער השכר המגדרי החציוני בישראל22.7% ,), לשכירים במשרה מלאה גבוה יחסית ל- OECD ( 12.4% .)בממוצע  לסגירת הפערים המגדריים בשוק העבודה משמעות רבה- צמצום הדרגתי של40% מהפער צפוי להוביל לגידול של כ- 34 מיליארד ₪בתוצר ב- 2030 ושל כ- 91 מיליארד ₪ב- 2040 בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל (גידול של2.0% ו- 4.3% .), בהתאמה  אחד הגורמים המרכזיים לפערים המגדריים בשוק העבודה הוא הכניסה להורות או כפי שמכונה בספרות– .""קנס האימהות בישראל, ההכנסה השנתית מעבודה של יהודיות שאינן חרדיות יורד ת באופן חד מיד עם הולדת הילד הראשון וגם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ- 28% ביחס לגברים כתוצאה מהכניסה להורות. קנס האימהות בישראל מסביר כמחצית מ ה פער.המגדרי בהכנסה מעבודה 1 ;כותבי העבודה: אליה יכין, כפיר בץ ואסף גבע. תודה לשירה גרינברג ולד"ר שמואל אברמזון על הדגשים וההערות .ולמתן מימון על הסיוע בכתיבת העבודה המחקר נערך בחדר המחקר של הלמ"ס בהתבסס על קבצים שהוכנו על ידי תחום הנגשת מידע למחקר. תודה לעמיתנו .בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הנגשת הנתונים גרסה מורחבת של עבודה זו נמצאת באתר אגף הכלכלנית הראשית בקישור זה. קנס ה :אימהות 28% 2 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021  קנס האימהות בישראל נובע בעיקר בשל ירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון ופחות בגלל יציאה משוק העבודה. נוסף על כך, לאחר לידת הילד הראשון הנתונים מעידים כי נשים בוחרות לעבוד בשיעורים גבוהים יותר באזור מגוריהן (אפקט של12% )גם לאחר עשור– דבר שעלול לצמצם את היצע אפשרויות תעסוקתן ויתכן שפוגע בשכרן השעתי הפוטנציאלי.  למרות פריון הילודה הגבוה, קנס האימהות בישראל אינו גבוה בהשוואה בינ"ל, הן בטווח .הקצר והן בטווח הארוך במילים אחרות, ניכר שקנס האימהות בישראל עבור כל ילד הוא .נמוך יחסית  בחבר ה הערבית מתקיימת תופעה ייחודית שבה הפער המגדרי נפתח באופן משמעותי בשנת הנישואין, טרם .לידת הילד הראשון "קנס הנישואין" של נשים ערביות ביחס לגברים ערבים לאחר עשור עומד על35% , גבוה מקנס האימהות בקרב נשים יהודיות ( שאינן חרדיות28% .) תופעה זו מחזקת את ההשערה לפיה הפערי ם המגדריים בשוק העבודה הקשורים בהורות נובעים גם מתפיסות תרבותיות - בהתאם ל תוצאות שהתקבלו ב דנמרק, שם נמצא שקנס האימהות הינו גבוה יותר עבור נשים שהאימהות שלהן עבדו מעט ביחס לאביהן. o בניגוד ליהודיות שאינן חרדיות, הפער המגדרי בשוק העבודה בקרב האוכלוסייה הערבית נובע בעיקר מירידה בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות לאחר הנישואין.ופחות מהפחתת היקפי משרתן ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים הערביות . o דבר שיכול לרמוז על ירידה כלשהי בהשפעה התרבותית על תעסוקת הנשים הערביות בשנים האחרונות הוא העלייה המשמעותית יחסית של תעסוקתן מתחילת ,שנות האלפיים, בעיקר בקרב צעירות שניתן לייחס חלק משמעותי ממנה ל עלייה בהשכלתן.  השוואה בין כלי המדיניות הפרו- משפחתיים השונים מראה כי בכל הנוגע להגברת תע סוקת האימהות, תקצוב מעונות יום הוא הכלי האפקטיבי ביותר– ועל כן החשיבות בהגברת הנגישות למעונות וסבסודם עבור משפחות מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר בהם שני בני הזוג עובדים. ייתכן שעל מנת למתן את קנס האימהות בטווח הארוך יותר יש לנסות להשפיע גם על התפיסות התרבותיות .שנוגעות לאחריות על גידול הילדים אפשרות אחת לכך היא לעודד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית, ולאפשר גמישות בהיקף התעסוקה במהלך תקופת חופשת הלידה . לבסוף, התאמת ימי החופשה במערכת החינוך לפעילות המשק, הוא צעד נוסף שסביר שיוכל לתרום להגברת השוויון המגדרי בש .וק העבודה, ובכל מקרה יתרום ליעילות הפעילות המשקית ,מנגד יש לקחת בחשבון את ההשלכות של צעדים שונים, כמו למשל קידום הפרדה מגדרית באקדמיה או בשוק העבודה במטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית, על שילובן הכלכלי של הנשים. 3 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 רקע במדינות רבות חלה מתחילת המאה הקודמת מגמה משמעותית של צמצום הפערים המגדריים בתעסוקה ו ב שכר ,. עם זאת בעשורים האחרונים קיימת האטה מסוימת בצמצום הפערים כך שבמקרים רבים נותרו עדיין פערים מגדריים.לא מבוטלים2 .ישראל אינה יוצאת דופן בהקשר זה בעשורים האחרונים נרשמה בישראל עלייה חדה בשיעור התעסוקה של נשים בגילאי העבודה ( העיקריים25-64 )מ- 49.9% ב שנת1990 ל- 73.9% ב- 2019 . זאת בעוד ש שיעור התעסוקה של גברים עלה רק במעט בתקופה זו ו עמד בשנת2019 על 81.6% (תרשים1) . מקור :עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית לנתוני הלמ "ס. כפי שעולה מתרשים2 , הפער המגדרי בתעסוקה שנותר( בישראל7.7 נקודות אחוז) נמוך יחסית בהשוואה למדינות ה- OECD (פער ממוצע של13.3 נקודות אחוז ופער חציוני של10.3 ). משבר .הקורונה הקטין באופן מתון את הפערים המגדריים בתעסוקה3 2 Blau, Francine D., and Lawrence M. Kahn. 2017. "The Gender Wage Gap: Extent, Trends, and Explanations." Journal of Economic Literature, 55 (3): 789-865. 3 כפיר בץ ואסף גב" ,ע פערים מגדריים בשוק העבודה במשבר הקורונה ", סקירות תקופתיות, אגף הכלכלנית ,הראשית, משרד האוצר2021 . 4 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית לנתוני ה- OECD . במקביל לצמצום פערי התעסוקה נרשמה בעשורים האחרונים גם סגירה הדרגתית ומתונה יותר של פער השכר המגדרי מ- 47% ב- 1990 ל- 34% ב- 2019 (תרשים3 ); אולם פער השכר המגדרי לא הצטמצם במידה משמעותית לאורך העשור האחרון ופערי השכר המגדריים (לשכירים במשרה מלאה) נותרו לא מבוטלים וגבוהים בהשוואה בינ"ל (תר שים4 .) מקור: עיבודי.ם של אגף הכלכלנית הראשית לנתוני השכר המנהליים של המוסד לביטוח לאומי 34% - 36% - 44% - 5 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית לנתוני ה- OECD . בעשור האחרון פורסמו מספר מחקרים שעסקו בפערי השכר המגדריים בישראל. כך למשל, מזר ופלד( 2012 ) מצאו כי העלאת שכר המינימום תרמה לצמצום פער השכר המגדרי הממוצע במידה .צנועה יחסית אך במידה גבוהה יותר בקרב החמישון התחתון4 ( גבע2015 ) מצא שפער השכר ( המגדרי מוסבר בעיקר על ידי פערים בהיקף המשרה60% ( ) והשתייכות ענפית30% ) ושישנה שארית ממוצעת של10% .שאינה מוסברת5 ( פוקס2016 ) אוששה את הממצאים האחרונים וחידדה שמקור ההבדלים בהשתייכות הענפית הוא במסלול החינוכי הקודם לכניסה לשוק העב.ודה שמשפיע על בחירת מקצוע הלימוד ותחום העיסוק6 בעבודה נוספת של אגף הכלכלנית ( הראשית2019) נמצא כי נשירתן של נשים מענף ההיי- טק מתגברת באופן ניכר לאחר לידת הילד הראשון וששכרן נפגע ביחס להיי- .טקיסטיות שאינן אימהות7 מספר מחקרים מהעולם בחנו בשנים האחרונות את ,השלכות פער ההכנסות המגדרי על התוצר הצמיחה הכלכלית ומדדים שונים של רווחה. כך, מחקר של הבנק העולמי מעלה כי סגירה מלאה של הפערים המגדריים תגדיל את הרווחה העולמית בכ- 14% 8 ומחקר של חברת הייעוץ הבין לאומית מקנזי מצא כי סגירה מלאה של הפערים המגדריים תגדיל את התו צר העולמי ב- 26% . 9 יש לציין כי שני אומדנים אלה אינם לוקחים בחשבון שכיוון שרוב הפער המגדרי בהכנסות 4 מזר יובל ופלד- " ,לוי אסנת שכר המינימום, התפלגות השכר ופער השכר המגדרי בישראל1990 - 2009 ,", בנק ישראל 2012 . 5 " ,אסף גבע על פערי השכר בין גברים לנשים ", אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר2015 . 6 " ,הדס פוקס פערים מגדריים בשוק העבודה: שכר וקיטוב תעסוקתי ," מרכז טאוב, דצמבר2016 . 7 "על הפערים המגדריים בתעשיית ההייטק ". מיקוד שבועי, אגף הכלכלנית ה ,ראשית במשרד האוצר03/02/2019 . 8 Quentin Wodon and Benedicte De La Biere, "The Cost of Gender Inequality Unrealized Potential: The High Cost of Gender Inequality in Earnings", The World Bank, May 2018. 9 McKinsey&Company, "The Power of Parity", September 2015. 6 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מעבודה נובע מהיקף העבודה הנמוך של נשים, שנובע במידה רבה מחלוקת האחריות על עבודות הבית שאינן בתשלום, יתכן והגדלת ההכנסות של הנשים תצטרך לבוא במקביל לירידה בהכנס ות הגברים באופן שיצמצם את האפקט הכלכלי הכולל. משום כך, יתכן ואומדנים אלה מוטים כלפי מעלה. כמו כן, מחקר של קרן המטבע הבין לאומית על הקשר שבין אי השוויון המגדרי לצמיחה מעלה כי סגירה של הפערים המגדריים מגדילה את קצב הצמיחה .ברמת הענף התעשייתי10 על מנת לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח של סגירה, או פתיחה, של פער השכר המגדרי ( בישראל, ערכנו סימולציה בה בחנו מספר תרחישים ברוח זו ואת השפעתם על התוצר תרשים 5 .) 11 בתרחיש הראשון ,(העליון) המוצג בתרשים ,פערי השכר בין נשים לגברים נסגרים בהדרגה בתרחיש השני פערי השכר המגדריים נש מרים ביחס קבוע ובתרחיש השלישי )(התחתון פערי ,השכר גדלים בהדרגה. בתרחיש סגירת הפערים40% מפערי השכר המגדריים נסגרים בהדרגתיות עד2040 . אנו משתמשים בשיעור זה כיוון שכ- 60% מפערי השכר המגדריים נובעים מהבדלים בהיקפי העבודה בין נשים לגברים. 12 ככל שנשים יעבדו יותר שעות יתכן וגברים יאלצו להפחית את שעות העבודה שלהם על מנת לדאוג לצרכי הבית. למהלך מסוג זה יתרונות רבים מבחינת שוויון ההזדמנויות אך השפעתו על התוצר אינה חד משמעית ולכן אינה נלקחת בחשבון .בחישוב התרחישים המוצגים לעיל משום כך אנו מתייחסים רק לסגירת הפער שאינה קשורה .להיקף התעסוקה מטעמי סימטריות, בתרחיש פתיחת הפערים, פערי השכר המגדריים גדלים ב- 40% עד2040 . :מקור אגף הכלכלנית הראשית. 10 Ata Can Bertay, Ljubica Dordevic, Can Sever, IMF Working Paper: Gender Inequality and Economic Growth: Evidence from Industry-Level Data, July 2019. 11 התרחישים מבוססים על המודל המוצג במיקוד בנושא ההשלכות הכלכליות של השתלבות חרדים וערבים בשוק העבודה בעשורים הקרובים , אגף הכלכלנית הראשית, נובמבר2019 . 12 " ,אסף גבע על פערי השכר בין גברים לנשים ", אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר2015 . 7 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מסימולציה זו עולה כי סגירת פערים מגדרית תוכל לקדם משמעותית את הפעילות הכלכלית ורמת .החיים בישראל כך, צמצום הדרגתי של הפערים מוביל לגידול של כ- 34 מיליארד ₪בתוצר ב- 2030 ושל כ- 91 מיליארד ₪ב- 2040 בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל (גידול של2.0% ו- 4.3% , בהתאמה). מנגד, בתרחיש בו פערי השכר בין גברים לנשים נפתחים לאורך זמן התוצר יורד בהיקפים דומים לעלייה שצוינה ל .עיל, בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל מתודולוגיה הניתוח בעבודה הנוכחית מתבסס על קובץ נתונים משולב עבור ילידי השנים1995-1950 בישראל ש נבנה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות מיזוג קבצים מנהליים וקבצי סקרי למ"ס והועמד לרשותנו בחדר המחקר של הלשכה. עיקר המחקר מתמקד בניתוח של נתונים מנהליים עבור זוגות נשואים, יהודים שאינם חרדים13 שנולד להם ילד ראשון בשנים2000 - 2008 כך ששני בני הזוג מופיעים בנתוני השכר כחמש שנים לפני לידת הילד הראשון ועשר שנים לאחר מכן, וכן שני בנ י הזוג חיים בכל תקופת זמן המחקר ; על בסיס מודלEvent Study – שמביא בחשבון את השונות בגיל הפרטים ובשנה הקלנדרית ביחס לשנה שבה נולד הילד הראשון . תוצאות המודל- אומדני השפעת לידת הילד הראשון בשנים שלפניה ולאחריה- מנורמלים ביחס לשנה ש לפני .לידת הילד עבור שני המינים שיטת מחקר זו מבוססת על אסטרטגיה אמפירית שיושמה במ חקר ה בוחן את השפעת לידת ילדים על מאפייני התעסוקה של גברים ו נשים בדנמרק לאורך16 שנה על בסיס נתונים מנהליים , והפכה לגישה המובילה במחקר הכלכלי של סוגיה זו. 14 אומד ני ההשפעה של הורות על היקף שעות העבודה השבועיות ועל מיקום עבודתו של הפרט ביחס לישוב מגוריו, מתבס ים ס בעבודה הנוכחית על מדגם מייצג של אוכלוסיית היהודים שאינם חרדים מתוך סקר כוח אדם של הלמ"ס בשנים2016-2012 ומתודולוגיית הניתוח לגביהם שונה. נספח1 .מציג פירוט נרחב יותר אודות המתודולוגיה, כמו גם סטטיסטיקה תיאורית מפורטת גרסה מורחבת של עבודה זו נמצאת ב מאמר ש מפורסם באתר אגף הכלכלנית הראשית. המאמר המלא כולל סקירת ספרות מקיפה בנושא קנס האימהות, פירוט נרחב על האסטרטגיה האמפירית .והנחותיה לאמידת קנס האימהות, ומספר תוצאות נוספות15 להלן עיקרי הממצאים16 : 13 המיקוד בקבוצה זו נובע מכך שבקרב האוכלוסייה החרדית המוטיבציות לתעסוקה הן שונות ונשים מועסקות בשיעורים גבוהים הרבה יותר ביחס לגברים. מצאנו הבדלים ניכרים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית .לא חרדית ולכן הקדשנו לאוכלוסייה הערבית ניתוח נפרד 14 Kleven, Henrik, Camille Landais, and Jakob Egholt Søgaard. 2019. "Children and Gender Inequality: Evidence from Denmark." American Economic Journal: Applied Economics, 11 (4): 181-209. 15 ראו המ אמר המלא שמפורסם בקישור זה. 16 כל הממצאים המוצגים להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית. הצגה הכוללת את רווחי הסמך נמצאת במאמר .המלא 8 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 1. קנס האימהות בישראל נאמד בכ- 28% ,גם עשור לאחר הולדת הילד הראשון .הכנסתן של נשים מעבודה יורד ת באופן חד מיד עם הולדת הילד הראשון וקצב התאוששות ה בשנים לאחר מכן נמוך יחסית כך שפערי ההכנסה שנפתחו עם לידת הילד הראשון אינם נסגרים גם עשור .לאחר מכן תרשים6 מציג את אומדני ההשפעה(באחוזים ) של כניסה ל הורות על ההכנסה השנתי ת מעבודה של אבות ואימהות, בניכוי השפעות גיל ושנה קלנדרית , כפי שתואר לעיל . נדגיש שההכנסה כוללת גם אפסים– .כלומר היא מגלמת גם את שיעורי התעסוקה ההשפעה הנאמדת מנורמלת ביחס לשנה ש( לפני לידת הילד הראשון𝑡= −1 .) מהתרשים עולה ש מגמת ההכנסה מעבודה של גברים ונשים ט( רם הכניסה להורות לידה ראשונה) .כמעט זהה בשנ ת לידת הילד הראשון הכנסתן של נשים נפגע ת בכ- 30% - ממצא שאינו מפתיע לאור זאת שחלק מהן מפסיקות לעבוד מעט לפני הלידה ורובן המוחלט נמצאות לאחר מכן בחופשת לידה למשך מספר חודשים. עם זאת, גם בשנים לאחר מכן השפעת ה כניסה ל הורות על הכנסתן של נשים מעבודה אינה פוחתת באופן משמעותי, כשגם לאחר עשור היא עומדת על כ- 27% . עבור גברים השפעת ההורות על הכנסה מעבודה זניחה (המקדם קרוב ל- 0 ,), כך שבסה"כ לאחר עשור מלידת הילד הראשון, קנס האימהות– שבקירוב הינו הפרש ההשפעות המגדרי- שווה ל- 28% . 17 17 האומדן המדויק לקנס האימהות הוא הפרש ההשפעות חלקי ההכנסה מעבודה החזוי ה של האב בניכוי ההשפעה של ההורות של האב . משום שהשפעת ההורות על הכנסתם מעבודה של הגברים קרובה לאפס, הפרש ההשפעות הוא .קירוב לתוצאה קנס ה :אימהות 28% 9 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. יש לציין שבעוד שסביר שכניסה להורות וגידול ילדים, על כל המשמעויות של כך, ישפיעו על מאפייני שוק העבודה של ההורים ;ממצאי האמידה של השלכות ההורות על התנהגות נשים בשוק העבודה (בניגוד להתנהגות הגברים) מעלים שישנה השפעה ארוכת טווח על אי השוויון המגדרי. נקודה זו מקבלת משנה חשיבות לאור הפוטנציאל הכלכלי שטמון בצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה כפי שתואר לעיל. במילים אחרות, בהחלט סביר שלפחות חלק מהפחתת התעסוקה של אימהות הינה בחירה רציונלית ומושכלת עם תועלות למשק הבית כולו (שלא בהכרח נמדדות במונחי שכר או תעסוקה). עם זאת, לתופעה זו ישנה השפעה מקרו כלכלית על אי השוויון המגדרי בשוק העבודה בטווח הארוך, כשלאו דווקא כל הפרטים .מודעים לכך באופן מלא בעת בחירתם אודות חלוקת פרנסת משק הבית עם הכניסה להורות הניתוח בתרשים6 .הציג את ההשפעה המצרפית של כניסה להורות על ההכנסה מעבודה השפעה זאת כוללת שינויים בשיעור התעסוקה, שינויים בהיקף המשרה של המועסקות והמועסקים, ושינויים אפשריים בשכר השעתי כתוצאה למשל ממעבר לסוג משרות מסוים לאחר הכניסה להורות (למשל משרות בתחומים שמאפ שרים יותר גמישות או שקרובים יותר לאזור המגורים). בניתוח להלן ננסה לפרק את סך ההשפעה של הכניסה להורות על פער השכר .המגדרי למרכיבים אלו עד כמה שניתן 2. קנס האימהות בישראל נובע בעיקר בשל ירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון ופחות בגלל יציאה משוק העבודה. נוסף על כך, לאחר לידת הילד הראשון נשים בוחרות לעבוד בשיעורים גבוהים יותר באזור מגוריהן– דבר שעלול לצמצם את היצע אפשרויות תעסוקתן ויתכן שפוגע בשכרן השעתי הפוטנציאל י. באופן דומה לניתוח שהוצג בתרשים6 לעיל, נבחן כעת את השפעת הכניסה להורות על פער .התעסוקה המגדרי תרשים7 מציג את אומדני ההשפעה )(באחוזים של הורות על שיעור .התעסוקה של אבות ואימהות18 18 בניכוי השפעות גיל ושנה קלנדרית, מנורמל ביחס לשנה1 - t= . 10 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. מהתרשים עולה ש שנה לאחר לידת הילד הראשון כ- 8% מהנשים יוצאות משוק העבודה ועשור לאחר מכן כ- 13% .מהנשים אינן מועסקות לאחר עשור מלידת הילד הראשון, קנס האימהות במונחי שיעור התעסוקה שווה ל- 7% בגלל מגמה איטית של ירידה בתעסוקה גם .מצד הגברים תרשים8 מציג את אומדני ההשפעה של כניס ה ל הורות על שעות ה עבודה ה שבועיות (כולל )אפסים במקרה שהפרט לא עובד של אבות ואימהות בקבוצת ה מדגם מתוך סקר כוח אדם בשנים2012-2016 .יש לציין ש בניגוד לאומדנים של ה שכר ו ה תעסוקה, אומדני שעות העבודה אינם מבוססים על אותו מודל אקונומטרי וגודל הקבוצה עליה מחושבים הא ומד נ ים קטן משמעות ית ולכן מידת האמינות של התוצאות כ.השפעה סיבתית פחות גבוהה19 מהניתוח עולה ש בדומה להשפע ת ההורות על ה שכר, צמצום שעות העבודה כתוצאה מהורות מתקיים .רק עבור נשים בשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף השעות בכ- 36% ועשור לאחר מכן בכ- 25% , כך שקנס האימהות במונחי שעות עבודה עומד על27% . תוצאת אומדן השפעת ההורות ,על היקף שעות העבודה השבועית תואמת את הנרטיב העולה משני התרשימים הקודמים לפיו הכנסתן השנתי ת של נשים מעבודה נפגע ת בעיקר משינוי בהיקף השעות ולא מיציאה .משוק העבודה 19 ,בניתוח זה אמינות המודל פחותה היות שלא נעשה מעקב אחר אותם הפרטים על פני חלון הזמן הנאמד. משום כך האמידה אינה רלטי בית עבור אותם הפרטים אלא עבור פרט מייצג בהתבסס על ההנחה שהמדגם מייצג נאמנה את .אוכלוסיית ההורים היהודים שאינם חרדים קנס ה :אימהות 7% 11 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. מרכיב נוסף שיכול להשפיע על ההכנסה השנתי ת מעבודה ,הוא השכר השעתי אולם נתו ן זה אינו זמין לנו לניתוח ואין באפשרותנו לבצע קירוב טוב להשפעה זו . עם זאת, תיתכנה השפעות נוספות ל כניסה ל הורות על מאפייני התעסוקה של נשים , שייתכן שמשפיעות בתורן על שכרן השעתי . אחד המאפיינים המעניינים לבחינה בהקשר זה הוא שינוי מיקום מקום העבודה לפני ואחרי לידת הילד הראשון. תרשים9 מציג את אומדני ההשפעה של כניסה ל הורות על הסיכוי לעבוד בעיר המגורים של הפרט. 20 תשע שנים לאחר לידת הילד הראשון , הסיכוי של )נשים (מועסקות לעבוד באזור מגוריהן גדל ב- 12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות, זאת בעוד שבקרב האבות לא חל שינוי. כלומר, האימהות המועסקות בוחרות בשיעורים גבוהים יותר לעבוד באזור מגוריהן– דבר שעלול להשפיע על היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן ו ל כן סביר שגם על שכרן השעתי שה.יה מתאפשר אחרת נציין ש ייתכן שההעדפה המוגברת של אימהות לעבוד בקרבת אזור מגוריהן לאחר הכניסה להורות נובעת מאותה מוטיבציה של הצורך של אימהות בגמישות תעסוקתית, ש באה לידי ביטוי גם ב נתוני ה ירידה בהיקפי המשרה. 20 מנורמל ביחס לשנה1 - t= בקבוצת המדגם מתוך סקר כוח אדם בשנים2016 - 2012 . חשוב לציין שאומדן זה מחושב רק עבור נשים עובדות, ואינו כולל בתוכו תיקנ ון עבור הנשים שאינן עובדות; זאת כשסביר להניח שחלק מאותן נשים שאינן עובדות לא מצאו משרות התואמות את יכולותיהן מספיק רוב לאזור מגוריהן . ,לכן סביר להניח שתקנון זה היה .מעלה אף יותר את הסיכוי שאימהות יעבדו באזור מגוריהן קנס :האימהות 27% 12 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. 3. למרות פריון הילודה הגבוה, קנס האימהות בישראל אינו גבוה בהשוואה בינ"ל, הן בטווח .הקצר והן בטווח הארוך במילים אחרות, ניכר שקנס האימהות בישראל עבור כל ילד הוא ( נמוך יחסית. עם זאת, קנס האימהות בישראל מהווה רק כמחצית47% )המ פער המגדרי ,בהכנסה מעבודה כך .שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על הפער המגדרי קנס האימהות נבחן במחקרים שונים במתודולוגיה דומה רק עבור חלק ממדינות ה- OECD . תרשים10 מציג את תוואי קנס האימהות על ההכנסה השנתי ת מעבודה של הורים בדנמרק (אדום )ו( גרמניה שחור ) ביחס לממצאים שלנו לגבי .)ישראל (כחול דנמרק וגרמניה הן המדינות עם אומדני קנס האימהות הנמוך ביותר והגבוה ביותר .בהתאמה בטווח הארוך מהתרשים עולה שקנס האימהות בישראל לא רחוק מזה של דנמרק לאורך העשור שלאחר הכניסה להורות21, זאת למרות שפריון הילודה בדנמרק עומד בעשורים האחרונים על כ- 1.7 ובישראל על כ- 3.0 . 22 לעומת זאת, קנס האימהות בגרמניה יותר מכפול מב ישראל – כבר 21 אמנם קנס האימהות בישראל לאחר עשור מהכנ יסה להורות גדול מזה שבדנמרק, אך חלק מהפער נובע מהשפעה חיובית קטנה עבור הגברים בישראל בשנה העשירית. בשנה התשיעית הפערים כמעט זהים ולכן ניתן לומר שקנס .האימהות בישראל גבוה רק במעט מזה של דנמרק 22 https://data.oecd.org/pop/fertility-rates.htm במסגרת הניתוח בחנו את אומדני קנס האימהות על הכנסה שנתית מעבודה עשור לאחר הכניסה להורות, לפי מספר הילדים (לפי אותה מתודולוגיה שתוארה לעי ל ושממצאיה הוצגו בתרשים6 ). עם זאת, קיים קושי בבחינה זו משום ש עבור המקרה של ילד אחד ישנו מיעוט יחסי של מקרים ולכן הטיה של האומד כלפי מטה (קנס האימהות הנמוך נובע בין היתר מירידה בהכנסה מעבודה)ובתעסוקה של האב. מעבר לכך, הנתונים עבור אימהות לארבעה ילדים ומעלה עלולים להיות מוטים מכיוון ש- 10 שנים לאחר לידת הילד הראשון מא פייני התעסוקה של האם עלולים להיות מושפעים מלידה של ילד נוסף סביב שנה זו. עבור המקרים של2 ו- 3 ילדים מצאנו שקנס האימהות בטווח הארוך עומד על22% ו- 30% בהתאמה . ,בכל מקרה עבור כל מספר ילדים, עיקר הפגיעה של נשים בשוק העבודה מתרחשת לאחר הכניסה להורות (לידת הילד הראשון) ולאחריה ה"קנס השולי" עם הולדת ילדים נוספים נמוך באופן .משמעותי קנס האימהות : 12% 13 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 בטווח הקצר (ירידה של כ- 80% בסך השכר בשנה שלאחר הלידה) וגם עשור לאחר הכניסה ( להורות61% .) מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית ,לנתוני ישראלkleven et al. (2019) . תרשים11 מציג את אומדני קנס האימהות בטווח הארוך ב מדינות נוספות שיש לגביהן ( נתונים. מהתרשים עולה שקנס האימהות בפינלנד25% ( ) ושבדיה26% ) אינו רחוק מזה של .דנמרק וישראל23 ב( ארה"ב31% )וב( בריטניה44% ) קנס האימהות בטווח הארוך גבוה מזה של ישראל וב( אוסטריה51% ) ( וגרמניה61% .) הוא הגבוה ביותר מקרב המדינות שנבחנו 23 קנס האימהות בשבדיה גבוה יותר מזה של ישראל ודנמרק בשנים הראשונות אך מתקרב אל רמתן כעשור לאחר :הכניסה להורות. להרחבה ראו Kleven, Henrik, Camille Landais, Johanna Posch, Andreas Steinhauer, and Josef Zweimüller. 2019. "Child Penalties across Countries: Evidence and Explanations." AEA Papers and Proceedings, 109: 122- 26. 14 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 ,מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית לנתוני ישראלSieppi and Pehkonen (2019), kleven et al. (2019) . הבדלים בקנס האימהות בטווח הקצר (שנה עד שנתיים) לאחר הלידה יכולים לנבוע למשל מהיקף חופשת הלידה הניתנת להורה (הן לאימהות והן לאבות). כך למשל בגרמניה, בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, הירידה בתעסוקת נשים היא חדה מאד בשנת הלידה ובשנה לאחריה (כך גם באוסטריה). הבדלים בקנס האימהות בטווח הארוך יותר יכולים לנבוע למשל מהבדלים במדיניות פרוגרסיבית של איזון תעסוקה ומשפחה- כמו מיסו י, קצבאות, ונגישות למעונות יום איכותיים במחיר מסובסד שמאפשרים לאימהות לצאת לעבוד במחיר נמוך יחסית; אך גם מהבדלים במספר הילדים הממוצע או מהבדלים תרבותיים. כך למשל נמצא שישנו קשר חזק בין קנס האימהות בטווח הארוך ובין תפיסות מגדריות שמרניות בשש .מדינות שנבחנו24 חשוב לזכור שקנס האימהות ו אינ הדבר היחיד שמשפיע .על שכרן של נשים בשוק העבודה כך למשל, נמצא ש קנס האימהות ב דנמרק היווה כ- 80% מפער השכר המגדרי בשנת2013 . 25 ניתוח דומה על נתוני ישראל מראה שבשנת2015 קנס האימהות היווה כ- 47% מפער השכר .המגדרי בין זוגות נשואים26 כל ומר, ישנם בישראל גורמים נוספים שמובילים לפערי שכר מגדריים גבוהים יחסית. כך, קנס האימהות נבחן ביחס לפוטנציאל ההשתכרות של הנשים במדינות השונות וייתכן שהוא שונה בהן מראש. ממצא זה יכול להסביר חלק מהפער בין העובדה שקנס האימהות בישראל אינו גבוה במיוחד בעוד שפער השכר המגדרי בישראל (שנמדד רק עבור עובדים במשרה מלאה) יחסית גבוה. בנוסף, הבדלים בשיעור הנשים שהן 24 https://voxeu.org/article/child-penalties-across-countries-evidence-and-explanations 25 Kleven, Henrik, Camille Landais, and Jakob Egholt Søgaard. 2019. "Children and Gender Inequality: Evidence from Denmark." American Economic Journal: Applied Economics, 11 (4): 181-209 26 פירוט על אמידה זו מופיע במחקר המלא שמפורסם בקישור זה. 15 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 אימהות לילדים במדינות השונות מובילים להיקף השפעה שונה של קנס האימהות על פערי ם מגדריים.בשוק העבודה 4. ב חברה הערבית הפער המגדרי נפתח באופן משמעותי בשנת הנישואין, טר ם לידת הילד הראשון. תופעה זו מחזקת את ההשערה לפיה ה פערי ם המגדריים בשוק העבודה הקשורים בהורות נובעים גם מתפיסות תרבותיות ,. בניגוד ליהודיות שאינן חרדיות הפער המגדרי בשוק העבודה בקרב האוכלוסייה הערבית נובע בעיקר מירידה בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות לאחר הנישואין ופחות מהפחתת היקפי משרתן. להשפעה תרבותית עלולה להיות השפעה לא מבוטלת על מאפייני התעסוקה של נשים. כך למשל, תפיסות מגדריות יכולות להשפיע על בחירת מסלול הלימודים טרום הכניסה לשוק העבודה ובבחירת תחום העיסוק לאחר מכן; ובאופן ספציפי, קנס האימהות במדינו ת שונות נמצא כאמור מתואם עם תפיסות מגדריות שמרניות. בדנמרק, נמצא שקנס האימהות הינו גבוה יותר עבור נשים שהאימהות שלהן עבדו מעט ביחס לאביהן, דבר שרומז על כך שישנה העברה בין- .דורית של תפיסות מגדריות שמשפיעות על פערי השכר המגדריים27 בהקשר הישראלי אנו מוצאים השפ עה תרבותית ייחודית של הנישואין במגזר הערבי על תעסוקת הנשים הערביות. כך, אנו מוצאים שבחברה הערבית ישנה ירידה משמעותית של ההכנסה מעבודה בשנת הכניסה להורות, אולם גם בחמש השנים שטרום הלידה קיים אפקט כלשהו שמשפיע באופן מאד שלילי על הכנסתן של הנשים הערביות, ולא על הגברים הערבים (תרשים12 ). תופעה זו לא התקיימה בניתוח של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית ולא .במדינות אחרות שלגביהן קיימים הנתונים28 27 Kleven, Henrik, Camille Landais, and Jakob Egholt Søgaard. 2019. "Children and Gender Inequality: Evidence from Denmark." American Economic Journal: Applied Economics, 11 (4): 181-209. 28 בבריטניה ובארה"ב נצפתה ירידה של השכר בשנים שטרום הלידה אולם היא הייתה הרבה יותר מתונה והתקיימה .(באופן מתון יותר) גם בקרב הגברים 16 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. משום כך, ערכנו ניתוח דומה שבחן את ההשפעה של הנישואין במגזר הערבי במקום השפעת הכניסה להורות (תרשים13 ). מהניתוח עולה שפער ההכנסה מעבודה בין גברים ונשים ערביות מתחיל מיד לאחר הנישואין (וטרם לידת הילד הראשון). בשנה שלאחר הנישואין הכנסתן של נשים ערביות נפגעת ב כ- 31% ולאחר עשור הכנסתן נפגעת ב- 44% . בסה"כ, "קנס הנישואין" של נשים ערביות ביחס לגברים ערבים לאחר עשור עומד על35% , גבוה מקנס ( האימהות בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות28% .) מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. קנס :האימהות 27% קנס :הנישואין 35% 17 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 עולה השאלה האם קנס הנישואין בחברה הערבית דומה לקנס האימהות בחברה היהודית שאינה חרדית מבחינת התמסורת של הגורמים השונים (יציאה משוק העבודה לעומת שינויים בהיקף המשרה)? תרשים14 מציג את השפעת הנישואין על שיעור התעסוקה (במקום הכנסה מעבודה) באוכלוסייה הערבית. מה תרשים עולה שטרם הנישואין, אין אפקט משמעותי על התעסוקה של נשים וגברים; אך בשנת הנישואין תעסוקת הנשים הערביות ( (בלבד) מתחילה לרדת10%), שנה לאחר הנישואין תעסוקתן יורדת כבר ב- 29% , ועשור לאחר הנישואין תעסוקתן נותרת נמוכה ב- 49% . התוצאה לעיל מעלה את הסברה לפיה בקרב הנשים הערביות מרבית הפגיעה בהכנסה מעבודה לאחר הנישואין נובעת מיציאה משוק העבודה, בניגוד לכך שבקרב נשים יהודיות לא- חרדיות מרבית השפעת ההורות נובעת מצמצום בהיקף המשרה. ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים הערביות. בשנת2019, טרום מ שבר הקורונה29 , שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על36.4% בלבד לפי סקרי כוח אדם של הלמ"ס, או 47.5% לפי הנתונים המנהליים של המוסד לביטוח הלאומי. עם זאת, ממצא שיכול לרמוז על התמתנות כלשהי בהשפעה התרבותית על תעסוקת הנשים הערביות בשנים האחרונות הוא העלייה המשמעו ,תית יחסית של תעסוקתן מתחילת שנות האלפיים, בעיקר בקרב צעירות ושניתן לייחס חלק משמעותי ממנה ל עלייה בהשכלתן. 30 מקור: עיבודים של אגף הכלכלנית הראשית. השלכות מדיניות 29 ,להרחבה על משבר הקורונה על תעסוקת נשים וגברים מקבוצות האוכלוסייה השונות ראו כפיר בץ ואסף גבע " תמונת מצב בשוק העבודה נכון לחודש יוני2021 ," 3.8.2021 . 30 על הפערים בין נתוני הלמ"ס והביטוח הלאומי ועל ניתוח העלייה בתעסוקת של הנשים הערביות ראו אגף " ,הכלכלנית הראשית על העלייה בתעסוקת נשים מהמגזר הערבי ," 6.11.2019 . קנס :הנישואין 46% 18 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 ממצאי האמידה של השלכות ההורות על התנהגות נשים בשוק העבודה (בניגוד להתנהגות הגברים) והפוטנציאל הכלכלי שטמון בצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה מדגישים את החשיבות שבהבנת יכולת מדיניות פרו-משפחתית לצמצם את הפערים. מדיניות זו לרוב מתמקדת ב עידוד הגדלת צע יה העבודה של נשים (ולכן גם בצמצום פערים מגדריים בשוק העבודה) דרך מיסוי, ה עברות תקציביות, חופשת לידה, וחינוך בגיל הרך . ,עם זאת לא כל כלי המדיניות הפרו- משפחתיים משיגים את מטרתם וחלקם (כמו הכבדת עלויות על המעסיקים בצורה של השתתפות )בתשלום חופשת לידה או חובה על שמירת המשרה לאחר מכן אף יכולים להוביל בעקיפין לירידה בביקוש להעסקת נשים .ובכך לפגוע ביעד צמצום הפערים המגדריים יתירה מכך, בחינת יעילות .הצעדים צריכה גם לקחת בחשבון את העלויות של אותם צעדים, ולא רק את מידת השפעתן משכך ,רצוי שהתערבות המדינה בשוק העבודה לקידום תעסוקתן של נשים תתבסס על ממצאי מחקרים הבוחנים את השפעת כלי המדיניות השונים על היבטיהם השונים. סקירת ספרות מקיפה31 של כלי המדיניות השונים הנפוצים במדינות המפותחות מעלה שאין ממצאים חד משמעיים אודות הרחבת חופשת הלידה לאימהות, כשבמקרים מסוימים נמצא שהיא מובילה לעיכוב בחזרת אימהות לתעסוקה בטווח הקצר ובעלת השפעה מוגבלת על תעסוקת נשים בטווח הארוך. חופשת לידה לאבות היא דבר שהפך בשנים האחרונות לנפוץ במדינות אירופה אולם בשלב זה אין ממצאים אמפיריים מקיפים שניתן להסתמך עליהם לאמידת .האפקטיביות שלה על תעסוקת נשים32 לעומת זאת, ישנן ראיות חזקות יותר לכך שלהשקעה בחינוך בגיל הרך יש השפעה חיוב ,ית על תעסוקת נשים וצמצום הפער המגדרי גם בטווח הארוך בפרט במדינות בהן עלות החינוך גבוהה יחסית (זאת מעבר לתועלת שנמצאה במחקר עבור הילדים מרקע חלש בבגרותם). כמו כן, נמצא שגם מנגנוני מס הכנסה שלילי בארה"ב ובריטניה אפקטיביים לתעסוקת נשים– במיוחד חד- .הוריות בס ,יכומו של דבר השוואה בין כלי המדיניות הפרו- משפחתיים השונים מראה כי בכל הנוגע להגברת תעסוקת האימהות ,תקצוב מעונות יום הוא הכלי ה אפקטיבי ביותר , בעיקר בהיבט של תעסוקה– ועל כן החשיבות בהגברת הנגישות למעונות וסבסודם עבור משפחות מרקע חברתי- כלכלי חלש יותר בהם שנ.י בני הזוג עובדים33 עם זאת, מחקר של בנק ישראל מצא שסבסוד מעונות היום עד גיל3 תורם לעליית השכר בקרב נשים עובדות בשלוש השנים הראשונות לאחר הלידה (בממוצע ב- 5.8% יותר מאימהות עובדות שלא היו זכאיות לסבסוד), אך בשנים שלאחר .מכן לא נמצאה השפעה מובהקת על שכרן34 כל ומר, ייתכן שעל מנת למתן את קנס האימהות 31 Olivetti, Claudia, and Barbara Petrongolo. 2017. "The Economic Consequences of Family Policies: Lessons from a Century of Legislation in High-Income Countries", Journal of Economic Perspectives, 31 (1): 205-30. 32 לעומת זאת, ישנם ממצאים חיוביים על ההשפעה שלה על שינוי דפוסי חלוקת העבודה במשק הבית. להרחבה ראו " ,הסקירה של נדב פרץ לגרום לאבות לטפל חופשת לידה לאבות בישראל ", מרכז טאוב, דצמבר2010 . 33 " ,ראו גם אנליה שלוסר השפעת מתן חינוך טרום חובה חינם על היצע העבודה של אמהות ערביות: ממצאים מניסוי טבעי ." הרבעון לכלכלה53 , 2006 ', עמ53 - 517 . 34 " ,אלה שחר מחקר אורך של השפעת הסבסוד של המסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך על תעסוקת האימהות ", בנק ,ישראל2019 . 19 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 בטווח הארוך יותר יש לנסות להשפיע גם על התפיסות התרבותיות שנוגעות ל טיפול ב עבודות הבית וגידול הילדים. אפשרות אחת לכך היא לעודד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית (כפי שנהוג בחלק ממדינות ה- OECD ) 35 , ולאפשר גמישות בהיקף התעסוקה במהלך תקופת חופשת הלידה. 36 לבסוף, התאמת ימי החופשה במערכת החינוך לפעילות המשק, הוא צעד נוסף שסביר שיוכל לתרום להגברת השוויון המגדרי בשוק העבודה, ובכל מקרה יתרום ליעילות .הפעילות המשקית37 ,מנגד יש לקחת בחשבון את ההשלכות של צעדים שונים, כמו למשל קידום הפרדה מגדרית באקדמיה או בשוק העבודה במטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית, על שילובן הכלכלי של הנשים. נספח 1 – מתודולוגיה ו סטטיסטיקה תיאורית של המדגם במחקר הניתוח בעבודה מתבסס על קובץ נתונים משולב עבור ילידי השנים1995-1950 בישראל ש נבנה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות מיזוג קבצים מנהליים וקבצי סקרי למ"ס והועמד לרשותנו בחדר המחקר של הלשכה. הקובץ כולל נתונים דמוגרפיים כמו סטטוס נישואין ומספר ,)ילדים ממרשם האוכלוסין, נתונים על בחינות הבגרות, הציונים במבחן הפסיכומטרי (לניגשים אינדיקציה להשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה (תחום ומוסד בכל שנת לימוד), תארים אקדמיים (מוסד ותחום לימוד לכל רמת תואר), ונתוני שכר וענף כלכלי לעובדים בשנים2018- 1995 על פי קבצי מס הכנסה. בנוסף, קבצי הנתונים המנהליים מזווגים עם נתונים מסקר כוח אדם בשנים2016-2012 עבור מדגם ילידי1995-1950 שהשתתפו בסק ר. נתוני סקר כוח אדם כוללים מידע על היקף שעות העב ו .דה ועל מיקום עבודתו של הפרט ביחס לישוב מגוריו עיקר המחקר מתמקד בזוגות נשואים, יהודים שאינם חרדים שנולד להם ילד ראשון בשנים2008- 2000 כך ששני בני הזוג מופיעים בנתוני השכר כחמש שנים לפני לידת הילד הראשון וע שר שנים לאחר מכן, וכן שני בני הזוג חיים בכל תקופת זמן המחקר. המחקר מתמקד רק בזוגות נשואים .היות שבמסגרת נתוני המחקר ממרשם אוכלוסין ניתן לזהות בני זוג רק אם הם רשומים כנשואים קבוצת המחקר מונה כ- 404,706 אלף פרטים על פני חלון של16 שנים (כ- 6,475,296 .)תצפיות 35 להרחבה על שבועות הזכאות לחופשת לידה של אבות במדינות ה- OECD :ראוOECD Family Database . 36 לסקירה על תכניות דומות שנעשו במדינות ה- D OEC " ,ראו מסמך המדיניות של מנואל טרכטנברג מתווה חדש לתקופת לידה והורות: טובת הילד, ההורים והמשק ," מוסד שמואל נאמן2019 . 37 " ,ראו פירוט על אי ההתאמה בימי החופשה בישראל ועל התועלות המשקיות מצמצומה בדוחות בנק ישראל העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה ," 2019; ו- " מאפייני חופשות התלמידים בישראל– עלויות משקיות וחלופות-מדיניות ," 2019 . מעבר לכך ישנה ספרות אמפירית ענפה שמראה את האפקט השלילי של עלות ההשגחה על ילדים על תעסוקת אימהות; ולחילופין את האפקט החיובי של גישה למוסדות חינוך ציבוריים על תעסוקתן, דבר הדומה באיזשהו מובן להתאמת ימי החופשה לפעילות המשקית (למשל בשל הפחתת עלויות ההשגחה " ,)או הטיפול). להרחבה ראו גל ישורון (בנק ישראל יום לימוד,"ים ארוך והיצע עבודה של אמהות 2012 – שלא מצא אפקט חיובי בישראל להארכת יום הלימודים שהוחלה בישראל לקראת סוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת על תעסוקת אימהות. לעומת זאת, מחקרים דומים שנעשו בעולם מצאו אפקט חיובי להרחבת שעות הלימודים, בעיקר בגילאים צעירים, על תעסוקת :נשים ואיכותה. ראו למשל Contreras et al. (2010); Berthelon et al. (2015); Holland et al. (2015); Nemitz Janina (2015). 20 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 גילאי האב והאם בלידת הילד הראשון(עבור קבוצת המחקר ) הם בקירוב30 ו- 27 בהתאמה ו מספר הילדים הממוצע עבור קבוצת המחקר הוא2.7 .ילדים בין היתר בשל פער הגילאים המגדרי שתואר לעיל, עיקר התוצאות המוצגות בעבודה מבוססות על מודלEvent study – שמביא בחשבון את השונות בג יל הפרטים ובשנה הקלנדרית ביחס לשנה שבה נולד הילד הראשון . תוצאות המודל- אומדני השפעת לידת הילד הראשון בשנים שלפניה ולאחריה- מנורמלים ביחס לשנה ש.לפני לידת הילד עבור שני המינים שיטת מחקר זו, מבוססת על אסטרטגיה אמפירית שיושמה במ חקר ה בוחן את השפעת לידת ילדים על מאפייני התעסוקה של גברים ו נשים בדנמרק לאורך16 שנה על בסיס נתונים מנהליים , והפכה לגישה המובילה במחקר הכלכלי בהקשרים אלו. 38 החוקרים במחקר זה מצא ו שטרם לידת הילד הראשון לא קיימים הבדלים מגדריים מובהקים ב פרמטרים התעסוקתיים. אולם, עם הולדת הילד הראשון נרשמת ירידה תלולה בהכנסה, בשיעור התעסוקה ובכמות שעות העבודה של נשים , כך שבסופו של דבר הורות )(בפועל מובילה לפער שכר מגדרי של כ- 20% בממוצע ,בטווח הארוך. בנוסף החוקרים מוצאים דינמיקה התנהגותית ברורה בקרב נשים לאחר לידת הילד הראשון המשפיעה על סוג המקצוע, סיכויי הק ידום לניהול, והסיכוי של נשים לעבור לפירמות פרו- .משפחתיות לבסוף, נמצא שחלקו של פער השכר המגדרי המוסבר על ידי ההורות עלה דרמטית בעשורים האחרונים מ- 40% בשנות ה- 80 ל- 80% בשנת2013 . אומד ני ההשפעה של הורות על היקף שעות העבודה השבועיות ועל מיקום עבודתו של הפרט ב יחס לישוב מגוריו מתבסס ים על מדגם מייצג של אוכלוסיית היהודים שאינם חרדים מתוך סקר כוח אדם של הלמ"ס בשנים2016-2012 , הממוזגים עם נתונים מנהליים של מרשם אוכלוסין. כל פרט נדגם פעם אחת במסגרת הסקר הזמין למחקר זה, ולכן תקופתו ביחס ללידת הילד הראשון מוגדרת להיות ההפרש שבין שנת המענה לסקר ובין לידת הילד הראשון. קבוצת המדגם מונה כ- 53,314 פרטים המייצגים כ- 1,431,071 פרטים, על פני חלון של14 שנים, ארבע לפני לידת הילד ותשע .שנים לאחר מכן39 א. התפלגות ההשכלה וההגירה של יהודים שאינם חרדים נשואים שנולד להם ילד ראשון בשנים2008-2000 גברים נשים נתונים מנהליים מספר תצפיות 3,237,648 3,237,648 מספר פרטים 202,353 202,353 )מהגרים (עולים חדשים 36,415 40,597 38 Kleven, Henrik, Camille Landais, and Jakob Egholt Søgaard. 2019. "Children and Gender Inequality: Evidence from Denmark." American Economic Journal: Applied Economics, 11 (4): 181-209. 39 הניתוח על בסיס נתוני סכ"א אינו חסום בלידת ילד בשנים2008 - 2000 . מופעי שעות העבודה ועבודה בעיר המגורים הם של השנים2012-2016 ובשנים אלו בחנ ו את התוצאות ביחס לשנת הולדת הילד הראשון. הנתון עבור5 שנים לפני הולדת הילד הראשון ועשר שנים לאחר מכן אינם נכללים בחישוב משום שעבורם מספר התצפיות בסקר היה נמוך .מדי 21 "קנס האימהות" בשוק העבודה בישראל דצמבר 2021 מחזיקים רק בהשכלה תיכונית 11,844 21,317 בוגרי תואר אקדמי 70,158 92,305 ( נתוני סקר כוח אדם2012-2016 ) מספר תצפיות 26,312 27,002 מספר פרטים 26,312 27,002 * קיים פער במספר הפרטים המזוהים כמחזיקים בהשכלה תיכונית מהצפוי באוכלוסייה. פער זה נובע מכך שכל הפרטים ילדי1950-1983 .אינם כלולים בנתוני משרד החינוך הזמינים במחקר זה ב. סטטיסטיקה תיאורית עבור יהודים שאינם חרדים נשואים שנולד להם ילד ראשון בשנים2008-2000 גברים נשים ממוצע מינימום אחוזון99 ממוצע מינימום אחוזון99 נתונים מנהליים גיל בלידה ראשונה 30.3 17 57 27.5 16 54 מספר ילדים ב- t=10 2.7 1 9 2.7 1 9 שכר שנתי באלפי ₪ב- t=-5 56 0 333 34 0 199 שכר שנתי באלפי ₪ב- t=0 108 0 516 50 0 254 שכר שנתי באלפי ₪ב- t=10 148 0 818 80 0 449 ( נתוני סקר כוח אדם2012-2016 ) גיל בלידה ראשונה 31 18 57 29.7 19 49 מספר ילדים 1.9 1 4 1.9 1 4 שעות שבועיות בעבודה בשנת הלידה 39.9 0 98 12.9 0 98