חומר רקע

ו' אדר א, תשפ"ב 2022 ,בפברואר 7 לכבוד ח ברי ועדת הכלכלה ה:נדון המלצות לגיבוש אסטרטגיית דיור עבור הציבור החרדי גיבוש קווים מנחים לפתרונות דיור בהיקפים גדולים לציבור החרדי בשני העשורים הקרובים מצריך התחשבות במכלול שיקולים רחב. עם אלו נמנים בין היתר מחירי הדירות וכוח הקנייה המוגבל של הציבור החרדי, ההשפעות שיש לתכנון עבור חרדים על כלל האוכלוסייה, האזור הגאוגרפי ועתודות הקרקע הזמינות בו, הקרבה לקהילות קיימות, הנגישות התחבורתית, הזדמנויות התעסוקה והעדפות המגורים של הציבור החרדי (ומידת נכונ ותו לגור בערים ובשכונות מעורבות). ממצאים ,ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (רגב וגורדון2020 ) 1 מספקים לראשונה מענה כמותי ומדויק לחלק ניכר משאלות אלו, ובכך הם עשויים לסייע למעצבי המדיניות הרלוונטיים בקבלת החלטות הנוגעות לעתיד התכנון והמגורים של המגזר החרדי . המחקר מצביע על5 היבטים מרכזיים שמעצבי המדיניות צריכים להתייחס אליהם בעת תכנון .עתידי של דיור למגזר החרדי 1. משאביה המוגבלים של האוכלוסייה החרדית בשנים2014 – 2017 היה המחיר הממוצע של דירה ראשונה שרכשו חרדים כ - 1.07 ,מיליון ש"ח וכ- 70% מן הדירות שהחרדים רכשו ב אותן שנים היו זולות מ־1.2 מיליון ש"ח. בשנת2017 גם היה המחיר הממוצע של דירה ראשונה שרכשו חרדים נמוך בכ־28% מן הממוצע בקרב יהודים לא־ :חרדים. תוצאות הסקר שערכנו מעידות גם הן על יכולות המימון המוגבלות של המגזר החרדי בשנים האחרונות רק בשליש מהמקרים נושאים ההור ים ברוב עלות הרכישה או בכולה ועיקר הנטל נופל על הזוג הצעיר, ובחמישית מהמקרים הדירה נרכשת ללא הון עצמי כלשהו. ביטוי נוסף ליכולות המוגבלות של הרוכשים החרדים ניתן לראות בכך ששיעור החרדים שרכשו דירות במחוזות חיפה, הצפון והדרום קפץ מ־20% מן הרכישות החרדיות בשנ ים1999 - 2002 ל־ 41% מהרכישות החרדיות בשנים2014 - 2017 , שיעור המתקרב לשיעור הרכישות של האוכלוסייה ( הלא־חרדית במחוזות אלו באותן שנים44% ) .כפי שעולה מהמחקר, רבים מן הרוכשים החרדים עשו זאת למטרות השקעה, אולם יש סיכוי גבוה שחלקם הגדול אכן יעברו לאזורים אלו בעתי ד .הקרוב היבט נוסף שקשור למגבלת המשאבים הוא היכולת לרכוש דירות חדשות. רק21% מן הרכישות החרדיות בשנת2017 היו של דירות חדשות, וגיל הדירה הממוצע בעת רכישתה היה28 .שנה בשני מרכיבים אלו חלה הידרדרות ניכרת ביכולות של הרוכשים החרדים בהשוואה לשנת1999 1 רגב ,איתן וגבריאל וגורדון , 2020 .שוק הדיור החרדי ופרישתה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל .המכון הישראלי לדמוקרטיה ,שבה44% מן הדירות שרכשו חרדים היו חדשות וגיל הדירה הממוצע בעת רכישתה היה10 שנים .בלבד נתונים אלו רלוונטיים לתכנון מגורים ייעודי עבור המגזר החרדי במחוזות השונים ובייחוד במחוזות הצפון, חיפה והדרום. עם זאת, הם גם מצביעים על כך שמודל מרכזי של רכישות חרדיות עתידיות יה יה רכישה מרוכזת והתבססות הדרגתית ביישובים ובשכונות שאינן חרדיות מובהקות. 2. השפעת אזור המגורים על התעסוקה ורמת ההכנסה מנקודת מבטם של קובעי המדיניות השיקול התעסוקתי, דהיינו השפעת מיקומן הגאוגרפי של עיר ושכונה חרדית על היקף התעסוקה ורמת ההכנסה של המשפחות החרדיו ,ת שיבחרו להתגורר בה הוא כמובן שיקול מרכזי. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שמחוז המרכז ומחוז תל אביב הם יעדי הגירה בעלי השפעה חיובית משמעותית על רמת הכנסתן והיקף תעסוקתן של משפחות חרדיות שהיגרו מירושלים. ברם עתודות הקרקע במחוזות אלו קטנות מאוד ורמות המחי רים גבוהות מאוד— .מעבר לכוח הקנייה של מרבית הזוגות הצעירים החרדים 2 לפיכך, לפחות בהיבט של השיקול הזה, יש הטיה לבחירה באזורים הפריפריאליים — מחוזות הדרום, הצפון, חיפה ויהודה ושומרון. הממצאים מראים שמשפחות שהיגרו מירושלים למחוז הצפון חוו ירידה ניכרת בהכנסות ובתעסוקה, ואצל המהגרים למחוז יהודה ושומרון נרשמה ירידה מתונה בהכנסה. לעומת זאת בקרב .משפחות שהיגרו (מירושלים) למחוז הדרום ולמחוז חיפה נרשמה עלייה קלה בהכנסות ובתעסוקה לפיכך יש להביא בחשבון גם את היבטי התכנון התעסוקתיים האלה, בייחוד ככל שמקום המגורים החרדי פריפריאלי יותר. 3. העדפות המגורים של האוכלוסייה החרדית אחד השיקולים בסוגיות התכנוניות הוא העדפות המגורים של הציבור החרדי, הגם שאיננו בהכרח המרכזי. כפי שעלה בסקר שערכנו, הציבור החרדי מעדיף מגורים ביישובי המרכז או בירושלים, וכן מעדיף לגור בערים חרדיות הומוגניו ת. נמצא שלעיתים יש מתח בין שתי האפשרויות — ,כך למשל 53% מן הציבור החרדי דירגו בעדיפות ראשונה מגורים בירושלים (שאינה חרדית הומוגנית), אף ש־ 65% מן הציבור החרדי היו מעדיפים לגור בעיר הומוגנית חרדית, ורק8% היו רוצים לגור בעיר שבה החרדים אינם רוב. אומנם נתוני חתך מראים ששיעורי התעסוקה של חרדים בערים מעורבות גבוהים יותר (ראו גם ,רגב2017 ); עם זאת, ממצאי המחקר הנוכחי, המתבססים על נתוני אורך (פאנל), מלמדים כי בהיבט התעסוקתי מיקומה הגאוגרפי של העיר ומידת נגישותה התחבורתית חשובים לא פחות .ממידת ההומוגניות שלה משפחות חרדיות שהיגרו מירושלים לערים מעורבות ופריפריאליות כמו אופקים וטבריה חוו ירידה בהכנסות ובתעסוקה. אך אצל משפחות שהיגרו לערים חרדיות הומוגניות אבל מרכזיות כמו אלעד ובני ברק— נרשמה עלייה בהכנסות ובתעסוקה. מן הממצאים המראים שחרדים יעשו מאמץ גדול להישאר ,באזורי ירושלים, יהודה ושומרון והמרכז המועדפים עליהם, או לגור בשכונות ובערים חרדיות מובהקות או מתחרדות — יש כמובן לגזור 2 יתר על כן ,באזורי ביקוש אלו יהיה קשה מאוד )עד בלתי אפשרי (להקים עיר שתאוכלס באופן בלעדי על ידי הציבור החרדי .לראיה ,אפילו בעיר חריש ,אשר יועדה במקור לציבור החרדי (וממוקמת באזור מרכזי פחות ,) נרשם ביקוש חזק מצד הציבור הלא– חרדי ,ולפיכך העיר קמה בפועל כעיר מעורבת ,אשר החרדים הם מיעוט בה. תובנות תכנוניות המביאות בחשבון גם את השיקולים הללו. כמו כן, יש לשקול הקמת ערים חרדיות חדשות במענה לרצון של האוכלוסייה עצמה. עם זאת, מסיב ות כלכליות ותכנוניות עיר כזאת לא תוכל להיבנות במרכז (דוגמת מודיעין עילית ואלעד למשל) אלא בפריפריה. קיים אפוא מתח מובנה בין הרצון לגור בעיר חרדית לבין הפריפריאליות העתידית שלה. 4. יוממות והעדפות הקרבה לעבודה של הציבור החרדי על פי הסקר שערכנו, כשני שלישים מן החרדים מוכנים לעבוד בעיר שאינה עיר מגוריהם, ו־96% מאותה קבוצה מוכנים לנסוע לפחות חצי שעה בכל כיוון. עם זאת רובם אינם מוכנים לנסוע יותר מ־45 דקות בכל כיוון. מצד אחד, הדבר מעיד על נכונותם של חרדים רבים לנסוע מחוץ למקום המגורים שלהם ועל כך שאזורי תעסוקה מתוכנ .נים אינם חייבים להיות בהכרח ביישוב המגורים מצד שני, בייחוד בתכנון מגורים באזורי פריפריה, נגישות תחבורתית וקרבה למוקדי תעסוקה הם גורמים מכריעים בכל הנוגע להשתתפות בכוח העבודה. 5. ממד הזמן בתכנון מגורים למגזר החרדי ממד הזמן הוא בעל חשיבות גדולה בתכנון מגורים ל מגזר החרדי, שכן כבר עכשיו מצוקת הדיור בציבור החרדי קשה. בהיעדר מענה מספק מצד גורמי הממשל הרלוונטיים, כוחות השוק הם שמכתיבים בפועל את דפוסי הרכישה של משפחות חרדיות ומעצבים מחדש את פרישתו הגאוגרפית של ציבור זה. ממצאי המחקר מלמדים כי הדפוס הרווח אצל משפחות חר דיות צעירות בשנים האחרונות הוא רכישת דירות ישנות וזולות (להשקעה) בעיירות פיתוח לא־חרדיות בפריפריה, ואלו צפויות לאכלס אותן בשנים הקרובות. כאשר הדבר יצא לפועל, יכול להיווצר מצב שבו שכונות שלמות בפריפריה ישנו את אופיין החברתי־דתי ויציבותן הכלכלית תועמד למבחן . לציבור החרדי יידרשו בשני העשורים הקרובים למעלה מ־200 אלף דירות חדשות. כדי לתת לכך מענה הולם, לא יהיה מנוס מהקמתן של ערים ושכונות חרדיות נוספות. אנו מקווים שהתובנות והקווים המנחים שהוצגו במסמך זה יסייעו לקובעי המדיניות בבואם לגבש אסטרטגיית דיור מקיפה עבור הציבור החרדי. המלצות מרכזיות (1 ) כדי לצמצם את העומס על התשתיות ולהאט את קצב עליית המחירים בערים החרדיות ההומוגניות, אנו ממליצים (בדחיפות) על בנייה ייעודית בהיקפים גדולים עבור הציבור .החרדי (2 ) על מנת שפתרונות הדיור הללו, ובפרט הדירות החדשות שייבנו, יהיו רלוונטיים לזוגות הצעירים החרדים, הם צריכים להתאים לכוח הקנייה המוגבל שלהם (כ־70% מן הדירות הראשונות שרכשו זוגות חרדים עלו פחות מ־1.2 מיליון ש"ח). לפיכך מומלץ שמחיר המטרה של דירה בבנייה ייעודית לציבור החרדי לא יעלה על1.2 מיליון ש"ח. מחירים אלו מתאימים לפתרונות דיור .בייחוד בפריפריה (3 ) לאור הממצא שכושר ההשתכרות של חרדים במחוזות הדרום וחיפה גבוה במידה ניכרת מבמחוז הצפון, אנו ממליצים לקדם פתרונות תעסוקה משמעותיים ורלוונטיים למגזר .החרדי באזור זה, בצד פיתוח הבנייה (4 ) מומלץ לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית לריכוזי אוכלוסייה ח רדית (בפרט בפריפריה) על מנת לסייע בהגדלת היקף תעסוקתם — בייחוד אם הדבר יאפשר הגעה ( למוקדי התעסוקה בפרקי זמן קצרים יחסית30 – 45 .)דקות (5 ) כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של הגירת ה"אין ברירה" לפריפריה, יש צורך בהיערכות וביצוע מהירים (לצד תכנון נכון). ככל שיתעכב תכנונם ויישומם של פתרונות ,)אלו, תואץ מגמת האכלוס של הדירות שרכשו חרדים כהשקעה בפריפריה (בייחוד בצפון והיא תלווה בירידה ניכרת בשיעור תעסוקתם וברמת הכנסתם של המהגרים. בברכה , גבריאל גורדון חוקר בתוכנית לחברה החרדית בישראל