הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ירושלים, כ"ד בסיוון התשפ"ג 13.06.2023 הודעה לעיתונות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל דנה היום לראשונה בדו"חות הכספיים של קרן העושר לינק לתמונות מהדיון (קרדיט צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת): https://photos.app.goo.gl/E2txtqGawYcBH5Da9 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך, קיימה היום דיון בנושא הדוחות הכספיים של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2022. יוזכר כי בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן, על הוועדה לקיים אחת לשנה דיון בדוחות הכספיים שהגישה לה מועצת הקרן, ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת. בראשית הדיון, בירכה יו"ר הוועדה את המנהלת החדשה של מחלקת הניהול של קרן העושר, לנה קרופלניק. מנהלת יחידת חשבונאות ודיווח בבנק ישראל, מרים שפרמן, פירטה על בסיס הדיווח והמדידה של הדוחות הכספיים וציינה כי פעילות הקרן הינה במטבע חוץ בלבד – השקעות הקרן הן רק במט"ח ורק בחו"ל, כאשר גם סכום ההקצאה השנתי מועבר במט"ח. לדבריה, מאחר שהאלמנטים המרכזיים הם במט"ח, הוועדה קבעה כי המטבע בו נמדדת הפעילות של הקרן בדוחות הכספיים הינו דולר. מלבד זאת, הוחלט כי הדוחות הראשיים כדוגמת מאזן וכן רווח והפסד יוצגו גם במונחי שקל. שפרמן הסבירה כי הדוחות הכספיים אינם משקפים תשואה אלא רווחים שנמדדים במונחי דולרים, ואילו התשואה מחושבת בפן העסקי. "צריך לומר שזו הייתה שנה קשה מבחינת השקעות בעולם והקרן סיימה אותה בכל זאת ברווח במונחי דולר", הדגישה. היועץ המשפטי של הקרן לאזרחי ישראל, עו"ד רוני מר, ציין כי היו מספר דיונים לגבי הפער בין מטבע הפעילות לבין מטבע ההצגה של הקרן. "חשוב לשמור על השקיפות ושהאזרחים יבינו מה מצב הקרן בשקלים. עם זאת, עלה חשש שמטבע ההצגה הוא שקלי ושונה ממטבע הפעילות – יש חשש שהשינוי הזה ישפיע על מדיניות ההשקעה ועל פעולות הקרן בעולם ההשקעה. כלומר, תיקון פערי המרות מטבע וכדומה זהו דבר שעלול לעוות את מנגנון ההשקעה עצמו", אמר. עוד הוסיף כי ישנם ביאורים בדו"ח שהם בשקלים ואלו נותנים את המענה. נציגת יחידת חשבונאות ודיווח בבנק ישראל, רו"ח אפרת שגיא, ציינה כי אותם נתונים שמופיעים בדוח הכספי בדולר מופיעים גם בשקל. "כשאומרים תשואות זה מוציא אותנו מהדוח הכספי ולוקח אותנו לדוח השנתי, עליו אחראי יותר הצד העסקי", הבהירה. שגיא הציגה את הדו"ח הכספי ופירטה על נכסי הקרן, על ההתחייבויות ועל ההפרשה בגין הקצאה לאוצר המדינה. בנוסף, התייחסה לדוח רווח והפסד. עוד אמרה כי סך כל התקבולים מהממשלה בשנת 2022 היה 608 מיליון דולר, ובניכוי ההקצאה עבור שנת 2023 – סך הון הקרן הינו 596 מיליון דולר. שותף במשרד EY, עופר בן עזרא: "אנו המשרד המבקר של הקרן. יש פה תהליך ארוך של עבודה. אנו מבצעים ביקורת מאוד נרחבת ויסודית. אנו בודקים שכל הכללים הבינלאומיים מקבלים ביטוי מבחינת גילויים והחומר הנדרש. הביאור השקלי הוא גם מבוקר והוא חלק בלתי נפרד מהדו"ח ועובר בדיקה וביקורת בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים". מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, העיר במהלך הדיון כי בדוח מוזכרות באופן כללי תעודות סל בארה"ב ומחוצה לה, ומשכך אולי כדאי לפרט איזה תעודות בדיוק ובאיזה מדינות מחוץ לארה"ב. עוד תהה מהן העלויות בגין הפעלת הקרן כדי להבין מהי התשואה נטו וברוטו, ולשערך זאת לפי שיעור האינפלציה. "בסופו של דבר מדובר בכספי ציבור", אמר צדיק. כמו-כן הוסיף כי ראוי שהוועדה תדון בדוח הכספי בסמוך לתום שנת הכספים המדווחת, עד כמה שניתן. יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר מלך, סיכמה: "זהו דיון ראשון על הדוחות השנתיים של הקרן וזו הפעם הראשונה שמסקנות הוועדה יונחו על שולחן הכנסת. קיבלנו דוח מפורט ומקצועי. עלו פה כמה נקודות שבהן ביקשנו לחדד את נושא השקיפות והנראות הציבורית לרבות עלויות הפעלת הקרן, שקיפות יותר גדולה ביחס להשקעות, השוואה למדדי ייחוס ונושא ההמרה למטבע השקלי במסגרת הדוחות". גל כהן, דוברות הכנסת