חומר רקע

0 ----------------------------------------------------- נישואי ן אזרחיים ----------------------------------------------------- סקירה הלכתית ואפשרויות יישום הרבנית נחמה גולדמן ברש אדר התשע"ח |פברואר 2018 1 תוכן עניינים א. מבוא– נישואין וגירושין במדינת ישראל ב. המעמד ההלכתי של נישואין אזרחיים ג. שתי שיטות הלכתיות ביחס לנישואין ללא קידושין ד. סיכום ראשון– המתירים א י שה ללא גט, לאחר טקס שלא הוגדר כקידושין ה. נישואין יהודיים ללא טקס קידושין הלכתיים– ?האם אפשרי ו. סיכום שני– המחייבים גט גם לאחר טקס קידושין לא הלכתי ז. האם וכיצד יכולים נישואין ?דתיים ואזרחיים להתקיים יחדיו ח. מילות סיכום 2 א. מבוא– נישואין וגירושין במדינת ישראל מאז נחקק' חוק שיפוט בתי דין רבניים(נישואין וגירושין)' ( בשנת תשי"ג1953 ,) החוק הישראלי מחייב שכל טקס נישואין, ללא יוצא מן הכלל, חייב להיות תחת שיפוטם של בת י דין הרבניים . חיוב זה הוא חלק המ סמכות ה שיפוטית ה מלאה ,בענייני נישואין וגירושין המ וענק ת י בת ל ה דין ה רבני ים כלפי יהודים ישראלים. 1 מאחר ש היכולת להתחתן כהלכה תלויה גם בקביעת יהדותו של ה אדם, סמכות זו נותנת לבית הדין הרבני השפעה עקיפה גם על קביעת תוקף ה גיור ו על קביעת הזהות היהודית .הרציונל שמאחורי חקיקה ז ו היה שמבחינה היסטורית , הנישואין הם אלו שה גדיר ו ושמרו על ההומוגניות של העם היהודי . פיקוח של בתי דין הרבניים על נישואין, גירושין , גיור ו זהות יהודית , נטען ב ממשלה ., ישמור על ההומוגניות הזאת הפיקוח גם יבטיח כי במקרה של גירושי ן , נשים לא תֵ חשבנה.פנויות ללא גט כשר .בכך תימנע התפשטות של ממזרות2 החוק הישראלי הוא בעל תוקף מחייב ,כך שיהודים יכולים להתחתן בארץ רק באמצעות טקסים דתיים כדת משה וישראל , שמפקחים עליהם רב נים שהוסמכו לכך על ידי לשכת הרבנות הראשית . למותר לציין שהרבנות מסמיכה לכך רק רבנים דתיים לפי י קר ה טריונים שלה. ,לפי אותו חוק גם נוצרים ומוסלמים בעלי אזרח ות ישראל ית, יכולים להינשא רק ,בטקס דתי בהתאם לדרישות הדת שלהם . סעיף זה חוסם אמנם את האפשרות של נישואי תערובת בישראל, אבל בד בד ב גם מסבך את העניינים עבור ,אזרחים שאין להם זיקה דתית כלשהי. עבור יהודים החוק מונע נישואי ן בין אנשים שנאסרו מסיבות הלכתיות להינשא זה לזה , למשל כהן ו גרושה המעוניינים להינשא; או נישואי ן של אנשים המגדירים.את עצמם כיהודים אך אינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית3 לבסוף, ליהודים המזוהים עם זרמים שאינם אורתודוכסים, כגון קונסרבטיב י ים ורפורמ י ,ים אין מעמד פורמלי בטקס ים ה מתקיימים בישראל, ולכן אינם יכולים לקיים טקסי נישואי ן .על פי אמונתם שיוכרו על ידי המדינה בניגוד מוחלט לחוק הישראלי, הנישואי ן .בדמוקרטיות המערביות הם עניין אזרחי ולא דתי דוגמ ה מייצגת היא 'ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם', שהוצהר ה באו" ם בדצמבר1948 " ,. לפי ההכרזה כל איש 1 עבור דתות ולאומים שונים הדין שונה., ראו להלן 2 ממזרות היא הגדרה הלכתית שפוגמת בילדים הנולדים כתוצאה מקיום יחסים בין אישה נשואה וגבר יהודי שאינו בעלה, וכן כתוצאה מגילוי עריות– כלומר, בין בני משפחה מדרגה ראשונה. מי שמוגדר ממזר אינו יכול להתחתן עם אף אדם אחר, מלבד ממזרים אחרים. גם צאצאיו מו.גדרים ממזרים, וגם עליהם חלה אותה מגבלה 3 מלבד אלו שלא עברו גיור מלא, ישנם גם הרבה ישראלים– בעלי זכאות לאזרחות הישראלית בהתאם לחוק השבות– שאביהם או סבם הוא יהודי, אבל לפי הקריטריונים ההלכתיים אותם ישראלים אינם יהודים. אליהם יש להוסיף אנשים שעברו גיור אור .תודוכסי באופן פרטי בארץ, או גיורים אורתודוכסיים מסוימים בחו"ל, שאינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית 3 ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים.לזכויות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם ... המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנה של החברה והמדינה". החוק המחייב להינשא לפי ה דרישות ה הלכתיות יצר מצב שבו אזרחים רבים בישראל, יהודים ושאינם יהודים, אי נם זכאים להתחתן בתוך המדינה . מניעת האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים היא למעשה הפרת זכות המעוגנת כזכות אנושית בסיסית בדמוקרטיות.המערביות זהו מצב בעייתי לא רק מ נקודת מבט חילונית ־ אזרחית , אלא גם מבחינה תרבותית ־ ישראלית, ואף מבחינה .הלכתית קיים מספר גדל והולך של ישראלים שיכולים להינשא דרך הרבנות הראשית, אך מתרע מי ם על המונופו ל המצוי בידיה בתחום זה. כתוצאה מכך חלק מהם מוותרים לחלוטין על נ י שואין"כ דת משה "וישראל, וחלק אמנם מתחתנים "כדת משה וישראל" אך עושים זאת באופן פרטי ו מוותר ים על רישום .ברבנות ,בפרספקטיבה כללית יותר עניין זה מרחיק את הישראלים מהמסורת היהודית, פוגע במרקם החברה היהודית, ומערער את האיזון העדין ש .בין הקהילות הדתיות והחילוניות יתרה מכך , ,באופן אירוני המצב הנוכחי גם מגדיל את האפשרות של מ מ זרות הנוצרת כתוצאה מ זוגות שנאלצו להתחתן באופן הלכתי אך בפועל לא תמיד מקפידים על אמות מידה הלכתיות של נאמנות ומונוגמיה. 4 בנייר עמדה שפורסם מטעם מרכז 'מציל"ה', טענו אבישלום וסטרייך ופנחס שיפמן5 כי חקיקת המונופול של הרבנות על הנישואין בישראל הוצדקה בעבר בגין גורמים דתיים, תרבותיים ולאומיים, לצד שיקולים פוליטיים־ .קואליציוניים,לדבריהם גורמים אלה אינם מצדיקים עוד מצב ה פוגע קשות בזכויות היסוד של ,הפרטים בחברה בכך שהוא מגדיר את הזהות ה יהודי ת באופן צ ר כזהות אורתודוכסי ת בלבד ,ךכבו ש הוא מפקיד בידי המוסדות הדתיים את האחריות על מתן שירותים ש מוסדות ממלכתיים היו אמורים לספק . חוק הנישואי ן הישראלי, כך טענו, יוצר גם עוינות בין יהודים רבים ליהדות האורתודוכ סית, עד כדי כך ששינוי בסטטוס קוו הוא גם לטובת הקהילה הדתית )(כפי שפורט לעיל . יש לציין כי המהלך לשינוי חוק הנישואין נובע גם מהרצון ל אפשר מגוון ביטויים של שמירת המסורת היהודית בת וך ה חברה הישראלית . ,באמצעות מהלך זה אנשים לא ־ דתיים שחשים זיקה גדולה יותר לזרמים הרפורמי או הקונסרבטיבי, יוכלו גם הם לקבל ביטוי לאמונתם הדתית. 4 על ממזרות ראו לעיל, הערה2. 5 ,אבישלום וסטרייך ופנחס שיפמן מסגרת אזרחית לנישואין וגירושין בישראל., ירושלים תשע"ג 4 בתי המשפט הממלכתיים בישראל היו מודעים מאוד לבעיות אל ו , וסיפקו כמה חלופות לדרישת ה נישואין על פי המסלול ה דתי ־ ,אורתודוכסי. ראשית בהתאם ל הסכמים בינלאומיים, נישואין המאושרים על ידי מדינה זרה מחוץ לישראל, מוכרים במרשם האוכלוסין הישראלי. עם זאת, סיבוכים מתעוררים כאשר נישואין שכאלו מתפרקים .ל זוג ישראלי אין דרך משפטית להתגרש בחוץ לארץ, שכן לפי החוק גירושין חייבים להתנהל במקום המגורים של אותו זוג . על כן, אם בזמן הנישואין לא נחת ם ה חוז המספק מנגנון מחייב מבחינה משפטית במקרה של גירושין – אין בנמצא מערכת משפטית לגירושין בנישואין כאלה. במקום זאת, בתי הדין הרבניים בישראל קיבלו מ בתי המשפט הממלכתיים רישיון להכריע, ב ,כל מקרה ומקרה על פירוק נישואין לא ־ אורתודוכסי י ם או אזרחיים שהתרחשו מחוץ למדינה. בתי הדין ה רבניים קובעים אילו נישואין ־ חוץ טריטוריאליים עומדים בדרישות הנישואין ההלכתיות ולכן דורשים גירושין דתיים; ואילו נישואין אינם מוכרים מלכתחילה מבחינה הלכתית ולכן אינם דורשים גט כהלכה. 6 ברור ש נ קו סטלציה מעין זו רחוק ה מלהכיר ב תוקפ ם של נישואין אזרחיים. עם זאת, בנובמבר2006 קבע ,השופט אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון דאז , כי עצם ההכרה בנישואין אזרחיים שבוצעו ב חו"ל, מ רחיבה את תקפות ם ו את הכר םת כנישואין לכל דבר ועניין לצורך המשפט הישראלי, תוך ביטול פסק בית דין רבני שקבע כי רק בתי דין רבני ים מוסמ כים לקבוע את תוק פם של נישואין אזרחיים שבוצעו ב חו"ל. פסיקה זו של בית המשפט העליון הובילה את בית הדין הרבני הגדול להכרה בנישואין אזרחיים כאשר שני ה אזרחים הם יהודים על פי ההלכה , ול דרוש מהזוגות הללו להופיע בפני בית הדין הרבני – על מנת שיוכלו לדון מראש על הליך הגירושין, .למקרה שיהיה בכך צורך כתוצאה מכך, בתי המשפט הממלכתיים לענייני משפחה ו בתי הדין הרבניים מסוגלים לעבוד במקביל ולקבוע הסדרי גירושין, בהתאם ל הגדרה המשפטית של נישואין שנתן בית הדין הרבני לאותם נישואין אזרחיים. ב אות ו ה זמן של ,פסיקת בית המשפט העליון ו בתגובה ל תהליכי קיטוב גוברים בין הציבור ה חילוני וה דתי בישראל, גיבש שחר ליפשיץ הצעה לרישום בני זוג , לבקשת המכון הישראלי לדמוקרטיה. 7 בהצעתו הראשונה בשנת2006 (ש הוצ עה מחדש ,לאחר מכן בשנת2014 ) , הציע ליפשיץ כי זוגות שלא י היו מעוניינים בנישואין 6 קביעתו של השופט אהרן ברק (ראו להלן) הייתה אבן דרך מאוד משמעותית בהקשרים אלו. בית הדין הרבני הבין שעוד ר גע והמונופול על נישואין כבר לא יהיה בשליטתם, מכיוון שברק פתח פ תח להכרה משפטית מלאה בנישואין אזרחיים שהתרחשו בחוץ לארץ. לכן, בית הדין הרבני הסכים להכיר בנישואין אלו לצורך סידור גירושין, ובכך להישאר דה־פקטו כמפקח אבסולוטי על כל מוסד הנישואין. זאת למרות שמבח ינה עקרונית (כפי שכבר הוער, וכפי שיפורט בהמשך המאמר) ההלכה אינה מתייחסת לנישואין .בלי קידושין כנישואין הלכתיים 7 ,שחר ליפשיץ ברית הזוגיות ., ירושלים תשס"ז 5 דתיים או שלא י היו מתאימים לנישואין מבחינה הלכתית (כגון נישואי ן עם לא ־ יהודי, כהן וגרושה וכד ומה) , וי כלו להיכנס לאיחוד אזרחי ולהיות מוכרים על ידי המדינה כבני זוג ה אחד ,של השני עם כל הזכויות וה חובות שהחוק האזרחי הישראלי נותן לנישואין ,רגילים אך ללא שפת הנישואין הרשמית. כלומר הם לא יהיו מוגדרים כזוג נשוי, אלא כזוג שמוכר ב מערכת ה משפט, עם זכויות מלאות בדומה לזוג נשוי . בנוסף, הוא הציע שיטה לפירוק אזרחי בתוך מערכת המשפט, ב אופן כזה שהם לא ייחשבו לנישואין בעיני ההלכה, ובכך יימנעו ממצבי מ מזר ות. הצעתו של ליפשיץ טרם התקבלה, אך בשנים האחרונות גברה התעניינות הציבור במרשם בני זוג, .כפתרון אפשרי למשבר הנישואין האזרחיים בשנת2010 העבירה הכנסת את' חוק ברית הזוגיות לחסרי דת' . חוק זה מאפשר לבני זוג בישראל להקים איגוד אזרחי, 'ברית הזוגיות ,' אם הם רשומים במשרד הפנים כמי שאינם שייכים לדת כלשהי. איחוד אזרחי זה הוא הסכם בין שני שותפים המעוניינים להקים תא משפחתי. איחוד זה מוכר על פי חוק כנישואין, רק ללא השימוש בשפת הנישואין הרשמית , והוא דומה להצעתו של ליפשיץ, אם כי בהיקף מצומצם מאוד, משום ,שהוא משפיע רק על אותם אזרחים המוכנים להירשם באופן רשמי כחסרי דת. עם זאת חוק זה הוא הזדמנות לחקור את הפוטנציאל ל יישום רחב יותר של ו, על מנת לפתור חלק מ .האתגרים שהוזכרו קודם לכן ,בנוסף ב בתי המשפט הממלכתיים מקובל כיום להכיר בזוגות ש מנהלים חיים משותפים יחד יו – מה שמכונה 'ידועים בציבור' ( Common Law Marriage ) – תוך התחשבות בגורמים כגון מגורים משותפים וחשבונות בנק .משותפים במילים של וסטרי י ך ושיפמן, "מוסד הידועים בציבור הוא תופעה חברתית־סוציולוגית אוניברסלית; הוא אינו ממוסד באופן פורמלי , אך זוכה למידה רבה של הכרה ואישור מהמחוקק ומבית המשפט , "ובמסגרתו בני הזוג זוכים למגוון זכויות. 8 דבר זה מאפשר אמנם לזוגות להיות מוכרים בציבור לצורך זכויות מגוונות, כגון הכרה על ידי הביטוח הלאומי, והזכות להיכנס לישראל אם אחד מהם אינו ,אזרח אבל עדיין הוא רחוק מלהכיר ב אנשים כאלה כ זוג .נשוי לחלוטין נסכם כי על אף הצעדים החשובים הללו, המונופול בן65 השנים של הרבנות על נישואין וגירושין עצר את בתי המשפט החילוניים מ לפתח חוקי גירושין רלוונטיים ומקיפים גם לזוגות הנישאים בהכרה אזרחית של המדינה. חוקי הגירושין נמצאים אמנם בהתקדמות , אשר ללא ספק תתפתח למערכת ־ בת קיימא, ו סביר להניח 8 וסטרייך ושיפמן (לעיל הערה5 ), עמוד25 . 6 ש תכלול גירושין ללא א ש( םno-fault divorces ) 9 ומזונות אישה– שני דברים שאינם זמינ ים לפי שיטת הרבנות: גירושין ללא אשם אינם קיימים ברבנות כי לפי שיטתה יש צורך ב סיבה מתקבלת על הדעת לגירושין (עיל ת)גירושין ; ו מזונות יא שה אינ ם קיימים בשיטה זו משום ש ב הלכה הבעל מחויב ב תמיכה זוגית ( המכונה 'מזונות)' רק במהלך תקופת הנישואין , ואילו לאחר ה גירושין הוא משלם מזונות רק עבור ילדים מתחת גיל שמונה עשרה. 10 .ה ב מעמד ה הלכתי של נישואין אזרחיים האפשרות של נישואין אזרחיים מעלה שאלות הלכתיות .שיש לתת עליהן את הדעת יהודים רבים בעולם מתחתנים בטקסים אזרחיים או לא ־ אורתודוכס י ים. האם הם נחשבים כ נשואים על פי ה הלכה, עם כל החובות ההלכתיות הכרוכות בכך ? האם יש צורך בגירושין דתיים על מנת לפ רק ?נישואין אזרחיים במקרה שלא ניתן ,גט כשר לאחר נישואין אזרחיים יאהו שה נישאת מחדש, האם הילדים מהנישואין השניים נחשבים ?ממזרים על מנת לענ ות על שאלות אלו, עלינו לחזור אל מסגרת היסוד של הנישואין על פי ההלכה: מה הופך בנ י זוג ?לנשואים מבחינה הלכתית נישואין הלכתיים מוסדרים על ידי פעולת ה קידושין. המשנה הראשונה ב מסכת קידושין קובעת שיש שלוש דרכים לקיים את פעולת ה :קידושין.""בכסף, בשטר ובביאה ,כלומר ב אמצעות כסף , מסמך)(שטר , או קיום יחסי אישות .)(ביאה חכמי התלמוד העדיפו הכי פחות את קידושי ה ביאה, ואף דחו אותם.במידה מסוימת11 ,עם זאת ,מבחינה הלכתית עקרונית ה קידושין יהיו תקפים כאשר אדם אומר שה יאל מול שני עדים כשרים, " הרי את מקודשת לי ב ביאה ז ו", ועדים מעידים על התייחדות האיש וה שה יא 9 הכוונה למצב בו הנישואין לא צלחו, ולכן בני הזוג מחליטים להיפרד. בגירושין אלו אין צורך בעילה מספקת כדי להתגרש, בניגוד .לגירושין בבתי הדין הרבניים 10 המצב היום, שבו אפשר לגרש אישה עקרת בית או לחילופין, כזו שעובדת במשכורת נמוכה והייתה נשואה שנים רבות ומתגרשת בלי סידור קבוע למזונות, פוגע בנשים רבות. פתיחת הדלת לנישואין אזרחיים יכולה לשמש (גם) כהזדמנות ליצירת מערכת גירושין אזרחית המבוססת על קריטריונים בין לאומיים. יש צורך בלימוד מעמיק של חוקי גירושין במדינות אחרות, על מנת ליצור מערכת מתונה ומאוזנת גם לגברים וגם לנשים בנושא מזונות לאישה לאחר גירושין. לפי מערכת המשפט האזרחית, המתבססת על המערכת ההלכתית, דמי מזונות ניתנים רק לילדים מתחת גיל18 . ביולי2017 בג"ץ פסק שחובה זו חלה על האב והאם באופן שווה, על פי תנאי המשכורת וההון אישי של כל אחד מהם. המצב כיום הוא שלאחר הגירושין האישה אינה מקבלת מזונות כלל (הסכום שהיא מקבלת לאחר הגירושין הוא סכום חד פעמי שנקבע על פי הסכום הנקוב בכתובה או בהסדר ממוני אחר, ואינו מוגדר כמזונות). לשם ההשוואה, בשאר מדינות המערב, לאישה מגיעים מזונות בהתאם לשנות נישואיה ולמעמד הסוציו־אקונומי שבו הייתה בזמן .הנישואין 11 .בבלי קידושין, יב ע"ב 7 בבית לבד . הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך. 12 וב שח לציין,, כאמור כי יש צורך בכוונה ל שם קידושין, גם בהצהרת האיש שביאתו תהיה לשם קידושין וגם בייעוד .עדים לשם כך כיצד קשור דין זה לנישואי ן אזרחיים, שבהם אנו יודעים כי בין בני הזוג יש יחסי מין במסגרת חייהם המשותפים , אך מאידך אין ב הם כוונה מפורשת לקדש את ה שה יא, בוודאי לא מבחינה הלכתית? " התלמוד קובע כי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". 13 מכלל זה משתמע כי כל קשר מיני עם בת זוג שיש בו פוטנציאל הלכתי של נישואין (כלומר, שאין פסול הלכתי בין בני הזוג ) – יכול להתפרש אוטומטית כמעשה שיש בו כוונה להינשא. ,נשאלת השאלה עד כמה אנו מרחיבים כלל זה? האם הוא כולל את כל יחסי המין ?המתרחשים כאשר נישואין יכולים להתרחש באופן תיאורטי כאשר זוג מתגורר ביחד ואף מתחיל להיות בעל רכוש משותף, או שיש להם משפחה ביחד – במקרה כזה יש עדים רבים להתייחדותם . האם מקרה כזה נחשב כקידושין על פי העיקרון ההלכתי ש" "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות? או שמא אין אלו קידושין, שכן העדים לא נקבעו במפור ש?כנדרש בהלכה המשנה במסכת גיטין (ח, ט) מתארת מקרה של זוג גרוש השוהה בלילה ב אכסניה אחת ("המגרש את אשתו "ולנה איתו בפונדקי) ,. במקרה זה יש מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי האם יש צורך בגט נוסף לאחר לינה .כזאת. כלומר, אנו חושדים שאכן הזוג קיימו יחסים עקב ההרגל שלהם אחד לשני התלמוד הבבלי14 מסביר כי השאלה היא האם התייחדות כזאת– כאשר ידוע באופן ציבורי כי יש עדים שנמצאים ב אותו הזמן בפונדק ומעידים על ה י יחוד של בני הזוג– תחשב כקי דושין למרות שלא הי ו בפירוש עדי קידושין . לפי בית שמאי, איננו אומרים שעדי ייחוד הם עדי ביאה; ו קידושי ביאה יכול ים לקרות רק אם יש עדים ל ביאה עצמה . בית הלל טוע נים לעומתם כי אנו א כן אומרים ש עדי ,הייחוד נחשבים כעדי ביאה אך דווקא ב אותו מקרה מסוים של זוג גרוש המבל ה את הלילה באותה אכסניה. ה מקרה שלהם הוא ברור ומובחן יותר ,ןכש הם מוכרים זה לזה מבחינה מינית, ו לכן ייתכן מאוד ,שהם מקיימים יחסים כאשר יש ביני ה ם הסכמה בלתי ־ מפורשת שה מעשה המיני הוא לשם קידושין. 12 שולחן ערוך, אבן העזר, לג, א: "בביאה כיצד? אמר לה בפני שני עדים: הרי את מקודשת לי בביאה זו, ונתייחד עמה בפניהם, הרי "...זו מקודשת אף על גב דחוצפא היא 13 .בבלי גיטין, פא ע"ב 14 בבלי גיטין, פא ע"ב. 8 הרמב"ם פוסק15 בהתאם ל גישה ה מסכמת של התלמוד ומגביל את כוח ה ה מחייב של עדות ההתייחדות ל מקרה של זוג גרוש בלבד . הוא אינו מרחיב את כוחם של ה עדים מעבר ,לתרחיש זה ואינו כולל מקרים אחרים שבהם ביאה לשם קידושין עשוי ה .להתרחש מאחורי דלתות סגורות בהמשך הרמב"ם מבהיר עוד יותר את עמדתו באמצעות דחיי ה מפורשת של עמדה,מתקופת הגאונים ה טוענת שכל שה יא שמקיימת יחסי אישות עם יש א בידיעת עדים (כלומר, כזה'ה ידוע בציבור') צריכה גט. 16 להצהרה זו של הרמב"ם יש חשיבות עצומה ל דיון ההלכתי בעניין נישואין אזרחיים , משום שהוא מבהיר כי יכול להיות מצב שבני זוג מקיימים יחסי מין מזדמנים או מתמשכים, ולא יהיו להם כל משמעות – לא לאיש ולא שה יאל – .מעבר למעשה הגופני ג. שתי שיטות הלכתיות ב יחס י לנ שואין ללא קידושין .שיטת הרמב"ם הפכה למעשה לשיטת הפסיקה הדומיננטית בין הראשונים:נתבונן בכמה דוגמאות בנו של הרמב"ם, ר' אברהם ( 1186 – 1237 ) , התייחס באחת מתשובותיו לשאלה על שני יהודים משומדים הנישאים בחצר הגויים– האם הם נחשבים כנשואים גם מבחינה הלכתית. 17 הוא קובע באופן מוחלט כי ה שה יא אינה .נחשבת נשואה הדיון על מעמד הנישואין הלא ־ הלכתיים מתגלה בתדירות גבוהה יותר החל מהמאה ה ־14 .הריב"ש (י רב יצחק בר ששת ב רְ פ ת; 1326 – 1408 ,) פוסק ספרדי חשוב שברח לאלג'יריה בעקבות רדיפת היהודים בספרד בשנת 1391 , התייחס לנושא זה באריכות. באחת מתשובותיו18 הוא מתאר כיצד ניגשת אליו שה יא )מומרת (אנוסה ממיורקה, עם בנה הקטן. היא ה י יתה נשואה לאנוס אחר על ידי כומר, ונאלצה להתנצר. הם חיו יחד במשך כמה חודשים כזוג נשוי באופן שהיה ידוע לקהילת האנוסים, ובמהלך הנישואין נכנסה להריון. בעלה נעלם :מעבר לים והיא רצתה רשות להתחתן שוב, גם ללא קבלת גט מבעלה הראשון. הריב"ש עונה על כך "אין ספק [ כי האירוסין או הנשואין, תקראם כמו= איך] שתרצה, שנעשו בנימוסי עובדי כוכבים ובכהני במות, שאין בהם חשש קדושין, אף אם היו בהם עדים כשרים, שהרי לא נתקיים בהם'נתן הוא ואמר הוא' ." בטקס הנוצרי לא 15 .משנה תורה, הלכות גירושין, י, יח 16 הרציונל של פסיקת הגאוני ם נסמך על העיקרון התלמודי הנזכר לעיל, לפיו "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". מן הראוי להביא " :את לשונו של הרמב"ם בהקשר זה הורו מקצת הגאונים שכל אשה שתבעל בפני עדים צריכה גט. חזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. ... וכל הדברים האלה רחוקים הם בעיני עד מאד מדרכי ההוראה ואין ראוי לסמוך עליהן. שלא אמרו חכמים חזקה זו אלא באשתו שגירשה בלבד או במקדש על תנאי ובעל סתם שהרי אשתו היא ובאשתו היא שחזקתו שאינו עושה בעילת זנות עד שיפרש שהיא בעילת זנות או יפרש שעל תנאי הוא בועל. אבל בשאר הנשים הרי כל זונה בחזקת שבעל לשם ז נות עד שיפרש כי הוא ( "...לשם קדושין,שם יט.) 17 .תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם, סימן נב 18 .שו"ת הריב"ש, סימן ו 9 מכריחים את החתן להכריז על כוונתו לתת ל כל ה חפץ בעל ערך. ל "כן אין כאן "נתן הוא ואמר הוא ו טקס זה אינו דומה כלל לקידושין שבהם קיימת חובה כזו( כגון נתינת טבעת ה מקובל ת )כיום . ,הריב"ש מכריע כי אף על פי שהזוג מתגורר בפומבי כזוג נשוי, אין סיבה לחשוד ביחסי המין שלהם כמקודשים אפילו דרך העיקרון :התלמודי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות "דכיון שהתנו בנישואין בחקות העובדי כוכבים ובבית במותם מפי הכומר, הרי הוא כאילו פירשו שאין דעתם לשם קדושין כדת משה ויהודית, אלא בדרכי עובדי כוכבים, שאינן בתורת קדושין וגיטין. ואם כן אינה כנשואה, אלא שהיא אצלו כמו פל ."גש האמירה של הריב"ש, שנ י שואין ־ לא דתיים בין בני זוג יהודיים עומדים כהצהרה מובהקת נגד קידושין, היא אמירה חשובה לענייננו. היא פותחת דלת חשובה להתייחסות הלכתית לזוגות שבמפורש אינם מתחתנים ב קידושין הלכתיים. בנוסף, חשוב לשים לב כי הריב"ש אמנם רואה בזוגיות הזאת יצור חוקי ־ ,חברתי שהרי הוא מגדיר את הא י שה כפילגש– ,ישות מוכרת בחברה הדתית בימי הביניים שאין לה השלכות על מערכת הקידושין וה.גירושין19 הוא מציין גם כי אין ספק שה שה יא יה יתה נידה ,שכן לא היו מקוואות זמינ ים לאחר ,ההמרה הכפויה ומאחר שיחסי המין שלהם באותו הזמן הי,ו אסורים ה עיקרון התלמוד י ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" אינ ו מתקיים במקרה ה .זה הריב"ש מוסיף גם כי הבעל לא מינה עדים בזמן הנישואין , ולכן אין לחשוש שהתקיימו קידושי ביאה. רבי ישראל איסרל ן ( 1390 – 1460 ), אוסטריה המוכר יותר בשם ספרו'תרומת הדשן' , הגיע גם הוא למסקנה דומה. הוא כותב באחת מתשובותיו20 שה יא על צעירה אשר' כריסה בין שיניה' (כלומר, בהריון מתקדם) שבאה לפניו בטענה שההריון הוא מאדם שהבטיח להתחתן איתה. האיש הכחיש את כל טענות האבהות וטען שיש לו הוכחה לכך שהא י שה הצעירה אכן ה י יתה מופקרת. בהתחשב בהכחשתו, ה שה יא רצתה רשות להתחתן עם גבר אחר. השאלה שנבדקה ה י.יתה אם יש צורך בקבלת גט על סמך תביעת האבהות שלה ב תשובתו, הרב איסרל ן מסכים בסופו של דבר עם הרמב"ם כנגד הגאונים, ו אינו מחשיב יחסי מין לפני הנישואין כמעידים .על קידושין במהלך דבריו הוא מזכיר :מקרה אחר שהופיע לפניו יהודי מומר שהתחתן עם יהודייה שהתנצרה, בנוכחות כומר. לאחר זמן מסוים היא חזרה בתשובה ונישאה ליהודי אחר. התעוררה השאלה לגבי תוקף נישואיה לבעלה הראשון, והאם נחשבה לא י שה נשואה. תרומת הדשן התיר את הנישואין הש נ יים, שכן היא ו בעלה 19 :לסקירה על המעמד ההלכתי של פילגש, ראו בפסק הדין של הרב יצחק זר, דיין בבית הדין הרבני האזורי תל אביב http://www.daat.ac.il/he-il/mishpat_ivri/havot-daat/mishpaha/zar-pilegesh.htm ; וכן במאמרו של צבי זוהר, "זוגיות על־פי 'ההלכה ללא חופה וקידושין", אקדמות יז (תשס"ו), עמ11 – 31 , ובתגובות למאמרו מאת מספר רבנים.ורבניות בהמשך אותו הגיליון 20 .שו"ת תרומת הדשן, סימן רט 10 המומר הלכו לכומר להתחתן, ולכן בוודאי לא התכוונו לטקס של קידושין כדת משה וישראל. איננו צריכים ליישם את החזקה "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" במקרה כזה, טוען תרומת הדשן, ובכך מתיר את נישואיה השנ יים ב מהלך דומה ל זה של הריב"ש . כלומר, אפילו אם היה טקס נישואין, ולא רק קיום יחסי מין, .עדיין אין זה נחשב כקידושין על פי ההלכה ,לבסוף הרדב"ז (רבי דוד בן זמרה; 1479 – 1573 ., ספרד), כתב על בעיה זו21 הוא חוזר על טענתו של ריב"ש, כי מי שנישא בנוכחות בית משפט לא יהודי, וכן מי שפוגע באיסורי התורה כגון נידה, אינו מתכוון להינשא ע ל פי ה הלכ ה ולכן הנישואין הללו חסרי משמעות מבחינה הלכתית. מגמת פסיקות אלו היא לצמצם את הכלל התלמודי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות– בהתאם למגמתו .של הרמב"ם יש לציין כי ישנם שני ראשונים ש .פסקו נגד שיטת הרמב"ם רבי( משה בן יעקב מקוצי ה מאה ה־13, צרפת ,) מחבר 'ספר מצ ו ות גדול' )(סמ"ג, ,כתב שגם אם איש יבצע קידושין עם פחות מפרוטה (מטבע חסר ערך כמעט שאינו נחשב מטבע חוקי למטרות נישואין), הנישואין תקפים, משום שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות– זאת!אף על פי שפרוטוקול הקידושין פגום ,פוסק אחר הרא"ה (הרב אהרן הלוי ; 1235 – 1303 ,ספרד), טען כי איננו זקוקים לעדי ייחוד כשה שה יא ,חיה בפומבי עם גבר ומתנהלת .כאשתו למרות שתשובתו ,של הריב"ש הנזכרת לעיל דוחה במפורש את דעת הרא"ה22 חלק מהאחרונים המשיכו לפסוק כמוהו במהלך המאות שבאו אחריו , ועמדתו נותר ה כ עמדת מיעוט, אך עדיין נוכחת בשיח ההלכתי . עם זאת, בסוף המאה ה ־17 ', 'בית אפרים23 ( רבי'אפרים זלמן מרגליות) ו'שאגת אריה24 (אריה ל י יב גינצב ו רג) קבעו .כי בזמננו אין לנו עוד יכולת הלכתית לקבוע כיצד עדים מיועדים לייחוד או לביאה25 בכך הם דחו באופן מוחלט את דעת הרא"ה, שטוען למעשה כי כולנו עדי ייחוד וביאה כאשר אנו מכירים בזוג שחי בפומבי כגבר 21 .שו"ת הרדב"ז, חלק א, סימן שנא 22 .וכך גם לכאורה אצל הנודע ביהודה בתשובותיו, אבן העזר, סימן נב 23 .בית אפרים, אבן העזר, סימן מא 24 .שו"ת שאגת אריה, הוספות, סימן א 25 עדי ייחוד שהאשכנזים נוהגים אחרי החופה והקידושין, בכניסת החתן והכלה לבד לתוך מבנה, הם מעשה סמלי שאינו משפיע על .תקפות הנישואין 11 שה יאו. דעתם של ה'בית אפרים' וה'שאגת אריה', הפכה להיות הדעה ההלכתית הדומיננטית: מעשי ייחוד .וביאה ללא טקס קידושין אינם יכולים לאמת ולבסס את הקידושין בדורות האחרונים , הוסיף הרב מאיר יששכר מ ז,וז26 כי גם אם היו עדים תקפים מבחינה הלכתית בטקס נישואין אזרחי, העובדה שהעדים לא הוגדרו ככאלה וכי נכחו גם עדים לא כשרים כמו קרובי משפחה, פוסל .את כל ההליך והופך אותו לנישואין לא קבילים מבחינה הלכתית בהתבסס על דעותיהם של הריב"ש, תרומת הדשן והרדב"ז, יחד עם הדחייה הברורה של הרמב"ם את עמדת הגאונים באשר לקיום יחסים מחוץ לנישואין– עמדת רוב האחרונים אינה מכירה בנישואי ן אזרחיים, ואף בנישואין דתיים מחוץ למבנה ההלכתי האורתודוכסי (כגון רפורמי י)ם או קונסרבטיביים, כקידושין. ואמנם, השולחן ערוך27 קובע כי רק קידושין הופכים שה יא ל נשואה ('אשת איש'). גם אם אדם מייעד שה יא כאשתו, ללא קידושין, בית הדין הרבני יכול לכפות אותו להיפרד ממנה, כי הם לא נחשבים נשואים, וביאתו .נחשבת לביאת זנות הרמ"א (רבי משה איסרליש ) בהגהותיו מוסיף כי אין ספק, זוג הנישא בטקס ללא קידושין– לא עשו דבר הדומה לקיד ושין , ולא יידרשו לגט כדי להיפרד . ,עם השנים החל מאמצע המאה ה ־17 בהולנד, בגרמניה ובהונגריה, שאלות הלכתיות על נישואי ן אזרחיים החלו להתעורר בצורה מפורשת יותר . פוסקים מבית המדרש'עץ חיים,' באמסטרדם28 ו המהר"ם שיק (רבי משה בן יוסף שיק; 1807 – 1879) מהונגריה, 29 פסקו כי נישואי ן .אזרחיים אינם תקפים מבחינה הלכתית ואין צורך בגט בתחילת המאה ה ־20 קבע הרב משה מרדכי אפשטיין30 כי נישואי ן אזרחיים הם סימן ברור לכך שהזוג דחה את הקידושין, בטענה ש אם לקיחת מישה י לתוך הבית שלך היא עילת קידושין, המשנה הייתה מצביעה על ארבעה סוגים של קידושין ו.לא שלושה לכן, חיים בפומבי כב ני זוג ללא קידושין פורמליים, אינם יוצרים את מעמדם ההלכתי של נישואי ן. רובם המכריע של פוסקי ההלכה העכשוויים אינם מכירים בתוקף ההלכתי של נישואין אזרחיים. רשימה חלקית כוללת את ברה חיים עוזר גרודזינסקי, שהתיר ל שה יא י שה יתה נשואה בנישואין אזרחי ים ,והתגרשה 26 :הרב מאיר יששכר מזוז, "שאלת נשואין אזרחיים ותוקפם", בתוך אוריתא טו: קידושין ונשואין (תשמ"ו), עמ' ריט– .רמז 27 .אבן העזר, כו, א 28 פרי עץ חיים– שאלות ותשובות, בית.מדרש הגדול של עץ חיים אמשטרדם, תנא, שאלה א 29 .שו"ת מהר"ם שיק, אבן העזר, סימן כא 30 .שו"ת לבוש מרדכי, אבן העזר, סימן מא 12 להתחתן עם כהן – כאילו הייתה רווקה; 31 הרב צבי פסח פרנק, 32 הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 33 הרב אליעזר ולדנברג, 34 הרב עובדיה יוסף, 35 , הרב אליהו בקשי דורון, 36 הרב של ום משאש, 37 הרב שאר ישוב כהן, 38 הרב משולם ראט ה39 והרב שלמה דיכובסקי. 40 .ד סיכום ראשון– המתירים א י שה ללא גט, לאחר טקס שלא הוגדר כקידושין א. ההנחה התלמודית "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", אינה חלה כאשר בני הזוג בוחרים במתכוון בטקס נישואין שאינו.הלכתי ב. ההנחה התלמודית הזו איננה חלה גם על זוגות שאינם שומרים בדרך כלל על אורח החיים ההלכתי. הוכחה לכך היא התעלמותם מהאיסור המקראי על קיום יחסים כאשר ה שה יא היא נידה, ה באה לידי ביטוי בכך שאינם שומרים על טהרת המשפחה ואינם משתמשים במקווה. לכן זוגות שאינם שומרי מצוות אינם יכולים להיחשב נשואים בהתבסס על חייהם המשותפים בלבד, ללא קידושין הלכתיים. ג. הרוב המכריע של הראשונים, ובעקבותיהם רבים מהאחרונים, מסכימים כי אם העדים לא יועדו במיוחד כעדי ייחוד, לא חלו קידושין. קידושין המבוססים על עצם קיומם של יחסי מין בלבד, אינם יכולים לחול – גם כאשר בני הזוג חיים בפומב י כאיש וא י שה. מתברר כי אין לנו עוד יכולת הלכתית לייעד עדי .ייחוד וביאה ד. הא י.שה במקרים כאלה אינה נחשבת נשואה מבחינה הלכתית, ולכן אין היא צריכה גט .ה נישואין יהודיים ללא טקס קידושין הלכתיים– ?האם אפשרי ( הרב יוסף אליהו הנקין1881 – 1973 ,) פוסק הלכה בולט באמריקה במאה העשרים, קבע בתוקף כי נישואין חילוניים ורפורמים מחייבים מבחינה הלכתית. הוא היה מחמיר במיוחד בעניין זה, לעומת כל הפוסקים שהיו לפניו. גישתו מבטאת את הרעיון שהיחסים הזוגיים, בכל צורה שהיא, משקפים מחויבות העוקבת אחרי 31 שו"ת אחיעזר, חלק ד, .סימן נ 32 לרב פרנק עשרות תשובות בענ י .ין ראו לדוגמ ה.: שו"ת הר צבי, אבן העזר סימן עד 33 לרב הרצוג עשרות תשובות.בעניין :ראו לדוגמה.היכל יצחק, אבן העזר, סימן לא 34 לרב ולדנברג עשרות תשובות :בעניין. ראו לדוגמה.ציץ אליעזר חלק כ, סימן א 35 לרב עובדיה עשרות תשובות :בעניין. ראו לדוגמה.יביע אומר ז, אבן העזר ז 36 הרב אליהו בקשי דורון, "חוק נשואין וגירושין– ,"?היצא שכרו בהפסדו תחומין"כח (תשס ח '), עמ99 – 107 37 ה רב שלום משאש, ו הרב מנשה ,)קליין (הקטן"נישואין אזרחיים וממזרות" ,תחומין כד )(תשס"ד ', עמ181 – 187 . 38 הרב שאר ישוב ,כהן"י בענ ין נ י שואים אזרחיים" ,תחומין ג )(תשמ"ב , 'עמ154 – 167 . 39 .שו"ת קול מבשר, חלק א, סימן כב 40 :הרב שלמה דיכובסקי, "נישואים אזרחיים", בתוך תחומין 'ב (תשמ"א), עמ252 – 265 . 13 המחויבות המובעת בטקס הקידו שין– וכתוצאה מכך גם יש להם תוקף משפטי של קידושין. הוא טען בתוקף לאורך כל ספרו, שנקרא פירוש איברא, כי עצם היות ה זוג ידוע ים בציבור כאיש ו שה יא, הוא תנאי מספיק כדי לדרוש גט ; בייחוד אם ה תקיים טקס נישואין כלשהו– אפילו אם העדים לא היו כשרים, או שהטקס נערך על ידי רב רפורמי. במקרים כאלו ה שה יא צריכה לקבל גט על מנת להתחתן ב שנית. לחומרה זו יש השלכות עצומות לע מאות אלפי יהודים ברחבי העולם שנישאו והתגרשו בטקסים לא ־ הלכתיים, ולאחר מכן נישאו מחדש והולידו ילדים מנישואין שניים . לפי חומרה זו הילדים שנולדו מהנישואין השניים יוגדרו כממזרים. ( הרב משה פיינשטיין1895 – 1986), פוסק הלכ ה חשוב נוסף שחי אף הוא באמריקה, דחה בתקיפות את תוקף הנישואי ן האזרחיים או הרפורמיים. בסדרת תשובות שכתב בסוף שנות החמישים, הוא מתווכח עם הרב הנקין, ומאש ש את פס תו קי של הריב"ש. עם זאת, מתוך כבוד לד עה המנוגדת, הוא טוען שבכל המקרים יש :לנסות ולהשיג גט ... ולכן אם היו אנשים כשרים היתה צריכה גט מטעם חזקה אין אדם בועל בעילת זנות וגמרו ובעלו לשם קידושין, וכשאפשר יש להצריך גט גם באנשים שאינם שומרי תורה וכמו שנוהגין אנחנו להצריך גט. אבל אם אי אפשר להשיג גט והיא עגונה נראה שיש לסמוך על הריב"ש שפסקו כותיה הרמ"א בסימן כ"ו סעיף א' והמחבר בסימן קמ"ט סעיף ו' דבאלו שמופקרין לעבור על איסורי התורה שאין .בהם חזקה זו הוא כזנות בעלמא שאינה צריכה גט ... אבל במופקרין לעבור על כל איסורי התורה ונוהגין כנכרים ודאי מופקרין לא .יסור זנות של כל עריות וכ"ש לאיסור פנויה ואין צריכין גט מדינא .ולכן במקום עיגון יש להתירה לעלמא בלא גט ... והעיקר לדינא שאינה צריכה גט ... ולכן למעשה ישתדל כתר"ה למצא הבעל ולהשיג ממנו גט, ואם אי אפשר להשיג גט מהבעל יש להתירה לעלמא בלא .גט41 מלבד ה ,רב הנקין פסק משמעותי נוסף בהקשר זה הוא של הרב יוסף רוז י ן, הידוע בכינוי'הרוגצ'ובר'. פסיקתו42 מבוססת על כך שלגויים (או 'בני נח', כפי )שהם מכונים בשפה ההלכתית יש מערכת יחסים שהם מגדירים כנישואין אך' איננה קידושין ' הלכתיים , ו בכל זאת אם שה יא מקיימת יחסים עם גבר שאינו בעלה הם רואים בכך ניאוף ,, והאיסור על הניאוף הזה מעוגן ב'שבע מצוות בני נוח. לדברי הרוגצ'ובר, לפי אותה התפיסה גם יהודים שחיים יחד במערכת יחסית מחייבת (אף אם ללא המעמד ההלכתי הפורמלי) יוצרים קני ין , כלומר 41 .אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן עה 42 צפנת פענח (ורשה) חלק א, כז; וצפנת פענח (דבינסק) פרקים א– .ד 14 קשר חוקי הדומה לנישואיהם של בני נח, ,ולכן כדי לפרק את ה נישואין הללו ה שה יא זקוקה לקבל גט. עם 'זאת, את הגט במקרה כזה הוא מכנה 'גט פטור, שדומה יותר ל גט שחרור שאדון ישראלי נותן לעבד הכנעני שלו כשהוא משחרר אותו, ולא בדיוק דומה לגט פיטורין )(גירושין שגבר נותן לאשתו כדי לסיים את קשר י הנ .שואין מאחר ש הרב רוז י ,ן אינו מחייב גט פיטורין הציע הרב שאר ישוב כהן ש ניתן אולי לראות במסמך גירושין אזרחי שחרור מהקני י.ן43 קולות אחרים במחנה זה מביאים טענות אחרות המצדדות בתוקפם ההלכתי של נישואין אזרחיים. לפי טענה ,אחת קיימ ו ת צור ות קניין אחרות המתקפות את הנישואין, כגון באמצעות מסמך הנישואין, באמצעות הערך של המסמך שהוא שווה יותר מפרוטה, או באמצעות חילופי טבעות . טענה אחרת אומרת ש לא כל האנשים הנישאים באופן אזרחי מקיימים יחסים עם כשה יא שה ב נידה. טענה נוספת היא שהנישואי ן האזרחיים של ,זוגות שלא הייתה להם כל אפשרות לחתונה יהודית(למשל, בגלל מדיניות הממשלה בברית המועצות בעבר,) עשויים להי חשב כ קידושין– בניגוד לזוגות שבכוונה.בוחרים להימנע מהקידושין ההלכתיים44 למרות דעתם של רוב הראשונים, לפיה אין לראות את הנישואין האזרחיים כבעלי מעמד הלכתי, העמדה דה ־ פקטו בימינו היא לדרוש גט לחומרה , ללא קשר למעמד ההלכתי של הנישואין )(כפי שדרש הרב פיינשטיין . אם יש מקרה של נישואין אזרחיים שבו אי אפשר לקבל גט, יש מקום להקל בכך; אך באופן כללי, כאשר זוג יהודי שנשוי בנישואין אזרחיים מגיע לפני בית הדין הרבני כדי ליישב הסדר גירושי ן ,הוא יידרש ל.גט לדעתנו, מלבד הכבוד לדעה המנוגדת, שה וא גורם משמעותי בשיח ההלכתי, קביעה זו משקפת את ההכרה בנקודה האמיתית שביסוד טענתם של הרב הנקין והרוגצ'ובר – ש אי אפשר לפטור כלאחר יד חיים משותפים של גבר וא י שה, על כל הכרוך בכך . מצד שני, ההכרעה העקרונית שאין מדובר בנישואין הלכתיים , משאירה פתח חשוב לפתור את .בעיית הממזרות החמורה ו . סיכום שני– המחייבים גט גם לאחר טקס קידושין לא הלכתי .א בקרב פוסקי המאה העשרים יש עמדת מיעוט הרואה בנישואי ן אזרחיים דמיון לקידושין (אם כי פרט לרב הנקין, לא נראה שמישהו פוסק באופן מוחלט ש ל נישואין אזרחיים יש תוקף הלכתי זהה לקידושין). בשל עמדה ,זו בתי הדין הרבניים דורשים לתת גט ,בנישואין אזרחיים אלא אם מדובר ב ,מצב שבו לא ניתן להשיג גט .מסיבה זו או אחרת 43 " ,הרב שאר ישוב כהן בעניין ,"נישואים אזרחיים תחומין 'ג (תשמ"ב), עמ1 – 14 . 44 הרב ש ,"למה דיכובסקי, "נישואים אזרחיים תחומין 'ב (תשמ"א), עמ252 . 15 ב.. אם בני הזוג מבקשים להיות מוכרים על ידי הרבנות כזוג נשוי, עליהם להינשא מחדש בקידושין הלכתיים ז . האם ו כיצ?ד יכולים נישואין דתיים ואזרחיים להתקיים יחדיו כיום במדינת ישראל הולך ומחריף המשבר בין האפשרויות החוקיות לבין הצורך בשטח לכינון נישואין אזרחיים. משבר זה קשור ל כמה חזיתות– דתית, לאומית, תרבותית, חברתית ו דמוקרטית ; והוא מוביל ל .דרישה גוברת לשינוי במדיניות הנישואין האזרחיים בישראל בעקבות העלייה מחבר המדינות נוצרה מציאות של מאות אלפי אזרחים שאינם יכולים להינשא בישראל משום שאינם מוכרים כיהודים. בנוסף, יש מספר רב של זוגות שאינם מסוגלים להינשא על פי ההלכה היהודית, וישנם גם אלפי אזרח ים ישראלים המוכרים כיהודים– אך בוחרים לנסוע לקפריסין או למקום אחר כדי להינשא בחתונה אזרחית. יש גם מספר גדל והולך ש ל זוגות המעוניינים להינשא בטקס יהודי אך לא אורתודוכסי , ונאלצים לעבור על החוק כשהם בוחרים להתחתן אצל.רב רפורמי או קונסרבטיבי ,בנוסף יש רבנים הבוחרים באופן מכוון עדים לא כשרים כאשר הם עורכים חופות של זוגות שאינם מחויבים לתורה ולהלכה, על מנת למנוע מקרי ניאוף וממזרות פוטנציאליים; במקרים שבהם בני הזוג לא יירתעו מהאיסור ההלכתי על קיום יחסים מחוץ לנישואין בתקופות של פרידה או בהמתנה לגירושי ן. 45 לעומת נוהג זה טען הרב הראשי לשעבר הרב אליהו בקשי דורון, 46 כי נישואי ן אזרחיים יהיו אפשרות ,טובה יותר לזוגות כאלו העדיפה על פסילת .הקידושין בחשאי במחנה הדתי לאומי, הרב יהודה עמיטל הכיר בתחילה בצורך לאפשר נישואי ן אזרחיים אך ורק לזוגות האסורים להינשא על פי ההלכה היהודית, אך בשנת תשס"ז הוא הרחיב את עמדתו כדי לכלול אופציית נישואין אזרחית פתוחה לכל אזרחי ישראל – מתוך הנחה שרק זוגות מועטים באמת יהיו מעוניינים באפשרות זו, וכי אלו שנסעו לחו"ל להתחתן אזרחית עושים זאת לע י תים קרובות כד י למחות על כפייה דתית. הר ב יובל שרלו יצא להגנה על'ברית הזוגיות' באתרים'כיפה' ו'מורשת' כפתרון ,לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל .תוך שמירה על מרכזיות הנישואין ההלכתיים לזוגות המסוגלים להינשא דרך הרבנות 45 הרב אליהו בקשי דורון, "חוק נשואין וגירושין– ,"?היצא שכרו בהפסדו תחומין 'כח (תשס"ה), עמ99 – 107 ,. כפי שמתואר במאמר במקרים כאלו הדרך המקובלת כיום היא לומר בדיעבד שהעדים לא היו כשרים, וכך פותרים את .חשש הממזרות 46 .שם 16 ,לדעתנו נדרשת כיום גישה חדשה, אשר תעודד נישואין דתיים על פי ההלכה כטקס הבחירה של רוב אזרחי ישראל היהודים, יחד עם אפשרות משפטית של נישואין אזרחיים .למי שיבחר בכך,במסגרת זו הרבנות הראשית צריכה להשתתף, לעזור ו לקחת חלק פעיל ב.עיצוב התהליך הזה, כך שהעמדה ההלכתית לא תיפגע אפשרויו ת שונות הוצעו עד כה במסגרת סוגיה ציבורית זו. נסקור את ארבע המרכזיות שבה ן: 1 .מערכות מקבילות לנישואין דתיים ולנישואין אזרחיים שני מבנים משפטיים מקבילים לנישואין, בהם ניתן לבחור בין נישואין אזרחיים לבין נישואין .דתיים המסלולים ינוהלו בנפרד, ללא כל אינטראקציה ;ביניהם זוגות יחליטו בעצמם ב איזה מסלול לבחור– דתי או אזרחי, אבל החוקים עבור כל מסלול יהיו נפרדים ונבדלים זה מזה: נישואין אזרחיים יסתיימו בגירושין אזרחיים ונישואין דתיים בגירושין דתיים. אם שה יא הנשואה בטקס דתי אינה יכולה להשתחרר מהנישואין ההלכתיים בגלל סרבנות של בן זוגה, היא לא תוכל לנצל את האפשרות האזרחית לגירושין . המדינה תכיר בשני ה מסלול,ים אך לא תוכל לקבוע כל סוג של מדיניות אוניברסלית בנוגע לנישואין ולגירושין, משום שמסלול הנישואין הדתי ייקבע על ידי הרבנות בלבד . כלומר, המדינה לא תועיל לכל אזרחיה כגוף מ רכזי של דיני הנישואין והגירושין, גם אם המסלול האזרחי יתחיל לפתח קודיפיקציה שיטתית של חוקים כאלה . עבור אלו שכן מעוניינים בטקס דתי, אך לא ־ אורתודוכסי, לא תהיה האפשרות להינשא בטקס כזה, שכן מסתבר כי המסלול הדתי יהיה אורתוד ו.כסי בלבד ,מכיוון שכך חשש אחד שעול ה מהצעה מעין זו הוא ש הוא ירחיק .יהודים מסורתיים רבים, שאינם אורתודוכסיים, מלבחור להינשא דרך הרבנות 2. ברית הזוגיות– איחוד אזרחי ברית הזוגיות יה א הסכם בין שני שותפים להקמת התא המשפחתי. זוגות שאינם מעוניינים בחתונה דתית, או שאינם יכולים להינשא על פי ההלכה, יוכלו למסד את מערכת היחסים שלהם במסגרת חוזה מיוחד. לזוגות תינת נה הזכויות והחובות המשפטיות שהחוק האזרחי הישראלי נותן כיום לזוגות נשואים, כגון זכויו ת סוציאליות, זכויות ירושה, זכויות קניין, מזונות וזכאות לאמץ ילדים. המערכת תהיה מקבילה למערכת הנישואין והגירושי ן ,הדתיים ו בדומה ל א פשרות מספר1 .עם שני המסלולים, לא יהיה קשר בין שתי המערכות ,במתכונת זו מערכת ה נישואין המרכזית תיוותר בידי בתי הדין ה ,רבניים אך' בנוסף לה תורחב ברית הזוגיות' המצומצמת שהוזכרה לעיל, שכבר קיימת כיום במדינת ישראל לאנשים המוגדרים חסרי דת, ותתאפשר לכל המבקשים חלופה לרבנות, כפי שהציע שחר ליפשיץ. זוגות שבוחרים באפשרות ה זו יעשו זאת במודעות מלאה ו בכוונה מוצהרת שהם מתכוונים להתחתן שלא באמצעות קידושין הלכתיים . כלומר, הם יידרשו להצהיר כי 17 ,כניסתם להסדר זה אינה משקפת כוונה להינשא על פי ההלכה. בנוסף יידרש לחוקק חוק מפורט שיסדיר את פירוק האיגודים הללו, .כולל הנחיות להסדרים כספיים בין השותפים הנחיות אלו יכללו אפשרות ל גירושין ללא אשם שאינם קיימים כיום בישראל, בשל ההגבלות ההלכתיות הדתיות הנוגעות לגירושי ן. 47 הטענה המרכזית המוצגת כנגד הצעה זו היא כי היא מותירה שוב את הנישואין והגירושי ן רק תחת סמכותם של בתי הדין הרבניים וההלכה, שכן איחוד אזרחי נמנע באופן בולט מהשימוש במונח'נישואין' ,. מצד אחר למר ות שזוגות תחת ברית הזוגיות יהיו מוגנים מבחינה משפטית, העדר ההגדרה של זוגות כאלו כנשואים כבר מחליש בעיני רבים את כל הקונסטרוקציה הזו מבחינה מהותית ואולי גם מבחינה משפטית. ,כלומר כביכול מוסד זה ו 'פחות רציני' .מאשר מוסד הנישואין הנורמטיבי אפשרות זו גם איננה מספקת פתרונות לאזרחים המבקשים נישואי ן דתיים אך לא ־ אורתודוכסי י.ם ,מהצד השני הצד הדתי ־ חרדי חושש כי הצעה זו מחלישה את בתי הדין הרבניים בתור הסמכות המשפטית הבלעדית ,בענייני מיסוד זוגיות.ומעניקה לגיטימציה ליחסי מין שאינם מקודשים על פי ההלכה היהודית למרות החששות משני הצדדים, המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק רבות בקידום ברית הזוגיות ו מנסה לשכנע את שני הצדדים לנוע לכיוון זה: האוכלוסייה החילונית ־ ליברלית בישראל מקבלת מבנה לגיטימי מבחינה משפטית שבה הם יכולים'להינשא' באופן יעיל ולהיות מוכרים על ידי המדינה .על ידי הקביעה שהם מכוונים להינשא במוצהר ללא קידושין, הם נמנעים מהצורך ההלכתי להגיע לבית הדין הרבני על מנת .לסדר גירושין .מאידך, בתי הדין הרבניים שומרים על המונופול בכל הקשור למוסד הנישואין היהודיים ולמוסד הגירושין ההצעה שומרת על שלמות הלכתית משום שהיא מבחי נה בצורה ברורה בין נישואין באמצעות קידושין, לבין מבנה זוגי השווה במעמד ו המשפטי.לנישואין 3 .הפרדת דת ומדינה בדיני נישואין וגירושין הפרדה מוחלטת בין הרבנות והמדינה, כפי שה צי ע פ נחס שיפמן, על פי שיטת הנישואין והגירושי ן המתרחשים בדמוקרטיות מערביות כמו ארצות הברית, אנגליה וצרפת. נישואין וגירושין ייערכו על פי המשפט האזרחי. אם זוג עומד בסטנדרטים ש המדינה דורשת ו מקבל רישיון להתחתן, בני הזוג יוכלו לבחור את סוג טקס הנישואין שהם מעוניינים בו .ו כך גם לגבי גירושין . כל עוד בני הזוג ,מבקשים רישיון נישואין ומסמך גירושין עם המדינה על פי אמות המידה של דיני הנישואין והגירושין הממלכתיים , המדינה לא תתערב, ו לא תהיה תחרות בין 47 ראו במאמרם של וסטרייך ושיפמן (לעיל הערה5 .) 18 המדינה לדת . בנוסף, המדינה לא תתערב בטקסים הדתיים הנוגעים לנישואין או לגירושין, אלא אם כן קיים מצב שבו אדם מסרב באופן שיטתי לתת לאשתו גירושין דתיים, ובמקרה זה המדינה יכולה עדיין להשתמש בכל המשאבים העומדים לרשותה לשחרר את ה שה יא . חוקי הדת לנישואין ו ל גירושי ן יהיו תחת פיקוח של בתי דין רבניים או של רבנים בקהילות שבהן .בני הזוג נישאים נוסף על כך, זוגות י ו כלו לבחור בטקסים יהודיי ם אך לא אורתודו כ סיים, וזוגות בין ־ דתיים י ו כלו להינשא בטקס דתי. שילוב כזה ומערכת ההתאמה יהיו דומים מאוד ל זו של ה מערכת האמריקנית לנישואין וגירושי ן. הסכנה בהצעה זו היא ש זוגות שנישאו בקידושין עשויים להתגרש ללא ,גט כשר ולא יהיה מנגנון להסדרת מערכת כזו. הדבר עלול להוביל לפיצול בין הקבוצות השונות בארץ, קהילות דתיות וחרדיות עשויות להרכיב מערכת רישום משל עצמן, ועלולים להיווצר חלילה .שני עמים יש לציין, עם זאת, שהבעיה הזו קיימת בכל הקהילות היהודיות מחוץ ל מדינת ישראל , ויש דרכים .להתמודד עמה 4 .מערכת נישואין משולבת ברוח אמנת גביזון־מדן מערכת פלורליסטית מהסוג המומלץ על ידי 'פרופ רות גביזון ו הרב יעקב מדן, ב ה קיימת סינרגיה בין המבנים הדתיים והאזרחיים. כמו בהצעה של שיפמן, ה רישום הראשוני לנישואין יתבצע באמצעות ערוצי המדינה הרשמיים , ובני הזוג יבחרו את סוג טקס הנישואין שהם רוצים. החידוש של ההצעה הוא במבנה הגירושין . בהכירה ,במורכבות הגירושין אמנת גביזון ־ מדן מציעה שאדם,, איש או אישה יוכר כ פנוי ו יכ ש ל להינשא מחדש אך ורק אם הוא עומד בקריטריונים הדתיים .להגדרה זו אמנם את האישור להינשא מחדש ייתנו המוסדות הממלכתיים, אך על פי .קריטריונים הלכתיים עיקרון זה יאפשר מידה מסוימת של שליטה הלכתית על מוסדות הנישואין, וחשוב יותר, על ה גירושי ן . זוהי פשרה המתייחסת לחששות הדתיים של ניאוף וממזרות . אף על פי שמדובר במונופול מסוים על ה גירושי ן , סביר להניח כי זוגות שיסרבו לעבור גירושין הלכתיים לאחר נישואין אזרחיים, או אפילו לאחר ני שואי ן בטקס לא אורתודו סי כ – לא ייאלצו לעשות זאת על פי עמדת הרוב, .כי נישואין כאלה אינם מוכרים בהלכה :בכך טמון יתרון נוסף של הגישה המשלבת המוסדות הממלכתיים יכריעו ע ל פי גישת הרוב בהלכה בנושאים אלו (כפי שהראינו במאמר זה), וכך ,הנשים לא יוגדרו כנואפות וילדיהן לא .יסומנו כממזרים בגישה משולבת זו, המערכת תאפשר גירושין אזרחיים לצורך בניית הסכמים כספיים ואישיים, תמיכה בילדים וכ ,דומה אך תחייב נוכחות של בית דין רבני כדי לסדר גירו שין כאשר בני הזוג נשואים ב קידושין הלכתיים . 19 זוגות שבוחרים בנישואין דתיים יהיו חייבים להבין את ההשלכות ההלכתיות של בחיר תם, 48 כדי שייכנסו אליו עם בחירה מודעת ואחראית.על תוצאותיה האפשריות ח .מילות סיכום נראה שישנן שתי אפשרויות שאות ן יש לבחו ן באופן מלא על ידי הרשויות הרבניות והמשפטיות, על מנת להתמודד עם סוגיות דתיות, אזרחיות ומשפטיות ש.יש לפתור בעתיד הקרוב האפשרות הראשונה היא' ברית ה זוגיות', אשר אם תיושם במלואה, תהיה זמינה לכל האזרחים. אפשרות זו נמנעת מ שימוש במושג'נישואין ' ביחס לכל דבר שאיננו .קידושין על פי ההלכה'המדינה תכיר ב ברית הזוגיות' במלוא,ה ותעניק לזוגות שיבחרו בה את כל הזכויות המגיעות על פי חוק ,לזוג נשוי. כאמור זוהי פשרה, אך היא משרתת את שנ י המחנות– הן ה חילוני והן ה דתי, על ידי אפשרות ל מיסוד זוגיות כזו , יחד עם השארת שפת הנישואין כהגדרה דתית בלבד. האפשרות השנייה היא הצעתם של 'פרופ רות גביזון ו ה רב יעקב מדן, ש בה המדינה רושמת את בני הזוג .המבקשים להינשא ולאחר מכן מנפיקה את רישיון הנישואין הצעה זו מתבסס ת על מודל שכבר קיים במדינות אחרות, כמו אר צות הברית ואנגליה, שבהן המדינה החילונית מפקחת על מתן ר י שיונות נישואין, ואילו ,הרשויות הדתיות או האזרחיות מבצעות את הטקסים. בהצעה שתהיה ייחודית למדינת ישראל על מנת למנוע ,ממזרות המדינה תנפיק ר י שיון נישואין ל נישואין שניים רק אם ,בני הזוג יוגדרו פנויים מבחינה הלכתית ויותרו להינשא מחדש. לאור הניתוח ההלכתי שהובא לעיל, הדבר יגביל רק את הנשים שנישאו בקידושין הלכתיים , אך לא קיבלו גט כד ת .וכדין כמובן, המצב הזה, שרק נשים אלו תהיינה בסיכון לסרבנות גט, לא וי.כל להשאיר את הממסד הרבני אדיש מלחשוב על פתרונות מרחיקי לכת למקרים כאלו49 הנישואין היהודיים היו מזה זמן רב אבן הפינה של הזהות וההמשכיות היהודית במשך אלפי שנים. קידושין, 'האוצרים בתוכם את המילה 'קדושה, מצהירים כי הקב"ה נוכח בתוך האינטימיות והקדושה של קשרי הנישואין. כפי שמתואר במאמר זה, ברור כי ה משימה .העומדת לפתחנו אינה פשוטה אנחנו רוצים להמשיך את המסורת ולה .בטיח את שלמותו וקדושתו של מוסד הנישואין היהודיים שנמשך אלפי שנים 48 כלומר, האיסור ההלכתי לקיים יחסי אישות כאשר הזוג עדיין נשוי, גם אם הוא בתהליכי .פרידה וגירושין 49 במאמר זה לא ניכנס לעומק הבעיות המוסריות והדתיות בהשארת נשים במצבי עיגון. הפתרון של גביזון ומדן אמור לשחרר .בהרבה את השליטה הטוטלית בממסד הנישואין, ואינו מתייחס למוסד הגירושין ההלכתי 20 מאידך, עלינו להבין גם את האיום על מדינה דמוקרטית מודרנית שבה עשרות אלפי אזרחים אינם יכולים להינשא באופן חוקי. אמנם איננו רוצים לראות את האומה מתנפצת לרסיסים של קהילות שונות הפוחדות להכיר ז ו ביהדות ה של ז ו , אך יחד עם זאת אנו מודעים לכך ש ב מדינות אחרות הצליחו היהודים לשמור על שלמות הלכתית, למרות חוסר השליטה הדתית במוסדות הנישואין והגירושין. אנו גם מכירים בכך שההלכה התמודדה במהלך הדורות עם השאלה כיצד להגדיר את המעמד ההלכתי של טקסי נישואין או ח של יי שותפות המוכרים בציבור כנישואין, אך לא התבססו על קידושין כפי שהוגדרו על ידי ההלכה . כפי שראינו, הפוסקים ,התמודדו עם השאלה והגיעו למסקנה שנישואין כאלו אינם הלכתיים ואינם דורשים גירושין יהודיים ו בסופו של דבר הם.מקלים על כל החששות ביחס לממזרות אנו מקווים שפוסקי ההלכה והמנהיגים הדתיים של ימינו ,יואילו לפסוע בדרכם הסלולה של רבים וטובים , בהם פוסקים מהדורות הקודמים ,יטו אוזן להקשיב לרחשי הקהל , וישכילו למצוא את דרך המלך לאפשר לאזרחי ישראל תיקון למערך הנישואין והגירושין בישראל .תיקון מבוסס הלכתית ומשפטית ,שיעניק את האפשרות לכל אזרח להירשם לנישואין במדינה תוך חיבור ליהדות ולמסורת ישראל . תיקון שכזה עשוי דווקא להיות כלי מרכזי בחיזוק מוסד הנישואין כדת משה וישראל.