חומר רקע
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
:עריכה לשונית
מערכת
""דברי הכנסת
www.knesset.gov.il/mmm
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות
ל
השב ל תם ישראל
:כתיבה
אלירן זרד
:| אישור
יובל וורגן, ראש צוות
:תאריך
ז' ב
תמוז תש ה"ף ,
29
ב
יוני
2020
סקירה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן עניינים
תמצית
................................
................................
................................
................................
.......
1
1.
רקע
................................
................................
................................
................................
.. 3
1.1
תופעת בריחת המוחות
................................
................................
................................
.....
3
1.2
הטיפול בבריחת המוחות בישראל
................................
................................
......................
4
2.
נתונים
................................
................................
................................
...............................
6
2.1
מגמות שינוי בנתונים במשך השנים
................................
................................
.................
10
2.2
השוואה בין-לאומית של הגירת אקדמאים
................................
................................
.........
11
2.2.1
נתוני ה-
OECD
על מהגרים משכילים
................................
................................
..........
11
2.2.2
נתונים ודוחות נוספים
................................
................................
................................
13
3.
פעולות המדינה להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל
................................
..............................
15
3.1
תוכניות שפעילותן נסתיימה
................................
................................
............................
15
3.1.1
תוכנית מרכזי מצוינות( מחקריתI-CORE
)
................................
................................
...
15
3.1.2
התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים................................
................................
.........
16
3.2
תוכניות הפעילות כיום
................................
................................
................................
....
17
3.2.1
תוכנית חוזרים להייטק
................................
................................
...............................
17
3.2.2
משרד העלייה והקליטה– המרכז לקליטה במדע
................................
.........................
19
3.2.3
מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית למדעים
................................
............................
21
3.2.4
מלגות משרד המדע
................................
................................
................................
..
22
3.2.5
גיוס סגל אקדמי
................................
................................
................................
........
23
4.
סוגיות נוספות בנושא השבת אקדמאים מחו"ל
................................
................................
.....
24
4.1
התועלת הכלכלית בהשבת המוחות
................................
................................
.................
24
4.2
סיבות ליציאה מהארץ ולהישארות בחו"ל והתמודדות איתן
................................
................
25
נספח1
( : רשימת מרכזי המצוינות המחקרייםI-CORE
)
................................
................................
..
28
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנ
סת אביגדור ליברמן
וכמסמך עדכון למסמך שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע
של הכנסת בשנת2014
. המסמך עוסק בתופעה של ישראלים בעלי השכלה אקדמית השוהים בחו"ל
לאורך זמן –
תופעה
ש ."מקובל לכנות "בריחת מוחות
ב מסמך
ובא י
רקע כללי על התופעה ועל ההתמודדות של מדינת ישראל
עימ
ה בעבר ,, יוצגו נתונים מעודכנים על עזיבת אקדמאים ישראלים לחו"ל
תוך השוואה לנתונים בין-
,לאומיים ולבסוף
יוצגו הגופים הרלוונטיים המטפלים בנושא כיום והפעולות הנעשות כיום להשבתם של ישראלים משכילים מחו"ל
.ולקליטתם בארץ
:להלן עיקרי הדברים העולים מן המסמך
המונח "בר יחת מוחות" משמש בשיח הציבורי לתיאור הגירת כוח אדם מיומן או משכיל אל מחוץ
למדינה .
תופעה זו היא
חלק מתופעה רחבה יותר, של הגירת עבודה בין-לאומית –
ממאפייניו הבולטים של עידן
.הגלובליזציה שיעור המהגרים המיומנים מתוך כלל מהגרי העבודה עלה בעשורים האחרונים,
וכיום מהווים המהגרים
.המיומנים רוב בקרב כלל המהגרים למדינות המערב
בעשורים האחרונים גובר השיח על ההשלכות השליליות של
.יציאת כוח האדם המיומן על מדינות המוצא
מנגד ,יש המכירים בכך שהתהליך הוא מחויב המציאות ואף מציינים את
התועלות הצומחות ממנו בתנאים מסוימים גם למדינו
ת המוצא
, לצמיחתן הכלכלית ולהתפתחותן הטכנולוגית.
בישראל החל העיסוק בסוגיה
ב
שנות ה-
80
, אך הטיפול בה צבר תאוצה
ב
ראשית שנות ה-
2000
. בשנת2010
הוקמה בהחלטת ממשלה
תוכנית לאומית "להבאת מוחות" לישראל .במסגרת זו אומצה תוכנית
של המועצה
להשכלה גבוהה להקמת
מרכזי מצוי נות במחקר(
I-CORE
) שימשכו מדענים ישראלים מחו"ל
ויאפשרו את קליטתם
באקדמיה.
,בד בבד הוקמה במסגרת ההחלטה
תוכנית לאומית להשבת אקדמאים,
,בשיתוף משרד הכלכלה
משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה, שתפקידה לרכז את הידע, המשאבים והמאמצים
בתחום. שתי ה
תוכניות ג נס רו בשנים2016
–
2017
. במקום ה
תוכנית
להשבת אקדמאים הוקמה ברשות לחדשנות
תוכנית שמטרתה לסייע בהשבת
.ישראלים העוסקים במקצועות ההייטק לארץ
בישראל יש כיום1.8
מיליון בעלי תואר אקדמי, כ-
62%
מה ם
בעלי תואר ראשון, כשליש בעלי תואר שני
ו מיעוטם
בעלי תואר שלישי .ישראל מדורגת שלישית בין מדינות ה-
OECD
מבחינת שיעור בעלי ההשכלה
,השלישונית
שהיה ב-
2018
כ-
50%
.
הנתונים בדבר
אקדמאים השוהים בחו"ל זמינים רק לגבי כ-
618,000
בוגרי
מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים1980
–
2012
.על פי נתוני הלמ"ס, ב שנת2018
,כ-
36,000
מהם ,
5.9%, ש
הו בחו"ל שלוש שנים או יותר .
שיעור גבוה מבוגרי תואר שלישי לעומת .שאר התארים שוהים בחו"ל
ב
מקצועות הרפואה, המדעים המדויקים וההנדסה
שיעור
ה
שוהים בחו"ל גבוה , לעומת
שאר המקצועות .
בעשור
.האחרון ניכרת ירידה בשיעור בוגרי התארים השוהים בחו"ל יותר משלוש שנים
על פי נת
וני ה-
OECD, כ-
6.9%
מכלל
בעלי ההשכלה הגבוהה
)(שלישונית, ילידי הארץ,
שוהים באחת
ממדינות ה-
OECD
.מ תוך37
המדינות ישראל מדורגת במקום ה-
17
מבחינת שיעור מהגריה המשכילים
במדינות אלה.
הממוצע העולמי של הגירת משכילים
הוא
16%
.
,שיעורי ההגירה הגבוהים ביותר של משכילים מעל
70%, מצויים ב.מדינות גינאה והאיטי בין מדינות ה-
OECD
, איסלנד היא המדינה בעלת שיעור הגירת המשכילים
הגבוה (מעל16%
) ובריטניה וגרמניה מייצאות את הכמות הגדולה ביותר של
מהגרים משכילים –
כמיליון וחצי מכל
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אחת. סין והודו מייצאות את מירב המהגרים המשכילים בעולם – כ מיליונים אחדים
ב כל.אחת
גם במדדים של חברות
בין-לאומיות
.הבוחנות את הנושא, ישראל מדורגת כבעלת שיעורים נמוכים יחסית של יציאת מהגרים משכילים
עם סגירת ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ב-
2017
, אין גוף ממשלתי אחד המרכז את פעולות המדינה
בנושא. ב מסמך
נסקרים כמה ג ופים ומשרדי ממשלה
ה
פועל
ים כל אח
ד בתחום ממוקד , אך
יש גם חפיפה מ סוימת
בין פעולותיהם,
ויש להניח
שחלק ם
פועלים בו זמנית מול אותם פונים.
רשות החדשנות –
מפעילה
מ-
2017
את
תוכנית חוזרים להייטק , הממוקדת בהבאת ישראלים חוזרים או
זכאי שבות מתחומי ההייטק לתעשייה בארץ. ה
תוכנית
פועלת לאיתור מועמדים בחו"ל ותיאום
נ בי ם לבין חברות
בתעשייה
. ה
תוכנית
נמצאת בשלב
ניסיוני של מיפוי ובחינת דרכי פעולה.
משרד הקליטה–
ה משרד מפעיל את
המרכז לקליטה במדע שמטרתו לסייע ב קליטת מדענים עולים
ותושבים חוזרים. המרכז מעניק סיוע כספי לאקדמאים חוזרים ע )ל ידי מימון העסקה (העברת תשלומים למעסיק
למשך שנתיים והענקת מלגות מחקר במסגרת לימודי דוקטורט ופוסט-
.דוקטורט כמו כן
, המרכז מ
ספק שירותי ייעוץ,
ליווי והדרכה, ו כן מפעיל באמצעות ארגוןScience Abroad
רשת של מרכזי קשר וקהילה עבור מדענים ישראלים
בחו"ל, לשם
שמיר
ל ה ע
.קשר ועידוד חזרתם לארץ
האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים –
מפעילה
מרכז קשר
שמטרתו לשמור על קשר עם אקדמאים
בחו"ל ולסייע בהשבתם לארץ. המרכז פועל לאיתור החוקרים הישראלים בחו"ל ולקישורם למסגרות האקדמיות
המתאימות או למשרות אקדמיות
במכוני מחקר, בגופי ממשלה ובתעש ייה. המרכז מקיים כנסים וירידי תעסוקה וכן
מעניק מלגות טיסה לאקדמאים לצורך
הגעתם ל כנסים.בארץ
משרד המדע–
המשרד מעניק כמה
סוגי מלגות לחוקרים מצטיינים השבים לארץ: מלגות שמיר
לעריכת
פוסט-
,דוקטורט בארץ בתחומי המדעים
מלגות גשר למדענים בתחום חקר הסרטן ו
פרס ע"ש סמ סון לחוקרים
.מובילים בתחום החדשנות התחבורתית
המועצה להשכלה גבוהה מעודדת אקדמאים מחו"ל להגיע לארץ
באופן עקיף על ידי הענקת תמריצים
במסגרת שיטת התקצוב למוסדות ההשכלה הגבוהה שנועדו.להגדיל את מספר חברי הסגל שלהם כמו כן , מעניקה
המל"ג את
מלגות אלון ומעוף,
בעבור תמיכה
ב חברי סגל
צעיר מצטיין שלרוב מגיע
ים
,מחו"ל
כדי
לעודד את
קליטת
ם
.במוסדות האקדמיים
לסיכום, המסמך עוסק
בשתי סוגיות נוספות הקשורות
ל
נושא :
האחת היא התועלות הכלכליות הצומחות למדינה
מהשבתם של האקדמאים, ובנקודה זו
מובאים ממצאי מחקר שעס
ק באומדנים של תועלות אלה , והשנייה היא
הסיבות ליציאה מהארץ והחסמים .בפני חזרה
ב כמה מחקרים
צוינו
החסמים העיקריים
ב השבת אקדמאים מחו"ל
בתחום התעסוקה והפיתוח המקצועי,
ובעקבות כך
הוצעו כמה צעדים ליצירת הזדמנויות תעסוקתיות חדשות.
,מנגד
ב מחקרים אחרים
צוינו
מאפיינים מבניים של המשק–
כגון
מיסוי גבוה, עודף רגולציה וה
י עדר תחרותיות–
בתור
הגורמים העיקריים להגירת אקדמאים,
ולכן הוטל ספק
באפקטיביות
של תוכנית ממשלתית
בכל
הקשור להשפעה על
אקדמאים לשוב
לארץ.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1.
רקע
1.1
תופעת בריחת המוחות
בשיח הכללי מקובל לכנות
הגיר
ה של
כוח אדם מיומן או משכיל למדינה אחרת
כ ""בריחת מוחות
(
brain drain
). תופעה זו
א הי חלק מתופעה רחבה יותר, של הגירת עבודה בין-
,לאומית
.ממאפייניו הבולטים של עידן הגלובליזציה בעקבות התפתחות אמצעי התקשורת והתחבורה
בעידן הגלובלי
נפתחו ב עבור בעלי מיומנויות מקצועיות והשכלה גבוהה אפשרויות חדשות
ופי לש
ר תנא
י תעסוקתם ורמת חייהם מחוץ למדינת מוצאם. מדינות היעד המפותח
ות
מסתמכות
על כוח האדם האיכותי
כדי לבסס ולשפר את כלכלת
ן .מנגד,
מדינות המקור של המהגרים
המיומנים חוששות מהפגיעה של תופעה זו בצמיחתן הכלכלית, ביצרנותן, בהכנסותיהן וביכולתן
לספק שירותי בסיס חיוניים של.רפואה וחינוך1
אחד המאפיינים העכשוויים הבולטים של ההגירה למדינות המפותחות הוא עליית רמת ההשכלה
והמיומנות של המהגרים. על פי מסמך של ה-
OECD
משנת2020
,
שליש מהמהגרים במדינות
אלה כיום
הם בעלי
( השכלה שלישוניתtertiary
) ושיעורם גבוה יותר במדינות בעלות מדיניות
ה( גירה בררנית%
60
.)בקנדה, למשל2
על פי מחקר של הבנק העולמי, בקרב27
המדינות
מרובות ההכנסה ב-
OECD
עלה שיעור מהגרי העבודה המשכילים מתוך כלל מהגרי העבודה מ-
27%
בשנת1990, לכמעט מחצית מכלל המהגרים ב-
2010
. עלייה זו נובעת
הן
מהעלייה
ב
שיעור
בעלי ההשכלה הגבוהה בעול הו ם ן
מהדרישה הגוברת להם במדינות ה-
OECD
. המדינות
המועדפות על מהגרי העבודה המיומנים הן בריטניה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. ארבע
מדינות אלה קולטות כשני שליש
ים
.ממהגרי העבודה המיומנים בעולם3
בספרות המחקרית מצוינות כמה השפעות שליליות
הכרוכות בתופעה של בריחת מוחות:
פגיעה ברמת ההון האנושי; אובדן תשואה על ההשקעה הלאומית בחינוך, הכשרה והשכלה
גבוהה
ו
אובדן הכנסות ממ
י .סים
להשפעות אלו יש השלכות על ה פריון, יצירת הערך המוסף
הו צמיחה .הכלכלית
מלבד ה
השלכות הכלכליות המדידות, לבריחת מוחות גם הש
לכו ת
חברתיות ארוכות טווח.
4 על חשיבותם של מהגרי עבודה מיומנים מעיד
הממצא
ש לפיו%
10
1
הנתונים מתייחסים לבעלי השכלה שלישונית(
tertiary), כלומר, על-
,תיכונית, לא בהכרח אקדמית (בישראל למשל הסמכה לגננות
טכנאים, הנדסאים ואחיות). אותה המשמעות יש בדרך כלל למושג"כוח אדם מיומן"
( או בעל מיומנות גבוההhigh-skilled
) הרווח
.בספרות
World Bank, Moving for Prosperity: Global Migration and Labor Markets, Policy Research Report, 2018, p. 233.
2 OECD, A global profile of emigrants to OECD countries, OECD Social, Employment and Migration Working Papers No.
239, February 20th 2020, p. 15.
3 World Bank, Moving for Prosperity, 2018, p. 28, 31. בשני המחקרים מדובר על אוכלוסיית המהגרים בגיל העבודה
4
,רון תקוה
תופעת בריחת המוחות וגיוס המוחות בעולם ובישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25
ביוני2006
.
בשיח הכללי מקובל
לכנות הגירה של כוח
אדם מיומן או משכיל
למדינה אחרת
כ"בר "יחת מוחות
(
brain drain
.)
כיום נסבה מחלוקת
במחקר בדבר
ההשפעות של הגירת
אקדמאים על מדינות
המוצא. לעומת כמה
השפעות שליליות
הכרוכות בתופעה ,
הוצגו במחקרים גם
יתרונות אפשריים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מהפטנטים הרשומים בעולם רשומים על שמם. שיעור המהגרים מקרב הממציאים במדינות
מפותחות כמו ארצות הברית, בלגיה ואירלנד הוא
כ-
%
20
ובשווייץ כמעט
%
40
.
5
ואולם, כיום נסבה מחלוקת במחקר
בדבר ה
השפעות של הגירת האקדמאי .ם על מדינות המוצא
ב כמה מחקרים
נמצא
כי למדינות המוצא של מהגרי העבודה המיומנים יכולים לצמוח גם
.יתרונות עקיפים מההגירה, בעיקר אם הן דואגות לטפח את הקשרים עם אזרחיהן בתפוצות
למשל, נמצא כי בעקבות ההגירה גדל הסחר בין
מדינת המוצא למדינת היעד וכן כי העברת
הידע מ העובדים המיומנים בתפוצה מסייעת לפיתוח התעשייה בארץ המוצא. כמו כן, עובדים
מיומנים השבים לארצות מוצאם מביאים עימם
ידע וניסיון רב העשויים
לתרום למשק ולצמיחה
הכלכלית,
ומדינות רבות אכן מפתחות
תוכניות
תמריצים
כדי
לעודד את אזרחיהן המיומנים
.לשוב6
על פי דוח מ-
2018
של ה-
OECD
,
בשיתוף ארגונים
בין-לאומיים נוספים,
בנושא הגירת עובדים
מיומנים במדינות ה-
G20
, בריחת המוחות יוצרת דאגה אמיתית בעיקר למספר מצומצם של
מדינות קטנות (כגון מדינות
אי באזור הפסיפי ובקריביים). עבור מדינות רבות, עליית רמת
ההשכלה של אוכלוסייתן ממתנת את ההשלכות השליליות של הזרימה המתגברת של עובדיהן
.המשכילים למדינות אחרות7
1.2
הטיפול בבריחת המוחות בישראל
במדינת ישראל התעורר הדיון בנושא "בריחת המוחות" ושאלת המדיניות
שיש לנקוט בעניין
כבר
בשנות ה-
80. עוד ב-
1983
הודיע
,יובל נאמן שר המדע והפיתוח אז, על הקמת מרכזים שימשכו
ישראלים משכילים
הנמצאים בחו."ל8 מראשית שנות ה-
90
סוגיה זו נמצאת
על סדר יומן של
ועדות הכנסת מדי כמה שנים. ב-
2006
הוקמה ועדת שוחט
כדי
להתמודד עם המשבר
במערכת ההשכלה הגבוהה; אחת ממטרותיה הי
י תה לגבש דרכים"למנוע בריחת מוחות
5 World Bank, Moving for Prosperity, 2018, p. 262.
6 שם ', עמ254
–
261
;
270
–
272
.
עוד נמצא כי
כספים רבים שנשלחים חזרה למדינת המוצא משמשים את משקי הבית להשקעה בחינוך
וכי
.אפשרות ההגירה גם מגבירה את המוטיבציה לרכישת השכלה במדינות המוצא בספרות מקובל להתייחס כיום לתופעות שלbrain
circulation
ו-
brain gain
המרחיבים את ממדי הדיון על "בריחת המוחות" ומדגישים את ההיבטים החיוביים של הגירת כוח העבודה
המיומן. טענה נוספת,
המכונהbrain waste, היא כי בשל המודעות הגוברת בעולם לחינוך
וההשקעה
בו ,יש במדינות המתפתחות
בעלי
.הכשרה והשכלה רבים, יותר מן הנדרש, שאין אפשרות להעסיקם .
נטען כי
הישארותם בארץ המוצא היא
"בזבוז" של הון אנושי, כך
.שהגירתם לא מהווה בהכרח הפסד כלכלי ואולי אף תורמת יותר
Philippe Fargues, International Migration and Education - A Web of Mutual Causation, Global Education Monitoring
Report, UNESCO, 2017, pp. 15-19.
7 OECD, ILO, IOM, UNHCR, G20 International Migration Trends Report, September 2018, p. 26.
8 הישיבה המאה-שמונים-
,ואחת של הכנסת העשירית שאילתה של חה"כ שבח וייס בנושא: בריחת המוחות מישראל, 2
במרס1983
; נעמה
,טשנר
מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות לקליטת אקדמאים השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
ב ינואר
2014
', עמ1.
על פי דוח של ה-
OECD
, בריחת
המוחות יוצרת דאגה
אמיתית בעיקר
למספר מצומצם של
מדינות קטנ ות, כגון
מדינות-
אי באזור
הפסיפי
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מישראל וליצור תנאים לקליטת מ
דענים מצטיינים הנמצאים במוסדות להשכלה גבוהה
בחו.""ל9 בין השאר המליצה הוועדה בנושא זה להעניק כ-
30
מענקי קליטה בשנה לחוקרים
מצטיינים השבים מחו"ל וכן לכונן מרכז השמה בשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית
.למדעים10
ועדת שוחט
הוקמה כדי להתמודד עם מה שזכה בדיעבד לכינו י "העשור האבוד" במערכת
ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנים2000
–
2009
גדל בצורה
ניכרת
מספר הסטודנטים ומוסדות
הלימוד להשכלה גבוהה
וב
ד בבד
.הצטמצמו התקציבים והתקנים של הסגל באוניברסיטאות11
בעקבות זאת
ממשלת ישראל
קיבלה
כמה החלטות שמטרתן
לסייע
למערכת ההשכלה הגבוהה
בכלל
ו
למשוך
חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל חזרה לארץ בפרט. בין השאר הוחלט להקים
ועדה בין-
משרדית לטיפול בנושא, ליצור מאגר מידע של חוקרים ומדענים השוהים בחו"ל ולגבש
תוכנית
.להקמת מרכזי מצוינות במחקר12
במרץ2010
התקבלה החלטת ממשלה1503
על
תוכנית
"לאומית "להבאת מוחות
.לישראל13
בהחלטתה אימצה הממשלה את ה
תוכנית
שגיבשה ועדת
ה
תכנון ו
ה
תקצוב
:(להלן
הוות"ת)
של
המועצה להשכלה גבוהה
(להלן: המל"ג), להקמת מרכזי מצוינות מחקרית(
I-CORE
), ש בד בבד
עם
.חיזוק המחקר בישראל יסייעו להבאת חוקרים מצטיינים מחו"ל
ב
תוכנית נקבע כי יוקמו
בהדרגה, ע ,ל פני חמש שנים30
מרכזי מצוינות בעלות כוללת של450
מיליון
ש"ח . על פי הערכת
וה ות"ת אז, נאמד התקציב
הרב-שנתי הכולל של ה
תוכנית ב-
1.35
מיליארד
ש"ח .
,כמו כן
נקבע
בהחלטה כי מאגר המידע שהוקם במשרד המדע לאיתור וריכוז נתוניהם של חוקרים ישראלים
בחו"ל ינוהל על ידי מ.שרד הקליטה14
על בסיס החלטה1503
, נחתם בשנת2012
הסכם
בין-
משרדי להקמת
תוכנית
לאומית להשבת
אקדמאים, על ידי שיתוף פעולה בין המשרד לעלייה וקליטה, ות"ת, משרד האוצר ומשרד
9 דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל, יולי2007
', עמ10
.
10
דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
, יול י2007
', עמ122
-
3
12
;
131
-
2
13
,. רועי גולדשמידט
התוכנית הלאומית
ל'הבאת מוחות' לישראל באמצעות הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת6
ביוני2010
.
11
,עמי וולנסקי"לאחר "העשור האבוד ;
?ההשכלה הגבוהה בישראל לאן ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ,
אפריל2
201
.
,המועצה להשכלה גבוהה
קליטת סגל באקדמיה – אפשרויות ההשתלבות כסגל אקדמי בארץ ושמירה על קשר בזמן השהייה בחו"ל ,
מצגת ב מפגש החמישי של
מרכז הקשר לחוקרים חוזרים ,
28
בדצמבר2014
.
12
החלטה4434
של הממשלה ה-
31
,
הקמת ועדה בינמשרדית לעניין קליטת מדענים ואנשי מחקר בכירים בעלי תארים מתקדמים, עולים
וישראלים, השוהים בחו"ל ,
25
בי נואר2009
.
החלטה803
של הממשלה ה-
32
,פתיחת שנת הלימודים במוסדות להשכלה הגבוהה ,
18
באוקטובר2009
.
13
החלטה1503
של
הממשלה
ה-
32
,תוכנית לאומית "להבאת מוחות" לישראל ,
14
במרץ10
20
.
14
,רועי גולדשמידט
התוכנית הלאומית ל'הבאת מוחות' לישראל באמצעות הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים , מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת6
ביוני2010
.
במרץ2010
התקבלה
החלטת ממשלה
1503
על תוכנית
לאומית "להבאת
מוחות" לישראל
בין השאר הוחלט על
הקמת מרכזי מצוינות
( מחקריתI-CORE
)
לשם הבאת חוקרים
מצטיינים מחו"ל
והוקמה תוכנית
לאומית להשבת
אקדמאים, בשיתוף
בין-משרדי
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הכלכלה. ה
תוכנית
הושקה ביוני2013
ו
הופעלה
.תחת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה15
נוסף על ניהול מאגר המידע על החוקרים הישראלים בחו"ל, הוצבו לתוכנית שלוש מטרות
מרכזיות: סיוע
לשבים
;במציאת עבודה ובתהליך החזרה לישראל
עריכת
מחקר
ו
גיבוש
המלצות
למדיניות לשם צמצום
חסמים והקלת התהליך ;
תיאום
תוכניות
ייעודיות משלימות בשיתוף
גורמים נוספים, כגון הסוכנות היהודית , ההסתדרות הציונית, ארגוני חברה (למשל, עמותת
Science Abroad) וחברות עסקיות.
16
ה
תוכנית
נסגרה בהחלטת ממשלה2292
בראשית2017
,ו במקומה הוקמה
תוכנית
לאומית
להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ה
הייטק.
17
תוכנית זו, הפועלת תחת רשות החדשנות,
ממוקדת יותר מבחינת התחום התעסוק
תי ש
ילא ו היא
מוכוונת , אך פונה לקהל יעד רחב יותר
הכולל
גם זכאי חוק שבות ולא רק אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. כמו כן, שוני מהותי בין
ה
תוכניות הוא הסבת מוקד העניין של ה
תוכנית
, מהסתכלות על צ
ו רכי הפרט להסתכלות על
וצ.רכי התעשייה18
בשנת2016
הסתיימה גם התמיכה של
ות הו"ת ב
תוכנית
מרכזי המצוינות (ראו
.)פירוט בהמשך
כיום
מתקיימות
תוכניות שונות בכמה משרדים ורשויות ממשלה שמטרת
ן
לעודד השבתם
.של חוקרים ואקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל סקירה של הגופים הרלוונטיים והתוכניות
המופעלות כיום תובא בפרק3
.של המסמך
2. נתונים
על פי סקר כוח האדם של)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס
לשנת2018
, בישראל
ישנם1.8
מיליון בעלי תואר אקדמי, כ-
62%
מה ם
בעלי תואר ראשון, כשליש בעלי תואר שני, וכ-
4.5%
.בעלי תואר שלישי
כמו כן , ישנם
כ-
700,000
בוגרי לימודים על-
תיכוניים בעלי תעודות
הסמכה מקצועיות שאינן אקד
מיות. כל אלה ביחד
, כ-
2.5
,מיליון איש בישראל הם
בעלי השכלה
( השלישוניתtertiary
), המונח
ש.בו מקובל להשתמש לתיאור כוח אדם משכיל ומיומן19
ישראל
15
החל מ-
2016
הוסבה לשכת המדען הראשי במשרד המדע לרשות עצמאית בשם "רשות
ה
חדשנות". ה
תוכנית
הלאומית להשבת
.אקדמאים פעלה תחת הרשות עד לסגירתה
16
,נעמה טשנר
מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות לקליטת אקדמאים השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
בינואר2014. ד"ר נורית איל, מנהלת ה
תוכנית
,הלאומית להשבת אקדמאים
הסבת ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ל
תוכנית
גיוס
מחו"ל של עובדים חסרים לתעשייה הישראלית ,
,מצגת לדיון מנכ"ל5
במרץ2017
. התקבל בדוא"ל מנורית איל
ב-
26
במאי2020
.
17
החלטה2292
של הממשלה ה-
34
,תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק ,
15
בינואר2017
.
18 גם ב
החלטת הממ שלה1503
נ כללה
פנייה
ליהודים זכאי שבות בחו"ל ולא רק לישראלים, אלא שבשל התנגדות משרד הקליטה, צומצם
קהל היעד של ה
תוכנית
,הלאומית להשבת אקדמאים בהמשך. נורית איל
הסבת ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים , מצגת לדיון
,מנכ"ל5
במרץ2017
.
19
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר
כוח אדם2018
,
לוח1.19
:
בני15
ומעלה וכוח העבודה, לפי התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו, גיל
ומין :, פורסם27
ב פברואר2020
.
התמיכה במר כזי
המצוינות
הופסקה ב-
2016
.
התוכנית
הלאומית להשבת
אקדמאים נסגרה ב-
2017
.
במקומה
הוקמה תוכנית
ממוקדת להשבת
עובדים לתעשיית
ההיי-
טק ברשות
החדשנות
בישראל כיום1.8
מיליון בעלי תואר
אקדמי. היא מדורגת
שלישית
בין מדינות
ה-
OECD
מבחינת
שיעור בעלי ההשכלה
,השלישונית
ש
הוא כ-
50%
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מדורגת שלישית (אחרי יפן וקנדה) בין
מדינות ה-
OECD
מבחינת שיעור בעלי ההשכלה
,השלישונית
שהיה ב-
2018
כ-
%
50
מהאוכלוסייה ב
גיל העבודה.
20
יש קושי לכמת באופן מדויק את תופעת "בריחת המוחות" ולהציגה בצורה אחת מוסכמת. כמה
סוגיות עקרוניות
ב הגדרת התופעה הן הגדרת אוכלוסיית המשכילים (אקדמאים/ בעלי השכלה
,)שלישונית( משך הזמן בחו"ל המעיד על הגירה לטווח ארוך והגדרת מדינת המוצא לפי ארץ
/לידה
.)אזרחות/ זהות לאומית חשוב לציין ש תנאי קבלה כמעט הכרחי לקבלת חוקרים ואנשי
סגל ל
מוסדות אקדמיים בארץ הוא לימודים בחו"ל. באופן זה, מעודדים המוסדות האקדמיים
.באופן עקיף הגירה זמנית לחו"ל בנתוני הלמ"ס
יש התייחסות
לאזרחים השוהים בחו"ל שלוש
שנים
ויותר , אך אפשר
ל טעון כי זמן זה לא מהווה מדד להשתקעות בחו"ל, בעיקר לגבי מי שלא
סיים את לימודיו וייתכן שלומד .בחו"ל תואר שני או שלישי ,וכן
גם לגבי ללימודי פוסט-
,דוקטורט
הנמשכים לרוב כשנה-
שנתיים במדעי החברה, אך עשויים להימשך שלוש שנים ויותר במדעי
הטבע וההנדסה ,במדעי החיים וב
רפואה.
21
נתוני הלמ"ס
ה
עוקבים אחר יציאתם של אקדמאים לחו"ל מתמקדים ב אוכלוסיית
מקבל
י
התארים האקדמיים בישראל בשנים1981
–
2012, המונ
ה
לפי נתוני שנת2018
,
,623
618
איש.
22
36,196
מהם
, המהווים כ-
%
5.9
,שהו בחו"ל שלוש שנים או יותר נכון ל-
2018
. כשני
שליש
ים מבעלי התארים השוהים בחו ,"ל24,768
איש ,הם בעלי תואר ראשון; כחמישית הם בעלי
תואר שני ומיעוטם בעלי תואר שני ברפואה או תואר שלישי (
10%
ביחד.)
בהשוואה בין דרגות
( תואר שונות, שיעור גבוה של שוהים בחו"ל נמצא מקרב מקבלי התואר השלישי11%
,
2,516
איש( ) ובעלי התואר השני ברפואה%
9.5
,
993
איש.)
23
20 OECD.STAT, Education at Glance, Educational attainment and labour-force status: Educational attainment of 25-64
year-olds, updated: September 10th 2019, accessed: June 22nd 2020.
21
בת-
שבע
שור ,מנהלת מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ,דוא ,"ל7 ביולי
2020
.לפי סקר שנערך על אקדמאים
ישראלים בחו
"ל, הסבירות לחזרה לארץ עולה משנה לשנה עד השנה התשיעית ולאחר מכן יורדת .על פי סקר אחר הסבירות לחזרה
יורדת החל מהשנה הרביעית .לפי סקר
,נוסף
רוב
החוזרים לארץ עושים זאת לאחר 4
–
10
שנים .על פי נתונים אלה מ
סיקה ד "ר
נורית איל ,
ראשת התוכנית להשבת אקדמאים לשעבר ,כי משך הזמן המשמעותי ,שלאחריו השהייה כבר מובילה להשתקעות הוא שש שנים . ד"ר
נורית איל, מנהלת הת
ו ,כנית הלאומית להשבת אקדמאים
דוא ,"ל25
במאי2020
;ו הת
כנית הלאומית להשבת אקדמאים,
דוח פעילות
2016
,
20
בדצמבר2016
,עמ '
2
–
41
.
22
חשוב להדגיש שמדובר בבעלי תואר אקדמי (לא השכלה שלישונית ) וכן לציין כי נתונים אלה מתייחסים רק לכשליש מהאקדמאים
הישראלים, שקיבלו את התואר בארץ בשנים הנ"ל. מי שקיבל תעודה מחו"ל ועלה לארץ, או שנסע ללמוד וחזר, לא נכלל כאן. שנת1981
–
הכוונה לשנת הלימודים1980/81, וכן לגבי כל שאר השנים
המציינות שנות לימוד או מחזורי לימוד
במסמך
.זה
23
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מקבלי תארים אקדמיים מישראל ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ב-
2018
,, הודעה לתקשורת24
ב ספטמבר2019
.
.יש לציין כי בספירת מקבלי התארים נכללים סטודנטים זרים, אך שיעורם ככל הנראה זניח
ספירת השוהים בחו"ל היא
,של ישראלים בלבד. מירי אלון תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס ,ד
וא"ל ,
28
ב
יוני
2020
.
שיעור גבוה של
שוהים בחו"ל נמצא
מקרב מקבלי התואר
( השלישי11%
) ובעלי
התואר השני ברפואה
(
9.5%
)
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ב תרשים
ש לעיל
אפשר ל
ראות כי בעלי התארים במדעים מדוי קים והנדסה נמצאים בחו"ל
בשיעורים גבוהים יותר מבעלי תארים במדעי הרוח, ופער זה בולט במיוחד בקרב בעלי התואר
.השלישי24
המקצועות
ש בהם נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר של שוהים בחו"ל (בכלל דרגות
התאר( ים) הם המדעים הפיזיקליים12.5%
( ), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב12%
)
( והמדעים הביולוגיים%
11
.)
25
בבחינת
סוג המוסד שבו התקבל התואר הראשון, נמצא כי
שיעור
השוהים בחו"ל גבוה יותר בקרב
( בוגרי תואר ראשון באוניברסיטה7.9%
,)
לעומת( מכללות אקדמיות4.5%
,)ה
אוניברסי טה
( הפתוחה4.1%
( ) ומכללות לחינוך1.9%
). מבין האוניברסיטאות, השיעור הגבוה ביותר של
( שוהים מחו"ל מצוי בקרב בוגרי מכון ויצמן20.1%
( ), הטכניון11.2%
), האוניברסיטה העברית
(
%
8.9
( ) ואוניברסיטת תל אביב%
8.5
.)
26
נתונים
:דמוגרפיים של בעלי התארים האקדמיים השוהים בחו"ל
:מין
שיעור גבוה יותר של( גברים7%
) בוגרי האקדמיה
ה נמצאים בחו"ל לעומת שיעור
( הנשים5%) האקדמאיות.
הפער גבוה
ב
ייחוד
.בקרב בעלי תואר שלישי
24
'שם, עמ4.
25
'שם, עמ6.
26
'שם, עמ8
–
9.
6.0%
4.6%
11.0%
5.0%
3.6%
4.5%
8.4%
8.8%
14.7%
9.5%
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
16%
תואר ראשון
תואר שני
תואר שלישי
תרשים1
:אחוז השוהים בחו"
ל שלוש שנים או יותר בשנת2018
מבין
מקבלי התארים האקדמאים בשנים2012-1981
,לפי תחום ודרגה
סכ"ה
מדעי הרוח והחברה
מדעים מדויקים והנדסה
תואר שני ברפואה
בעלי תארים
,במקצועות הרפואה
ההנדסה והמדעים
המדויקים שוהים
בחו"ל בשיעורים
גבוהים לעומת
למדעי הרוח והחברה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
קבוצת אוכלוסייה:
שיעור גבוה יותר של( יהודים5.9%
) בוגרי האקדמיה
ה נמצאים בחו"ל
לעומת שיעור
( הערבים2.2%
,). ואולם
ב קרב
ב ,עלי תואר שלישי
יש עור השוהים בחו"ל
ב שתי
האוכלוסיות זהה (כ-
%
10.5
.)
27
צב מ חברתי-
:כלכלי
שיעור השוהים בחו"ל מקרב בוגרי האקדמיה עולה ככל שמדובר
ביישובים מאשכול חברתי-
.כלכלי גבוה יותר ,ואולם
תמונה זו בולטת
בעיקר בקרב בוגרי
תואר ראשון, אך משתנה לגמרי בקרב בוגרי ת ,ואר שלישי
שבהם בוגרים
מיישובים
ב אשכולות1
–
7 הם בעלי שיעור גבוה יותר של שוהים בחו"ל מקרב האקדמ
א
ים (כ-
10%
,)
לעומת ה( אשכולות הגבוהים יותר%
8.3
.)
28
:ארץ לידה כ-
114,000
,מבוגרי האקדמיה בישראל
כ-
18%
., הם עולים שלא נולדו בארץ
כמחצית מהעולים שקיבלו בארץ תואר אקדמ י הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. בקרב
העולים שרכשו תואר בארץ שיעורי ההגירה לחו"ל גבוהים
במידה ניכרת
מאשר בקרב ילידי
( הארץ4.3%): כ-
18%
מה ,עולים מקנדה ואורוגוואי17%
מעולי ארצות הברית, כ-
16%
מעולי ברזיל וכ-
14.5%
מקרב עולי דרום אפריקה, ברית המועצות לשעבר וארגנ.טינה
נתון
חריג במיוחד הוא שיעור בעלי התואר השלישי מקרב עולי
ברית המועצות היוצאים לחו"ל –
%
28
.
29
:פיזור גיאוגרפי
כיום אין ככל הנראה בנמצא נתונים רשמיים על אופן פיזורם של
האקדמאים הישראלים במדינות העולם
ויש קושי
.להציג נתונים מבוססים בנושא30
ניסיון
מסוים לתת
אינדיקציה כללית לפיזור הגיאוגרפי של אקדמאים ישראלים בחו"ל נעשה
במחקר של ה
תוכנית
הלאומית להשבת אקדמאים, שבו הוצלבו נתוני הלמ"ס עם נתוני
פרופילים אישיים מתוך הרשת החברתיתLinkedIn
.
לפי
תוצאות המחקר,
רוב האקדמאים
( הישראלים שבחו"ל נמצאים בארצות הברית56%), וא( חריה נמצאות קנדה10%
)
( ובריטניה%
7). ב
כל אחת מ
שאר המדינות נמצאים
%
3
או פחות מכלל האקדמאים
.הישראלים בחו"ל31
27
'שם, עמ10
.
28
'שם, עמ11
( . יש לציין כי רוב מקבלי התארים האקדמיים מגיעים מקרב יישובים באשכולות הבינוניים%
56), כרבע מהם מקרב היישו בים
( באשכולות הגבוהים ומיעוטם14%
.) מקרב יישובים באשכולות הנמוכים
29
'שם, עמ15
.
30
,מירי אלון, תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס, שיחת טלפון1
ביוני2020
;ד"ר נורית איל, מנהלת ה
תוכנית
,הלאומית להשבת אקדמאים
ד
וא"ל ,
1 ב
יוני
2020
.
31 ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים וח ,ברת רן שטוק
אפיון אקדמאים בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל
הנמצאים בחו"ל ורשומים
ברשתLinkedIn
נכון לשנת2015
, מרץ2016
,. כאמור יש לבחון
תוצאות אלה
בזהירות, שכן אין מידע על כמה מהישראלים בחו"ל רשומים
לרשת (אף שיש להניח ש
רבים מה
ם רשומים) וכן אין לדעת אם מי
,שסיים תואר במוסד לימוד בישראל הוא ישראלי. כמו כן
אי-אפשר
לדעת מה
מש.ך השהות בחו"ל
בקרב העולים שרכשו
תואר בארץ שיעורי
"ההגירה לחו ל
גבוהים במידה ניכרת
מאשר בקרב ילידי
הארץ.
רוב האקדמאים
הישראלים שבחו"ל
נמצאים בארצות
הברית
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישרא
ל
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2.1
מגמות שינוי בנתונים
במשך השנים
מן
ההשוואה של נתוני ההגירה של אקדמאי ם
במשך ה שנים
עולה
קושי
נוסף .
הלמ"ס מפרסמת
בכל שנה את
שיעור ה
שוהים בחו"ל מקרב בעל
י תואר אקדמי , אך כיוון שמשנה לשנה
יש
מחזורים
נוספים המקבלים תארים, האוכלוסייה
,שממנה נגזר אחוז זה משתנה כל הזמן. כמו כן
יש
קושי
להשוות בין מחזורים שונים, כיוון ש גם אחוז השוהים בחו"ל
מתוך
.כל מחזור משתנה לאורך זמן
משך הזמן שחלף מאז קבלת התואר משנה גם הוא את
.הסיכוי להימצא בחו"ל, גם כעבור עשור
,לכן
ב כל נקודת זמן
ש בוחנים יש הבדל בין המחזורים מבחינת משך הזמן שעבר מאז סיום
.הלימודים32 כל אלה י
וצרים הטי
ה מסוימת בהצגת הנתונים שיש לנסות לה
י.מנע ממנה
כדי להתגבר על קושי זה ,
נציג להלן עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"ס היוצר
ה שוואה בין נתונים
בש לוש נקודות זמן: שנת2018
(
,)הפרסום האחרון של הלמ"ס2014
ושנת2010
(השנה
הרא
שונה לפרסום הנתונים); ב כל אחת מהשנים נכללים מקבלי התואר האקדמי בארבע השנים
.המסתיימות שש שנים לפני תאריך הבדיקה33
כלומר, עבור2018
נבדק כמה מבין מקבלי
התואר בשנים2009
–
2012
שהו בחו"ל באותה השנה;
עבור2014
–
השנים2005
–
2008
,
ועבור
2010
–
השנים2001
–
2004
. להלן נתוני:שלוש השנים34
32
למותר לציין כי יש הבדל בין מחזור שסיים לפני שלוש שנים, לבין כזה שסיים לפני שש שנים, מבחינת הסיכוי של בוגריו לה
י מצא שלוש
.שנים בחו"ל
33
מודל דומה של השוואת נתונים אלה בין ש נים הוצג במחקר של מוסד שמואל נאמן בנושא, שם נבדקו השניים2011
ו-
2016
.
ד"ר דפנה
גץ,
ציפי בוכניק
ו
איליה זטקובצקי,
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סופי– שנה
'ב
, מוסד שמואל
נאמן
למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ16
.
34
התרשים מבוסס על עיבוד של נתוני
ה ,למ"ס: מירי אלון, תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס שהות ממושכת לפי תואר תחום ושנת קבלת
תואר נכון לשנת2010
,
2014
,
2018
)(טבלאות אקסל ,, דוא"ל2
ביוני2020
.
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
ככל
התארים
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
רפואה
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
תואר ראשון
תואר שני
תואר שלישי
תרשים2
:שיעור האקדמאים השוהים בחו"
ל שלוש שנים או יותר בשנים
2018
,
2014ו-
2010
מבין מקבלי התארים האקדמאים בשנים קודמות
בהתאמה ,לפי תחום ודרגה
2010
2014
2018
במשך העשור האחרון
חלה ירידה בשיעור
השוהים בחו"ל מקרב
מסיימי התארים
במשך השנים, בכל
התחומים והדרגות
הנבחנים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המגמה
העולה מהתרשים, היא כי
חלה
ירידה בשיעור השוהים בחו"ל
ב קרב מסיימי התארים
לאורך השנים, בכל התחומים והדרגות.הנבחנים35
הירידה
הגדולה ביו תר בין2010
ל-
2018
ניכרת בקרב בעלי תואר שני ברפואה (ירידה ש ל3.6%) ובקרב בעלי תואר
שלישי בתחומי
המדעים המדוי( קים וההנדסה3.1%
.)כמו כן , בולט גם כאן השיעור הגבוה יחסית של השוהים
בחו"ל
ב קרב בוגרי תארים במדעים מדויקים והנדסה לעומת
מקצועות אחרים וכן השיעור הגב וה
של שוהים בחו"ל בעלי תואר שלישי
לעומת ה .תארים האחרים
זווית נוספת
של
מגמות היציאה מהארץ
של אקדמאים אפשר לקבל ממעקב
אחר מאזן ההגירה.
במאזן נבחנות
מגמות היציאה מהארץ לעומת
מגמות
של חזרה לארץ של מי שכבר שהו
בחו"ל מעל .לשלוש שנים בכל שנה
בתרשים בצד שמאל מו צגים נתוני
.הלמ"ס36
אפשר לראות כי מגמת
השבים היא יחסית מאוזנת
עם ירידה
קלה
, וכי באופן כללי, מ אזן ההגירה
.מקביל למגמת היוצאים
2.2
השוואה
בין-לאומית של הגירת אקדמאים
2.2.1
נתוני ה-
OECD
על מהגרים משכילים
השוואה
בין-לאומית של נתוני הגירת אקדמאים עשויה להיות בעייתית בשל ה שוני הרב באופן
איסוף הנתונים ואיכותו על ידי הרשויות במדינות שונות בעולם. ה-
OECD
מפתח מאז ראשית
שנות ה-
2000
מאגר מידע על מהגרים למדינותOECD
(
DIOC
) המאפשר השגת הנתונים בדרך
הפוכה: רשויות מדינות ה-
OECD
מדווחות על המהגרים המצויים בתחומן לפי ,פרמטרים שונים
35 מגמ ה זו ניכרה גם במחקר של מוסד שמואל נאמן שהשווה באופן דומה בין נתוני השנים2016
ו-
2011. מחקר של פרופ' דן בן-דוד מ-
2019
מראה על עלייה בין השנים2013
ל-
2017, א
ך ב
שתי השנים הוא בוחן
אוכלוסיית מסיימים זהה, של השנים1980
–
2010. כ פי שהוסבר
לעיל, הסיכוי של מי שסיים תואר
ב-
2010
להימצא בחו"ל שלוש שנים ב-
2013
,
נמוך הרבה יותר מהסיכוי של אותו בוגר להימצא בחו"ל
שלוש שנים ב-
2017, ולפיכך השוואה זו מעוררת קושי
. דן בן-
,דוד עזיבת הארץ המובטחת– מבט על אתג
ר ההגירה מישראל , מחקרי
שורש, מאי2019
', עמ7
.
36
,מקור הנתונים: למ"ס
מקבלי תארים אקדמיים מישראל ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ב-
2018
,, הודעה לתקשורת24
ב ספטמבר2019
.
השוהים
ב חו"ל כאמור מוגדרים כמי שחיים בחו"ל
שלוש שנים ומעלה, לכן לא מדוב ר על מי שיצאו באותה השנה, אלא שבשנה זו מלאו
שלוש שנים ליציאתם לחו"ל. השבים מוגדרים כך על בסיס שהייה בארץ של שנתיים לאחר שהייה בחו"ל של שלוש שנים. לכן נתוני השבים
של שנת2018
,
למשל, מתייחסים לאנשים שיצאו
ו
ששבו לארץ ב-
2016
.
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
3,500
2014
2015
2016
2017
2018
תרשים3
:יוצאים לחו"ל ,
שבים לארץ ומאזן
ההגירה בקרב אקדמאים לאורך שנים
יוצאים
שבים
מאזן הגירה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ובה.ם מדינת המוצא וכן רמת ההשכלה וההכשרה של המהגרים37 ב
מאגר זה א
ו מנם לא מדווח
על המהגרים בכל העולם, אך כיוון שעיקר ההגירה המשכילה בעולם, ובישראל בפרט, רואה
במדינות ה-
OECD
את מטרתה העיקרית, הרי שמאגר זה יכול לספק תמונת מצב כללית על
י סוג.ה זו38
עם זאת, גם השווא
ה
זו יש לבחון
בזהירות רבה וכאינדיקציה כללית בלבד ,
בעקבות
הטיות רבות
שקיימות בה . כיוון שבניגוד לנתוני הלמ"ס מדובר על כלל השוהים בחו"ל ללא קשר למשך
שהותם, הרי
שאי-אפשר
להסיק עד כמה מהגרים אלה צפויים להשתקע, או שהם מצויים שם
לפרק זמן
מוגבל
,בלבד. כמו כן
ב
ישראל
,קיימת סוגיה נוספת: בשל תופעת העלייה הייחודית לה
.שיעור גבוה יחסית מאזרחי המדינה הם ילידי מדינה אחרת
ב
דוח של ה-
OECD
משנת2020
מובאים
נתוני המאגר לשנת2015/16. להלן נתוני שיעורי ההגירה של בעלי השכלה גבוהה
)(שלישונית ממדינות ה-
OECD
:
39
כפי
ש
אפשר
לראות
שיעו
ר המהגרים בעלי ההשכלה מישראל למדינות ה-
OECD
הוא
6.9%
.
מ תוך37
מדינות ה-
OECD
, ישראל מצויה במקום17
מבחינת
שיעור
בעלי ההשכלה הגבוהה
המצויים במדינתOECD
.אחרת נתון זה מייצג את היחס בין
בעלי ההשכלה
במדינת המקור
37
לא ברור אם יש הגדרה סטנדרטית של מהגר עבור כל המדינות המבחינה בין שוהים קצרי מועד (מבקרים, תיירים, סטודנטים, עובדים
לפרק זמן מוגבל ועוד) לשוהים לטווח ארוך. כיוון שבכל מדינה נאסף המידע באופן אחר ובאמצעים אחרים, אפשר שלכל מדינה יש הגדרה
אחרת למהגר
, אך סביר להניח שבכל מדינה יש רף מסוים של זמ ן ומטרת ביקור שבאמצעותו אפשר להבחין בין שוהים זמניים במדינה
.למהגרים
OECD, DIOC 2015/16 Variables, Coverage, Sources, year unspecified.
38 OECD, Database on Immigrants in OECD and non-OECD Countries: DIOC, accessed: June 16th 2020.
39 OECD, A global profile of emigrants to OECD countries, OECD Social, Employment and Migration Working Papers No.
239, February 20th 2020.
נתוני מדינות ה-
OECD
הוצאו מהטבלה שבנספחA
.של המסמך
6.9%
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
16%
איסלנד
לוקסמבורג
אירלנד
לטביה
ניו-זילנד
פולין
פורטוגל
סלובקיה
הונגריה
ליטא
בריטניה
מקסיקו
אוסטריה
סלובניה
שווייץ
הולנד
בלגיה
איטליה
קולומביה
אסטוניה
ישראל
צ'כיה
יוון
גרמניה
דנמרק
צ'ילה
פינלנד
צרפת
קוריאה
שבדיה
נורווגיה
קנדה
טורקיה
ספרד
אוסטרליה
יפן
ארהב
תרשים4
:
שיעורי ההגירה של בעלי השכלה גבוהה בין מדינותOECD
,
2015/16
על פי נתוני ה-
OECD
,
שיעור המהגרים בעלי
ההשכלה מישר אל
למדינות ה-
OECD
הוא6.9%
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולו
ת להשבתם לישראל
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לא
לה
המהגרים למדינותOECD
.כאמור ,ב נתון נכללים
כ
לל בעלי ה השכלה השוהים במדינה
אחרת, ללא קשר
מש ל ך שהותם. יש להניח שזו הסיבה שהוא גבוה במקצת מהנתון המפורסם
על ידי הלמ"ס של%
5.9
.
40
כמו כן, לפי .הדוח, לרוב שיעור ההגירה של אקדמאים גבוה משיעור ההגירה הכללי בכל מדינה
שיעור האקדמאים המהגרים
למדינות ה-
OECD
מכלל ה מדינות
הוא
16%
(אקדמאים מהגרים
לעומת)אקדמאים במדינות המוצא, ואילו
שיעור ההגירה הכללי
הוא
6.5%
(מספר המהגרים
,ביחס לגודל האוכלוסייה של מדינות המוצא). ואולם
יש שונות רבה בין המדינות.
במדינות
מתפתחות עשויים שיעורי הגירת האקדמאים להגיע
ליותר מ-
70%
(גינאה, האי)טי.
יש מדינות
( המייצאות כמות עצומה של אקדמאים, כגון הודו3
( מיליון) וסין2
מיליון) אף ששיעורי ההגירה
( שלהן נמוכים, בשל גודל אוכלוסייתן. בריטניה1.7
( מיליון) וגרמניה1.4
מיליון) מובילות בין
מדינות ה-
OECD
מבחינת
מספר
.האקדמאים המהגרים41
2.2.2
נתונים ודוחות נוספים
ב שני מקורות נוספים
נערכת
השוואה
בין-לאומית בתחום בריחת המוחות :ה-
World Economic
Forum
:(להלןWEF) וה-
Institute for Management Development
:(להלןIMD
). בשני המקורות
הללו מדידת בריחת המוחות לא מבוססת על נתונים "קשיחים", אלא על שאלה בסקר עמדות
שנערך בקרב מנהל
ים עסקיים בכל מדינה. ה-
WEF
מפרסם דוח שנתי ובו מדד התחרותיות
העולמי
שבו נערכת השוואה
בין מדינות במגוון פרמטרים הקשורים
ל כשירותן הכלכלית. אחד
."הפרמטרים שנמדדו במסגרת מדד זה הוא "בריחת המוחות42
בדוח מדד התחרותיות לשנים
2017
–
2018
מובא
הרכיב"
יכולת המדינה לשמר את כוח האדם המיומן
שלה"
(
country
capacity to retain talent
)ש בו ממוקמת ישראל במקום
ה-
19
מבין137
.מדינות בעולם43
ה-
IMD
מפרסם את דוח ה-
World Talent Ranking
, שבו נכלל
בין ,השאר רכיב של בריחת מוחות
ונבחנת ה בו
מידה שבה הנסקרים סבורים כי הגירת המשכילים פוגעת ביכ ולת התחרותית של
40 נוסף על כך
יש לציין כי בנתוני הלמ"ס נכללים
מי שקיבלו את התואר האקדמי שלהם ממוסדות
ישראליים בשנים1981
–
2012
(ללא קשר
)למקום לידתם,
ואילו
ב נתון זה
נכללים
בעלי התארים שארץ הלידה שלהם היא ישראל. כמו כן, כאמור, מדובר בנתונים אלה על השכלה
.שלישונית ולא על אקדמאים בלבד
41
'שם, עמ22
–
27
.
42
רכיב זה נמדד לאחרונה בדוח של2012
–
2013
ולאחר מכן פורק( לשני רכיבים: יכולת המדינה למשוך בעלי מיומנויותattract talent
)
( ויכולתה לשמר בעלי מיומנויותretain talent
). הרכיב מבוסס על שאלת סקר: האם המדינה שלך מסוגלת למשוך או לשמר בעלי
מיומנויות? ציון נמוך
משמעו שרוב בעלי המיומנויות יוצאים לחפש הזדמנויות במדינות אחר
ות,
וציון גבוה
משמעו
שיש הזדמנויות עבודה
.רבות עבור בעלי מיומנויות במדינה
Klaus Schwab, World Economic Forum, The Global Competitiveness Report 2012–2013, 2012, p. 474; The Global
Competitiveness Report 2013–2014, 2013, p. 12.
43 Klaus Schwab, World Economic Forum, The Global Competitiveness Report 2017–2018, 2017, p. 155.
.בדוחות הבאים רכיב זה משוקלל במדדים אחרים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המשק. ישראל מדורגת ברכיב זה
ב מקום
ה-
14
מתוך63
מדינות; ציון גבוה מ
ייצג פחות
פגיעה
.בשל בריחת מוחות44
ב
כמה מחקרים מהשנים האחרונות הוצג שיעור גבוה של אקדמאים המהגרים מישראל ל ארצות
הברית לעומת .יוצאי מדינות אחרות לפי מחקרם של
פרופ' עומר מואב ו
פרופ' אריק גולד מ-
2006
, שיעור
המהגרים הישראלים האקדמאים לארצות הברית הוא בין הגבוהים ביותר מבין28
מדינות מפותחות שנבחנו – יותר מפי שלוש
ה
.מהממוצע45 גם במחקריו של פרופ' דן בן-דוד צוין
.השיעור הגבוה של ישראלים המועסקים במחלקות באוניברסיטאות בארצות הברית לפי אחד
הממצאים הבולטים במחקרו האחרון, שיעורי הישראלים בקרב הסגל האקדמי הזמני ב ארצות
הברית גבוהים הרבה יותר מ שיעורי האקדמאים ממדינות אחרות. ממצא אחר מתייחס לשיעור
הסגל האקדמי באוניברסיטאות ב
ארצות הברית לעומת ה סגל באוניברסיטאות
בישראל.
46
יש לציין
כי
שלושת
ה
ממצא
ים
הללו
עוסקים ב שיעור האקדמאים
ב
מדינ
ת המוצא ביחס ל גודל
אוכלוסייתה
(או לגודל המחלקות האקדמיות של אוניברסיטאות)בישראל.
47
כלומר, הם
משקפים במידה רבה
את גודלה הקטן יחסית של ישראל ,ובד בבד את
שיעורי
ה השכלה
ה
גבוהים
בה .
עובדה נוספת שיש
להביא בחשבון
היא כי
ארצות ה
ברית
היא היעד המועדף על אקדמאים
ישראלים ,
לעומת ,מדינות אירופה שחלק גדול מההגירה שלהן
הוא ל מדינות
אחרות ב.אירופה48
ב נתון שהוצג
על הסגל הזמני, יש לציין כי כל עוד מדובר במשרות זמניות
, כגון פוסט-
דוקטורנטים
וחוקרים מבקרים ,אפשר לראות ב
תופעה חיונית ורצויה בעיקרון , אלא אם היא מוליכה במידה
רבה להשתקעות קבועה.
לפי
מחקר של מוסד שמואל נאמן בנושא זה,
שיעור תלמידי הדוקטורט
הישראלים הנשארים ב
ארצות הברית
לאחר לימודים שם נמוך
לעומת ה ממוצע העולמי
.והממוצע של מדינות אירופה49 על פי הנתונים האחרונים מ-
2018
.הפער הזה גדל50
44 IMD, World Talent Ranking 2019, November 2019, p. 59. הסקר בארץ נערך בסיוע איגוד לשכות המסחר
45
,אריק גולד ועומר מואב
בריחת המוחות מישראל ,מרכז שלם – המכון הכלכלי חברתי ,
מאי2006
', עמ6
–
7.
46
דן בן-
,דוד עזיבת הארץ המובטחת– מבט על אתגר ההגירה מישראל , מחקרי שורש, מאי2019
', עמ11
,
13
.
47
בן-
דוד משווה למשל את
מספר חברי הסגל הישראלים ב-
40
המחלקות המובילות בארצות הברית ל
מספר
של כלל חברי הסגל הבכיר
באוניברסיטאות בארץ בכמה תחומים. בישראל יש
כיום
תשע אוניברסיטאות, שלא כולן מפעילות בהכרח מחלקה בכל התחומים, ואם כן,
הן לרוב קטנות יותר. על פי מואב וגולד,
יש כמה מאות אלפי אקדמאים מהודו ומסין, אך שיעורם
ביחס ל
מדינות
המוצא הוא מהנמוכים
ביותר, לעומת כ-
25,000
.ישראלים ששיעורם הוא הגבוה ביותר
48 Eurostat, EU/EFTA born population of working age who usually resides in another EU/EFTA country by country of
birth, age and educational attainment level, updated: April 21st 2020, accessed: June 22nd 2020.
49
ד"ר דפנה גץ,
ציפי בוכניק
ו
איליה זטקובצקי, מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סו פי– שנה
'ב , מוסד
שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ19
–
20
.
50 National Science Foundation, National Center for Science and Engineering Statistics, Survey of Earned Doctorates,
Table 53: Doctorate recipients with temporary visas intending to stay in the United States after doctorate receipt, by
country of citizenship: 2012–2018, updated: December 3rd 2019, accessed: June 22nd 2020.
ב מחקרים מהשנים
האחרונות
נמצא
שיעור גבוה של
אקדמאים המהגרים
מישראל לארצות
הברית
לעומת
יוצאי
מדינות אחרות
שיעור תלמידי
הדוקטורט הישראלים
הנשארים ב ארצות
הברית
לאחר
לימודים שם נמוך
לעומת ה ממוצע
העולמי והממוצע
ב
מדינות אירופה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3. פעולות המדינה להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל
מדינת ישראל עוסקת, כפי שתואר לעיל, מאז שנות ה-
80
בסוגיה של הגירת כוח עבודה מיומן
ומשכיל לחו"ל. במהלך השנים נוסו
כמה
כלים
כדי
להתמודד עם התופעה ולצמצמם את
היקפיה. מראשית שנות ה-
2000
הפכה סוגיה זו לבעלת חשיבות מיוחדת, הוש ו קו כמה
תוכניות
לטיפול
ב ,ה ,בהחלטות ממשלה
ש
כמה מהן חדלו לפעול מאז
. להלן יפורטו ה
תוכניות
שפעלו
.והפעולות הננקטות היום בנושא על ידי גופי הממשלה והמשרדים השונים
מהמידע שיוצג להלן
עולה כי כיום אין גוף אחד ראשי
המרכז את הפעולות ב
נושא , מאגם את המשאבים ומתאם בין
ה
משרדים השונים. המשרדים והרשויות פועל
ים כל אח
ד ב תחום ממוקד, אך לעיתים
פעילויות
יהם ו
תפקידי
הם
,חופפים
ויש להניח שחלק מהאקדמאים השבים ארצה עשויים להיות
.מטופלים על ידי כמה מהגופים
להבדיל
מה
תוכנית
,הקודמת התוכנית הממשלתית להשבת
אקדמאים ממוקדת כיום בהשבת בעלי מק
צועות בתחום ה
הייטק
.לתעשייה בארץ
3.1
תוכניות שפעילותן נסתיימה
3.1.1
תוכנית
( מרכזי מצוינות מחקריתI-CORE
)
תוכנית
מרכזי המצוינות המחקריים הוקמה כאמור בהחלטת ממשלה במרץ2010. ה
תוכנית
גובשה בהובלת יו"ר
הוות"ת
דאז פרופ' מנואל טרכטנברג ושר החינוך דאז
חבר הכנסת
גדעון
,סער
ומטרתה הי
י" תה חיזוק המחקר המדעי בישראל ובתוך כך השבת חוקרים מצטיינים לארץ
ככלי למניעת'בריחת המוחות' וחיזוק הסגל האקדמי-מחקרי באוניברסיטאות."
51
במהלך שש שנות פעילות ה
תוכנית
הוקמו16
מרכזי מצוינות מחקרית במוסדות אקדמיים
שונים ובתחומים מגוונים (ראו פירוט בנספ ח1). תקציב ה
תוכנית
היה705
מיליון
ש"ח;
בערך
כשליש מתוכו נועד
,)לגיוס סגל (על כל מרכז היה לקלוט לפחות כרבע מהחוקרים כסגל חדש
כשליש נועד לפיתוח ורכישה של תשתיות מחקר
וה
ר שא – לפעילות מחקרית שוטפת
, כגון
מימון
תלמידי מחקר ועמיתי
בתר-דוקטורט ,, קיום קורסים
כנסים וסדנאות, ו .אירוח מרצים מחו"ל
במרכזי המחקר פעלו230
חוקרים
ותיקים ולצ
י דם88
חוקרים
חדשים.
רובם
הגיעו מ-
50
המוסדות הטובים בעולם.
רוב
החוקרים
.החדשים השתייכו למדעים הביולוגיים והפיזיקליים52
,על פי המל"ג התמיכה בכל אחד מהמרכזים הוגדרה לחמש שנות פעילות
וב
תום תק ופת
הפעילות שהוגדרה לא
.הוארכה התמיכה במרכזים אחת הסיבות להחלטה הי
י תה
שהפרויקט לא
51
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
52
רעות מרציאנו ונועה בינשטיין ,היחידה
,לפרויקטים, ות"ת הערכת
תוכנית
( מרכזי המצוינותI-
CORE) ומד
יניות המשך ב
תוכנית
החומש
הקרובה ,
20
בינואר2016
,(התקבל ממזכירות ועדת המדע והטכנולוגיה בדוא"ל14
במאי2020
,); מל"ג/ות"ת השבת אקדמאים ומדענים
לארץ- תוכניות
, הישגים, אתגרים
, מצגת לדי ון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת29
במאי2017; הכנסת ה-
20
, ועדת המדע
'והטכנולוגיה, פרוטוקול מס114
,
השבת אקדמאים ומדענים לארץ– ות
כניות, הישגים, אתגרים ,
29
במאי2017
', עמ9
–
11
.
כי
ום אין בישראל
גוף
אחד המרכז את
הפעולות בנושא
השבת אקדמאים
מחו"ל . המשרדים
והרשויות השונ
ים
פועל
ים כל אח
ד
בתחום ממוקד, אך
לעיתים פעילויותיהם
חופפות
אקדמאים ישראלי
ם בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נכלל במקום גבוה בסדרי העדיפויות לתמיכה, שהתקבלו מאוניברסיטאות המחקר ומראשי
,המערכת לקראת ה
תוכנית הרב-
שנתית של ות"ת לשנים
תשע"ז–
( תשפ"ב17
/
16
20
–
21
/
20
20
).
53
3.1.2
ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים
ה
תוכנית
הלאומית להשבת אקדמאים הוקמה כאמור במסגרת אותה החלטת ממשלה משנת
2010
.ה
תוכנית
פעלה החל משנת2012
תחת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, על בסיס
הסכם בין-
,משרדי עם המשרד לעלייה וקליטה
הוות"ת
.ומשרד האוצר ה
תוכנית
פעלה במגוון
דרכים
כדי לתמרץ אקדמא ים השוהים בחו"ל לחזור לארץ
ולתמוך בהם
, בעיקר באמצעות
סיוע
במציאת מקום עבודה באקדמיה או בתעשי
י
ה. בין השאר ניהלה ה
תוכנית
מאגר מידע על
אקדמאים בחו"ל המעוניינים לשוב וקיימה איתם קשר שוטף;
יצרה מאגר של מעסיקים וחברות
וריכזה אפשרויות תעסוקה מהאקדמיה והתעשייה; קי ימה כנסים בארץ ומימנה חלק מהוצאות
ההגעה אליהם;
קיימה קשרים עם גופי מדינה
כדי
להקל את החזרה
ב .פן המנהלי ועוד נוסף על
אלה, קיימה ה
תוכנית
.מחקרים וסקרים לשם גיבוש המדיניות בנושא
ה
תוכנית
נסגרה בהחלטת ממשלה בשנת2017
. עם סיומה היו רשומים בה4,424
אקדמאים השוה
ים בחו"ל – רובם מתחום המד
עים המדוי( קים וההנדסה51%
) ורבים מהם
( מתחום מדעי החברה22%
( ) ומדעי החיים13%). כ-
40%
מבין הרשומים ל
תוכנית
בחו"ל היו
( בעלי תואר דוקטורPhD
,
MD, או עמיתי פוסט-
)דוקטורט, כשליש מהם בעלי תואר שני וכרבע
מהם בעלי תואר ראשון. במהלך ארבע שנ
ות פעילותה חזרו במסגרת ה
תוכנית כ-
1,000
אקדמאים לארץ, כ-
226
.מהם גם הצליחו למצוא עבודה54
398
עסקים וחברות, בעיקר מתחום
ה
הייטק ומדעי החיים, היו שותפים ל
תוכנית
. ה
תוכנית
פעלה מול רשות ההגירה והמשרד לביטוח
לאומי למתן הקלות לחוזרים וכן שיתפה פעולה עם האקדמיה למדע ים וארגוני חברה כגון
Science Abroad
.
55
53
מ
יכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
54
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם
, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ה ,כנסת, דוא"ל
3 ו-
17
ביונ י2020
.
55
ד"ר נורית איל, מנהלת ה
תוכנית
,הלאומית להשבת אקדמאים
הסבת ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ל
תוכנית
גיוס מחו"ל של
עובדים חסרים לתעשייה הישראלית ,, מצגת לדיון מנכ"ל5
במרץ2017
;מצגת ל
דיון ב
ו ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא
"בריחת
"מוחות ,
29
במאי2017
;ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים
דוח פעילות2016
,
20
בדצמבר2016
. הפריטים התקבל
ו
בדוא"ל
מנורית איל
ב-
16
במאי2020
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
על פי ד"ר נורית איל, אשר ניהלה את ה
תוכנית מאז הקמתה, ה
תוכנית
נסגרה לאחר סיום תקופת
הפיילוט ב-
2016
, בשל חוסר
נכונות של משרד הקליטה ו
הוות"ת להמשך התחייבות לקיו
מה.
56
מל ב "ג ציינו
כי ה
תוכנית
,נסגרה ,בין היתר
בעקבות הקשיים שה יו כרוכים בהעברת
ימ נהלת
ה
תוכנית אל
רשות
ה
חדשנות, שהוקמה באותו הזמן, האופק המתקצר של ה
תוכנית ו
הי ראי
שונה
של השותפים ל
תוכנית
.את תחומי אחריותה57
על פי רשות החדשנות, שבמסגרתה התנהלה ה
תוכנית בשנים האחרונות, ה
תוכנית
נסגרה כיוון
שתוצאותיה לא עמדו בציפיות. מסקרי
ם שנערכו בקרב החוזרים לארץ בסיוע ה
תוכנית
עלה כי
עבור רובם ה
תוכנית
לא
הייתה
גורם קריטי בהחלטה. על פי הרשות, מתוך האקדמאים שמצאו
עבודה במסגרת ה
תוכנית , רק25
.ישראלים הושמו בתפקידי פיתוח בחברות הייטק בארץ כמו
,כן, על פי הרשות
ה
תוכנית התמקדה במעטפת של תמיכה אי שית ומקצועית וסיוע באמצעות
פנייה ל
רשויות וכי החוזרים אכן הביעו שביעות רצון גבוהה ממנה, אך מבחינת עלות-
תועלת לא
יה ,יתה לה הצדקה שכן "מדובר בהשקעה בקהל יעד "חזק
שהיה יכול
להסתדר גם
בלעדיה .
זאת ועוד
, הרשות מציינת כי קהל היעד של ה
תוכנית
לא היה בהלימה מספקת עם
וצ רכי
( התעשייה בישראל, בדגש על הצורך באנשים בתחומי טכנולוגיות התקשורת והמידעICT
.)
58
3.2
תוכניות הפעילות כיום
3.2.1
תוכנית חוזרים להייטק
מטרתה של החלטת ממשלה2922
שהתקבלה בראשית2017
הייתה הקמת
תוכנית
לאומית
להגדלת
היצע כ וח אדם
ל
תעשיית ה
הייטק במסגרת המועצה הלאומית ל כלכלה במשרד ראש
הממשלה. היא התקבלה בהמשך להחלטות ממשלה נוספות שנועדו לקדם
את ה נושא ובהמשך
לדגש שניתן על הנושא גם ב
תוכנית הרב-
.שנתית של המל"ג
ב סעיף7
של ההחלטה
נקבעו
סגירת ה
תוכנית
הלאומית להשבת אקדמאים והקמתה של
תוכנית
ייעודית תחת רשות
החדשנות, הממוקדת ב
השב
ת אקדמאים ישראלים וזכאי שבות המתאימים לעבודה
במשרות עתירות ידע בתעשיית ה
הייטק הישראלית .
נוסף על כך
, מקדמת ה
תוכנית
גם
הבאת עובדים זרים
מיומנים לתחום ה
הייטק .בהחלטה תוקצבה ה
תוכנית ב-
17
ימ ליון
ש"ח
56
,ד"ר נורית איל
מצגת ל
דיון ב
ו
ועדת המד
ע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "בריחת
"מוחות ,
29
במאי2017
. הכנסת ה-
20
, ועדת המדע
'והטכנולוגיה, פרוטוקול מס114
,
השבת אקדמאים ומדענים לארץ– תוכניות, הישגים, אתגרים ,
29
במאי2017
', עמ19
.
57
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
58
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם
, תשובה על פניית מרכז המחקר והמי ,דע של הכנסת, דוא"ל
3 ו-
17
ביונ י2020
.
על פי רשות
,החדשנות התוכנית
הלאומית להשבת
אקדמאים
נסגרה
כיוון שתוצאותיה לא
עמדו בציפיות. עבור
רוב החוזרים לארץ
ה
תוכנית
לא היוותה
גורם קריטי בהחלטה
לחזור.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לשנים2017
–
2018
.
59
ביצוע התקציב לשנת
2017
היה
1.9
מיליון ש( "ח מימון
לשנה האחרונה
של ו הת
כנית להשבת אקדמאים ,)בו-
2018
היה
727,000
ש."ח60
על פי רשות החדשנות, ה
תוכנית
""חוזרים להייטק
א הי תוכנית
פיילוט מצומצמת, שנועדה לבחון
את השטח ואת יכולת ההשפעה על קהל היעד של ישראלים בחו"ל, הרלוונטיים לתעשי
י
ה. ב-
2018
קיימה רשות החדשנות
סקר בקרב400
,ישראלים השוהים בחו"ל
שלפיו
55%
מהמשיבים
רואים בתעסוקה, בשכר ובמיסוי חסמים מרכזיים המונעים את חזרתם ארצה. בפרט ציינו את
וא בדן רשת הקשרים וההיכרות הנחוצה למציאת עבודה בארץ (על תוצאות הסקר בפירוט ראו
סעיף4.2
להלן). כניסיון להתמודד עם
סוגיה זו,
הוקמה באתר רשות החדשנות פלטפורמה
.אינטרנטית שמטרתה לסייע לאקדמאים מחו"ל במציאת עבודה בארץ61
ב אתר
מת
אפשר
ת
הרשמה
הן של מחפשי עבודה ו הן של ,חברות ומעסיקים
כדי ל
קשר
ביניהם. פנייה יזומה נעשתה
למעסיקים
כדי
לעניינם וכן הופקו קמפיינים שיווקיים במדיות השונות
כדי לח שוף את הציבור
.לפרויקט
כמו כן , הוקמה קבוצת פייסבוק ייעודית
ש בה חברים יותר
מ-
8,000
.איש62
ה
תוכנית
"חוזרים להייטק" מצויה עדיין כיום בשלב הניסיוני המצומצם, שמבחינת הרשות לא
הביא עד כה לתוצאות משביעות רצון: בשנים2018
–
2019
נרשמו ל
תוכנית
708
ישראלים
,מחו"ל
םהמו נמצאו
רק170
מועמדים רלוונטיים. נשלחו
65
קורות חיים
למעסיקים,
כאשר
מספר הישראלים החוזרים שהתחילו לעבוד בחברת
הייטק בסיוע ה
תוכנית היה
מועט–
ככל
הנראה פחות מ-
20
.יותר מ-
500
חברות נרשמו לפרוי קט. מתוצאות אלה הוסקו כמה מסקנות
:עיקריות
מבחינת המועמדים –
70%
מה נרשמים לא היו מתחום ההייטק ואחרים לא תאמו את
.הפרופיל המבוקש לתעשייה או שמקצועם לא נחשב בליבת הפיתוח הטכנולוגי
כמה
מהמועמדים נרשמו
אף שלא הי
י.תה להם כוונה לחזור בקרוב
מבחינת החברות –
רבות מהחברות שנרשמו לא ראו בפלטפורמה ערוץ מרכזי לחיפוש
עובדים, בין השאר
בשל מיעוט המועמדים שהציעה ה
תוכנית
. כמו כן, יש פערים בין צ
ו רכי
59
החלטה2292
של הממשלה ה-
34
,תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק ,
15
בינואר2017
.
60
שלי בכר, לשכת מנכ"ל רשות החדשנות, המשך תשובה ע ,ל פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל8
ביולי2020
,. לפי הרשות
הירידה בתקציב בשנת2018
נבעה מכמה סיבות, ובהן: הבנה כי האפקטיביות של ה כלים שהופעלו בתוכנית הייתה נמוכה, ונדרשת בדיקה
מחודשת שלהם; הקמה בפועל של הרשות לחדשנות במהלך שנת2017
חייבה צמצום וסג ;ירת ההתקשרויות שבוצעו באמצעות מתימו"פ
קידום הנושא במסגרת שותפויות עם משרדי הממשלה השונים, באופן שלא הצריך הוצאה תקציבית משמעותית. ת
ו כנית מעודכנת
.מגובשת בימים אלו (ונבחנת מחדש גם לאור אתגרי משבר הקורונה) ולכן לא גובש תקציב לשנים הקרובות
61 אתר רשות החדשנות ,מסלול חוזרים להייטק :, כניסה10
ביוני2020
.
62
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020. אתר
,פייסבוק
חוזרים לישראל :, כניסה10
ביוני2020
.
ה
תוכנית
"חוזרים
להיי-
טק" מצויה כיום
בשלב
ניסיוני ,
שמבחינת הרשות לא
הניב
תוצאות
משביעות רצון.
הרשות פועלת
לסיכום ממצאי
הפיילוט ומיפוי כיווני
.פעולה להמשך
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
19
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
החברות ל בין
יכולת ה
תוכנית
,לגייס מועמדים מחו"ל
ב
ייחוד בעניין
לוחות הזמנים (החברות
זקוקות לעובד
ים
.בטווח המיידי) וכן בציפיות השכר והניהול
יכולת השפעה מוגבלת של ה
תוכנית – ההחלטה לחזור היא בראש ובר אשונה החלטה
אישית משפחתית,
.ומציאת העבודה היא רק תנאי נוסף, הכרחי, אך לא מספיק ,יתרה מכך
.בעלי ניסיון ויכולת מסוגלים למצוא עבודה ללא עזרת התוכנית מלבד
זאת, גם בה
י נתן
אפשרות עבודה,
יש פערים
ניכרים
.בשכר, בתנאי העבודה ובמיסוי בין הארץ לחו"ל
הרשות פועלת כיום לסיכום ממצאי הפיילוט ומיפוי כיווני פעולה להמשך . בין השאר נבחנים
וצ רכי החברות והתעשייה והקשיים בגיוס תושבים חוזרים; ההתמודדות עם שיקולים נוספים
המונעים חזרה לארץ מלבד עבודה, כגון מיסוי ופערי שכר,
ואיתור כלים דיגיטליים מתקדמים
שיוכלו לסייע בהתאמה חכמה של קה.)ל היעד למעסיקים (לא דרך פלטפורמה ייעודית63
3.2.2
משרד העלייה והקליטה– המרכז לקליטה במדע
משרד ה
עלייה וה קליטה מפעיל
מ-
1987
אגף מיוחד שנועד
לסייע באופן ממוקד ב קליטת
מדענים עולים ותושבים חוזרים ,כדי
לעודד
אותם לעלות לארץ
ולסייע בקליטתם ובשילובם
בתעשייה, באקדמיה ובמחקר בישראל. המרכז הוקם מתוך הכרה בצורך הייחודי של אוכלוסייה
זו בתמיכה נפרדת וכן מתוך ההכרה בתרומה האפשרית שלה לפיתוחה המדעי והכלכלי של
.ישראל64
אוכלוסיית היעד של המרכז מוגדרת כעולים או תושבים חוזרים בעלי תוארPh.D
אוM.Sc
א ו
תואר מקביל, עם ניסיון במחקר ופיתוח, אשר פרסמו מאמרים בכתבי עת או רשמו פטנטים על
שמם. רופאים המעוניינים לשלב מחקר בעבודתם הקלינית נכללים גם כן. מדענים ללא
ס פר ומים או ניסיון מחקרי זכאים לסיוע בערוצים מסוימים, כגון סיוע לתלמידי מחקר או שילוב
במחקר ופיתוח בתעשייה. המרכז פונה לכל תחומי המ
חקר: מדעי החיים
והרפואה, טכנולוגיה
ומדעים מדוי.קים ומדעי החברה והרוח
חשוב להדגיש שהמרכז לקליטה במדע לא עוסק
ספציפית בישראלים
,השוהים בחו"ל
אלא במדענים בעלי פוטנציאל עלייה באופן כללי, זכאי שבות או תושבים חוזרים .
בשל
,התמקדות מסמך זה בהשבת אקדמאים ישראלים
ה נתונים שיוצגו להלן יעסקו
ככל האפשר
ב אקדמאים.שהם תושבים חוזרים בלבד
63
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם
, תשובה על פניית מרכז המחקר וה ,מידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020
.
64
,משרד העלייה והקליטה, המרכז לקליטה במדע
פעילות המרכז לקליטה במדע ,
1
3 במא י2020
. התקבל כתשובה על פניית מרכז המחקר
והמידע של הכנסת בדוא"ל ב- 4
ביוני2020
.
משרד ה עלייה
וה קליטה מפעיל את
ה מרכז לקליטה
במדע ה
מעניק סי וע
כספי לאקדמאים
חוזרים
באמצעות
מימון העסקה
והענקת מלגות
מחקר ,. כמו כן
המרכז מספק שירותי
ייעוץ,
.ליווי והדרכה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
20
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המרכז מעניק
סיוע כספי
לאקדמאים חוזרים
בשני
ערוצים עיקריים :
סיוע במימון העסקה –
העברת
,תשלומים למעסיק במגזר הציבורי
העסקי או האקדמי בתחום מדעי למשך
שנתיים במתווה יורד. פירוט המענקים
המוצעים מובאים
בטבלה
ש.להלן65
ובתר
לדוקטורט
מחקר
מלגות-
דוקטורט –
ניתנות למי שה תקבלו
באחת
מחקר
כתלמידי
,מהאוניברסיטאות המוכרות בישראל
צמוד להתחייבות המוסד לתשלום
המוצעות
המלגות
פירוט
משלים.
מובאות
בטבלה
ש.להלן66
מלבד זאת, המרכז מספק ייעוץ, ליווי,
הדרכה וסיוע במגוון ערוצים הכוללים ליווי פרטני על ידי
יועץ מומחה מתחום עיסוקו של המדען, ל פני או אחרי ההגעה לארץ, הדרכה על שימוש ברשת
החברתיתLinkedIn
.
כמו כן, המשרד מפעיל
קרן משותפת עם משרד הביטחון
להעסקת
.מדענים בפרויקטים מחקריים של מערכת הביטחון
המרכז מפעיל
ערוץ פעולה ייחודי להשבת אקד
מ
אים
ישראלים השוהים בחו"ל בשיתוף
ארגוןScience Abroad. עמ ותה זו מפעילה במימון המשרד רשת של מרכזי קשר וקהילה עבור
,אקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל
כדי לשמר את הקשר עימם
ולעודד
אותם לחזור לאר .ץ
מרכזים אלה עורכים הרצאות וסדנ אות בנושאים הקשורים
ל
חזרה
לארץ ובהשתלבות במחקר
בארץ, מפגשים מקצועיים עם אנשי אקדמיה ותעשייה באר ץ, ירידי תעסוקה, אירועים חברתיים
ועוד. נוסף
על אלו , הארגון מעניק מלגות טיסה לארץ לצורך הגעה לראיונות. הארגון מפעיל34
65
הסיוע לא ניתן עבור מי שקיבל מינוי כסגל אקדמי ולא עבור העסקה של מרצים מן החוץ או העסקת קבלן. על המוסד להעביר שכר חודשי
,מינימלי למדען על פעילות מחקרית. אתר משרד העלייה והקליטה
סיוע במימון העסקת תושבים חוזרים :, עדכון25
בנובמבר2019
,
כניס :ה11
ביוני2020
.
66
מלגת הדוקטורט ניתנת רק למי שגילו
הוא לא מעל
37
.שנים ועבור תושב חוזר רק אם שהה לפחות שנתיים בחו"ל ולא יאוחר משנה בארץ
יש אפשרות גם למי שזקוק לשנת השלמת לימודים לפני התחלת הדוקטורט להתחיל את המלגה התלת-
שנתית כשנה לפני תחילת
הדוקטורט. קבל תה מותנית גם בהתנדבות בת24
שעות שנתיות בקהילה. מלגת פוסט-דוקטורט ניתנת
רק למי ששהה לפחות חמש שנים
,בחו"ל ולא יאוחר משנה ממועד החזרה. אתר משרד העלייה והקליטה
מלגות לתלמי
די מחקר :, עדכון25
בנובמבר2019
:, כניסה11
ביוני
2020
.
טבלה1
:
מימון העסקה (בש"ח) של המרכז
לקליטה במדע והשלמת המעסיק לפי תארים
תואר
'שנה א
'שנה ב
תואר שני
44,280
22,140
מעסיק1
6,500
6,500
תואר שלישי
61,500
30,750
מעסיק
9,000
9,000
רופאי
ם
47,340
47,340
מעסיק
8,500
8,500
טבלה2
:
מלגות (בש"ח) המרכז לקליטה
במדע והשלמת המעסיק לפי תארים
תואר
'שנה א'שנה ב
'שנה ג
דוקטורט
43,200
36,000
15,420
מעסיק
)(שנתי
28,800
36,000
56,580
בתר-ד
וקטורט
36,000
36,000
מעסיק
36,000
36,000
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
21
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מוקדי פעילות בצפון אמריקה ובאירופה
. סך הכ
ו
ל חברים בפעילויותיו כ-
3,800
איש.
67
על פי
משרד העלייה והקליטה, עד תחילת2018
חזרו כ-
900
מדענים ישר אלים החברים בארגון ועל פי
הערכה בשנתיים האחרונות חזרו עוד כ-
250
.מדענים
68
במסגרת פעילותו של המרכז לקליטה במדע
נקלטו בחמש השנים האחרונ
ות
786
תושבים
חוזרים אקדמא
ים ,
511
מהם במקצועות הרישוי
(רופאים, פסיכולוגים, עורכי דין ורואי חשבון
בודדים) ו-
275
מהם
ב מגוון רחב של מקצועות
אחרים, ממהנדסי
ם ועד א.נשי שיווק
בשנת2019
ניתן סיוע ב מרכז
ל-
240
מדענים ישראלים. אופני
ו היקפי הסיוע שהעניק המשרד לתושבים חוזרים
ב שנת2019
מפורטים בטבלה 3 ש:להלן69
3.2.3
מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית למדעים
האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים מפעילה מרכז שמטרתו לשמור על קשר עם אקדמאים
ישרא לים השוהים בחו"ל ולסייע בהשבתם לישראל, בעיקר בערוץ של
השתלבות ב
אקדמי
ה
בישראל. המרכז הוקם ביולי2007
,
בעקבות מסקנות ועדת שוחט שצוינה לעיל. המרכז פועל
לאיתור החוקרים הישראלים בחו"ל ו
ל
הקמת ממשקים ישירים ויעיל
י ם עבורם אל הגופים
האקדמיים,
לשם חזרה
וקליטה מוצלחת . החוקרים הנרשמים למאגר הידע של המרכז מקבלים
מידע, לפי תחום הדעת שלהם,
,על משרות אקדמיות הפתוחות בפניהם באוניברסיטאות
.במכללות, במכוני המחקר, בגופי ממשלה ובתעשייה70
כיום רשומים במאגר של מרכז הקשר יותר מ-
3,920
חוקרים, אשר מרביתם חיים בחו"ל
ומעוניינים לשוב לארץ, אך
חלק לא מבוטל מהם (
1,133) נמצאים בארץ ורשומים במאגר
לשם
שמירה על קשר. כ-
75%
מהרשומים הם בעלי תוארPhD
,ומרבית הנותרים הם דוקטורנטים
67
,משרד העלייה והקליטה, המרכז לקליטה במדע
פעילות המרכז לקליטה במדע ,
1
3 במא י2020
. התקבל כתשובה על פניית מרכז המחקר
והמידע של הכנסת בדוא"ל בתאריך4
ביוני2020
; אקדמאים ישראלים בחו ,"ל
תשובה על פניית מר
כז המחקר והמידע של הכנסת ,
דוא ,"ל5 ביולי
2020
. אתר
Science Abroad
,תוכנית
חשיפה ושמירה על קשר עם מדענים ישראלים השוהים בחו"ל של סיינס אברוד
בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה :, כניסה14
ביוני2020
.
68
,משרד העלייה והקליטה
אקדמאים ישראלים בחו"ל,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
,דוא"ל 5 ל ביו י2020
.
69
,משרד העלייה והקליטה
אקדמאים ישראלים בחו"ל,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
,דוא"ל
4 ביוני ,
5 ו-
6 ביולי
2020
.
יש לציין כי מספר המדענים המטופלים על ידי המרכז לקליטה במדע גדול הרבה יותר. בשנת2018
טופלו כ-
1,000
מדענים, כ-
650
מהם .זכו למענקים כספיים דרך מימון תעסוקה או מלגות מחקר ,משרד העלייה והקליטה
המרכז לקליטה במדע ,מצגת מידע ,
4
בדצמבר2019
.
70 אתר האקדמיה הלא
ומית הישראלית למדעי
ם ,על מרכז הקשר :, כניסה14
ביוני2020
,; נעמה טשנר מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל
ופעולות לקליטת אקדמאים השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
ב ינואר2014
', עמ6.
טבלה3
: תושבים חוזרים המקבלים סיוע
,מהמרכז לקליטה במדע2019
סוג סיוע
מספר
מדענים
עלות כוללת
(אלפי₪
)
מימון העסקה
98
3,850
לג מ
ת מחקר
18
650
משרד הביטחון
2
ליווי לקראת
חזרה
45
אחר
77
סך הכול
מטופלים
240
האקדמיה הישראלית
הלאומית למדעים
מפעילה מרכז
שמטרתו לשמור על
קשר עם אקדמאים
ישראלים השוהים
בחו"ל ולסייע
,בהשבתם לישראל
בעיקר בערוץ של
השתלבות באקד מיה
בישראל
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
22
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אשר ביחד מהווים כ-
95%
.מהרשומים במאגר שליש מהחוקרים במאגר הם מתחומי מדעי
החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים
ומדעי ההנדסה ושליש
מתחומי מדעי הרוח
.והחברה כ-
70%
.מהרשומים למאגר המצויים בחו"ל שוהים בארצות הברית בשנת2019
,השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר107
חוקרים וחוקרות במשרות שונות –
51
מהם
כחברי סגל ו-
56
כבתר-דוקטורנטים ומנהלי מעבדות
. באותה שנה פרסם המרכז
277
משרות, ובהן160
משרות באוניברסיטאות והשאר
.במכללות ובמכוני המחקר
נוסף על
השימוש במאגר לשם יצירת קשר בין אקדמאים בחו"ל למוסדות בארץ, מרכז הקשר
עורך מדי שנה כנס שנתי
ש במסגרתו מתקיים גם יריד תעסוקה המאפשר לאקדמאים לפגוש
.מעסיקים אפשריים באקדמיה ובתעשייה כמו כן, מרכז הקשר מעניק מלגות טיסה לחוקרים
.ישראלים בחו"ל המעוניינים להציג את מחקריהם בכנסים מדעיים בארץ בשנת2014
העניק
מרכז הקשר20
מלגות לחוקרים, ל מען הבאתם לכינוס אילנית במדעי החיים, וכמעט כולם
נקלטו בארץ
.במשרות באקדמיה ובתעשייה בשנים העוקבות
בעקבות ה
הצלחה הגדולה,
העניק
מרכז הקשר17
מלגות נוספות בשנת2017
לשם השתתפות בכינוס זה
, ו-
19
נוספות בשנת
2020
.
71
ב-
2019
החליטה המל"ג לסייע בפרויקט זה ולהשתתף גם כן במימון מלגות הטיסה
.לכנסים72
3.2.4
מלגות משרד המדע
משרד המדע פועל לעידוד
חזרתם
"של אקדמאים ישראלים השוהים בחו ל באמצעות כמה
:סוגים של מלגות ומענקים
מלגות שמיר –
האפיק המרכזי
ש באמצעותו תומך המשרד בחוקרים השבים לארץ. מדובר
על מלגות
מחיה עבור חוקרים מחו"ל לשם עריכת פוסט-דוקטורט בארץ
בתחומי המדעים
המדויקים והטכנולוגיים, מדעי הטבע והרפואה
. המלגות מוענקות לתקופה של שנתי
ים,
בסכום כולל של240,000
ש"ח
למלגאי. המלגות מוענקות משנת2017
,
ועד היום קיבלו
אותן12
חוקרים ו-
14
.חוקרות אשר שבו מחו"ל, כמעט כולם מארצות הברית73
מלגות גשר–
מיזם משותף למשרד המדע והטכנולוגיה ולקרן לחקר הסרטן בישראל
(
ICRF
,)ש
במסגרתו מובאים ארצה מדענים הע וסקים בתחום הסרטן וזוכים למלגת מחקר
נדיבה. ב-
2012
הובאו במסגרת זו שני חוקרים אשר קיבלו כל אחד400,000
ש". ב ח-
2014
71 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעי
ם, מידע על מרכז הקשר עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת , תשובה על פניית מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת, דוא"ל26
במאי2020
.
72
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
73
,אתר משרד המדע והטכנולוגיה
קול קורא להחזרת מדענים לישראל ע"ש יצחק שמיר למתן מלגות למשתלמים לפוסט-
דוקטורט לשנת
2019
,
1
ביולי2019; משרד המדע והטכנולוגיה ,אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להשבת
ם ;
מקבלי מלגות שמיר (טבלת
)אקסל
, תשובה על פניית מרכז המח ,קר והמידע של הכנסת, דוא"ל1
ביוני2020
.
משרד המדע פועל
לעידוד חזרה של
אקדמאים ישראלים
השוהים בחו"ל
באמצעות מלגות
ומענקים, ובראשן
מלגת שמיר לפוסט-
דוקטורנטים בתחומי
המ
ם דעי
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
23
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הובאו שני חוקרים חדשים אשר זכו, כל אחד, ב מלגה של600,000
ש"ח . בשנת2019
.התפרסם קול קורא למלגות נוספות
פרס ראש הממשלה ע"ש סמסון לחדשנות בתחום תחליפי דלקים ותחבורה חכמה –
הפרס על סך250,000
דולר מוענק לחוקרים
ין ב-
לאומיים מובילים כדי להביאם לישראל
ולצרפם לסגל של
אחת האוניברסיטאות. ב-
2019
הגיעו במסגרת זו שני חוקרים בכירים, וב-
2020
.צפוי הפרס להיות מוענק לעוד חמישה
כיום,
בעקבות
התפרצות משבר מגפת הקורונה
, המשרד פועל אל מול משרד האוצר
כדי
לתגבר
את תוכנית השבת המדענים לתחום ההיי
טק, המופעלת על ידי המועצה הלאומית לכלכלה
במשרד ראש הממשלה .
3.2.5
גיוס סגל אקדמי
כיוון שכמעט כל הסגל האקדמי הנקלט כיום באוניברסיטאות ובמוסדות הלימוד האקדמיים
מתקבל לאחר פרק זמן
של לימודים או הוראה בחו"ל, אמצעי עקיף להשבת חוקרים ומדענים
מחו"ל
וא ה
הרחבת הסגל האקדמי באוניברסיטאות ובמוסדות האקדמיים. המל"ג מתמרצת
כיום את מוסדות ההשכלה הגבוהה להגדיל את מספר חברי הסגל שלהם על ידי הכללת רכיב
של יחס סגל-סטודנט במודל התקצוב השוטף שלהם. מוסדות
מקבלים תקציב גבוה יותר ככל
.שיש יותר חברי סגל ביחס לסטודנטים74
על פי נתוני המל"ג לשנת הלימודים תשע"ט
(
2018/19
),
( מספר חברי הסגל באוניברסיטאות המחקר עלה משנת תש"ע2009/2010
) ביותר
מ-
1,000
משרות – עלייה של כ-
%
25
.
75
המל"ג מעודדת קליטת סגל אקדמי גם באמצעות מלג ות שהיא מעניקה לסגל צעיר מצטיין, כגון
מלגות אלון ל תמיכה
במדענ
ים צעירים מצטיינים ו
מלגות מעוף
לתמיכה במדענים צעירים
מצטיינים מקרב החברה הערבית. בכל אחד מהמסלולים הללו מקבל המלגאי מלגה שנתית
סך ב
300,000
ש"ח
, למשך שלוש שנים, ונוסף
,על כך מענק מחקר חד-פעמי, תוך
התחייבות
של המוסד האקדמי (אוניברסיטאות מחקר בלבד ב
תוכנית
אלון, כלל המוסדות המתוקצבים
במסגרת מעוף) לקלוט את
המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה . מדי שנה
74
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
75
,מל"ג מערכת ההשכלה הגבוהה בסימן60
שנה למל”ג ו-
70
שנות מצוינות אקדמית –
לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים
האקדמית תשע”
ט–
2019/2018
,, הודעה לעיתונות9
באוקטובר2018
', עמ5
( . הנתונים מחושבים בשווה ערך של משרות מלאותFTE
.)
ה"קפיצה" בשנת תשע"ז מיוחסת במידה רבה להכללתה של אוניברסיטת אריאל בספירה, אך ק יימת עלייה הדרגתית לאורך כל השנים
.מאז תש"ע גם בניכוי עלייה זו
המועצה להשכלה
גבוהה מעודדת
השבת אקדמאים
מחו"ל באופן עקיף
על ידי מתן תמריצים
למוסדות שיגדילו את
מספר חברי הסגל וכן
מעניקה מלגות
לחוקרים צעירים
מצטיינים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות ל
השבתם לישראל
|
24
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מוענקות25
.מלגות אלון ושש מלגות מעוף,נוסף על אלו מעניקה המל"ג
מלגות הצטיינות לסגל
בתחומים מ,סוימים כגון מדע וטכנולוגיה קוונטיים.
76
4. סוגיות נוספות בנושא השבת אקדמאים מחו"ל
4.1
התועלת הכלכלית בהשבת המוחות
ב מחקר שנערך על ידי עמותתScience Abroad
ב-
2018
נבחנה
התועלת הכלכלית הצומחת
למדינה מחזרתם של מדענים השוהים כיום בחו"ל. ערכם של המדענים החוזרים עבור המד ינה
:נבחן בשלוש רמות
ב רמה
הראשונה נבחנו
הכנסות המדינה ממיסים, כגון מס הכנסה, ביטוח
.לאומי וביטוח בריאות, וכן מההוצאה הפרטית של המדענים החוזרים
ברמה השנייה
נבחנה
התרומה הייחודית של מדענים חוזרים בזכות היכולות, הכלים, הידע והקשרים
ן הבי-
לאומיים
שהם מביאים ע
מי .ם לארץ
ב רמה זו
נכללים
:הרכיבים גיוס הון ממשקיעים עבור ,חברות פרטיות
.רכישת חברות, הנפקות בבורסה ומענקי מחקר אקדמיים ברמה
השלישית
כוללים החוקרים
את
תרומתם ה"רכה" של המדענים למדינה במובן של מעמד ויוקרה
בין-לאומיים ,, יתרון תחרותי
יצירת תשתית לפריצות דרך עתיד יות, תרומה למערכות החינוך, הבריאות והסביבה ועוד. כיוון
ש קשה לכמת ולמדוד
איכויות אלה, ה
רמה השלישית
.איננה נכללת במודל הכלכלי שהוצע77
המחקר מספק אומדן של התרומה הכלכלית
בטווח של
חמש שנים, בהנחה שבכל שנה חוזרים
לארץ89
מדענים (ממוצע החוזרים בשנים הקודמות) ועל
פי דפוסי השתלבותם המוכרים מנתוני
ה :עבר
כ-
60%
,מהחוזרים משתלבים במשרות באקדמיה ובבתי החולים30%
משתלבים
במשרות בחברות פרטיות וכ-
10%
.במשרות אחרות שאינן קשורות לתחום לימודיהם
מהמחקר
עולה כי התרומה המצטברת של חזרתם לארץ של89
,מדענים ישראלים בשנה
ב
שנים
2019
–
2023
,נאמדת בכ-
748
ימ ליון
ש"ח.
78
יש לציין כי בשנה הראשונה אין הבדל גדול בתרומה של כל
אחד מהמדדים הנבחנים, אך בשנה החמישית יש חשיבות גדולה הרבה יותר לרכיבים של
השכבה השנייה, ובעיקר להון המגויס עבור חברות פרטיות. התרומה של רכיב זה בשנה
החמישית נאמדת בכ-
23
מיל יון ש"ח– כ-
60%
.מהתרומה של כלל הרכיבים יחד עוד עולה כי
תרומתו של מדען
יחיד היא כחצי מ
י
ליון ש"ח בשנה, ו-
2.3
ימ ליון
ש"ח
על פני תקופה של
חמש
76
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
77
אלי אשרף, יאל דוזנדסטרל, לינור ז
ייליג ורוני בירמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
. המחקר נערך על ידיScience Abroad
בשיתוף חברתNOVA
לייעוץ אסטרט
גי.
78
בהתבסס על שתי שכבות הערך הראשונות כמתואר
ל
מעלה (בערכים מהוונים)
. ברמת הערך הראשונה לא נכללו מדענים המשתלבים
באקדמיה, מתוך ההנחה כי עקב התחרות הגבוהה משרות אלו יתמלאו בכל מקרה ועל כן אינן מהוות תוספת לכלכלת המדינה. מתוך
המשתנים השונים שהוכנסו למודל נמ צא כי בשכבה השנייה יש השפעה רק לגיוס ההון עבור חברות פרטיות וגיוס מענקי מחקר (כנראה
.)בגלל מספר המדענים הקטן וכן
נמצא כי תרומתו של כל מדען נוסף אינה לינארית בשל אפקט הרשת הרלוונטי עבור השכבה השנ
י יה
.והשלישית
במחקר שבו נבחנו
התועלות הכלכליות
הצומחות למדינה
מהשבתם של
אקדמאים מחו"ל
עלה כי התרומה
המצטברת
מ חזרתם
לארץ של כ-
450
מדענים בטווח של
חמש שנים נאמדת
בכ-
748
ימ ליון
ש"ח
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
25
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.שנים
,כמו כן
מציינים החוקרים בדוח כי יש
ל
הביא
בחשבון את העלות שהשקיעה המדינה
בהכשרת המדען, שעל פי אחד האומדנים עומד
ת
על591,000
ש"ח
בממוצע להכשרת אדם
.בעל תואר שלישי79
מנגד , מציינים החוקרים גם את הערך החשוב לכלכלה הישראלית של מדענים ישראלים
המצויים בחו"ל, בהנחה שהחיבור שלהם לישראל מספיק חזק. אלה מאפשרים שיתופי פעולה
עם ישראלים, פתיחת דלת לישראלים נוספים המעוניינים להשתל
ב באקדמיה בחו"ל, ל
השתלב
ב
משרות, לעודד השקעות בחברות ישראליות, לעודד שימוש בספקים
ישראליים, לעודד חברות
בין-לאומיות
.לפתוח מרכזי פיתוח וחדשנות בישראל וכדומה80
4.2
סיבות ליציאה מהארץ ולהישארות בחו"ל והתמודדות איתן
במסגרת הדיון על בעיית בריחת המוחות נבחנו
המניעים
להגירה של אקדמאים והאמצעים
שאפשר לנקוט כדי לסייע להם, במסגרת מדיניות ממשלתית, כדי להשיבם
.לארץ
ב כמה
מחקרים וסקרים ניסו לבחון נושא זה, והתוצאות אינן חד-
.משמעיות
להלן יוצגו
עיקרי הדברים:
על פי
סקר שערכה ה
תוכנית הלאומית להשבת אקדמאים בקרב הרשומים ל
תוכנית
המצו יים בחו"ל או ששבו לארץ, הגורמים העיקריים המניעים לחזרה הם גורמים רגשיים, כגון
קרבה למשפחה המורחבת, תחושת שייכות וחיי חברה. בקרב החוזרים מחו"ל נמצאו גם
חינוך הילדים ואפשרות התעסוקה בתחום ההתמחות כבעלי השפעה גדולה יחסית על
.ההחלטה נמצא כי
אפשרות התעסוקה בתחו ם ההתמחות
היא ה סיבה העיקרית להישארות
בחו"ל, ו
מלבדה גם
.איכות החיים, קידום בקריירה ורווחה כלכלית81
ב
מחקר
איכותני שנערך על ידי עמותתScience Abroad
,
באמצעות ראיונות עומק
וקבוצות מיקוד
שבהם השתתפו כ-
30
מדענים ישראלים בחו"ל
ובארץ, הסתמנו
מגמות
דומות. הכוח המו שך העיקרי לארץ הוא הרצון לחיות קרוב
למשפחה ולחברים,
וכן תחושת
השייכות והרצון לתרום לחברה הישראלית. החסמים העיקריים
הם בתחום התעסוקתי
.והפיתוח המקצועי
נוסף על
מיעוט המשרות באקדמיה והקושי במציאת משרה, דיווחו רבים
על פערי מידע, על ה
י
עדר נהלים ברורים ועל עמימו ת וחוסר שקיפות בתהליכי הקבלה
.לאקדמיה82
79
אלי אשרף, יאל דוזנדסטרל, לינור זייליג ורוני בי
רמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
', עמ6
–
7
.
80
'שם, עמ8.
81 ה
תוכנית
,הלאומית להשבת אקדמאים דוח פעילות2016
,
20
בדצמבר2016
.
82
אלי אשרף, יאל דוזנדסטרל, לינור זייליג ורוני בירמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
', עמ4
–
5
.
בכמה מחקרים עלו
החסמים העיקריים
להשבת אקדמאים
"מחו ל בתחום
התעסוקה והפיתוח
המקצועי, ובעקבות
כך הוצעו כמה צעדים
ליצירת הזדמנויות
תעסוקתיות חדשות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
26
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בעקבות תוצאות ,אלה
מוצעים בדוח כמה צעדים שעשויים להקל את השבת האקדמאים .
מלבד
הגדלת המשרות באקדמיה ובתעשי
י ה, מודגש הצורך ביצירת הזדמנויות נוספות
לחזרה בדמות משרות זמניות, מסלולי "חזרה גמישה" (משרה בארץ המאפשרת המשך
ש
הייה זמנית בחו"ל) והגברת שיתוף הפעולה בין התעש
י .יה לאקדמיה
נוסף על
אלה
מודגשים היבטים טכניים שיקלו את המעבר לארץ: הידוק הקשר עם השוהים בחו"ל, צמצום
פערי מידע ויצירת שקיפות בנ
ו הלי הקבלה באקדמיה וסנכרון התנאים וההטבות של גופי
.המדינה השונים83
ב
סקר דיגיטלי שע
רכה רשות החדשנות
בקרב400
אקדמאים ישראלים החיים בחו"ל עלו
.תוצאות דומות למחקרים הקודמים
72%
מהנשאלים בסקר ראו בתעסוקה גורם חשוב
בהחלטה לח
זור לישראל. החסמים העיקריים שצו( ינו בפני חזרה לארץ היו שכר20%
,)
( תעסוקה19%
( ), חינוך18%
( ) ומיסוי ומכס16%). בנוגע למי ,דע הנדרש לקבלת ההחלטה
38%
,ציינו את החיבור למעסיקים31%
את טווחי השכר ו-
25%
.את לוח המשרות הפתוחות
השירותים שאותם היו מעוניינים לקבל בעיקר הם
ס( יוע ביורוקרטי%
34
) ושירותי השמה
(
%
27
.)
84
מסקנותיה של הרשות בדבר ה
אפשרות של תוכנית ממשלתית להשפיע על השבת
האקדמא
ים ספקניות יותר . כאמור, על פי סקר שערכה בקרב השבים לארץ במסגרת
ה
תוכנית
להשבת אקדמאים, עבור רובם לא
הייתה ה
תוכנית
גורם מכריע
ב ,החלטתם לחזור
אף שהיו שבעי רצון
ממנה
. במסקנותיה מ
תוכנית
הפיילוט שערכה בשנים2018
–
2019
ציינה
הרשות את ההשפעה המצומצמת של
תוכנית מעין זו על ה
ה חלטה של הישראלים העובדים
בהייטק לחזור לארץ, בין השאר כיוון שההחלטה לא תלויה רק במציאת עבודה, אלא
בהכרעה משפחתית ;
כיוון שהיכולת להתחרות בתנאי העבודה ואיכות החיים המוצעים בצפון
אמריקה מוגבלת ביותר וכיוון שמי שמעוניין לחזור יצליח לעשות זאת גם ללא ה
תו
כנית.
85
ב
מחקר
של מוסד שמואל נאמן נבחנה באופן מקיף שאלת הגורמים להגירה ולחזרה של
.אקדמאים בישראל ובעולם
ב מחקר
נ
בחן,
על בסיס כמה מאגרי נתונים
ן בי-לאומיים,
המתאם הסטטיסטי בין גורמים שונים לבין יכולת המדינה לשמר
או למשוך בעלי השכלה
אקדמית. חמשת הגורמים העיקריים שנמצאו, ה קשורים
ל יכולת המדינה להתמודד עם
בריחת מוחות, הם עוצמה כלכלית, אפשרויות תעסוקה,
ממשלה יעילה"
שמגינה על זכויות
האזרח ולא מפריעה לפעילות עסקית
)(ממשלה קטנה", איכות מערכת החינוך,
והקשר
83
'שם, עמ9
–
10
.
84
,רשות החדשנות
השמה ישירה של ישראלים חוזרים לתעשיית הה
י
יטק ב
ישראל ,, מצגת30
בינואר2018
, התקבלה בדוא"ל מהרשות
לחדשנות
ב-
17
ביוני2020
.
85
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020
.
במחקרים אחרים
צוינו מאפיינים
מבניים של המשק–
כגון מיסוי גבוה, עודף
רגולציה והיעדר
תחרותיות–
בתור
הגורמים העיקריים
,להגירת אקדמאים
ולכן הוטל ספק
ביכולת של תוכנית
ממשלתית להשפיע
על ההחלטה של
אקדמאים לשוב
.לארץ
אקדמאים ישראלים ב
חו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
27
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.הרגשי עם המשפחה והמולדת
כיוון שארבעה מתוך הגורמים קשורים לפעילות
המשק
בכללותו, מסקנת החוקרים היא כי
אי-אפשר
להתמודד עם תופעת בריחת מוחות
באמצעות תוכנית מדינית המכוונת רק למטרה זאת.
מסקנתם מבדיקת המגמות בנושא
בכמה מדינות היא כי צעדים מסוג זה לא הוכתרו בהצלחה כאשר הופעלו על ידי המדינה
.ולא על ידי גופים עסקיים
לטענת החוקר
ים ,בישראל יש לטפל בכמה בעיות מבניות של
המשק
: נטל רגולטורי כבד ומערכת ביורוקרטית סבוכ
ה
ולא יעילה, ירידה באיכות מערכת
.המשפט, ירידה ברמת החינוך במדינה86
,באמצעות טיפול בבעיות אלה תצומצם, לטענתם
.תופעת בריחת המוחות
מסקנות דומות עלו ממחקר מוקדם יותר של אריק גו לד ועומר מואב, הטוענים כי הגורמים
העיקריים ליציאת האקדמאים לחו"ל הם גורמים מבניים של המשק,
כגון מיסוי גבוה, עודף
רגולציה, כוח מופרז של ועדי עובדים וה
י.עדר תחרותיות87
86
ד"ר דפנה גץ,
ציפי בוכניק
ו
איליה זטקובצקי,
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סופי– שנה
'ב , מוסד
שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ28
–
47
.
87
,אריק גולד ועומר מואב
בריחת המוחות מישראל ,מרכז שלם – המכון הכלכלי חברתי ,
מאי2006
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
28
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח1
: רשימת מרכזי המצוינות המחקריים(
CORE
-I)
88
88
רעות מרציאנו ונועה בינשטיין, היחידה
,לפרויקטים, ות"ת הערכת
תוכנית
( מרכזי המצוינותI-
CORE) ומדיניות המשך ב
תוכנית
החומש
הקרובה ,
20
בינואר2016, נספח א' (התקבל ממזכירות ועדת המדע והטכנולוגיה
,בדוא"ל14
במאי2020
.)