חומר רקע

הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 1 היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון ,ירושלים ו' באדר א' התשפ"ב 7 בפברואר 2022 לכבוד חברי ועדת החוץ והביטחון :הנדון 'הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב- 2022 ו הצעת חוק לאומי- 'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב- 2021 לקראת דיון הפתיחה בוועדת החוץ והביטחון בהצעות החוק, שיתקיים מחר, ז' באדר א' התשפ"ב ( 8.2.2022 ,)מ צורפת ב זאת סקירה הכולל ת רקע היסטורי של סוגיית שילוב ת ל מידי ישיבות ו פרוט .עיקרי הצעות החוק רקע היסטורי 1. הסדר דחיית שירות הביטחון של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם נמצא במרכזו של דיון ציבורי מזה שנים רבות. ההסדר נדון פעמים רבות בכנסת ונדרשו לו מספר ועדות, שהעלו הצעות .שונות לפתרון הסוגיה. הנושא עלה אף מספר פעמים בדו"ח מבקר המדינה 2. בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, הנושא לא הוסדר בחקיקה ייעודית. צווי דחיית שירות וצווי פטור לתלמידי ישיבות ניתנו בתקופה זו על ידי שר הביטחון, מכוח סמכותו הכללית הקבועה בסעיף36 לחוק שירות ביטחון, לקבוע דחיית שירות או פטור "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסד ,ירים או כוחות המילואים [...], או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים". דחיית השירות והפטור שניתנו לתלמידי הישיבות התבססו על התיבה "טעמים אחרים". הסמכה כללית זו שימשה את שרי הביטחון לדורותיהם לתת צ ,ווי דחיית שירות ופטור משירות צבאי .למספרים הולכים וגדלים של תלמידי ישיבות 3. במרוצת השנים הוגשו מספר עתירות לבג"ץ התוקפות הסדר זה. ב- 1986 ( פסק בג"ץ פסק דין רסלר הראשון ) כי שר הביטחון פעל במסגרת סמכותו לפי סעיף36 , וכי הפעלת שיקול דעתו הייתה במסגרת מתחם הסבי רות. עם זאת, הבהיר בית המשפט כי יש גבול שאותו שר הביטחון ."לא יוכל לעבור, וכי "הכמות עושה איכות הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 2 4. בשנת1998 קבע בג"ץ בפסק דין רובינשטיין , כי ההסדר שמכוחו ה ורה שר הביטחון לדחות את מועדי שירותם הצבאי של עשרות אלפי ,"תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם מכוח סמכותו ה כללית הקבועה בסעיף36 ,לחוק שירות ביטחון אינו כדין. בג"ץ קבע כי שר הביטחון אכן מוסמך לתת צווים אלה מכוח הסעיף האמור, אך ברגע שמדובר בשימוש בסמכות זו בהיקפים כה גדולים, צווים אלה הופכים למעשה למנגנון של התוויית מדיניות עקרונית של דחיית שירות .לתלמידי ישיבות משכך, מכיוון שמדובר בהכרעה ערכית- עקרונית בעלת השלכות חברתיות משמעותיות ("הסדר ראשוני"), עליה להיות מוסדרת על ידי נבחרי הציבור, כלומר בחוק של .הכנסת, ולכלול אמות מידה ברורות להפעלת סמכותו של שר הביטחון 5. בעקבות פסק דין רובינשטיין, הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופט צבי טל, שהמליצה על ,חקיקת חוק המכונה על שמה חוק טל . חוק זה נחקק ב- 2002 ועיגן לראשונה בחקיקה ראשית את סמכותו של שר הביטחון לתת צווי דחיית שירות וצווי פטור למיועדים לשירות ביטחון הלומדים בישיבה, וכן את התנאים להחלטה כאמור. בנוסף, נקבע מנגנון של "שנת הכ "רעה ומסלול חלופי של שירות אזרחי. חוק טל נחקק כהוראת שעה ל-5 שנים, ועם חקיקתו הוגשו .עתירות לבג"ץ אשר תקפו את חוקתיותו 6. בשנת2006 קבע בג"ץ ב פסק דין התנועה לאיכות השלטון הראשון, כי החוק אמנם פוגע בזכות .לשוויון של מי שמשרתים בשירות ביטחון, ואינו עונה על תכליתו, אך אין לבטלו בשל זמניותו בג"ץ קבע כי יש לאפשר לגורמים האמונים על ביצוע החוק לבחון את ההסדר עד תום התקופה (שצפויה הייתה להסתיים בשנת2007 .) 7. בשנת2007 החליטה מליאת הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל בחמש שנים נוספות, עד שנת 2012 . נגד הארכה זו הוגשו עתירות נוספות. בשנת2012 קבע בג"ץ בפסק דין רסלר השני , כי .החוק עדיין לא מגשים את תכליתו, ואינו חוקתי ועל כן הכנסת לא תוכל להאריכו בשנית בית המשפט קבע כי "הבעיה העיקרית בחוק אינה אך תוצאה של הכשלים ביישומו. המספרים ;הנמוכים בגיוס לצבא; הכישלון החרוץ של שנת ההכרעה והעובדה שהחוק תלוי באופן בלעדי במידת הרצון של הרשות המבצעת האם ליישמו וכיצד ליישמו, כל אלה מעידים על הכשלים הטבועים בחוק גופו. כל עוד החוק אינו קובע אמות מידה או יעדים לביצוע ו, הגשמת התכליות "נתונה לחסדי הרשות המבצעת, שחופשיה לבחור אם וכיצד ליישם את החוק. 8. בעקבות פסק דין זה, נחקק בשנת2014 תיקון19 לחוק שירות ביטחון', במסגרתו נחקק פרק ג1 לחוק שירות ביטחון, ובו מנגנון חדש בנוגע לגיוס תלמידי ישיבות. במקביל לחקיקתו של תיקון 19, נ חקק גם חוק השירות הלאומי- אזרחי. מיד לאחר אישורו של תיקון19 בכנסת הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, התוקפות את חוקתיותו. עוד בטרם ההכרעה בעתירות אלה, חוקקה הכנסת בנובמבר2015 , את 'תיקון מס21 ', בו תוקן פרק ג1 שנחקק במסגרת תיקון19 , באופן ששינה את ההסדרים. בעקבות הת .יקון, תוקנו העתירות כך שיתייחסו גם אליו הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 3 9. ב- 12.9.2017 'פסל בג"ץ את מכלול ההסדרים שנקבעו בפרק ג1 במסגרת תיקון19 ותיקון21 (פסק דין התנועה לאיכות השלטון השני ). בפסק דינו קבע בית המשפט כי ההסדר פוגע באופן עמוק בשוויון, וכי לא קיים קשר רציונלי בין ההסדרים לב ין התכלית שנועדו להגשים. בית .המשפט הקצה שנה לחקיקת הסדר חלופי 10 . ביולי2018 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להתמודד עם פסיקת בג"ץ ( תיקון25), אך הכנסת ה- 20 .התפזרה בטרם הושלמה חקיקתו 11 . המועד המקורי ליישום פסק הדין שבו בוטלו ההסדרים לפי תיקון19 ותיקון21 היה12.9.2018 . ,במהלך ארבע מערכות הבחירות נתן בג"ץ, לבקשת המדינה10 ,דחיות ליישום פסק הדין והמועד האחרון שקבע היה6.1.2022 . סמוך למועד זה ביקשה המדינה דחייה נוספת, לשם קידום הצעת החוק הנוכחית, ובהנחיית בג"ץ מסרה לו מספר הודעות מעדכנות. לאחר אישו ר הצעת החוק בקריאה הראשונה, ביקשה המדינה לדחות את המועד עד ה- 6.4.2022 . טרם .התקבלה החלטת בג"ץ בעניין הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 4 סקירת ההסדרים בהצעת החוק: 12 . על שולחן ועדת החוץ וביטחון מונחות שתי הצעו ת :חוק 'א. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26)(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב– 2022 (להלן– .)הצעת חוק שירות ביטחון ב. הצעת חוק שירות לאומי- 'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב- 2021 (להלן– הצעת חוק שירות לאומי- .)אזרחי 13 . סעיף 2 להצעת חוק שירות ביטחון'מבקש להחליף את פרק ג1 לחוק שירות ביטחון , שכותרתו "שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים" 'בפרק ג1 ,חדש אף הוא באותה כותרת . 14 . ההסדרים המרכזיים בהצעת חוק שירות ביטחון:מתייחסים לנושאים אלה א. התנאים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה. ב. החלופות השונות הפתוחות בפני מי שניתן לו צו דחיית שירות: שירות ב שירות ל אומי- ,אזרחי שירות סדיר מקוצר, לימודים ו.הצהרה על כוונה לשרת במסלול ייעודי ג. :גיל הפטור סמכות שר הביטחון לדחיית שירות והסמכות למתן פטור : גיל21 בשנתיים הראשונות מיום תחילתו של החוק , גיל22 בשנה השלישית ולאחר מכן גיל23 . ד. קביעת יעדי גיוס :קביעת יעדי גיוס ,בחקיקה אופן קביעת יעדי הגיוס וההשלכות בשל אי- עמידה ביעדי הגיוס הכולל, הוראות לעניין הפחתת סכום התמיכה השנתי בשל אי- עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל ו הוראות לעניין פקיעת ההסדר המוצע בשל אי- עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל. ה. הוראות לעניין שילוב בתעסוקה. ו. הוראות לעניין השירות הלאומי- .אזרחי 15 . הצעת חוק השירות הלאומי- אזרחי מבקשת לערוך מספר שינויים בחוק שירות לאומי-אזרחי, הכוללים בין היתר שינויים במסלולי השירות ה לאומי- אזרחי, במשכי השירות ובמקומות שבהם ניתן לבצע שירות לאומי- .אזרחי להלן.פרוט עיקרי ההסדרים בהצעות החוק הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 5 ההסדרים המרכזיים שבהצעת חוק שירות ביטחון: א. מטרת החוק (סעיף26 )ב להצעת החוק 16 . סעיף26 'ב המוצע בהצעת החוק מבקש לקבוע מטרה לשם השגת תכליותיו של פרק ג1 . בהתאם לכך, נקבע כי מטרתו של הפרק ה י א "צמצום אי-וו הש יון בגיוס לשירות סדיר, לרבות בגיוס בני הציבור החרדי לשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, ו ה ."כל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה 17 . ב בג"ץ התנועה לאיכות השלטון השני( 2017) הובהר ה חשיבותו של סעיף המטרה, וכך נקבע :שם" ... מקץ עשרות שנים שבהן ממתינה סוגיה חברתית קשה זו לפתרון, הגיעה השעה כי המחוקק יגדיר במפורש מהי המטרה אותה הוא מבקש להשיג, בבחינת מצפן המורה את הדרך... באין מטרה ברורה, לא ניתן להשיגה" (פסקה71 )לפסק הדין. 18 . סעיף המטרה בהצעת החוק הוא אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה, ו וה א קובע בנוסחו את מדרג .התכליות אשר מבקשת הצעת החוק להגשים בנוסף, על חברי הכנסת להיווכח כי מתקיים קשר בין מטרות ההסדר לבין האמצעים להגשמתו, וזאת בדמות אותם הסדרים שהצעת החוק .מבקשת לקבוע ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות והתנאים לדחיית השירות (סעיפים26 ד עד26 )ז התנאים הפרטניים לדחיית השירות 19 . באופן זה'ה לקבוע כיום בפרק ג1 לחוק שירות ביטחון שבוטל , הצעת החוק מבקשת לקבוע את סמכותו של שר הביטחון ל דחות את שירותו של מי שעומד בתנאים פרטניים. בהתאם למוצע בסעיף26ד, "שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית ."שירות...וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים צו דחיית שירות יהיה לשנה אחת ,ב.כל פעם 20 . בסעיף26ה המוצע קבועים התנאים הפרטניים לדחיית השירות , והם מתייחסים ל היבטים :אלה א. שעות לימוד בישיבה – לפחות45 שעות לימוד בישיבה או40 .שעות לימוד בכולל משעות אלה ניתן להפחית עד20 שעות לצורך""הכשרה תעסוקתית מיועדת, :שלה שלוש חלופות (1) הכשרה ש שר הכלכלה והתעשייה אישר הו יא מיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ,לרבות פעילות הכוונה מקצועית. חלופה'זו קיימת גם כיום בפרק ג1 ; הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 6 (2) לימודים לצורך השלמת השכלה ל- 12 שנות לימוד, תעודת בגרות או מכינה ללימודים אקדמאיים. חלופה זו שונה המ קבוע'בפרק ג1 בנוסחו כיום , לפיו "הכשרה תעסוק ת ית "מיועדת התייחסה בעיקר ל.לימודי ליבה (3) ל ימודים ל תואר אקדמי שהוכר על ידי המל"ג הדרושים לצורך עיסוק במקצוע שקבע שר הכלכלה לאחר שהשתכנע כי קיים מחסור במשק בעובדים באותו מקצוע. בהצעת החוק מוצע, לראשונה, בשונה'מהוראות פרק ג1 בנוסחו כיום , לאפשר לימודים.לתואר אקדמי ב. איסור עיסוק נוסף במהלך הלימודים בישיבה או בכולל: 'בדומה להוראות שבפרק ג1 לחוק שירות ביטחון בנוסחו כיום , הסעיף המוצע קובע כי על תלמידי הישיבות ישנו איסור לעסוק בעיסוק נוסף, למעט השתלבות בהכשרה תעסוקתית מיועדת. ,ואולם תלמידי ישיבות נשואים יוכלו לעסוק ב עיסוק נוסף, מגיל22 ומעלה, כל עוד עיסוק זה אינו מתבצע בשעות הלימוד .בישיבה ג. :חובת התייצבות ורישום הצעת החוק מבקשת לקבוע תנאים לחובת ההתייצבות והרישום לבדיקה רפואית וכן כי תלמיד הישיבה יצהיר על עמידה בתנאים הפרטניים .שפורטו לעיל הסדר זה קיים גם כיום בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. ד. בנוסף ל תנאים הפרטניים בהם מתבקש לעמוד תלמיד הישיבה על מנת לקבל צו דחיית שירות, עליו להצטייד בתצהיר מטעם "בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, או מורשה חתימה של "העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את העמותה כי מתקיימים כלל התנאים .לדחיית שירות שפורטו לעיל בתלמיד ישיבה ראוי 'לציין כאן כי בנוסחו הנוכחי של פרק ג1 הגורם המורשה לחתימה על תצהיר זה הוא ראש הישיבה– מדובר, אם כן בשינוי בעל התפקיד המורשה ליתן .תצהיר לתלמיד הישיבה אודות עמידה בתנאים הפרטניים 21 . מי שעמדו בתנאי הדחייה הפרטניים עד הגיעם לגיל הפטור שממנו יוכל שר הביטחון יוכל לפטור אותם משירות ביטחון. 22 . בנוסף, בדומה להסדר הקיים היום ב'פרק ג1 ל חוק שירות ביטחון , מוצע לקבוע כי מי שחתם על התצהיר מחוי ב לדווח לפוקד על שינוי בתנאים הפרטניים ב יחס לתלמיד ב תוך21 .ימים 23 . מוצע בהצעת החוק לקבוע כי אם פקע צו דחיית השירות או בוטל (כלומר, תלמיד הישיבה לא עמד)בתנאים הפרטניים, יחולו הוראות סעיף13 לחוק שירות ביטחון שמשמעותם קריאה .לשירות סדיר'גם הוראה זו קיימת בפרק ג1 .בנוסחו הנוכחי הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 7 ג. קביעת גיל פטור מדורג( סעיף26 )י : 24 . בהצעת החוק מוצע לקבוע גיל פטור מדורג, כתלות בתקופה מיום כניסתו של החוק לתוקפו : 1. בשנתיים הראשונות: גיל21 ; 2. :בשנה לאחר מכן גיל22 ; 3. ומהשנה הרביעית ואילך : גיל23 .באופן קבוע 25 . ב'פרק ג1 ,בנוסחו כיום גיל הפטור לתלמידי ישיבות נקבע בגיל26 . הצעת החוק מבקשת להוריד את גיל הפטור ולקבוע גיל פטור מדורג– כך שבשנתיים הראשונות מכניסת החוק לתוקפו גיל הפטור יעמוד על גיל21 , בשנה לאחר מכן גיל הפטור משירות יעמוד על גיל22 ולאחר מכן יתבסס על גיל23 . על פי דברי ה הסבר להצעת החוק, גיל הפטור נקבע באופן זה, לצורך בחינת השתלבות בתעסוקה של תלמידי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים וכן לצורך השתלבותם של מי שקיבל פטו ר בשירות לאומי- .אזרחי 26 . ב פסק דין התנועה לאיכות השלטון השני ( 2017 )התייחס השופט עמית מפ ו רשות לסוגיית גיל הפטור באומרו: "החוק אינו משיג אפוא את התכלית של צמצום של ממש בפגיעה בשוויון ... אך החוק גם מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק העבודה, בעיקר בכך שהוא "מחזיק" את בני הישיבות בישיבה עד גיל26 ." ד. ההפניה לשירות לאומי- אזרחי (סעיף26 )ח א. הורדת גיל הכניסה השירות הלאומי- אזרחי 27 . הצעת החוק מבקשת לערוך שינוי בגיל הכניסה לשירות הלאומי- אזרחי כך שתתאפשר כניסה לשירות כבר מגיל20 שנים ולמי שנשוי– 19 .שנים בצד זאת, מוצ ע לקבוע כי בשלוש השנים הראשונות מכניסת החוק לתוקפו– יעמוד גיל הכניסה לשירות הלאומי- אזרחי על גיל19 . 28 . על פי דברי ההסבר להצעת החוק, שינויים אלה נועדו "לאפשר שילוב תלמידי ישיבות בשירות חלופי, בניסיון לייצר ערוצים נוספים שיצמצ מו את פערי הש וויון בנטל. מסלול זה משרת גם את תכלי."ת השילוב בשוק התעסוקה, בכך שהוא מכשיר את הפרט ומעניק לו ניסיון תעסוקתי ב. דרך ההפניה לשירות הלאומי- האזרחי– :גם על ידי הרשות עצמה 29 . בהצעת החוק מוצע שינוי גם בדרך ההפניה לשירות הלאומי- ,אזרחי. על פי המוצע בהצעת החוק יכול מיועד לשירות ביטחון לפנ ות ישירות לרשות השירות הלאומי- האזרחי על מנת להשתלב בשירות לאומי-אזרחי ,ש תוכל לפנות לרשויות הצבא על מנת לבחון את השתלבותו בשירות לאומי- אזרחי, וזאת, רק אם סבר הפוקד כי המיועד.אינו מתאים להשתלבות בשירות סדיר ו בנ ,סף לכך היוזמה לשירות בשירות אזרחי יכולה להיות של הפוקד או של רשות השירות ה לאומי-אזרחי. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 8 30 . נזכיר כי'פרק ג1 בנוסחו כיום קובע את מנגנון ההפניה לשירות הלאומי- האזרחי באופן שמדגיש ,את הבכורה בשילוב בשירות סדיר: כך מיועד לשירות ביטחון המבקש להשתלב בשירות לאומי-אזרחי יכול לפנות לפוקד, ו רק לאחר בחינת השתלבותו בשירות סדיר ולאחר שמצא כי הוא אינו מתאים לשרת בשירות סדיר , יפנה אותו הפוקד ל שירות לאומי- .אזרחי ה. שירות סדיר מקוצר ( סעיף26ט) 31 . סעיף26ט המוצע מבקש לאפשר למי שקיבל צו דחיית שירות בהתאם לתנאי הדחייה (שעיקריה ם לימוד בהיקף של45 שעות שבועיות בישיבה או40 שעות בכולל, למעט שעות ,)הכשרה תעסוקתית מיועדת והוא בן21 לקבל פטור משירות ביטחון, אם השלים את אחד :מאלה א. השתלב בשירות סדיר של שלושה חודשים במסלול ייעודי שאחת ממטרותיו היא הכשרה .לשירות מילואים ב. השתלב בשירות סדיר של שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה במערך המילואים וכן השלים את השתתפותו ב .הכשרה תעסוקתית מיועדת 32 . הסעיף המוצע קובע כי מיועד לשירות ביטחון אשר השלים את השירות באחד משני מסלולים אלה, .יחשב כמי שמילא את חובת שירותו בהתאם לחוק שירות ביטחון ,בנוסף מוצע לקבוע בסעיף זה כי מי ש הצהיר על כוונותיו להשתלב ,במסלול השני של שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה, וה ו א עובר הכשרה תעסוקתית מיועדת בהיקף העולה על30 שעות שבועיות, רשאי שר הביטחון לתת לו צו דחיית שירות למשך תקופת ההכשרה גם .אם לא מתקיימים בו התנאים הנדרשים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה 33 . המנגנון המוצע למסלולי גיוס מקוצרים, הינו מנגנון אשר לא היו קיים בחוק שירות ביטחון .כיום והוא מופיע, לראשונה, כמנגנון מבוקש להסדרה בחקיקה ו. " הגדרת ב וגר מוסד חינוך( "חרדי סעיף26בי) 34 . הצעת החוק מבקשת לאמץ את הגדרה הקיימת היום בחוק שירות ביטחון , ואשר הוספה לחוק בתיקון19 ", ל"בוגרי מוסדות חינוך חרדיים . למעשה, אוכלוסיית "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" מהווים את אוכלוסיי ת היעד ממנה נגזרת השאלה– .האם הייתה עמידה ביעדי הגיוס על פי המוצע, מי שיוכל להיכלל באוכלוסיי ה זו, הוא מי שלמד ,במוסד חינוך חנוך חרדי בין הגילאים14 ועד גיל18, במשך שתי שנות לימוד לפחות . 35 . ב פסק דין התנועה לאיכות השלטון השני ( 2017 ), ציינה הנשיאה דאז נאור כי ישנו קושי בהגדרת ו של סעיף זה המתייחס לשאלה "מיהו חרדי". בית המשפט קבע בפסק הדין כי הגדרה הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 9 .זו רחבה יתר על המידה די בכך שמתגייס לצבא למד במשך שנתיים לפחות, בין הגילאים 18-14 , באחד המוסדות המוגדרים שם, על מנת שייכלל ביעדי הגיוס. הגדרה זו יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאי ,נו חרדי ביום גיוסו יחשב כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס. 36 . בהקשר זה, ראוי להזכיר כבר כעת כי במסגרת דו"ח שהוכן במשרד הביטחון בשנת2019 , בנושא "צוות הבדיקה בנושא גיוס חרדים לצה"ל- "דו"ח מסכם)(דוח נומה, נמתחה ביקורת על .ההגדרה בחוק ביחס לאוכלוסייה ב דוח צוין כי ההגדרה בחוק מביאה לכך שנכללים בהגדרה .גם חילונים שבאו מרקע חרדי ,עם זאת בהצעת החוק הממשלתית לא הוצעה הגדרה אחרת, וה'הגדרה הקיימת כיום בפרק ג1 לחוק נותרה כשהייתה , למעט שינוי קל בהוספת גם מסגרת לימודית לנוער נושר, בשל הערות בית המשפט העליון בנושא להסדרה מפורשת של .נושא זה ז. גיבוש רשימת הישיבות (סעיף26 )יא 37 . 'על פי המוצע בהצעת החוק, בדומה להוראות שבפרק ג1 הנוכחי, שר הביטחון יגבש רשימת ישיבות מוכרות, שהלומדים בהן יוכלו לקבל את דחיית השירות. כלומר, על מנת לקבל את דחיית השירות יש לעמוד בתנאים פרטניים (כפי שפורטו לעיל) וכן יש להשתייך לישיבה מוכרת אשר נכללת בצו שקבע שר הביטחון. מוצע לקבוע, כי הרשימה תיקבע בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל וכי לשר הביטחון תהיה הסמכות להסיר ישיבה מרשימת הישיבות בהתקיימם של תנאים מסוימים (אי התיי צבות של שיעור מהתלמידים לבדיקה רפואית, אי מילוי בעל תפקיד בישיבה את חובותיו בהתאם לחוק, .)ועוד ח. יעדי הגיוס ועמידה בהם (סעיפים26גי- 26 )טו 38 . סעיפים26 יב עד26 טו, בהצעת החוק מתייחסים לקביעת יעדי גיוס בחקיקה ראשית . על פי המוצע, ייקבעו שלושה סוגי יעדים מספריים בחוק : יעד לשירות סדיר, יעד לשירות לאומי- ,אזרחי ויעד לגיוס שנתי כולל החל מהשנים2021 ועד לשנת2036 (לאחר שנת2036 נקבעה נוסחה לפיה יחושבו היעדים כתלות בשיעור הגידול האוכלוסי יה החרדית בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית .)לסטטיסטיקה.היעדים נכללו בתוספת השנייה להצעת החוק 39 . בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הממשלה תפעל לגיוס לשירות סדיר, לשירות לאומי- אזרחי .בהתאם ליעדים אלו 40 . סעיף26 טו המוצע, קובע כי עמידה ביעדים תיחשב רק בהתאם לשיעור העמידה הכולל ביעדי הגיוס – כלומר המספר הכולל של י עד לשירות סדיר והיעד לשירות הלאומי- .אזרחי יחד הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 10 ט. משמעות אי העמידה ביעדי הגיוס: הפחתה בתקציב הישיב ות החל משנת2023 (סעי ף 26 )טז – עיקרי ההוראות בהצעת החוק 41 . בהצעת החוק מוצע לקבוע כי אם בשנת גיוס מסוימת( החל מחודש יולי בשנה מסוימת ועד )לחודש יוני בשנה שלאחריה פחת מספר המתגייסים מ- 95% מיעד הגיוס הכולל שנקבע לאותה שנת גיוס , יראו בכך אי-עמידה ביעדים ו יופעל מנגנון הפחתה בתקציבי הישיבות שעיקריו :יפורטו להלן א. ראשית , הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הפעלת מנגנון ההפחתה, במידה ואין עמידה ביעדי הגיוס, תחל רק משנת2023 .ואילך ב. שנית ,, הצעת החוק קובעת כי במידה ולא תהא עמידה ביעד הגיוס הכולל בשנה מסו ימת בכל שנה מהשנים שיחלו בשנת2023, יופחת סכום התמיכה שמשולם ל ישיבה ב עבור תלמידי הישיבה שקיבלו דחיית שירות , בשנת הכספים שלאחר אותה שנת גיוס, כך שהתקציב יעמוד על80% מסכום הבסיס בשנת התקציב הבאה (הפחתה של20% .)אחוז ג. שלישית , הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון הפחתה למצב שבו ישנה אי- עמידה רצופה ביעד הגיוס השנתי הכולל. כך, מבקשת לקבוע הצעת החוק כי אי עמידה רצופה ביעד הגיוס :באופן הבא 1) אי עמידה רצופה במשך שתי שנות גיוס– הפחתה של20% ב שנת הכספים העוקבת לאותן שנות גיוס. 2) אי עמידה רצופה במשך שלוש וארבע שנות גיוס– הפחתה של% 40 ב שנת הכספים העוקבת לאותן שנות גיוס. 3) אי עמידה רצופה במשך חמש ושש שנות גיוס– הפחתה של% 60 ב שנת הכספים העוקבת לאו תן שנות גיוס. 4) אי עמידה רצופה במשך שבע שנות גיוס– הפחתה של% 80 שנת הכספים העוקבת לאותן שנות גיוס. ד. רביעית , הצעת החוק מבקשת להחריג מהפחתת התמיכה בישיבות י יש בות שהן "מעודדות גיוס" על פי המוצע בהצעת החוק. ישיבות אלה הן ישיבות שבשלוש מתוך חמש שנות הגיוס שקדמו לשנת כספים מסוימת יעמדו בשיעור גיוס מסוים, כפי שנקבע בתוספת השלישית בהצעת החוק , ב שיעור העולה בהדרגה החל מ- 15% בשנת2021 ועד35% משנת2036 .)ואילך נציין בהקשר זה כי ישנם סעיפים בהצעת החוק המתייחסים לקביעת סכום הבסיס לצורך חישוב ההפחתה וכן להוראות שונות המגבילות העברת סכום שהופחת בשל אי עמידה ביעד לשנת התקציב הבאה (סעיף26 )טז. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 11 י. 'פקיעת פרק ג1 לחוק ( סעיף26יז) 42 . הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון ובו יפקעו הוראות כלל ה'הסדרים שנקבעו בפרק ג1 המחודש. בהתאם למנגנון זה, אם לא תהא עמידה ביעדי הגיוס הכוללים בשיעור של85% מיעד הגיוס הכולל,במשך שלוש שנים רצופות 'יפקע תוקפו של פרק ג1 בסיומה של שנה נוספת מ תום השנה השלישית. יא. הסדרים נוספים בהצעת החוק: 43 . הצעת החוק מבקשת לקבוע מספר הסדרים נוספים, כדוגמת העברת מידע ממשרד הכלכלה לצה"ל, וממשרד החינוך למשרד הביטחון ולצה"ל (סעיפים49ו ו- 26 יט) לטובת שילוב בתעסוקה של בוגרי הישיבות, הוראות בדבר מניעת פגיעה במעמדן של נשים בשירות ביטחון, וכן ה וראות שונות בדבר פיקוח ודיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עליהן יורחב במהלך הדיונים. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 12 ההסדרים המרכזיים שבהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי 44 . חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד– 2014 עוסק במאפייני השירות הלאומי-אזרחי המיועד לתלמידי הישיבות אשר הופנו לשירות זה במסגרת פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מתקנת את חוק שירות לאומי- אזרחי, ומוצעים בה הסדרים המשתלבים עם ההסדרים המוצעים ב הצעת חוק שירות ביטחון ומבקשת לקבוע מגוון מסלולים חדשים וכן שינוי באורך תקופתם של מסלולים קיימים שבהם ישרתו מי שהופנו לשירות לאומי- .אזרחי א. שינויים במסלול השירות הלאומי- חברתי (סעיף4 )להצעת החוק 45 . במסלול האזרחי-חברתי, על פי החוק בנוסחו כיו ם, משרתים בגופים מפעילים שונים בתחומים הבאים מהתחומים או התפקידים:הבאים ,ביטחון הפנים, הגנת העורף, בריאות, רווחה, חינוך ,הגנת הסביבה, קליטת עלייה, סיוע לאזרחים ותיקים, בטיחות בדרכים, בטיחות הציבור קידום התעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכ.יוני בגנזך המדינה 46 . ,כיום במסלול שירות- אזרחי חברתי משרתים במשך30 שעות שבועיות במ ש ך שנתיים או20 שעות שבועיות בממוצע במשך3 שנים . ,הצעת החוק מבקשת לקבוע אורכי שירות שונים המוצעים בסעיף4 להצעת החוק, למשרתים במסלול השירות האזרחי- חברתי וכן משכי שירות שונים האפשריים למי שמבצע את שירותו בגיל21 . ב. יצירת מסלול אזרח י- ציבורי המחולק לשניים– מסלול אזרחי-ציבורי כללי ומסלול אזרחי- תעסוקתי (סעיף5 )להצעת החוק 47 . הצעת החוק מבקשת לקבוע חלוקה שונה למשרתים במסלול חדש שיקרא המסלול האזרחי- ציבורי. ,על פי המוצע בהצעת החוק :מסלול זה יתפצל לשני מסלולי משנה 1) ,האחד המסלול הכללי בו ישרתו במסלול זה במסגרת רשויות ציבוריות שונות (משרדי .)ממשלה, בתי משפט, המוסד לביטוח לאומי ועוד 2) ,השני המסלול התעסוקתי ,מתייחס לשירות במסגרת ר שויות ציבוריות, אך בתפקידים מסוי מים אותם תקבע ועדה משותפת י י עודית לעניין זה, ש הרכבה מוצע גם הוא בהצעת .החוק בהקשר זה, גם ביחס לשני מסלולים אלה מבקשת הצעת החוק לקבוע אורכי שירות שונים, המוצעים בסעיף4 להצעת החוק, למשרתים במסלול השירות האזרחי- חברתי וכן משכי שירות שונים האפשריים למי שמבצע את שירותו בגיל21 . עוד מוצע כי במסלול זה, למנהל הרשות לשירות לאומי- אזרחי תינתן האפשרות להאריך השירות למשרת בשירות במסלול אזרחי-ציבורי- .תעסוקתי לתקופה של עד שלוש שנים הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------- ----- עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 13 ג. שינויים במסלול האזרחי- ביטחוני (סעיף6 )להצעת החוק 48 . גם במסלול האזרחי- ביטחוני מבקשת הצעת החוק לערוך מספר שינויים. כיום במסלול זה ניתן לערוך שירות אזרחי- .ביטחוני במקומות כגון: משטרת ישראל, שב"ס, כבאות והצלה ועוד הצעת החוק מבקשת לערוך, בין היתר, שינוי באורכי השירות במסלול זה, וכן מוצע לקבוע גם כאן כי למנהל הרשות לשירות לאומי-אזרחי תינתן האפשר ות להאריך השירות למשרת בשירות במסלול אזרחי-ביטחוני .לתקופה של עד שלוש שנים כמו כן, הצעת החוק מבקשת להעלות את מספר המופנים לשירות לאומי- אזרחי במסלול הביטחוני המשרתים במד"א ובגופים העוסקים .בהצלת חיי אדם ד. שינויים בהסדרים נוספים– ,בין היתר שינוי בהוראה הקבועה כיום בחוק כי משרת בשירות לאומי-לא ימלא תפקידו של עובד (סעיפים8 , סעיף10 , סעיף12 )להצעת החוק 49 . הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במקום ההוראה הקבועה כיום בחוק לפיה לא ניתן להציב משרת בשירות לאומי-אזרחי בתפקיד של עובד, ית קבע הוראה חדשה המצמצמת את איסור ההצבה כך שיחול רק לגבי שירות במקום עובד מועסק או מי שהועסק בשנתיים האחרונות טרם .ההצבה 50 . בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי משרת בשירות לאומי- אזרחי רשאי להשתתף במסגרת שעות השירות האמור, בהכשרה תעסוקתית או בלימודים להשלמת השכלה שיקבע מנהל רשות השירות הלאומי אזרחי (סעיף10 )להצעת החוק. 51 . כמו כן, מבקשת הצעת החוק לערוך שינויים בהשתתפות הגופים המפעילים בחלקם היחסי במימון השתתפות עלות הפעלת משרתים בשירות לאומי- אזרחי (סעיף12 .)להצעת החוק