חומר רקע

2021 דו"ח מסכם פברואר1 2021 | דו"ח מסכם פברואר המלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלויות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות דו"ח מסכם 2021 לפברואר16 ,'יום ג ד' אדר תשפ"א , הקים בית הנשיא ועדה בינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות2020 ביוני9 ,ביום שלישי האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלות, בראשה מונה לעמוד ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל (להלן: "משרד הרווחה"). nמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חברי הצוות: ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – יו"ר הועדה מר בנימין צדוק, יועץ מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – מרכז הועדה עו"ד יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים – יו"ר ועדת משנה גב' סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית "אקים", יו"ר ועדת משנה מר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים – יו"ר ועדת משנה עו"ד סיגל יעקובי, מ"מ מנכ"ל, משרד המשפטים סירקיס, היועצת המשפטית, בית הנשיא -עו"ד אודית קורינלדי עו"ד רינת ויגלר, היועצת המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ד"ר טל ברגמן, מנהלת האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות עו"ד סטפאני בו נון, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי מר יואב חפר, מנכ"ל "אלו"ט" מר גדעון שלום, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עו"ד ערן טמיר, היועץ המשפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים ד"ר ג'נט שקד, מערך בריאות הנפש, משרד הבריאות ד"ר הילה הדס עבו, מנכ"לית "אנוש" מר אבי אורן, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, משרד הבריאות עו"ד נטע דגן, מנכ"לית "בזכות" עו"ד עבאס עבאס, מנכ"ל "אלמנארה" גב' קרן רוט איטח, אגף שפ"י, משרד החינוך מר ג'וש ארונסון, "שווים – למען אנשים עם מוגבלות" • ראוי לציין כי בעבודת הועדה ובעבודת ועדות המשנה לקחו חלק חברים נוספים רבים שלא אוזכרו בכתב המינוי אולם תרמו רבות לדיונים ולגיבוש הדו"ח. כתיבת הדו"ח: עו"ד עדי ניר בנימיני – עמיתה, בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, בנימין צדוק – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כתיבת דו"ח ועדת המשנה - להיבטים ייחודיים בממשק בין אדם עם מוגבלות עם גורם אכיפה: סיגל פרץ יהלומי אקים, יעל בנימין – אקים. כתיבת דו"ח ועדת המשנה לתוכנית הכשרה לגורמי האכיפה ריק -לסוגיהם: אברמי טורם – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ד"ר גבי אדמון – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כתיבת דו"ח ועדת המשנה לסקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת וגיבוש המלצות לחקיקה נוספת: עו"ד יפעת רווה – משרד נון – משרד המשפטים, עו"ד רעות בינג – משרד המשפטים, -המשפטים, עו"ד סטפאני בן טל אשכנזי – משרד המשפטים. ריכוז עבודת הצוות: בנימין צדוק, יועץ מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 2021 דו"ח מסכם פברואר5 | תוכן עניינים א. פתח דבר – יו"ר הוועדה ב. מבוא ורקע לעבודת הוועדה ג. תמצית הדו"ח והמלצות הוועדה ד. רקע עובדתי ומשפטי ) סקירת סוגי מוגבלויות וקשיים במפגש עם גורמי אכיפה1(ד ) הממשקים השונים בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה 2(ד המישור האזרחי והפלילי-) הסמכויות הקיימות בחוק ביחס לאנשים עם מוגבלות3(ד ה. המלצות ) הכשרות1(ה )א. תכנית הדרכה ארגונית1(ה )ב. חינוך, מפגשים הדדיים והרצאות 1(ה ) צוות התערבות במשבר2(ה )א. מתווה צוות ההתערבות2(ה )ב. מודל מוצע לפיילוט2(ה ) טיוב ממשקים בהליך הפלילי3(ה ) תעסוקת אנשים עם מוגבלות4(ה ) המלצות נוספות לשיפור הממשקים5(ה )א. כרטיס תקשורת, חירום ופק"ל לניידת5(ה )ב. מנגישי צדק5(ה )ג. מעמד המשפחה בהליך5(ה ו. סיכום נספחים: : כתב מינוי הוועדה הבינמשרדית, מנכ”ל בית הנשיא.1 נספח : כתב מינוי ועדות המשנה, מנכ”ל משרד הרווחה.2 נספח : מסמך זיהוי ודרכי התנהגות מומלצת לגורמי האכיפה. 3 נספח : ממשקים בהליך הפלילי והמלצות להמשך דיון.4 נספח מודלים מקצועיים והכשרות בעולם.-: סקירת משפט משווה5 נספח : מודלים מקצועיים והכשרות שהופעלו בישראל כמקרי בוחן ולמידה. 6 נספח : התייחסות המשטרה לעבודת הוועדה הבינמשרדית7 נספח 6 8 10 15 15 18 24 26 39 40 42 46 53 55 66 69 6 א. פתח דבר – יו"ר הוועדה חלאק, צעיר על הרצף האוטיסטי שנורה -בבחודש מאי השנה נהרג איאד אל בתקרית מצערת בה היו מעורבים גורמי אכיפה. אירוע זה, יחד עם שורת מקרים קודמים, בהם נפגעו ואף מצאו את מותם אנשים עם מוגבלויות שונות, לרבות מוגבלויות נפשיות, בעת מפגש עם גורמי ביטחון ואכיפה, הובילו את נשיא המדינה להקים וועדה ייעודית לגיבוש המלצות שיביאו למניעתם של מקרים דומים בעתיד. על הוועדה שמינה מנכ"ל בית הנשיא הוטל לבחון את הגורמים שהובילו לתקריות הללו ולהמליץ על צעדים שיש לנקוט כדי למנוע הישנותן, לבחון מודלים הנהוגים חקיקתית ואם ניתן לאמץ -בעולם, הן ברמה המקצועית והן ברמה המשפטית חלק מהם, לבחון את הפרקטיקה הנהוגה בישראל ולהמליץ על שורה של צעדים, ביניהם הכשרת גורמי האכיפה ושיפור שיתופי פעולה ביניהם, כדי למנוע את המקרה הבא. כעומד בראש הוועדה, חשוב לי לציין ולהבהיר כי אין כוונתי או כוונת הוועדה לחפש או להצביע על אשמים, או לחילופין לבקר את כוחות האכיפה והביטחון. כוונתנו לגבש שורה של המלצות שישמשו את כלל הנוגעים בדבר לבניית מודלים שיאפשרו הבנת ההתנהגות המאפיינת אנשים עם מוגבלות, התאמת דרכי הטיפול של גורמי האכיפה להתנהגותם וכן היכרות הדדית ביניהם בתקווה שכל אלה יקטינו את הסיכון לתקלות מעין אלה למינימום האפשרי. כמנהל הכללי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בארבעת השנים האחרונות, למדתי להכיר מקרוב את סוגי המוגבלויות השונים ונוכחתי להבין עד כמה מורכבת ורגישה מלאכת הטיפול באנשים עם מוגבלות ועד כמה מורכבת וקשה התמודדותם היום יומית בהשתלבות בקהילה. האחריות הכבדה המוטלת על כתפי גורמי האכיפה והביטחון והתמודדותם בלילות ובימים עם מטלות ומשימות רגישות ומורכבות, תוך סיכון עצמם לטובת שמירה על החוק ועל הסדר הציבורי, מוכרת היטב ומוערכת על ידי ועל ידי כל אחד מחברי הוועדה. ואולם, אנו פועלים בתוך מציאות מסוימת המחייבת היכרות מעמיקה האחד את השני. עובדה היא כי גורמי האכיפה והביטחון נתפסים בעיני אנשים עם מוגבלות כגורם מרתיע המעורר בהם חשש ואי שקט, גם שהממשק ביניהם הוא שגרתי וכתוצאה מתגובה לא צפויה של אחד הצדדים, הממשק הזה עלול להתדרדר במהירות לאירוע נפיץ. על כן, על גורמי האכיפה והביטחון לרכוש את הידע הנדרש בבואם לטפל באנשים עם מוגבלות כשנוצר ממשק ביניהם, לצד התמודדותם עם המשימות הרבות המוטלות עליהם. לצד גורמים ממשלתיים רלוונטיים, כללה הוועדה גם גורמי מגזר שלישי מובילים בתחום, וחשוב מכל השתתפו בוועדה אנשים עם מוגבלויות שונות. ועדות המשנה שמעו עדויות רבות וסיפורי חיים אישים על המפגשים ביניהם לבין גורמי האכיפה ועל הלקחים שיש להפיק מהם. כפי שתוכלו לראות בהמשך הדו"ח המוצג בפניכם, קיים עדיין צורך להעמיק בקרב גורמי האכיפה והביטחון את ההבנה לגבי התנהגותם וצרכיהם של אנשים עם מוגבלות בעת המפגש עמם. מן הראוי לציין שננקטים צעדים קונקרטיים בשטח 2021 דו"ח מסכם פברואר7 .לגישור על הפערים הקיימים, אך הם מיושמים בעצימות נמוכה וביוזמות וולונטאריות קיימים מודלים מוצלחים שמחובתנו להטמיע אותם. קיימים גם שיתופי פעולה מוצלחים בין גורמי האכיפה והביטחון לבין הגורמים המטפלים באנשים עם מוגבלות, אולם גם אלה בהיקפים שאינם מספקים ובטח שאינם נוגעים בכלל הגורמים הנוגעים בדבר. אנו מחויבים לפעול לשיפור הממשקים המורכבים הללו, לפעול להכרה מעמיקה יותר של השחקנים השונים בזירה הזו, לשפר את התהליכים הללו ולעדכן אותם כל העת למציאות המשתנה בטווח הקצר ובטווח הארוך. הכרה מעמיקה האחד של השני, ברבדים השונים, היא המתכון להצלחה ולהסרת החסמים הקיימים. אני תקווה כי המלצות הדו"ח ועבודתה של הוועדה הבינמשרדית וועדות המשנה הנלוות לה יהוו נדבך מרכזי בדרך לשינוי ומניעת הישנותם של מקרים כואבים נוספים בעתיד. בנקודה זו גם אמליץ בחום לקרוא בעיון את העדויות השונות של אנשים עם . המצורפות כנספח לדו"ח. עצם קריאתן 1 מוגבלויות שנכללו בדו"ח ועדת המשנה כשלעצמה יכולה לחלחל ולהוות התחלתו של שינוי. בהזדמנות זו אבקש להודות מקרב לב לשלושת יושבי הראש של ועדות המשנה: עו"ד יהלומי ומר אברמי טורם, לחברי ומשתתפי ועדות המשנה -יפעת רווה, הגב' סיגל פרץ והצוות המורחב על עשייתכם המקצועית ולחברי מליאת הוועדה. המחויבות של כל אחד מכם לנושאים שנבחנו על ידי הוועדה והנכונות לתרום מזמנכם לטובת דיון פורה ומעמיק ראויים להערכה רבה ועל כך תודתי. ד"ר אביגדור קפלן, המנהל הכללי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 8 ב. מבוא ורקע כללי לעבודת הועדה ממזרח ירושלים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית, על ידי 31 נורה ונהרג איאד אל חלאק, צעיר בן30.5.20 ביום , החליטה המחלקה לחקירות שוטרים כי שוטר מג"ב שירה באיאד יועמד לדין 21.10.20 כוחות הביטחון, וביום בכפוף לשימוע בגין המתה בקלות דעת. מקרה זה מתווסף למקרים נוספים בשנתיים האחרונות, בהם נהרגו אנשים עם מוגבלות בעת תקריות עם , מתמודד נפש, על ידי מאבטחים בכניסה לתל 27 נורה ונהרג מוסטפה יונס בן13.5.20 כוחות האכיפה. ביום 18.1.19 מראש העין, על ידי שוטר. ביום30 נורה ונהרג שיראל חבורה, מתמודד נפש בן30.4.20 השומר. ביום נורה ונהרג יהודה ביאדגה מתמודד נפש מבת ים על ידי שוטר. מערכת אכיפת החוק מטפלת באירועים שונים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית, פיזית או עם אוטיזם (להלן: "אנשים עם מוגבלות"). מפגשים רבים בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה, גם אם אינם בעלי תוצאה טרגית כמו אירועי קצה אלו, הם בעלי משמעות קשה והרסנית עבור האדם עם המוגבלות. מקרים אלו, הנובעים פעמים רבות מהעדר הכשרה מתאימה של גורמי האכיפה, מובילים לתוצאות לא רצויות בהתמודדות בשטח עם אוכלוסיות מורכבות. חשוב לציין כי גם עבור כוחות האכיפה והשיטור מצב זה מייצר מציאות מורכבת של קושי, תסכול וסבל. במהלך השנים ננקטו צעדים חשובים והופעלו יוזמות שונות בשטח, בנסיון להתמודד עם האתגר הכרוך במפגשים אלו. אולם, למרות ההכרה בחשיבות הנושא והרצון של כלל הגורמים המעורבים לפעול לשיפור המצב, התקריות האמורות מעידות על הצורך במהלך כולל, בין משרדי ובין מגזרי למציאת מענים לשיפור המפגש של גורמי אכיפת החוק עם אנשים עם מוגבלות על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, סבל וקשיים, לכל הצדדים. , זמן קצר לאחר מותו של איאד אל חלאק, הקים נשיא המדינה יחד עם השרים הרלוונטיים, 18.6.20 לפיכך, ביום את "הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלות" (להלן: "הוועדה או הוועדה הבינמשרדית") בה חברים גורמי מקצוע מכלל המשרדים הרלוונטיים, נציגי האוכלוסיות והארגונים המובילים בתחום. ' לדו"ח. 1 הרכב חברי הוועדה מפורט בכתב המינוי מטעם מנכ"ל בית הנשיא, המצורף כנספח , ולאחר שהתקיימה ישיבה ראשונה של הוועדה, הוגדר היעד המרכזי של הוועדה – "גיבוש 24.06.2020 ביום תכנית ליצירת מפגש מותאם, מכבד ומקצועי בעת מתן שירות, אכיפת חוק ושמירה על הבטחון והסדר הציבורי בין גורמי האכיפה והביטחון לאנשים עם מוגבלות". לצורך השגת יעד זה הוחלט על הקמת שלוש ועדות משנה בנושאים ייעודים, אשר המלצותיהן תוצגנה בפני , מינה מנכ"ל משרד הרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, את הוועדות 01.07.2020 מליאת הוועדה. בהתאם לכך, ביום הבאות: . ועדת משנה לזיהוי היבטים ייחודיים בממשק בין אדם עם מוגבלות עם גורם אכיפה1 ,יו"ר הוועדה: גב' סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל. חברי הוועדה כללו את נציגי הסניגוריה הציבורית נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והסיוע המשפטי במשרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד הרווחה, צה"ל, רשות המעברים היבשתיים במשרד הבטחון, ונציגי חברה אזרחית – ארגונים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות ונציגי משפחות של אנשים עם מוגבלות. בחלק מהישיבות השתתפו נציגי המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל. הגדרת תפקיד ומטרות הוועדה: א. מיפוי הממשקים השונים של אנשים עם מוגבלות עם גורמי האכיפה ובחינת ייחודיות ממשקים אלו. 1 ב. בחינת המאפיינים הייחודיים לכל מוגבלות, לרבות מאפיינים חברתיים ותרבותיים, שיאפשרו את זיהוי1 .האדם עם מוגבלות ואת דרכי התאמת השירות ואופן העבודה של גורמי האכיפה מול אנשים עם מוגבלות 2021 דו"ח מסכם פברואר9 ג. יצירת מודעות, היכרות ומיומנויות נדרשות על מנת לאפשר את העבודה המקצועית של גורמי האכיפה והכרת1 .אוכלוסיית היעד ד. יצירת תקשורת והסברה בקרב גורמי האכיפה ובקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות. 1 .ה. מיפוי אנשי מקצוע ואנשים עם מוגבלות היכולים לסייע לגורמי האכיפה והביטחון בביצוע תפקידם1 . ועדת משנה לגיבוש תכניות הכשרה2 יו"ר הוועדה: מר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. חברי הוועדה כללו נציגי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סניגוריה ציבורית , משרד הרווחה, משרד הבטחון, משרד החינוך, משרד הבריאות ונציגי חברה אזרחית. בחלק מהישיבות השתתפו נציגי המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל. הגדרת תפקיד ומטרות הוועדה: א. מיפוי גורמי האכיפה והביטחון אשר במגע עם אנשים עם מוגבלות.2 .ב. מיפוי סוגי אנשים עם מוגבלות ומאפיינים2 .ג. אפיון סוגי התנהגויות שגורמי האכיפה עשויים להחשיבם כחריגות בקרב גורמי האכיפה2 ד. הצעות לתכנית הדרכה והטמעה מדורגת בקרב כל גורמי האכיפה הפועלים בשטח לרבות הכרות וזיהוי אנשים2 .עם מוגבלות בשטח ודרכים להתמודדות עם מצבי קיצון ה. הצעות לתכנית הכשרה למגויסים חדשים לשורות גורמי האכיפה והביטחון השונים, תוך התייחסות לשוני בין 2 .גופי האכיפה השונים ו. המלצות לקיומם של מפגשי היכרות ובניית אמון בין גורמי אכיפה ובטחון לבין אנשים עם מוגבלות.2 ז. המלצות על הסתייעות שוטפת של גורמי האכיפה והביטחון באנשים עם מוגבלות והמלצות על הצטרפות אנשים2 .עם מוגבלות לשורות גורמי האכיפה . ועדת המשנה לסקירת הנהוג בעולם, חקיקה קיימת וגיבוש המלצות לחקיקה נוספת 3 יו"ר הוועדה: עו"ד יפעת רווה, ראש אשכול סדר דין פלילי וראיות במחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. חברי הוועדה כללו נציגים מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות וממחלקת יעוץ וחקיקה במשפט המשפטים, פרקליטות המדינה, סניגוריה ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד הרווחה, משרד הבריאות, נציגי חברה אזרחית, ובחלק מהישיבות – נציגי המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל. הגדרת תפקיד ומטרות הוועדה: א. סקירת מדיניות, חקיקה ופרקטיקה של גורמי אכיפה ובטחון במתן שירות, בממשקים עם אנשים עם מוגבלות 3 .והתמודדות עם מצבי משבר/חירום בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות ב. בחינת הקשיים בפרקטיקה הנוהגת באכיפה הפלילית בה מעורבים אנשים עם מוגבלות.3 .ג. גיבוש המלצות לעדכון בחקיקה, מדיניות ונהלים3 .'2 , בעניין ועדות המשנה מצורף כנספח1.7.20 מכתבו של מנכ"ל משרד הרווחה מיום דו"ח זה הוא פרי עבודתן של שלוש ועדות המשנה והוא כולל סיכום של המלצותיהן. בראשית הדברים, נבקש להודות לחברי הוועדות שטרחו ועמלו רבות בדיונים ממושכים. לנציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי הארגונים החוץ ממשלתיים ולאזרחים הרבים שפתחו את ליבם והעידו בפתיחות ואומץ לב וריגשו את חברי הוועדה כולה. העבודה המשותפת אפשרה לנו לקבל מידע מקיף והחשיפה לזוויות ונקודות מבט שונות הייתה חיונית ביותר. לפירוט נרחב על עבודת הוועדות השונות, הרכב חבריהן, סקירת המפגשים שקוימו והאנשים שהופיעו והעידו בפני 10 כל אחת מהוועדות, ניתן לקרוא בהרחבה בדו"חות ועדות המשנה המופיעים באתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בסוגיית הממשקים כולל פירוט רב ובלתי אמצעי של העדויות הרבות שנשמעו בפני 1 דו"ח ועדת המשנה חברי הוועדה. קריאת עדויות מרגשות אלו חושפות את עוצמת הקושי עמו מתמודדים אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם במפגש עם גורמי האכיפה ואת הצורך המיידי במתן מענים למצוקה זו. המלצות הוועדה נועדו לשפר את המפגש של אנשים עם מוגבלות עם רשויות אכיפת החוק, ולסייע במניעת טרגדיות הפוגעות באנשים עם מוגבלות ובבני משפחתם, באמון ברשויות אכיפת החוק, בשוטרים ובחברה כולה. ערב סיום עבודת הוועדה ולקראת הגשת דו"ח זה, העבירה המשטרה את התייחסותה לדו"ח ולהמלצותיו. בשל סד הזמנים שנקצב לסיום עבודת הוועדה, והצורך בהמשך דיון וליבון הסוגיות שהועלו, הוטמעה בתמצית התייחסות המשטרה בגוף המלצות הועדה, והתייחסותה המלאה של המשטרה מצורפת כנספח לדו"ח זה. לדו"ח10 התייחסות המשטרה לעבודת הוועדה הבינמשרדית מצ"ב כנספח בהתייחסותה המשטרה "מברכת על העיסוק הנרחב בממשק בין גורמי האכיפה ואנשים עם מוגבלויות ועל העלאת המודעות לצורך בטיפול ייחודי ושונה לאוכלוסיות שונות ומגוונות. שילוב הזרועות המתבקש כל כך, בין גורמי המדינה והארגונים המייצגים הוא חשוב מאין כמותו, ויש לקוות שעבודה זו תביא לשיפור הטיפול של כלל הגורמים בסוגיות הנדונות כאן, והמשטרה כמובן בכלל זה". אנו מודים למשטרה על התייחסותה והתובנות שעולות ממנה ומצטרפים לקריאה להמשך עבודה משותפת של כלל הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה כוחות השיטור, האכיפה והביטחון, לצורך יישום המלצות הוועדה. ג. תמצית הדו"ח והמלצות הוועדה ההדו"ח מבקש להציע מענה חדש של הרשויות, שיש בו כדי לטייב את הממשקים הקיימים בין אנשים עם מוגבלות לגורמי האכיפה, למנוע הסלמה של אירועים, לצמצם את מעורבותם של אנשים עם מוגבלות בהליכים פליליים, לסייע במפגש עם אוכלוסייה זו ולהיטיב את מצבה. הוועדה בהמלצותיה מבקשת לקדם מענים שיסייעו בשמירה על כבודם, גופם וחייהם של אנשים עם מוגבלות, ויצמצמו את היקף המקרים שבהם היעדר טיפול נכון מביא להיתקלות קשה, ובמקרים קיצון אף לאבדן כואב. יובהר, כפי שהמשטרה אף העלתה בהתייחסותה, המשטרה אינה הכתובת היחידה לנושא וטיפול נכון בקהילה הינו כלי מנע קריטי וחשוב שבכוחו לצמצם את מספר המקרים בהם נדרשת המשטרה לטפל. במהלך דיוני הוועדה נסקרו הממשקים השונים במפגש שבין גורמי האכיפה לאנשים עם מוגבלות והקשיים המאפיינים ממשקים אלו. מהעדויות הרבות עלה כי קיימים קשיים רוחביים המאפיינים את כלל או את מרבית הממשקים. אחד הקשיים המרכזיים הוא הקושי בזיהוי של המוגבלות על ידי גורם האכיפה והקושי בזיהוי של אנשים עם מוגבלות את גורם האכיפה. קשיי הזיהוי ההדדיים מובילים לכך שאנשים עם מוגבלות לעיתים אינם מבינים את הסיטואציה, מי נמצא מולם וכיצד מצופה מהם לנהוג. גורם האכיפה שאינו מזהה כי האדם מולו הינו אדם עם מוגבלות, עלול לפרש התנהגויות הנובעות מהמוגבלות כסירוב לשיתוף פעולה או כהתנהגות חשודה. בהעדר הכשרה ייעודית מותאמת, לגורמי האכיפה חוסר בידע ובכלים למניעת הסלמת הסיטואציה. קושי נוסף שזוהה הוא העדר תקשורת מותאמת. קושי זה גורם לכך שאנשים עם מוגבלות לעיתים אינם מבינים את כוונותיו או את הוראותיו של גורם האכיפה. חשוב לזכור כי הימצאות בתוך אינטראקציה עם גורם אכיפה עלולה להוביל למצבי לחץ ולהקשות על התפקוד התקין של כל אדם, לא כל שכן עבור אדם עם מוגבלות, שעשוי להיתקל בחסמים ובקשיים מיוחדים בממשקים מול גורמי האכיפה. חשוב כי גורמי האכיפה יהיו מודעים לקושי מוגבר של האדם עם מוגבלות להתמודד עם האינטראקציה עימם. בוועדה הוצגו נתונים על העדר נכונות של גורמי האכיפה להיעזר בניסיונות תיווך של קרוב משפחה או מלווה המסייע לאדם 2021 דו"ח מסכם פברואר11 עם מוגבלות, למרות שפעמים רבות למלווה כלים ויכולת מיטבית לתקשר עם האדם עם מוגבלות ולתווך לו את הסיטואציה. ולבסוף, הובאו עדויות על חוסר הכרות של זכויות אנשים עם מוגבלות מצד גורמי האכיפה. קושי מרכזי שזוהה ונידון בוועדה הוא היעדר כלים מותאמים בידי כוחות האכיפה לטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, שמחייבים שיתוף פעולה בין גורמי אכיפת החוק עם גורמים מקצועיים מהתחום הרלוונטי למוגבלות. עלה כי בפועל היעדר הכלים והיעדר מתווה של שיתופי פעולה, או שיתוף ידע בין הרשויות הרלוונטיות מוביל להסלמת התקריות בהן מעורבים אנשים עם מוגבלויות אל מול כוחות האכיפה. בתוך בכך גם עלתה סוגיית ה"קרימיניליזציה של אנשים עם מוגבלות", תופעה לפיה אנשים עם מוגבלויות מעורבים באופן חוזר בהליכים פלילים בעוד שנכון היה למצוא מענה אחר. הוועדה תתייחס לממשקים שונים ולצורך במענים מותאמים ביחס לכל אחד מהם: • מפגשים אלו מתרחשים באופן לא יזום, אגב פעילות - מפגש אקראי בין כוחות האכיפה לאדם עם מוגבלות שגרתית מניעתית המבוצעת על ידי כוחות הביטחון באופן שוטף, אשר כרוכה במגע עם הקהל הרחב. מפגש אקראי בין כוחות האכיפה לבין אדם עם מוגבלות, מצריך ידע והיערכות מוקדמים יותר מכל ממשק אחר וקיימת חשיבות מכרעת בהכשרה מוקדמת ובמתן כלים מותאמים למפגשים אלו לכוחות האכיפה שבשטח. • המצבים בהם נעשית פניה יזומה למשטרה רבים: קריאה למשטרה לנוכח התנהגות - מפגש יזום על רקע משברי חריגה מצד אנשים שנמצאים במצב משברי, לרבות במצב של החמרה בהתנהגותם ובתפקודם על רקע מוגבלותם. פניות על רקע התנהגות שמוגדרת "פלילית מובהקת" ובכלל זה כאשר נשקפת סכנה ממשית לגוף או רכוש. פניות למשטרה על רקע פרסומים אובדניים. פניות של בני משפחה, או אזרחים אחרים על רקע החמרת מצבו של האדם עם המוגבלות, שנאלצים לפנות למשטרה על רקע מחסור מערכתי במענה למצבי משבר. מהעדויות שנשמעו בפני הוועדה עולה כי פעמים רבות בני המשפחה מזעיקים כוחות שיטור, לא מתוך רצון להגיש תלונה או צורך באכיפה משטרתית אלא מתוך צורך בסיוע ומענה טיפולי. מכלל העדויות עלה בברור הצורך במענים מותאמים להרגעת המצב והפנייתו למסלול טיפולי. לצד האמור, עולה כי יש צורך בכל מקרה של קריאה למשטרה בה מעורב אדם עם מוגבלות במצב משבר, להקנות למשטרה כלים מותאמים ולאפשר מענה משולב לצד גורמי המקצוע. ממשקים נשמעו מספר טענות ביחס לאנשים עם מוגבלות בהליכי חקירה, עדות בבית 1 בפני ועדת המשנה- בהליך הפלילי משפט וכליאה. נטען בפניה כי קיימת בעיה של העדר הנגשת והתאמת הליכים אלו לאנשים עם מוגבלות וייצוג יתר של אנשים עם מוגבלויות בהליך הפלילי לעומת ייצוגם באוכלוסייה. כמו כן נטען בפניה כי בהעדר מתקני כליאה ומעצר מונגשים, השהות במתקני מעצר וכליאה טראומטית במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות, וכי היעדר מסגרות מותאמות לעוברי חוק עם מוגבלות מוביל בין היתר לרצידיביזם והתגברות תופעת ה"דלת המסתובבת". יצוין כי נתונים וטענות המתייחסים להליך הפלילי טעונים בחינה, בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בממשקים אלו בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, ובכלל זה גורמים שלא השתתפו בועדת המשנה, בהם מחלקת ייעוץ וחקיקה והפרקליטות, והגורמים הרלוונטיים מהמשרד לבטחון פנים לרבות שירות בתי הסוהר והמשטרה. מהנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי הקשיים המאפיינים את המפגש של אנשים עם מוגבלויות אל מול גורמי אכיפה, בהעדר כלים מותאמים וידע מקצועי רלוונטי בידי כוחות האכיפה, מובילים פעמים רבות להסלמת האירוע, לשימוש באמצעים פוגעניים לשם ויסותו ולפעמים אף כוללים שימוש בשפה קשה, שימוש באמצעים אלימים, עד כדי מעצרו של האדם ולעיתים פגיעה בו. כמו כן, קשיים אלו, לצד העדר מענים מספקים בקהילה תורמים להתרחבות תופעת הקרימיניליזציה של אנשים עם מוגבלות, בעיקר מוגבלות נפשית. יצוין כי בנוסף לעוול הנגרם לאנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם כתוצאה מתהליך הקרימיניליזציה, היקפו המשמעותי של ממשק זה מצריך משאבי שיטור עצומים, ומטיל עומס רב על מערכת המשפט, בתי הכלא ובתי המעצר. כמענה לאמור, בפני הוועדה הוצגו כלים שמטרתם למנוע את מקרי הקצה, ובמקרים מתאימים להסיט את הטיפול מהליך פלילי לאפיק טיפולי. הוסכם כי יש צורך בביצוע התאמות לדפוסי פעולה משטרתיים כאשר יש מפגש עם אדם עם מוגבלות, ולפעול להתערבות מתווכת תוך שיתוף פעולה בין גורמי האכיפה לגורמי המקצוע, אשר תטיב את הממשק עם גורמי האכיפה ותוביל במקרים המתאימים להגעת האדם למערכת הטיפולית בהסכמה, מבלי להיכנס בשערי ההליך הפלילי. 12 הוועדה בהמלצותיה מבקשת להתמודד עם האתגרים והבעיות השונות בממשקים שנחשפו בדיונים-אם כן הממושכים ובעדויות הרבות שהוצגו בפניה ולתת מענים שונים ורחבים, הן ברמת ההכשרות המוקדמות של גורמי השטח, ההכרות, הזיהוי והחשיפה שלהם לנושא, והן ברמת הכלים והמענים הקיימים בשטח להתמודדות עם מצבים מורכבים אלו. לפיכך הוועדה ממליצה לפעול בשלושה מישורים עיקריים: . פיתוח הכשרות ייעודיות לגורמי אכיפת החוק.1 לצורך כך יקום צוות המשך יישומי לבניית המודל על בסיס המתווה- . הקמת צוותי התערבות במשבר2 ולהערות המשטרה. הצוות היישומי יורכב מנציגות בינמשרדית, ובה3 שהומלץ על ידי וועדת משנה נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד המשפטים, וכן בשיתוף גורמי חברה אזרחית.. בנוסף, הוועדה ממליצה כי תקום וועדת היגוי, שתשמש כמנגנון מובנה של קבלת החלטות, המורכבת מנציגים בכירים רלוונטיים מהאורגנים הממשלתיים ומהמגזר השלישי, השותפים להפעלה. מוצע כי הקמת צוותי ההתערבות במשבר, הצוות היישומי, וועדת ההיגוי יאומצו בהחלטת ממשלה. בהמשך להפעלת צוותי ההתערבות במסגרת פיילוט, יישקלו תיקוני חקיקה נדרשים. . הוועדה סבורה כי יש מקום להמשך בחינה בנושא הממשקים בהליך הפלילי, תוך התמקדות בטענת 3 ייצוג היתר של אנשים עם מוגבלות. הבחינה תיעשה במחלקת יעוץ וחקיקה בשיתוף הגורמים הרלבנטיים ובתוכם הסניגוריה הציבורית והפרקליטות, משרד הרווחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נציגי המשרד לביטחון פנים ובכלל זה, המשטרה, שב"ס ועוד. כן ממליצה הוועדה לממשלה למנות צוות יישום בין משרדי, בהובלת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהשתתפות המשרד לבטחון פנים והמשטרה ובהשתתפות משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד המשפטים, על מנת לגבש בהקדם הנחיות ליישום המלצות הוועדה. המלצות אלו לצד המלצות נוספות יוצגו להלן בתמצית. תמצית המלצות הוועדה: . המלצות בנושא הכשרות1 ,על פי ההצעה יש ליצור תכנית הכשרה שתוביל לשינוי עומק בעמדות ובתפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות וזאת מעבר למינימום הנדרש על פי תקנות הנגישות לשירות. על ההכשרה להעניק כלים וידע מעשי שיאפשר לגורמי השטח לזהות שעומד מולם אדם עם מוגבלות. ההכשרות יעניקו לגורמי האכיפה כלים לתקשורת מותאמת לפי סוג המוגבלות ויסייעו במניעת הסלמה של הסיטואציה ובשמירה על כבודו, שלמות גופו של האדם וזכותו לשוויון. יש לפתח את תכנית ההכשרה כך שתתאים לכל אנשי הצוות הרלוונטיים בממשקים עם אנשים עם מוגבלות, כולל עובדים קבועים שעברו תהליכי גיוס והכשרה מסודרים, מתנדבים, גורמים שגויסו באופן זמני וכיוב'. אין להסתפק בהכשרה או הרצאה חד פעמית, יש ליצור תכנית מודולרית ומתמשכת אשר תוטמע בכל רבדי ההכשרה וההדרכה בארגון כולל בשגרות ההכשרה המקצועיות, האימונים והתדריכים. חשוב כי תכנית ההכשרה תיכתב ביחד עם גורמי האכיפה על מנת לייצר חיבור לתוכן ולשפה של הארגון. על מנת שהלמידה תהיה משמעותית מומלץ לכלול בתכנית ההדרכה את המרכיבים הבאים: מפגש אישי עם אדם עם מוגבלות, סדנה חווייתית, דיון בשפה הרווחת בקרב גורמי אכיפה ובסטיגמות הקיימות, תוכן לימודי אודות אנשים עם מוגבלות, מאפיינים וזיהוי, הכרת "עשרת הדברות" של הארגון כיצד לנהוג במצבים ספציפיים, סימולציות של מצבים ותרגול מתוך חיי היום יום של גורמי האכיפה. כמו כן, חשוב להעמיק את ההכרות ולחזק את הקשר בין אנשים עם מוגבלות לבין כוחות האכיפה על ידי מפגשי היכרות הדדיים. למשל, מפגשים בהם גורמי אכיפה יגיעו לעמותות ואנשים עם מוגבלות בשטח וישוחחו איתם על תפקידם ושיעורים במסגרת תכנית כישורי חיים במערכת החינוך המיוחד. 2021 דו"ח מסכם פברואר13 הכשרות עומק מקיפות לגורמי האכיפה מהוות בסיס ראשוני וחיוני לשיפור כלל הממשקים שנדונו בפני הוועדה וחיוניות במיוחד למניעת הסלמת אירועים אקראיים כתוצאה ממפגש לא מתוכנן בשטח בין גורמי אכיפה לאדם .2 'עם מוגבלות. פירוט נוסף אודות הנושא בדו"ח ועדת משנה מס המשטרה מכירה בחשיבות של הכשרה מותאמת לשוטרי החזית. לעמדת המשטרה תכלית ההכשרה היא להקל בזיהוי ואיתור המוגבלות הספציפית ומתן מענה הולם בזמן האירוע לאדם עם המוגבלות. המשטרה פירטה במסמך מטעמה את הצעדים שהיא נוקטת לשיפור ההכשרות הקיימות ובפיתוח מערכי הכשרה חדשים. מעבר לפיתוח הכשרה בסיסית שאותה יעברו כל שוטרי חזית השירות, מפתחת המשטרה הכשרה נוספת המיועדת לשוטרים שיהיו "רפרנטים בתחנות". תכנית זו מתבססת על מודל אמריקאי שפותח באוניברסיטת ממפיס ואומץ ע"י משרד המשפטים של ארה"ב ומיושם במדינות רבות ברחבי ארה"ב. בבסיס ההכשרה עומד הרעיון CIT שמומחי התוכן בתחנות, יהוו מוקד ידע וישמשו כרפרנטים אשר ידריכו וינחו את אנשיהם, בדרכי טיפול והתמודדות בעת אירוע במעורבות אנשים עם מוגבלות לרבות מוגבלות נפשית ואוטיזם. להרחבה על התכנית ראו התייחסות . 10 המשטרה, נספח הוועדה מברכת את המשטרה על ההכרה בחשיבות ההכשרות כאמצעי מרכזי לשיפור המפגש בשטח ועל הפעולות שמתבצעות לשיפור ממשק זה וקוראת להמשך שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים בפיתוח ויישום תכניות הכשרת עומק, כמוצע בהמלצות הוועדה. עוד ממליצה הוועדה, כי המשטרה תכלול בהכשרה הניתנת לשוטרים הרפרנטים מידע והכרות כלל המוגבלויות ותיתן בידם כלים כיצד לנהוג בממשקים אלו. כמו כן הועדה קוראת למשטרה להתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה ובנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מגבלות בתהליך הפיתוח של כלי ההדרכה שפורטו בהתייחסותם. . המלצה להקמת צוותי התערבות במשבר2 הוועדה מציעה להקים צוותי התערבות במשבר, צוותים רב מקצועיים אשר יתערבו בקריאה או תלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות, ויציעו סיוע מיידי נקודתי להם ולבני משפחותיהם – לרבות הערכת מצבם הנפשי, תיווך בינם לגורמי האכיפה במידת הצורך, וסיוע בפנייה לפתרונות טיפוליים קיימים בהתאם למקרה. צוותי המשבר יפעלו בשיתוף פעולה ויכללו שוטרים ייעודיים וגורמי מקצוע שונים, שיסייעו וייעצו למקבל הפנייה ובמידת הצורך יגיעו לאירוע. צוותי המשבר יפעלו מתוך מדיניות השואפת למזער את המעורבות של גורמי אכיפת החוק למינימום ההכרחי. מעורבות זו תלווה בכלים מקצועיים של חברי צוותי המשבר, ובמקרים המתאימים יוסט המשך הטיפול לאפיקים טיפוליים בקהילה. בראיה רחבה הקמת הצוותים והפעלתם תוביל למניעת הסלמה והחרפה של ההתנהגות במצבי משבר של האדם עם המוגבלות, צמצום מעורבותו בפליליים ובמקרים המתאימים וצמצום אמצעי הכפייה של גורמי האכיפה כלפי אנשים עם מוגבלות במצבי משבר. מטרה נוספת היא צמצום שיעור האשפוזים בכפייה במסלולים פליליים ואזרחיים באמצעות הרגעת המצב בכלים מקצועיים וקיום מעקב עד קבלת מענה מותאם בקהילה. השאיפה היא שבמקרים שבהם נדרשת התערבות משטרתית היא תוטב ותותאם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות. הקמת צוותי התערבות במצבי משבר נועדה להציע מענה במקטע שבו נעשית הקריאה למשטרה, מאחר שבמסגרת עבודת הוועדה זוהה חסר גדול של המענים המערכתיים בשלב שמוביל לקריאה ובטיפולה של המשטרה בעקבותיו. הוועדה מאמינה שההתערבות במקטע הראשוני תוכל לחסוך, פעמים רבות, את התדרדרות המקרה לתוצאות בעלות משמעות פלילית. הצורך האקוטי בהקמת צוותי התערבות במשבר עבר כחוט השני בדבריהם של כל המומחים שהציגו בוועדה ובכל הנתונים שהוצגו על ידי גורמי הממשלה הרלוונטיים. צורך זה עלה גם בדברי נציגי החברה האזרחית, שנפגשים יום יום עם ההתמודדויות, הצרכים והקשיים של אנשים עם מוגבלות שמצויים במצב משברי ובמפגש שלהם עם מערכת אכיפת החוק. מודל צוותי התערבות במשבר הוא מודל מוכר ומוכח במדינות רבות בעולם, ולו יתרונות רבים. הוצגו בהרחבה הצעה ומתווה לפיילוט ("תכנית ניסיונית") שבמסגרתם יוקמו ויפעלו צוותי 3 בדו"ח וועדת המשנה 14 התערבות. בדו"ח הוצע כי במסגרת הפיילוט יפעלו צוותי ההתערבות על בסיס החלטת ממשלה ולאחר להקמת 3 מכן, ייבחנו ההתאמות הנדרשות בחקיקה. המלצת הוועדה היא לאמץ את המלצת ועדת משנה צוותי התערבות במשבר. לצורך כך יקום צוות המשך יישומי לבניית המודל, לצד וועדת היגוי שתלווה את ולהערות המשטרה. הצוות היישומי יורכב מנציגות 3 הפעלתו, על בסיס המתווה שהוצע על ידי וועדת משנה בינמשרדית, ובה נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד המשפטים, וכן בשיתוף גורמי חברה אזרחית. מוצע כי הקמת צוותי ההתערבות במשבר, הצוות היישומי, וועדת ההיגוי יאומצו בהחלטת ממשלה. בהמשך להפעלת הפיילוט יישקלו תיקוני חקיקה נדרשים. המשטרה בהתייחסותה מכירה בצורך להקים צוותי משבר ייעודיים הכוללים אנשי טיפול בתחום הרווחה ובריאות הנפש אשר יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. המשטרה סבורה כי יש לבחון הקמת מוקד ייעודי של מערך בריאות הנפש והרווחה שייתן סיוע בזמן אמת לשוטרי השטח בהתמודדותם באירועים עם אנשים עם מוגבלות. המשטרה תומכת במודל "טיפולי עם גיבוי משטרתי" וסבורה כי הצוות צריך להיות מורכב בעיקרו מאנשי טיפול ומתופעל דרך מוקד עצמאי תחת אחריות או ישירות 100 בינמשרדית רב מקצועית. לעמדת המשטרה, מוקד ייעודי זה יפעל בשיתוף פעולה עם מוקד מול התחנות הרלבנטיות אך לא יכלול גורם משטרתי ייעודי כחלק אורגני מצוותי המשבר ורק במידת הצורך יגיעו שוטרים לאירוע. הוועדה ממליצה כי במסגרת עבודת צוות היישום ייבחן הפיילוט המוצע לעיל, תוך שילוב גורמי אכיפה ושיטור ובמסגרת זו יוצגו ויבחנו מלוא השיקולים הרלוונטיים לטובת גיבוש מודל מיטבי להתערבות במשבר. כמו כן, מומלץ לבחון שיפור המענים הטיפוליים בקהילה, ובתוך כך, שיפור קשרי העבודה בין המשטרה וגורמי הטיפול השונים, אשר יכול להוות כלי מנע מרכזי וחשוב שבכוחו לצמצם את מספר המקרים בהם נדרשת המשטרה לטפל. המלצות לטיוב הממשקים בהליך הפלילי • נשמעו מספר טענות ביחס לאנשים עם מוגבלות בהליכי חקירה, עדות בבית 1 בדיונים בפני ועדת המשנה משפט וכליאה. נתונים וטענות אלו המתייחסים להליך הפלילי, טעונים בחינה בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, ובכלל זה גורמים שלא השתתפו בוועדת המשנה, בהם גורמי מחלקת ייעוץ וחקיקה והפרקליטות, הגורמים הרלוונטיים ממשרד הרווחה ומהמשרד לביטחון פנים ובכללם שירות בתי הסוהר והמשטרה. המשטרה בהתייחסותה מצטרפת להמלצה זו ומבקשת כי יוקם צוות עבודה משותף לדיון בנושאים אלו. המלצות בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות • הוועדה ממליצה לעודד תעסוקה והתנדבות של אנשים עם מוגבלות בגופי האכיפה ולפתח תכניות ייעודיות לקידום הנושא. זאת מעבר לעמידה ביעדי התעסוקה על פי החוק. שילוב אנשים עם מוגבלות במגוון תפקידים במשטרה, יאפשר היכרות משמעותית של עובדי המשטרה עם אנשים עם מוגבלות, היכרות אשר מעצם קיומה תיתן לשוטרים כלים לזהות ולתקשר עם אנשים עם מוגבלות ותפחית דעות קדומות. לשם גיוס עובדים עם מוגבלות ניתן להיעזר ברשימת הגופים העוסקים בתעסוקת אנשים עם מוגבלות, על פי הרשימה המתפרסמת באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המלצות נוספות לשיפור הממשקים • הוועדה מצאה כי אחד הכלים אשר יכולים לסייע במפגש של אדם - כרטיסי תקשורת, חירום ופק"ל לניידת עם מוגבלות עם כוחות האכיפה הוא כרטיס תקשורת או כרטיס חירום וכן פק"ל לניידות משטרתיות. כרטיס תקשורת יכול להתאים למצב שבו האדם מתקשה לדבר, או להציג את עצמו, אם בשל קושי בתקשורת ואם בשל לחץ מהמפגש עצמו. כרטיס חירום הוא כרטיס אישי ובו פרטי האדם – שמו, היכן הוא מתגורר, פרטי איש קשר ודרכי התאמת ההנגשה שהאדם צריך במפגש. כרטיס תקשורת או כרטיס חירום חייבים להיות 2021 דו"ח מסכם פברואר15 וולונטריים ונתונים לבחירתו של האדם. פק"ל לניידת מעניק כלים מעשיים לשוטר לזהות, להבין, ולעזור במפגש עם אנשים עם מוגבלות. מטרתם של מנגישי צדק היא להתאים את הליכי האכיפה לאנשים עם מוגבלות, כדי שיוכלו להשתתף - מנגישי צדק בהם באופן מלא ולממש את זכותם להליך הוגן. מנגישי הצדק מתווכים בין האדם עם המוגבלות לבין מערכת האכיפה, מסייעים לו להבין את ההליך שבו הוא מעורב ולהיות מובן על ידי שאר המשתתפים. הוועדה עומדת על החשיבות הרבה להיכרותם והבנתם של גורמי האכיפה את - נגישות למשטרה ומעמד המשפחה המשפחה ומעמדה בחייהם של אנשים עם מוגבלות. מעבר למידע אשר נמסר מהאדם עם המוגבלות עצמו אודות הסיטואציה, הצרכים וההנגשה שיכולים לסייע לו, משפחתו תהא בדרך כלל מקור טוב נוסף למידע חיוני, לתיווך והגנה על זכויותיו. חברי הוועדה היו חלוקים בכל הנוגע לשיתוף מידע עם המשפחה מאחר שלעיתים קיים ניגוד עניינים מובנה ביחסים בין המשפחה לבין האדם עם המוגבלות, בעיקר במקרים בהם בן המשפחה הוא המתלונן ושיתופם באירוע, עלול לפגוע באדם, בפרטיותו - מהם ואליהם- על האדם עם המוגבלות, ולכן כל העברת מידע ואף להיות לא חוקי. מאחר והסוגיה מורכבת, יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. אך ברור לכל שמעמד המשפחות ומעורבותן, במיוחד בכל הקשור להכשרת כוחות האכיפה ולדיוני מדיניות וסינגור, וגם לאירועי משבר שוטפים רבים, הוא חשוב ביותר. המשטרה בהתייחסותה מציעה לבחון יצירת ממשק באמצעותו ניתן יהיה להעביר למשטרה מידע בדבר זהותם של אנשים עם מוגבלות במטרה למנוע טיפול שגוי של השוטרים באירוע. עוד הוצע לשקול העברת מידע הדדית מהמשטרה לגורמי הטיפול ביחס לאנשים עם מוגבלות אשר מעורבים באירועים פליליים, על מנת לסייע באבחון מצבם הרווחתי או הבריאותי של המטופלים ובמתן מענה טיפולי מותאם. הוועדה ממליצה לבחון הצעה זו בדיון המשך בו ישתתפו כלל הגורמים הרלוונטיים. בדיון זה יש לבחון אף את מורכבות העברת המידע והפגיעה האפשרית בזכות לפרטיות. המלצה להקמת ועדת יישום בין משרדית • בהמשך לפרק קודם, הוועדה ממליצה לממשלה למנות צוות יישום בין משרדי בהובלת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהשתתפות המשרד לבטחון פנים והמשטרה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, על מנת לגבש בהקדם הנחיות ליישום המלצות הוועדה. ד. רקע עובדתי ומשפטי ) סקירת סוגי מוגבלויות וקשיים במפגש עם גורמי אכיפה1(ד על פי נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על בסיס הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מיליון אנשים עם מוגבלות. 1.5-בישראל חיים כ , אדם עם מוגבלות מוגדר כ"אדם עם לקות 1998 על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". המונח "אנשים עם מוגבלות" משקף מעבר מהגדרת הפרט על פי לקותו (הפיסית, חושית, קוגניטיבית נפשית וכו'), לתפיסה המדגישה את אנושיותו – תפיסה של "אדם תחילה", כאשר הלקות היא רק אחת מתוך מכלול תכונותיו ומאפייניו של האדם. השימוש במונח מוגבלות משקף את יחסי הגומלין בין תפקודו של הפרט לבין התייחסות החברה אליו, שכן המוגבלות מהווה תוצר של מפגש בין אדם לסביבתו, והיא מושפעת מגורמים סביבתיים כגון היעדר נגישות, יחס מפלה, דעות קדומות ועוד. ישנם אנשים עם מוגבלויות נראות ואנשים עם מוגבלויות ש"אינן נראות" וקשה להבחין בהן. אנשים עם מוגבלות לא תמיד יזדהו בעת מפגש ספונטני ויאמרו שהם עם מוגבלות או יסבירו את התנהגותם. לעיתים מכיוון שלא יראו צורך ולעיתים מכיוון שהם חוששים מסטיגמות ויחס מפלה אם יזדהו. 16 מקובל לחלק אנשים עם מוגבלות למספר קבוצות. להלן פירוט המוגבלויות השונות ותיאור הקשיים האפשריים הרלוונטיים למפגש בינם לבין גורמי אכיפה. )א. אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או מוגבלות קוגניטיבית 1(ד - אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או קוגניטיבית מתמודדים עם קושי בתהליכים המערבים חשיבה הבנת הוראות, זיכרון, פתרון בעיות, הבנה של מצבים חברתיים). תפקודים אלה משפיעים על - (לדוגמא היכולת של האדם ללמידה ולרכישה של ידע וכן על היכולת שלו לפעול ולהתנהל באופן עצמאי בתחומי חיים מרכזיים. לרוב מתמודדים עם קושי ביכולת לבצע תהליכי חשיבה ולמידה כגון זיכרון, למידת דברים חדשים, הבנת הוראות, פתרון בעיות, לעיתים קשיים בתקשורת ודיבור לא ברור. חשוב לזכור כי חלק מהקשיים הם בתחום ההתנהגות החברתית וקשורים לזיהוי מצבים חברתיים שונים, תגובה חברתית בהתאם לסיטואציה, הבנת כללים חברתיים, התנהגות בסביבה כמצופה מבני גילו ועוד. כל אלו יכולים להעמיד אותם במצבי ניצול, בקושי בהבנת הסיטואציה ובתגובה מותאמת. - לעיתים קיים מפגש בין כוחות אכיפה לבין אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשל התנהגות שאינה מותאמת לגיל שלא מתוך כוונה פלילית (למשל משחק של בוגר עם ילדים, התקרבות מעבר למרחק חברתי מקובל וכו'), בשל קושי בהבנת הסיטואציה, בריחה או התקרבות למקום סכנה. - לא תמיד ניתן לזהות כלפי חוץ כי מדובר באדם עם מוגבלות ולעיתים הזיהוי קשור למאפיינים ההתנהגותיים הללו. - אדם עם מוגבלות שכלית עלול להגיב תגובה לא מותאמת לסיטואציה כמו חיוך או צחקוק בעת המפגש. - גירוי רב חושי (קהל רב שנאסף, אורות של ניידת משטרה, סירנות, צעקות, מגע פיזי) עלולים להגביר את המצוקה והלחץ אצל אדם עם מוגבלות שכלית. - האינטראקציה של גורמי האכיפה עם אנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות נגישה, פשוטה ומותאמת. חשוב לנסות ולבודד את הסיטואציה, לשדר רוגע, לדבר במשפטים ברורים וקצרים ובשפה פשוטה. - ניתן להיעזר באיש משפחה או איש צוות הקרובים לאדם ולא מאיימים עליו. )ב. אנשים על הספקטרום האוטיסטי 1(ד - נוירולוגי מורכב שמשפיע על תקשורת חברתית והתנהגות. קיימים אופנים -אוטיזם הוא מצב התפתחותי מגוונים ושונות גדולה בדרך בה אנשים על הרצף האוטיסטי חווים את העולם ובביטוי של מאפייני המוגבלות. תקשורתי קיים לעיתים קושי בפענוח רגשות, יצירת קשר עין, הבנת שפה שאינה ישירה -בתחום החברתי והבנה של קודים חברתיים. - במפגש עם גורמי אכיפה לעיתים לא מגיבים לפניה אליהם, חוזרים על מילים או משפטים, או מגיבים בריחה, קיפאון, עימות. לעיתים רגישים מאוד לריח, אור מסנוור, נגיעה ורעש. -בחרדה - לעיתים התנהגותם נתפסת כחשודה כגון נפנופי ידיים, התעסקות בידיים או בחפצים, צעקות, התנדנדות, קפיצות, היעדר תגובה, הימנעות או התנגדות למגע. - לא תמיד ניתן לזהות כלפי חוץ כי מדובר באדם עם אוטיזם ולעיתים קרובות לא יהיו לכך ביטויים נראים לעין. יש מקום ללמוד על מוגבלות זו כדי לאפשר זיהוי של כוחות האכיפה את האדם עם האוטיזם. - במפגש עם אדם על הספקטרום האוטיסטי על גורמי השטח לנסות ולתווך את הסיטואציה, לנהל שיח רגוע ומפחית גירויים, מבלי לגרום לבהלה. - יש להקפיד על התנהגות רגישה ומותאמת לסיטואציה מתוך הבנה כי ההתנהגות עשויה לנבוע מהמוגבלות ולא ממניעים פליליים. )ג. אנשים עם מוגבלות חושית1(ד - אנשים עם מוגבלות חושית מתמודדים עם קושי בראיה או בשמיעה ולעיתים עם שניהם. - אנשים עם מוגבלות ראיה: • אנשים שיש להם קושי משמעותי בראיה ברמות שונות. הקושי עשוי להשתנות בהתאם לתנאים סביבתיים 2021 דו"ח מסכם פברואר17 משתנים (כגון יום ולילה). חלקם ישתמשו בעזרים (כלב, מקל נחיה) חלקם לא, כך שהמגבלה יכולה להיות גלויה או סמויה. • אנשים עם מוגבלות ראיה יתקשו לעיתים להישיר מבט אל הדובר איתם. • אנשים שאינם משתמשים בעזרים כגון מקל נחיה נחשדים לעיתים בשל התנהגותם. בוועדה עלה שאנשים נחשדים כאשר הם נתקלים במכשולים או כאשר מבטם מרצד, או כשהם מבצעים הטיות ראש שנראות "מוגזמות" על מנת לרכז מבט למוקד מסוים. - אנשים עם מוגבלות שמיעה: • אנשים עם מוגבלות שמיעה הם אנשים שיש להם קושי משמעותי לשמוע גם כאשר מרכיבים מכשיר שמיעה. אנשים עם מוגבלות שמיעה נעזרים לעיתים במכשירי שמיעה בגדלים שונים או בשתל שבלול. • אנשים עם מוגבלות שמיעה מתקשרים בדרכים שונות כגון תקשורת מילולית, קריאת שפתיים ושפת סימנים. • אנשים עם מוגבלות שמיעה לעיתים אינם נשמעים להוראות ולהנחיות הניתנות ברמקול או בצעקות כיוון שאינם שומעים אותן. • קיימת סברה מוטעית כי הרמת קול ודיבור בצעקות יקל על ההבנה של אדם עם מוגבלות שמיעה. בפועל, הרמת קול תעוות את המסר ותקשה בהבנה. הרמת קול עלולה להגביר את הלחץ הכרוך בסיטואציית המפגש ולהוביל להסלמתה. קיימת קבוצה של אנשים שהם חירשים ועיוורים. )ד. אנשים עם מוגבלות פיסית 1(ד - אנשים עם מוגבלות פיסית הם אנשים עם מוגבלויות בגפיים, או מוגבלויות אחרות כגון גמגום או "טיקים". חלקם נעזרים בכיסא גלגלים, קביים או אמצעים אחרים וחלקם מתניידים ללא סיוע. - אנשים מגמגמים מעוררים לעיתים חשד כמהססים ונתקלים לעיתים באי הבנה וחוסר סובלנות. הלחץ מגביר את הגמגום ועשוי לגרום לתופעות נלוות כמו מצמוצי עיניים. בפני הוועדה הובאו עדויות על יחס שגוי של כוחות אכיפה שמייחסים את הגמגום לניסיון הסתרה ולעג לאדם מגמגם. - אנשים שיש להם "טיקים" (כגון תסמונת טורט) נתקלים לעיתים במצבים של אי הבנה של התנהגותם ופירוש שגוי שלה. )ה. אנשים עם מוגבלות נפשית 1(ד - אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית מתמודדים עם קבוצת מחלות ומצבים המשפיעים על האופן שבו אדם מרגיש, חושב, מתנהג ומתקשר עם הזולת. מוגבלות נפשית יכולה להיות כרונית, זמנית או חד פעמית ולהופיע בחומרה משתנה. - אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, הם הקבוצה הגדולה והשכיחה ביותר בקרב אנשים עם מוגבלות (מהווים איש. 150,000 100,000- - מקבוצת האנשים עם מוגבלות). היקף הקבוצה בישראל נאמד בכ30% -כ - 2014 אקטיביים. נכון לשנת-יש אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית יחד עם התמכרות לחומרים פסיכו . 125,000 מספרם של המתמודדים עם שני דברים אלו עמד על - קיימות סטיגמות חברתיות שגויות אשר קושרות בין אנשים עם מוגבלות נפשית להתנהגות בלתי צפויה. חשוב לדעת שמרבית האנשים עם מוגבלות נפשית אינם מתנהגים באופן אלים או בלתי צפוי. לעיתים, הביטוי של מוגבלות נפשית הוא דווקא הסתגרות והתרחקות. - הביטויים של המוגבלות משתנים מאדם לאדם ובאותו אדם בתקופות שונות. המגבלה ברובה סמויה. מצבי המשבר של המחלה שונים מאוד מחיי היומיום של המתמודד. אורכם ושכיחותם של מצבי המשבר משתנה מאדם לאדם. - בשל היחס לו זוכים מצד החברה אנשים נוטים להסתיר את המוגבלות. - חלק משמעותי בממשק בין כוחות האכיפה לאנשים עם מוגבלות נפשית מתקיים על רקע מצבי המשבר ונובע ממנו. העדר מענים מותאמים להתמודדות עם הסיטואציה מוביל פעמים רבות להסלמה. 18 - מענה מקצועי, מכיל ופרואקטיבי עשוי להרגיע את המצב ולמנוע הסלמה ולאפשר את הסטת הטיפול מהמסלול הפלילי למענה טיפולי ושיקומי. לחלק גדול מהאנשים עם מוגבלות קיימת יותר ממוגבלות אחת והם משתייכים ליותר מאחת מהקבוצות הללו. לדו"ח מצורף מסמך "זיהוי ודרכי ההתנהגות המומלצות לגורמי האכיפה", שהוכן על ידי ועדת 3 כנספח . מטרת המסמך לתת מידע ולפרט מאפיינים אודות אנשים עם מוגבלויות שונות על מנת להקל 2 משנה על הזיהוי ולספק המלצות כיצד לנהוג במפגש עם אדם עם מוגבלות ולנהל אינטראקציה מכילה ומכבדת. ) הממשקים השונים בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה 2(ד מערכת אכיפת החוק מטפלת באירועים שונים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. בהעדר נתונים מדויקים, קריאות על אירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות 300-המשטרה מעריכה שמידי חודש מתקבלות כ שכלית או נפשית, בדגש על מוגבלות נפשית. נציגי המשטרה ציינו כי קריאות כאלה נענות על ידם באופן דומה לקריאה רגילה, כאשר בשלב הראשון פועלים השוטרים למניעת המשך ביצוע העבירה. מרבית האירועים מטופלים על ידם מבלי לערב גורמי טיפול, שיקום או רווחה. המשטרה בהתייחסותה מסכימה כי יש לפעול לשיפור הממשק בין גורמי הסיור והמוקדים המשטרתיים לבין גורמי הרווחה והטיפול – מתן מענה זמין של הגורמים המקצועיים בזמן אמת, סיוע לשוטרים בדבר אופן הטיפול וקבלת אחריות על האירוע באופן מהיר ומקצועי על מנת שלא להאריך את המעורבות המשטרתית והשימוש בכלים פליליים ללא צורך. לדברי נציגי הרווחה, אין בידם נתונים מדויקים. מהמקרים המטופלים על ידם, ניתן לאמוד בזהירות כי מקרי קצה משבריים. מקרים בהם יש חשש לחיי האדם או סביבתו. 30 עד20 מתרחשים בשנה קרוב ל מדובר במקרים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית, אוטיסטים והפרעות סוציאליות והתנהגותיות. מהעדויות הרבות שהוצגו בפני הוועדה עולה כי קיימים קשיים משמעותיים בממשקים שונים שבין כוחות אכיפה לאנשים עם מוגבלות, שבמקרי קיצון עלולים אף לעלות לכדי סיכון חייהם של האנשים עם המוגבלות. חשוב לציין כי האתגר במתן מענים מותאמים לאנשים עם מוגבלות המשתייכים לאוכלוסיות מיעוט בחברה הוא רב. בדיוני הוועדה נדונו היבטים אלו והצורך במענים מותאמים ליוצאי אתיופיה, חרדים וערבים. וכדי להמחיש את הסיכון המעשי, די אם נציין ששלושה מארבעה מקרי המוות של אנשים עם מוגבלות בידי כוחות האכיפה בשנתיים האחרונות היו של אנשים מקהילות אלה. פרק זה ימפה את הקשיים שמתעוררים בממשקים השונים. בבסיסם, העדר הכשרה, התאמה והנגשה של פעילות כוחות האכיפה למפגש עם אנשים עם מוגבלות ולמאפייניהן של המוגבלויות השונות. העדר הכשרה מוקדמת ומענים מותאמים, מובילים פעמים רבות להסלמת הסיטואציה בשטח והפנייתה למסלול הפלילי על פני שירותי טיפול ושיקום. חלקו הראשון של הפרק יסקור קשיים רוחביים המאפיינים את המפגש בין כוחות אכיפה לאנשים עם מוגבלות. בחלקו השני של הפרק נתייחס לממשקים ספציפיים. נבחין בין מפגש אקראי בשטח בין כוחות האכיפה לאדם עם מוגבלות, למפגש יזום על רקע משברי כתוצאה מקריאה של המשטרה למקום, לרוב על ידי קרוב משפחה. נסקור את הממשקים הכרוכים בהליך הפלילי, מאחר והעדר הכשרה מוקדמת לגורמי השטח ומחסור בכלים מותאמים להתמודדות הייחודית הנדרשת, גורמים פעמים רבות להסלמת האירועים בשטח והפנייתם להליך פלילי על פני חלופה טיפולית מותאמת. )א קשיים רוחביים המאפיינים את הממשקים השונים2(ד מפגשים של כוחות האכיפה באדם עם מוגבלות יוצרים קשיים רוחביים המאפיינים את כלל או את מרבית הממשקים. בחלק זה נסקור קשיים אלו. קושי בזיהוי המוגבלות על ידי הגורם בשטח 2021 דו"ח מסכם פברואר19 אחד מהקשיים המשמעותיים במפגש הוא זיהוי קיומה של המוגבלות. הזיהוי מהווה תנאי יסוד למימוש הזכויות כלפי האדם עם המוגבלות ולנקיטה באמצעים מותאמים לסיטואציה. בעיה זו מתעצמת כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות סמויה. אי זיהוי המוגבלות על ידי גורם האכיפה עלול להוביל לפירוש ההתנהגות כהעדר שיתוף פעולה, התרסה או התנהגות חשודה. פרשנות שגויה של התנהגות האדם הנובעת ממוגבלותו עלולה להוביל להסלמת האירוע על פני שימוש באמצעים מותאמים שיגבירו את שיתוף הפעולה ולניתוב המקרה לאפיקים טיפוליים. נדרשת למידה מעמיקה של מאפייני המוגבלות והכרות מוקדמת על מנת להתמודד עם קושי זה. קושי בזיהוי של אנשים עם מוגבלות את גורם האכיפה ישנם מקרים בהם האנשים עם מוגבלות אינם מבינים כי הם מעוכבים או מתושאלים על ידי שוטר, אינם מזהים רכב משטרה, תג ומדים ואינם מבינים את השלכות מעשיהם או המצופה מהם. כלומר, מעבר לקשיים העולים מהמוגבלות עצמה, התנהגות אנשים עם מוגבלות במהלך האירוע יכולה לנבוע מאי הבנת הסיטואציה ואי הבנת האופן המצופה מהם לנהוג. העדר תקשורת מותאמת גם במקרים בהם גורם האכיפה מבין שמדובר באדם עם מוגבלות וקיימת נכונות לסייע לו, העדר הכרות עם מאפייני המוגבלות והאמצעים לביסוס תקשורת מיטבית, עלול להחריף את המצב. כך לדוגמא, הרמת קול על אדם כבד שמיעה עלולה להקשות עליו להבין את הנאמר. התייחסות לאנשים עם מוגבלות פיסית כבעלי הבנה של ילדים, עלולה לייצר אצלם אנטגוניזם וחוסר רצון לשתף פעולה. מהעדויות בפני הוועדה עלה כי כוחות האכיפה עשויים לפעול באופן שאינו מותאם לסיטואציה רק בשל הנחה שגויה וסטראוטיפית על מאפייני המוגבלות. כך למשל, שימוש בכוח כלפי אדם עם מוגבלות נפשית בשל הנחת מסוכנות הנובעת ממנו. חוסר הענות לניסיון תיווך של מלווה המסייע לאדם עם מוגבלות מהעדויות שהוצגו בוועדה עולה כי פעמים רבות גורמי האכיפה מתעלמים מניסיונות תיווך ועזרה של גורם המלווה את האדם עם המוגבלות. התעלמות גורמי אכיפה מהנחיות האנשים שנלווים לאדם עם מוגבלות עלולה לגרום לתוצאות קשות. הסתייעות של גורם האכיפה במלווה נדרשת על מנת להכיר בעצם קיומה של המוגבלות, הבנת טיבה, יצירת תקשורת מותאמת בין גורם האכיפה לאדם עם מוגבלות, שיתוף פעולה והימנעות מהתנהגויות שעלולות לגרום להתנגדות והתפרצות. קושי מוגבר של האדם עם מוגבלות להתמודד עם המפגש בגורם אכיפה מפגש עם גורמי אכיפה עלול להלחיץ כל אדם. הלחץ מתעצם כשמדובר באדם עם מוגבלות, הסובל לא פעם מחסמים ומקשיים מיוחדים מול גורמי אכיפה. לדוגמא: החרפת הגמגום של אדם מגמגם, אדם עם פגיעה מוחית הגורמת לקושי בשליטה עצמית עלול להגיב תגובה לא מותאמת כתוצאה מהמפגש. על גורם האכיפה להכיר ולהתחשב בקשיים הייחודים הנובעים מהמוגבלות, לפעול לצמצום גירויים העלולים להוביל להסלמה ולפעול להכלת הקושי של האדם עם המוגבלות. אכיפה בלתי חוקית בהעדר מודעות לזכויות אנשים עם מוגבלות קיימים מקרים בהם העדר מודעות של גורמי האכיפה להסדרים הנורמטיביים החלים על אנשים עם מוגבלות מובילה לפגיעה בזכויותיהם ולעיתים להסלמת המפגש. בפני הוועדה נשמעו עדויות רבות כי מאז פרוץ מגפת הקורונה נאכפת חובת עטית מסכות על אנשים עם מוגבלות, למרות שחלקם הוחרגו מחובה זו בדין. מקרה נוסף שהוצג בוועדה הוא של אישה עיוורת שהורדה בכוח עם כלב הנחייה שלה מאוטובוס על ידי שוטר, לאחר שנדרשה לשים זמם על כלב הנחיה שלה, בניגוד לדין. ישנה חשיבות רבה בהכרות של גורמי האכיפה את החקיקה, התקנות והנהלים שנועדו להנגיש שירותים לאנשים עם מוגבלות. 20 )ב חלוקה לסוגי ממשקים שונים2(ד מפגש אקראי בשטח מפגש אקראי בין כוחות האכיפה לאדם עם מוגבלות מתקיים לרוב אגב פעילות שגרתית מניעתית המבוצעת על ידי כוחות הביטחון באופן שוטף. לעיתים מפגש אקראי בשטח בין כוחות אכיפה לאדם עם מוגבלות עלול להסלים ל"ארוע משטרתי" כתוצאה מעצם המגע המזדמן ומאפייני המוגבלות ולא בשל נסיבות הקשורות בסיבות ביטחוניות או בפעילות עצמה. העדר תקשורת מותאמת והקושי בזיהוי של גורם האכיפה את האדם מולו כאדם עם מוגבלות, עלולים להוביל להסלמת הסיטואציה ביתר שאת כאשר מדובר במפגש אקראי בשטח ולגורמי האכיפה לא ניתן מידע מוקדם אודות האדם. במפגש אקראי גובר החשש כי האדם עם מוגבלות לא יבין את הסיטואציה ולא יבין כי מולו גורם אכיפה ואלו עלולים להוביל לחוסר שיתוף פעולה או להתנהגות בלתי מותאמת אחרת. פירוש שגוי של כוחות האכיפה את ההתנהגות הנובעת מהמוגבלות, מובילה לנקיטת אמצעים מחמירים ואף אלימים ולהסטת הסיטואציה למישור הפלילי ללא צורך מהותי. העדר הכשרה וכלים מותאמים מובילים להסלמה של האירוע, במקום להכלתו והרגעתו בכלים הנכונים, לפגיעה מיותרת באזרחים ולהעמסת מקרים הזקוקים לטיפול על מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט. דוגמאות לסוגי מפגשים אקראיים שנדונו בדיוני הוועדה: בידוק בקניונים, במחסומי רכבים, במעברים; הפגנות, סיורי שטח ברחוב, בדיקת עטיית מסכות. - במרחב הציבורי דוגמאות לתוצאות מפגשים אקראיים שנדונו בוועדה: • שימוש בשפה קשה כלפי האדם עם מוגבלות. • איזוק, טייזר. - שימוש באמצעי אכיפה אלימים • מעצר ופתיחת הליכים פלילים למרות שהתנהגות האדם עם המוגבלות אינה פלילית. • פגיעה פיסית באדם, במקרי קיצון הריגה. הממשק של מפגש אקראי בין כוחות האכיפה לאדם עם מוגבלות, יותר מכל ממשק אחר, מצריך היערכות מוקדמת ויסודית. הן כוחות האכיפה והן האנשים עם המוגבלות נקלעים אליו באופן פתאומי וללא הכנה מוקדמת. קשיי הזיהוי ההדדי, הקושי בהבנת הסיטואציה הן על ידי כוחות האכיפה והן על ידי האדם עם המוגבלות גוברים משמעותית. כתוצאה מכך נפגעת היכולת לייצר תקשורת מותאמת, הלחץ בזירה גובר. כל אלו גורמים מאיצים הסלמה של האירוע. לפיכך, בממשק זה במיוחד, קיימת חשיבות מכרעת בהכשרה מוקדמת ובמתן כלים מותאמים למפגשים אלו לכוחות האכיפה שבשטח. המשטרה בהתייחסותה ציינה כי היא מגבשת נוהל עבודה המסדיר את אופן עבודת הסייר באירוע במעורבות אדם עם מוגבלות נפשית. הנוהל נמצא בהליכי אישור גורמי הפיקוד. הוועדה ממליצה לבחון הרחבת נוהל זה כך שיכלול את כלל האנשים עם מוגבלות. 2021 דו"ח מסכם פברואר21 מפגשים יזומים על רקע משברי המצבים בהם נעשית פניה יזומה למשטרת ישראל הם רבים ומגוונים: פניות בנוגע לאנשים שנמצאים במצב משברי, לרבות במצב של החמרה בהתנהגותם ובתפקודם על רקע מוגבלותם. פניות על רקע התנהגות שמוגדרת "פלילית מובהקת". פניות למשטרה על רקע פרסומים אובדניים. פניות של בני משפחה, או אזרחים אחרים על רקע החמרת מצבו של האדם עם המוגבלות, אשר נאלצים לפנות למשטרה על רקע מחסור מערכתי במענה למצבי 1.משבר, בעיקר במערכת הקהילתית של בריאות הנפש מהעדויות שהובאו בפני הוועדה עולה כי פעמים רבות בני המשפחה מזעיקים כוחות שיטור, למרות שהצורך שלהם אינו בהגשת תלונה ואכיפה משטרתית, אלא כסיטואציה של צורך בסיוע ומענה טיפולי. הטיפול מופנה למשטרה, בעיקר מהסיבה שהיא הכתובת הזמינה לאורך כל שעות היממה. הובאו עדויות של בני משפחה שנאלצים להגיש תלונה למשטרה בעל כורחן, כתנאי להגעת המשטרה למקום. מכלל העדויות עלה בברור הצורך במענים מותאמים להרגעת המצב והפנייתו למסלול טיפולי במקרים המתאימים. שוטרי הסיור הנענים לקריאות מעין אלו מגיעים לזירה כשהם חסרים לרוב את המיומנויות המקצועיות הנדרשות לטפל בסיטואציה. לשוטרי הסיור לעיתים חסר הידע הנדרש כדי לקבוע האם מדובר באדם עם מוגבלות והאם ההתנהגות שבגינה נקראו היא פלילית או שאינה כזו אלא אופיינית לאנשים עם מוגבלות מסוימת. למשל: אדם עם אוטיזם שמנופף בידיו בצורה חריגה שעשויה להיראות מאיימת. אדם עם מוגבלות נפשית שמצוי שקט ותנועתו נראית בלתי צפויה ומסוכנת. מקרים שבהעדר כלים או כתובת אחרת, שוטרים כפו על אדם -באי 2.שאינו עצור להגיע לחדר מיון פסיכיאטרי, ללא סמכות חוקית לעשות כן ככלל, ברור שאין זה מתפקידם של שוטרים לתת מענה טיפולי או רווחתי לאדם עם המוגבלות. במצב הקיים המערכת לא מספקת לצוותי המשטרה כלים מותאמים למצבים אלה. העדר המענים בקהילה למצבי המשבר, מובילים לכך שהמשטרה נאלצת למלא את החסר, ללא כלים מתאימים ויש חשש להסלמת האירוע. במקרים מסוימים אדם עם מוגבלות מובל לתחנת משטרה ונאלץ להתמודד עם מעצר, ולעתים עם אישום פלילי שיכול היה להימנע. זאת, בעוד שמענה מצד אנשי מקצוע רלוונטיים והפנייה לטיפול, עדיפים במובנים רבים עבור המערכת ועבור האנשים עם המוגבלות. לאור זאת, שיפור המענים הטיפוליים והמקצועיים בקהילה יכול לסייע, במקרים מסוימים, במניעת התדרדרות של מצבי חירום באופן שייתר התערבות משטרתית. בחלק מן המקרים אליהם נקראת המשטרה לא מדובר במעשים שעולים לכדי עבירה פלילית, שמצדיקה במצב הרגיל מעורבות משטרתית. בחלק אחר מן המקרים, גם אם מדובר במעשים שהם לכאורה פליליים, מדובר בעבירות קלות או שלנוכח נסיבות ביצוען והמוגבלות, מוטב למצוא פתרון טיפולי או מניעתי. ראייה רחבה של המקרה המשלבת גורמי מקצוע יכולה להוביל לכך שמקרים שבעבר נותבו להליך פלילי ינותבו להליך טיפולי שמותאם יותר בנסיבות המקרה לאיון המסוכנות. יחודד כי לאורך השלבים השונים של ההליך הפלילי ישנה בחינה ובקרה של גורמי אכיפת החוק והתביעה, ולא כל אירוע יסתיים בהליך פלילי, גם אם החל בקריאה לסיוע המשטרה. אך לעיתים ההתערבות הלא מתאימה מובילה להסלמת האירוע ולתוצאות פליליות, בעוד שמענה מסוג אחר היה יכול למנוע זאת. גם במקרים שבהם מתחייב טיפול משטרתי, נוכח אופי המקרה ופליליותו, מוטב היה לו היה מלווה את הכוח המשטרתי גורם מקצועי רלוונטי, לצד הכשרה לשוטרים, שיכול לטייב את הממשק בין כוחות האכיפה לאדם עם המוגבלות. נציגי המשטרה שהופיעו בפני הוועדה סברו אף הם כי לא כל המקרים צריכים להיות מטופלים על ידי גורמי . לעניין המחסור המערכתי בשירותים בריאות הנפש לטיפול במצבים אקוטיים בעת משבר, ראו: משרד הבריאות, המועצה הלאומית לבריאות הנפש, דו"ח1 .)2019 מסכם: תת הוועדה בנושא הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש (יולי https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/mental/Documents/22072019.pdf. .))7102.40.50 , משטרת ישראל ((פורסם בנבו- א. א נ' מדינת ישראל47026-09-13 )'. ר' לדוגמא: ת"א (שלום חי2 22 האכיפה ובמישור הפלילי, ולו היו בנמצא גורמי אחריות אחרים להם כלים מתאימים, ניתן היה להפחית את מעורבותם ולהותיר את הטיפול לגורמים הקהילתיים הרלוונטיים. כמו כן גורמי המשטרה הסכימו כי הם נדרשים לסיוע מקצועי בכל הנוגע לטיפול בתקריות המערבות אדם עם מוגבלות. לפיכך, תציע הוועדה להקים צוותי התערבות במשבר, צוותים שמשלבים אנשי משטרה ואנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית אשר יתערבו בקריאה או תלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות, ויציעו סיוע מיידי נקודתי להם ולבני משפחותיהם – לרבות הערכת מצבם הנפשי, תיווך בינם לגורמי האכיפה במידת הצורך, וסיוע בפנייה לפתרונות טיפוליים קיימים בהתאם למקרה. בראיה רחבה הקמת והפעלת הצוותים תוביל למניעת הסלמה והחרפה של ההתנהגות במצבי משבר של האדם עם המוגבלות, צמצום שיעור האשפוזים בכפייה במסלולים פליליים ואזרחיים וצמצום הממשקים של אנשים עם מוגבלות במצבי משבר עם גורמי אכיפה ומעורבותם בפלילים. במקרים שבהם נדרשת התערבות משטרתית היא תוטב ותותאם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות. הקמת צוותי התערבות במצבי משבר נועדה להציע מענה במקטע שבו נעשית הקריאה למשטרה במצב המשבר, מאחר שבמסגרת עבודת הוועדה זוהה חסר גדול של המענים המערכתיים בשלב שמוביל לקריאה ובטיפולה, ומתוך ראיה שההתערבות במקטע הראשוני תוכל לחסוך את התדרדרות המקרה לתוצאות פליליות. ממשקים בהליך הפלילי תופעת ה"קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות" מצביעה על כך שככל שמצטמצם המענה הציבורי במערכת האזרחית עולה השימוש במערכת הפלילית. ועדות המשנה עמדו על תופעה זו בהרחבה בדוחותיהן. ניתן להבחין במספר תופעות בהקשר זה – ראשית, תופעה של "דלת מסתובבת" שבה חולים כרוניים מוצאים השלכה נוספת היא הקצאת משאבים רבים 3.את עצמם שוב ושוב בהליכים פליליים ובאשפוזים חוזרים משמעות נוספת של 4.למתן חוות דעת פסיכיאטריות בהליך הפלילי על חשבון זמן "טיפולי" פוטנציאלי עלייה במספר האנשים עם מוגבלות המעורבים בהליך הפלילי, היא שהמערכת המשפטית נאלצת להתמודד עם דילמות מורכבות בעלות ממד טיפולי מצד אחד, ומצד שני בתי החולים נאלצים להתמודד עם הקושי בטיפול באותן מחלקות של מטופלים שהגיעו דרך ההליך הפלילי עם מטופלים אחרים (לרבות מקרי אובדנות 5.)או אחרים שאינם עם הקשר פלילי הוועדה סבורה כי הכשרות מתאימות שיובילו לשינוי דפוסי פעולה משטרתיים טיפוסיים, לצד הקמת גופים שיכולים לעסוק במניעה ולתווך את המפגש בין גורמי האכיפה לאדם במהלך האירוע, יסייעו בהסטת חשודים ונאשמים מהמערכת הפלילית למערכת האזרחית. בפני הוועדה הובאו עדויות והועלו טענות הנוגעות לקשיים של אנשים עם מוגבלות בהליכי חקירה, עדות בבית משפט וכליאה. , בישראל לא קיים מסד נתונים שיכול ללמד על ייצוגם 2019 על פי האמור בדו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי, אך מחקרים שנערכו במדינות אחרות מצביעים על תופעה של ייצוג לאחרונה פרסם שירות בתי הסוהר סקר צרכים 6 .יתר של אנשים עם מוגבלות לעומת ייצוגם באוכלוסייה מהאסירים הם במעקב פסיכיאטרי או בעלי 14%-של אסירים פליליים תושבי ישראל. מהסקר עולה שכ 7.הפרעה נפשית וכמחצית מהם הם בעלי הפרעה נפשית מאז'ורית . יצוין כי תופעת "הדלת המסתובבת" באשפוזים נכונה הן למסלול האזרחי והן לפלילי: למשל, האנשים שחזרו לאשפוז בתוך שנה מהשחרור בשנים3 7% פעמיים, ו7% , פעם אחת בתוך חצי שנה20%( שליש מהאנשים חזרו לאשפוז בתוך חצי שנה מהשחרור2018 . בשנת43%- ל42% נע בין2018-2014 .)2020 שלוש פעמים ומעלה). מתוך: בריאות הנפש בישראל – שנתון סטטיסטי, בהוצאת משרד הבריאות (פברואר צווי הסתכלות.1338 ניתנו2016 צווי הסתכלות הרי שבשנת830 ניתנו2004 . מנתונים של משרד הבריאות עולה כי בעוד שבשנת4 .)2018( 86. מבקר המדינה, דו"ח שנתי ג5 .82 '), עמ2019( 9102 . דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת6 .)2020( 17 ,. סקר צרכים ומענים טיפוליים של אסירים, שירות בתי הסוהר7 2021 דו"ח מסכם פברואר23 נציגות הסניגוריה הציבורית הציגו בפני הוועדה נתונים ראשוניים שנאספו על ידן, המבוססים על תיקי מעצר 24-. מדובר ב2019 עד תום ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה אנשים עם מוגבלות במחוז דרום בחודשים יוני ויולי תיקים שבהם הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. מהנתונים עולה כי בחלק גדול מן המקרים שבהם הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, לנאשם יוחסה עבירה כלפי בן ). עוד עולה, כי מרבית מהעבירות שבוצעו לכאורה הן עבירות איומים ותקיפה 77%( משפחה, מכר או צוות רפואי ). 74%( נראה כי חלק גדול מאותם נאשמים הם "לקוחות חוזרים" של המערכת. הכוונה לאנשים שבין היתר הוגשו נגדם כתבי אישום ואושפזו בעבר, והיו מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית. בנוסף, מהנתונים עולה כי מרבית הנאשמים ימים במעצר. מובן כי שהות במעצר 7 שהוצא עבורם צו אשפוז בסיום ההליך מכיוון שמחלתם פעילה שהו לפחות זמן רב עלולה להביא לפגיעה קשה באותם החולים אשר זקוקים למענה טיפולי לייצוב מצבם. אמנם מדובר בנתונים חלקיים בלבד, אך יש בהם כדי להצביע על מגמה, על הקשיים הכרוכים בהסטת הטיפול בחולים לאפיק הפלילי, ועל הצורך במציאת מענה נוסף שאינו בתחומי ההליך הפלילי ואשר נותן מענה טיפולי למצבי המשבר. לדברי נציגי משרד הרווחה בוועדה, מספר האנשים עם מוגבלות שכלית להם נפתח תיק פלילי בגין אלימות, גניבת ). 2018 – 2017 בשנה (נכון לשנים200 עד150 רכוש ועבירות מין, מגיע לסדר גודל שבין בפני הוועדה נטען כי אחת הסיבות לשיעור הגדול של הכליאה של אנשים עם מוגבלות ביחס למספרם באוכלוסייה היא היותם פגיעים במהלך החקירה. בהקשר זה, נמצא כי הסיכוי שיודו במעשים שלא ביצעו גבוה יחסית לאוכלוסייה בנוסף, מחקרים מראים כי שהות במעצר או מאסר טראומתית וקשה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית 8.הכללית וכי הם חשופים לפגיעה לניצול, לאלימות והתעמרות יותר מאסירים אחרים. בפני הוועדה הובא סיפורו של עידן בן ציון ז"ל, שהיה על הרצף האוטיסטי וכתוצאה מהמעצר התאבד. מבחינה חוקית קיימים הסדרים שונים הנוגעים לחקירה במשטרה והעדה בבית משפט של אנשים עם מוגבלות פרסם 2019 והסדרים שנועדו להבטיח התאמה לנגישות פיסית ושימוש באמצעי עזר לצרכי חקירה. בחודש מאי מבקר המדינה דו"ח בנושא הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלויות בהליכים המשפטיים. מהדו"ח עולה כי ההסדרים בחוק אינם מיושמים באופן מספק. בין היתר במסגרת הדוח הועברה ביקורת על היעדר הכשרה מתאימה של אנשי מערכת אכיפת החוק למפגשים עם אנשים עם מוגבלויות, היעדר נהלים שיבטיחו הנגשה והקפדה על 9.זכויות אנשים עם מוגבלות, היעדר בסיס נתונים והיעדר מסגרות מותאמות לעוברי חוק עם מוגבלויות העדויות שנשמעו בפני הוועדה תומכים בממצאי הדו"ח ומאששות את הליקויים שנמצאו בו. ממשקים עם גורמי אכיפה נוספים קיימים ממשקים של אנשים עם מוגבלות מול גורמי אכיפה ובטחון שאינם כוחות שיטור. ממשקים אלו מתקיימים במקום בו מתקיימים הליכי בידוק בטחוני, אבחון אנשים, אימות זהות ובכל מקום בו מוצב שומר/מאבטח בהתאם .1998 -להנחיות החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח ממשקים שונים נסקרו בדיוני הוועדה: · א. במעברי גבול יבשתיים: מעברי רמי"ם (רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון), מעברים יבשתיים בין לאומיים של רש"ת (רשות שדות התעופה), מעברים בעוטף ירושלים שבאחריות משותפת למשטרת ישראל וצה"ל, ומעברים יבשתיים שבאחריות צה"ל בלבד. · ב. מעברים ימיים: נמלי הים (נמל אשדוד, נמל חיפה). · ג. מעברים אוויריים: (נתב"ג, שדה התעופה רמון). .9 ', בעמ1994 דצמבר-. ראו גם דו"ח הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר, ירושלים, טבת התשנ"ה8 .264-181 '), עמ2019( ב96 . מבקר המדינה, דו"ח ביקורת שנתי9 24 · ,ד. מתקנים ממשלתיים מאובטחים המשרתים את הציבור הרחב כדוגמת סניפי משרד הפנים, ביטוח לאומי בתי משפט וכו'. · ה. מוסדות להשכלה גבוהה, מרכזי קניות (פתוחים וסגורים) שבהם מתקיים בידוק ביטחוני. · ו. תחבורה ציבורית. המישור האזרחי והפלילי-) הסמכויות הקיימות בחוק ביחס לאנשים עם מוגבלות3(ד טרם פירוט החקיקה והסמכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, יש להזכיר שני מקורות נורמטיביים, החולשים על כל הסמכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות. האמנה הבין לאומית בדבר זכויותיהם של , וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 2012 אנשים עם מוגבלות, אותה אשררה מדינת ישראל בשנת . כל סמכות כפופה למקורות אלה ולעקרונות העומדים בבסיסם, וכל חוק יש לפרש לאורם. 1998-התשנ"ח מקורות אלו מעגנים את הזכות לשוויון, לכבוד, להשתתפות שוויונית, לאוטונומיה אישית ומבססים את החובה לביצוע התאמות שיאפשרו את כל אלה. )א. המישור האזרחי3(ד את המחסור בשירותי טיפול במצבי חירום סביב השעון בקהילה או בבית ניתן להבין בין היתר על רקע אי הסדרת הנושא בחקיקה. (להלן: "חוק טיפול בחולי נפש") אינו קובע זכאות לטיפול אמבולטורי 1991-חוק טיפולי בחולי נפש, התשנ"ו אינו מטיל חובה מפורשת על קופות החולים ליתן 1994-בקהילה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד טיפול במקרי חירום ייעודי בתחום בריאות הנפש, במסגרת מרפאת חירום ואינו קובע חובה קונקרטית בנוסף, גם במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש לא קבע 10.בכל הנוגע לביקורי בית בתחום בריאות הנפש משרד הבריאות סטנדרטים המחייבים את קופות החולים לזמינות, נגישות ואיכות הטיפול, לרבות, במצבי 11.חירום, ובכלל זה לא קבע לגבי אנשי המקצוע המעורבים וסוגי ההתערבויות ההסדרה היחידה הקיימת בחוק לגבי טיפול במצבי משבר וחירום בהיבט האזרחי נוגעת למתן טיפול בכפייה. התפתחותית), -זאת בשני חוקים: חוק טיפול בחולי נפש, וחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית (להלן: "חוק הסעד"). 1969-תשכ"ט לחוק טיפול בחולי נפש, בעל הסמכות הוא הפסיכיאטר המחוזי, ובפניו עומדים שני 7- ו6 לפי סעיפים מסלולים: מכוחו ניתן להורות בדחיפות על בדיקה ובהתאם לממצאיה על טיפול מרפאתי או אשפוז - מסלול דחוף כפויים של אדם, בהתקיים תנאים הבאים: האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר שיפוטו וכושר ביקורת המציאות שלו פגומים, הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי ויש קשר בין המסוכנות למחלה. הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על בדיקה, ובהתאם לממצאיה על טיפול מרפאתי - מסלול שאינו דחוף או אשפוז כפויים שאינם דחופים, בהתקיים אחד התנאים הבאים לגבי אדם חולה כאמור: הוא עלול לסכן את סביבתו סיכון פיזי שאינו מידי, או שיכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה, או שהוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו או שהוא גורם נזק חמור לרכוש. התפתחותית מוסדר בחוק הסעד. חוק זה מסדיר את אבחונו של -עניינם של אנשים עם מוגבלות שכלית האדם כאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ואת דרכי הטיפול הנקבעים על ידי ועדת אבחון, המורכבת .א(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי22 . סעיף10 .1 . לעיל ה"ש11 2021 דו"ח מסכם פברואר25 מאנשי מקצוע שונים (עו"ס לפי החוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, מחנך ורופא) הממונים על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מתן סמכויות לעובד סוציאלי הממונה על פי החוק. מדובר בסמכויות כגון קבלת מידע על 4 חוק זה כולל בסעיף האדם וכניסה לחצרים (על פי צו בית משפט). החוק אף מאפשר, באישור בית משפט, לנקוט באמצעים שונים על מנת להבטיח את אבחונו של האדם ואת ביצוע דרכי הטיפול שנקבעו לאדם. לחוק הסעד קובע כי במצב חירום, בו עובד סוציאלי לפי חוק זה סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם 16 סעיף התפתחותית או לזולתו, או שהוא זקוק לטיפול שאינו סובל דיחוי, רשאי העובד הסוציאלי -עם מוגבלות שכלית לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו בכדי למנוע סכנה זו או ליתן טיפול נדרש. )ב. המישור הפלילי3(ד החובה החלה על המשטרה לתת שירות מותאם לאדם עם מוגבלות, מעוגנת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם , וכן נגזרת מהקבוע (בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 6 מוגבלויות, מתוקף עקרון העל הקבוע בסעיף לתקנות, על נותן שירות – ובכלל זה משטרה –מוטלת חובה 9 . לפי תקנה2013-התאמות נגישות לשירות) תשע"ג לבצע כל התאמה סבירה של נוהל, הליך או נוהג בשירות ולקבוע תנאים שיבטיחו מתן שירות שוויוני, נוח איכותי ובטיחותי. כחלק מתהליך ההנגשה על הארגון לקבוע תכנית הדרכה רב שנתית לעובדים. דו"ח מבקר המדינה מציין, כי פקודות המשטרה אינן מפרטות באילו דרכים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות שהוא נותן לאנשים עם מוגבלות. כן נמצא בדו"ח ביקורת על העדר הכשרה מספקת לשוטרים בנוגע למתן שירות לאנשים עם מוגבלות. החובה להתאים את המענה השיטורי לאנשים עם מוגבלות מעוגנת אף באמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם באמנה, על המדינות החברות בה להבטיח לאנשים עם 13 מוגבלויות, שאותה אישררה מדינת ישראל. לפי סעיף מוגבלות נגישות בפועל לצדק כמו לכל אדם, בין השאר באמצעות התאמות. ההתאמות נועדו לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתתף בהליך המשפטי בכל שלביו, לרבות שלב החקירה. כמו כן קובעת האמנה כי כדי לסייע בהבטחת נגישות יעילה לצדק עבור אנשים עם מוגבלות, על המדינה לקדם הדרכות הולמות לעובדים במערכת אכיפת החוק לרבות סגל המשטרה ובתי הסוהר. חוק טיפול - כיום שלושה חוקים מרכזיים מסדירים את טיפול הרשויות באנשים עם מוגבלויות במישור הפלילי 2005-בחולי נפש, חוק הסעד וחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו "חוק הליכי חקירה והעדה"). -(להלן חוק טיפול בחולי נפש כולל הסדרים שונים הנוגעים לשלבי ההליך הפלילי משלב המעצר ועד לאחר המשפט למי לחוק טיפול בחולי נפש כי בית 17 שנמצא חולה על פי ראיות שהובאו בפני בית משפט. כך למשל קובע סעיף משפט רשאי לצוות כי חשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום כדי לקבוע אם הוא לחוק טיפול בחולי נפש קובע כי, אדם שנעצר ונמצא כי הוא חולה וכי 16 חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין. סעיף מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר. . לחוק טיפול בחולי נפש מסדיר את סמכותו של בית המשפט לצוות על אשפוז או טיפול מרפאתי בכפייה 15 סעיף לנאשם חולה נפש שאינו כשיר לעמוד לדין ויש ראיות לכאורה שביצע את מעשה העבירה, או נאשם שלא היה אחראי למעשיו בשעת המעשה מפאת מחלת נפש, ונקבע שביצע עבירה והוא עדיין חולה. חוק הסעד כולל גם כן הוראות שונות הנוגעות לשלבי ההליך הפלילי החל משלב המעצר של אדם עם מוגבלות ."ב, תחת הנושא "הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים69 . מבקר המדינה, דו"ח ביקורת שנתי12 26 א כי אם בית משפט משוכנע שאדם19 התפתחותית ועד לאחר המשפט. כך למשל קובע סעיף-שכלית התפתחותית, הוא רשאי להורות שיוחזק במעצר נפרד או -שציווה על מאסרו הוא אדם עם מוגבלות שכלית ב מאפשר לבית משפט לקבוע כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מפאת ליקוי בכושרו 19 במעון נעול. סעיף ג לחוק 19 השכלי או כי אינו בר עונשין ולצוות שיובא בפני ועדת האבחון שתמליץ על דרכי טיפול. סעיף הסעד מסדיר את סמכות בית משפט במקום לגזור את דינו של מי שלקוי בשכלו, לצוות שיובא לפני ועדת אבחון שתקבע דרכי טיפול בו. יצוין כי קיימת ביקורת על כך שיש קושי באכיפת דרכי הטיפול שנקבעים ד מסדיר את סמכות בית משפט, בהתאם לבקשת מי מהצדדים, במקרה בו אדם 19 על ידי הוועדה. סעיף עם מוגבלות שכלית התפתחותית נדון למאסר, לצוות שישא את המאסר במעון נעול. חוק הסעד פורש באופן שהוא חל גם על מוגבלות שכלית שאינה בהכרח מוגבלות שכלית התפתחותית, לחוק גם ביחס למוגבלויות 19 כך שכיום לעיתים בתי המשפט עושים שימוש בהסדרים הקבועים בסעיף שכליות אחרות. אם כי אין הסדרה ברורה לגבי אופן הטיפול המשפטי בחשודים ונאשמים עם דמנציה, 13.אוטיזם פגיעות ראש ומוגבלויות נוספות יצוין כי באשר לנאשמים אשר יש חשש כי הם לוקים בשכלם עקב דמנציה אין הסדרה לגבי הגורם אשר יאבחן את מצבו של הנאשם, יעריך את מסוכנותו ואף יציע דרכי טיפול לאיין מסוכנות זו. יצוין שעמדת הרווחה כי וועדות האבחון לפי חוק הסעד אינן הגורם המקצועי המתמחה באבחון אוכלוסייה זו היות ומדובר באוכלוסייה בעלת מאפיינים שונים מאוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית, ויש להפנותם למסגרת מקצועית המתמחה בהערכה של דמנציה. כמו כן קיים חוסר במענים טיפוליים המותאמים להם. באשר לחוק הליכי חקירה והעדה, החוק קובע התאמות שונות לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית קובע שאדם עם מוגבלות שכלית ייחקר על ידי חוקר 7 להליכי חקירה והעדה בבית משפט. כך למשל סעיף לחוק הליכי חקירה והעדה קובע את זכותו של אדם עם מוגבלות 8 סעיף14 ,6 מיוחד כהגדרתו בסעיף שכלית לליווי בחקירה ועוד. החוק מבחין בין סל ההגנות שהוא מעניק לחשודים ומתלוננים עם מוגבלות שכלית לסל ההגנות שניתן למתמודדים עם מוגבלויות אחרות. 15.כמפורט לעיל, קיימת ביקורת רבת שנים על כך שהחוק אינו מיושם באופן מלא על ידי גורמי האכיפה ה. המלצות ) הכשרות1(ה )א. בניית תכנית הדרכה ארגונית1(ה על פי ההצעה יש ליצור תכנית הכשרה שתוביל לשינוי עומק בעמדות ובתפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות, ותעניק כלים וידע מעשי שיאפשר לגורמי השטח לזהות שעומד מולם אדם עם מוגבלות וכיצד לנהוג על מנת למנוע הסלמה של הסיטואציה תוך שמירה על כבודו, שלמות גופו וזכותו לשוויון. , כל גוף המספק 2013-על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג שירות נדרש להדריך את עובדיו בנושא נגישות. תכנית הדרכה זו היא הסטנדרט המינימלי שכל גוף אכיפה (כגוף נותן שירות לציבור) חייב לעמוד בו. מומלץ להוסיף עליו את הרבדים אשר יוצגו כאן על מנת לתת את הידע והכלים הספציפיים לגורמי האכיפה. בפרק זה יוצגו עקרונות תכנית ההכשרה. להרחבה ופירוט נוסף ראו דו"ח ועדת המשנה בעניין הכשרות . 8 המצ"ב כנספח מטרות תכנית הכשרה ).)05.05.2008 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו7924/07 ) ע"פ20.08.2013 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו2059/12 . ר' לעניין זה: ע"פ13 . "שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים14 קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים". .82-83 '), עמ2019( 2018 . להרחבה בעניין זה ר': דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת15 2021 דו"ח מסכם פברואר27 מתן כלים לגורם האכיפה לזהות כי מדובר באדם עם מוגבלות ולדעת כיצד לנהוג במפגש. על מנת להשיג מטרה זו על תכניות ההכשרה לכלול את העקרונות הבאים: 1. .העלאת מודעות והכרות של אנשי כוחות האכיפה לסוגי מוגבלויות ולממשקים השונים 2. .הסרת סטיגמות ושינוי עמדות בקרב גורמי האכיפה 3. .הקניית כלים יישומיים לשימוש במפגש עם אדם עם מוגבלות 4. .העצמת גורמי האכיפה לגבי תפקידם ויכולתם להשפיע על חייו של אדם עם מוגבלות ומשפחתו מבנה מודולרי של הדרכה 1. מומלץ להטמיע את הנושא בכל רבדי ההכשרה וההדרכה בארגון, וליצור הכשרה מתמשכת שתשולב בשגרת ההכשרות המקצועיות, האימונים והיומיום המבצעי. אין להסתפק בהדרכה חד פעמית. 2. בכל הדרכה, תהליך לימודי וכן-חשוב כי כל גורם אכיפה בארגון ייחשף לנושא בדרכים שונות ולאורך כל השנה כחלק משגרת העבודה. 3. יש לשלב את הנושא בכל תכניות ההכשרה הקיימות בארגון כחלק אינטגרלי מהתוכן המקצועי של הקורסים ולא תחת סעיף של "ערכים חברתיים" או "תרומה לקהילה". 4. יש להגיע לגורמי השטח שאינם נמצאים בתהליך הכשרה באופן שוטף. ניתן לעשות זאת באמצעות מודולות הדרכה קצרות כגון סרטונים, לומדה, תיאורי מקרה, ניתוח אירועים, סיפורי הצלחה. 5. .מומלץ להטמיע את הנושא בשגרות היומיומיות – תדריכים, סימולציות ואימונים 6. ,)מומלץ ליצור אפשרויות שונות למפגש עם אנשים עם מוגבלות על ידי מפגשים מסודרים ופורמליים (כגון הרצאות התנדבות בארגונים, יצירת קשר עם גורמים העוסקים בתחום ברשות המקומית (פורום עירוני וכו'), עבודה בבתי ספר בחינוך מיוחד. תכני ההדרכה ומתודות תכנית ההכשרה צריכה להיכתב יחד עם גורמי האכיפה. בתכנית הדרכה מומלץ לשלב את התכנים הבאים: . שינוי עמדות גורמי האכיפה כלפי אנשים עם מוגבלות.1 .. הכרות עם זכויות אנשים עם מוגבלות וחקיקה רלוונטית: נגישות, התאמות, הזכות למשפט הוגן2 .. הכרות קבוצות שונות של אנשים עם מוגבלות3 .. כלים לזיהוי ולתקשורת עם אנשים עם מוגבלויות שונות4 .. דרכי התנהגות בסיטואציות של מפגש5 :על מנת שהלמידה תהיה משמעותית ותוביל לשינוי עומק, מומלץ להשתמש במתודות הבאות מאפשר הכרות בלתי אמצעית בין הצדדים. על המפגש, מעבר להיותו משקף - . מפגש אישי עם אדם עם מוגבלות1 "סיפור", ליצור דיאלוג ולהוביל את אנשי האכיפה לחשיבה והבנה מחוץ לפרדיגמות שלהם. ניתן להתמקד, בכל מפגש כזה, באנשים עם סוג מגבלה אחר. מומלץ שהסיפור האישי יכלול התייחסות למפגשים עם גורמי סמכות ואכיפה. בתום ההרצאה יוקדש זמן לשאלות פתוחות וליצירת דיאלוג בין המרצה לקהל. סדנא הכוללת מרכיבים חווייתיים והתנסותיים וכן מפגש ושיח. הסדנה מאפשרת ליצור שינוי - . סדנה חווייתית2 :. פרטים נוספים אודות סדנאות התנסות חווייתית בתחום הנגישות באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות16 https://www.gov.il/he/departments/guides/positive_attitude_towards_pwd_training?chapterIndex=6. 28 עומק בעמדות ובתפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות, להציף את הקשיים והפערים ולהסיק מסקנות לגבי התנהלות רצויה. תקנות הנגישות לשירות מחייבות עובדים המספקים שירות במישרין לציבור, לעבור במסגרת הכשרתם למתן שירות נגיש סדנה חווייתית. הסדנא מורכבת ממספר שלבים: התנסות חוויות, עיבוד, הרצאה ו/או מפגש עם אדם עם מוגבלות. להרחבה על כל אחד מהשלבים ראו בדו"ח ועדת המשנה בענין ההכשרות. 16.הסדנה צריכה להיות חלק מתכנית הכשרה מתמשכת עמדות שליליות, דעות - . דיון והגברת מודעות לשפה הרווחת בקרב גורמי אכיפה ולסטיגמות הקיימות3 קדומות וסטיגמות כלפי אנשים עם מוגבלות רווחות וקיימות בכל חלקי החברה, ובכלל זה גם בקרב גורמי האכיפה. פעמים רבות היחס החברתי כלפי אנשים עם מוגבלות מתמקד בלקות עצמה, ואינו רואה את האדם עצמו. השפה בה משתמשים משקפת את הסטיגמות מחזקת ומקבעת אותן. על מנת ליצור שינוי באינטראקציה ובמפגש בין גורמי אכיפה לאנשים עם מוגבלות יש להעלות את העמדות והסטיגמות למודעות, לשים לב לשפה בה משתמשים ועל בסיסם להתחיל בתהליך של שינוי. הקושי בזיהוי האדם עם המוגבלות מהווה - . תוכן לימודי אודות אנשים עם מוגבלות, מאפיינים וזיהוי4 אתגר מרכזי בממשק בין כוחות האכיפה לבין אנשים עם מוגבלות. הצורך בהכשרה מותאמת לזיהוי עולה בכל המודלים ותוכניות ההכשרה בארץ ובעולם. להמלצות תת וועדת המשנה לעניין הכשרות מצורף כנספח מסמך הכולל מידע רב בנוגע למוגבלויות השונות, מאפיינים הרלוונטיים למפגש עם כוחות הביטחון והמלצות לדרכי התמודדות. נספח זה מצורף אף לדו"ח מסכם זה. מומלץ כי כל ארגון יגבש קוד התנהגות ודרכי פעולה כדי למנוע - ". גיבוש עקרונות פעולה "עשרת דיברות5 .הסלמה של אירועים בהם מעורב אדם עם מוגבלות להלן הצעה לעקרונות פעולה שכאלה: • אנשים עם מוגבלות אינם מצפים ליחס מיוחד אלא ליחס שוויוני ומכבד, תוך התחשבות בצרכיהם - שוויון ומתן הנגשות והתאמות נדרשות. • ישנם מקרים בהם המוגבלות נראית לעין וישנם מקרים בהם היא סמויה. - זיהוי • שאלו את האדם אם הוא רוצה סיוע, איך היה רוצה שנעזור לו או למי היה רוצה לפנות. - אוטונומיה • הימנעו מחשיבה ופעולה לפי סטיגמות. הימנעו מלהניח - במפגש עם אנשים עם מוגבלות- סטיגמות הנחות על האדם עם המוגבלות, מלחשוב בשמו, לסיים עבורו משפטים ולזרז אותו. • הציגו את עצמכם והסבירו בבירור את המצב ואת מבוקשכם ברוגע ובנועם. השתמשו בעזרים - התנהגות מובן. -מוחשיים ובשפה פשוטה, התאימו את קצב הדיבור אל האדם הניצב לפניכם, וודאו שהמידע שהועבר כדי לוודא זאת, ניתן לחזור בשנית על כל שאלה בניסוח אחר. • נסו צורות שונות של תקשורת. תקשורת בכתב יכולה לסייע לאנשים עם מוגבלויות מסוימות. - תקשורת במקרה כזה, נסו לכתוב הודעות. אנשים יכולים להשיב בכתב או בבעל פה בצורה אפקטיבית יותר לתקשורת הוויזואלית. • הימנעות ממגע באדם תוך שימוש במחוות בלתי מילוליות מרגיעות ושמירה על קשר עין, כגון: - הרגעה הליכה לצדו של האדם, הסדרת הנשימה, התיישבות לצדו וכדומה. כדאי לנסות להוביל את האדם לסביבה שונה ממקום האירוע תוך העדפת סביבה עם מינימום גירויים. • תחושת מאוימות של האדם עם המוגבלות היא הטריגר השכיח - הימנעות מאיומים במעצר או אשפוז להסלמה במפגש של כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות. • התייחסו בכבוד למלווה. פנו בכל שאלה קודם אל האדם עצמו ובמידת הצורך למלווה. - מלווה • כלב נחייה או מקל בו נעזר האדם, כסא גלגלים, לוח תקשורת ועוד הם ההתאמה - חיית נחייה/ציוד עזר שאדם עם מוגבלות זקוק לה כדי לנוע בעצמאות במרחב הציבורי ופגיעה בהם דומה לפגיעה ישירה באדם עצמו. אל תיקחו/תרחיקו את האדם מן העזר/חיית השירות/המלווה להם הוא זקוק. • הכירו את החוקים והעדכונים הרלוונטיים על מנת להימנע מעימותים ולתת שירות טוב - חוקים ותקנות 2021 דו"ח מסכם פברואר29 .)'יותר (לדוגמא פטור מתור, פטור מעטיית מסכה וכו . תרגול באמצעות סימולציות – את קוד ההתנהגות מומלץ לתרגל על סימולציות רלוונטיות מחיי הארגון. מומלץ 6 .לבנות סימולציות על בסיס אירועים שקרו, לקיים דיון בסיטואציה ולתרגל באופן דומה לשגרת האמונים בארגון לדוגמא: • אדם עם מוגבלות שמיעה שמגיע למחסום או לנקודת בידוק ואינו שומע את ההוראות. • שוטר נקרא לביתו של אדם עם מוגבלות נפשית לבקשת המשפחה באירוע משברי. • אדם שמסרב לפתוח את התיק בפני מאבטח בכניסה לסופר. • בחורה צעירה עם אוטיזם מגיעה לתחנת רכבת והתנהגותה מעוררת חשד בקרב המאבטחים. • אדם הולך ברחוב, לבוש קפוצ'ון שמכסה את ראשו ופניו, בעת סגר או עוצר, ולא נשמע להוראות הכרוז לחזור הביתה. ביצוע מיפוי ושלבי הכנה לקראת בניית תכנית הדרכה לשם הטמעת תכנית הדרכה מוצע ליזום בארגון תהליך בן ארבעה שלבים: . שלב ראשון: קבלת החלטה וקביעת גורמים מובילים1 ,שלב זה כולל בחינת החובות החוקיות, הצהרת כוונות של ראשי הארגון והגדרת מוביל ארגוני לתהליך ההטמעה מומלץ שיהיה כפוף למנכ"ל או לסמנכ"ל, הגדרת לוח זמנים מפורט לביצוע. . שלב שני: מיפוי הקיים2 בשלב זה מומלץ לערוך מיפוי מעמיק של הארגון, בעלי התפקידים, הכשרות קיימות, תהליכים ותשומות. המיפוי יכלול בחינת ממשקים אפשריים של בעלי התפקידים עם אנשים עם מוגבלות, בחינת מודל ההדרכה הקיים בארגון, הנהלים המסדירים זאת ותהליכים דרושים לעדכון הנהלים. יש לבחון את עלות המהלך ולקבוע סדרי עדיפויות במקרה של תקציב מוגבל. . שלב שלישי: קביעת יעדים לתכנית הדרכה והטמעה 3 • קביעת סדרי עדיפויות לגורמים, תפקידים ויחידות שבהם צריך לערוך את ההדרכה. למשל על רקע תלונות, מספר מפגשים עם אנשים עם מוגבלות בשגרה וכו'. • בניית תכנית ההדרכה באופן מודולרי לפי קהלי היעד שמופו. - הגדרת תהליך ההכשרה • קביעת יעדים כמותיים ומדידים לתהליכי ההכשרה עם לו"ז ברור. • יציאה לביצוע ופרסום פנים ארגוני של התהליך על פי המקובל בארגון. . שלב רביעי: קביעת שגרות תיעוד4 ). מערכות אלו מספקות כלים ליצירת יחידותLMS( מומלץ לנהל את ההכשרות באמצעות מערכת לניהול למידה לימוד, ניהול ידע ברמות שונות, ניהול פערי ידע והסמכות. )ב. חינוך, מפגשים הדדיים והרצאות 1(ה • לצד הדרכות שיקבלו צוותי גורמי האכיפה יש לגבש "מפגשי הכרות" הדדיים, לחיזוק ההכרות בין הצדדים ולבססה על מפגש אנושי ושיח בגובה העיניים. ההכרות צריכה להיות הן של גורמי האכיפה את האנשים שעמם הם עשויים לבוא במגע והן של קהילות שונות של אנשים עם מוגבלות את גורמי האכיפה, תפקידם ודרך עבודתם. ההכרות ההדדית תפחית חששות ותעניק לשני הצדדים ידע כיצד לנהוג בעת מפגש. 30 :להלן המלצות על מספר כיווני פעולה • מפגש הכרות של אנשים עם מוגבלות עם נציגים של גופי אכיפה מפגשים בהם נציגים של גופי אכיפה שונים יציגו לקהל את עבודתם השוטפת וידגישו את סוגי המפגשים הפוטנציאלים עם הציבור. במהלך המפגשים יינתן הסבר על גוף האכיפה, ודוגמאות לסיטואציות אפשריות של מפגשים. מוצע להסביר את הרציונל שבביצוע פעולות האכיפה שנדרשות מעת לעת, את מטרתן הציבורית והחברתית ואת הדילמות שעומדות בפני מבצע האכיפה בסיטואציות שונות. ככל שניתן יציגו הנציגים את הציוד בו נעשה שימוש ואת הכלים העומדים לרשותם במילוי תפקידם, תוך הסבר על דרך פעולתם. למשל הכרות של ניידת משטרה והסבר מדוע משתמשים בקולות רמים ואורות לזיהוי (אם ניתן להגיע עם ניידת ולתת להיכנס אליה). ניתן להציג בפני המשתתפים כלים נוספים כמו אזיקים או אלות, לגעת בהם ולהבין שלא מדובר בדבר מפחיד או מסוכן, אלא בכלי מסייע בביצוע אכיפה. לעניין זה יש לקיים התייעצות עם מומחים בנוגע לדרך ההצגה, בהתאם לקבוצות אוכלוסייה שונות ולמאפייניהן המיוחדים, על מנת לא ליצור את המצב ההפוך מן הרצוי. מפגש עם אנשים עם מוגבלות בשטח בפרקי זמן קבועים ובאופן בלתי אמצעי על מנת להעמיק את ההכרות בין גורמי האכיפה לאנשים עם מוגבלות מומלץ להרחיב את מעגלי ההכרות ההדדיים למעגלים רחבים יותר בקהילה. כך למשל: התנדבות גורמי האכיפה בעמותה, שימוש באולמות ובחדרים בתוך מסגרות של אנשים עם מוגבלות לצורך עריכת פעילויות, השתתפות גורמי האכיפה בוועדות נגישות ברשויות מקומיות. • כישורי חיים בבתי הספר בחינוך המיוחד, כחלק מתחומי הליבה נלמדים גם מקצועות הקשורים להכנה לחיים שמטרתם לקדם השתלבות מיטבית של התלמיד בחברה ולאפשר לו איכות חיים בהווה ובעתיד. מקצועות אלה כוללים תחומי חיים 17.שונים כגון ייצוג עצמי, שימוש במשאבים קהילתיים, קידום בריאות וביטחון, פנייה לגורמי סיוע חשוב להתייחס במסגרת תכנית זו לנושא אכיפת החוק. מומלץ להרחיב את הנושא ולהעמיק ידע הן בקרב תלמידים והן בקרב גורמי אכיפה בהתייחס לאופן ההתנהגות במפגש בין השניים. מימוש זכותם של התלמידים עם מוגבלויות לייצוג עצמי וליחס הוגן ומכבד. מוצע לכלול תכנים כגון היכרות עם גורמי האכיפה השונים, תפקידיהם, אופן הזיהוי ואופן ההתנהגות המתאים במפגש עם גורמים אלו תוך שמירה על כבודם של התלמידים ועל זכותם לביטחון וייצוג עצמי. מוצע לקיים מפגשים פרונטליים בין גורמי אכיפת החוק והתלמידים שבהם נציגים יבקרו במסגרות החינוך המיוחד ולחילופין תלמידים מהחינוך המיוחד יבקרו במתקנים של גורמי אכיפת החוק. חשוב לקחת בחשבון בתוכנית הבדלים של שפה ותרבות של המגזרים השונים ולהתאים אותה לכלל המגזרים במדינת ישראל. ) צוות התערבות במשבר2(ה על פי ההצעה של הוועדה יוקמו צוותי התערבות במשבר אשר יתערבו בקריאה או תלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות, ויציעו סיוע מיידי נקודתי להם ולבני משפחותיהם – לרבות הערכת מצבם הנפשי, תיווך בינם לגורמי האכיפה במידת הצורך, וסיוע בפנייה לפתרונות טיפוליים קיימים בהתאם למקרה. הקמת והפעלת הצוותים תוביל למניעת הסלמה והחרפה של ההתנהגות במצבי משבר של האדם עם המוגבלות, צמצום שיעור האשפוזים בכפייה במסלולים פליליים ואזרחיים וצמצום הממשקים של אנשים עם מוגבלות במצבי . פירוט התחומים ניתן למצוא באתר של האגף לחינוך מיוחד17 https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/pedagogy/curricula-in-core/Pages/life_preparation.aspx. 2021 דו"ח מסכם פברואר31 משבר עם גורמי אכיפה והפעלת אמצעי כפייה על ידם. במקרים שבהם נדרשת התערבות משטרתית היא תוטב ותותאם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות. הקמת צוותי התערבות במצבי משבר נועדה להציע מענה במקטע שבו נעשית הקריאה למשטרה במצב המשבר. זאת מאחר שבמסגרת עבודת הוועדה זוהה חסר גדול של המענים המערכתיים בשלב שמוביל לקריאה ובטיפולה. וכן מתוך ראיה שההתערבות במקטע הראשוני תוכל לחסוך את התדרדרות המקרה לתוצאות פליליות. הקשיים שנוצרים במגע שבין מערכות אכיפת החוק לאנשים עם מוגבלות נפשית, מהווים את אוכלוסיית היעד למודלים שונים של צוותי התערבות בעולם, אך גם אנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיזם, וכן אנשים עם דמנציה, סובלים מאותם הקשיים שצוותי ההתערבות עשויים לצמצם. הקמת צוותי התערבות במשבר יובילו להפחתת קרימינליזציה בקרב אנשים עם מוגבלות באופן שבו יטוייב המענה המשטרתי הרגיל באמצעות כלים מקצועיים. להקמת צוותי ההתערבות במשבר חשיבות גדולה במצב השורר בישראל בכל הנוגע להתמודדות כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות וכן ברקע המחסור במענים בקהילה למצבי משבר בעיקר בתחום בריאות הנפש. צורך אקוטי זה עבר כחוט השני בדבריהם של כל המומחים שהציגו בוועדה ובמסגרת הנתונים שהוצגו על ידי גורמי הממשלה הרלוונטיים. הצורך עלה גם מדבריהם של נציגי ארגוני החברה האזרחית, שנפגשים יום יום עם ההתמודדויות, הצרכים והקשיים של אנשים עם מוגבלות שמצויים במצב משברי ובמפגשם עם מערכת אכיפת החוק. מודל צוותי התערבות במשבר הוא מודל מוכר ומוכח במדינות רבות בעולם, ולו יתרונות רבים. גיבשו הצעה למתווה כללי להפעלת הפיילוט, שיהווה מצע ראשוני. מתווה זה מומלץ על 3 חברי וועדת המשנה ידי חברי הוועדה הבינמשרדית כולה. קיום הפיילוט יאפשר לבחון את אופן עבודת הצוותים, את איושם ואת מידת הצלחתם. כמו כן, יאפשר הפיילוט מתן מענה בטווח הקצר לבעיה האקוטית, בעוד שתיקוני חקיקה הם הליכים ארוכי טווח. הוועדה ממליצה שבהמשך לוועדה זו יקום צוות יישום שיורכב מגורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים. הצוות יהיה אמון על בנייתו ועל יישומו בפועל של פיילוט צוותי התערבות, לרבות הכנת תכנית ההכשרה הנדרשת ולהערות המשטרה. בנוסף הוועדה ממליצה כי תקום וועדת 3 וזאת בהתאם למתווה שהוצע על ידי ועדת משנה היגוי, שתשמש כמנגנון מובנה של קבלת החלטות, המורכבת מנציגים בכירים רלוונטיים מהאורגנים הממשלתיים ומהמגזר השלישי, השותפים להפעלה. הוועדה תנסח נהלים מנחים להפעלת הפיילוט, תלווה אותו, תערוך מחקר ובקרה אחר הפיילוט ותגבש הצעה להטמיע את הפעלתו ככל הנדרש בחקיקה. כמו כן, יבחן הצוות דרכים אפשריות לשיפור המענים המקצועיים והטיפוליים בקהילה ושיפור הקשרים שבין המשטרה לבין גורמי הרווחה והבריאות. בחלק זה נפרט את עקרונות המתווה המוצע לקיום הפיילוט. להרחבה אודות צוותי התערבות במשבר וסקירת . מוצע כי הקמת צוותי ההתערבות במשבר, הצוות 3 מודלים שונים של צוותי ההתערבות, ראו בדו"ח ועדת משנה היישומי, וועדת ההיגוי יאומצו בהחלטת ממשלה. בהמשך להפעלת הפיילוט יישקלו תיקוני חקיקה נדרשים. )א. עקרונות המודל המוצע2(ה מקצועי משולב, של משטרה, בריאות ורווחה. -המודל המוצע להפעלת צוותי ההתערבות במשבר הוא מודל שיטורי תחומיים. הצוות יתאפיין בגישה הוליסטית. המטרות -בהתאם לכך, דרכי ההתערבות והרכב חברי הצוות יהיו רב העיקריות הן הפחתת אמצעי כפייה, שימוש בכלים מקצועיים לצורך הרגעת האירוע וניתובו לאפיק טיפולי, והכל תרפויטית, ואין הוא מחליף את הצורך בגורמי טיפול -בהתאם לנסיבות האירוע. יודגש כי מטרת הצוות אינה טיפולית שיפעלו לאורך זמן, כגון צוותי טיפול במשבר נפשי בבית. מודל זה יוצא ממספר נקודות הנחה: הנחה ראשונה היא שהמענה השיטורי הקיים היום, גם כאשר הוא מתחייב, מחויב בהתאמות מקצועיות להתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות. הנחה שניה היא כי במקרים רבים המענה 32 הנדרש במקרי חירום שבגינם מוזעקת כיום משטרה הוא הרגעת המצב, מתן תמיכה נקודתית ובמקרה הצורך הפניה מהירה לכתובת טיפולית זמינה. ההתערבות במשבר בשלבים מוקדמים בכלים שאינם שיטוריים "רגילים" ובגישה מקצועית, יהיה בכוחה למנוע החמרה בסיטואציה. הנחה שלישית היא כי במקרים מסוימים, ההתנהגות המאפיינת מקרי חירום אלו אינה מציבה סכנה ממשית. זאת גם אם היא מעוררת חשש טבעי, ומגע של האדם במצב זה עם גורם שיטורי "רגיל" עלול להוביל להסלמה במצב. הנחה רביעית היא כי הסתכלות רחבה המשלבת גורמי מקצוע יכולה להוביל לכך שמקרים שבעבר נותבו להליך פלילי ינותבו להליך טיפולי כאמצעי אחר ומותאם יותר. לצד זאת, בהיותו מודל משולב, שיקול הדעת השיטורי יהווה חלק מקבלת ההחלטות כל העת. הדבר יתבטא הן בסיווג ראשוני של האירוע ובהחלטה על דרכי הגישה, והן בעת ההגעה לזירה וניהול האירוע. כך, כאשר נדרש, יופעלו (על ידי השוטר שהוא חבר הצוות) סמכויות שנתונות רק לשוטרים, כמו כניסה למקום ללא הסכמה או שימוש בכוח במידת הצורך, והכל בכפוף לעילות ולתנאים הקבועים בדין. בהמשך ישיר לאמור, המטרה היא כי המודל המשולב יגדיל את מענה הטיפול והתמיכה הראשוניים לאדם ולבני המשפחה במצבים קשים. כפי שפורט, קיים מחסור משמעותי בתמיכה במקרי קצה, בעיקר בתחום בריאות הנפש ברמה מערכתית, ההערכה היא כי מודל זה יפחית את הקרימינליזציה בקרב אנשים עם מוגבלויות. )ב. מתווה מודל פיילוט צוותי התערבות במשבר2(ה מוצגים קווי יסוד מוצעים לפיילוט, כאשר ההנחה היא שהמודל יתפתח הן במסגרת 3 בדו"ח ועדת המשנה ההחלטות בצוות ההקמה, והן במהלך הפעלתו, על ידי וועדת ההיגוי המלווה. לפיכך, הוועדה ממליצה כי יוקמו צוות היגוי וצוות הקמה אשר יורכבו מנציגות בינמשרדית, ובה המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד המשפטים וכן גורמי חברה אזרחית. במסגרת זו ייבחנו גם ההיבטים התקציביים. מטרת הפיילוט • ביצוע התאמות נדרשות בממשק בין גורמי האכיפה לבין אנשים עם מוגבלות, באמצעות שילוב של גורמי מקצוע ושוטרים שקיבלו הכשרה ייעודית משותפת הנוגעת לאנשים עם מוגבלות ולהתמודדות עם מצבי משבר. • מתן מענה מקצועי להרגעת המשבר, מניעת התדרדרות במצבו של האדם עם המוגבלות והתנהגותו, והשפעת אלו על סביבתו. • קישור בין האדם עם המוגבלות שנמצא במצב המשברי לבין גורמי המקצוע הרלוונטיים בקהילה, ומעקב אחר קליטתו במערכות הרלוונטיות. • הפחתת שימוש באמצעי כפייה כמו מעצר ואשפוז במסלול הפלילי והאזרחי, הפחתה בפתיחה בהליכים פליליים לאנשים עם מוגבלות, תוך הסללת המקרה לאפיקים טיפוליים. תיאור צוותי ההתערבות ועקרונות מנגנון ההפעלה צוותי ההתערבות במשבר יעבדו במתכונת של זמינות ומתן מענה בכל שעות היממה. ככל הנדרש יגיעו למקום עקב תלונה על אירוע משברי שבו מעורב אדם שידוע או שקיים יסוד סביר להניח שהוא אדם עם מוגבלות. הצוות יורכב משוטרים ייעודיים ואנשי מקצוע טיפוליים (מתחום הרווחה ובריאות הנפש) שיעברו הכשרה משותפת ייעודית שתיבנה לצוותי התערבות במשבר. ככל שיוקם מטה ארצי, לצד צוותי השטח, הוא יורכב מנציגים בכירים במשטרה ונציגי המשרדים הרלוונטיים, בכפוף להחלטת צוות ההקמה וועדת ההיגוי. אפשרויות שעלו ביחס לגורמי המקצוע שיפעלו בשטח: עובד סוציאלי עם רקע בתחום המוגבלויות ובעל סמכויות חוקיות רלוונטיות, עובד מד"א עם הכשרה בתחום בריאות הנפש, או עובד בריאות הנפש מטעם קופת חולים (למשל: עו"ס, פסיכולוג, פסיכיאטר או אח). בחינה מעמיקה של אפשרויות ההפעלה השונות צריכה להיעשות על ידי צוות הקמה מקצועי לצד וועדת 2021 דו"ח מסכם פברואר33 :3 היגוי. בחלק זה נציין את המאפיינים המרכזיים ואת אופציות ההפעלה אשר נדונו בוועדת המשנה • צוותים רב מקצועיים (שיטור, רווחה ובריאות הנפש) אשר יוכלו לתת מענה בהתאם לאופי הפניות השונות. הכוונה תחומי, בהקשר של אחריות, מימון או כפיפות חבריו. -אינה לצוות משטרתי מורחב ורב • מעורבות והנחיה מקצועית של גורמים מקצועיים בכירים (ברמה הארצית או ברמה המחוזית), על מנת להוות כתובת מקצועית, וכן במטרה ליצור סמכות אל מול הגורמים הפועלים בשטח ויכולת ההפעלה שלהם (גורמים בשטח: לרבות שוטרי סיור, נציגי קופות החולים, נציגי הפסיכיאטר המחוזי, עובדי הרווחה ועוד). • צוותי ההתערבות צריכים לפעול בצורה אורגנית שתאפשר היכרות בין אנשי המקצוע השונים. יצירת שפה אחידה והבנה של האתגרים והמגבלות של כל אחד מהגורמים באופן שיעמיק את האמון ושיתוף הפעולה, ויאפשר תגובה מהירה ומותאמת במקרי חירום. • מיפוי, היכרות ושיתוף פעולה עם מכלול הגורמים האמונים על טיפול באנשים עם מוגבלויות, מתחום בריאות הנפש ומתחום הרווחה, במרחבים האזוריים הרלוונטיים, במטרה שהצוותים יוכלו להיות גורם מקצועי רלוונטי בהפניות להמשך הטיפול. כמו כן קיום שיתופי פעולה, סיוע, הכוונה ובקרה מצד נציגי ממשלה לרבות ממשרד הבריאות, והרווחה. • יצירת מנגנון בקרה ומעקב אחר יישום ההמלצות הטיפוליות והשתלבות הפונים במסגרות הטיפול ההמשכי במקרים המתאימים. • יצירת נגישות מהירה למידע רפואי וסוציאלי רלוונטי, תוך הקפדה על פרטיות הפונה ובהתחשב בחסמים המשפטיים. • הערכת הצורך בתיקוני חקיקה. קיימות מספר אפשרויות לאופן ההפעלה של הצוותים והן מוצגות בדו"ח ועדת המשנה: פריסה גאוגרפית בתחנות משטרה, פריסה לפי מחוזות גאוגרפיים בחלל משותף ייעודי, הקמת מטה ארצי באחריות משותפת של המשטרה ושל משרדי הרווחה והבריאות. מוצע כי חלופות אלו יובאו להמשך דיון ובחינה על ידי צוות הקמה מקצועי לצד וועדת היגוי. אופן הטיפול באירועים 1 . לאחר קבלת הקריאה תיעשה התערבות חירום במצב המשבר, לרבות הערכת מצב המשבר בכלים מקצועיים. צוותי ההתערבות במשבר יפעלו להרגעתו של האדם ככל הניתן, מניעת הסלמה ומניעת הוק שבכוחם לסייע במצבו.-פגיעה בעצמו או באחרים, ויפעלו למציאת פתרונות אד 2 . בכפוף לצורך וככל הניתן, תהיה קדימות לאנשי המקצוע הטיפוליים במפגש הראשוני עם האדם עם המוגבלות. הצוות המקצועי לא יטפל בכפייה, ויגיע לבית מגורים רק בהסכמת המחזיק במקום. אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיה הכלליות של המשטרה (ובכלל זה סמכות הכניסה למקום ושימוש בכוח בהתאם לעילות הקבועות בחוק), תפקידי מד"א וסמכויות עובדים סוציאליים שמוגדרים בחוק. אין בכך כדי לגרוע מחובת המשטרה לשמירה על בטחון הציבור והסדר הציבורי. 3 . ,הגיעו יחד צוות המוקד ושוטר, וכלל חברי הצוות מסכימים כי לא נדרשת מעורבות משטרתית נוספת המשטרה תסיים את האירוע ללא פעולה נוספת. 4 . ,צוותי ההתערבות יחתרו לקבל הסכמת האדם לטיפול, בין המשך טיפול על ידי הגורם המטפל באדם בין אשפוז בהסכמה, הפנייה למרפאה בקהילה או למענים אחרים בקהילה בהתאם לנסיבות המקרה. 5 . ,במקרים שבהם מתמלאים התנאים לנקיטת אמצעים הדרושים למניעת סכנה או למתן טיפול דחוף העובד הסוציאלי בצוות יפעיל את סמכויותיו בהתאם למסלולים הקבועים בחוקים הרלוונטיים. בנוסף, לצוותי ההתערבות במשבר יהיה קשר ישיר ורציף עם הפסיכיאטר המחוזי. 6 . המשך מעקב – לאחר תום האירוע, צוותי ההתערבות במשבר או המוקד הייעודי יהוו מען לפניות האדם ומשפחתו עד ליצירתו קשר עם הגורם הטיפולי אליו הופנה האדם. 7 . צוותי ההתערבות במשבר יקיימו קשר מקצועי וממשקי פעילות עם גורמים רלוונטיים נוספים בקהילה ובכלל זה שירותי הרווחה ושירותי בריאות נפש בקופות חולים במחוזות. 8 . צוותי ההתערבות במשבר יהיו זמינים להעניק ייעוץ תומך לשוטרים בשטח הנמצאים בממשק עם אדם עם מוגבלות בסיטואציה שלא היה ניתן לצפות אותה מראש, ולשלוח את אנשי צוות ההתערבות, תוך המשך הענקת הייעוץ התומך עד הגעת אנשי הצוות. 34 המלצות נדרשות לצורך הפעלת הפיילוט • יש ליצור תכנית הכשרה לשוטרים ולאנשי המקצוע שבצוותי ההתערבות לטיפול במצבי משבר. המלצה זו אינה גורעת מהצורך בהכשרת כלל השוטרים בהתמודדות עם אנשים עם מוגבלות. • יש ליצור נוהל הפעלה של צוותי ההתערבות אשר יכלול בין היתר התייחסות לנושאים הבאים: אופי הפניות שיטופלו על ידי צוותי ההתערבות, אופן הטיפול במצבי המשבר, והנחייה למקרים בהם המעורבות המשטרתית תסתיים ולא יפתח תיק פלילי. • את נוהל ההפעלה יש להעביר ללימוד והטמעה של כלל כוחות המשטרה. • יש לבחון מנגנון שיתוף ידע בין גורמי המקצוע (רווחה משטרה ובריאות הנפש) תוך התייחסות לחסמים קיימים בכל הנוגע למגבלות משפטיות. • יש ליצור מנגנון מעקב, בקרה ומחקר ליישום הפיילוט, לרבות מנגנון שימור מידע בהינתן מגבלות משפטיות. • ניתן לבחון את יישום הפיילוט בהדרגתיות. לדוגמא, בשעות מסוימות ובמקום גאוגרפי מסוים. - לצורך בקרה • יש לבחון מנגנון של העברת הטיפול לגורמי המשך בקהילה (קופות החולים, לשכת רווחה, מסגרות שיקום וכו') כדי להבטיח שאנשים יטופלו ועל מנת למזער את הסיכוי להישנות האירוע נשוא הקריאה. ) טיוב הממשקים בהליך הפלילי3(ה נשמעו עדויות והועלו טענות בדבר העדר התאמתו של ההליך הפלילי, במקרים 1 במהלך דיוני וועדת המשנה רבים, לטפל בהתנהגות חריגה של אנשים שמתמודדים עם מוגבלות. בנושא זה. 1 לדו"ח הוועדה מרכז את הטענות וההצעות שהועלו במסגרת דיוני ועדת המשנה4 נספח סבורה שיש מקום ללבחינה של סוגיה זו בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בממשקים אלו, 1 ועדת משנה בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה. בכלל זה אלו שלא השתתפו בועדת המשנה, בהם מחלקת ייעוץ וחקיקה והפרקליטות והגורמים הרלוונטיים מהמשרד לבטחון פנים כולל שירות בתי הסוהר והמשטרה. ) תעסוקה והתנדבות של אנשים עם מוגבלות בקרב גורמי האכיפה4(ה מאחר ואנשים עם מוגבלות נתקלים בחסמים רבים בהשתלבות בשוק העבודה נקבעו חוקים וצווי הרחבה אשר מטרתם לקדם את תעסוקתם של אנשים עם מוגבלות. כך, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקרב גופים ציבוריים גדולים, איסור הפליה ושורה של פעולות שעל כל הגופים 5% קובע יעדי ייצוג הולם של עובדים חייב למנות ממונה 25 – לנקוט על מנת לקדם תעסוקת אנשים עם מוגבלות. כל גוף המעסיק יותר מ תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שיהיה אמון על קידום הנושא. על מנת לקדם את תעסוקתם של אנשים עם מוגבלות מעסיקים רשאים לפרסם משרות שיהיו מיועדות לאנשים עם מוגבלות בלבד, ואף להעדיף אדם עם מוגבלות בקבלה למשרה הפתוחה לציבור על פני מועמדים אחרים בעלי כישורים דומים. על גופי האכיפה, ככל גוף אחר לפעול לקידום הנושא ולהגדיל את מספר העובדים עם מוגבלות המועסקים אצלם. העסקה של אנשים עם מוגבלות מקדמת הכרות בלתי אמצעית, שינוי עמדות והסרת סטיגמות. שילוב אנשים עם מוגבלות במגוון תפקידים בקרב גורמי האכיפה, יאפשר הכרות משמעותית של הצוותים עם אנשים עם מוגבלות, היכרות אשר מעצם קיומה תיתן כלים לזהות ולתקשר עם אנשים עם מוגבלות ובכך יפוחתו המקרים וההתנהגויות הנובעות מחוסר הבנה ומחוסר הכרות. 2021 דו"ח מסכם פברואר35 .מומלץ כי גופי אכיפה שיש בהם גם מתנדבים כדוגמת "משמר אזרחי", יאפשרו התנדבות גם לאנשים עם מוגבלות לעיתים יידרשו לצורך כך התאמות של התפקידים או תהליכי הקליטה, השתלבות של אנשים עם מוגבלות בתפקידי ההתנדבות יסייע ליצירת קשר והכרות הדדיים. כמו כן מומלץ ליצור פרויקט לשילוב צעירים עם מוגבלות במסגרת שירות לאומי בשורות גופי האכיפה. זאת על פי המודל של תכנית "שווים במדים" של צה"ל שמתקיימת יחד עם עמותת אקים ישראל ומשרד הרווחה. תכנית שבה משתלבים צעירים עם מוגבלות בצבא, תוך קבלת קורס הכנה וליווי מתאים. הפרויקט מאפשר הזדמנות לצעירים להתגייס ולתרום באופן משמעותי, משפר הערכה עצמית וביטחון עצמי וכן תורם לשינוי עמדות בקרב הגורמים הקולטים כלפי אנשים עם מוגבלות. ) הצעות נוספות5(ה )א. כרטיס תקשורת וחירום ופק"ל לניידת5(ה כרטיס תקשורת וחירום כרטיס תקשורת מהווה כלי מסייע במפגש של אדם עם מוגבלות עם כוחות האכיפה. מתאים למצב בו האדם מתקשה לדבר, או להציג את עצמו, אם בשל קושי בתקשורת ואם בשל לחץ מהמפגש עצמו. כרטיס התקשורת נותן כלים לשוטר המתנהל מול אנשים עם מוגבלות שיסייעו לו בהתנהלות מותאמת. שימוש בכרטיסי תקשורת נתון לבחירת האדם עם המוגבלות. אין חובה להשתמש בו. מטרת השימוש בכרטיס אינו לצרכי סימון או איתור אדם עם מוגבלות, אלא כדי לתת כלים להבנת סיטואציית המפגש וכלים לקיום תקשורת מותאמת בסיטואציה זו. בפני הוועדה הוצגו דוגמאות למספר כרטיסי תקשורת. • כרטיס שהפיקו עמותת "שחרות" ו"עמיתים לזכויות". כולל את התוכן הבא: "אני כרגע במצוקה נפשית ומתקשה מאוד לדבר, הדברים הבאים יקלו עלי": - תאמר לי מה שמך - תקשיב לדברי - השתמש בתקשורת חיובית - השתמש בטון דיבור רגוע - השתמש בשפת גוף חיובית - הסבר לי בבירור את שעלי לדעת • שמו, היכן מתגורר, פרטי איש קשר ודרכי - "כרטיס חירום" שהופק בעמותת אלווין ישראל. כולל את פרטי האדם התאמת ההנגשה שהאדם צריך במפגש, לדוגמא: - אני מדבר בשפת הסימנים/ אני קורא שפתיים - אני מתקשה להישיר מבט 36 - אני מדבר באמצעות מערכת תקשורת חלופית - אני צריך הוראות בשפה פשוטה ובקצב איטי- לאט ופשוט - תן לי זמן להשלים את דברי, אנא הקשב לי בסבלנות • כרטיס משולב שהופק בעמותת "אקים ישראל". זכויות על פי החוק* • חקירת אדם עם מוגבלות שכלית מתבצעת אך ורק על ידי חוקר מיוחד. • יש להודיע לאפוטרופוס של אותו אדם כי עומדים לחקרו. • האדם זכאי לכך שאדם נוסף, לפי בחירתו, ילווה אותו וינכח בחקירה. • חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית מחויבת להיות מצולמת ומוקלטת. • במהלך החקירה ניתן להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות. 2005-*חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו שוטר יקר, אני אדם עם מוגבלות שכלית, ומתקשה להבין את הסיטואציה. הדברים הבאים יקלו עלי: • בבקשה דבר איתי במשפטים קצרים ובשפה פשוטה. • חזור על המסר בקצב רגוע, בגובה עיניים, בשפת גוף רגועה, ולא באופן מאיים. • השתמש בשפה מכבדת והימנע משימוש במילים פוגעניות. • אורות של ניידת משטרה, סירנות, צעקות ומגע פיזי גורמים לי למצוקה ולחץ. • אם אני מגיב בחיוך או בצחוק זה לא מזלזול חלילה. • אנא צור קשר עם אדם שמכיר אותי שפרטיו הם ........ בתודה רבה על רגישותך ותשומת לבך. "פק"ל לניידת" פק"ל לניידת הוא כלי עזר לשימוש מהיר הנותן כלים מעשיים לסיוע בתקשורת ובמפגש עם אנשים עם מוגבלות. הפק"ל מעניק כלים ליצירת סביבת שיחה נוחה ומאפשרת, כלים לבניית אמון ולניהול שיח נגיש ומותאם. פותח על ידי עמותת "שחרות" ו"עמיתים לזכויות". 2021 דו"ח מסכם פברואר37 .)(ממשקים1 פק"ל ניידת צורף כנספח לדו"ח ועדת משנה חשוב לציין שפיתוחן של מערכת זיהוי וולונטרי, בוודאי מערכת טכנולוגית, מעלה שאלות של פרטיות וצנעת הפרט, אשר יש לשקול אל מול היתרונות בשימוש בכלי. קיים חשש כי הדבר עלול להפוך לנורמה שתיאלץ אנשים להזדהות. דיון בסוגיה ואימוץ של פתרון מסוג זה מחייב תהליך של שיח והיוועצות נרחבת עם אנשים עם מוגבלות, ארגונים, גורמי משפט ועוד. )ב. מנגישי צדק5(ה בחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית ובהערכת עדותם נדרש שימוש בכלים מקצועיים, שלא תמיד נמצאים בידי המשטרה ובית המשפט. מטרתם של מנגישי צדק היא להתאים את ההליכים המשפטיים והמשטרתיים לאנשים עם מוגבלות, כדי שיוכלו להשתתף בהם באופן מלא ויממשו את זכותם להליך הוגן. מנגישי הצדק מתווכים בין האדם עם המוגבלות לבין המערכת המשפטית, מסייעים לו להבין את ההליך בו הוא מעורב ולהיות מובן על ידי שאר המשתתפים. מעורבות של מנגישי צדק יכולה לאפשר לאדם עם המוגבלות להשתתף באופן מיטבי בהליך המשפטי ולמקסם את יכולתו למסור את גרסתו, מבלי לכוון אותו או להשפיע על התוכן הנמסר. לרשותו של מנגיש הצדק עומדים מגוון כלים, ובהם פישוט לשוני, שימוש בתקשורת תומכת וחלופית והתאמת הסביבה הכוללת, למשל מזעור גירויים או ויתור על סממנים שעלולים לגרום לאדם ללחץ כמו מדים או אזיקים. מנגישי צדק יכולים להביע דעתם גם בעניין יכולתו של האדם עם המוגבלות להישלח למעצר או למאסר, הקשיים בהם ייתקל שם וההתאמות להן יזדקק. , מעוגן 2005-) לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו9(22 בסעיף תפקידו של יועץ עם הכשרה מיוחדת שאושר על ידי בית משפט לסייע בשלב העדות בבית משפט בחקירת אדם עם מוגבלות. לפי החוק היועץ רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד. באוניברסיטת תל אביב קיים קורס אקדמי המכשיר מנגישי צדק, וחלקם יכולים לשמש כיועץ לעניין האמור. . 2005-הנגשת הצדק מעוגנת בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית), תשס"ו ). באוניברסיטת תל אביב קיים קורס אקדמי המכשיר מנגישי צדק. 9())א22 (סעיף עד כה, המשטרה לא הזמינה מנגישי צדק לסייע בשטח, בזמן אמת, בעת קרות האירוע. הסיוע למשטרה ניתן כיום רק בהליכי החקירה, עם סיום האירוע. המלצות הוועדה לבחינת הסתייעות במנגישי צדק במערכות אכיפת החוק: • בחינת הצורך בשיפור הנגשת חקירה עבור אנשים עם מוגבלות. המטרה היא שחקירות של אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם יהיו מונגשות. בנקודה זו ראוי לציין כי החוקרים המיוחדים במשרד הרווחה הפועלים מכח חוק הליכי חקירה והעדה לא היו שותפים לדיוני הוועדה. על כן, ישנה חשיבות לתיאום ושיח מקצועי מולם בכל הקשור לתחום עיסוקים, ובכלל זה סוגיית מנגישי הצדק. • בחינת הצורך והאפשרות של הסתייעות במנגישי צדק גם באירועים בשטח, בזמן אמת. מיומנותם של מנגישי הצדק בזיהוי מהיר של צרכי האדם ומתן מענה לצורך הרגעת האירוע ויצירת תקשורת אפקטיבית עם המשטרה עשויה לסייע באירועים בזמן אמת. • בחינת הצורך בפרסום בתחנות המשטרה שמות מנגישי הצדק שבאזור ודרכי ההתקשרות איתם. • בחינת הצורך במיסוד המקצוע ותשלום למנגישי הצדק עבור השירות הניתן. )ג. מעמד המשפחה בהליך והגברת הנגישות למשפחה5(ה אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, נפשית ותקשורתית יכולים פעמים רבות לייצג את הרצונות שלהם ויש להקשיב להם ולעשות מאמץ להבין זאת, אך לעיתים יש צורך בסיוע ותיווך. המשפחה מהווה בדרך כלל מטפל עיקרי ומומחית 38 מכוח ניסיון בעניין זה. משפחתו של האדם היא לעיתים קרובות המקור הטוב ביותר להתחקות אחר צרכיו והדרכים ליצירתה של תקשורת מיטיבה. המשפחה לרוב מהווה מקור מיידי וזמין והיא זו שתתייצב בניסיון להגן על רווחתו ועל זכויותיו, במקרים בהם הוא יתקשה לעשות כן. חרף האמור, מהעדויות שנשמעו עולה כי פעמים רבות גורמי האכיפה אינם מכירים בכך ונמנעים מלתת לבני המשפחה מעמד וקול, בממשק שבינם לבין אנשים עם מוגבלות. המלצות: 1. .שילוב בני משפחה בתוכניות ההכשרה של גורמי האכיפה על מנת שחשיבותם בהליך תוטמע 2. ייצוג ארגוני המשפחות המתאימים, לצד שילובם של נציגי האנשים עם המוגבלות עצמם, בתהליכים של גיבוש מדיניות ויישומה. 3. סברו שיש להנחות את אנשי האכיפה המצויים בזירת האירוע לחשיבות1 חלק מחברי ועדת משנה שבאיתור וזיהוי בן משפחה ולתת משקל לדבריו, בזמן אמת, לצורך קבלת החלטות הנוגעות לאופן ניהול האירוע. חברי הוועדה היו חלוקים בנוגע לסעיף זה מאחר שלעיתים קיים ניגוד עניינים מובנה ביחסים בין המשפחה לבין האדם עם המוגבלות. 4. היא כי יש לבחון לעגן בנהלים שיתוף וקשר רציף בין בני המשפחה של האדם עם1 הצעת ועדת משנה מוגבלות לגורמי האכיפה. מוצע לשקול מינוי בעל תפקיד בכל תחנת משטרה ומתקן משמורת לתווך בין המשפחה לבין גורמי האכיפה הרלבנטיים ולאפשר העברת מידע מהירה ויעילה, לרבות שמיעת המשפחה במקרים מתאימים. פונקציה זאת תפעל בזמינות מלאה בכל שעות היממה ונדרש פרסום אפקטיבי של פרטי בעל התפקיד. עוד מוצע לקדם קשר בין בני המשפחה לבעלי תפקיד אחרים שפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות כגון הסנגוריה הציבורית וגורמי טיפול או רווחה אחרים, בהתאם לנסיבות. היו חלוקים בנוגע לשיתוף מידע עם המשפחה מאחר שלעיתים קיים ניגוד 1 חברי ועדת משנה עניינים מובנה ביחסים בין המשפחה לבין האדם עם המוגבלות, בעיקר במקרים בהם בן המשפחה ושיתופם באירוע, עלול - הוא המתלונן על האדם עם המוגבלות, ולכן כל העברת מידע – מהם ואליהם לפגוע באדם, בפרטיותו ואף להיות לא חוקי. 5. הציעו כי בכל מגע עם אדם בעל מוגבלות ישקול האחראי על משמורתו של האדם או1 חברי ועדת משנה על חקירתו, את הצורך ביצירת קשר עם בני משפחתו או האפוטרופוס על מנת להבטיח שמירה על זכויותיו וצרכים חיוניים שלו הקשורים למוגבלות. מוצע כי גורמי האכיפה יקבעו נהלים ואמות מידה מנחות ביחס להפעלת שיקול הדעת במקרים אלו. 6. ניהול משפט פלילי כנגד אדם עם מוגבלות, בנסיבות בהן האישום הפלילי נסב על התנהגותו כלפי בן משפחה בנסיבות הכרוכות במוגבלות, יוצר מורכבות ביחסים שבין האדם למשפחתו. עצם קיומו של ההליך המשפטי ההליך המשפטי, לעיתים, מטיל מגבלות על הקשר בין האדם ומשפחתו ועל הקשר שבין סנגורו של האדם למשפחה (בשל מעמדו של בן המשפחה כמתלונן או עד תביעה). תוצאה זאת עלולה להיות קשה במקרים בהם המשפחה היא גורם התמך העיקרי של האדם ומי שמטפל בענייניו. מוצע לבחון, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, מענים מותאמים לסיטואציות אלה, המאזנים בין האינטרסים השונים. דברים אלו נכונים גם ביחס לאפוטרופוס של האדם. 7. בהעדרה של משפחה או בהעדרה של משפחה המעורבת בחייו של האדם, יש לבחון יישום המלצות אלו ביחס לאנשי טיפול או שיקום התומכים ומלווים את האדם בשגרת חייו. 2021 דו"ח מסכם פברואר39 ו. סיכום דבר מאז מינוי הוועדה והקמת שלושת ועדות המשנה הייעודיות בהמשך, העמקנו בסוגיה המורכבת והרגישה של השלכות המפגש בין כוחות הבטחון והאכיפה עם אנשים עם מוגבלות. נוכחנו להבין כי הסוגיה אף רחבה מכך, וכי למעט המוגבלויות בהן התמקדה הוועדה, ישנה עוד קשת מוגבלויות רחבה, בחלקן מוגבלויות פיזיות, ועל אף כי המלצות הוועדה רלוונטיות במידה רבה גם לאוכלוסיות אלה, ייתכן ועל הדקויות והייחוד של אוכלוסיות נוספות, יש לדון בהרחבה בהמשך. ראוי לציין ולהדגיש כי כפי שהובהר על ידי המשטרה וגורמי האכיפה השונים, עיקר המקרים המטופלים, מטופלים ברגישות ובמקצועיות ואינם נגמרים בפגיעה בנפש או בגוף. ואולם, מטרת הוועדה הייתה לצמצם גם את המקרים שבקצה ולמנוע את המקרה המצער הבא. הוועדה, כמיטב יכולתה, הצביעה על נקודות הממשק השונות עליהן יש לשים דגש והציעה חלופות, הן בצד המניעתי והן באספקט של ניהול האירוע. עוד הציעה הוועדה מגוון מודלים להדרכות ועבודה משותפת, אימוץ תפיסות חדשות ועוד, שבאמצעותם ניתן לגשר על פערים ולצמצם הישנות תקריות מצערות דומות, ולבסוף גם סקרה את חקיקתי והצביעה על ליקויים, דגשים והמלצות בתחום. -הפן המשפטי באשר להמלצות הוועדה, יש לקחת בחשבון כי ישנם שיתופי פעולה אותם ניתן להדק ולהרחיב כבר בטווח המיידי ואף נראה כי עצם עבודת הוועדה היוותה זרז להתנעת יוזמות שנידונו בעבר ולהגברת העבודה המשותפת בין הגורמים השונים. עם זאת, ברור לכל כי לטובת אימוץ ויישום המלצות מסוימות, דוגמת הקמת המוקד צוותי המשבר, נדרשים משאבים ותקציבים ועל כן יש לבחון את האפשרות לאמצן בהדרגתיות ובהיקפים משתנים בהתאם ליכולת המשרדים ובכפוף לעבודת מטה משותפת שתעשה במסגרת צוות היישום. עוד ראוי לציין כי בחלקן, ההמלצות דורשות ליבון, גיבוש מתווים מוסכמים ודיון מעמיק אל מול הפקידות המקצועית כפי שהוער בדו"ח, ובמיוחד אל מול משרד המשפטים, משטרת ישראל ושב"ס. ברור לכל כי ישנם היבטים שנדרש לדון בהן בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים וחסמים שבמנדט הועדה לא ניתן היה להתגבר עליהם וכי אלה עוד דורשים המשך התדיינות. לפיכך וכפי שהוצע במהלך הדו"ח, הועדה ממליצה לממשלה על הקמת צוות יישום בינמשרדי בהובלת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהשתתפות המשרד לבטחון פנים והמשטרה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, על מנת לגבש בהקדם הנחיות ליישום המלצות הוועדה. ואולם, כפי שצוין לעיל, ניכר כי עניין הידוק והרחבת שיתופי הפעולה בין הגורמים השונים, הינו נדבך משמעותי ומרכזי בטיפול בבעיה. כמו כן, הכרה הדדית האחד את השני, אינטגרציה בין עולמות התוכן השונים והידברות מתמדת הם כלים אפקטיביים מאין כמותם והוועדה סבורה כי מעבר להמלצות ספציפיות שפורטו בדו"ח, יש לשים דגש, לפעול ולעודד שימוש בכלים אלה. לסיכום דבר, נראה כי ישנה הבנה והכרה מוחלטת כי אין לקבל מקרים מעין אלה בעתיד ויש לציין לשבח את הקונצנזוס בין כלל חברי הוועדה, המשרדים והגורמים השותפים, הן להסכמה הגורפת לאמירה זו והן לנכונות לפעול ולשתף פעולה ככל שיידרש לטובת צמצום של הישנות מקרים אלה בעתיד. הוועדה, מעבר להיותה פלטפורמה לדיונים ושיח מקצועי, היוותה גם פלטפורמה בעלת ערך מוסף רב לשילוב "השטח", הגופים הפועלים בתחום, ומעל לכל, האנשים עם המוגבלות עצמם, בשיח בנושא ובהצפת הבעיה מזווית ראייתם ואנו שמחים ומברכים כי התוצר הסופי שמונח בפניכם, כולל קולות רבים ומגוונים, שבחלקם טרם נשמעו עד כה. אנו תקווה כי הדו"ח יהווה תחילתו של תהליך שינוי מקצועי, תפיסתי וחברתי. 40 1 נספח 2021 דו"ח מסכם פברואר41 42 2 נספח 2021 דו"ח מסכם פברואר43 44 2021 דו"ח מסכם פברואר45 46 3 נספח אנשים עם מוגבלות, זיהוי ודרכי ההתנהגות המומלצות לגורמי האכיפה מטרת המסמך לתת מידע אודות אנשים עם מוגבלות, לפרט מאפיינים של אנשים עם מוגבלויות שונות על מנת להקל על זיהוי כי מדובר באדם עם מוגבלות, ולספק המלצות כיצד לנהוג במפגש עם אדם עם מוגבלות ולנהל אינטראקציה מכילה ומכבדת. המסמך לא נועד ללמד כיצד לאבחן מהי מוגבלות האדם. ישנם אנשים עם מוגבלויות "נראות" ואנשים עם מוגבלויות ש"אינן נראות". אנשים עם מוגבלות לא תמיד יזדהו בעת מפגש ספונטני ויאמרו שהם עם מוגבלות, לעיתים מאחר שאינם חושבים שהדבר רלוונטי, ולעיתים מאחר שהם חוששים מסטיגמות ויחס מפלה שיזכו לו אם יזדהו. אנשים עם מוגבלות, ככל אדם, יצפו מהסביבה לקבל, להכיל ולהתנהג אליהם באופן מכבד. המסמך נועד לסייע לכוחות האכיפה, אך חשוב לזכור כי אין אדם אחד דומה למשנהו וכל ניסיון ליצור הגדרות ואפיונים מדויקים של המוגבלות יכולים לחטוא ולהוביל להכללות. להכללות עשויות להיות השלכות רוחב ולכן חשוב לנהוג במשנה זהירות, להסתכל על האדם שבפנייך ולא למהר לתייגו ולהכניסו לתיבות ולהגדרות. המסמך הוכן על ידי חברי ועדת המשנה בנושא תכניות הכשרה לגורמי אכיפה, על בסיס מידע מחברי הוועדה והעמותות שהשתתפו בה, מינהל מוגבלויות (משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים), נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומסמכים שונים. כללי התנהגות כלליים מומלצים: • אנשים עם מוגבלות אינם מצפים ליחס מיוחד אלא ליחס שוויוני ומכבד, תוך התחשבות בצרכיהם - שוויון ומתן הנגשות והתאמות נדרשות.  • ישנם מקרים בהם המוגבלות נראית לעין וישנם מקרים בהם היא סמויה. - זיהוי • שאלו את האדם אם הוא רוצה סיוע, איך היה רוצה שנעזור לו או למי היה רוצה לפנות. - אוטונומיה • הימנעו מחשיבה ופעולה לפי סטיגמות על מוגבלות. הימנעו - במפגש עם אנשים עם מוגבלות- סטיגמות מלהניח הנחות על האדם עם המוגבלות, מלחשוב בשמו, לסיים עבורו משפטים ולזרז אותו. • הציגו את עצמכם והסבירו בבירור את המצב ואת מבוקשכם ברוגע ובנועם. השתמשו בעזרים - התנהגות מובן. -מוחשיים ובשפה פשוטה, התאימו את קצב הדיבור אל האדם הניצב לפניכם, וודאו שהמידע שהועבר כדי לוודא זאת ולאמת את התשובות, ניתן לחזור בשנית על כל שאלה בניסוח אחר. • נסו צורות שונות של תקשורת. תקשורת בכתב יכולה לסייע לאנשים עם מוגבלויות מסוימות. - תקשורת במקרה כזה, נסו לכתוב הודעות. אנשים יכולים להשיב בכתב או לענות בעל פה בצורה אפקטיבית יותר לתקשורת הוויזואלית. • הימנעות ממגע באדם תוך שימוש במחוות בלתי מילוליות מרגיעות ושמירה על קשר עין, כגון: - הרגעה הליכה לצד האדם, הסדרת הנשימה, התיישבות לצדו וכדומה. כדאי לנסות להוביל את האדם לסביבה שונה ממקום האירוע תוך העדפת סביבה עם מינימום גירויים. • אי הבנת הסיטואציה ופירושה כמאיימת על ידי האדם עם המוגבלות - הימנעות מאיומים במעצר או אשפוז היא הטריגר השכיח להחמרה (אסקלציה) במפגש של כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות, גישה סמכותנית ואסרטיבית יתר על המידה עלולה לגרום לאסקלציה. • התייחסו בכבוד למלווה אך פנו בכל שאלה קודם אל האדם עצמו ורק ברשותו ובהיווצר צורך - מלווה פנו למלווה. • כלב נחייה או מקל בו נעזר האדם, כסא גלגלים, לוח תקשורת ועוד הם ההתאמה - חיית נחייה/ציוד עזר שאדם עם מוגבלות זקוק לה כדי לנוע בעצמאות במרחב הציבורי ופגיעה בהם דומה לפגיעה ישירה באדם עצמו. אל תיקחו/תרחיקו את האדם מן העזר/חיית השירות/המלווה להם הוא זקוק. 2021 דו"ח מסכם פברואר47 • הכירו את החוקים והעדכונים הרלוונטיים על מנת להימנע מעימותים ולתת שירות טוב יותר- חוקים ותקנות (לדוגמא פטור מתור, פטור מעטיית מסכה וכו'). בחלק זה נסקור את סוגי המוגבלויות השונות. שימו לב, לחלק מהאנשים עם מוגבלות קיימת יותר ממוגבלות אחת. כלומר, משתייכים ליותר מאחת הקבוצות הללו. אנשים עם מוגבלות ראיה לקות ראיה היא לקות הנגרמת מפגיעה בעין או בחלקיה, או בעצב הראיה. ישנן רמות שונות ללקות: ראיה ירודה, לקות ראיה, כבדות בראיה ועיוורון מוחלט. ישנם מצבים בהם ניתן להבחין כי מדובר באדם עם מוגבלות בראיה, למשל כאשר אדם מתקשה ליצור קשר עין, נתקל בדברים, מגשש דרכו, משתמש בעזר כמו מקל או בכלב נחיה וישנם מצבים בהם לא ניתן יהיה להבחין בכך. אנשים רבים עם מוגבלות בראיה לעיתים נמנעים מלהיעזר בכלב נחייה או במקל נחייה, מסיבות שונות, והם נעזרים בשרידי הראיה שלהם. לעיתים קרובות מדובר בקושי אמיתי, שעשוי להשתנות ברמתו בהתאם לתנאים סביבתיים משתנים, כגון – סינוור, חשיכה ועוד. בעקבות כך, ובהתאם למגבלת הראיה עלולה התנהגותם להתפרש כחריגה. לדוגמא, אנשים עם לקות ראיה שאינם נעזרים במקל או בכלב, עשויים ללכת בקצב איטי, בצעדים קטנים, להטות את ראשם הצידה או מצד לצד ויכולים להיתקל במכשולים. כך שהליכתם יכולה להיראות לא טבעית ומהססת. לעיתים אנשים לא יבינו זאת ועלולים לייחס התנהגויות אלה לשכרות. לחלק גדול מנושאי תעודת עיוור מוגבלות ראיה שנוגעת לשדה הראיה שלהם, כלומר, שטווח הראיה שלהם מאד מצומצם למקטע קטן ביותר, במרכז, ויתכן שבתוכו יש להם יכולת ראיה סבירה. אנשים אלו יטו להביט סביב באופן ממוקד, כך שלעיני המתבונן יראה הדבר כריצוד העיניים וכהטיית הראש מצד לצד בסריקה מתמדת של הסביבה. מאידך, ישנם אנשים ששרידי הראיה שלהם דווקא נמצאים בפריפריית אזור הראיה ולכן כאשר הם רוצים להביט קדימה עליהם להטות את ראשם הצידה. כמו כן, ישנן תופעות נוספות שמתלוות לבעיות ראיה כגון, ריצוד העין, חוסר מיקוד או פזילה ואף סינוור שאף הן יכולות להתפרש באופן שגוי. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם מוגבלות ראיה, להלן כללי התנהגות מומלצים: • הצג את עצמך בכל פעם שאתה מדבר עם אדם עם מוגבלות ראיה כדי שהאדם יידע עם מי הוא משוחח. • יידע את האדם על מידע רלוונטי בסביבה שייתכן שאינו מודע אליו, למשל אם מישהו יוצא מהחדר או נכנס אליו. • שאל אותו אם הוא זקוק לעזרה בליווי גם אם יש לו מקל נחייה או כלב נחייה (לעתים, במקום לא מוכר, האדם נזקק לסיוע). • שאל את האדם כיצד יעדיף שתלווה אותו. חלק מהאנשים יעדיפו ליווי באמצעות מרפק (שלב מרפקך בידו והובילו). יש אנשים שיעדיפו ליווי באמצעות כתף (תן לו לאחוז בכתף שלך והובילו). המלווה תמיד יהיה מלפנים והאדם עם המוגבלות בראיה מאחור, לעולם לא להיפך. • אין לדחוף אדם עם מוגבלות ראיה מאחור. • אם אתה מלווה אדם עם מוגבלות ראיה, אמור לו כשמתקרבים למכשול, לדוגמה: יורדים מדרגות, פונים ימינה, יורדים לכביש, נכנסים למעלית. • זכור לא לדבר עם תנועות ידיים ורמיזות (הספסל נמצא שם/ שב כאן). • שים לב לענפים בולטים או מכשול בגובה אדם, שהאדם העיוור יכול להיתקל בו ויש להזהירו מכך. • אם אתה מצלם את האדם, יש ליידע אותו מראש. • זכור, דבר אל האדם כמו אל כל אדם אחר. אין צורך להגביר את הקול ואין צורך לדבר אליו כאילו איננו מבין. • אל תאחז במקל נחיה, במידה והמקל מפריע, הפנה את תשומת ליבו של האדם לכך. 48 • .אל תשאיר אדם עם מוגבלות ראיה מבלי ליידע אותו היכן הוא נמצא ושהנך מתרחק • כשאתה רוצה שאדם עם מוגבלות ראיה ישב, קרב אותו אל הכיסא וידע אותו שיש כיסא וציין היכן ("צד ימין", "מאחור" וכדומה). • יש לנקוט באמצעי זהירות: הסרת מכשול בדרך, יידוע שיש כוס או צלחת לפניו וכדומה. • יש להנחות את האדם העיוור לשירותים, אך אין להיכנס עמו! • התאם את קצב הליכתך לקצב שלו. • במידה ויש רעשים בסביבה, ידע את האדם העיוור מה מקור הרעש. כללי התנהגות עם כלב נחייה או כלב שירות: כלב הנחייה יודע כי הבעלים שלו, מי שדואג לו ונותן לו הוראות, הוא אך ורק האדם העיוור שנעזר בו. מסיבה זו יש כללי התנהגות הנדרשים ממך: • אל תרחיק את הכלב מהאדם. • אל תלטף את כלב הנחיה ואל תשחק עמו ללא רשות. • בקש רשות להגיש לכלב מים והנחה את האדם היכן הנחת את הקערה. • אין להגיש אוכל לכלב הנחייה. (כלבי נחייה מאומנים לאכול את האוכל שלהם בלבד אלא אם האדם הנעזר בכלב ביקש זאת המפורש). כיום, חיות שירות מסייעות גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות כגון מוגבלות פיסית, נפשית, אוטיזם ויש לנהוג בהם באופן דומה. אנשים עם מוגבלות שמיעה לקות שמיעה הינה פגיעה ביכולת השמיעה. תחת ההגדרה הרחבה של "לקות שמיעה" נכללות דרגות שונות של ירידה בשמיעה החל מירידה קלה בשמיעה, וכלה בחירשות מוחלטת. לא תמיד ניתן להבחין בכך שהאדם הוא לקוי שמיעה. יש אנשים עם לקות שמיעה שאינם מרכיבים מכשירי שמיעה. ישנם כיום מכשירי שמיעה בגדלים שונים, בחלק מהמצבים האדם משתמש בשתל שבלול, ישנם אנשים עם מוגבלות בשמיעה ושיער ארוך שמסתיר את העזר השמיעתי כך שלא ניתן לזהות במבט ראשוני את המוגבלות. אנשים עם מוגבלות בין על ידי תקשורת מילולית או תקשורת בשפת - בשמיעה מתקשרים בדרכים שונות על פי העדפתם הסימנים. רוב האנשים עם מוגבלות שמיעה נעזרים בקריאת שפתיים. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם מוגבלות בשמיעה, להלן כללי התנהגות מומלצים: דבר אל אדם עם המוגבלות שפניך גלויות על מנת שהאדם יוכל לקרא את השפתיים שלך. אל תוריד / תסתיר את פניך במהלך השיחה. • דבר לאט וברור. • השתדל כי פניך יהיו באור. • אל תצעק. הצעקות אינן ברורות ואינן נעימות עבור אנשים שמרכיבים מכשירי שמיעה. • אל תשתמש במימיקות מוגזמות. • אם ברצונך למשוך את תשומת ליבו של אדם עם מוגבלות שמיעה, טפח בעדינות על שכמו, או כבה והדלק את האור. • אל תנסה לדבר עם ידיך, שפת הסימנים היא שפה בפני עצמה. 2021 דו"ח מסכם פברואר49 • אם אתה מתקשה להבין את הדיבור של אדם חרש או כבד שמיעה, אמור לו. אל תעמיד פנים שהבנת. בקש שיחזור על דבריו. • הבנות, וודא כי הבנת אותו כראוי.-כדי למנוע אי • במידת הצורך, ניתן לקיים שיח באמצעות התכתבות על דף נייר. אנשים עם מוגבלות פיזית (מוטורית) מוגבלות מוטורית מסוגים שונים יכולה להתבטא בתפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של איבר בגוף האדם. כגון: שיתוק חלקי של הגפיים, שיתוק מלא, קטיעות גפיים, מוגבלות בתנועה, מוגבלות בדיבור. פעמים רבות ניתן לזהות אנשים עם מוגבלות מוטורית כיוון שהם משתמשים בעזרים כמו: כיסא גלגלים, הליכון, קביים, ומתניידים באופן שונה, כהליכה צולעת ואיטית. עם זאת, צריך לקחת בחשבון מצבים בהם מוגבלותם לא נראית כלפי חוץ, למשל: אדם עם פרוטזה שמוסתרת על ידי מכנס ארוך. אנשים עם מוגבלות פיסית יכולים להיות גם עם מוגבלות בידיים או מוגבלות אחרת כגון גמגום או "טיקים". גמגום יכול להיתפס כהיסוס או חשש, אנשים שיש להם "טיקים" (כגון תסמונת טורט) נתקלים במצבים של אי הבנה של התנהגותם. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם מוגבלות מוטורית, להלן כללי התנהגות מומלצים: • אל תניח שלאדם עם מוגבלות מוטורית יש גם מגבלת שמיעה או שיש פגיעה כלשהי ביכולת הקוגניטיבית שלו. דברו בקול רגיל והימנעו משפה מתנשאת. • הדגש תמיד את היכולת ולא את המוגבלות למשל אמור "משתמש בכיסא גלגלים" ולא "מרותק לכיסא גלגלים". • אל תטפח על הראש או הכתף של אדם היושב על כיסא גלגלים. • בזמן שיחה עם אדם היושב על כיסא גלגלים, השתדל תמיד להיות בגובה העיניים, שב על כיסא או עמוד במרחק מה. • הצע כיסא לאדם עם מוגבלות בהליכה. אנשים עם מוגבלות נפשית אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית הם הקבוצה הגדולה והשכיחה בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות (כשליש). הביטויים של המוגבלות הנפשית משתנים מאדם לאדם והמגבלה היא ברובה סמויה. באופן סטיגמטי מיוחסים לאנשים עם מוגבלות נפשית תכונות של אלימות, סטייה חברתית והתנהגות לא צפויה. חשוב לזכור כי לרוב מדובר בסטיגמה. רוב האנשים עם מוגבלות נפשית חיים בקהילה ובמשך רוב הזמן מתנהגים באופן רגיל לחלוטין. המפגש של כוחות האכיפה עם אנשים עם מוגבלות נפשית מתרחש בדרך כלל בעת משבר או התקף. כדי להבין טוב יותר את ההתנהגויות המאפיינות מוגבלות נפשית כדאי להבין כי מדובר במצבים שונים. נוהגים לחלק לשלוש קבוצות: קבוצת המצבים מסוג הסכיזופרניה: אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה יכולים במשך זמן רב לתפקד באופן רגיל. אולם בעת התקף ייתכן שיבואו לידי ביטוי מספר מאפיינים כגון הזיות, שמיעת קולות, קשב לגירויים "דמיוניים" שלא ניתן לזהות (כגון קולות, מראות, ריחות), לעיתים נראה אדישות או אפאטיות ואף קפיאה של הגוף, תוכן דיבור לא מאורגן ואסוציאטיבי ולעיתים יבטא מחשבות של רדיפה על ידי ארגונים או אנשים ספציפיים. קבוצת המצבים מסוג שינוי במצבי רוח: אנשים המתמודדים עם הפרעות שינויי מצב הרוח יכולים במשך זמן רב לתפקד באופן רגיל, אך לחוות גם משברים שמלווים בשינויים קיצוניים במצב הרוח. עם תום המשבר יחזרו לרוב 50 לתפקוד רגיל. בקוטב האחד של שינויי מצב הרוח נמצא הדיכאון שבו יש ירידה ניכרת במצב הרוח, ייאוש וחוסר תקווה, האדם חש שמחשבתו איטית, רמת פעילות ירודה ועוד. הסכנה הגדולה ביותר בדיכאון היא מחשבות אובדניות ואף התאבדות. הקוטב השני הוא החוויה המאנית שיכולה לעיתים להיות מלווה גם במצב פסיכוטי, החוויה המאנית מלווה בהרגשה אופורית, פעלתנות, עליצות יתר ולעיתים רגזנות. התנהגויות אפשרויות בעת משבר יכולות להיות: דיבור מהיר או קולני שלא תואם את הסיטואציה, שינוי מהיר במצבי רוח (עליזות מתחלפת בכעס ונטייה גם לבכי לעיתים), תוכן דיבור המעיד על בטחון יתר ("אני עשיתי בעבר ויכול לעשות דברים"), חשדנות, הלך מחשבה מהיר ואסוציאטיבי הקופץ בין נושאים, קשיים בתשומת לב וריכוז. במקרים של פסיכוזה ייתכנו מצבים דומים לסכיזופרניה (כגון הזיות ומחשבות שווא). קבוצת המצבים המכונים "הפרעות אישיות והפרעות התנהגות": מדובר במצבים מורכבים בהם קיימת הפרעה בארגון האישיות עד כדי פגיעה בתפקוד או באיכות החיים. יש לציין שלאנשים אלו אין בדרך כלל פגיעה בתפיסת המציאות או בהבנתה ומתפקדים לאורך זמן כרגיל. המפגש עם אנשים אלו עשוי להיות בעיקר בעת התפרצות זעם או בהתנהגות שיש בה משום נזק עצמי. התנהגויות אפשרויות בעת התפרצות יכולות לכלול: התנהגות אימפולסיבית, שימוש בסמים, תנודות רגשיות מהירות, מעבר מהיר בין אידיאליזציה של האחר להפחתה קיצונית בערכו, בריחה וניסיונות אובדניים. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם מוגבלות נפשית, להלן כללי התנהגות מומלצים: • רצוי לדבר בטונים מרגיעים תוך ניסיון כנה להבין מה גרם - הפגנת אמפטיה תוך בירור המקרה המתסכל לתסכול ולהתפרצות. • לנסות להוביל את האדם לסביבה שונה ממקום האירוע תוך העדפת סביבה עם מינימום גירויים. • שימוש בשאלות פתוחות (״מה הרגיז אותך?"), בשפה חיובית ולא ביקורתית. • הן ברמת השפה והן ברמה האובייקטיבית, אם האדם יושב על הרצפה רצוי - תקשורת בגובה העיניים לשבת לצדו. • שימוש במחוות מרגיעות תוך קשר עין עם האדם.- תקשורת בלתי מילולית • הליכה לצדו של האדם, הסדרת נשימה.- הפנייה לפעולות מרגיעות • הימנעות מאיומים במעצר או אשפוז במידה ואין עילה לכך, איום לא יסייע להרגיע את הסיטואציה. במקום זאת כדאי להציע להיעזר באיש מקצוע מוכר או מלווה משירותי השיקום של האדם בקהילה. • שאלה המופנית אל האדם איך היה רוצה שנעזור לו ולמי היה רוצה לפנות. האם יש לו איש קשר או מלווה שהיה רוצה שניצור עמו קשר. אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או מוגבלות שכלית התפתחותית אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ומוגבלות שכלית התפתחותית מתמודדים עם הנמכה ביכולת שלהם לבצע הבנת הוראות, זיכרון, פתרון בעיות, הבנה של מצבים חברתיים). תפקודים - תהליכים המערבים חשיבה (לדוגמא אלה משפיעים על היכולת של האדם ללמידה ולרכישה של ידע וכן על היכולת שלו לפעול ולהתנהל באופן עצמאי בתחומי חיים מרכזיים. דרגת החומרה של המוגבלות ומידת השפעתה על התפקוד עשויה להשתנות מאדם לאדם, אנשים עצמאיים במידה משתנה וזקוקים לרמות שונות של תמיכה, הכוונה וסיוע בביצוע פעולות. לחלק מהאנשים קשיים בתקשורת, למשל: חוסר יכולת לדבר או דיבור לא ברור. דרגת החומרה של המוגבלות ומידת השפעתה על התפקוד עשויה להשתנות מאדם לאדם. בחלק מן המקרים המוגבלות נראית לעין (למשל במקרים של אנשים עם תסמונת דאון) ובחלקם לא. חשוב לזכור כי חלק מהקשיים הם בתחום התנהגות החברתית: יכולת לזהות מצבים חברתיים שונים, יכולת להגיב מבחינה חברתית בהתאם לסיטואציה, יכולת להבחין בין מידות קרבה בין אנשים שונים והבנת כללים חברתיים דבר שעלול להעמיד אותם במצבי ניצול, בקושי בהבנת הסיטואציה ומתן תגובה מותאמת. 2021 דו"ח מסכם פברואר51 :התנהגויות שונות • אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית יכולים לעיתים להסיט מבט. הסטת המבט בעת הקשבה ותנועה מתמדת אינה בהכרח תגובה לחוסר הקשבה. • קושי בהבנה ופירוש הסיטואציה החברתית עלולה להוביל לתגובות לא מותאמות, היכולות לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות קיצוניות ומנוגדות כמו: חרדה והימנעות, לעומת בריחה. מגע לא מותאם עם זרים, חוסר גבולות בשיח. • כאשר אדם רואה אנשי כוחות בטחון במדים, הוא יכול לברוח גם אם אין סיבה לחשש וגם אם לא מעורב בפעילות פלילית. מאידך, הוא עלול להתקרב למקום הסכנה, לשוחח עם אנשים בקרבת מקום לרבות שוטרים באופן חברי ואף מוגזם. • לעיתיים מתוך רצון לרצות את האחר האדם יגיב לשאלה בתשובה אותה חושב שהצד השני רוצה לקבל ויהדהד אותה. לדוגמה: אתה היית במקום הזה? תשובה: הייתי במקום. שאלה: אמרת לו שאתה? תשובה: אמרתי לו שאני. חשוב לקחת זאת בחשבון ובמקרים במקרים הרלוונטיים יש לספק לאדם חקירה מיוחדת בהתאם לחוק. • לעיתים לאדם עם מוגבלות שכלית קל יותר לתקשר בסיוע אדם שהוא מכיר ("מאפשר"), ייתכן שתרצו שאדם זה יהיה בשיחה ויסייע בתקשורת. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם מוגבלות קוגניטיבית או שכלית התפתחותית, להלן כללי התנהגות מומלצים: • אנשים רבים עם מוגבלות קוגניטיבית יכולים להבין דיבור רגיל ואינם רוצים שאנשים ידברו אליהם באופן שונה, בפרט לא באופן ילדותי. • דברו ישירות אל האדם באופן ברור ולא "מעל ראשו" אל המלווה. • השתמשו במשפטים קצרים וקונקרטיים בשפה פשוטה. • השתמשו במילים פשוטות ובמונחים מוחשיים. • חשוב לא לדבר באמצעות קיצורים וראשי תיבות, גם אם הם מקובלים. • כדאי שלא להשתמש במטפורות, בשפה ספרותית גבוהה או בביטויים תנכיים, פתגמים, מילים בכפל משמעות וכד'. • התאימו את קצב הדיבור שלכם לאדם איתו אתם מדברים. • השתדלו לא להפריע באמצע משפט אותו מנסה להגיד ולא להשלים עבורו מילים או משפטים. • ישנם אנשים שמסתייעים בתקשורת חלופית (מגוון שיטות ואסטרטגיות שנועדו לאפשר תקשורת לאנשים המתקשים בתקשורת מילולית וכתובה) כגון שימוש בציור/ תמונה/ סמל/ ג'סטות, כלי טכנולוגי כלשהו וכו'. • תנו לאדם שמולכם זמן להתבטא ולקבל החלטות. היו סבלניים ואפשרו לאדם להתבטא בקצב ובדרך שלו. תנו זמן לארגן את התשובות, להביע את עצמו. תשתדלו לא לתקן את דבריו אלא רק לבקש הבהרות אם יש צורך. • אם דברי האדם המשוחח עמכם אינם מובנים, אל תעמידו פנים כאילו הבנתם. זכרו, המטרה היא שתבינו איש את רעהו. במצבים כאלו ניתן לבקש מהאדם לחזור על דבריו. לדוגמא: "אני מתנצל, לא הבנתי את דבריך, תוכל בבקשה לחזור עליהם שוב?". • בדקו מול האדם האם אתם הבנתם את דבריו, אפשרי גם שתבדקו למה התכוון שאמר מילה מסוימת אותה לא הבנתם נכון. לדוגמא "הבנתי שאמרת כך וכך... האם הבנתי נכון?" • אם האדם לא מבין את שאלתכם יש לנסח שוב ולבדוק כי אכן השאלה הובנה. • תתמקד ב"מה" שהאדם אומר ולא ב"איך". • מומלץ בסיום השיחה לערוך סיכום של המסרים שעלו בשיחה ולוודא הבנה הדדית. • זכרו שהאדם מבוגר ומסוגל לקבל החלטות בעצמו. 52 • במצבים מסוימים, אם האופן בו שואלים את השאלות אינה יעילה (לדוגמא שאלות כן/ לא) האדם יענה באופן שהוא חושב שצריך לענות. עלולות להיות לכך תוצאות חמורות. כדי לקבל מידע מדויק נסחו את השאלות בצורה ניטרלית, חיזרו שנית על כל שאלה בניסוח אחר כדי לאמת התשובה. • הימנע מלהניח הנחות על האדם עם המוגבלות, מלחשוב בשמו, לסיים עבורו משפטים ולזרז אותו.  אנשים על הרצף האוטיסטי נוירולוגי שמשפיע על קיום תקשורת ואינטראקציה חברתית. קיימת קשת -אוטיזם הינו מצב התפתחותי רחבה של מאפיינים ושונות גדולה בצרכים של כל אדם ובדרך בה אנשים על הרצף האוטיסטי רואים, שומעים ומרגישים את העולם. לעיתים קרובות לא ניתן לזהות כלפי חוץ כי מדובר באדם עם אוטיזם. יכולים להיות ביטויים שונים. כך למשל, אדם עם אוטיזם: • עשוי להתקשות להבין סיטואציות חברתיות וכללים חברתיים. • יכול לא לדבר או לא להגיב לשם שלו, לפניה אליו. • יכול לחזור אחרי מילים/ משפטים של מישהו אחר או של עצמו. • עשוי לדבר בכנות, שלפעמים נתפסת ע"י הסביבה כבוטות • בריחה, קיפאון, עימות.- יכול להגיב באמצעות תגובות המוכרות במצבי חרדה • יכול להיות רגיש מאוד לריח, אור מסנוור, נגיעה, רעש ועוד. • עלול להתקשות להתמודד עם שינויים או מעברים. • יכולות להופיע תגובות ותנועות גופניות שעשויות להתגבר במצבי מצוקה ולחץ, כמו נפנוף והתעסקות בידיים, התעסקות בחפצים, מישוש מרקם מסוים (למשל שיער), צעקות, התנדנדות, קפיצות. במידה וזיהית כי מדובר באדם עם אוטיזם, להלן כללי התנהגות מומלצים: • כדאי להימנע מלדרוש קשר עין מאדם עם אוטיזם. לרוב, האדם חושב ומדבר טוב יותר ללא קשר עין. • יש להימנע ממגע בלתי צפוי ולהקפיד לא להתקרב יותר מידי. חשוב לא להפתיע בנגיעה ללא הודעה מראש. • חשוב להביע סבלנות והבנה. מומלץ שלא לנסות לרסן. - אם אתם עדים להתפרצות/ התפרקות או קיפאון רצוי לתת מקום שקט להירגע. • השיחה צריכה להתנהל במקום שקט, ללא רעשים. בשיחה תקפידו לדבר בקול רגיל, להימנע מצעקות ולשדר רוגע. • חשוב ליידע את האדם מראש מה מתוכנן לעשות או מה יקרה. • דברו במשפטים קצרים וממוקדים. הימנעו משימוש בסלנג, מטפורות, הומור ואמירות ציניות. אם בכל תבהירו שלא התכוונתם ברצינות, כי אדם עם אוטיזם עשוי לקבל את הדברים כפשוטם.- זאת אמרתם • תקשורת בכתב יכולה לסייע. הציעו שימוש באמצעי תקשורת חלופית בהקלדה, כמו טלפון נייד או טאבלט, כך שהאדם יוכל גם הוא להשיב לכם בכתב אם ירצה בכך. • אם אתם צריכים לסיים את השיחה הסבירו זאת בצורה ברורה. אנשים עם אוטיזם עלולים - סיום שיחה לא לשים לב לרמזים המעידים שאתם רוצים לסיים. 2021 דו"ח מסכם פברואר53 לקריאה נוספת איך לדבר עם אדם עם אוטיזם, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים 2007 ,שירות נגיש (גם) לאנשים עם מוגבלות) המלצות להתנהגות נגישה ורגישה, ד"ר גבריאלה עילם יצירת קשר עם אדם עם מוגבלות קוגניטיבית, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים 4 נספח לטיוב הממשקים בהליך הפלילי1 הצעות שעלו בוועדת המשנה • הוצגו נתונים וטענות המתייחסים לממשק הפלילי. בנספח זה נסקור סוגיות אלו 1 במסגרת דיוני ועדת המשנה הטעונות המשך בחינה, בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בממשקים אלו בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, ובכלל זה אלה שלא השתתפו בוועדת המשנה, בהם מחלקת ייעוץ וחקיקה והפרקליטות, והגורמים הרלוונטיים מהמשרד לבטחון פנים, לרבות שירות בתי הסוהר והמשטרה. קידום חלופת הליך אזרחי על פני ההליך הפלילי הוצע לפתח כלים שיאפשרו, במקרים המתאימים, הסטה של אירועים שאדם עם מוגבלות מעורב 1 בוועדת משנה או חשוד בביצועם מטיפול במסגרת ההליך הפלילי להליך חלופי טיפולי בעניינו של אותו אדם, ככל שיימצא כי הדבר מתאים ונכון יותר בנסיבות העניין. למהלך כאמור יש חשיבות לשם מתן מענה מותאם יותר בעניינו של אדם עם מוגבלות. מהלך כאמור עשוי לסייע אף במניעת תהליכי קרמינליזציה המתרחשים כאשר אדם נכנס להליך פלילי בשל מוגבלותו ומצבו דורש מענה טיפולי, אך בהיעדר מענה טיפולי הוא מוסלל להליך פלילי שאינו רלבנטי למצבו. כן יצוין כי יש לתת את הדעת על שינויים שצריכים להיעשות במהלך החזקתו של המעורב בהליך פלילי במעצר או במאסר, על מנת להתאימם לאדם עם מוגבלות במקרה שנקבע שמוגבלות זו אין בה כדי למנוע מעצרו או מאסרו. אחד מהמודלים שניתן ללמוד ממנו הוא פרקטיקה שהתפתחה בתחנת המשטרה באשדוד - מודל תחנת אשדוד בשיתוף פעולה מוקדם עם הפסיכיאטר המחוזי ונחלה הצלחה בכל הקשור לטיפול באנשים עם מוגבלות והסטת המענה מהליכים פליליים לאפיקים טיפוליים. במסגרת מודל זה הפסיכיאטר המחוזי בנה לשוטרי תחנת אשדוד סט שאלות (לא מורכבות מדי) שמאפשרות להם "אבחון ראשוני" של האדם שעומד מולם. על בסיס המענה לשאלון פונה שוטר ייעודי בתחנה לפסיכיאטר המחוזי (בכל שעות היממה) ומקבל ממנו הוראת בדיקה אזרחית דחופה. הוצאת הוראת הבדיקה מאפשרת להפנות את האדם לבדיקה פסיכיאטרית דחופה אצל רופא מומחה, שבוחן את התנהגותו של האדם באופן המתייחס למצבו הנפשי ועל פי האבחון פועל להיטיב את מצבו הנפשי. לא אחת נמצא פתרון טיפולי ראוי, מבלי שהמתמודד נאלץ לעבור חוויית מעצר קשה שלעיתים מתגלגלת לכתב אישום ולהליך פלילי. שלב החקירה במשטרה זכויות אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות בשלב החקירה מעוגנות בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים . בחוק זה קבע המחוקק את אופן ההתאמה של חקירה משטרתית למאפייניו 2005 - עם מוגבלויות), תשס"ו הספציפיים של הנחקר או המתלונן בעבירות מסוימות. החוק כולל בתוכו הסדרים שונים הנוגעים לחקירתם במשטרה של מתמודדים עם מוגבלות והעדתם בבית המשפט. בין היתר, החוק מחייב חובת תיעוד החקירה, נוכחות מלווה בחקירה והעברת החקירה לחוקר מיוחד האמון על חקירות אנשים עם מוגבלות. בחוק הבדל משמעותי בין סל ההגנות שהוא מעניק לחשודים ומתלוננים המתמודדים עם מוגבלות שכלית, הכולל חקירה מותאמת על ידי חוקר מיוחד לבין סל ההגנות שניתנות למתמודד עם מוגבלות נפשית שלא כולל את הזכות להיחקר על ידי חוקר מיוחד המיומן בניהול חקירה כאמור. הוועדה ביקשה לשקול להרחיב את ההגנות הניתנות למתמודדים עם מוגבלויות נפשיות על פי החוק, באופן שיבטיח חקירה הוגנת ולא פוגענית. 54 ) המתייחס להבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות2019( ב69 כמו כן, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה בהליכים משפטיים, ההסדרים בחוק אינם מיושמים באופן מספק, וזאת, בין היתר בשל העדר הכשרה מספיקה והעדר מעקב ותיעוד מסודר של חקירות אלו. דו"ח המבקר מצא ליקויים בהתאמת פעולות החקירה המשטרתית לאנשים עם מוגבלות בנוגע לזיהויים, להפנייתם לחוקר מיוחד בשירות לחקירות מיוחדות שבמשרד הרווחה, לאזהרת חשוד, לפעולות חיפוש, תומכות 1 לשימוש באמצעי עזר ולהתאמת מידע המיועד לנפגעי עבירה. עדויות שנשמעו בפני ועדת המשנה בממצאי הדו"ח, ומאששות את הליקויים שעלו בו. עלו מספר הצעות לשיפור מידת והיקף היישום של חוק הליכי חקירה והעדה בחקירות 1 בדיוני ועדת משנה משטרה. כמפורט לעיל, הוועדה ממליצה כי הצעות אלו יובאו לדיון המשך בפני הגורמים הרלוונטיים: • יש לפעול לכך שהחוקרים יידעו את החשוד והמלווה שלו - יידוע החשוד והמלווה שלו אודות זכויותיו על מכלול זכויותיו עוד טרם החקירה בשפה ברורה ומונגשת לו, כולל האפשרות להיעזר במלווה במהלך החקירה והחובה שהחקירה תתועד. הוצע לבחון אפשרות להכין דף מידע מונגש ומותאם, אשר יחולק בתחנות המשטרה ויאפשר למתלוננים ולנחקרים בעלי מוגבלויות לדעת מהן הזכויות להן הם זכאים על פי חוק ולפעול למימושן. • הוצע לבחון, במקרים המתאימים ולאחר בחינת הנושא בשיתוף המשטרה, לקיים את - מקום החקירה הוצגו יתרונות 1 החקירה במקום שהותו של החשוד (בית, הוסטל, או מסגרת טיפולית). בוועדת משנה ניהול החקירה במקום שהותו של החשוד שהוא אדם עם מוגבלות, מניעת עיכובו לחקירה, איזוק שלו במקרים מסוימים ופעולות נוספות שיש בהן כדי ליצור לחץ הכרוך בהגעה לתחנת המשטרה, על יתרונות אלו להיבחן אל מול צרכי החקירה לרבות החשש משיבוש. הוצע כי במקרים המתאימים החוקר לא ילבש מדי משטרה בעת החקירה. • הוצע לבחון אפשרות להעביר - קבלת מידע רפואי/סוציאלי לפני ההחלטה אם לעצור אדם עם מוגבלות לגורמי החקירה חומרים הקשורים למצבו של האדם ולטיפול בו, לפני ההחלטה אם לחקור/לעכב/לעצור. במקרים המתאימים הוצע לשקול מתן אפשרות לחוקר להתייעץ עם בעל מקצוע מתחום הטיפול או יקבל לידיו הערכה מקצועית עדכנית, לגבי מצבו של הנחקר והאופן בו הפעלת סמכויות החקירה והמעצר עשויות להשפיע על תפקודו. • - מינוי גורם מקצועי מוסמך לקבלת החלטה על נקיטה בהליך פלילי בעניינם של נחקרים עם מוגבלויות הוצע לשקול למנות גורם מקצועי מוסמך, במשטרה או בפרקליטות, שתפקידו לבחון האם באיזון בין מידת המוגבלות לחומרת המעשה המיוחסת לאדם ומידת המסוכנות, ניתן להסתפק בהליך פוגעני פחות מהליך פלילי. לאחר קבלת המסמכים והערכה המקצועית נדרש לשקול, בהתאם לחומרת המעשה ונסיבותיו, אפשרות להסיט את המשך הטיפול להליכים טיפוליים אזרחיים. ממליצה לבחון דרך שבה יעוגן בהנחיות התביעה במסגרת שיקולי האינטרס הציבורי לטובת 1 ועדת משנה אי העמדה לדין, היות החשוד אדם עם מוגבלות, וזאת במיוחד במקרים בהם מדובר בעבירות שאינן חמורות ובהינתן הפגיעה המיוחדת הנגרמת לאוכלוסייה זו בניהול ההליך הפלילי. במסגרת זו מוצע לבחון פתרונות חלופיים להליך הפלילי בהתאם לנסיבות העניין. • כיום אין זכות למינוי סניגור מהסניגוריה הציבורית לצורך ייעוץ לפני חקירה כאשר - חובת ייצוג סניגור הנחקר אינו עצור. הוצע לבחון אפשרות להרחבת הזכאות למינוי סנגור לאדם המתמודד עם מוגבלות, גם אם אינו עצור. נוכחות סניגור במהלך החקירה היא ערובה חשובה לשמירה על מכלול זכויותיו של החשוד ולהבטיח שחקירתו תעשה בהתאם לזכויות הקבועות בחוק הליכי חקירה והעדה. כליאה של אנשים עם מוגבלות כליאה של אנשים עם מוגבלויות מעוררת שאלות אתיות ומקצועיות מורכבות ביחס להשפעת הכליאה על התפקוד של האדם עם המוגבלות וביחס לכלים שיש לו להתמודד עם התנאים החברתיים והפיזיים בכלא. עלתה הטענה שיש לצמצם את השימוש במתקני כליאה רגילים עבור עצורים ונדונים עם 1 בוועדת משנה 2021 דו"ח מסכם פברואר55 התפתחותית, וחלף זאת לפתח חלופות לכליאה או מסגרות כליאה המותאמות-מוגבלויות, בפרט מוגבלות שכלית ט לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית – 19 - א19 לאנשים עם מוגבלויות. מודל מסוג זה קבוע בסעיפים ט מסדירים היבטים מסוימים של הפעלת סמכויות המעצר והענישה 19 - א19 . סעיפים1969 – התפתחותית), תשכ"ט התפתחותית, ובתוך כך הפנייה לדרכי טיפול ולחלופות מעצר למתמודדים עם -כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וכן מעצר ומאסר במעון טיפולי נעול. החוק מספק סל מענים רחב דיו על מנת לאפשר -מוגבלות שכלית לבית המשפט לאזן בין חומרת העבירה, הצרכים הטיפוליים של הנאשם והחשש מפני פגיעה ביכולת ההשתלבות שלו בחברה. התפתחותית ולא למתמודדים עם מוגבלות - לחוק הסעד מתייחס למתמודדים עם מוגבלות שכלית91 סעיף נפשית. יש לבחון, יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים, אפשרות ליישום הסדרים הקבועים בחוק הסעד גם עבור אוכלוסיות נוספות של מתמודדים עם מוגבלויות משמעותיות. יש לבחון, במקרים המתאימים, אפשרויות להשמה מתאימה במסגרות טיפוליות ולא במתקן כליאה רגיל שאינו מתאים לצרכיהם. דו"ח מבקר המדינה מצא ליקויים גם בכל הנוגע לכליאתם של מתמודדים עם מוגבלות. המבקר מצא כי לשב"ס אין נתונים מלאים על אנשים עם מוגבלות המוחזקים במתקניו, לפי סוג מוגבלותם, וכי בשב"ס יש מחסור גדול באגפים מותאמים לגברים בגירים עם מוגבלות, ואין אגפים מותאמים לנשים ולקטינים עם מוגבלויות. בנוסף קבע המבקר כי אין מוסדות שיקום המותאמים לאסירים משוחררים עם מוגבלות, למעט מסגרת לעברייני מין עם מוגבלות שכלית. בכל הנוגע לכליאתם של מתמודדים עם מוגבלות:1 להלן הצעות שהועלו בוועדת המשנה • קיום מערכי הכשרה לכל סגל שירות בתי הסוהר, באופן שיבטיח יכולת לזהות אנשים עם - הכשרת סוהרים מוגבלויות ולהתאים את אופני העבודה ואכיפת הסדר והמשמעת ליכולותיהם. • הקמת מאגר נתונים בשב"ס של מתמודדים עם מוגבלות המוחזקים אצלו, ככלי ראשוני - הקמת מאגר נתונים לפיקוח ולהנגשה של המרחב הפיזי, החברתי והשיקומי לצרכים של אסירים אלו. • הקמת אגפים יעודיים ומותאמים למתמודדים עם מוגבלות בדגש על קטינים - הקמת אגפים מותאמים ומונגשים ונשים ולהרחיב את המאגר הקיים בכל הנוגע לבגירים. • קביעת מנגנון מקצועי מסודר לצורך בקרה של התאמת שירות בתי הסוהר לכליאה של אנשים - מנגנון בקרה עם מוגבלויות. בכלל זאת, התאמת המרחב הפיזי והתאמת שירותי הטיפול, התעסוקה והחינוך של שב"ס עבור אנשים עם מוגבלויות ודאגה להתאמה של אגפים או חדרים עבור אנשים עם מוגבלויות. 5 נספח סקירה משווה . מודלים מהעולם לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות1 ידי יחידת המידע- סקירה של הנעשה בעולם שנערכה על3 במסגרת הדיונים בנושא הובאה בפני ועדת המשנה מהסקירה המשווה 19ידי היחידה לקשרי חוץ וייעוץ מדיני במשרד המשפטים- ועל18והידע של המשרד לביטחון פנים עולה כי קיימים מספר כלים מרכזיים הנמצאים בשימוש במדינות מערביות שונות: חקיקה הקובעת התאמות לאנשים עם מוגבלויות בהיבטים שונים; מודל הפעלת צוותי התערבות לשעת משבר; הכשרות והדרכות אודות אוכלוסיית היעד ודרכי ההתמודדות עמה ושימוש בטכנולוגיות ואפליקציות ייעודיות (המסייעות לכוחות האכיפה בזיהוי ואיתור אנשים בעלי מוגבלויות בזירת האירוע, וכן טכנולוגיות המסייעות במתן התרעה לכוחות הביטחון אודות אירוע חריג המערב אנשים בעלי מוגבלויות). יצוין כי המודלים של צוותי התערבות במשבר לפי הסקירה מהווים מענה לאוכלוסיות של בריאות הנפש בעוד שהמודלים הקשורים בהכשרות ואפליקציות בעיקר נוגעות לפי הסקירה לאנשים עם אוטיזם. .)2019 (אוקטובר8 ,. סקירת התמודדות כוחות שיטור עם אירועים המערבים בעלי מוגבלות שכלית, נפשית או קוגנטיבית18 2020 . התמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות – סקירה בינ"ל משווה, יולי19 56 https://www.ada.gov/pubs/adastatute08.pdf :. ראו לשון החוק20 .U.S. Department of Justice, Civil Rights Division, Disability Rights Section, https://www.ada.gov/qanda_law.pdf .21 נספח זה יציג בחלקו הראשון מודלים של צוותי התערבות במשבר (מתוך הדו"ח המסכם של ועדת משנה ). 2 ). בחלקו השני יפרט הדו"ח תכניות הכשרה שמיושמות בעולם. (מתוך הדו"ח המסכם של ועדת משנה3 בהכללה ניתן לחלק את המודלים של צוותי התערבות לשני סוגים. מודל אחד הוא של התערבות טיפולית נקודתית כדי למנוע התדרדרות במצב (שעלולה להוביל למצוקה אישית ומשפחתית או לסיכון ולמעשים בעלי אופי פלילי). צוותי ההתערבות במשבר הם אזרחיים בעיקרם, והם פועלים בין היתר על ידי ייזום טיפול ), והגעה לביתו של האדם. מודל שני הוא צוות משולב משטרה ובריאות הנפש, ומיועד למצבים outreach( שבהם המשטרה היא הכתובת העיקרית. מטרת מודל זה היא בעיקרה לטייב את הטיפול המשטרתי ולהתאימו לצרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות. להלן יובאו דוגמאות למספר מדינות בעולם שפיתחו מודלים שונים להתמודדות עם התופעה שתוארה וחקיקה רלוונטית. . מודלים של צוותי התערבות במשבר 2 (א). ארצות הברית2 מסגרת משפטית המסגרת המשפטית המגינה על אנשים עם מוגבלויות, ובכלל זה בעת היתקלות עם כוחות אכיפה מעוגנת זהו חוק פדרלי המעניק הגנה לאנשים עם מוגבלויות, הדומה לזו Americans with Disabilities Act20-ב הניתנת ליחידים על בסיס גזע, צבע עור, מין, מוצא לאומי, גיל ודת. ההגנה האמורה מבטיחה הזדמנות שווה לאנשים עם מוגבלויות בשירותים ממשלתיים ומקומיים, במגורים ציבוריים, בתעסוקה ובתחבורה. רשויות אכיפת החוק כלולות תחת הגדרה זו כיוון שהן זרוע של הממשל, בין אם ברמה הפדרלית, המדינתית או המקומית. משרד המשפטים הפדרלי פרסם מסמך הנחיות המיועד לכוחות אכיפה, המדגים כיצד החוק נוגע ). המסמך כתוב בצורת שאלות ותשובות common sense( הישר-לעבודתם ופירט שורה של המלצות השכל ומתייחס לנושאים כגון נגישות לאנשים עם מוגבלויות בתוך תחנות המשטרה, מידת הצורך במתורגמן לשפת . 21הסימנים במעצר, בעייתיות של אנשים עם לקויות קוגניטיביות במילוי טפסי מעצר וכדומה מודלים TIC ,maeT noitnevretnI sisirC(( צוות התערבות במשבר- . ממפיס, טנסי1 מתוך הכרה בעובדה שלעתים קרובות שוטרים הם הראשונים המגיעים לשטח ונותנים מענה לאדם החווה משבר נפשי, יחידות המשטרה בממפיס משלבות באימוני השוטרים התמחות בשיתוף פעולה עם מערכות ). במסגרת ההתמחות, לומדים השוטרים על מגוון סימפטומים mental health community( בריאות הנפש של מחלות נפש ורוכשים ידע רלוונטי על אפשרויות הטיפול. כמענה לבעיה של קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות נפשית, פותח בממפיס מודל "צוות התערבות ) שהינו מודל מענה ראשוני חדשני של התערבות במשבר המבוסס על שיתוף פעולה בין CIT( "במשבר המשטרה, הקהילה, שירותי הבריאות והסנגוריה. המודל פותח לראשונה במדינה זו והופץ במדינות נוספות בעולם, על כן הוא ידוע גם כ"מודל ממפיס". מטרת המודל, בין היתר, היא להפחית סטיגמות ואת הצורך במעורבות נוספת עם מערכת המשפט הפלילית. כמו כן, הוא מספק מנגנון יעיל לפתרון בעיות בכל הנוגע לאינטראקציה בין המערכת המשפטית הפלילית לבין מערכת בריאות הנפש. מחקר שנערך ובחן את ההשפעות של הפעלת המודל, הראה כי השוטרים שעברו הכשרה נטו יותר להפנות את הפונים לקבלת טיפול נפשי. עוד הראה המחקר, כי לא הייתה ירידה בשיעור המאסרים. יצוין כי במסגרת מודל ממפיס קיימים גם צוותי התערבות במשבר המשלבים מתן מענה בהגעה לפונה והצעת טיפול ראשוני במצב המשבר ואינם מתמצים בהכשרות בלבד כפי שנרחיב בהמשך. 2021 דו"ח מסכם פברואר57 maeT sesirC eliboM retsehcoR(( . ניו יורק: צוות משברי נייד2 השירות הניתן במסגרת עבודת הצוות נועד למנוע תוצאות הרסניות כגון התאבדות, רצח, אלימות ועוד באמצעות התערבות בשלב מוקדם. הצוות מורכב מאנשי בריאות הנפש המהווים מעין "מחלקה פסיכיאטרית נודדת" ומסייע במגוון דרכים: ייצוב מצבו של המטופל, הערכת הבריאות הנפשית, יצירת קשר מהיר או יצירת קשר מחודשת עם גורמי הטיפול הרלוונטיים, מתן טיפול נפשי מגשר וכיוצא באלה. (ב) אנגליה2 מסגרת משפטית הינו המקור החקיקתי העיקרי הנוגע לאופן ההערכה, הטיפול והזכויות של אנשים עם הפרעות Mental Health Act-ה לחוק, במצב חירום כאשר אדם מאיים לפגוע בעצמו או באחרים, בסמכות המשטרה 135 נפשיות. על פי סעיף להיכנס לביתו, במקרה הצורך בכוח, ולהעביר אותו למקום בטוח לצורך הערכה על ידי איש מקצוע מתחום בריאות לחוק, כאשר אדם באותן הנסיבות נמצא 136 שעות. על פי סעיף24 הנפש. החזקת אותו אדם יכולה להיעשות עד במקום ציבורי, בסמכות המשטרה לפנות אותו לבית חולים או לתחנת המשטרה עד אשר תיעשה הערכה ע"י איש מקצוע. בשני המקרים מעודדים את השוטרים להתייעץ, במידה והדבר אפשרי, עם אנשי מקצוע מתחום בריאות .22הנפש קודם לכן גופים התחייבו לשפר את השירות 22 ), בוCrisis Care Concordat- "קונקורדט לטיפול במשבר" (ה- נחתם ה2014-ב ואת החוויה של אותם אנשים עם בעיות נפשיות. בין הגופים נמנים משרד הבריאות, משרד הפנים, בית הספר על; גישה לקבלת סיוע -לשוטרים, ארגוני הרופאים במקצועות בריאות הנפש ועוד. המסמך בנוי על סמך ארבעה מטרות טרום נקודת המשבר, גישה דחופה לטיפול בעת המשבר, איכות הטיפול בעת המשבר, והחלמה. בנוסף, הקונקורדט מספק הגדרה ברורה, עקבית ומובנת של מהי בריאות הנפש. המכללה לשוטרים מציינת כי דבר זה מסייע לשוטרים לזהות באופן ברור יותר מקרים המערבים אזרחים בעלי הפרעות נפשיות (בין אם מדובר במוקדנים, כוחות השיטור 23במקום האירוע וכדומה) ולהעניק טיפול הולם ועקבי. המסמך אף מפרט תכנית עבודה עם יעדים ומועדי ביצוע Street Triage , הרצה בפני חברי הוועדה רב פקד שון ראסל, ממשטרת אנגליה, מחוז3 במסגרת עבודת ועדת המשנה והציג מודל צוותי ההתערבות שפועל במסגרת פיילוט, שהיה חלק ממקימיו ופיתוחו. רב פקד West Midlands ,ראסל צירף להרצאתו מצגת, וכן דו"ח מחקר שסקר את עבודת מודלים השונים של צוותי ההתערבות באנגליה לרבות במחוז שלו, במשך מספר שנים. להלן נביא את תמצית הדברים. מחבר בין 2014 שהחל לפעול בשנתStreet Triage24 , פיילוטCrisis Intervention Team בדומה למודל ממפיס מספר גורמי אכיפה ובריאות הנפש, וכלל מאפשר מענים שונים בהתאם למודל: א. רכבים יעודים המתופעלים על ידי המשטרה, אחים, גורמים מוסמכים מבריאות הנפש ופרמדיקים שעונים לקריאות. ב. חדר בקרה מאויש באחיות ובגורמים מוסמכים בבריאות הנפש בעלי גישה לתיקים רפואיים אשר מסייעים ומייעצים לשוטרים. שעות ביממה, כל ימות השבוע, אשר מתופעל על ידי אחיות מומחיות בתחום בריאות הנפש. 24 ג. קו הפועל לחוק בריאות הנפש (אשר כאמור, מעניק 136 הפיילוט נוסד בעיקר על מנת להימנע, ככל שניתן, משימוש בסעיף סמכות למשטרה לפנות אדם הנמצא במרחב הציבורי המאיים לפגוע בעצמו או אחרים לבית החולים או לתחנת ידי איש מקצוע), וכדי להימנע ממשמורת של המשטרה על אותם -המשטרה עד אשר תתבצע הערכה של מצבו על .http://www.legislation.gov.uk/ukpga/1983/20/contents :. הפנייה לחוק במלואו22 https://www.crisiscareconcordat.org.uk/wp-content/uploads/2014/04/36353_Mental_Health_Crisis_accessible.pdf .23 ./https://www.crisiscareconcordat.org.uk : לאתר היוזמה . מיון ראשוני (קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם) הנערך במקום האירוע.24 58 אזרחים הנזקקים לטיפול מקצועי. מטרת התכנית הייתה לשפר את תוצאות המפגש של אזרחים המתמודדים עם בעיות מתחום בריאות הנפש עם שירותי החירום – מפגש הנוצר עקב היותם קורבנות לפשע, עקב החמרת מצבם הנפשי, או עקב שימוש לרעה בסמים, ומפגש הנוצר עקב היותם חשודים בביצוע עבירה. עקרונות חשובים עליהם נשענת התכנית הינם שיתוף פעולה והעברת מידע בין הגורמים המעורבים (דהיינו – גורמי ידי שירותי החירום במצבי -האכיפה ומשרד הבריאות), וזאת במטרה להבטיח כי ההחלטות המתקבלות על המשבר יענו על צרכיהם של האזרחים הזקוקים להם. התוכנית מומנה בחלקה הגדול על ידי הרשויות המקומיות אך משרד הבריאות האנגלי סיפק מימון נוסף של תכניות 25 חודשים12 פיילוטים של התוכנית במקומות נוספים – שהופעלו כל אחד למשך9- מיליון פאונד ל2 .ידי כוחות המשטרה המקומיים, ששיתפו פעולה עם גורמים ממשרד הבריאות והרווחה-הפיילוט נוהלו על תשעת האזורים שבהם הועבר הפיילוט נבחרו על בסיס מספר משתנים, כגון פריסה גאוגרפית, סוג האוכלוסייה, לחוק בריאות הנפש. אף שכלל הפיילוטים 136 ומספר המקרים בהם נאלצה המשטרה להשתמש בסעיף היו מחויבים לאותם עקרונות ליבה המפורטים לעיל, כל פיילוט פעל על בסיס מודל הפעלה שונה, שהותאם לנסיבות האזור בו נערך. יחד עם זאת, ניתן להבחין כי מרבית המודלים התבססו על שעות פעילות במהלך הערב – זמן בו שירותי בריאות הנפש נוטים להיות פחות נגישים, והצורך בצוותי התערבות גובר. שסיכם את 2016 להלן יפורטו נתונים אודות הפיילוטים השונים ותוצאותיהם, המבוססים על דו"ח משנת .26פעולתם 27The West Midlands Police Street Triage scheme .1 המחוז שבו פעל מר שון ראסל. עלה מהרצאתו כי המודל שינה לחלוטין את התמודדות המשטרה ומערך בריאות הנפש ביחס למצבי משבר של אנשים עם מוגבלות נפשית. ברקע להקמת המודל, המשטרה הבחינה אחוז מקריאות למשטרה היו קשורות באנשים עם מוגבלות נפשית. באותה העת נשמעה ביקורת 20-ש מצד הציבור, בטענה שקיימת מגמת קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות נפשית, וככלל ביקורת על טיפול הייתה דאגה ממספר הגובר של מעצרים -משטרתי לא מותאם ביחס לאנשים עם מוגבלות נפשית. בפרט של אנשים עם מוגבלות נפשית, והיו אף מקרים טראגיים של התאבדויות של אנשים עם מוגבלות בהמשך להתערבות משטרה. חברי הצוות כללו ארבע אחיות מתחום בריאות הנפש, שלושה פרמדיקים ושישה שוטרים, שעברו הכשרה של שבעה ימים כיצד להתמודד עם אזרחים החווים משבר נפשי והוצבו בתחנת המשטרה המחוזית. השוטרים נמצאים באופן אורגני כחלק מהצוות, אך דואגים לכך שהם יפעלו ברוטציה וכל חצי שנה יחזרו לעבוד בעשייה המשטרתית הרגילה, במטרה שלא יאבדו את כישוריהם כשוטרים. בעניין זה הודגש כי יש חשיבות שכל חבר צוות יתרום מתחום אחריותו ולא יהיה טשטוש בין התפקידים. חברי הצוות קיבלו קריאות ממוקד משטרתי ומוקד שירותי הצלה. בפועל, שוטר סיור שמקבל את הקריאה היה מגיע לאירוע והצוות סיפק לו מידע נדרש על אותו אדם, לצורך בניית תמונה רחבה. חברי הצוות היו דקות לאחר מכן. לפיכך, היה חשוב במקביל שגם לשוטר הראשון 10-40 מגיעים תוך פרק זמן ממוצע של שמגיע יקבל הכשרה מותאמת, במסגרתה בין היתר מונחה להוביל את האדם עם המוגבלות למקום בטוח, עד הגעת הצוות. כתלות באיזה מצב האדם מצוי, חברי הצוות היו מחליטים, מי יהיה בקדמת הממשק במקרים בהם היה ידוע שלאותו אדם יש רתיעה משוטרים אז השוטרים היו נשארים ברקע -הראשוני. כך ואנשי הטיפול היו מופיעים בקדמה, וכן ההפך, אם למשל לאדם הייתה רתיעה מאנשי הטיפול (למשל בשל אשפוזים קודמים). https://www.cleveland.pcc.police.uk/Document-Library/Decisions/Made-By-the-PCC/Ref-33---2013---Report--Cleveland-Mental-Health- .25 . Street-Triage-Pilot.pdf .https://s16878.pcdn.co/wp-content/uploads/2016/09/Street-Triage-Evaluation-Final-Report.pdf .26 . המחוז שבו פועל רב פקד ראסל27 2021 דו"ח מסכם פברואר59 כאשר חברי הצוות הוזעקו – הגיעו למקום שוטר אחד, אחות אחת ופרמדיק. לחברי הצוות הייתה מכונית שיועדה להם (אמבולנס עם אורות כחולים), שהייתה זמינה במשך כל שעות הפעילות שלהם – שבעה ימים בשבוע, מהשעה עשר בבוקר ועד שתיים בלילה והוצבו פיזית בתחנות המשטרה. השוטרים בצוות עבדו במסגרת סמכויותיהם בחוק למשל בהעברת האדם לאשפוז או מעצר במידת הצורך. מטרת נוכחותם של הפרמדיקים הייתה להפחית את כמות המקרים בהם מופנה האזרח לחדר המיון של בית החולים שלא לצורך, ולהענקת טיפול רפואי במקום במידת הצורך. לאחות החברה בצוות היו שלושה תפקידים עיקריים – לערוך הערכה פרונטלית במקום האירוע אודות מצבו הנפשי של האדם, ליצור צינור לשיתוף מידע בין הגורמים הרלוונטיים, לוודא כי במידת הצורך האדם יופנה למסלולים חלופיים, ולספק לאדם הזקוק לטיפול חמלה ואכפתיות. לבסוף, כל חברי הצוות עשו הערכה משותפת והחליטו על אסטרטגיה משותפת לגבי המשך הטיפול. ככל שלא הייתה הסכמה, למשל אם חבר הצוות אחד סבר שצריך אשפוז, אחד סבר שיש לעצור את האדם ואילו אחר חשב שהקהילה תוכל לתת מענה, בחרו באפשרות הפחות פוגענית, בכל מקרה לא היו מסיימים את הטיפול ללא הסכמה רחבה. בנוסף, בוצעו הליכי ביקורת מאנשי מקצוע בכירים על הליך קבלת ההחלטות. מסקירת פעילותם של צוותי ההתערבות עולה, כי רוב ההתערבות הייתה בבית האדם עם המוגבלות ולכן היו צריכים צו שופט להיכנס או לעשות כן בהסכמה. גילו שאנשים היו מרוצים מהשירות שניתן והזמינו אותם לביתם בהסכמה. מטרת הצוות הייתה שהאדם יופנה לטיפול המתאים ולדאוג שהמערכת תעניק לו את השירותים המותאמים. הצוות פעל באופן יזום לקבלת הטיפול תוך פנייה לאנשי המקצוע הרלוונטיים, ליוו את האדם עד שקיבל את הטיפול האמור והמשך ליווי גם לאחר סיום האירוע. המודל נשא פירות רבים. אחד היתרונות של המודל ביצירת שיתופי פעולה בין המערכות הממשלתיות, הטמעת גישה נכונה והוליסטית, חיזוק קשרים עם הקהילה, הפחתת אמצעי הכפייה והטבה עם האדם עם המוגבלות. המודל אומץ ברמה הלאומית והתוכנית ממשיכה עד היום. מלבד הפעלת צוותי התערבות ובעקבות פעילותם, בכל תחנת משטרה יש אחיות שתומכות באנשים שנמצאים בהליך הפלילי, ומוצעים הליכים טיפוליים שפועלים לצד המערכת המשפטית. צוותי ההתערבות, מסייעים לאנשים לאחר שחרור ממאסר, לרבות, בשיקום ושילוב בקהילה, וזאת לטווח הקצר לאחר שהם משתחררים. The BTP Street Triage scheme .2 ראשית יצוין, כי פיילוט זה הופעל בשטח גאוגרפי גדול יחסית, ולפיכך – הוא נועד לתת מענה עבור אוכלוסייה גדולה יותר ביחס לפיילוטים אחרים. חברי צוות הפיילוט כללו ארבע אחיות ממשרד הבריאות והרווחה, שלושה אזרחים ) ושוטר אחד. המודל שנמצא מתאים ביותר לפיילוט היה הפעלת חדר BTP (British Transport Police -העובדים ב בקרה של מתן שירות, הכולל ייעוץ טלפוני ומעקב. בחדר הבקרה שפעל בכל ימות השבוע, מהשעה תשע בבוקר ועד תשע בערב, ישבו האחיות, והשוטר אשר נתנו ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח – ייעוץ אשר התבסס לא אחת על מידע אודות האזרח, לרבות מידע אודות ההיסטוריה שלו במערכת בריאות הנפש. לאחר מתן הייעוץ, האחיות היו מבצעות שיחות מעקב עם האזרח כדי לבדוק את מצבו, ועם משפחתו וקרוביו. בנוסף, האחיות הפנו את האזרחים למגוון שירותים קיימים בקהילה, לרבות ארגוני צדקה מקומיים של בריאות הנפש, להמשך טיפול. The Devon and Cornwall Police Street Triage scheme .3 המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל בו צוות אחיות מתחום בריאות הנפש ישבו בשני מוקדי בקרה הפרוסים באזורים שונים, ונתנו ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח. מוקדי הבקרה פעלו בכל ימות השבוע – בימים שני עד שישי מהשעות תשע בבוקר ועד חמש אחרי הצהרים, ובימים חמישי עד ראשון מהשעה שמונה בערב ועד שש בבוקר. בשונה מהמודל הקודם, האחיות הגיעו להעניק טיפול במקום במקרים בהם התעורר צורך לכך, באזורים מסוימים בלבד. The Derbyshire Police Street Triage scheme .4 חברי הצוות כללו שלושה שוטרים ושלוש אחיות מתחום בריאות הנפש (שבע אחיות מונו לחברות הצוות, ופעלו במשמרות), שעברו הכשרה מתאימה להתמודדות עם אזרחים החווים משבר נפשי. בחלק מהאזורים, המודל התבסס על מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח, ובאזורים שונים, המודל התבסס על הערכה פרונטלית של מצבו של 60 ידי האחיות, לצד מתן ייעוץ טלפוני. חברי הצוות היו מוזעקים להענקת טיפול במקום, במקרים-האזרח על בהם השוטרים בשטח חשבו שיש צורך בכך. שעות הפעילות של הפיילוט היו מארבע אחר הצהרים ועד חצות, במשך כל ימות השבוע. The MPS Street Triage scheme .5 שעות24 ,ידי אחיות-המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על ביממה במשך כל ימות השבוע. במקרים בהם התעורר צורך לכך, האחיות היו מגיעות לשטח ומבצעות הערכת מצב של האזרח החווה משבר נפשי. חברי הצוות כללו ארבע אחיות בעלות ניסיון קודם במתן טיפול ביתי (המתמחים בזיהוי ומתן שירות לאנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית) או אנשים 28L&D למטופלים, צוותי ממערכת המשפט הפלילית. הצוות ערך מפגשים שבועיים עם השוטרים המקומיים כדי לבנות את מערכת היחסים ביניהם ולפתור בעיות קונקרטיות שעלו. The North Yorkshire Police Street Triage scheme .6 , ימים בשבוע7 ,ידי אחיות-המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על בין השעות שלוש אחר הצהרים ועד אחת בלילה. הצוות כלל אחיות בלבד, ללא שוטרים. האחיות ישבו במשרד שהוקצה להם בתוך בית חולים, ובמקרה הצורך, היו מגיעות לשטח למתן טיפול. לאחיות נגישות מלאה למידע אודות ההיסטוריה הרפואית של האזרח, אך נמנעה מהן הגישה לרישומי המשטרה. יחד עם זאת, המשטרה אישרה את גישת הצוות, במידת הצורך, לרישומיה. בדומה למודל הקודם, גם במודל זה הצוות ערך מפגשים שבועיים עם השוטרים המקומיים כדי לתחזק את שיתוף הפעולה ביניהם ולפתור בעיות קונקרטיות שעלו. The Sussex Police Street Triage scheme .7 חברי הצוות כללו שוטר ואחות, שתפקידם היה להגיב לקריאות מהמשטרה ומהציבור אודות אזרח החווה משבר נפשי. הצוות פעל חמישה ימים בשבוע – בימים רביעי עד ראשון בין השעות ארבע וחצי אחר הצהרים ועד השעה חצות, ובימים שבת עד ראשון מהשעה תשע בבוקר ועד ארבע אחר הצהרים. חברי הצוות ישבו בתחנת משטרה מקומית, וכאשר הוזעקו לאירוע מסוים, עשו את דרכם ברכב שאינו מסומן כרכב משטרה, על מנת שלא לעורר את התנגדותם של האזרחים הזקוקים לטיפול או להרתיע אותם. יצוין כי במקרים בהם התעורר חשש מיידי לחייו של האדם, הופנה הפונה למשטרה, שלקחה אחריות על טיפול באירוע עד שצוות ההתערבות היה מגיע לשטח. The Thames Valley Police Street Triage scheme .8 חברי הצוות כללו שוטר ואחות, שתפקידם היה להגיב לקריאות מהמשטרה ומהציבור אודות אזרח החווה משבר נפשי. הצוות פעל שבעה ימים בשבוע, בין השעות שש אחר הצהרים ועד שתיים בלילה. במקרים בהם נדרשה הערכה פרונטלית אודות מצבו של האזרח, הוזעקה האחות החברה בצוות, שהייתה אמורה 24 דקות. בנוסף לפעולת הצוות, פעל מוקד של מתן ייעוץ לשוטרים במשך45 להגיע למקום האירוע תוך שנועד לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה להתמודדות עם האזרח במשבר.- שעות ביממה ובכל ימות השבוע The West Yorkshire Police Street Triage scheme .9 חברי הצוות כללו מומחה מבריאות הנפש (אחות או גורם מוסמך אחר) ועובד נוסף ממשרד הבריאות, ללא ידי חברי הצוות, -שוטרים. המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על שפעלו שבעה ימים בשבוע – מהשעה שלוש אחר הצהרים ועד אחת בלילה. חברי הצוות ישבו במקום שיועד להם, ובמקרים שהתעורר צורך לכך – הוזעקו לשטח על מנת לבצע הערכה פרונטלית של מצבו של , וכאשר 18 דקות. פעילות הצוות נועדה לתת מענה לאוכלוסייה מעל גיל45 האזרח – ועליהם היה להגיע תוך ידי - שנים, הוא הופנה להמשך טיפול על18-הגיעה קריאה אודות אדם החווה משבר נפשי שגילו מתחת ל גורמי הבריאות המתמחים בטיפול בנוער. .Liaison and Diversion .28 2021 דו"ח מסכם פברואר61 במסגרת הפעלת הפיילוטים, שונו חלק מהמודלים – כך שלעיתים התארכו שעות העבודה של חברי הצוות, ולעיתים .29התפרסה פעולתם על שטח המכיל אוכלוסייה רבה יותר בבחינת תוצאות הפיילוטים, התגלו מספר נתונים מעניינים: לחוק 136 ראשית, מתוצאות הפיילוטים עולה כי ככלל, שיעור המקרים בהם נאלצה המשטרה להשתמש בסעיף בהשוואה לאותה מסגרת הזמן בשנים קודמת.11.8%-בריאות הנפש במסגרת הפעלתם ירד ב ידי אחות בשטח, וברוב המקרים ניתן היה להסתפק -שנית, במרבית הפיילוטים לא נדרש צורך להערכה פרונטלית על במתן ייעוץ טלפוני לשוטרים הנמצאים במקום האירוע. שלישית, במרבית המקרים בהם הוזעקו צוותי ההתערבות למקום, האירוע עצמו התרחש בתוך שטח פרטי – מקום בו הסמכויות הנתונות לצוות היו פחות ברורות. על בסיס נתונים אלו ואחרים, נרשמו מספר מאפיינים של המודלים להפעלת צוותי התערבות, אותם ראוי לאמץ בבניית המודל האידאלי ובדרך יישומו: • ידי גורמים בכירים מתחומים שונים לצורך הבטחת שיתופי פעולה בשטח; -תכלול המודל על • הליך קבוע וסדיר לבחינת הסדרי עבודה משותפים של הגורמים השונים; • בהירות לגבי האוכלוסייה לה הצוות אמור לתת מענה; • מתן מידע למטופלים אודות מסלולי פנייה אפשריים לטיפול – בין אם בשעת המשבר ובין אם בסיומו; תכניות הכשרה משותפות לכלל הצוות המעורב במודל; • פתיחת ערוץ לשיתוף פעולה הדוק בין המשטרה וגורמי הבריאות (בין אם באמצעות פתיחת חדר בקרה בו ישבו הנציגים, ובין אם באמצעות קו טלפון ייעודי לפניות הדדיות); • הפעלת הצוותים במשך כל ימות השבוע בכל שעות היממה; • תיעוד פעולות צוותי ההתערבות באופן שיאפשר לצוותים ללמוד אודות דרכי הפעולה המתאימות לכל אירוע, ופיתוח פרוטוקולים מוסכמים ומסודרים אודות העברת מידע באופן אפקטיבי בין הגורמים (בדגש על מידע רפואי), אודות מסגרת הזמן בו יינתן הייעוץ הטלפוני לגורמים בשטח, ואודות האינטגרציה בין צוותי ההתערבות לבין שירותים אחרים בקהילה. בנוסף, נרשמו מספר מאפיינים נוספים אותם ראוי לקחת בחשבון בבניית המודל, תוך התאמתו אליהם: • מספר חברי האוכלוסייה באזור בו יופעל המודל המוכרים למערכות בריאות הנפש ונזקקים לשירותן; • היכולת של שירותי הבריאות והרווחה המקומיים לתת מענה לחברי האוכלוסייה החווים משבר נפשי; • ידי צוותי ההתערבות יאלץ להינתן בשטח פרטי (באופן אשר מצריך שינוי חקיקה -האפשרות שהשירות המבוקש על .30מתאים), ומידת ההיתכנות לכך שצוותי ההתערבות יופעלו במשך כל ימות השבוע לאורך כל שעות היממה (ג) אוסטרליה2 מסגרת משפטית חוקים הנוגעים לבריאות הנפש והמחויבות הממשלתית כפועל יוצא מהם נחקקים ברמה המדינתית, כאשר לכל .31מדינה חוקים ותקנות משלה https://s16878.pcdn.co/wp-content/uploads/2016/09/Street-Triage-Evaluation- 3.2 . להרחבה על שינויי המודלים תוך כדי הפעלת הפיילוט, ראו פרק29 Final-Report.pdf ,. להרחבה אודות הפיילוטים השונים, תוצאותיהם והמסקנות שהוסקו בעקבות הפעלתם30 .https://s16878.pcdn.co/wp-content/uploads/2016/09/Street-Triage-Evaluation-Final-Report.pdf 78-70 ' ראו עמ .https://www1.health.gov.au/internet/main/publishing.nsf/content/E39137B3C170F93ECA257CBC007 FC8C/$File/rights2.pdf .31 62 )NSWPF Mental Health Intervention Team (MHIT – סאות' וויילס-. ניו1 ) זיהו את הבעיה של התמודדות כוחות האכיפה במצבי משבר נפשייםNew South Wales (NSW-במשטרת כבר לפני למעלה מעשור, ופועלים במספר מישורים. מישור ראשון הוא מישור ההכשרות. כיום, כל שוטר חדש מחויב לעבור הכשרה בת יום אחד במסגרת ההכשרה הכללית בבית הספר לשוטרים. הקצינים המשלימים את התוכנית הזו מוסמכים כקציני התערבות ברור על המדים מעל שמותיהם. חשוב לציין כי ההכשרות ממומנות על MHIT32 בבריאות הנפש ועונדים תג סאות' וויילס.-ידי ועדת הבריאות של מדינת ניו מישור שני, הרלוונטי לענייננו, הוא מישור צוותי ההתערבות – הוקמה יחידה של צוותי התערבות במשבר, הכוללים מפקד, מנהל פרויקט ורופא מתחום בריאות הנפש. היחידה אחראית על עיצוב מדיניות, אסטרטגיה ופיתוח אימונים וטקטיקות מבצעיות של המשטרה בכל הנוגע לבריאות הנפש. מישור שלישי, הוא קיום שיתוף פעולה עם גורמי בריאות הנפש והרווחה. אחד הדגשים במשטרה הוא הובלתם של עצורים מהשטח למוסד בריאותי באמבולנס ולא במכונית משטרתית – זאת מתוך ההכרה ששימוש בכלי .33רכב משטרתיים למטרה זו רק מוסיפים לסטיגמה סביב בריאות הנפש מיליון דולר אוסטרלים על מנת לצרף מומחים $6 סאות' וויילס על השקעה של- הודיעה ממשלת ניו2020 ביוני לבריאות הנפש כחלק מצוות תחנות המשטרה העונים לקריאות בנושא ייעודי זה. השקעה זו מגיעה לאחר דקות בממוצע בטיפול במקרים אלו, כתוצאה מהימצאותם של 45 פיילוט מוצלח שתוצאותיו חסכון של .34המומחים בשטח יחד עם השוטרים )WA) - Police Force Mental Health Co-Response (MHCR( מערב אוסטרליה כוח המשטרה של מדינת מערב אוסטרליה השיק פיילוט בשיתוף עם ועדת בריאות הנפש של 2016 בשנת מערב אוסטרליה ומשרד הבריאות של המדינה. הפיילוט הינו חלק מתוכנית רחבה של הממשלה במדינה , במטרה לייעל את ההתמודדות של המערכת 2025 וצפויה להימשך עד שנת2015 שנכנסה לתוקף בשנת הציבורית עם אנשים בעלי הפרעות נפשיות. הפיילוט ארך כשנתיים וכלל שילוב של אנשי מקצוע מתחום רפואת הנפש במהלך כל אחד משלבי התגובה של המשטרה למקרים המערבים אנשים עם בעיות נפשיות: מוקד המשטרה – אנשי מקצוע בתחנה עצמה; המפגש בזירה – הוקמו שני צוותים יעודים לליווי השוטרים בזירה; המעצר וניהול הרישום – נוכחות אנשי מקצוע במהלך התהליך. ימים בשבוע, כאשר המטרה של אנשי 6 במשך22:00-14:00 הצוותים המשותפים עבדו במשמרות בין המקצוע הייתה לסייע לשוטרים בהתמודדות עם מצבים שונים באמצעות העברת מידע על ההיסטוריה של .35הנאשם, הנטייה שלו לאלימות ואנשי קשר ממשפחתו, במידת הצורך ) ד הולנד2( )Psycho Lance( אמסטרדם – אמבולנס פסיכיאטרי פרויקט האמבולנס הפסיכיאטרי נעשה בשיתוף פעולה עם העירייה, צוותי החירום של אמסטרדם והמשטרה. האמבולנס מיועד להסיע את המטופלים והצוותים המטפלים בהם, בצורה בטוחה יותר ומותאמת לצרכים .Mental Health Intervention Team .32 .https://www.police.nsw.gov.au/safety_and_prevention/your_community/mental_health .33 .https://www.smh.com.au/politics/nsw/mental-health-nurses-to-be-based-at-police-stations-20200609-p550yf.html .34 https://www.parliament.wa.gov.au/publications/tabledpapers.nsf/displaypaper/4011830c6f17958a776124a04825830d0003e135/$file/tp-1830.pdf .35 2021 דו"ח מסכם פברואר63 (הקמת הפרויקט) המטופלים הפסיכיאטריים הוסעו2014 הספציפיים של קבוצת המטופלים הזאת. עד אפריל לתחנות משטרה ומהן, מאזורים ציבוריים ומבתי המטופלים למרפאות בריאות הנפש ע"י ניידות משטרה. הממונה על פיקוח שירותי הבריאות קבע כי מצב זה אינו רצוי, ושלאנשים אלו יש הזכות לקבלת טיפול הולם. האמבולנס נסיעות בממוצע כל 450-הפסיכיאטרי מאויש ע"י אחות פסיכיאטרית ונהג האמבולנס. כיום האמבולנס מבצע כ . 36חודש, דבר המעיד על נחיצותו באופן כללי, ההכשרות שעוברים כוחות האכיפה כוללות התמודדות עם אנשים "מבולבלים" (כלשונם), בין אם מדובר על השפעת סמים או אלכוהול ובין אם כתוצאה מהפרעה נפשית. במקרה כזה האסטרטגיה היא לחתור למגע עם האדם, ובמידה ואין יכולת הם מונחים לפנות לקבלת סיוע מהגופים המתמחים בנושא כגון עובדים סוציאליים, מומחים לבריאות הנפש אשר מגיעים למקום האירוע. במידה והאדם אינו משתף פעולה ומתנהג בתוקפנות, לשוטרים .37סמכות להשתמש בכח סביר להשתלטות על הסיטואציה (ה) סקוטלנד2 Street Triage . גלאזגו1 : מישורים2-) שבעיר. הפיילוט פעל בGovan( משטרת גלאזגו ערכה תוכנית פיילוט בשכונה גובאן • שוטרים שעברו הכשרה מיוחדת הצטרפו לפרמדיק באירועים בהם מעורב אדם שנמצא במצב משבר. מרכיב זה ) של גלזגו רבתי.NHS( של הפיילוט פעל בשיתוף פעולה עם שירותי האמבולנס הסקוטי ושירותי בריאות הנפש • צוות של אחיות מוסמכות לבריאות הנפש שסיפקו מידע והערכה לקצין ולפרמדיק מתוך חדר בקרה. הייעוץ תופעל באמצעות קו טלפוני ייעודי, באמצעותו אותו אדם יכול היה לקיים התייעצות טלפונית עם גורם מוסמך בבריאות הנפש. הקו נועד לספק גישה מהירה ויעילה לטיפול הנדרש ולהשתדל להימנע ככל שניתן ממעצר מיותר. • .38)18:00-04:00 שני, בין השעות-התוכנית פעלה בזמנים שזוהו כבעיתיים ביותר (ימי שישי . מודלים להכשרה בעולם3 מוגבלות נפשית | מודל ממפיס, ארה"ב לפי מודל זה , המתייחס לקהילת מתמודדי הנפש, המענה הראשוני של התערבות במשבר מבוסס על שיתוף פעולה Crisis Intervention – בין המשטרה, הקהילה ושירותי הבריאות. ניתנת הכשרה מיוחדת לצוות התערבות במשבר שאנשיו בעלי הכשרה 24/7 ). זהו צוות של אנשי בריאות הנפש (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכו') זמין וכונןTeam (CIT ומיומנות ספציפית לטיפול במצבים מתדרדרים. בעת הצורך הצוות כולל גם שוטר (למשל, כונן בתחנה) שעבר הכשרה לנהל מצבים משבריים על רקע נפשי. צוות ההתערבות המשברי מגיע לזירה ומחליט מהי דרך הפעולה הנדרשת: טיפול והרגעה בבית; הפנייה לטיפול אמבולטורי בהסכמה; ובמקרים חריגים הפנייה לאשפוז כפוי או להמשך טיפול משטרתי. • מטרת על: רתימת כוחות המשטרה למערך תמיכה וסיוע במפגש עם מתמודדי נפש. • מטרות משנה: סיכול אפשרות של סכנה מידית הנשקפת למתמודדי הנפש או לשוטרים ולסביבה, צמצום היקף הנפגעים בעת משבר במפגש בלתי אמצעי, נטרול מצבים טעונים וחיכוכים, בניית יחסי אמון בין שוטרים למתמודדים. • אוכלוסיית יעד: כוחות המשטרה. • חיבור תיאוריה לפרקטיקה: ההכשרה נבנתה מתוך הכרה בעובדה שלעתים קרובות שוטרים הם הראשונים המגיעים לשטח ונותנים מענה לאדם החווה משבר נפשי. הוצאה אל הפועל של תכנית הכשרה המתמקדת בשילוב כוחות המשטרה במערך תמיכה קהילתי המסייע למתמודדים. המגמה היא להסית כל אירוע משברי https://www.ambulancezorg.nl/themas/kwaliteit-van-zorg/ketensamenwerking/passende-zorg-voor-personen-met-verward-gedrag/ .36 psycholance-in-amsterdam 30.06.2020 מומחה להכשרת ואימון שוטרים- Jan Hondorp . המידע התקבל בהתייעצות עם גורם מומחה ברשויות בהולנד, מר37 https://www.scotland.police.uk/whats-happening/news/2018/september/mental-health-street-triage-pilot-launched-govan .38 64 שעשוי להסתיים במעצר, כליאה, תגובה אלימה, בין שהיא עצמית ובין שהיא מכוונת כלפי הסביבה, לקבלת סיוע במסגרת הדיור של האדם, או במסגרת טיפולית בהתאם למצב. יחידות המשטרה בממפיס משלבות ).mental health community( באימוני השוטרים התמחות בשיתוף פעולה עם מערכות בריאות הנפש ביישום מודל ממפיס באקרון אוהיו שוטרים בעיר עברו הכשרה שכללה מבוא לבריאות הנפש ומחלות נפשיות, סקירה אינטנסיבית של מערכת בריאות הנפש המקומית ונקודות הגישה אליה. הקצינים ביקרו במחלקות פסיכיאטריות וסיירו בשטח עם עובדי קהילה )Mental Health Intervention Team (MHIT :, אוסטרליהMHIT מוגבלות נפשית | מודל קיום קורסי הכשרה במסגרת ההכשרה הכללית בבית הספר לשוטרים, והקמה של יחידת צוותי התערבות לזמן משבר, הכוללים מפקד מנהל פרויקט ורופא מתחום בריאות הנפש. • תכני ההכשרה: אסטרטגיות להתמודדות בעת מפגש עם מתמודדי נפש. • ימים. 4 :משך תכנית ההכשרה • קציני משטרה.2600 - : יותר מ2020 סה"כ עברו את ההכשרה נכון ליולי • על המדים.MHIT אמצעי לזיהוי המוסמכים בשטח: קציני שיטור מוסמכים עונדים תג • מימון ההכשרות: על ידי מועצת הבריאות של מדינת ניו סאות' וויילס. מוגבלות נפשית | משטרת ברלין, גרמניה השוטרים עוברים מספר קורסים כחלק מההכשרה הבסיסית, לגבי מפגש עם אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. תכני ההכשרה ומתודה: • חלק תיאורטי: למידה על סוגי המוגבלויות והתנהגות. • חלק יישומי: סימולציה של התדרדרות והחמרה של מצבים בהם מצויים אנשים עם מוגבלות נפשית. במהלך הסימולציה השוטרים מתרגלים את השיטות באמצעות משחק תפקידים. ישנם קורסים נוספים המוצעים כחלק מלימוד מתקדם יותר. למשל קורס ייעודי להתמודדות עם אנשים ימים ומועבר על ידי צוות של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים4 עם מוגבלות. קורס זה מתקיים במשך ומאמנים התנהגותיים. מוגבלות נפשית | הז'נדרמריה, צרפת הז'נדרמריה הצרפתית (אחד משני כוחות המשטרה הלאומיים בצרפת) אחראית לאכיפת החוק בערים הקטנות, באזורי הכפר והפרוורים. • מאנשי הז'נדרמריה הלאומית. הדרכה בת שעתיים אודות 72% משך והיקף התכנית: את התכנית עברו מוגבלות נפשית, להעלאת המודעות. • תכני ההכשרה ומתודה: ההדרכה כללה את הגדרת המוגבלות, דוגמאות לביטוייה, התנהגות נכונה במפגש וכן הזוויות המשפטיות. Cops Autism Response :מינסוטה, ארה"ב-אנשים על הספקטרום האוטיסטי | סנט פול Education CARE ,התוכנית שמה דגש על בניית מערכת יחסים בין כוחות הביטחון לבין אנשים עם אוטיזם ובני משפחותיהם בשני מצבים: 2021 דו"ח מסכם פברואר65 לפני שמתרחשות התקריות: הכשרה של צוות שיטור המוכשר לטפל באנשים עם אוטיזם, שאליהם מופנות הקריאות לטיפול במקרים מסוג זה. וכן קיום מפגשי מידע אודות נהלי המשטרה עבור הקהילה. לאחר התקריות: יצירת קשר וקיום מפגשים עם אוטיסטים ובני משפחותיהם אשר היו מעורבים בתקריות עם המשטרה לצורך הגברת האמון בכוחות האכיפה. המספקת מעין תעודה רפואית Vitals אפליקציה בשם2018 בנוסף לתכנית, משטרת סנט פול הכניסה לשימוש בשנת מזהה של אדם עם מוגבלות עבור המשטרה הנמצאת עמו במגע. בהרשמה לאפליקציה ניתן להעלות מידע הכולל אבחנה רפואית של אותו אדם, תרופות בשימוש, פרטי קשר של המטפל ודרכי הרגעה אפקטיביים. האפליקציה מיועדת לאנשים עם "מוגבלות בלתי נראית" מתוך הבנה שהם אינם תמיד יכולים לתקשר ביעילות במצבים קשים ועלולים להתנהג בפומבי בצורה שיכולה להיראות כיוצאת דופן ולעורר חשד אצל כוחות הביטחון. המידע אמור לסייע לשוטרים להבין את ההקשר להתנהגות זו וכיצד לטפל בה על הצד הטוב ביותר. מוגבלות שמיעה | ברזיל קורס הכשרה להתמודדות עם מצבים בהם מעורב אדם עם לקות שמיעה. ) אחראי להכשרת השוטרים. הכשרות אלו CPP – Centro de Politicas Publicas ( גוף המדיניות הציבורית במשטרה כוללות חלק תיאורטי ומעשי, תוך עיסוק באנשים עם מוגבלות ולקויות שונות, לרבות לקויות שמיעה. קורסים אלו ). 2020 , ומתקיימים מאז ברצף, כשהאחרון שבהם נערך ערב התפרצות הקורונה בברזיל (במרץ2017 החלו בשנת מטרת הקורס: "להקנות מיומנויות לכוחות הביטחון במפגש עם חרשים (עיכוב, תשאול, מעצר) באופן התואם את הוראות הדין, והמאפשרות תקשורת עמם". מוגבלות קוגניטיבית | ספרד מתוך הכרה בכך שעל כוחות הביטחון להיות בעלי מודעות והכשרה מספקת בתחום זה, משרד הפנים הספרדי פרסם מסמך תיאורטי ויישומי עבור כוחות האכיפה לאינטראקציה של המשטרה עם אנשים עם מוגבלות שכלית. • אוכלוסיית יעד: המשמר האזרחי והמשטרה הלאומית. • פרקים תאורטיים 6 -מיומנויות כישורים ומתודות: כחלק מהפרויקט הוכנה תכנית הדרכה מפורטת. המסמך מחולק ל ומכיל גם תקצירים נגישים ופרקטיים להכשרת השוטרים, הכוללים מידע נקודתי על אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, קשיים, מאפיינים, כיצד לזהותם ומה המשמעות של המוגבלות שלהם. כמו גם פירוט ההיבטים המשפטיים (בשפה שאינה משפטית) שיש לקחת בחשבון בעבודת המשטרה עם אנשים עם מוגבלות. התכנים כוללים טכניקות לדיאלוג עם אנשים עם מוגבלות שכלית, להקל על התקשורת בין גורמי הביטחון לאדם עם המוגבלות גם במקרים בהם הוא קורבן לפשע/ מואשם בביצוע פשע/ משמש כאיש עדות לביצוע פשע. • סוגיית הזיהוי ושינוי עמדות: כחלק מסוגיית הזיהוי של אנשים עם מוגבלות והקודים ההתנהגותיים, צוינו במסמך הספרדי מיתוסים מוכרים הנובעים לרוב מבורות ועלולים להשפיע לרעה על עבודת המשטרה במפגש עם אנשים עם מוגבלות. מיתוסים כגון: "אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית הם בעייתיים", "אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית נוטים להמציא סיפורים ולפנטז", "אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית אינם מסוגלים לקבל החלטה מודעת על חייהם", "אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתנהגים כמו ילדים", "אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית אינם מושפעים ממה שקורה להם או שאינם 'מרגישים'" ועוד. 66 6 נספח מודלים מקצועיים והכשרות שהופעלו בישראל כמקרי בוחן נשמעו מספר נציגים מגופים שונים בישראל, ששיתפו מניסיונם בהקמת 3 במסגרת עבודת ועדת המשנה מודלים של צוותים רב מקצועיים או אחרים לצורך מתן מענה לבעיה חברתית כוללת לרבות בתחום בריאות הנפש. דבריהם יוצגו כמקרי בוחן שניתן ללמוד מהם על הצורך בניית מודל צוותי ההתערבות ואשר שימשו בגיבוש המסקנות. 3 את חברי ועדת המשנה נסקרו תכניות הכשרה שונות שהופעלו בישראל והן תפורטנה בנספח זה. 2 במסגרת עבודת ועדת המשנה ) נוהל מענה חירום נפשי ארצי במגן דוד אדום1( מר רמי מילר וד"ר רפאל סטרוגו, ממד"א,  הציגו את העבודה על גיבוש טיוטת נוהל מענה חירום נפשי ארצי – אותה ריכז מר דני בודובסקי, מנהל המערך האמבולטורי באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. לדברי מר מילר, בעקבות סדרה של אירועים שנציגי מד"א נתקלו בהם בשטח – בין אם אירועים שבהם היה מעורב אדם במצב נפשי אקוטי ובין אם באירועים בהם היה מעורב אדם המצוי במשבר על רקע מצב סוציו אקונומי קשה (לפי הערכתם), הוחלט על גיבוש מענה מיידי של מד"א לאירועים אלו. הנוהל גובש במטרה לצמצם את הפער בטיפול המוענק לאוכלוסייה הנזקקת לשירות זה, מתוך הבנה כי במצבים אלו לא תמיד ראוי שיופנה האדם המעורב לבית החולים כפי שאנשי מד"א נהגו. הרעיון היה להעניק שירות המושתת על מספר עקרונות: • היכולת של הצוות בעזרת סיוע מקצועי לעשות טריאז' של המצב הרפואי (מיון ראשוני, תהליך קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם),  ולהחליט האם זה מצב שמצריך מענה מיידי בפינוי לבית החולים או ניווט למסלולים אמבולטוריים; • קישור למענה המשכי (בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, מחלקות עירוניות) כדי לשמור על המשכיות הטיפול; • הוספת מעטפת של נהלים מתאימים (רגולציה, חקיקה במידת הצורך) וחיבור לכל הגורמים הרלוונטיים – קופות החולים, לשכות רווחה בשלטון המקומי ועוד. המסמך שנוצר עוסק בעקרונות שלפיהם צריכים לפעול בטיפול בבעיה אקוטית בתחום בריאות הנפש. בשלב היישום, לדבריו, הם נתקלו במכשולים – חלקם תקציביים, וחלקם נוגעים לתחומי אחריות – והנוהל לא מומש. . לפי החוק, כל שירות שמד"א 2, ואחד מהנספחים לחוק זה הוא תקנות מגן דוד אדום1מד"א פועל מתוקף חוק ידי המבטח הרפואי (קופת חולים, ביטוח לאומי, ביטוח פרטי), -נותן כרוך בתשלום, בין אם התשלום יהיה על ידי מקבל השירות. כדי לשנות את המצב הקיים יהיה צורך בשינוי חקיקה.-או על מר דני בודובסקי, מנהל המערך האמבולטורי באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, אשר ריכז את כתיבת הנוהל, ציין כי המיקוד המרכזי בגיבוש הנוהל היה בהתייחס למצבים קיצוניים, מיעוטם בעקבות קריאה של האדם עצמו, אך רובם בעקבות קריאה של קרובי משפחה, שכנים או עוברי אורח המבקשים סיוע עקב אותה התנהגות חריגה. מאחר ולעיתים קרובות אין גם הסכמה של אותו אדם לקבל טיפול של מד"א או להתפנות לחדר מיון, הרי שאיש המפתח ביחס לנוהל הוא הפסיכיאטר המחוזי – ויש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי ידי פסיכיאטר שאינו פסיכיאטר מחוזי – באשר לשאלה האם -ידו, או לייעוץ מקצועי שיינתן על-שיינתן על זהו מצב המצדיק את שלילת חופש הבחירה של האדם. ביחס לרציפות הטיפול, מסר נציג האגף לבריאות .1950-. חוק מגן דוד אדום, התש"י1 .2006-. תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס"ו2 2021 דו"ח מסכם ינואר67 הנפש כי יש בבסיס, הסכמה עם קופות החולים בדבר העברת מידע אל הקופות. כמו כן קיים שיתוף פעולה עם המרכז לשלטון מקומי בדבר הממשקים עם מערכות הרווחה. לדברי נציג מד"א, במסגרת השירות שניתן יש לשים דגש מיוחד על גישה ראשונית חומלת, שמטרתה להכיל את הסיטואציה ולא לתפוס אותה כמאיימת. עוד צוין כי הסכמה על התנאים שיאפשרו לפסיכיאטרים המחוזיים להרחיב את -הקושי המרכזי ליישום השירות הוא באי לכך שמד"א תעסיק פסיכיאטר אשר ישמש כיועץ ומנחה לשטח -עבודתם ולשמש גם כיועצים למד"א, או לחלופין ויעמוד במידת הצורך בקשר עם הפסיכיאטר המחוזי. מהקריאות בשנה (בערך) – ובמספרים 8%-ביחס למספר הקריאות מהסוג האמור שמגיעות למד"א, נטען כי מדובר ב אלף אירועים בשנה של קריאות מתחום בריאות הנפש.40 – סביב נציג מד"א הסביר כי לצוותי הרפואה אין אפשרות מבחינה חוקית לתת טיפול רפואי ללא הסכמה. לטענתו, יש לערוך שינויים חקיקתיים נרחבים, במסגרתם יורחבו המעגלים שמאפשרים מתן טיפול ללא הסכמה, כאשר יש הסכמה מקצועית נרחבת שהטיפול יטיב עם האדם. מבחינת הרצף הטיפולי, הדגיש נציג מד"א כי כאשר מטופלים לא נזקקים לטיפול מידי, ויש אינדיקציה שיהיה צורך בהפניה לגורמי הרווחה או בריאות הנפש – ככל שהמטופל מסכים, מועבר המידע בעניינו לגופים אלו. ארגוני המנחה את -ויודגש – בהיעדר הנחייה מסודרת של הרגולטור (משרד הבריאות), גיבשו במד"א נוהל פנים הצוותים כיצד להתמודד עם סיטואציה בה נמצא מטופל עם בעיה דחופה בתחום בריאות הנפש. הנוהל נועד לתת "אדומים" (בהם קיימת סכנה למטופל, לצוות או לסביבה), בעוד שאר המקרים -מענה לאותם מקרים המוגדרים כ – נותרו ללא מענה מיטבי. של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת105 ) מוקד2( , מר אילן אביטן, מנהל תחום משרד105 הגברת נאוה כהן אביגדור, ראש תחום מידע מחקר ושיתוף פעולה במוקד של המטה 105 הרווחה במוקד ומר ישראל בנלולו, סגן מנהלת דסק שותפויות במוקד, הציגו את פועלו של מוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת (להלן: "המוקד"). תקנים חדשים (תקני משטרה 131 מיליון שקלים ולצד הקצאת100 המוקד הוקם מכוח החלטת ממשלה, בתקציב של ברובם). לדברי הגברת כהן אביגדור, מדובר במוקד שנועד לתת מענה לאומי לטווח של פגיעות בקטינים במרחב המקוון. במוקד יושבים גורמים מכלל התחומים – משטרה רווחה, בריאות, משפטים וחינוך. הרעיון שעמד בבסיס הקמת המוקד הוא לאפשר איגום של כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לתת טיפול מיטבי לסיטואציות שהמוקד נועד לטפל בהן, ובמסגרת זו אף נחסכת מהאדם הליך של מעבר בין גורמים שונים עד לקבלת מענה רלוונטי. ידי שוטרים שעברו הכשרה מתאימה לכך, ומועברת בהתאם לדסק -כאשר מתקבלת פנייה במוקד, היא ממופה על השותפויות בו יושבים נציגים מתחום החינוך, הבריאות, הרווחה והמשפטים לצורך גיבוש מענה מתאים. . אנשי המוקד 1996-שיתוף מידע בין העובדים הסוציאליים נעשה בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו נמצאים בקשר עם הגורמים הקהילתיים אשר ממשיכים את הטיפול. נציגי המטה, ציינו מספר דגשים נוספים שיש לשים לב אליהם, ככל שיוחלט על אימוץ מודל דומה: תיקוני חקיקה שיאפשרו רצף של העברת מידע בין הגורמים; מעורבות משמעותית של עובדים סוציאליים בקבלת ההחלטה; הפעלת המוקד במשך כל שעות היממה לאורך כל ימות השבוע; מערכת מחשוב אחת לכלל הגורמים המעורבים והקמת ועדת היגוי שתתווה מדיניות ותקבע יעדים כדי לשפר את שיתוף הפעולה בין הגורמים. ברשויות המקומיות106 ) מוקד3( ., מוקד עירוני שפונה לכונן רווחה במידת הצורך106 גב' קלרה חן, נציגת הרווחה ברשות מקומית הציגה את מוקד הכונן מרכז את הטיפול החירומי, ומפנה לגורם בקהילה שאמור לטפל בנושא. כך למשל, במקרים בהם מתקבלת פנייה על אדם שמתנהג בצורה מעוררת חשש, הפנייה מופנית לכונן משירותי הרווחה שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. הכונן מעריך את המידע ומערב בהתאם את המשטרה, שירותי בריאות הנפש או שירותי רווחה. 68 הובהר בדיוני ועדת המשנה כי יש לשים לב שרק לשני שליש מהרשויות המקומיות יש מוקד מעין זה, ולפיכך ייתכן וראוי לעגן בחקיקה את הצורך בקיום מוקד בכל הרשויות המקומיות. הוצע בדיונים, כי מוקד מעין זה נכון שישלב שירותי בריאות הנפש וייתן מענה לאנשים שמתמודדים עם מוגבלות נפשית וזקוקים לסיוע.   2005 ) פיילוט צוותי משבר פסיכיאטרי בקהילה משנת4( מר ראזק חאלד, ממשרד הבריאות, הציג את הרצת הפיילוט של כונן פסיכיאטרי עצמאי בקהילה משנת  שבוצע במחוז תל אביב והמרכז. תפקיד הפסיכיאטר הכונן היה לקבל שיחות טלפון מאזרחים במצוקה, 2005 לנסות לעזור ולהחליט האם יש צורך בביקור בית על ידו בתיאום ובהסכמת הפונה לשם הערכת המצב, או שמא ניתן להסתפק בהפניה לטיפול. הפיילוט תואם בין שלושה גורמים – משרד הבריאות, הפסיכיאטר המחוזי, ומד"א. עלות השירות למשרד 450 עבור כוננות של פסיכיאטר אחד בכל יום נתון, ועל כל ביקור תשלום נוסף של₪ 450 הבריאות הייתה ששולם ע"י המזמין/מקבל השירות. ₪ . פסיכיאטרים הסכימו לקחת חלק בהפעלת הפיילוט, אך עם השנים המספר הלך וירד5 בתחילת הפיילוט פסיכיאטריות בלבד, אשר לא יכלו לעמוד בעומס הפניות. סיום 2 , נותר המערך עם2011 לבסוף, בשנת הפיילוט באותה שנה הגיע בעקבות העומס האמור, בעקבות גילן המבוגר של הפסיכיאטריות, ובעקבות החשש שלהן מתקיפה אישית של המטופלים – תקיפה שחזרה על עצמה מספר פעמים במהלך הפעלת החלה העברת האחריות הביטוחית לקופות החולים, האחראיות על מתן כלל 2012 המערך. כמו כן, בשנת השירותים הבריאותיים של המבוטחים שלהן, לרבות בתחום בריאות הנפש. המסקנה החשובה ביותר שנלמדה מהפעלת הפיילוט היא שיש לבחון את זהות הגורם המקצועי, ולשקול האם הוא חייב להיות פסיכיאטר או שמא אפשר להטיל האחריות על אנשי מקצוע נוספים מתחום בריאות הנפש (פסיכולוג, עו"ס, אח/ות פסיכיאטרית). כאשר פותחים ההזדמנויות בפני סקטורים אחרים בתחום בריאות הנפש כמו אחיות, אחים, עובדי הסוציאליים, פסיכולוגים – גדל הסיכוי למצוא אנשים שיהיו זמינים ויהיו מוכנים לתת את השירות. כמו כן יש לתת את הדעת לקושי בלצאת לבתים לבד, ולפעול בצוות ולא של אדם אחד. ) מודל ממפיס בישראל5( ) שנותן מענה ראשוני חדשני של התערבות במשברCIT( "מודל ממפיס הוא מודל של "צוות התערבות במשבר המבוסס על שיתוף פעולה בין המשטרה, הקהילה, שירותי הבריאות והסנגוריה. המודל הופעל לראשונה בממפיס, ארה"ב ויובא למקומות שונים בעולם. מטרת המודל, בין היתר, היא להפחית סטיגמות ואת הצורך במעורבות נוספת עם המערכת המשפטית הפלילית. כמו כן, הוא מספק מנגנון יעיל לפתרון בעיות בכל הנוגע לאינטראקציה בין המערכת המשפטית הפלילית לבין מערכת בריאות הנפש. ביזמה של עמותת אנוש, יובא המודל לישראל ובסופו של התהליך נערך פיילוט הכשרת חניכי 2007 בשנת בי"ס לשוטרים על פי זה. . 31 – סה"כ משתתפים העידו בשאלון המשוב שההכשרה תשפיע על עבודתם בשטח בנוגע לאוכלוסיית 97% :נתוני משוב עיקריים המתמודדים. מרבית המשתתפים העידו שקיבלו כלים בעזרתם יוכלו לפעול במצבים בהם יהיו מעורבים מתמודדים. המכללה הלאומית לשוטרים - ) ישראל מעבר למגבלות6( החל שיתוף פעולה בין ישראל מעבר למגבלות ומשטרת ישראל בתכנית הכשרה שמבוצעת2018 בשנת במכללה הלאומית לשוטרים. 2021 דו"ח מסכם פברואר69 גיוס, השתלמויות, קורס- המכללה היא ציר ההכשרה בו עוברים כלל השוטרים במחזורים השונים לאורך השרות קצינים והתמחויותיו, קורס קציני מטה (כ"א ולוגיסטיקה שאינם באים במגע עם השטח), קורס קציני מג"ב , קורס קצינים וקצינות לעתיד.180 -הסבות שוטרים וקורס קצינים ייעודי. הכוונה היא להכשיר מדי שנה בתכנית כ ) משרד הביטחון – הכשרת מערך האבטחה 7( אנשי אבטחה באמצעות חברת קבלן חיצונית. המאבטחים400 – משרד הביטחון מפעיל מערך אבטחה של כ עובדים כמאבטחי אישים, מתקנים, בידוק, קבלות קהל במשרד הביטחון. למתקני משרד הביטחון מגיעים באופן שוטף נכי צה"ל לצורך ועדות רפואיות, שיקום וכו'. בעקבות מקרה של אלימות כנגד זכאי (מקבל קצבת נכות ממשרד הביטחון), הושקה תכנית הכשרה 2009 בשנת שמטרתה לתת כלים להתמודדות, הכלה, גישה נכונה גם במצבים קשים, על מנת למנוע מצבים בהם נעשה השימוש בכח פיסי מול אדם עם מוגבלות. בהכשרה נלמדים מאפיינים ודרכי התמודדות למניעת החמרה של הסיטואציה (כגון להביא כוס מים וכו'). ומלווה גם במפגשים עם אנשים עם מוגבלות, תחקור אירועים ולמידה מהם. ההכשרה מתועדת ומבוצעת בצמתים לאורך כל תקופת ההעסקה של המאבטחים. 7 נספח . מבוא1 • לפני כשנתיים פנו ארגונים ועמותות העוסקים בהתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות לשר המשפטים, השר לבט"פ ושר הבריאות בפניה שעניינה "הצורך הדחוף בהקמת צוותי משבר בתחום בריאות הנפש". • בעקבות הפניה הוקם במשרד המשפטים צוות לבחינת טיוב ממשקי האכיפה של רשויות האכיפה עם אנשים עם מוגבלויות כאשר הדגש היה על טיוב הטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות נפשית וההצעה שעמדה על הפרק הייתה הצעת משרד הבריאות להקמתם של צוותי משבר טיפוליים. • במקביל לצוות של משרד המשפטים (בראשות עו"ד יפעת רווה) הוקם במשטרת ישראל צוות בראות ס' ר' אג"מ ורמ"ח תורה והדרכה, שעסק בטיוב ודיוק ההכשרות לשוטרים מתוך רצון לתת לשוטרים כלים נוספים וייחודיים בטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. בצוות זה השתתפו גם גורמים חיצוניים ממשרד הבריאות ומשרד הרווחה שהיו (ועודם) שותפים מלאים בתהליך. • לאחר הקמת הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה עם אנשים עם מוגבלויות, ובשל נסיבות שונות, מרבית הדיונים בצוותי המשנה התקיימו ללא נוכחות המשטרה, ולא ניתן היה לשלב את העמדה המקצועית של המשטרה במסגרת דוחו"ת הצוותים. על כן נדרשנו להתייחס במסגרת זו, ככל שהדבר אפשרי, לסוגיות השונות שעלו ולהצעות שהוגשו. מובן, כי התייחסות מאוחרת זו אינה דומה לנוכחות בעת גיבוש ההמלצות עצמן. כמו כן נראה, כי אין חולק על כך שהמלצות העוסקות בממשק שבין גורמי האכיפה (ובעיקר המשטרה) לבין אנשים עם מוגבלויות, אינן יכולות להתגבש ללא מעורבותה המלאה של המשטרה. במסגרת מסמך זה ננסה לגשר על :הנדון התייחסות המשטרה לעבודת הועדה הבינמשרדית להתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות לשכת סמפכ"ל 02-5428110 :טלפון 02-5428012 :פקס י"ב בטבת, התשפ"א 2020 דצמבר27‏ 127992020 :סימוכין סמפכ"ל 70 הפערים האמורים במגבלות המובנות. נציין, כי ההתייחסות להלן מתמקדת בעיקר בסוגיות המקצועיות וההמלצות שבצידן ולא באירועים שהוצגו בפני הצוותים אף כי גם לכך ראוי היה להקדיש תשומת לב. אין לנו ספק, כי יש בהצגת האירועים מנקודת המבט של השוטרים כדי לתרום לדיון, אולם לא מצאו לנכון לפרט בעניין זה במסגרת זו. • בפתח הדברים נדגיש – וזה העיקר: משטרת ישראל מברכת על העיסוק הנרחב בממשק בין גורמי האכיפה ואנשים עם מוגבלויות ועל העלאת המודעות לצורך בטיפול ייחודי ושונה לאוכלוסיות שונות ומגוונות. שילוב הזרועות המתבקש כל כך, בין גורמי המדינה והארגונים המייצגים הוא חשוב מאין כמותו, ויש לקוות שעבודה זו תביא לשיפור הטיפול של כלל הגורמים בסוגיות הנדונות כאן, והמשטרה כמובן בכלל זה. • בשנים האחרונות משטרת ישראל עוסקת בנושא הטיפול הייחודי באוכלוסיות שונות, ביתר שאת. במיוחד ניתן דגש לשיפור ההכרות עם אנשים עם מוגבלות, בין השאר באמצעות הקמת מנהלת בראשות סגן המפקח הכללי של המשטרה, שמטפלת בכלל הנושאים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות. המנהלת מורכבת מתו"ס, - מחמישה תתי צוותים : צוות לשיפור הנגשת השרות, צוות לשיפור ההנגשה הפיזית של המבנים צוות לגיבוש הדרכות ייחודיות לשוטרים בנושא, צוות לשילוב אנשים עם מוגבלות במשטרה, וצוות הנותן דגש להסברת פנים וחוץ ארגונית בנושא. חזון המנהלת – משטרת ישראל תהיה המובילה מבין הגופים והארגונים הממשלתיים בנושא הנגישות והשוויון ותהווה דוגמא לציבור ולשוטרים המשרתים בה בנושא. • כארגון שאמון על אכיפת החוק במדינת ישראל, משטרת ישראל רואה חשיבות רבה להקפדה על כל הוראות החוק שמסדירות את תחום הנגישות והשוויון. חשוב להבהיר שמשטרת ישראל רואה בקידום והסדרת הנגישות והשוויון בתוכה סוגיה ערכית מן המעלה הראשונה שראוי לקדם ולהסדיר אותה מן הטעם החשוב הזה. • בנוסף, פועלות יחידות נוספות במשטרת ישראל השמות דגש לטיפול באוכלוסיות נוספות כגון: מנהלת לשיפור שרותי המשטרה לחברה הערבית, היחידה לשוויון תרבותי ומגדרי שאמונה גם על שיפור השרות הניתן לחברה החרדית וקהילת יוצאי אתיופיה וכן פעילות נרחבת להכשרות בכל הרמות בנושא רב תרבותיות. חיזוק האמון בין המשטרה לקהילות השונות אותה היא משרתת, חשוב לנו ואנו משקיעים משאבים רבים לצורך שיפור הנושא. • בהתייחסות זו נבקש לדייק את העמדה המשטרתית ביחס לפתרונות המוצעים במסגרת הצוותים, הן ביחס לתחומי אחריותה של המשטרה ולסמכויותיה, והן ביחס למגבלות הפעילות המשטרתית, הנובעות מאופיו של העיסוק המשטרתי, המתמקד באכיפת החוק בתחום הפלילי אשר הינו ליבת הפעילות המשטרתית. • חשוב לציין, כי משטרת ישראל רואה עצמה שותפה מלאה בתהליך מבורך זה. עם זאת, חשוב להבהיר כי משטרת ישראל לא יכולה לקחת על עצמה אחריות לפעולה בתחומים בהם היא נעדרת סמכות או אחריות ובכלל זה תחומים המצויים באחריות גורמי טיפול ורווחה. משאביה ויכולותיה של המשטרה מופנים לתפקידיה על פי חוק: "מניעת עבירות וגילוין, תפיסת עבריינים ותביעתם לדין, שמירתם הבטוחה של אסירים, וקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". כפי שננסה להבהיר להלן, חלק משמעותי מהקשיים שפורטו במסגרת הדוחו"ת, ועליהם אין כל מחלוקת, מחייב טיפול נרחב וכולל של כלל הרשויות הנוגעות בדבר, ולא ניתן לצפות לשיפור של ממש ללא שכל גורם העוסק בנושא יפעל במסגרת תפקידיו וסמכויותיו על מנת לטייב את הטיפול באוכלוסיות של אנשים עם מוגבלויות וצמצום מפגשים מיותרים בינן לבין המשטרה. המלצות מסוג זה חסרות לטעמנו בדו"חות צוותי המשנה. • להלן נפרט את עמדתנו והתייחסותנו להמלצות הצוותים. . ממשקי סיור ואכיפה2 • תחנות משטרה בפריסה ארצית ובהם משרתים שוטרים בתפקידים שונים: שוטרי82 במשטרת ישראל יש סיור, חוקרים, בלשים, סיירי תנועה, סיירים רגליים, סיירי שיטור עירוני, שוטרים קהילתיים. המשותף לכולם הוא שתכלית העסוק שלהם, לספק שירותי משטרה לציבור ובכך להגביר את תחושת הביטחון. • מערך התגובה של משטרת ישראל מבוסס בעיקר משוטרי סיור בתחנות, אשר פרט לתגובה לאירועים , שוטרים אלו גם עוסקים בפעילות יזומה, במטרה להגביר 100 שמתקבלים באמצעות פניות אזרחים למוקד את תחושת הביטחון. • שוטרי הסיור אשר מהווים את כוח התגובה העיקרי של המשטרה, נדרשים לטפל במגוון רחב מאוד של סוגי 2021 דו"ח מסכם פברואר71 אירועים, ובכלל זה הם גם מגיבים לאירועים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, ובפרט מוגבלות נפשית, והמענה שלנו המפורט בהמשך יתייחס בעיקר לסיירים ובעיקר לממשק הראשוני שבין השוטר לאזרח עם המוגבלות הנפשית. • בסיס חוקי: משטרת ישראל פעולת מכוח חוקים שחוקקו והחלטות ממשלה שהתקבלו במדינת ישראל, כאשר , מפורטים תחומי האחריות והתפקידים עליהם 1971 – לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א3-5 בסעיפים מופקדת המשטרה. הסמכויות המוקנות למשטרה מפורטות בחוקים שונים רבים ומעבר לכך נכתבו במשטרת ישראל פקודות ונהלים אשר מפרטים את אופן ביצוע התפקידים באופן מורחב ומפורט. • דו"ח הוועדה מתייחס לשלב הראשוני בממשק שבין השוטר לבין האזרח עם המוגבלות – להלן התייחסותנו : - . מאפייני הטיפול המרכזיים של שוטר הסיור באירועים:1 שוטרי הסיור פועלים בהתאם להכשרות שעברו ובהתאם לרוח ערכי הארגון. תפקידו של שוטר הסיור הוא לספק את שירותי המשטרה הנדרשים בהתאם לקריאות הציבור שמתקבלות במוקד המשטרתי. על השוטר לדעת להגיב למגוון רחב מאוד של סוגי אירועים, ובמנעד רחב מאוד שמתחיל בקצה האחד שלו באירועים 'קלים' של חסימת חניה או הקמת רעש, ומסתיים באירועים 'מורכבים' מאוד במתווה של אירוע טרור או אסון המוני מן הצד השני. בתווך הזה נדרש השוטר להגיב גם לקריאות של אזרחים לעזרת המשטרה שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלויות ובפרט במקרים של מוגבלות נפשית. הגישה שבה השוטר נוקט היא גישה שתכליתה לסיים את המפגש בתוצאה חיובית ככל הניתן לכל המעורבים, כך שהטיפול יסתיים ללא פגיעה בנפש וללא פגיעה ברכוש וכאשר הבעיה שלשמה הגיע השוטר קיבלה מענה הולם. השוטר מטפל באירוע כתגובה לקריאה או כאשר הוא בפעילות יזומה. כאשר השוטר מגיב לאירוע הוא ברוב המקרים יהיה ללא ידע מקדים באופן מספק לגבי מצבו הרפואי של האזרח, מידע אשר נדרש לשוטר בכדי לבצע את משימתו על הצד הטוב ביותר. גם כאשר השוטר מבצע פעילות יזומה, הוא עשוי לפגוש במהלך המשימה אדם עם מוגבלות נפשית, מבלי שיידע זאת מראש. את שני המצבים הללו מאפיין חוסר וודאות לגבי התגובה מצד האזרח שעלולה להיות בלתי צפויה, בשל חששו מהסיטואציה שהוא נמצא בה. בכל מקרה השוטר ישאף לסיים את הטיפול באופן הטוב ביותר. כבר כאן צריך להבהיר, כי ברוב המוחלט של המפגשים בין גורמי האכיפה, ולענייננו, המשטרה המפגש מסתיים באופן מיטבי, תוך מתן סיוע לאזרח, בין אם יהיה זה האדם בעל המוגבלות או האזרח שהזעיק את המשטרה ותוך שהשוטרים מעניקים את השירות ברגישות גבוהה ומתוך מודעות למורכבות המצב. תחושות מסוג זה עלו גם בחלק לא מבוטל מהעדויות שנשמעו בפני צוותי המשנה, והן משקפות את הרוב המוחלט של המקרים. - . המפגש מנקודת מבטו של שוטר הסיור:2 לפני מספר שבועות התקיים באגף ההדרכה במשטרה מפגש במתכונת 'שולחן עגול' עם שוטרים וקציני סיור ותיקים ומנוסים, על מנת לנסות להבין לעומק את הקשיים המתעוררים במהלך המפגשים שלהם עם אנשים עם מוגבלות. נביא להלן חלק מהתובנות והתחושות שהוצגו על ידי השוטרים, על פי נסיונם, ונראה, כי הדברים מדברים בעד עצמם: · השוטרים מבהירים, כי ישנה חשיבות גדולה לאיסוף המידע על האדם עם המוגבלות בטרם המפגש, אם באמצעות מידע שקיים במשטרה מאירועים קודמים, אם באמצעות בני משפחה ואם בסיוע גורמי מקצוע. עם זאת השוטרים מדגישים, שבמקרים מסוג זה, לכל מפגש מאפיינים ייחודיים, וכל מפגש יכול להיות שונה לחלוטין מקודמו, גם אם מדובר על מפגש עם אותו אדם. · השוטרים מסכימים, כי חסרים להם כלים לטפל באירועי הקיצון המורכבים ויש לשפר את מערכי ההדרכה בסוגיה זו. העדר יכולת מקצועית מביא לפעולה מתוך לחץ וחשש מהתנהגות לא צפויה והדבר פוגע באיכות הטיפול ועלול להביא להסלמה. · השוטרים מתייחסים לכך שהטיפול באירועים אלה אורך זמן רב, בעוד שהם נאלצים לסיים טיפול מהיר, בשל עומס אירועים וקריאה לאירועים אחרים. טיפול מהיר ולא ממצה עלול להביא להתפתחות אירועים נוספים חמורים יותר. · השוטרים מוצאים, שבמקרים רבים כלל הגורמים שמסביב – הן בני המשפחה והן המערכת המטפלת, "בורחים מאחריות" בזמן אמת ומשאירים את השוטר לטפל לבד בבעיה, מה שמחריף את תוצאות הטיפול. · השוטרים מעלים ביקורת לא פשוטה ביחס להתנהלות המערכת הטיפולית, בפרט הפסיכיאטרית, בכלל זה: 72 . ישנו קושי גדול בתקשורת עם גורמי הבריאות השונים (אמבולנס נט"ן, פסיכיאטר מחוזי, גורמים קהילתיים1 .של משרד הבריאות), מה שמשאיר את הסייר לבד מול הסיטואציה . לעיתים רבות כשמזמינים נט"ן הם לא מגיעים ובאופן שכיח גם כשהם מגיעים הם לא רוצים להתעסק 2 ,ולא ששים לתת זריקה, כי הם יודעים שלאחר זריקה הם צריכים להמשיך לטפל, הם מחכים לאישורים והשוטרים נדרשים להפעיל לחצים של קציני חקירות שידברו עם פסיכיאטר מחוזי. בינתיים עובר הזמן והשוטרים נאלצים להתמודד עם אתגר פיסי, השתוללות של החשוד, סכנה ויציאה משליטה שמובילה לשימוש באמצעים. . קשר לקוי עם פסיכיאטרים מחוזיים. בין השאר, בסופי שבוע הפסיכיאטרים למעשה הם מתמחים וקשה 3 .להם לקבל החלטות . הפסיכיאטר פוגש את האדם לאחר האירוע. עושה בדיקת אוריינטציה, מגיע למסקנה ש"הכל תקין" 4 ומשחרר את הנבדק, חזרה לקהילה, והקריאה הבאה היא רק עניין של זמן. מקרים כאלה עשויים להסתיים בטרגדיה (הכתובת הייתה על הקיר). 4 . על פי רוב, היחס לשוטרים בבתי חולים או אצל פסיכיאטרים הוא משפיל. מבקשים שנמתין לפעמים5 .שעות וכשמגיעים למיון צריכים לחכות עם המלווה ואין מסלול ירוק לשוטרים עם עצורים - אין סנכרון בין משרדי הממשלה כל אחד "מפיל" על השני, ניתוק בין משרדי הרווחה לרפואה, ישנם אנשים שהקושי שלהם הוא משולב מכמה תחומים והעדר הסנכרון לא מאפשר מענה מקצועי, וההתמודדות בסופו של דבר מגיעה לשוטר בשטח. נראה, כי תחושותיהם של השוטרים, כאמור לעיל, חייבות לעמוד בפני עורכי הדו"ח. יש בכך כדי למקד את הקשיים בפועל בממשק בו עוסק הדו"ח וממילא לכוון את אופי הפתרונות אותם יש להציע. בדברים להלן, נבהיר את עמדתה של המשטרה, בין השאר על בסיס עמדות אלה. - . טיפול ומניעה3 א.הדוחו"ת שהועברו לעיוננו עוסקים, מטבע הדברים, במצבים בהם מגיעים שוטרים לטפל באירוע בו מעורב אדם עם מוגבלות. כפי שיפורט להלן, המשטרה סבורה, כי המטרה הראשונה אותה יש להציב היא לצמצם ככל הניתן מראש אירועים מסוג זה. יובהר, כי אין חולק שלא ניתן למנוע לחלוטין את המפגשים הטעונים בין גורמי אכיפה לאנשים עם מוגבלות ועל כן יש לפעול לשיפור הממשק והמפגש. יתר חלקי המסמך יעסקו במפגש זה, אולם ראשית, יש לבחון את הדרכים לצמצם אירועים אלה למינימום ההכרחי. ב. התופעה של הימצאותם של אנשים עם מוגבלות בקהילה, אשר לא מקבלים את המענה הנדרש במערכת הרווחתית או הרפואית והם נקלעים למפגש מיותר עם השוטרים היא תופעה נפוצה ומוכרת היטב לשוטרים (ראו הפירוט לעיל). במקרים רבים מדובר באנשים אשר מוכרים לתחנה הטריטוריאלית, אשר נאלצת "לטפל" בעניינם שוב ושוב. הקריאה למשטרה במקרים אלה היא לעיתים בשל העדר טיפול תרופתי ומעקב רפואי, הימנעות מאשפוזים (ומבלי לתת מענה חלופי יעיל בקהילה), ובמקרים מסויימים אף נשמעת מקרב המשפחות טענה, כי המערכת הטיפולית מפנה אותן להגיש תלונה למשטרה על מנת שהטיפול יחל בציר הפלילי וכך יהיה קל יותר ליזום טיפול מקצועי. ג. על כן, כהמלצה ראשונה ומרכזית, אנו סבורים כי יש לשפר את מערכות הטיפול בקהילה, 'לסגור מעגל' טיפולי מונע בשגרה ולהעניק טיפול יעיל ומקצועי בעת התרחשות האירוע, ללא צורך להזעיק את המשטרה ולהפעיל את הכלים הפליליים. גם כאשר המשטרה מוזעקת לאירוע ומטפלת בו בלית ברירה, יש להקים מערך טיפול תומך יעיל, אשר ייטול את האחריות לאירוע מהר ככל האפשר, יחליף את השוטרים בטיפול באדם עם המוגבלות וימנע הליך פלילי מיותר. המלצה זו, לטעמנו, חייבת לבוא לידי ביטוי באופן ברור ומודגש במסגרת הדו"ח המסכם. כבר כאן נציין, כי יתכן שתהליכים אלה יצדיקו גיבוי באמצעות תיקוני חקיקה והקניית סמכויות רחבות יותר לכפיית טיפול בקהילה, סמכויות שיתכן שאינן שלמות כיום. 2021 דו"ח מסכם פברואר73 -. רמת הביטחון האישי של השוטר בעת טיפול באירועים4 .100 שוטר הסיור הוא הדמות המרכזית בתחנת המשטרה שמגיע לטפל באירועים השונים שמתקבלים במוקד עליו להיות בקיא במגוון רחב מאוד של סוגי אירועים, ולהיות דרוך תמיד לקראת טיפול באירוע חריג שיש בו סכנה לחיי אדם. הכלל אומר שאירוע חריג שכזה יכול להתרחש בכל מקום, בכל נקודת זמן, במתווים רבים, במעורבות אזרחים מרקעים שונים וללא כל התראה מוקדמת. כלומר, על השוטר להיות ערוך ודרוך תמידית לאפשרות של החמרת מצב, וזאת בכדי להתמודד עם אירוע בעל מאפיינים של חשש לחיי אדם. במקרים בהם השוטר מגיב לאירוע שבו יש חשש ממשי לחיי אדם, על השוטר לפעול להפסקת האיום ולשמירת חייו של האזרח, וגם על חייו שלו ושל חבריו לצוות. במקרה בו השוטר מטפל באירוע שבו מעורב אדם עם מוגבלות קיים לעיתים קושי לצפות מראש כיצד יגיב האזרח. רמת הביטחון של השוטר משפיעה על מידת המתח שלו בעת מתן השירות ולכך עשויה כמובן להיות השפעה ממשית על התפתחות האירוע. כלומר, אם השוטר יידע מראש שהוא בדרכו לטפל באירוע שבו אדם עם מגבלה נפשית הוא יתאים את אופן הטיפול, יהיה קשוב יותר לצרכיו של אותו אזרח. לטעמנו, יש לבחון באופן חיובי ממשק שבאמצעותו ניתן יהיה להעביר למשטרה מידע בדבר זהותם של אנשים עם מוגבלות. כפי שמדווחים השוטרים (ראו לעיל) מידע כזה עשוי למנוע טיפול שגוי של השוטרים. אנו מודעים כמובן למורכבות של העברת מידע כזה למשטרה בהקשר של הפגיעה הקשה בפרטיותם של אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות והדבר צריך להיעשות בזהירות ובמידתיות המתחייבת. אגב כך, נציין גם, כי העברת המידע בסוגיות אלה יכולה להיות הדדית ולא רק חד צדדית. המידע שקיים במשטרה ביחס לאנשים עם מוגבלות אשר מעורבים באירועים פליליים, לעיתים אך ורק כתוצאה ממוגבלותם ולא בשל כוונה פלילית, עשוי לסייע רבות באבחון מצבם הרווחתי או הבריאותי. כל עוד המערכות האזרחיות לא יפנו למשטרה לקבלת מידע רלוונטי, נראה כי מעגל הטיפול עשוי להיות חסר ולא לאפשר את המענה המקצועי הנדרש. - . ערך השירות לאזרח5 חשוב להדגיש את מדיניות המשטרה בנושא ערך השירות לאזרח. המהווה ערך מוביל בערכי הארגון. כל שוטר רואה עצמו בהתאם לערך זה, כנותן שירות לציבור, כדמות שתפקידה לתת פיתרון לבעיותיו של הציבור, ובהתאם לכך שוטרי הסיור מקבלים הדרכות בנושא חשוב זה. זהו ערך אשר זוכה לקשב ארגוני רב, אשר בא לביטוי בהעברת תכנים בנושא זה בכלל הקורסים המשטרתיים, כלל הארגון נמדד על מתן שירות איכותי לאזרח, יש על כך מנגנון של פיקוח ובקרה בכל רמות הפיקוד, מרמת מטה ארצי ועד רמת התחנה. מבוצעים סקרי שירות אחת לרבעון, וכל תחנה , במערך ובמערך החקירות. בנוסף, 100-מקבלת את הממצאים אשר בוחנים הן את איכות השירות במערך מוקדי ה בשל הגיוון התרבותי הרב, השוטרים מקבלים הכשרות לשיפור הכשירות התרבותית על מנת לתת שירות לסוגי אוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים תרבותיים שונים, ובכלל זה למול החברה הערבית, החברה החרדית, לקהילת יוצאי אתיופיה, קהילת הלהט"ב ועוד, ובכך השוטרים מספקים שירות מיטבי לציבור שפונה לקבלת שירות מהמשטרה. - . מיומנות מקצועית לטיפול בסוגי אירועים במעורבות אנשים עם מוגבלות 6 להלן נתייחס באופן מפורט ונפרד לסוגיית ההכשרה. בחלק זה נציין בקצרה, כי משטרת ישראל מפתחת בימים אלו הדרכה ייעודית שבה יוכשרו שוטרים מהתחנות בכדי לשפר את מיומנות הטיפול המקצועי באירועים מהסוג הזה. לפי המתווה, בכל תחנה יוכשר בעל תפקיד אחד, באמצעות קורס עומק של מספר ימים, והוא ישמש בתחנה שלו כגורם מקצועי שתפקידו להנחות את השוטרים כיצד לפעול במצבים שונים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות ולמעשה ישמש כסוג של רפרנט שיפקח על העבודה השוטפת בתחנה. במקביל לכך מפותחים סרטוני הדרכה לשוטרים המפרטים את אופן הטיפול במקרים השונים. כפי שהובהר לעיל, השוטרים נדרשים לרכוש מיומנויות טיפול בסוגים רבים של אירועים מורכבים ברמת רגישות וחומרה שונים. כל הכשרה, טובה ככל שתהיה, לא תוכל להקנות לשוטר כלים מספקים להתמודד עם מקרי הקיצון הקשים, וכאמור, אנו עוסקים כאן במקרים הקיצוניים והמורכבים ביותר, שכן הרוב המוחלט של אירועי השגרה מסתיים באופן מקצועי ומיטבי. דווקא בשל כך, מצאנו לנכון להמליץ לעיל, כי המטרה צריכה להיות צמצום למינימום של המפגשים הטעונים, וכאמור מבלי להזניח את פיתוח ההכשרות ושיפורן כפי שיפורט גם להלן. 74 -. נוהל טיפול המשטרה באירוע במעורבות אדם בעל מוגבלות נפשית7 בימים אלו משטרת ישראל מגבשת נוהל עבודה אשר מתייחס לאופן עבודת הסייר באירוע במעורבות אדם עם מוגבלות נפשית. הנוהל נמצא בהליכי אישור גורמי הפיקוד. . צוותי משבר3 – "סקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת וגיבוש חקיקה3 א. בפרק זה נתייחס לדו"ח ועדת משנה נוספת" אשר המליץ על הקמת צוותי משבר לטיפול באנשים עם מוגבלות . ב. ראשית יאמר, כי משטרת ישראל מברכת על היוזמה להקים צוותי משבר ייעודיים הכוללים אנשי טיפול בתחום הרווחה ובריאות הנפש אשר יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות ובמקרים המתאימים אף יגישו את הסיוע הדרוש ללא התערבות המשטרה. ג. בדיונים המוקדמים להקמת הוועדה הבינמשרדית, הציעה משטרת ישראל להקים מוקד ייעודי של מערך בריאות הנפש והרווחה שייתן סיוע בזמן אמת לשוטרי השטח בהתמודדותם באירועים עם אנשים עם מוגבלות ואף "יקפיץ" גורמים טיפוליים רלוונטיים לסיוע. ד. בהתאם לחלופות שהוצגו בדו"ח הוועדה, ובניגוד להמלצת דו"ח הצוות בנושא זה, משטרת ישראל תומכת במודל "טיפולי עם גיבוי משטרתי" ולא במודל "שיטורי טיפולי". ע"פ האמור בדו"ח הצוות מנקודת הנחה ש"המפגש עם המשטרה נגרם לא פעם בשל חוסר במערכי טיפול או תמיכה נפשיים או סוציאליים, במקרי קצה (אין הכוונה לטיפול שוטף באנשים במצבים אקוטיים). על כן המענה לחלק גדול מהקריאות למשטרה צריך להיות לא שיטורי." על כן, הצוות צריך להיות מורכב בעיקר מאנשי טיפול ומתופעל דרך מוקד עצמאי תחת אחריות בינמשרדית רב מקצועית. ההתערבות במשבר נועדה בעיקר להתמודד עם מצבים של החמרה במצב האדם עם המוגבלות, למשל במצב הנפשי, שמלווה בהתנהגות שאינה מציבה סכנה ממשית גם אם ניתן לסווגה במקרים מסוימים כ"פלילית". במקרים אלו, התערבות הצוות תציע מענה מסייע שאינו מערב גורמי אכיפה ומטרתו בעיקר מניעתית, קרי מניעת התדרדרות האירוע למצב בו נדרשת התערבות משטרתית, כאשר שילוב השוטר בצוות נעשה רק כשיש הכרח. המלצה זו תואמת את עמדת המשטרה, כפי שהוצגה לעיל, ביחס לזיהוי הקושי המרכזי בטיפול באירועי קיצון. במקרים מסוג זה, הגעת צוות משטרתי, גם אם מלווה באנשי מקצוע, עלולה להחמיר את המצב ולהסלים את התגובות של האדם עם המוגבלות. גם מסיבה זו, לטעמנו, יש להעדיף את המודל של צוותים טיפוליים, שבמידת הצורך יקבלו את הגיבוי המשטרתי. בחלק מן הדוחו"ת הוזכר, כי לעיתים נוכחותו של השוטר נדרשת ולו על מנת להפעיל את סמכויות האכיפה שלו. איננו סבורים כי יש לכך הצדקה. סמכויות אכיפה פליליות לא נועדו לסיוע לתהליך של מפגש טיפולי. ככל שגורמי הטיפול נעדרים סמכויות מתאימות, יש לפעול להקניית סמכויות כאלה במסגרת תיקוני חקיקה ואין מקום להפעיל לשם כך את המשטרה. אדרבא, הפעלת סמכויות אכיפה של המשטרה עלולה לפגוע במהלך הטיפולי, להחריף את מצבו של האדם עם המוגבלות ולהסלים את תגובותיו. ה. כחיזוק לגישה האמורה נציין, כי גם מבדיקה וניתוח של אירועי המוקד בהם נקראת המשטרה לטפל באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות נפשית עולה, כי כמות גדולה מאוד של האירועים, הינם אירועים בהם לא מתקיים אירוע פלילי מובהק, אלא מדובר בקריאה לעזרה של משפחה, שכנים ולעיתים אף עוברי אורח, להתמודדות עם בעל מוגבלות, על פי רוב מוגבלות נפשית, הנמצא במצב "משברי". ו. גם במסגרת הדיונים (בהם נכחה המשטרה) שבה ועלתה הטענה כי מעורבותה של המשטרה באירועים שאינם פליליים גורמת להפללה וקרימיניליזציה של האירועים בהם מעורב אדם בעל מוגבלות נפשית, שלא לצורך ואף המשטרה מסכימה כי בחלק מהמקרים אין מקום להתערבותה. אין חולק כי המשטרה נקראת למקרים אלה רק בשל כך שניידות המשטרה הן גורם החירום הזמין היחיד וגם מסיבה זו, יש מקום להקים צוותי משבר שהם בעיקרם טיפוליים ולא שיטוריים. ז. נשוב ונזכיר, כי המשטרה היא גורם אכיפה והכלים בהם המשטרה משתמשת הינם כלי אכיפה פליליים 2021 דו"ח מסכם פברואר75 ולא טיפוליים. כל הכשרה או הדרכה שתינתן בנושא לשוטרים, טובה ככל שתהיה, עשוייה לשפר את הטיפול באירועים המורכבים, אך אינה מספקת תחליף להליך טיפולי נאות ותוצאות הטיפול המשטרתי יובילו במקרים רבים לטיפול במישור הפלילי. ח. כאמור לעיל, כמות גדולה של אירועים אלו, מגיעים לפתחה של המשטרה, לא כי מדובר באירוע פלילי, אלא בשל העובדה שאין לפונים גורם אחר שיכול לסייע להם בפתרון המצב המשברי. אנו סבורים כי משטרת ישראל אינה הגורם המתאים לטיפול באירועים אלו וכי צוותי משבר טיפוליים יכולים לתת מענה מיטיב בסוגיה. ט. עוד נציין לעניין זה, כי מד"א הגישה הצעה סדורה להקמת צוותי חירום, שיהיו זמינים ומקצועיים ויוכלו להגיש את הסיוע הרפואי המתאים. אנו סבורים, כי הקמת צוותי חירום מסוג זה, שיהוו כשלעצמם צוותי משבר טיפוליים או אף לצד צוותים מקצועיים כאלה, תוכל למנוע הגעה מיותרת ומסוכנת של שוטרים הנדרשים כיום לטפל במצבים שהם בעיקרם בריאותיים או רווחתיים. עמדת המשטרה היא כי צוותי המשבר לא יכללו גורם משטרתי ייעודי כחלק אורגני מצוותי - י. הגורם המטפל המשבר. עמדתנו היא כי לאירועים אליהם יגיעו צוותי המשבר, יגיעו במידת הצורך, שוטרים "רגילים" כאשר במקביל יחול שיפור של ממש בהליך ההכשרה של השוטרים בנושאים אלה, כפי שיפורט להלן. י״א. מיקום צוותי המשבר –אנו סבורים כי תחנות המשטרה אינם האכסניה המתאימה לצוותי המשבר וכי נדרש למצוא להם מקום ייעודי אזרחי. אדם בעל מוגבלות יגיע לתחנת המשטרה רק במידה והוא חשוד בעבירה, ומתנהל נגדו הליך פלילי (או כמתלונן כמובן). י״ב. מוקד ייעודי: . במשטרת ישראל תומכת בהקמת מוקד ייעודי שיקבל קריאות לסיוע במצבי משבר בהם מעורבים אנשים 1 .עם מוגבלות או ישירות מול 100 . לשיטתנו, מוקד זה לא יפעל תחת המשטרה אולם הוא יפעל בשיתוף פעולה עם מוקד2 .התחנות הרלבנטיות . הקמת מוקד ייעודי לצוותי משבר בו ישרתו שוטרים בפועל, כפי שהוצע בדו"ח הוועדה, דורש עבודת מטה 3 .מקיפה בשיתוף אגף התכנון ותלוי בקבלת תקנים נוספים לביצוע המשימה . אנו סבורים כי לאור ההתכנות הנמוכה להקמת מוקד ייעודי בשילוב משטרת ישראל בטווח הקרוב, לא 4 ניתן להתייחס כעת לטקטיקה של הפעלת המוקד, העברת השיחות בין הגורמים וכו' ויש לבחון את הנושא לאחר הסכמה על מתווה צוותי המשבר. בדו"ח הוצע כי צוותי המשבר יועסקו ע"י משטרת ישראל. לאור עמדתנו כי משטרת ישראל - י״ג. העסקת הצוותים אינה המפעילה של צוותי המשבר וכי השוטרים אינם צריכים להיות אורגן ייעודי קבוע בצוותים אלו, עמדתנו היא כי גורמי המקצוע האזרחיים יועסקו ע"י משרד ממשלתי/רשות מקומית. לאור העובדה כי צוותי המשבר מאגדים גורמים שונים (טיפול, רווחה ומשטרה במקרה - י״ד. אופן הטיפול באירועים הצורך) יש צורך לקבוע את תחומי האחריות וסמכות קבלת ההחלטות באירוע. אנו סבורים כי יש להקים צוות משולב שיגבש את אופן הטיפול וחלוקת תחומי האחריות, שיעוגן בנוהל משותף לכל הצדדים, לאחר הסכמה על מתווה צוותי המשבר. . הדרכה4 א. הכשרות בסיס לכלל השוטרים • במשטרת ישראל קיימת הבנה שכל השוטרים המשרתים בממשק עם האוכלוסייה נדרשים לעבור הכשרה והתמקצעות בבואם לטפל באנשים עם מוגבלות. תכליתה של ההכשרה בראש ובראשונה : • להקל עליהם בזיהוי 76 • לאפשר להם לאתר את המוגבלות הספציפית שממנה הוא סובל • מתן מענה הולם ומותאם לאדם עם המוגבלות, בשאיפה להכיל את האירוע ולהעניק שירות מיטבי לכל המעורבים מבלי שהאדם עם המוגבלות ייפגע. מתוך ההיכרות של המשטרה עם הסוגיות הנדונות כאן, ומתוך ראיית החשיבות לשפר את מקצועיות השוטרים בנושא הטיפול באנשים עם מוגבלות, המשטרה עוסקת כבר זמן רב בשיפור ההכשרות בנושא ובפיתוח מערכי הכשרה חדשים. חלק מההכשרות החדשות יוצגו להלן, ולצדן מתקיימות כבר כיום הכשרות והדרכות. כל אלה נעשים בשיתוף גורמי המקצוע ממשרדי הבריאות והרווחה ובליווי מלא שלהם. כאמור לעיל, על אף ההשקעה בתחום ההכשרה, וזו תלך ותגבר, אין ספק, כי לא ניתן להקנות לכלל השוטרים את סל הכלים הנדרש להתמודד עם האירועים הקשים, גם אם ניתן בהחלט לשפר את מקצועיותם. אנו נפעל בעניין זה בשיתוף הגורמים המקצועיים ומצפים, כי מאמץ זה יביא לשיפור הנדרש. תהליך ההכשרה יחולק לשניים: • הכשרה בסיסית של שני משכים בכל קורס יסוד הכוללת שימוש באמצעים טכנולוגיים. ההכשרה כוללת: • "סימולציות ממוחשבות" סיטואציות המדמות מצב אמת בהן הלומד נדרש לתפקד כסייר או בלש בזירה מורכבת שבה מעורבים אנשים עם מוגבלות. הפעולות שיינקטו בסימולציה ישפיעו על התנהגותו של האדם עם המוגבלות ויכריעו את תוצאות האירוע. • השיחה תתקיים עם דמות וירטואלית, אדם עם -"אמצעי נוסף שיעשה בו שימוש הוא "דו שיח ממוחשב מוגבלות, שמגיב למשפטים של השוטר. • מבחן המדמה את הקושי בו נתקלת האוכלוסייה עם המוגבלות -" דיגיטליIQ גם האמצעי של "מבחן השכלית הוא בשימוש עבור השוטרים. המבחן מייצר אמפתיה ומכניס אותם לעולם ההתמודדויות של אנשים עם המוגבלות. • לאורך כל ההכשרה השוטרים ייחשפו לסרטוני המחשה וסרטוני הדרכה באמצעותם יוצג לשוטרים האופן בו הם צריכים לפעול. • תכנית הכשרה זו מיועדת לשוטרי חזית השירות (סיירים, בלשים, חוקרים, שוטרי תנועה, מוקדנים). • תכנית זו מתייחסת לכל סוגי המוגבלויות: הפיזית, השכלית התפתחותית, התקשורתית והנפשית. מינוי רפרנטים בתחנות והעברת הכשרות באמצעותם במסגרת תחנתית- ב. הכשרת עומק הכשרה נוספת המיועדת לשוטרים שיהיו "רפרנטים בתחנות" מתבססת על מודל אמריקאי שפותח באוניברסיטת ואומץ ע"י משרד המשפטים של ארה"ב ומיושם במדינות רבות ברחבי ארה"ב.CIT ממפיס ההכשרה מפותחת בשיתוף של אגף המבצעים מחלקת סיור, יחידת המו"מ, מערך מע"ן ויחידת השירות של אגף בריאות הנפש ומשרד העבודה -משטרת ישראל, מד"ר המכללה הלאומית לשוטרים, משרד הבריאות והרווחה ושירותים חברתיים. בבסיס ההכשרה עומד הרעיון שמומחי התוכן בתחנות, יהוו מוקד ידע וישמשו כרפרנטים אשר ידריכו וינחו את אנשיהם, בדרכי טיפול והתמודדות בעת אירוע במעורבות אנשים עם מוגבלות. במהלך ההכשרה השוטרים יקבלו סקירה על סוגי המוגבלויות הנפשיות (דכאון, הפרעות פסיכוטיות, התמכרויות למיניהן והפרעות נוירוקוגנטיות, אוטיזם, הפרעות התנהגות, הפרעות אישיות, פוסט טראומה –חרדה, והתאבדויות). בין השאר, השוטרים ילמדו כיצד מנהלים עם אנשים אלו משא ומתן, את ההכשרה יעבירו אנשי המו"מ של המשטרה שמתמחים באירועים מסוג זה. 2021 דו"ח מסכם פברואר77 משרד הבריאות מהווה שותף מרכזי לבניית תכנית ההכשרה ומלווה אותה מתחילתה יכשיר את השוטרים בכל הקשור למיומנויות בסיסיות לטיפול במצבי משבר. השוטרים החניכים בקורס ייחשפו למערך בריאות הנפש בקהילה, למערך הרווחה ולמחלקות הפסיכיאטריות כמו גם לממשקי העבודה הרצויים עם הגורמים השונים. לבסוף, ישמעו השוטרים את המתמודדים עצמם ואת נציגי משפחותיהם על הקושי היום יומי שהם חווים ועל ההתמודדות שלהם למול המשטרה. אופי ההכשרה: • מדובר בהכשרה שתימשך שבוע ימים. • בהכשרה הזו יהיו נציגים מכל תחנות המשטרה, שניים או שלושה שוטרים רפרנטים מכל תחנה, אשר יעברו את ההכשרה. • מדובר בשוטרים ותיקים לאחר קורס יסוד וקורס מתקדם, אחראי משמרות בתחנות המשטרה ויחידות יס"מ ומג"ב, מש"ק הדרכה ושרות במכלולי שליטה. • שוטרים אלו יהיו מומחי תוכן ותפקידם יהיה להעביר את הידע שהם צברו בהכשרה לשאר השוטרים המשרתים איתם ובזמן אירוע אמת, כאשר הנילון הוא אדם עם מוגבלות, העדפה תהיה לשלוח את השוטר "מומחה התוכן" להתמודד עם האירוע ולשלבו כתומך ב"צוותי המשבר" הטיפוליים. . חקירות5 בתחום החקירות, מובאות מספר המלצות, בכלל זה, קידום חלופות של הליך אזרחי על פני הליך פלילי, יידוע החשוד והמלווה שלו אודות זכויותיו, מינוי גורם מקצועי מוסמך שתפקידו קבלת ההחלטה על הפעלת סמכויות פליליות כלפי נחקרים עם מוגבלויות ועוד. מדובר בסוגיות מורכבות המחייבות בחינה מעמיקה של כלל הגורמים המעורבים בדבר, ואיננו סבורים כי ניתן להתייחס למכלול הנושאים שהועלו במסגרת זו ללא קיומו של שיח ובחינה מקצועית משולבת. על כן אנו ממליצים על הקמת צוות מקצועי משותף שיבחן המלצות בנושא זה – תיאור הבעיות, בחינת פתרונות חלופיים והצעת מענה סדורה ליישום. . סיכום6 .א. משטרת ישראל מודה לנשיא המדינה ולצוותי העבודה, ומברכת על היוזמה לעסוק בנושא חשוב זה ב. המשטרה תהיה שותפה מלאה למאמץ הלאומי לשיפור הטיפול באנשים עם מוגבלות, בפרט כמובן, ככל שהדברים נוגעים לממשק בין גורמי האכיפה לאנשים עם מוגבלות. ג. בשל נסיבות שאינן תלויות במשטרה, המשטרה לא לקחה חלק בדיוני הצוותים, ומשכך, עבודה זו חסרה. במסמך זה ניסינו, בתמצית, להתייחס למרבית הסוגיות המרכזיות ולגשר על הפער של העדרה של המשטרה מהדיונים ומגיבוש דוחו"ת הצוותים, אך אין תחליף להמשך השיח הישיר וליבון הסוגיות. ד. האירועים המפורטים בדו"ח הוועדה אכן קשים והמציאות הזו מוכרת היטב לשוטרים ולמשטרה. על כולנו לעשות כל מאמץ אפשרי למנוע אירועים כאלו. עם זאת, והדברים עולים גם מתוך העדויות עצמן, ברוב המוחלט של האירועים, הטיפול המשטרתי מסתיים באופן מיטבי ומכיל, והשירות ניתן לשביעות רצון של כלל המעורבים. קשה, ואולי לא ניתן, למנוע אירועי קיצון מורכבים, אולם המשטרה פועלת ותמשיך לפעול לשיפור המצב. ה. ככלל, משטרת ישראל סבורה, ודומה כי אין על כך מחלוקת, כי המענה המיטבי לטיפול באנשים עם מוגבלות, יעשה באמצעות כלים טיפוליים ולא אכיפתיים. במקרים רבים, המשטרה מוצאת עצמה מטפלת באירועים אשר רק בשל העדר גורם מטפל זמין ובהיותה גוף החירום הזמין היחיד. מהבנה זו נגזרות מספר מסקנת והמלצות מרכזיות, אשר לטעמנו נדרש כי ימצאו מקום בדו"ח המסכם. בכלל זאת: 78 • המלצה להשקעה לשיפור המסגרות הטיפוליות בקהילה בשגרה ובחירום על מנת לצמצם מראש את האירועים בהם נדרשת התערבות משטרתית. • שימוש של גורמי הטיפול במידע משטרתי רלוונטי שעשוי לסייע להבנת מצבו הרווחתי, האישי או הבריאותי של האדם עם המוגבלות. • הקמת צוות חירום והתערבות טיפוליים – אם באמצעות מד"א ואם באמצעות צוותי משבר טיפוליים, ולא באמצעות צוותי שיטור טיפוליים. • המלצתנו היא, כי צוותי המשבר יהיו צוותים טיפוליים בגיבוי משטרתי, ויפעלו מאתר אזרחי ובאמצעות מוקד אזרחי. כמובן, שיתוף הפעולה בין המוקד ומערך הצוותים לבין המשטרה ימוסד באופן סדור ושוטף והוא תנאי הכרחי להצלחת המהלך. • ככל שנדרש בהקשר זה – הסמכת גורמי הטיפול בסמכויות הנדרשות להשלמת המענה המקצועי ללא צורך במעורבות של גורמי אכיפה. טובה ככל שתהיה, לא תהווה תחליף להליך טיפולי ראוי, עם זאת מוטל על - ו. לעמדתנו, הכשרת שוטרים המשטרה לשפר את המענה המבצעי והמקצועי באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, ואין לנו ספק שאירועים כאלה ימשיכו להתרחש, גם אם כלל המערכות האחרות יפעלו באופן מלא. על כן, המשטרה פועלת כבר כעת, יחד עם גורמי הרווחה והבריאות, לפיתוח מערכי הכשרה משופרים ברמות שונות שאנו מאמינים, כי יביאו לשיפור משמעותי באופן הטיפול המשטרתי. ז. יש לפעול לשיפור הממשק בין גורמי הסיור והמוקדים המשטרתיים לבין גורמי הרווחה והטיפול – מתן מענה זמין של הגורמים המקצועיים בזמן אמת, סיוע לשוטרים בדבר אופן הטיפול וקבלת אחריות על האירוע באופן מהיר ומקצועי על מנת שלא להאריך המעורבות המשטרתית והכלים הפליליים ללא צורך. ח. יש מקום לבחון בחיוב העברת מידע רלוונטי עדכני למשטרה בדבר זהותם של אנשים עם מוגבלות, תחת בחינה של מגבלות מידתיות על מנת למנוע פגיעה מיותרת ולא נדרשת בפרטיות. ט. בתחום החקירות – הצוותים העלו סוגיות שונות ומגוונות, מאוד מקצועיות, המחייבות שיח משותף ומפורט במסגרת עמ"ט סדורה. בנסיבות שנוצרו, שיח כזה לא התקיים במסגרת עבודת הצוותים. איננו סבורים כי ניתן להתייחס לעומק בנושאים אלה במסגרת זו ואנו ממליצים שבתחום זה יוקם צוות עבודה משותף שידון בכך. ירון מטס, תנ"צ ס' ר' המנהלת לשיפור שרותי המשטרה לחברה הערבית ומתאם מנהלת הנגישות במשטרה שותפים לכתיבת המענה המשטרתי : נצ"מ אלעזר כהנא – המשנה ליועמ"ש המשטרה מבצעים ובניין הכח נצ"מ נועם שקל – רמ"ח תוה"ד/אגף ההדרכה רמ"ד למידה דיגיטלית/אגף ההדרכה- סנ"צ ניר כרמלי סנ"צ דותן מנצור – רמ"ד מש"קים וסיור רגלי/אגף המבצעים והשיטור סנ"צ אורית פרידמן – ר' יח' לשיפור איכות השרות רפ"ק מרוות מסרי – ר' חוליית נגישות שוויון ותעסוקה רפ"ק מוריה בן משה – עוזר ליועמ"ש המשטרה רפ"ק מיטל גרף – ר' תחום חקירת אנשים עם מוגבלויות 2021 דו"ח מסכם פברואר79 9 נספח סיכום התייחסות המשטרה לעבודת הוועדה הבינמשרדית עמדת המשטרה המפורטת במענה נושא יש לפעול לשיפור הממשק בין גורמי הסיור והמוקדים המשטרתיים לבין גורמי הרווחה והטיפול – מתן מענה זמין של הגורמים המקצועיים בזמן אמת, סיוע לשוטרים בדבר אופן הטיפול וקבלת אחריות על האירוע באופן מהיר ומקצועי על מנת שלא להאריך המעורבות המשטרתית והכלים הפליליים ללא צורך. יש מקום לבחון בחיוב העברת מידע רלוונטי עדכני למשטרה בדבר זהותם של אנשים עם מוגבלות, תחת בחינה של מגבלות מידתיות על מנת למנוע פגיעה מיותרת ולא נדרשת בפרטיות. ממשק סיור ואכיפה צוותי המשבר יהיו צוותים טיפוליים בגיבוי משטרתי, ויפעלו מאתר אזרחי ובאמצעות מוקד אזרחי. שיתוף הפעולה בין המוקד ומערך הצוותים לבין המשטרה, ימוסד באופן סדור ושוטף והוא תנאי הכרחי להצלחת המהלך. הסמכת גורמי הטיפול בסמכויות הנדרשות להשלמת המענה המקצועי ללא צורך במעורבות של גורמי אכיפה. צוותי משבר טובה ככל שתהיה, לא תהווה תחליף להליך טיפולי ראוי, עם - הכשרת שוטרים זאת מוטל על המשטרה לשפר את המענה המבצעי והמקצועי באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, ואין לנו ספק שאירועים כאלה ימשיכו להתרחש, גם אם כלל המערכות האחרות יפעלו באופן מלא. על כן, המשטרה פועלת כבר כעת, יחד עם גורמי הרווחה והבריאות, לפיתוח מערכי הכשרה משופרים ברמות שונות שאנו מאמינים, כי יביאו לשיפור משמעותי באופן הטיפול המשטרתי (פירוט בדו"ח המצורף) הכשרה נוספת המיועדת לשוטרים שיהיו "רפרנטים בתחנות" מתבססת על ואומץ ע"י משרד המשפטים CIT מודל אמריקאי שפותח באוניברסיטת ממפיס של ארה"ב ומיושם במדינות רבות ברחבי ארה"ב. ההכשרה מפותחת בשיתוף של אגף המבצעים מחלקת סיור, יחידת המו"מ, מערך מע"ן ויחידת השירות של משטרת ישראל, מד"ר המכללה הלאומית לשוטרים, אגף בריאות הנפש ומשרד העבודה והרווחה ושירותים חברתיים. -משרד הבריאות בבסיס ההכשרה עומד הרעיון שמומחי התוכן בתחנות, יהוו מוקד ידע וישמשו כרפרנטים אשר ידריכו וינחו את אנשיהם, בדרכי טיפול והתמודדות בעת אירוע במעורבות אנשים עם מוגבלות. הדרכה 80 הצוותים העלו סוגיות שונות ומגוונות, מאוד מקצועיות, המחייבות שיח משותף ומפורט במסגרת עמ"ט סדורה. בנסיבות שנוצרו, שיח כזה לא התקיים במסגרת עבודת הצוותים. איננו סבורים כי ניתן להתייחס לעומק בנושאים אלה במסגרת זו. אנו ממליצים שבתחום זה יוקם צוות עבודה משותף שידון בכך חקירות ככלל, משטרת ישראל סבורה, כי המענה המיטבי לטיפול באנשים עם מוגבלות, יעשה באמצעות כלים טיפוליים ולא אכיפתיים. במקרים רבים, המשטרה מוצאת עצמה מטפלת באירועים אשר רק בשל העדר גורם מטפל זמין ובהיותה גוף החירום הזמין היחיד. להלן מס' מסקנת והמלצות מרכזיות, אשר לטעמנו נדרש כי ימצאו מקום בדו"ח המסכם: · המלצה להשקעה לשיפור המסגרות הטיפוליות בקהילה בשגרה ובחירום על מנת לצמצם מראש את האירועים בהם נדרשת התערבות משטרתית. · שימוש של גורמי הטיפול במידע משטרתי רלוונטי שעשוי לסייע להבנת מצבו הרווחתי, האישי או הבריאותי של האדם עם המוגבלות. · הקמת צוות חירום והתערבות טיפוליים – אם באמצעות מד"א ואם באמצעות צוותי משבר טיפוליים, ולא באמצעות צוותי שיטור טיפוליים. שימוש בכלים טיפוליים ולא אכיפתיים 2