הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לפיקוח על
הקרן לאזרחי ישראל
ירושלים, ט"ו בכסלו התשפ"ד
28.11.2023
הודעה לעיתונות
בדיון מעקב מיוחד של הוועדה ליישום תוכנית בתים מאזנים בקהילה בישרו נציגי משרד האוצר והבריאות כי קופות החולים הגישו תכניות להקמת בתים מאזנים בעלות של 45 מיליון ש״ח וכי יש פער של עשרה מיליון שקלים עליו עדיין לא ברור כיצד יגשרו. יו״ר הוועדה ח״כ סון הר מלך יוזמת התוכנית אמרה כי ״פריצת מלחמת חרבות ברזל הגדילה באופן משמעותי את הביקוש לסיוע נפשי״. ד"ר ליכטנברג: "אנחנו דיברנו על מיליון שקל להקמה של בית אחד. אני בתדהמה הצעות כל הקופות ביחד יעמדו על 7 בתים בסכום המוקצה. "יש היום 21 בתים. תוסיפו 7 בתים ואז במקום חודש המתנה יהיו 3 שבועות המתנה ואז לא עשינו כלום. צריך להוסיף 30 בתים ואז יהיה שינוי"
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה ישיבת מעקב בנושא ההקצאה השנתית לשנים 2024-2023 מהקרן לאזרחי ישראל – דחיפות במענים בתחום הנפש באמצעות בתים מאזנים, נוכח מצב החירום.
יו"ר הוועדה ח"כ לימור הר סון מלך: "הוועדה בראשותי, קבעה בכנסת זו לראשונה את ההקצאה השנתית מרווחי הקרן לטובת אזרחי המדינה בחוקי התקציב וההסדרים לשנים 2024-2023. במסגרת זו, החליטה הוועדה להקצות 35 מיליון ש"ח לתחום בריאות הנפש בקהילה. הוועדה שמה דגש על הבתים המאזנים- פרויקט ייחודי שנועד לספק חלופה אנושית קהילתית ומקצועית ובעיקר שיקומית לאשפוז הפסיכיאטרי המוסדי".
לדברי היו"ר פריצת מלחמת חרבות ברזל הגדילה באופן משמעותי את הביקוש לסיוע נפשי בקרב מי שנפגע באירועי המלחמה באופן ישיר ובאופן עקיף ובמעגלים רבים, בקרב כוחות הביטחון וכוחות ההצלה ובקרב הציבור הרחב. "אחד התפקידים החשובים בוועדה הוא פיקוח ומעקב, אחר תהליך יישם ההחלטה של הגדלת מספר הבתים המאזנים בקהילה, דבר המקבל משנה תוקף בתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה מכבד, מידי ומתמשך למתמודדי הנפש".
רויטל אורדן מנהלת המערך האמבולטורי במשרד הבריאות נשאלה האם הייתה עלייה באשפוזים פסיכיאטריים והשיבה: "לא, אין עלייה. יש עלייה בפנייה למיון פסיכיאטרי במיון בבתי חולים כללים אך לא ניתן לדעתנו לשייך זאת לאירועי ה-7 באוקטובר. בדקנו זאת בצורה מקיפה. לא ציפינו לראות עלייה בטווח הקצר באשפוזים פסיכיאטריים. חלק נכבד מהמדינה היה חשוף לטראומה ויש הרבה סטרס. אנשים שלא היו מאובחנים עם הפרעה פסיכיאטרית חשים את המתח כתוצאה מהמשבר הרציני".
לדברי אורדן אם לא יהיה מעשה משמעותי "נמצא עצמנו עם אנשים שמצבם הנפשי הולך ומחמיר ובטווח הארוך נראה עלייה באשפוזים פסיכיאטריים".
היו"ר שאלה מה נעשה לגבי בתים מאזנים? ואורדן השיבה: "ביקשנו תוכניות לבתים מאזנים מקופות החולים וכל הקופות הגישו תוכניות ואנו בהחלט חושבים שזה הצעד הנכון כי הקופות הן הגורם הממן. אם סוכמים את כל התוכניות מגיעים לעלות של-45 מיליון ולא רק 35 ולכן צריך לראות אם מקצים סכום נוסף או שמגיעים להסדר מול הקופות".
הפעילה החברתית היידי מוזס: "ואז זאת תהיה רפואה לכל האנשים ולא רק לעשירים?". אורדן: "זה נכון, הרבה מהאנשים פונים לרפואה פרטית בגלל המצב של המערכת הציבורית וזה מצב בלתי נסבל. לבנות הסכמים עם בתים מאזנים זה לא מהיום למחר אבל יש כמה מהלכים שקורים במקביל, יש מבחן תמיכה בבריאות הנפש ואנו מקדמים את מהלך הרחבת השירות של הבתים המאזנים ויש 26 בתים פעילים, יש בתים ייעודים להפרעות אכילה וגם בתים לפוסט טראומה. זה לא בקצב המצופה. יש חסמים להרחבת השירות. יש אחוז ניכר שנמצאים היום באשפוז ויכולים לקבל שירות בחלופת אשפוז. החסמים נמצאים בעיקר בזמינות השירות, יש תורי המתנה מאוד ארוכים".
ח"כ ירון לוי: "אין מספיק בתים מאזנים". ח"כ סון הר מלך: ״זאת בדיוק מטרת הדיון להגדיל את ההיצע בקהילה. צריך לעשות סיורים במקומות כאלה". אורדן: "מבחינת הקופות צורך להראות ולהוכיח שזאת חלופת אשפוז יעילה ואין עדיין מסה של בתים מאזנים שיוכחו יעילות בצמצום באשפוזים ביחס לחלופות האשפוז". היו"ר: העולם נמצא במקום אחר ואנחנו מאחור ביחס לשאר מדינות העולם ובמיוחד ביחס לאירופה. נקודת המבחן היא בסוף מה אנשים מבקשים. המבחן הוא מבחן המשפחה איפה כולם היו רוצים לראות בן משפחה מאושפז וזה בתים מאזנים".
רפרנטית הבריאות במשרד האוצר תמר צ'ין: "הקופות הגישו תוכניות על בסיסן הכסף יוקצה ושמחנו לראות היענות. יש גם תוכנית כללית להרחבת שירותים עוד לפני המלחמה והמצב כיום מבהיר כמה היא חשובה. הבתים המאזנים הם מאוד חשובים ברצף הטיפולי". דני בודובסקי ממנהל מערך בתים מאזנים: "לפני שנה וחצי פתחנו את הבית הראשון המאזן להפרעות אכילה וסגרנו אותו כי לקופות החולים לא היו הכספים של כספי התמיכה. מדובר בפרויקט מפואר כחלק מתוכנית כללית של משרד הבריאות שתהיה ארוכת טווח כדי שהמעבר יהיה לקהילה בכל הרצף הטיפולי. מערכת בריאות הנפש הוזנחה עשרות שנים. מספר ימי האשפוז שמבחני התמיכה אפשרו עמד על 35 אלף ימי אשפוז בשנה ויש מיליון ומאתיים אלף ימי אשפוז פסיכיאטרי בשנה. משרד האוצר חייב להבין שהוא חייב הקצאות עתידיות". צ'ין: "צריך לשים דגש על בריאות בקהילה ולשם אני מקווה שהתוכנית הלאומית תלך".
בודובסקי: "צריך לראות שהסכום הוא צבוע והוא הולך לרכש של שירותים. יש יזמים שיודעים להקים זאת מהר בלי כל הווג'ארס. במבחני הטיוטא לא פורסם סכום ועל איזה סכום אתם מדברים היום?" צ'ין: "הסכום יפורסם בימים הקרובים. אנחנו בישורת האחרונה לסיכום עם משרד הבריאות".
הודיה פרץ רוקדת טראנס פוסט טראומטית אמרה בדמעות: הגעתי למצב שאמא שלי הצילה אותי. אושפזתי בכפייה. אני פרודה מבעלי בעקבות המצב. אני לא נכללת בסטטיסטיקה. מדינת ישראל הבינה שאם אהיה בבית חולים פסיכאטרי לא אשאר אותה הודיה". כששאלה פרץ את נציגת משרד הבריאות כמה מאושפזים יש בעקבות המלחמה אמרה אורדן: "ידוע לי על 15". פרץ פרצה בדמעות ואמרה: "אני יודעת על מעל 60. לא יכולה לשאת את השקרים. זה חלק מהמחדל, זה גדול עלי. רצו לקחת לי את הקאנביס הרפואי. יחידת הקאנביס מתעללת בנו". היו"ר סון הר מלך: "תודה על הדברים שלך הודיה. יש חשיבות עליונה בקולך שנשמע, למדנו על פער בנתונים בין מה שמשרד הבריאות מכיר לבין כנראה הנתונים במציאות".
מירי כהן נציגת משרד הבריאות: "האתגר הגדול של המשרד הוא בריאות הנפש. דיברנו כבר בזמן הקורונה ודיברנו על זה שילד יחכה לתור של שנה במקרה הטוב. אירוע הקורונה מתגמד לעומת מה שאנו צופים. ההשלכות יבואו בשלב המאוחר יותר ואם לא ניתן מענים עכשיו הטראומה תהפוך לפוסט טראומה. יש מקום לבתי החולים לצד הבתים המאזנים". שמואל שעייה פעיל חברתי: "ריפוי בעיני זה אדם שחולה, עבר תהליך והתרפא. כמה באחוזים מתוך אלה שעברו אשפוז החלימו? וכמה שהיו בבית מאזן מצבם השתפר?".
ד"ר פסח ליכטנברג מנהל מחלקה סגורה בבית החולים הפסיכאטרי כפר שאול: "בתי חולים לא מרפאים. גם בתים מאזנים לא מרפאים. הם שואפים לקדם ולתת תמיכה וסעד וזה אנו שואפים לעשות. במחקר אחד בדקנו מה קורה לאנשים באשפוז של שנה בבית מאזן ובניגוד לציפיות התוצאות היו נהדרות. אנשים חזרו פחות לאשפוז אחרי בית מאזן. השהייה בבית מאזן יותר ארוכה. מי שנכנס למחלקה כל המאמצים שלו מופנים ל'תוציאו אותי מכאן' ובבתים מאזנים מבקשים להשאיר. יש לפעמים מצבים של 'שחרור כפוי'. יש 3500 מיטות אשפוז פסיכאטריות ואם תעבירו שליש לאשפוז בקהילה או אשפוז יום עשית טובה משמעותית לשינוי המערכת לדורות. דיברנו לפני חצי שנה על הקמת 30 בתים מאזנים ב-30 מיליון. עם 50 בתים שינת את המערכת".
ח"כ לוי שעבר על נתוני הקופות והצעות התמחור שלהן אמר בדיונו הראשון כחבר כנסת: "יש פער בתמחור שנתת להקמה לתמחור של קופות החולים בעשרות מיליונים. קופת חולים מאוחדת מתמחרת הקמה של בית אחד ב-12 מיליון". ד"ר ליכטנברג: "אנחנו דיברנו על מיליון שקל להקמה. אני הייתי בתדהמה מההצעות כי כל הכסף נשרף על בית אחד". ח"כ לוי הציע: "שהמדינה תקצה שטח ויבנו, אפשר לשלב את הרשויות המקומיות". הד"ר הסביר כי הצעות כל הקופות ביחד יעמדו על 7 בתים בסכום המוקצה. "יש היום 21 בתים. תוסיפו 7 בתים ואז במקום חודש המתנה יהיו 3 שבועות המתנה ואז לא עשינו כלום. צריך להוסיף 30 בתים ואז יהיה שינוי".
חבר הכנסת טען כי אפשר להקים 30 מרכזים בלי לשרוף את הכסף על רכישת וילות. בודובסקי הסביר כי עלות תפעול של בית מאזן עם 12 דיירים לשנה עומדת על סכום שבין 3.5 – 5 מיליון שקל לשנה. "אם את הכסף בולעים לצורך רכוש במקום טיפול מפספסים. נקודת המפתח צריכה שמבחני התמיכה יוכלו לבצע רכש משמעותי. בלי שיהיה הסכם חתום כלום לא יזוז". ח"כ שאל כמה עולה יום אשפוז? אורדן השיבה: "יום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי עומד על 1100-1400 שקל ובית מאזן 900 ₪.
אסתר קרמר מאושפזת לשעבר: "כשאדם יוצא ממחלקה סגורה עד שהוא חוזר להיות אדם פעיל שמרוויח כסף לוקח הרבה זמן. בבית המאזן הוא יוצא והופך להיות תורם לקהילה. כשיצאתי מאשפוז רציתי להתאבד וכשיצאתי מבית מאזן הייתי רצויה וזה פער גדול בין קצבת נכות לאדם שיוצא מבית מאזן ומרוויח כסף". היו"ר שמעה את דבריה המרגשים של קרמר ואמרה: "מדינת ישראל צריכה לעשות חישוב מסלול מחדש. רצינו למצוא דרך שאנחנו מגדילים אור ומייצרים פרדיגמות חדשות".
אחד הרגעים המרגשים בדיון היו כאשר קרמר אמרה: "באחד הימים בבית המאזן הכנתי ארוחת צהריים וד"ר פסח ביקש ממני מתכון ובמחלקה הפסיכאטרית רצו שנראה טלוויזיה כל היום ונשתעמם״. הדוקטור התרגש למשמע הדברים: "האוכל באמת היה מאוד טעים, תודה רבה לך". ח"כ סון הר מלך: "היה פשוט נפלא שם, לא רצינו לעזוב את המקום. זה צריך להיות אינטרס של כל אזרח במדינת ישראל וזאת הבשורה. הדברים קורים אבל מאוד לאט". יובל טלר יזם חברתי: "אם ניתן למוסדות כמו קופות החולים שמממנות ומפקחות זה לא יעלה רק 15 מיליון, זה יהיה מוסדי ויהיה נורא ואיום. נשמע שאנחנו חוזרים לאותה מוסדיות. עמותות ויזמים מתפעלים בתים מאזנים בהצלחה רבה".
היו"ר אמרה: "ראינו נציגי קופות שבאו ונראו אידאליסטים והיו חלק שבאו ונשמע שהם באים לעשות לציבור טובה. צריך שמי שמפעיל תהיה לו תחושת שליחות. טלר: "גם אם הקופה היא אידאליסטית צריך שהיא תממן ותפקח ולא תהיה המפעילה". אורדן: "קופות החולים יודעות לעשות דברים יפים". צ'ין: כשמדברים על בריאות הנפש מדברים על כוח אדם וצריך להבין איך לא מסיטים תקציבים מהשמיכה הקצרה".
חבר פורום הבתים המאזנים נועם הורביץ: "הבתים המאזנים מאפשרים להרחיב את השמיכה". צ'ין: "המערכת לא יכולה להכיל גם וגם וגם ולכן צריך תעדוף של מה מרחיבים. כדי שזה יהיה מוסדי זה חייב להתבסס על קופות החולים, הם הצינור שרואה את כל הרצף הטיפולי".
עו"ד דניאל רז: "בתים מאזנים היו ללא ספק הרבה יותר אפקטיביים לאדם במערכת, גם למשפחתו וגם לפרטיותו. יש לי בעיה כשאין בתים מאזנים פנויים. אסור שתהיה אפליה על רקע כלכלי. אנחנו מייצגים היום במדינת ישראל 14 אלף וועדות פסיכיאטריות והמלחמה אתגרה אותנו עוד יותר. צריך לחשוב אחרת ולהיות יעילים".
חן לוי מקופת חולים מאוחדת: "מתחילת הדרך פה בדיונים הגענו לוועדה כדי לשנות את הפרדיגמה מראייה רפואית. עוד לפני הוועדה התקבלה החלטה אצלנו להרחיב מענים בקהילה. קופות החולים הן הזרוע הביצועית של המדינה לתת שירותים. דיברנו בתוכנית שהגשנו על רכישת נכס בשטח כפרי עם מרחב פעילות. המטרה שההפעלה תהיה על ידי יזם חיצוני במכרז".