חומר רקע

עמדות הציבור היהודי בנוגע לרבנות המקומית הממסדית אריאל פינקלשטיין 28/12/2021 תקציר מנהלים מסמך זו מציג את עמדות הציבור היהודי בנוגע לרבנות המקומית בישראל, כפי שעולה מסקר שנערך בקרב630 יהודים בנובמבר- דצמבר2021 :. להלן עיקרי הממצאים הליך בחירת רבני ערים : ישנה תמיכה רח בה בציבור בהעברת הסמכות למינוי רבנים .למועצת העיר61% מבעלי הדעה סבורים שנציגי מועצת העיר צריכים להוות את רובו של הגוף הבוחר או את כולו, לעומת11% הסבורים שנציגי השר לשירותי דת צריכים להוות את רובו של הגוף הבוחר או את כולו. התמיכה החזקה ביותר בבחירת רב על ידי .המועצה היא של הציבור החרדי והציבור החילוני קציבת כהונת רבנים מקומיים : ישנה תמיכה רחבה של61% מהציבור בקציבת כהונה של רבנים, לעומת17% שמתנגדים ו- 22% חסרי דעה בנושא. ישנו רוב לתמיכה בקציבת ( כהנה בקרב חילונים, מסורתיים ודתיים, בעוד שרוב החרדים53% ) מתנ גדים לקציבת כהונה. מודל קציבת הכהונה המועדף ביותר על הציבור הוא קדנציות של5 שנים .שבסיומן הרב יכול להיבחר שוב תמיכה/התנגדות למינוי רב מקומי ,: למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל51% , ,תומכים במינוי רב לרשות המקומית23% מגלים התנגדות למינוי רב, ול- 27% לא מש נה ,האם ממנים רב או לא. בקרב חרדים, דתיים ומסורתיים יש רוב ברור התומך במינוי רב ואילו בקרב חילונים37% ,מתנגדים24% תומכים ול- 29% .לא משנה מידת ההיכרות עם הרב המקומי : 55% מהציבור אינם יודעים האם מכהן או לא מכהן רב ברשות המקומית שלהם: מחציתם מעידים זאת על עצמם, ומחציתם סבורים שהם מודעים לשאלה האם ישנו רב, אך בפועל נמצא שהם טעו במענה שלהם. רק21% טוענים שישנו רב ברשות שלהם והם יודעים מה שמו. בציבור הלא דתי מידת ההיכרות עם הרב היא מינימלית במיוחד: רק6% מהחילונים ו- 14% מהמסורתיים הלא- דתיים טענו שיש רב לרשות ה .מקומית שלהם ושהם יודעים מה שמו22% מהחילונים ו- 24% מהמסורתיים הלא-דתיים סברו שלא מכהן רב ברשות שלהם, אך נמצא ש- 67% מהחילונים כך ו- 80% מהמסורתיים הלא- דתיים שסברו כך טעו, והסתבר שישנו רב .מכהן ברשות שלהם 2 הקדמה ה יבטים שונים הנוגעים להרחבת או צמצם הסמכויות של הרבנים המקומיים, נידונו מאז הקמת הממשלה האחרונה במסגרת הרפורמות המקודמות בתחומי הכשרות והגיור. בנוסף, ביולי2021 פורסם כי השר לשירותי דת מתן כהנא מבקש לערוך רפורמות גם בהיבטים המוסדיים הנוגעים לרבנות המקומית, ובהם הליך הבחירה של רבנים מקומיים ומשך הכהו נה שלהם. לאחרונה פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר .מקיף בנושא הרבנות המקומית1 כהשלמה למחקר, בוצע סקר זה על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התארי כים 29.11.2021-1.12.2021 רואיינו630 ,אנשים הנמנים על החברה היהודית בישראל המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית בוגרת בישראל בגילאי18 .ומעלה2 .ממצאי הסקר מוצגים במסמך זה תמיכה/התנגדות במינוי רב מקומי הסקר בחן את עמדת הציבור היהודי בישראל ביח .ס למינוי רב לרשות המקומית , כלל%( ?האם אתה תומך או מתנגד שיהיה רב לרשות המקומית שבה אתה מתגורר )המדגם 1 אריא ,ל פינקלשטיין הרבנות המקומית הממסדית בישראל ,, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 2021 . 2 טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא3.98% ברמת ביטחון של95% . עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. תודתי לד"ר אור ענבי ולפרופ' תמר הרמן ממרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה על .סיועם הרב בעריכת הסקר 3 ,נמצא כי למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל51% , תומכים במינוי רב לרשות ( המקומית, ומתוך אלו ישנו רוב לתומכים מאוד28% תומכים מאוד ו- 23% .)די תומכים מנג ,ד23% מגלים התנגדות למינוי רב, כך ש- 12% מתנגדים מאוד ו- 11% מגלים .התנגדות מועטה27% מביעים אדישות ביחס לנושא כך שלא משנה להם האם ימונה או .שלא ימונה רב .בתרשים הבא מוצגים ממצאי התמיכה במינוי רב לרשות המקומית, לפי הגדרה הדתית האם אתה תומך או מתנגד שיהיה , לפי%( ?רב לרשות המקומית שבה אתה מתגורר )הגדרה דתית ,ישנה התאמה ברורה בין ההגדרה הדתית ובין התמיכה במינוי רב. בציבור החרדי הדתי/חרד"לי והמסורתי דתי ישנה תמיכה ברורה של רוב הציבור במינוי רב לרשות המקומית, ובציבור החרדי והדתי/חרד"לי ישנו רוב מוחלט של "תו מכים מאוד" במינוי ( רב. בקבוצות אלו ישנו מיעוט קטן של מתנגדים למינוי רב3% ,בציבור החרדי9% בציבור הדתי/חרד"לי ו- 13% בציבור המסורתי דתי) וכן מיעוט קטן של אנשים .)"שאדישים לנושא ("לא משנה לי בציבור המסורתי הלא- דתי ובציבור החילוני שיעור האדישים גבוה בהרבה וע ומד על 33% בקרב מסורתיים לא-דתיים ו- 39% בקרב חילונים. בפועל רוב המסורתיים הלא- דתיים והחילונים אינם מגלים התנגדות אקטיבית למינוי רב. אלא שבעוד בציבור המסורתי לא- ( דתי יש רוב ברור לתומכים במינוי רב52% תומכים לעומת15% 4 מתנגדים), בציבור החילוני ישנו רוב למתנגד( ים למינוי רב37% מתנגדים לעומת24% .)תומכים הליך הבחירה לרבני ערים ,)הליך הבחירה של רבני ערים מוסדר בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר תשס"ז- 2007 . תקנות אלו עברו כמה שינויים לאורך השנים, ועל פי התיקון האחרון משנת2014 הגוף הבוחר את רבני הערים מ( ורכב מנציגים שממנה מועצת העיר50% ,) ( רבנים ונציגי ציבור מקומיים שממנה השר לשירותי דת25% ) ונציגים של בתי הכנסת ( בעיר25% ). ברמת הפרקטיקה, נציגי בתי הכנסת אינם מהווים נציגים מקומיים .אותנטיים כיוון שהמינוי שלהם מושפע ישירות מהזהות של השר לשירותי דת3 מינוי נציגי בתי הכנסת הוא הליך מורכב ומסורבל שהביא לעיכובים רבים בהליכי בחירות לרבנים מקומיים, ואף לביטול או דחייה שלהם בבג"ץ, ולכן המשרד לשירותי דת שואף להוציא את נציגי בתי הכנסת מהגוף הבוחר. בהתאם לכך, נשאלו הנדגמים על האיזון הנכון בעיניהם ביחס שבין נציגי מועצ ת העיר ונציגי השר לשירותי דת בגוף הבוחר את .רבני הערים4 3 נציגי בתי הכנסת מתמנים על ידי ועדת בחירות שבראשה עומד נציג שממנה השר לשירותי דת וחברים ,בה נציגים נוספים של השר, הרבנות הראשית ומועצת העיר. למעשה, כפי שהראיתי במחקר מקיף בנושא ישנה מעורבות ניכרת של השרים במינוי נציגי בתי הכנסת ל טובת מינוי נציגים שיבחרו את הרבנים המועדפים עליהם. ראו: פינקלשטיין (לעיל הערה1 '), עמ74-71 . 4 :נוסח השאלה המלא הוא ( "רב עיר נבחר כיום על ידי גוף המורכב מ1 ) נציגים מקומיים שממנה מועצת ( ,העיר2) נציגי השר לשירותי דת. איזו מההצעות הבאות למבנה הגוף הבוחר נר ."?אית לך הטובה ביותר 5 ,%( ?איזו מההצעות הבאות למבנה הגוף הבוחר לרבני ערים נראית לך הטובה ביותר )כלל המדגם 25% מהמשיבים הינם חסרי דעה בנוגע לסוגיית בחירת הרבנים המקומיים. באשר לאלה שהשיבו ניתן לראות כי ישנה העדפה ברורה לשליטה של נציגי מועצת העיר בגוף :הבוחר21% סוברים שרק נציגי מועצת העיר צריכים לבחור את רב העיר, ו- 14% השיבו ,כי צריך שיהיה רוב לנציגי מועצת העיר לצד נציגות של השר לשירותי דת. כנגדם2% סבורים שהרבנים צריכים להתמנות על ידי נציגים של השר בלבד, ו- 4% סברו שלנצי גי .השר צריך להיות רוב בגוף הבוחר15% נוספים סברו שעל הגוף הבוחר להתחלק שווה .בשווה בין נציגים של מועצת העיר לנציגים של השר בתרשים הבא מוצגים הנתונים הכוללים את בעלי הדעה בלבד (בהשמטת25% האנשים .)"שענו "לא יודע/ת 6 איזו מההצעות הבאות למבנה הגוף הבוחר לרבני ,%( ?ערים נראית לך הטובה ביותר )בעלי הדעה בחינת הנתונים לגבי בעלי הדעה בלבד מצביעה על ההעדפה הברורה בקרב הציבור .לחיזוק נציגי מועצת העיר בבחירת רב העיר37% מבעלי הדעה סבורים כי נציגי מועצת העיר לבדם צריכים להרכיב את הגוף הבוחר, ו- 24% נוספים סבורים שעלי הם להוות את הרוב בגוף הבוחר, לצד מיעוט של נציגי השר. לעומתם רק11% מבעלי הדעה סבורים כי .נציגי השר צריכים להוות את רובו של הגוף הבוחר או את כולו בשני הלוחות הבאים מוצגים הנתונים בחלוקה לפי ההגדרה הדתית של המשיבים. בלוח הראשון הנתונים כולל את המשיבים "לא י ודע/ת"), ובלוח השנים מוצגים הנתונים .באחוזים רק מתך בעלי הדעה ,%( ?איזו מההצעות הבאות למבנה הגוף הבוחר לרבני ערים נראית לך הטובה ביותר )כלל המדגם, לפי הגדרה הדתית חרדי /דתי חרד"לי מסורתי דתי מסורתי לא- דתי חילוני נציגי מועצת העיר בלבד 35% 11% 17% 23% 32% רוב לנציגי מועצת העיר ומיעוט לנציגי השר 17% 29% 6% 17% 17% נציגי מועצת העיר ונציגי השר לשירותי דת- שווה בשווה 12% 18% 44% 22% 12% רוב לנציגי השר לשירותי דת ומיעוט לנציגי מועצת העיר 2% 11% 5% 4% 5% נציגי השר לשירותי דת בלבד 2% 2% 9% 4% 0% לא יודע/ת 33% 29% 19% 29% 35% סך הכול 100% 100% 100% 100% 100% 7 ,%( ?איזו מההצעות הבאות למבנה הגוף הבוחר לרבני ערים נראית לך הטובה ביותר )בעלי הדעה, לפי הגדרה הדתית חרדי /דתי חרד"לי מסורתי דתי מסורתי לא- דתי חילוני נציגי מועצת העיר בלבד 52% 15% 21% 33% 48% רו ב לנציגי מועצת העיר ומיעוט לנציגי השר 25% 41% 8% 24% 26% נציגי מועצת העיר ונציגי השר לשירותי דת- שווה בשווה 18% 26% 54% 31% 18% רוב לנציגי השר לשירותי דת ומיעוט לנציגי מועצת העיר 2% 15% 6% 6% 7% נציגי השר לשירותי דת בלבד 2% 2% 11% 6% 1% סך הכול 100% 100% 100% 100% 100% נתוני הלוח מלמדים כי התמיכה המובהקת ביותר לכך שמועצת העיר תמנה את הרב המקומי מגיעה מהציבור החרדי והציבור החילוני, שבשניהם כמחצית מבעלי הדעה סבורים שנציגי מועצת העיר צריכים להוות את כל הגוף הבוחר, עוד כרבע סבורים שעליהם להוות את רוב הגו ף הבוחר, ורק אחוזים בודדים סבורים שנציגי השר צריכים ( להוות את רוב הגוף הבוחר או את כולו4% ,בציבור החרדי8% בציבור החילוני). גם בשאר הקבוצות יש העדפה לנציגי מועצת העיר, אך היא פחות גורפת. בציבור המסורתי ,דתי, למשל54% מבעלי הדעה סבורים שלנציגי השר צריך להי ות כוח שווה לזה של מועצת העיר בגוף הבוחר, ועוד17% תומכים בכך שנציגי השר צריכים להוות את רוב הגוף הבוחר או את כולו, לעומת31% הסבורים שנציגי מועצת העיר צריכים להוות את .רוב הגוף הבוחר או את כולו העובדה ששתי הקבוצות הדתיות המצויות לכאורה בשני צידי המתרס– ה חרדים והחילונים– מגלות עמדות זהות בסוגייה זו מפתיעה למדי ודורשת הסבר. באשר לחילונים, התמיכה החזקה במועצת העיר מוסברת בכך שהשר לשירותי דת מזוהה באופן מסורתי עם המפלגות הדתיות בעוד שמרבית המועצות מורכבות מרוב חילוני או מסורתי, ולכן טבעי שלחילונים תהיה התנגד ות גדולה יותר מזו של דתיים למעורבות של השר במינוי רב העיר. באשר לחרדים, התמיכה המובהקת בכך שמועצת העיר תמנה את הרב ולא נציגי השר יכולה להיות מוסברת בכך שבעת עריכת הסקר, מכהן בתפקיד השר לשירותי דת מתן כהנא המזוהה עם הציבור הדתי- לאומי, והציבור החרדי מגלה התנ גדות למהלכים שהוא מקדם. בנוסף, ואף חשוב מכך, ברשויות מקומיות חרדיות ישנה במשך שנים רבות מסורת של מינוי רבנים מטעם העירייה, ללא כל מעורבות מצד המדינה והשר לשירותי דת. רבנים אלה אינם נחשבים כרבנים מטעם המדינה ולא מקבלים את הסמכויות הסטטוטוריות הנלוות לתפקיד רב העיר, אף כי הם מכונים בשם רב העיר באופן תדיר בידי הציבור והעירייה. התנהלות זו מובלת על ידי הציבור החרדי האשכנזי והיא נהגה אף כאשר השליטה במשרד לשירותי דת הייתה של שרים חרדים 8 מטעם ש"ס. היא משקפת עמדה חרדית עקרונית ביחס להליך הבחירה הראוי של הרב ,המקומי .שאינה קשורה לזהות הפרסונלית בזמן ספציפי של השר לשירותי דת הטענה האחרונה מתחדדת גם לאור בחינת הממצאים על פי הצבעה בבחירות. כך, בקרב מצביעי יהדות התורה בעלי הדעה50% הביעו תמיכה בכך שהגוף הבוחר יורכב מנציגי מועצת העיר בלבד, לעומת23% מבעלי הדעה בקרב מצביעי ,ש"ס. מאידך3% מקרב מצביעי יהדות התורה בעלי הדעה הביעו תמיכה בכך שנציגי השר יהוו את רוב הגוף הבוחר או את כולו, לעומת23% .ממצביעי ש"ס בעלי הדעה ממצא מעניין נוסף נוגע לעמדתם של מצביעי מפלגתו של השר לשירותי דת, מפלגת :ימינה38% מהם (ו- 54% ,)מבין בעלי הדעה הביעו תמיכה בכך שנציגי מועצת העיר יהוו את רוב הגוף הבוחר או את כולו, בעוד ש- 6% בלבד (ו- 9% מבין בעלי הדעה) הביעו תמיכה בכך שנציגי השר יהוו את רוב הגוף הבוחר או את כולו. הדבר מלמד כי מצביעי המפלגה מגלים עמדה עקרונית בסוגיה זו הנוטה לתמוך בהעצמת כוחה של מועצת העיר .בבחירת הרב המקומי, ועמדתם לא מושפעת מכך שהשר הנוכחי הנו משורות מפלגתם גם מצביעי מפלגת הציונות הדתית מביעי ם העדפה לכך שלנציגי מועצת העיר יהיו כוח גדול יותר מנציגי השר בגוף הבוחר, אך16% מהם (ו- 21% מבעלי הדעה) הביעו תמיכה .בכך שנציגי השר יהוו את רוב הגוף הבוחר או את כולו קציבת כהונת רבנים מקומיים כהונתם של נושאי משרת רבנות מקומית מטעם המדינה (רבני ערים, רבני מ ועצות אזוריות, רבני שכונות, ורבני יישובים) אינה קצובה כיום, כך שהם מכהנים ברצף במשך .עשרות שנים עד הגעתם לגיל הפרישה שנקבע לכל משרה5 לפני מספר חודשים פורסם כי השר לשירותי דת הורה ללשכתו לבחון מתווה לקציבת הכהונה של רבני ערים, לתקופה של בין חמש לעשר שנים. ב מסגרת הסקר נבדקה עמדתו של הציבור בסוגיה זו, כך שלצד האפשרות של התנגדות לקציבת כהונה, ניתנה למצדדים בהגבלת כהונה האפשרות לבחור בין תקופת כהונה של חמש או עשר שנים, וכן האפשרות לבחור האם תינתן לרב .אפשרות להיבחר מחדש בסוף כל כהונה6 להלן מוצגים הממצאים, בתחילה מתוך כלל .המשיבים, ולאחר מכן מבין בעלי הדעה בלבד 5 להרחבה ראו: פינקלשטיין (לעיל הערה1 ,) 90 - 98 . 6 זהו נוסח השאלה: "לפי המצב החוקי כיום, כהונתם של רבנים מקומיים אינה קצובה לקדנציות, כך שהם מכהנים בתפקיד ברצף עד הגיעם לגיל הפרישה הקבוע בתקנות. מהי עמדתך בנושא?". על מנת למנוע הטיות הנובעות מעמדה פוליטית, השאלה נוסחה מבלי להתייחס לכך שהשר שוקל לקדם רפורמה בנושא. התשובות האפשריות היו: "תומך בהשארת המצב החוקי כיום, ומתנגד לקביעת תקופת כהונה מקסימלית לרבנים מקומיים", "תומך בקביעת תקופת כהונה של חמש שנים לרבנים מקומיים, עם אפשרות להתמנות .מחדש בסיום כל כהונה", וכן הלאה 9 ), כלל המדגם%( עמדה בנושא קציבת כהונה של רבנים מקומיים ), בעלי הדעה%( עמדה בנושא קציבת כהונה של רבנים מקומיים ראשית, ניתן לראות כי רובו של הציבור תומך בשינוי המצב החוקי ובהגבלת כהונת הרבנים המקומיים :לקדנציות61% הביעו תמיכה באפשרויות השונות של קציבת ,כהונה17% הביעו התנגדות, ו- 22% נוספים ענו "לא יודע/ת"). מבין בעלי הדעה78% תומכים בקציבת כהונה ו- 22% .מתנגדים שנית, מבין התומכים בקציבת כהונה, ישנו רוב ברור למצדדים בקביעת תקופה של חמש ( שנים45% לעומת15% , ומבין בעלי הדעה57% לעומת21% ). באשר לאפשרות להיבחר :שוב בסיום הכהונה המצב כמעט שקול31% תומכים באפשרות לכהונה חוזרת, לעומת 10 29% שמתנגדים, ומבין בעלי הדעה ההבדל הוא בין41% ל- 38% ,. בסיכומם של דברים האופציה המועדפת ביותר על הציבור היא קציבת כהונת רבנים ל קדנציות של חמש .שנים, עם אפשרות להיבחר שוב בסוף כל כהונה .להלן מוצגים הנתונים בחלקה לפי ההגדרה הדתית של המשיבים ), כלל המדגם, לפי הגדרה דתית%( עמדה בנושא קציבת כהונה של רבנים מקומיים חרדי /דתי חרד"לי מסורת י דתי מסורתי לא- דתי חילוני מתנגד לקציבת כהונה 53% 25% 27% 11% 6% 5 שנים, ואפשרות להיבחר שוב 15% 34% 26% 28% 24% 5 שנים, ללא אפשרות להיבחר שוב 3% 2% 19% 23% 26% 10 שנים, ואפשרות להיבחר שוב 15% 15% 5% 6% 2% 10 שנים, ללא אפשרות להיבחר שוב 6% 9% 8% 9% 13% לא יודע/ת 8% 15% 15% 23% 29% סך הכול 100% 100% 100% 100% 100% בנושא זה ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין הקבוצות הדתיות השונות בחברה :היהודית. בציבור החרדי ישנו רוב המתנגד לקציבת כהונה53% ,מתנגדים39% תומכים ו- 8% חסרי דעה; אך בקבוצה הדתית/חרד"לית דווקא יש רוב לתמיכה בקציבת כהונה של60% לעומת25% מ תנגדים ו- 15% חסרי דעה. עמדות הציבור המסורתי דתי קרובות לאלו של הדתיים/חרד"לים, בעוד בקרב הציבור המסורתי הלא- דתי והחילוני ( ישנו רק מיעוט קטן11% ו- 6% בהתאמה) המתנגד לקציבת כהונה של רבנים. מכיוון שבנושא זה שיעור חסרי הדעה נמוך יחסית, הרי שהממצאים על בעלי הדע ,ה בלבד .קרובים מאוד לנתונים שהוצגו ההבדלים בין הקבצות ניכרים גם בהשוואת העמדות של המצדדים בקציבת כהונה: ככל שאדם משתייך לקבוצה חילונית יותר, כך הוא נוטה לתמוך יותר בכהונות של5 שנים ולא של10 שנים, וכן הוא נוטה להתנגד למתן אפשרות לרבנים להתמודד שוב על התפ ,קיד. כך, באופן כללי ניתן לומר שבהשוואה של אלו המצדדים בקציבת כהונה בקבוצה החילונית ובקבוצות המסורתיות יש העדפה ברורה לקביעת קדנציות של חמש שנים לרבנים, בציבור הדתי/חרד"לי העדפה קלה לקדנציות של חמש שנים, ובציבור החרדי העדפה קלה לקדנציה של עשר שנים. באשר לא פשרות להיבחר שוב: בקבוצה ,החרדית ובקבוצה הדתית/חרד"לית יש העדפה ברורה לאפשרות של רבנים להיבחר שוב בקבוצות המסורתיות העמדות שקולות עם נטייה קלה לאפשרות להיבחר שוב, ואילו .בקבוצה החילונית יש רוב ברור למתנגדים לבחירה חוזרת של רבנים בסוף כהונתם 11 בתרשים הבא מוצ גות עמדות הציבור בנוגע לקציבת כהונה של רבנים, בחלוקה לפי .הצבעה בבחירות , כלל המדגם, לפי הצבעה%( עמדה בנושא קציבת כהונה של רבנים מקומיים )בבחירות בקרב מצביעי המפלגות הלא דתיות בולטת תמיכה מובהקת למדי בקציבת כהונה של רבנים, אך גם בקרב המפלגות הדתיות ישנה תמיכה במהלך, מלבד בקרב מצביעי יהדות ( התורה. בולטת התמיכה הגבוהה של מצביעי ימינה בקציבת כהונה74% תומכים ורק 14% מתנגדים), אך מעניין לציין שלקציבת כהונה יש תמיכה גם בקרב מצביעי הציונות ( הדתית52% לעומת28% ( מתנגדים) ואף בקרב מצביעי ש"ס50% לעומת40% מתנגדי ם). מבין המצדדים בקציבת כהונה, בקרב מצביעי המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית ישנו רוב ברור למצדדים באפשרות של הרבנים להיבחר שוב, בעוד :שבקרב מצביעי ימינה הדעות חלוקות38% מצדדים בקציבת כהונה ללא אפשרות להיבחר שוב לעומת36% .התומכים באפשרות להיבחר שוב 12 מ ידת ההיכרות עם רב הרשות המקומית נושא נוסף שביקשנו לבדוק במסגרת הסקר הוא מידת ההיכרות של המשיבים עם הרב המקומי המכהן ברשות שבתחומה הם מתגוררים. לצורך כך נשאלו המשיבים אם הם .יודעים האם מכהן רב ברשות המקומית שלהם, ואם כן, האם הם יודע מה שמו של הרב בחלק מהרש ,ויות המקומיות בישראל מכהן רב עיר/מועצה האזורית. למיטב ידיעתך ), כלל המדגם%( ?האם ברשות המקומית שבה את/ה מתגורר/ת מכהן כיום רב מנתונים אלו עולה כי27% מהאנשים לא יודעים האם מכהן או לא מכהן רב ברשות המקומית שבה הם מתגוררים, ועוד32% טוענים כי יש רב מקומי לרשות שלהם, אך הם .אינם יודעים את שמו20% נוספים טוענים שלא מכהן כלל רב ברשות שלהם ורק21% .טוענים שישנו רב והם יודעים מה שמו ,)על מנת לבחון עד כמה הציבור שהשיב שהוא יודע האם ישנו רב מכהן ברשות (או שאין הוצלבו נתוני הרשות המקומית שבה מתגורר כל נדגם עם נתו ני האמת בדבר כהונה של .רבנים מקומיים בפועל7 נמצא כי מבין המשיבים שסברו שהם מודעים לשאלה האם ,ישנו רב מכהן37% ..השיבו תשובה שאינה תואמת את המציאות8 המשמעות של נתון 7 רשימת רבני הערים והרבנים האזוריים המכהנים התקבלה מהמשרד לשירותי דת. וראו בהערה הבאה לגבי רבנים המכהנים מטעם הרשות המקומית. בנוסף, כאמור לעיל, ישנן כמה רשויות מקומיות שלא מכהן בהן רב רשמי אך הרשות המקומית מינתה רב מטעמה, ו הוא מכונה בשם רב העיר/המועצה (בני ברק, ביתר עילית, רמת גן, בית אל וגוש עציון). מכיוון שמרבית התושבים אינם מודעים לניואנסים של המינוי הרשמי, התייחסתי לרשויות הללו כרשויות שבהן מכהן רב, ולכן לא ניתן לתלות את המענה השגוי בתופעה זו (מבדיקה שערכתי עולה שבאופן ט בעי, אם לא הייתי מתייחס לרבנים אלו כרבני ערים, שיעור .)הטועים היה גבוה יותר 8 בנוסף, מבין אלו שטענו כי הם יודעים שמכהן רב, אך הם אינם יודעים מי הוא, נמצא כי33% טעו ודווקא לא מכהן רב ברשות המקומית שלהם; ואילו מבין אלו שטענו כי הם יודעים שישנו רב והם יודעים 13 זה היא שבסך הכל, ישנם55% מהציבור אינם יודעים האם מכהן או לא מכהן רב ברשות המקומית שלהם: מחצ יתם מעידים זאת על עצמם, ומחציתם סבורים שהם .מודעים, אך בפועל נמצא שהם טעו במענה שלהם בתרשים הבא מוצג המענה של הציבור למידת ההיכרות עם הרב המקומי, בחלוקה לפי .הגדרה דתית ,בחלק מהרשויות המקומיות בישראל מכהן רב עיר/מועצה האזורית. למיטב ידיעתך האם ברשות המקו , כלל המדגם, לפי%( ?מית שבה את/ה מתגורר/ת מכהן כיום רב )הגדרה דתית :הממצאים מלמדים על פערים גדולים בין הקבוצות השונות בציבור החילוני רק6% השיבו שישנו רב ברשות המקומית שבה הם מתגוררים ושהם יודעים מה שמו . ,לעומתם36% ,מהחילונים כלל אינם יודעים האם יש רב35% טוענים שיש רב אך הם אינם יודעים מה שמו, ו- 24% .טוענים שאין רב ,בנוסף רק14% מ המסורתיים הלא- דתיים השיב ו שמכהן רב ברשות המקומית של הם ם וה יודע ים .מה שמו למעשה, נתונים אלו משקפים את המצב רק במידה חלקית, שכן כאמור, בפועל, רבים .סבורים שהם יודעים האם ישנו רב מכהן, אך נמצאו טועים מה שמו, נמצא כי רק12% טעו וברשות שלהם לא מכהן רב (סביר להניח שהסיבה לכך שהם מזהים אדם כלשהו בתור רב העיר, אף שבפועל הוא איננו מכהן בתפקיד זה 14 שיעור המשיבים שסברו שהם יודעים האם מכהן רב ברשות המקומית שלהם, אך טעו ), כלל המדגם, לפי הגדרה דתית%( 48% מהחילונים ו- 41% מהמסורתיים הלא- דתיים שהשיבו בחיוב או בשלילה על השאלה האם ישנו רב לרשות שלהם– נמצאו טועים. נתונים אלו מצביעים על ניתוק כמעט מוחלט בי ן הרבנים המקומיים ובין הציבור החילוני. בולט במיוחד ש- 80% מהמסורתיים הלא- דתיים ו- 68% מהחילונים סברו שלא מכהן רב ברשות שלהם, אף שבפועל דווקא מכהן רב. מכאן עולה שלמעשה, אף שבפועל64% מהחילונים ו- 66% מהמסורתיים הלא- דתיים סברו שהם יודעים האם ישנו רב מכהן ברשות שלהם, בפועל רק33% מהחילונים ו- 39% מהמסורתיים הלא- .דתיים צדקו בכך ההיכרות הגבוהה ביותר עם הרב המקומי מצויה בציבור החרדי שרובו המוחלט מכיר את הרב המקומי שמכהן ברשות המקומית שבה הוא מתגורר, ואילו בציבור הדתי/חרד"לי ובציבור המסורתי דתי כמחצית גילו היכרות וטענו שהם יודעים מי הרב שמכהן ברשות שלהם או שהם יודעים שלא מכהן רב. המעניין הוא שגם בקבוצות אלו :נמצא שיעור ניכר של טועים במענה שלהם30% מהדתיים/חרד"לים ו- 35% מהמסורתיים דתיים שהשיבו כי הם יודעים האם מכהן או לא מכהן רק ברשות המקומית שלהם– .נמצאו טועים