חומר רקע

מסמך רקע בנושא הצורך והחשיבות של הנהגת נישואין אזרחיים בישראל מוגש ע"י עמותת חדו"ש– לחופש דת ושוויון לוועד ת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים רקע כללי [או: מדוע כה חשובה לאפשר נישואין אזרחיים בישראל ו ל הקל על עריכתם בחו"ל ]?כל עוד אין הם מתאפשרים בישראל בישראל יכולים זוגות להינשא אך ורק על פי הדין הדתי של העדות הדתיות השונות ורק באמצעות הרשויות הדתיות של עדות אלה, הדבר מתייחס לנישואין אשר המדינה .מכירה בהם ורושמת אותם במרשם האוכלוסין באשר לאוכלוסייה היהודית, קובע חוק שיפוט בתי דין רבניים [נישואין וגירושין], תשי"ג– 1953 כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה בפרשנותו האורתודוכסית, ויהיו בסמכות שיפוט ייחודית [ של בתי הדין הרבניים האורתודוכסיים]. היינו– ישראל אינה מאפשרת בתחומה נישואין אזרחיים או נישואין יהודיים, למשל, שלא באמצעות הרבנות האורתודוכסית הממסדית המוכרת על ידי הרבנות הראשית. מגבלות .מקבילות מתקיימות ביחס לאוכלוסיות הלא יהודיות בכך ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם אשר מונעת מאזרחיה את החירות להינשא [ראו marriage.hiddush.org.il – פרויקט של חדו"ש המשווה בין חופש הנישואין בישראל לבין כל שאר המדינות .]בעולם, וכן מידע נוסף בנושא, לרבות דוגמאות לסקרי דעת קהל רבים שערכה חדו"ש מפת חופש הנישואין בעולם עוד יש להדגיש כי רובו הגדול של הציבור היהודי הבוגר בישראל מתנגד להגבלת הזכות לנישואין, ורוצה בהכרת המדינה בכל סוגי הנישואין, לרבות אזרחיים ודתיים לא- אורתודוכסיים. [ראו לקט של סקרי חדו"ש בנושא חירות הנישואין שנערכו באמצעות מכון סמית למחקר מאז שנת2009 https://marriage.hiddush.org.il/surveys .] מספר דוגמאות לעמדות הציבור היהודי הבוגר בנושא מתוך דו"ח מדד הדת והמדינה2021 של חדו"ש : מאוד תומך/ת 43% די תומך 20% די מתנגד 11% מאוד מתנגד 26% תמיכה בהכרה שווה של המדינה בכל סוגי הנישואים : אזרחיים ודתיים אורתודוכסים ולא-אורתודוכסים ( בקרב בעלי הדעה92% ) מאוד תומך/ת די תומך די מתנגד מאוד מתנגד 14% 41% 76% 90% 83% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% דתי /דתי לאומי מסורתי קרוב לדת מסורתי לא דתי חילוני עולים מחבר העמים תמיכה בהכרה בכל סוגי הנישואין (לפי רמת דתיות ועולים) [מתוך סקר ש נעשה עבורנו ב- 5.8.21 :] " ראשי המדינה שיבחו את ארטיום דולגופיאט על הכבוד שהביא למדינת ישראל בזכייתו באולימפיאדה, אך מתעלמים מן העובדה שהוא ומאות אלפי עולים כמותו אינם יכולים ?להינשא בישראל בגלל שרק אביו יהודי ואין בישראל נישואין אזרחיים. מה דעתך" רק כ[ מחצית הציבור היהודי הבוגר51% בקרב בעלי הדעה] היו בוחרים בנישואין אורתודוכסיים אם מדינת ישראל היתה מאפשרת להם לבחור [בכלל זה יש אף כאלה אשר היו בוחרים בנישואין אורתודוכסיים מחוץ לרבנות הראשית. היינו– .]שיעור המעדיפים להינשא בחסות הרבנות הראשית נמוך עוד יותר ההעדפה לנישואין אורתודוכסיים ירדה בהדרגה מ- 65% בשנת2009 . רק16% .מהציבור החילוני היה נישא ברבנות אם יכלו לבחור 56% 97% 80% 92% 100% 92% 97% 51% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% הליכוד העבודה כחול לבן יש עתיד מרצ ישראל ביתנו תקווה חדשה ימינה תמיכה בהכרה בכל סוגי הנישואין ( על פי הצבעה בבחירות מרץ(2021 מפלגות קואליציה +ליכוד יש לאפשר נישואין אזרחיים כמו בכל דמוקרטיה בעולם ישראל היא מדינה יהודית ולכן צריך להשאיר בידי הרבנות הראשית לקבוע כי וכיצד יכולים להינשא הנהגת נישואים אזרחיים בישראל ( בקרב בעלי הדעה93% ) 65%65%65% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2009 2013 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מסגרת נישואין מועדפת (השוואה לאורך זמן) אורתודוכסית קונסרבטיבית או רפורמית נישואין אזרחיים חיים משותפים ללא נישואים רשמיים 85% 54% 19% 21% 5% 17% 18% 25% 7% 22% 50% 43% 3% 8% 14% 11% מסורתי קרוב לדת מסורתי לא דתי חילוני עולים מחבר העמים מסגרת נישואין מועדפת (לפי רמת דתיות +עולים מחבר העמים) אורתודוכסית קונסרבטיבית או רפורמית נישואים אזרחיים חיים משותפים ללא נישואיים רשמיים תוצאת המצב החוקי הנ"ל היא שמאות אלפי אזרחים ישראלים [להערכת חדו"ש מדובר בלמעלה מ- 600,000 ] אינם יכולים כלל להינשא בישראל, ורבים עוד יותר אינם רוצים להינשא ברבנות האורתודוכסית [כאמור, על פי סקרי חדו ,"ש, למשל81% מהציבור החילוני היהודי בישראל, המייצג כמחצית מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת, היה מעדיף שלא להינשא ברבנות אם היתה בידו הברירה לבחור באופן חופשי]. בין האוכלוסיות שאינן יכולות להינשא בישראל נכללים עולי בריה"מ לשעבר שאמם אינה יהודייה על פי ההלכה; גרי ם רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוכסים מודרניים וילדיהן של גיורות אלה; זוגות בני אותו .]מין; ממזרים; כהן וגרושה וכהן וגיורת; ועוד היעדר האפשרות לקיים בישראל נישואין אזרחיים, בין אם כבחירה מאונס (למי שאינם יכולים להינשא על פי הדין האישי) ו בין אם כבחירה מרצון (למי שעל פי השקפת עולמם אינם מעוניינים בטקס המוכתב על ידי הרבנות .הראשית) פוגעת בזכות החוקתית לחיי משפחה ובזכויות יסוד נוספות ,נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופ' אהרון ברק, תיאר זאת כפגיעה בזכויות האזרח, בכבוד האדם, בזכות לשוויון ובחופש הדת: "מי שאינו יכול להינשא לפי הדין הדתי ומי שאינו רוצה להינשא על פי הדין הדתי מטעמיו שלו- .אינו יכול להינשא בישראל. נישואין אזרחיים אינם מוכרים בישראל מצב דברים זה פוגע בזכות החוקתית להינשא ...הדין הקיים פוגע לא רק בזכות-הבת לחיי נישואין אלא לעתים גם בזכות- הבת לחופש המצפון וחופש מדת. היבטים שונים שבו פוגעים גם בזכות-הבת לשוויון ,." (ברק כבוד האדם- זכות היסוד ובנותיה ( 2014 '), עמ672 ; ההדגשה הוספה- )א.ר ,מציאות זו הפכה את שאלת ההכרה והרישום של נישואין אזרחיים של ישראלים, בין בישראל ובין בחו"ל לנושא שלא נ יתן להפריז בחשיבותו. אין ספק שהמענה הנכון, הראוי והמבוקש על ידי רוב גדול בציבור היהודי הבוגר בישראל, לרבות רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה היהודיות, הוא הנהגת נישואין וגירושין אזרחיים ,בישראל. אך כל עוד הדבר מתמהמה בניגוד להבטחת מגילת העצמאות, לנורמות המקוב לות בכל האומות הדמוקרטיות המערביות, ולרצון רוב גדול בציבור היהודי הבוגר– יש להקל על האפשרות לנישואין אלטרנטיביים בחו"ל ועל רישומם במרשם האוכלוסין בישראל. מעבר לאפשרויות המוכרות של יציאה ,מגבולות ישראל למדינות המאפשרות לישראלים להינשא בתחומן, דוגמת קפריסין צ'כיה וכד', אשר מציאות הקורונה הכבידה על מימושן, נפתח ערוץ חדש לנישואין מקוונים באמצעות יוטה, כמפורט להלן, וכן נדונה בכנסת בשנים האחרונות אפשרות של נישואין קונסולריים. ממשלת ישראל מונעת קיומם של נישואין קונסולריים, ומסרבת לרשום נישואין שנערכו באמצעות התוו .עדות מרחוק ביוטה נישואי יוטה בשנת2019 , עוד בטרם פרוץ מגפת הקורונה, הודיע מחוז יוטה שבמדינת יוטה על הקמתה של פלטפורמת נישואין אשר תאפשר הן רישום והוצאת רישיון נישואין והן עריכת הנישואין באופן מקוון. מערכת זו אפשרה לזוגות מכל רחבי העולם להינשא ביוטה בכפוף לעמידה בתנאי הרישום, הוכחת הז הות, וכל עוד עורך הנישואין אושר על פי דיני יוטה ונמצא בפועל בתחומי המדינה בעת עריכת הטקס. [לרקע ופרטים נוספים על פיתוח פלטפורמה זו ראוhttps://www.nytimes.com/2020/12/15/fashion/weddings/another-effect-of- covid-thousands-of-double-proxy-weddings.html ] מגפת הקורונה הגבירה את העניין והחשיבות של אלטרנטיבה זו לנישואין, במיוחד לאור המגבלות על תנועה בינלאומית ועל מתן שירותי נישואין במדינות דוגמת קפריסין אשר שימשו מענה לזוגות ישראלים שלא יכלו או לא רצו להינשא ברבנות האורתודוכסית בישראל. מגבלות דומות התקיימו לגבי ז .וגות ממדינות אחרות במהלך התקופה שמאז נישאו כבר אלפי זוגות באמצעות יוטה, וביניהם אף מאות זוגות ישראלים. רבים יותר היו פונים לערוץ נישואין אלטרנטיבי זה, אלמלא הצעדים שננקטו לחסימתו על ידי משרד הפנים הישראלי כפי .שיתואר להלן פרטים נוספים על הרישום לנישואין ו:עוד בהיוועדות מרחוק אמצעות מחוז יוטה ניתן למצוא כאן http://www.utahcounty.gov/Dept/ClerkAud/Marriage.html p://www.utahcounty.gov/dept/clerkaud/WebCeremonyFAQ.html htt משרד הפנים ורשות האוכלוסין מסרב ים לרשום את נישואי יוטה 'הבקשות הראשונות לרישום נישואי יוטה במרשם האוכלוסין החלו באוק- 'נוב20 . רשות האוכלוסין בדקה במשך כחודשיים את תוקפם של נישואין אלה, ולאחר שהשתכנעה בחוקיותם נרשמו כנשואים שניים מן הזוגות הרבים שפנו. ברגע שהדבר התפרסם בתקשורת הישראלית, וזכה לביקורת חרדית חריפ ה, שהתמקדה [ בין השאר בשר הפנים דאז ומנהיג מפלגת ש"ס החרדית, הרב אריה דרעי, הורה השר בו ביום30.12.20 ] לרשות האוכלוסין לחדול מרישום זוגות נוספים "עד שהנושא יוצג בפני הדרגים הבכירים ברשות האוכלוסין ."ובפני השר, לקבלת החלטה זאת, למרות התגובה של רשות האוכלוסי ן שהתפרסמה אף היא בתקשורת ובה הוסברה ההחלטה לרשום נישואין אלה: "רישום נישואים נעשה על פי חוק המרשם וביסודו הצגת תעודת נישואין ציבורית, מקורית ומאומתת המעידה כי הנישואין בוצעו על פי הכללים באותה מדינה. לאחרונה הוצגו תעודות נישואין שבוצעו .במדינת יוטה בארה"ב הנושא נבדק מול הגורמים המוסמכים ולאחר שניתן אישור כי אכן מדובר בהליך ."המוכר על ידי מדינת יוטה, הנישואים אושרו לרישום מאז ועד עתה מסרבים משרד הפנים ורשות האוכלוסין הכפופה לו לרשום נישואין אלה, והחלטתו של השר דרעי, אשר נבעה ללא ספק מגישתו הדתית לפיה יש להב טיח את בלעדיות הנישואין ההלכתיים על פי החלטות הרבנות ולהילחם בנישואין אזרחיים, אומצה אף על ידי מחליפתו בממשלה החדשה שהוקמה ביוני, איילת .שקד, האוחזת אף היא בתפיסה לפיה יש לאפשר בישראל ליהודים רק נישואין דתיים על פי דין תורה עתירות חדו"ש חדו"ש הגישה לפיכך עד עתה3 עתירות לבתי המשפט המנהליים בנושא נישואי יוטה. הראשונה בהן היא עתירה עקרונית כנגד שר הפנים ורשות האוכלוסין, והסעד המתבקש בה הוא כללי– להכיר בזכותם של זוגות הנישאים בנישואי יוטה לרישום כנשואים במרשם האוכלוסין. היא הוגשה בחודש מרץ2021 לבית המשפט המ נהלי בירושלים, לאחר שרשויות המדינה לא הגיבו למספר פניות של חדו"ש בנושא, וזאת בשם שמונה זוגות שנישאו בנישואי יוטה ומייצגים את תת הקבוצות השונות של הנישאים בנישואין אזרחיים בחו"ל. חלק מהזוגות הם כאלה שמסיבות שונות אינם יכולים כלל להינשא בישראל בשל מגבלות ההל כה כפי שהיא מיושמת על ידי הרבנות הראשית המחזיקה במונופול על נישואי יהודים בישראל. חלק מהעותרים מסרבים להינשא ברבנות האורתודוכסית מסיבות מצפוניות. אחד העותרים הוא בעל אזרחות כפולה, ישראלית ואמריקאית, ועלה ארצה מארה"ב. בנוסף אליהם ואל עמותת חדו"ש הוגשה העתיר ה גם בשמם של שני .הרבנים הרפורמיים ביוטה אשר ערכו נישואין מקוונים של זוגות ישראלים עתירה נוספת הוגשה על ידינו בשם זוג חילוני לבית המשפט המנהלי בתל אביב, והיא נקבעה לדיון מוקדם .בחודש מרץ, תוך הוראה למדינה להגיב לעתירה עד לשבועיים לפני הדיון לאחרונה הגישה חדו"ש לבית המשפט בירושלים עתירה בשמו של זוג יהודי חילוני נוסף, אשר ייחודה הוא בכך שבני הזוג נישאו בנישואין המקוונים ביוטה בעת היותם בחופשה בסלובניה. חשיבותה של עובדה זו תובהר .להלן עמדת משרד הפנים ורשות האוכלוסין חודשים ארוכים לא הגיבו הרשו יות כלל לגופו של סירובן לרשום את הנישואין למרות דרישות חוזרות ונשנות והעתירות שהוגשו באותו שלב, הן על ידי חדו"ש והן על ידי עורך דין פרטי בשם זוג נוסף, שהוגשה לבית .המשפט המנהלי בלוד הנימוק הענייני היחיד ש מעלה המדינה הוא כי למרות שרשויות הנישואין ביוטה רוא ות את הנישואין ,המקוונים ככאלה שהתקיימו ביוטה ,וזאת באמצעות התוועדות מקוונת הרי רשות האוכלוסין רואה בהם נישואין שנערכו בישראל, וזאת בעיקר משום שהן בני הזוג והן העדים היו בישראל בזמן עריכת הטקס . לפיכך חל עליהם, לטענת המדינה, סעיף2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים [נישואין וגירושין], תשי"ג– 1953 , היינו– לטענת המדינה, הואיל והנישואין נערכו בישראל, והואיל ובישראל יכולים יהודים להינשא אך ורק על פי דין תורה ובאמצעות הרבנות, הרי כיון שלא כך נישאו– אין הם זכאים לרישום כנשואים. באופן זה מנסות הרשויות לאבחן את נישואי יו טה מ כל המקרים הקודמים , מאז שנות ה- 60 , בהם חיי ב אותן בית המשפט ,העליון לרשום נישואין אזרחיים של ישראלים בחו"ל לרבות מקרה בו בני הזוג נישאו במדינת אל סלבדור באמצעות מיופי כח למרות שבני הזוג שהו באותה עת בישראל, ומקרה בו בני הזוג נישאו בקונסוליה של ברזיל בתל .אביב בשלב זה כאמור טרם הגישה המדינה תגובה מפורטת ומנומקת לעתירות שהגישה חדו"ש , ולפיכך אין לדעת עדיין כיצד תתמודד עם נישואי הזוגות ב מקרים ב הם הרבנות אינה רואה כיהודים את אחד או שני בני הזוג, ולפיכך לא חל עליהם סעיף2 הנ"ל , ואף לא ברור כיצד תתמודד עם העתירה האחרונה, אשר עוסקת בנישואי יוטה שנערכו בעת שבני הזוג הישראלים היו בחופשה .מחוץ לישראל הרב אורי רגב, עו"ד מנכ"ל חדו"ש– לחופש דת ושוויון 13.2.2022 י"ב באדר א' תשפ"ב