חומר רקע
מסמך הדרישות של
אנשים עם מוגבלויות(אע"מ) ממשטרת ישראל.
פתיחה
אחריות המשטרה כלפי אנשים עם מוגבלויות(אע"מ) מציבה אתגר מורכב .מחד נדרשת מ השוטרים
מ יומנות זיהוי מוקדם כי לפניהם אדם עם
מוגבלות וזאת
כדי לצמצם חיכוך ולאפשר מתן יחס מותאם
והולם, ומאידך, בניהול המגע נדרשת מיומנות להימנע מזלזול ,התעלמות ,
חשדנות וביטויים אחרים של
יחס מפלה וחשדני(כגון פרופיילינג )כלפי אע"מ .
במקרים רבים אנשים עם מוגבלות שאינה נראית(כגון חירשות ,אוטיזם ,מוגבלו ת שכלית או מוגבלות
נפשית )נתפסים כ"חשודים"
וזוכים ליחס מאיים מצד שוטרים רק בשל התנהגות שמזוהה כ"חריגה "
(כגון אי מענה לקריאות בשל אי שמיעתן ,אי יצירת קשר עין והימנעות ממגע גופני ,
ותגובות כגון רעד או
גמגום .)
התוצאה
היא ש
אע"מ פעמים רבות ת ופסים את
המשטרה כגוף מאיים ו אף חוששים מכל יציאה
למרחב הציבורי בו עלולים להיתקל במשטרה .
על כן ,
חלק מרכזי בחוזה שראוי שיהיה
בין המשטרה לאע"
מ הוא
הסובלנות .
משמעות הדבר היא שימוש
בטקטיקות הכלה(דה-אסקלציה )כדי לצמצם את הפגיעה באע"מ ,שחלקם חווה ,
כמו מתמודדי נפש
רבים ,
פוסט
טראומה .
טקטיקות הכלה מצמצמות את האפשרות להפעלת כוח מיותרת
ו/ו
או להגבלת
חופש(
לדוגמה: על ידי
איזוק)
העלולים להוות זרז'(טריגר )'
ולעורר מצוקה
ו חרדות הפוגעות בביטחונם
האישי של אע"מ .
חלק מרכזי נוסף הוא
הרגישות .כדי למנוע מצב שבו תלונות של אע"
מ אינן נלקחות ברצינות ומוטלות
בספק ע"י כוחות המשטרה ,בין היתר גם באירועי אלימות מינית ,
או במקרים של תלונות הדדיות של
אע"מ ואדם ללא מוגבלות– ישנה העדפה שכיחה כלפי תלונה של אדם שאינו אע"מ .
במובן זה המשטרה
מאבדת את הלגיטימציה שלה ואיננה מספקת את השירות הנדרש כלפי הא
וכלוסייה,
שלעתים המשטרה
היא המפלט היחיד או אחרון שלה .
חלק מרכזי אחרון הוא
הנגישות .ללא התאמות והנגשה הולמת לצרכיהם השונים של אע"מ , הופכים
חקירות והליכים פליליים אשר בהם מעורבים אע"מ ללא רלוונטיים .בפועל , מהווה הדבר סיכול של
.עבודת המשטרה עצמה וזאת תוך הפרת השוויון האזרחי ומניעת עשיית צדק
לאור זאת, דרישו
תינו
:הן
נגישות אנשים עם מוגבלויות לשירותי המשטרה
1.
על המשטרה לפעול להגדרת תפקידם ולהקמת תקנים ייעודים ל"מנגישי צדק"
שהינם אנשי
מקצוע האחראים על הנגשת שירותי משטרה בכלל,
והגשת תלונה בפרט לאנשים עם מוגבלויות
מכל הסוגים .מנגישי הצדק יופעלו במקרים של מעצר /עיכוב של אדם עם מוגבלות ,
או כאשר
קיים חשד שכזה וילוו את העצור /המעוכב לכל אורך התהליך ,אלא אם יתברר כי האדם אינו ,
למע
שה ,אע"מ.
2.
חובתו של שוטר במפגש עם כל אדם שמתנהג באופן חריג ,
לברר האם לאדם שמולו ישנה מוגבלות
כלשהי ,ומרגע שזיהה במידת האפשר את המוגבלות ,או שהתוודע אליה ,
עליו להתייחס אליו
בהתאם ,וליידע מוקדם ככל האפשר את שאר צוות האכיפה
ואת
מפקדיו.
לגבי המוגבלות
והצרכים המיוחדים של האדם עם המוגבלות .
במקרה שנעצר אע"מ, חובתו של השוטר לדווח על
"כך גם לממונה על אע"מ במטא
ר.
3.
במקרה של מוגבלות בלתי נראית נפשית או תקשורתית ,
אין לחקור את האדם ללא נוכחות של
"מנגיש צדק( "בדומה לקטינים ולבעלי מוגבלות שכלית ,
שאסור לחקור אותם ללא נוכחות של
ההורים
וח וקר
נוער/מיוחד.)
4.
יש להימנע מיחס מזלזל במתמודדי נפש המתלוננים למשטרה ,
בדגש
על
חוסר אמון והאשמת
הקורבן כלפי מתלוננים על רקע עבירות מין.
5.
אין לצאת מנקודת מוצא שדבריו של מתמודד נפש או אדם עם מוגבלות שכלית הם חסרי תוקף .
6.
על כלל נקודות השיטור להיות מונגשות לחלוטין ובהן הציוד המתאים להנגשה פיסית
ותקשורתית.
7.
ב
כל מסמך ופעולה של המשטרה הנוגע
ים לאע"מ ,יצוין הצורך המיוחד הדרוש לאותו אדם .
מרגע
הזיהוי שלו כאדם עם מוגבלות, השוטרים המטפלים בעניינו ידאגו
לכל הזכויות והצרכים
המיוחדים הנובעים מהזיהוי .
8.
במקרה של מוגבלות- כל החתמה על כתב ערובה ,
תנאי שחרור או מעצר בית ייעשו כשהאדם עם
."המוגבלות מבין את דבר חתימתו ובהינתן ספק בכך ייעזר ב"אחראי נגישות
9.
בעת מעצר ועיכוב ,
יש לוודא שמיושמות התאמות מיוחדות לאנשים עם מוגבלויות(עשיית צרכים ,
מילוי צרכים רפואיים ,
נגישות לתרופות ותנאים
אישיים .)
11
.
בכל מתקן משטרתי יהיה תפקיד קבוע של "מנגיש צדק" אשר אחראי על הנגשת שירותי משטרה
בכלל, והגשת תלונות בפרט לאנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים.
11
. המשטרה תבצע מעקב רוחבי אחר הטיפול בתיקי אע"
מ ותסיק מסקנות באשר לדרך העבודה
המיטבית בתחום ,שיועברו לשטח בקביעות .
מידע ונתונים שיופקו ממעקב זה יפורסם לציבור
וימסר לפי בקשה.
הכשרות
12
. מומלץ לקיים במשטרה אירועים לציון יום/
חודש זכויות אנשים עם מוגבלויות(3
בדצמבר )
ובמסגרת זו לקיים השתלמויות ומפגשים עם אע"מ .
מוצע להיעזר לצורך כך בנציבות שוויון
זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים.
13
. המשטרה תרחיב ותעמיק את מערך ההכשרות של שוטרים להתמודדות עם אע"מ ,בכל הרמות :
1.
הכשרה בנוגע לאע"מ כחלק מכל הכשרה בסיסית לשוטרים.
2.
הכשרות ייעודיות ומותאמות לכל בעלי התפקידים על פי ממשקיהם עם אע"מ ,
לרבות
חוקרים ,שוטרי סיור ,פקחי נוער וימ"ר ,כחלק מהכשרתם הבסיסית.
3.
הדרכות קבועות בתחנות המשטרה בנוגע לצרכים
והתמודדויות
של אנשים עם מוגבלויות
במפגש עם שוטרים וקצינים ,לרבות דיון במקרים בעייתיי
ם .
כל השתלמות או הכשרה
העוסקות באע"מ תכלול בצוות ההכשרה גם אדם עם מוגבלות ,
וייעשה מאמץ מכוון להביא
להכשרות שונות אנשים עם מגוון מוגבלויות .
14
. ההכשרות יכללו בין היתר נושאים הנוגעים ל:
1.
דה אסקלציה ומניעת אלימות ,בדגש על אנשים עם מוגבלויות לא נראות ;
זיהוי מוגבלויות לא
נראות והתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות לא נראות ,פנייה ראשונית לאע"מ וכו.'
2.
הכרה של גופים הפועלים למען אע"מ תוך מתן כלים ועידוד לקיום הידברות איתם ,
ובמיוחד
עם התארגנויות
לייצוג עצמי ע"י אע"מ.
3.
במפגש עם אע"מ השוטר ידע להשתמש ב מושג המקובל הנכון
והמכבד ,
יודגש כי על השוטרים
ללמוד ולהכיר את אוצר המילים המכבד ,ולהימנע בכל אופן משימוש בכינויים פוגעניים כגון :
שישייה ,תשע עשרה ,ששת ,מפגר וכו .'
אכיפה והפעלת כוח כלפי אע"מ
15
. שימוש בכוח סביר כלפי אע"מ אינו זהה להפעלת כוח סביר כלפי אדם אחר ,
וחישוב הכוח הסביר
חייב להתאים למוגבלות ולפגיעות של האע"מ.
16
. בכל פעולת אכיפה ,על השוטר להימנע מפגיעה באע"מ ,
ובמקרים שאינם מערבים סכנה מיידית
וברורה ,כל מגע ואחיזה באע"
מ יתבצע תוך כדי שימוש בטקטיקות הכלה(דה אסקלציה )
ווידוא
לאי פגיעה בריאותית– למניעת נזק בלתי הפיך .בנוסף ,
על השוטר להימנע ממגע או אחיזה בחלק
פגוע של אע"מ ,ומהגבלת אדם לקיים תקשורת בשפת הסימנים כאשר יש צורך בכך.
17
. בכל פעולת אכיפה המערבת אע"מ ,על השוטר להתייחס לאמצעי העזר של אע"
מ כחלק בלתי נפרד
ממנו ,למנוע פגיעה באע"מ בשל שלילת אמצעי העזר ולדאוג שיהי ה ברשותו גם במהלך עיכוב או
מעצר .אמצעי עזר לדוגמא :משקפיים מיוחדים ,מכשירי שמיעה ,קביים ,
כסאות גלגלים וכיסאות
מונגשים ,מקלות וכלבי נחייה ועזרי תקשורת .במידה שלא ניתן ,בשל סיבות בטיחותיות למשל ,
להשאיר את אמצעי העזר ,יש לכל הפחות לדאוג לאיחסונם והחזרתם לאע"
מ בתום פעולת
האכיפה.
18
. בעת עיכוב ומעצר על השוטרים להקפיד על מילוי צרכיו הבריאותיים של אע"מ ,
בהתאם לפקודת
מטא"
ר21.21.21
למניעת סבל ונזק בלתי הפיך(שאינה מיושמת בפועל.)
19
.
בעת החרמת טלפונים במעצר
ו לצורך איסוף ראיות יש
לקחת בחשבון שאע"
מ תלויים בטלפון
ובאנשים
אחרים להתנהלותם היומיומית יותר מאנשים אחרים ,
ועל כן יש לצמצם פעולה זו
ולהחרים טלפונים לזמן קצר ככל
ה
ניתן .
21
. בעת שחרור ממעצר של אע"מ ,יש לברר שהאע"מ מתמצא ושיש לו כיצד לחזור לביתו בבטחה ,
ובמקרה הצורך לסייע לו בכך .
21
.
על המשטרה לפעול להקמת"צוותי משבר "מקצועיים ,
אשר ילוו את השוטרים במקרים של
פעילות למול אע"
מ ויוכלו לייעץ ולפעול בשטח לצמצום מצוקה
וחיכוך.
פרקטיקות שיטור
פוגעניות בהפגנות:
22
.
אסור לשוטרים לנצל מוגבלות על מנת לעכב
אע"מ .לדוגמ
א ,על ידי שימוש
בדוקרנים כדי להגביל
את תנועתם של אנשים עם כסאות גלגלים ,באשר הדבר מהווה ניצול בלתי הוגן של מוגבלותם.
23
. בהפגנות של אע"מ ,יש צורך במערך ייעודי של המשטרה :רכבי מעצר מותאמים ,
אמבולנסים
והכנה מותאמת של השוטרים בשטח .
24
. ב
הפגנות בהן יש נוכחות בולטת של אע"מ,
אין להשתמש באמצעים לפיזור
הפגנות אשר עלולים
לסכן את באע"מ ,למשל :
אין להשתמש
במכתז"ית למול מפגינים עם קביים או כסאות גלגלים .
25
. בעת הצבת מגבלות על תנועה בהפגנה ,על שוטר לאפשר לאע"
מ גישה לתרופות ומכשור רפואי
אחר.