חומר רקע

14 פברואר2022 י "ג אדר א תשפ"ב לכבוד יו"ר ועדת העבודה והרווחה כנסת ישראל ח"כ אפרת רייטן מרום :הנדון מסגרות חוץ ביתיות לילדים ובני נוער בסיכון שמפעיל משרד הרווחה והביטחון החברת י בחברה הערבית לקראת דיון הועדה בנושא שבנדון בתאריך16.2.22 ובשים לב למסמך הממ"מ שהוכן לבקשת הועדה, נבקש להצביע על הבעיות במסגרות החוץ ביתיות ל ילדים ובני נוער בסיכון בחברה .הערבית, כפי שעולה מהייצוג שניתן לקטינים אלה בסיוע המשפטי א. מערך ייצוג ייצוג קטינים ב סיוע המשפטי במשרד המשפטים– רקע ונתונים 1. מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי "(עו"ד משלי)" מעניק שירותי ייעוץ, ייצוג וליווי משפטי לילדים ובני נוער בסיכון עד גיל18 בכ- 7,800 הליכים משפטיים, .בכל רגע נתון מספר הקטינים המיוצגים על ידי המערך עומד על למעלה מ- 12,000 י לדים ובני נוער (כ5,500 קטינים )חדשים מדי שנה. מרבית הקטינים מיוצגים בהליכי נזקקות ואשפוז לפי חוק הנוער (טיפול ,)והשגחה התש"ך – 1960 ,ובהליכי מעמד אישי וכן בהליכים פליליים בהם ניתן ליווי ל קטינים נפגעי עבירות מין חמורות מכוח תיקון20 לחוק הסיוע המשפטי ובהלי כים אזרחיים נוספים. 2. ה ייצוג ניתן בהליכים המשפטיים השונים נעשה על170 ידי עורכי דין חיצוניים, המתמחים בייצוג קטינים ו אשר עברו לשם כך הכשר ,ת תעודה מקיפה ייחודית ומעמיקה בשיתוף מכון"חרוב" ומפוקחים על ידי עורכי דין ממונים לייצוג קטינים במחוזות הסיוע המשפטי. 3. שי עור הקטינים הערבים המיוצגים על ידי מערך ייצוג הקטינים, אליהם מתייחס מסמך זה, עומד על14% ,מכלל הקטינים המיוצגים על ידי מערך ייצוג קטינים כש אלו מיוצגים על ידי33 עורכי דין מהחברה הערבית , ב- 6 מחוזות הסיוע המשפטי. על פי הידוע לנו וכפי שעולה מדוח הממ"מ אין נת ונים עדכניים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע למספר בני הנוער בסיכון מהחברה הערבית המטופלים על ידי רשויות הרווחה– ,בין אם על ידי עו"ס לחוק נוער מרכזי הגנה, מרכזי טיפול בקטינים נפגעי עבירה וכד'. לאור זאת, אין באפשרותנו להשוות בין שיעור הקטינים המיוצ גים על ידי הסיוע המשפטי, מתוך כלל הקטינים בסיכון מהחברה הערבית שעניינם נידון בערכאות המשפטיות השונות , ובין שיעור הייצוג בקרב קטינים יהודים. עורכי ועורכות ה דין המייצגים קטינים בחברה הערבית מטעם הסיוע המשפטי מתמודדים עם אתגרים רבים במימוש ז כויות לקוחותיהם הקטינים . החל מהעדר מסגרות חוץ ביתיות מ תאימות , העדר נגישות המסגרות הקיימות ,מחסור ב מענים מתאימים בקהילה ובמסגרות החוץ ביתיות, מחסור וקושי באיתור משפחות אומנה ומשפחות מארחות בחברה הערבית , מחסור אקוטי ומתמשך באנשי טיפול מהחברה הערבית, בעיות תקציב ופערי שפה ו ת.רבות עורכי הדין המייצגים קטינים מהחבר ה הערבית מתריעים באופן קבוע, כי יכולתם לממש ולקדם את זכויותיהם של לקוחותיהם הקטינים בכלים משפטיים העומדים לרשותם מוגבלת באופן דרמטי, בהשוואה לחבריהם מהחברה היהודית, בשל מחסור אקוטי במענים, על כל רצף .השירותים הציבוריים לקטינים בסיכון 4. מסמך זה לא יוכל להתיי חס לכלל האתגרים האמורים והוא יתמקד במספר נושאים מרכזיים לגביהם מתריע מערך עו"ד משלי בסיוע המשפטי במשך שנים רבות של ייצוג והתמודדות ישירה עם מציאות מורכבת של הקטינים במסגרות חוץ ביתיות ייעודיות לחברה הערבית. ב. יישום חוק אומנה ,לילדים התשע"ו- 2016 5. חוק אומנה לי ,לדים התשע"ו- 2016 מ סדיר את זכויותיהם של כלל ה ילדים באומנה , ואת זכותם של ילדים בגיל הרך לגדול במסגרת חוץ ביתית במודל משפחתי . ,בפועל חוק זה אינו .מיושם בפועל באופן שווה בחברה הערבית והיהודית בשל קשיים באיתור , גיוס והחזקה של ,משפחות אומנה בחברה הערבית קטינים ערבים בגיל הרך במצבי סיכון, אשר לא נמצאה להם משפחת אומנה נאלצים לשהות תקופה ארוכה במרכז חירום עד למציאת פתרון מתאים ובמקרים רבים– קטיני ם בגיל הרך מושמים במסגרות פנימיי .תיות קבוצתיות השמה של ילד בגיל הרך בפנימייה טומנת בחובה פגיעה ב התפתחות ה טבעית ו ה תקנית ,שלו פגיעה ביכולות ההתקשרות ו מייצרת חשש מוגבר למוגנות ו. יוזכר בהקשר זה כי עמדתו הרשמית של משרד הרווחה, המבוססת על גוף הידע המקצועי– טיפולי הקיים בתחום התפתחות הילד, הינה כי קטינים עד גיל9 .יושמו, ככלל, במשפחות אומנה1 6. ,לצערנו חר ף המלצה זו, ה מציאות העגומה בה קטינים בגיל הרך מהחברה הערבית מופנים דרך קבע להשמה במסגרות פנימייתיות , בהעדר משפחת אומנה מתאימה ולאחר שהות ארוכה בקלט החירום או במרכז החירום, אינה חריגה ו מספר לא מבוטל של קטינים בני5 עד8 1 'ר' בעניין זה חוזר מנכ"ל מיוחד מס80 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מיום21/04/15 - - 80/he/Documents_hozer - circulars - executive - r/policy/molsa https://www.gov.il/BlobFolde 80.pdf - mankal_ceo /וכן כלל המאמרים הכלולים בחוברת לו2 ,"של כתב העת "חברה ורווחה2016 , .המוקדשים לנושא זה ,)מושמים במסגרות קבוצתיות (לעיתים אף תוך פיצול בין אחים חרף כל הניסיונות של המייצגים ושל כלל הגורמים המעורבים (לרבות בתי המשפט )לנוער להימנע ממהלך זה ,מתוך ידיעה ברורה כי ק טינים בגיל הזה צריכים לחיות במסגרת משפחתית ולא פנימייתית. 7. ,כך למשל ע. בן7.7 שנים נמצא מעל שנה במרכז חירום וטרם נמצאה לו משפח ת אומנה; .מ הוצא למרכ ז חירום כשהוא בן פחות מ- 5 שנים ושהה ב ו קרוב לשנה (כאשר השהות המקסימלית המומלצת במרכז חירום היא6 )חודשים . כל הארכה בתקופת השהות של קטינים בקלט חירום או במרכז החירום פוגעת בהם. מעבר לכך שהקטינים חשופים לתחלופה של דמויות וכניסה ויציאה של ילדים אחרים שמרבי תם גדולים מהם ,הרי עסקינן בסידור זמני קצוב זמן, ולא .ניתן ליצור התערבות טיפולית מותאמת לקטין במסגרת זו בעניינו של מ. ולאחר שלא נמצאה לו ,משפחת אומנה,הוא הושם חרף גילו הצעיר , ב.מסגרת פנימייתית בעניין זה יש לציין בחיוב את המהלכים אותם נוקט שירות האומנה במשרד הרווחה, בשיתוף הסיוע המשפטי, בניסיון להגדיל את מאגר משפחות האומנה בחברה הערבית. ויש לקוות כי .מהלכים אלו יזכו לגיבוי וייושמו בהקדם האפשרי ג. ריכוז מסגרות חוץ ביתיות בא זור הצפון והעדר פיזור גיאוגרפי התואם את פיז ור .האוכלוסיה הערבית בארץ 8. ,כידוע מרבית המסגרו ת החוץ ביתיות לקטינים בסיכון מהחברה ה ערבית מרוכזות ב א זור .הצפון ב אזור הדרום ישנה פנימייה אחת בלבד השייכת לשירות ילד ונוער במשרד הרווחה (פנימיית"קמר"); בכ ל א זור המרכז והמשולש פועלת פנימייה יחידה בטייבה (פנימיית "אלא י מאן") . כן קיימות מספר מסגרות פנימייתיות באזור ירושלים ,דוגמת פנימיית בית אלחנאן .ארפאד ורנד למותר לציין כי הפיזור הגיאוגרפי של המענים החוץ ביתיים אינו תואם את ההתפלגות הגיאוגרפית של אוכלוסיית היעד של המסגרות , שכן קטינים בסיכון בחברה הערבית מוכרים ומטופלים על ידי המערכות השונות בכל מחוזות המדינה . עוד כידוע, המאפיינים החברתיים והתרבותיים של החברה הערבית משתנים מהותית בין הדרום, המרכז והצפון, באופן שאמור להשפיע גם על ההבנייה של דרכי הטיפול במסגרות החוץ ביתיות אשר נועדו לשרת את קבוצות האוכלוסיה הרלוונטיות . ואכן, ב בדיקות שנערכו על ידי מערך ייצוג קטי נים בסיוע המשפטי עולה כי מרבית הקטינים השוהים בפנימיות בצפון הארץ מקורם.מאזור הדרום והמרכז ומעטים מאוד מאזור הצפון 9. לריכוז הגיאוגרפי של המסגרות החוץ ביתיות המיועדות לקטינים בסיכון בחברה הערבית באזור הצפון .השלכות הרות גורל על סיכויי ההצלחה של ההשמה וטיבה ראשית, ילדים ונוער מהחברה הערבית מנוידים למסגרות באזור הצפון כשהמשפחה ,הגרעינית והמורחבת קהילת ,המקור גורמי הרווחה וההליך המשפטי בעניינם ממשיכים להתנהל במקום המגורים , לעיתים מרחק מאות קילומטרים ממקום ההשמה שלהם. 10 . ה קטין נאלץ להיות רחוק מסביבתו הטבעית וה תרבות ית , משורשיו, מקהילת המקור והמשפחה, כל זאת בשים לב להבדלים התרבותיים והחברתיים הדרמטיים הקיימים בין החברות .הערביות בדרום, במרכז, בצפון ובירושלים המרחק מקשה גם על ביקורים של קטינים בביתם ,בסופי שבוע, חגים וחופשות. במקרה הטוב מצב דברים זה מאלץ את הקטינים "לב לות" חלק משמעותי מזמן החופשה בדרכים, ובמקרה הפחות טוב– הקשיים הטכניים מונעים את עצם .היציאה לחופשה בבית 11 . משפחות רבות אינן מצליחות לשמור על קשר רציף עם ילדיהם בשל הריחוק הגיאוגרפי , העדר תחבורה ציבורית נגישה .ומשאבים אישיים וכלכליים הנדרשים לצורך הנסיעה מעטים מאוד מגיעים באופן עצמאי לבקר את הקטינים במסגרות . 12 . זאת ועוד, אחד התפקידים המרכזיים של המסגרות החוץ ביתיות הינו עבודה טיפולית עם ההורים ושיקום הקשר בין ההורה לבין הילד תוך שותפות בין הפנימייה לבין ההורים סביב הטיפול בקטין. 2 ברור ומובן כי המרחק הגיאוגרפי , בשילוב עם פערי התרבות והקשיים הסוציו- אקונומיים עמם מתמודדים הוריהם של הקטינים - מקשים מאוד על קיום שותפות בין ההורים לבין הפנימייה, שותפות שהיא כאמור , אחד מאבני הבסיס להצלחת תוכנית הטיפול בקטין .בפנימייה ,כך למשל, בחלק מהמסגרות קיים מפגש הורים אחד בלבד בחודש כשהמסגרת .מארגנת הסעה עבור המשפחות על מנת לשמור על רציפות הקשר עם ילדיהם בחלק מהמסגרות .מתקיימים שני ימי הורים בלבד בשנה 13 . לריחוק הגיאוגרפי השלכות א רוכות טווח, במיוחד על אופן התנהלות הקטינים לאחר גיל 18 וסיכויי השתלבותם המיטיב בחברה . קטינים שגדלו בניתוק קשר ו ריחוק מאולץ מ תקשים לחזור לאותה סביבה ממנה הוצאו. הפער שנוצר משליך באופן ישיר על אפשרות הקטין לעשות שימוש במשאבים התמיכה הקהילתית, ולמצוא מקומו ול התחבר לשורשיו הטבעיים. כל זאת מתחדד עוד יותר בהעדר ליווי ותוכנית תמיכה מפורטת לבגירים צעירים. ברור כי היכולת לפלס .דרכו של הקטין שבגר במציאות החיים במצב דברים זה מורכבת ביותר ד. העדר משפחות מארחות מהחברה הערבית 14 . עו"ד מייצגי קטינים מהחברה הערבית מדווחים על קושי אקוטי באיתור משפחות מארחות עבור קטינים חסרי עורף משפחתי ,מהחברה הערבית שאינם יוצאים לחופשה בביתם . בהעדר חלופה של משפחה מארחת, הקטינים נאלצים לשה ו ת בפנימייה בעת חופשות , חגים וסופי ש.בוע, לרבות במהלך חופשות ארוכות נציין כי קושי זה עולה באופן עקבי הן מה קטינים עצמם .והן מצוותי המסגרות השונות 2 ר' בעניין זה מדיניות אגף בכיר חוץ ביתי משפחה ילד והשמות מיוחדות, מינהל שירותים חברתיים וא ,ישיים 2019 ', בעמ16-20 . 15 . תמונה קשה היא, מראה של ילד שנותר בפנימייה בעוד יתר חבריו יוצאים לחופשה. אחד המקרים הקשים המוכרים לנו הינו של שלושה קטינים ללא עורף משפחתי השוה ים במסגרת חוץ ביתי ו ת מעל7 שנים . איש מבני המשפחה אינו מבקרם. במהלך תק ופת שהותם בפנימייה יצאו לחו פשות בודדות במשפחה, שהיו רצופות קשיים והתנגדות מבני המשפחה לארחם בבית על כן הם נאלצים לשהות במסגרת הפנימייה ללא יציאה. ה. העדר מסגרות ייעודיות ה מותאמות ל אוכלוסיות עם צרכים מאפיינים ייחודיים 16 . ישנן מספר אוכלוסיות ייעודיות בקרב כלל הק טינים בסיכון בחברה הערבית, אשר זקוקות למענים טיפוליים ייחודיים ולמסגרות חוץ ביתיות המותאמות למאפייניהן הייחודיים, הן .בהיבטים של סוגי הטיפול הניתנים במסגרת והן בהיבט של הבניית כללי המסגרת ודרכי הפעלתה המדובר בקטינות נפגעות עבירות מין, קטינים להט"בים , קטיני ם המכורים לסמים או חומרים מסוכנים אחרים ,וקטינות וקטינים המצויים בסכנת חיים3 . 17 . לא קיימת ולו מסגרת חוץ ביתית אחת המתמחה בטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין מהחברה הערבית . קטינות שנפגעו פגיעות מיניות משולבות כיום במסגרות הכלליות של שירות ילד ונוער (כדוגמאת"אל ק מר" בדרום או"אעבלין" )בצפון ו ן אינ זוכות למענה מותאם ונכון .בהעדר אנשי טיפול בעלי הכשרה ומומחיות בטיפול בקורבנות פגיעה מינית בהעדר אנשי טיפול ייעודי ים לטיפול בפגיעה מינית, מופנות ה קטי ות נ לטיפול במרכז ייעודי לטיפול בפגיעת מיניות ,מחוץ לפנימייה אולם גם שם נת קלים בקושי של עיכוב בתחילת הטיפול. בעניינה של ס. נערה ,נפגעת עבירת מין אשר החלה לקבל טיפול בפג י עה המינית במסגרת הופסק הטיפול עם הפסקת המטפלת משיקולי תקינה והיא נ ותרה ללא המשך טיפול. 18 . למרבה הצער, קטינות נפגעות עבירות מין שגם נתונות תחת איומים או סכנה, מופנות להשמה במסגרת הנעולה "אלבוסתאן", שהינה המסגרת היחידה המיועדת לנערות ערביות שיכולה כיום לספק הגנה לנערות מצד איומים חיצוניים, לטווח ארוך (קיימים שני מקלטים לנערות ערביות קורבנות אלימות או איומ י ם, אולם מדובר במסגרות זמניות ב.)לבד כך מוצאות עצמן נפגעות עבירות מין במסגרת נעולה ה מיועדת לנערות בקצה רצף הסיכון, עם בעיות התנהגות קשות ולעיתים מעורבות בפלילים ; כשהן נדרשות לחיות תחת מגבלות קשות על חופשות, החזקת טלפון, ועוד . מציאות זו מייצר ת תסכול רב אצל הנערות, דכאון, ואובדן אמון במע ,רכת. זאת ועוד הכלים המקצועיים, האוריינטציה הטיפולי ת ו ההכשרה שניתנ ת לצוות של מעון נעול אינה דומה .לאלו שניתנים לצוות המטפל בנפגעות עבירות מין כמעט כל הנערות הנפגעות המיוצגות על ידי מערך ייצוג קטינים השוהות ב"אלבוסתאן" שואלות את עורכות הדין שלהן "מדוע מי שפ גע בי ."?מסתובב חופשי ואני בכלא 19 . קבוצת אוכלוסייה נוספת שאינה זוכה למענה ייעודי הינה קטינים להט"בים מהחברה הערבית. קטינים להטב"ים נשלחים היום לקורת גג "בית דרור", שהינה מסגרת מעורבת לקטינים 3 בכל הנוגע לאוכלוסיית הקטינים בסיכון מהחברה היהודית, קיימות מסגרות ייעודיות עבור שלושת הקבוצות הראשונות (נפגעות עבירות מין , התמכרויות לסמים)ולהט"בים יהודים וערבים, והרוב המוחלט של הצוות בה דובר עברית , כך שהקטינים אי נם זוכים למענה טיפולי מותאם שפה ותרבות . לחלופין– הם מופנים למסגרות כוללניות של שירות ילד ונוער או חסות הנוער המיועדים לחברה הערבית ואשר אין להן את הכלים הנדרשים להתערבות מותאמת לצרכיהם הייחודיים .עורכי הדין המייצגים קטינים להט"בים מהחברה הערבית מדווחים על אוזלת ידן של המסגרות הערביות בטיפול בקטינים אלה . כך למשל ש. שנמצאת במסגרת נעולה ,בשל הגנה עליה לאחר חשיפת נטייתה המינית לא רק ש אינה זוכה לטיפול ייעודי מתאים אלא אף כניסתה לוותה בדחיות והקנטות מחניכות אחרות על רקע נטייתה המינית ואין למסגרת היבט טיפולי מתאי ם לכך . 20 . גם לנוער ערבי המכור לסמים או לחומרים מסוכנים אחרים אין כיום מענה ייעודי .במסגרת פנימיות שירות ילד ונוער או פנימיות חסות הנוער נערים ונערות ערביות עם רקע דומיננטי של שימוש בסמים מושמים במסגרות דוגמת מלכישוע ,)(המיועדות לקטינים יהודים אולם גם בהן אין הת אמות תרבותיות ושפתיות. ו. מחסור ב כ ח אדם במסגרות חוץ ביתיות בחברה הערבית והצורך בהנ גשת מנגנון ה תלונות 21 . עורכי דין המייצגים קטינים מדווחים על מחסור בחלק מהפנימיות הער ב יות ב כוח אדם של עובדים סוציאליים , ת ח לופה גבוהה עקב עזיבת עו"סים את המסגרות ופגיעה במעקב ובקרה אחר יישום תוכנית טיפול לקטינים .השוהים במסגרת כמן כן קיים מחסור באנשי טיפול בתחום הפסיכיאטריה ובריאות הנפש .במעון נעול אלבוסתאן לא ניתן מענה לנערות בתחום הפסיכיאטרי בהעדר פסיכיאטר דובר שפה במשך תקופה שעלתה על שמונה חודשים . 22 . מתוך דו"ח הממ"מ שהוגש לוועדה עולה, כי לא ניתן לאתר נתונים לגב י תדירות הפיקוח על ה פנימיות שבאחריות האגף החוץ ביתי וכי בפנימיות בחברה הערבית יש יותר מקרים בהם עלה חשש לשימוש בכוח כאמצעי התמודדות מצד הצוות כלפי החניכים. קטינים המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי ועורכי הדין המייצגים אותם מדווחים על אירועים בהם היה שימוש באלימ ות או התנהגות לא ראויה כלפי קטינים. במרבית המקרים המגיעים לידי עת עורכי הדין הם פועלים מול המסגרת או בכלים משפטיים מול בית המשפט על מנת להבטיח מענה מתאים לקטין המיוצג. יחד ,עם זאת עולה הצורך מעבר לטיפול הנקודתי במקרה, בקיום הכשרות ייעודיות לצוות המדריכים וב מתן כלים מיטיבים להתמודדות עם מצבי חיכוך עם החניכים והגברת מנג נ ון הפיקוח על הנעשה .במסגרת י בה ,נתן הקשיים המפורטים לעיל בנוגע לכח האדם בפנימיות, הכשרתו והפיקוח עליו מתחדדת חשיבות קיומו של מנגנון תלונות עצמאי, אקטיבי ובלתי תלוי, אשר ישמש כתובת לקטינים מהחברה הערבית בהשמה חוץ ביתית. למרות זאת, מהדו"ח השנתי של נציבות תלונות ילדים ובני נוער במסגר ו ת החוץ ביתיות לשנת2020 4 עולה, כי קטינים בחברה הערבית הנמצאים במסגרת חוץ ביתית נתקלים במגוון קשיים ב מימוש זכותם.לפנות לנציבות כך למשל עלה, כי בפנימיות ילדים מהחברה הער בית קיים חוסר בטלפון נגיש לילדים , לעיתים קיימת חוסר התאמה 4 הדוח השנתי של נציבות פניות לילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית ,נובמבר2020 שפתית של גורמי הפיקוח על המסגרת שאינם דוברי השפה הערבית. לאחרונה איוש התקן של .דובר ערבית בנציבות עצמה ח. ה תנאים ה פיזיים במסגרת החוץ ביתיות 26 . מביקורים שעורכים מייצגי הקטינים במסגרות החוץ ביתיות ,המיועדות לחברה הערבית עולה כי מרבית המסגרות נמצא ו.ת בתוך שטח בנוי ומאוכלס וממוקמים בין בתים מרבית השטחים הציבוריים הינם חללים סגורים, הריהוט והחדרים מצריכים שיפוץ ויצירת אווירה חמימה וביתית . במרבית הפנימיות אין שטחים ירוקים(זאת בשונה מה קיים בפנימיות המיועדות .)לאוכלוסיה היהודית קטינים המבקשים לפרוק קשיים עימם הם מתמודדים או אפילו לצאת לאוויר הפתוח מתקשים .לעשות זאת בחלק מהמסגרות בהם קיים שטח פתוח וה א אינו מטופח דיו על מנת לק י .ים בו פעילות חוץ .ט ל סיכום תפקידו של עורך דין המייצג קטין בסיכון מטעם מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי הינו כפול– להשמיע את קולו בהליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו ולקדם את טובתו– ,מכלול זכויותיו .צרכיו והאינטרסים שלו במסגרת מסמך זה ניסינו להשמיע את הקול המצרפי של הקטינים המיוצגים על ידנו מהחברה הערבית ולהמחיש את התסכול המתמשך של מייצ גיהם, אשר מתקשים לקדם את טובתם בכלים .משפטיים, בתוך הקשר של מחסור אקוטי במענים טיפוליים מותאמים ונגישים ללקוחותיהם אנו תקווה כי השיח הציבורי שיתקיים בחסות הוועדה יוביל לאיגום כוחות ושיפור מציאות חייהם וסיכוייהם של הקטינים המיוצגים על ידנו מהחברה הערבית. נ.שמח להרחיב בפני הועדה בכל עניין ,בכבוד רב ג'יהאן קראקרה-בכריה , עו"ד ממונה מחוזית(ייצוג קטינים) הסיוע המשפטי– מחוז חיפה :העתק עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי )עו"ד לידיה רבינוביץ, ממונה ארצית (ייצוג קטינים )עו"ד יפעת פוליצר, ממונה ארצית (ייצוג הורים בהליכי נוער עו"ד אביטל בגין, ממונה ארצ)ית (מדיניות ציבורית מנהלי מחוזות הסיוע המשפטי