חומר רקע

ועדה בינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלויות דו"ח ועדת משנה3 – סקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת וגיבוש חקיקה נוספת "י ח ( בתשרי התשפ"א6 באוקטובר2020 ) 2 תוכן עניינים הקדמה .א מבוא ורקע כללי ל עבודת ועדת המשנה .ב רקע עובדתי ומשפטי .ב1 הקשיים בממשק בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה והגדרת הצורך בצוותי התערבות במשבר. .ב2 בעיית ה קרימינליזציה ש.ל אנשים עם מוגבלויות .ב3 נ תונים רלוונטיים בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלויות במערכת אכיפת החוק בישראל. .ב4 הסמכויות הקיימות בחוק ביחס לאנשים עם מוגבלויות-המישור האזרחי והפלילי. .ג סקירה משווה .ג1 מודלים מהעולם לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות. .ג2 מודלים של צוותי התערבות במשבר: .ג2 (א) ארה"ב. .ג2 )(ב אנגליה. .ג2 )(ג אוסטרליה. .ג2 .(ד) הולנד .ג3 מודלים להתערבות רב מקצועית בישראל- מקרי בוחן. .ד סיכום ו המלצות .ד1 המלצה על הפעלת פיילוט צוותי התערבות במשבר. .ד2 גיבוש מודל צוותי התערבות- נקודות מרכזיות שהתעוררו בהליך העבודה. .ד3 מתווה ל מודל צוותי התערבות במשבר. .ד4 הצעות נוספות לדיון שהועלו על ידי חברי ועדת המשנה. 3 הקדמה .הממשק של אנשים עם מוגבלויות עם מערכת אכיפת החוק העסיק את החברה האנושית מתקופות קדומות לאורך כל ההיסטוריה התערבבו בממשק זה אתגרים אובייקטיביים עם סטיגמות ודעות קדומות , ולעתים גם עם חוסר ידע או חוסר .אונים,אביעד הכהן, במאמר הקורא לשנות את המינוחים לגבי אנשים עם מוגבלויות בשיח ההלכתי1 כותב כי- "יחסה העוין של החברה בעת העתיקה ובימי הביניים לחריגים, ובהם מצורעים, לקויי שמיעה וראייה ושאר אנשים 'עם מוגבלויות, הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה" (עמ67 .) למרות .השינוי החברתי, המעשי והמשפטי שהתרחש במהלך השנים בנושא, עדיין האתגרים רבים העיסוק בנושא מעלה דילמות מוסריות וחברתיות רבות, אשר אינן בגדר דיון תיאורטי. מקרים רבים מדי של התנגשויות עם החוק נתקלו ב העדר טיפול מערכתי מתאים , ולעתים באסון . הטרגדיה היא בראש ו ב ראשונה של האיש או הא י שה עם המו גבלות ומשפחת ם , המשלמים מחיר יקר בשל אירועים מסוג זה; לעתים גם של אנשי מערכת אכיפת החוק, המוצאים עצמם מעורבים באירוע קשה , אשר יכול היה להימנע לו רק היו בידיהם הכלים המתאימים ; ושל החברה כולה, שעליה מוטלת האחריות למנוע .מצבים אלו מטרת עבודת ועדת משנה זו היא להמליץ על כלים, שיקדמו את השמירה על כבודם, גופם וחייהם של אנשים ונשים עם מוגבלויות, ויצמצמו את היקף המקרים שבהם העדר טיפול נכון מביא להיתקלות קשה, ובמקרים מסוי מים אף לאבדן .מיותר וכואב חובה זו נובעת גם מחקיקת היסוד של מדינת י .שראל סעיף1 ל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו " קובע, כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרו נות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". לפי סעיף1א לחוק היסוד, מטרתו" , להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק- יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". סעיף2 " לחוק קובע כי אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם ", וסעיף4 " קובע כי כל אדם זכאי ל הגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". במקרים מסוי מים החוק ,אמנם מאפשר פגיעה בזכויות אלו " אך זאת בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו " (סעיף8 .)לחוק היסוד סעיף11 לחוק מדגיש, כי "כל רשות מרשויות השלטון חייבת ל כבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה". עבודת ועדת משנה זו , שבא ה לטפל בהיבטים המשפטיים של התמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלויות ,מעוגנת אמנם ב ,כתב מינוי אך לפני כן , בראש ו בר ,אשונה נובעת מן החובה המוטלת על רשויות השלטון להגן על חייהם ,גופם וכבודם של כל איש וא שה י. .זאת גם אם הדבר כרוך במאמץ, הכשרה ומשאבים בראייה ארוכת טווח .תצא החברה כולה נשכרת מכך 1 אביעד הכהן, "בעזרת השם– על הלכה והכלה ועל הצורך בשינוי השיח ההלכתי ביחס לאנשים עם מוגבלות", מתוך הקובץ "ואין הדעות שוות– על מעמדו של אדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית בעולמה של מסורת ישראל )(עורך: בנימין לאו57 . 4 אני מבקשת להודות מעומק הלב ל :כל מי שנטלו חלק בעבודת ועדת המשנה ובכתיבת הדו"ח ולכל מי שסייע לכך 'לגב רעות בינג , שליוותה את הנושא בעת שנדון במשרד המשפטים לפני הקמת ועדת המשנה ועבודתה שימשה לנו בסיס חיוני; 'לגב ל סטפאני בן-נון ולמתמחה גב' טל אשכנזי, ש ליוו ו ריכזו את עבודת ועדת המשנה לרבות כתיבת דו"ח זה י בכ ,שרון ובמסירות על עבודתן המקצועית ו היסודית ; לכל חברי ועדת המשנה, ובכללם לנציגי ם ולנציגות של משרדי הבריאות, הרווחה, הסניגוריה הציבורית , הסיוע המשפטי ופרקליטות המדינה , וכן לנציגי המשטרה והמשרד לב י טחון הפנים על אותן ישיבות שבהן הם נטלו חלק; לנציגי הארגונים החוץ ממשלתיים שנטלו חלק בעבודת ועדת המשנה, ותרמו מזמנם, מנ י סיונם ומהידע שלהם תרומה .שלא תסולא בפז העבודה המשותפת אפשרה לנו לקבל מידע מקיף, ולהיחשף ל זוויות ו ל נקודות מבט שונות, והייתה חיונית ביותר עבורנו; 'לגב,שירה מאיר הגב' לאה לובודה- 'הופמן והגב עדי לנדרס מהיחידה לקשרי חוץ וייעוץ מדיני במשרד המשפטים על הכנת סקירה בין-לאומית משווה בנושא התמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, ועל ארגון הר צאה של ;מומחה מאנגליה בנושא לכל האנשים והנשים שהופיע ו בפני .ועדת המשנה או סייעו לה היחס לאנשים עם מוגבלות הוא, להבנתי, מדד בסיסי ל ערבות ההדדית של חברה ולחוסנּה ,. לאור זאת אני מקווה שמסקנות ועדת משנה זו ויתר ועדות המשנה תיושמנה .במהרה יישום זה עשוי לסייע לשיפור המפגשים של אנשים עם מוגבלויות עם רשויות אכיפת החוק , ולמניעת טרגדיות ה ,פוגעות באנשים עם מוגבלויות ובבני משפחתם באמון ,ברשויות אכיפת החוק ו .בחברה כולה יפעת רווה, )ראש אשכול (סד"פ וראיות מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים 5 א. מבוא ורקע כללי לעבודת ועדת המשנה בינואר2019 פנו עשרה ארגוני החברה האזרחית לשמירה על זכויות אנשים עם מוגבלויות לסגן שר הבריאות ולשר לביטחון פנים .הפנייה נעשתה על רקע מותו של יהודה ביאדגה ז"ל, אדם עם מוגבלות נפשית שנהרג מידי ירי של שוטר שהגיע לאירוע לאחר קריאה של בן משפחתו. בפנייה הארגונים קראו למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לשלב כוחות, ולהקים בדחיפות מערך של צוותי משבר בתחום בריאות הנפש אשר ייתן מענה למצבי משבר של אנשים עם מוגבלו.ת בחלק ניכר ,מהמקרים מדובר במוגבלות נפשית, אך קיימים גם מקרים שבהם נדרש מענה הקשור למוגבלות שכלית, אוטיזם ובמקרים מסוימ ים .אף מוגבלות פיזית .המינוח בהמשך דו"ח זה לכל המקרים הללו יהיה אדם/ אנשים עם מוגבלות בעקבות הפנייה במה ל ך שנת2019 , קיימו מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) במשרד המשפטים עבודת מטה ב מסגרתה נערכו שורה של מפגשים, בהשתתפות גורמי הממשלה הרלוונטיים – משרד ,הבריאות, משרד הרווחה, הסיוע המשפטי משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית ועמותות שעוסקות באנשים עם מוגבלויות. לצד ישיבות אלו, התקיימה הרצאה בנושא הנדון על- ידי ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ונערך סיור במסגרות שונות בתחום .בריאות הנפש בקהילה ובבית החולים אברבנאל במסגרת המפגשים, ניכר היה כי כלל המשתתפים מסכימים שהמצב השורר בישראל מחייב רפורמה משמעותית, אשר תיטיב את מצבם של אנשים עם מוגבלות, ותצמצ ם את האינטראקציה של אוכלוסייה זו עם מערכת אכיפת החוק , ושיש מקום לקדם מודל של.צוותי התערבות שנהוג במדינות רבות בעולם בשל התפרצות מגפת הקורונה, הוקפאה באופן זמני עבודת המטה בנושא זה. ביום30.5.20 נהרג איאד אל חלאק, צעיר בן31 ממזרח ירושלים, אדם עם מוגבלות שנורה על ידי כוחות הב י טחון. מקרה זה מתווסף לעוד שלושה מקרים בשנתיים האחרונות, לרבות יהודה ביאד ג ה ז"ל לעיל, בהם נהרגו אנשים עם מוגבלות בעת תקריות עם כוחות ה אכיפה. בעקבות התקריות , ביום18.6.20 הקים נשיא המ" דינה, יחד עם השרים הרלוונטיים, את הועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלות" :(להלן "הועדה הבינמשרדית)" בה חברים גורמי מקצוע מכלל המשרדים הרלוונטיים וכן נציגי האוכלוסיות והארגונים המובילים בתחום. בהצעת העבודה ל ו ועדה נכתב כי: ,"התקריות האמורות כמו גם אירועים חריגים דומים במעורבות גורמי שיטור ואכיפה בהם נפגעו אזרחים הנמנים בקרב אנשים עם מוגבלות, מעידים יותר מכל על היעדר כלים מתאימים לגורמי האכיפה בעת שאלו נדרשים להתמודד עם אוכלוסיות מורכבות אלה ועל הצורך למצוא מענים ופתרונות שישפרו את המפגש של ג ורמי אכיפת החוק עם אנשים עם מוגבלות ואף יחסכו חיי אדם, סבל וקשיים לא מוצדקים". ב יום24.06.2020 התקבלה החלטה על- ידי הועדה הבינמשרדית להקים ועדות משנה בנושאים ייעודים, אשר המלצותיהן תוצגנה בפני מליאת הועדה במסגרת דיוני הועדה השוטפים. בהתאם לכך, ביום01.07.2020 ,מינה מנכ"ל בית הנשיא, ד"ר אביגדור קפלן3 ועדות משנה. דו"ח זה משקף את המלצות ועדת המשנה העוסקת ב"סקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קי"ימת וגיבוש המלצות לחקיקה נוספת " :(להלן ועדת המשנה.)" דו"ח זה הוא פרי עבודת ה של ועדת המשנה, ש נערך.בהמשך לעבודת המטה בהובלת משרד המשפטים בנושא זה 6 מטרת הדוח היא הצעת מענה חדש של הרשויות שיש בו כדי לטייב את הממשקים הקיימים בין אנשים עם מוגבלויות ל גורמי אכיפת החוק, לצמצם את מעורבותם בהליכים פליליים, לסייע בטיפול באוכלוסייה זו ולהיטיב את מצבם . קיימת הסכמה פה אחד של חברי ועדת המשנה כי יש מקום להקים צוותי התערבות במשבר, כפי שיפורט במסגרת המסמך, זאת לצד מסקנות בדבר אופי המודל הרצוי לצד הצעות נוספות לדיון. לאחר מינוי ועדת המשנה הודיעו לנו על התחלפות חלק מחבריה, והרשימה הסופית של האנשים שנטלו חלק בישיבות היא :זו שתובא להלן עו"ד יפעת רווה, ראש אשכול סדר דין פלילי וראיות במחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים– יו"ר ועדת המשנה. עו"ד רינת ויגלר, היועצת המשפטית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. ד"ר ג'נט שקד, מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה.משפטית באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות עו"ד חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים. עו"ד ערן טמיר, ממונה משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי אשפוז כפוי, הסיו ע המשפטי, משרד המשפטים. עו"ד לינור בן אוליאל, פרקליטה, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים. עו"ד ורד חלאוה, פרקליטה, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים. עו"ד סטפאני בן-נון, רפרנטית אנשים בעלי מוגבלויות בהליך הפלילי במחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. עו"ד ולרי ז יל כה, מנכ"לית עמותת "בית איזי שפירא", לשינוי באיכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות. עו"ד שרון פרימור, מנכ"לית מכון חירויות לקידום דרכי טיפול ו למניעת כפיה .במערכת בריאות הנפש כבוד השופטת בדימוס ריבי צוק, יו"ר עמותת "עוצמה", פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש. גב' תמי וי א צל מ , מנכ"לית עמותת "לשמ"ה", לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש. עו"ד נטע דגן, מנכ"לית עמותת "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות. ,עו"ד נטלי מופסיק, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עו"ד נורית כהן, מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עו"ד פריד מחאג'נה, ממונה תביעות מחוזי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. מר יואב קרי י ם, עמותת "בית איזי שפירא", לשינוי באי כות חייהם של אנשים עם מוגבלויות. מר יעקב טייכמן, עמותת "לשמ"ה", לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש. :בשלוש הפגישות הראשונות של ועדת המשנה נכחו נציגים מהמשרד לביטחון פנים, לרבות ממשטרת ישראל .עו"ד אור רוזנמן, המשרד לביטחון פנים עו"ד רפ"ק ,מוריה בן משה הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים. רפ"ק מירבת מ וסרי, חולית נגישות, משטרת ישראל , המשרד לביטחון פנים. 7 רפ"ק יר ון כהן, מחלקת סיור, משטרת ישראל , המשרד לביטחון פנים. ועדת המשנה התכנסה לדיון במתכונת מלאה שש פעמים בתאריכים2.7.2020 , 20.7.2020 , 27.7.2020 , 3.8.2020 , 10.8.2020 , 17.8.2020 . אלו הם שמות הגורמים שהופיעו בפני הועדה לפי סדר הופעתם בפני ועדת המשנה: ,גב' יעל רכס חן טוב עו"ס לחוק הסעד, אחראית על טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית בהליך פלילי , ,מינהל מוגבלויות משרד הרווחה. גב' קלרה חן, מנהלת אגף, עיריית נתניה , משרד הרוו ח.ה ד"ר רפאל סטרוגו, סמנכ"ל רפואה, מגן דוד אדום. מר רמי מילר, מנהל אגף הרפואה, מגן דוד אדום. ד"ר דני בודובסקי, מנהל התחום האמבולטורי באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות. ד"ר נאוה כהן אביגד ור, ראש תחום מידע מח קר ושיתוף פעולה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. מר אילן ,אביטן, מנהל תחום משרד הרווחה המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת , המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. מר ישראל ,בנלולו סגן מנהלת דסק שותפויות, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת , המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. מר איתן אמסלם, שיתף את הועדה בחוויה אישית שעבר במפגש עם גורמי האכיפה. מר עידו קליר, שיתף את הועדה בחוויה אישית שעברה בתו בת ה- 14 במפגש עם גורמי האכיפה. ,מר ראזק חאלד מרכז תחום ,פסיכיאטריה משפטית, אגף בריאות הנפש.משרד הבריאות רב- פקד שון ראסל, אחראי מנהל יישום צוותי התערבות במשבר, משטרתWest Midlands ., אנגליה לאחר הישיבה החמישית של ועדת המשנה , הועברה טיוטת דו"ח ההמלצות להערות חברי הועדה , ואלו הוטמעו בדו"ח .הסופי מסקנות ועדת המשנה שיוצגו להלן הן פרי ליבון הנושא בעקבות דיון חבריה, שמיעת עמדות המומחים וגורמי המקצוע .שהופיעו בפניה, ועיון בחומרים שהוגשו לה פרק'ב שלהלן יציג את הרקע העובדתי והמשפטי הרלבנטי לעבודת ועדת המשנה ; פרק ג ' יפרט אודות מודלים שונים הנוהגים בעולם לטיפול בהתמודדות כוחות אכיפה מול אנשים עם מוגבלות ובפרט צוותי התערבות במשבר על רקע נפשי; פרק ד' יפרט אודות ההמלצה המרכזית של ועדת המשנה , שהיא הקמת צוותי התערבות במשבר בישראל במסגרת פיילוט , כמו כן בפרק זה יפורט המתווה המוצע לפיילוט וכן יפורטו הצעות נוספות לדיון שהועלו על ידי חברי ועדת המשנה בנושא .של אנשים עם מוגבלויות 8 ב. רקע עובדתי ומשפטי ב.1 הקשיים בממשק בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה והגדרת הצורך בצוותי התערבות במשבר מערכת אכיפת החוק מטפלת באירועים שונים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. ברקע להקמת הועדה הבינמשרדית,, כאמור ניצבים אירועים טראומטיים וטרגיים בהם מצאו את מותם אנשים עם מוגבלות במסגרת מפגשם עם גורמי אכיפה .חלק מהמקרים זכו להד ציבורי ובכללם מותם של יהודה ביאדגה ז"ל, שיראל .חבורה ז"ל ואיאד אלחלאק ז"ל לצד ,מקרי הקצה קיימים מקרים רבים של מפגשים בין אנשים עם מוגבלויות לגורמי אכיפה, שאינם מסתיימים בתוצאה ,טרגית אך הם בעלי משמעות קשה והרסנית עבור ה אדם ה עם מוגבלות. מקרים אלו מעמידים לא פעם את גורמי הא כיפה במצבים שהם אינם מוכשרים לה ם ומוביל ים לתוצאות חברתיות לא רצויות. .המצבים בהם נעשית פניה למשטרת ישראל הם רבים ומגוונים בחלק משמעותי מן המקרים מדובר באנשים שנמצאים במצב משברי, לרבות במצב של החמרה בהתנהגותם ובתפקודם על רק ע מצבם ומוגבלותם . חלק מהפניות נעשות על רקע התנהגות שמוגדרת"פלילית "מובהקת , ו גם אם היה מבצעה אזרח ללא מוגבלות נדרשת י הי תה.התערבות משטרתית חלק אחר מהפניות הוא של בני משפחה, או אזרחים אחרים שמודאגים על רקע החמרת מצב ו של האדם עם,המוגבלות התנהגות חריגה מצד ו וחשש להסלמה ,ו נאלצים לפנות למשטרה על רקע מחסור מערכתי ב מענה ל מצבי משבר , בעיקר במערכת הקהילתית של בריאות הנפש. 2 במקרים האחרונים הטיפול מופנה ,למשטרה בעיקר מהסיבה שהיא הכתובת הזמינה לאורך כל שעות היממה . שוטרי הסיור הנענים לקריא ות מעין אלו מגיעים לזירה כשהם חסרים ל רוב את המיומנויות המקצועיות הנדרשות לט פל בסיטואציה , או לעיתים את הידע הנדרש כדי לקבוע ראשית, האם מדובר באדם עם מוגבלות; ו שנית האם ההתנהגות שבגינה נקראו היא פלילית בעיקרה ומסוכנת או שאינה כזו אלא אופיינית לאנשים עם מוגבלות מסוי מת. למשל, אדם עם אוטיז ם שמנופף בידיו בצורה חריגה שעשו יה להיראות מאיימת או אדם עם מוגבלות נפשית שמצוי באי- שקט מוטורי .ותנועתו נראית בלתי צפויה ומסוכנת ,כמו כן היו מקרים ש בהעדר כלים או כתובת אחרת, שוטרים כפו על אדם שאינו עצור להגיע לחדר מיון פסיכיאטרי, וזאת מבלי שיש בידיהם ידע רלוונטי או סמכות חוקית לעשות כן. 3 ,ככלל ברור שאין זה מתפקידם של שוטרים לתת מענה טיפולי או רווחתי לאדם עם המוגבלות. במצב הקיים המערכת לא מספקת לצוותי המשטרה כלים מותאמים למצבים אלה , וכן העדר המענים בקהילה ל מצבי המשבר, מובילים לכך שהמשטרה נאלצת למלא את החסר , אף ללא כלים מתאימים. עקב כך, יש חשש להתערבות לא מתאימה שתוביל להסלמה של האירוע, במקום להכלתו והרגעתו בכלים הנכונים, לפגיעה מיותרת באזרחים ו להעמסת מקרים הזקוקים לטיפול על מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט . המציאות היא שבמקרים מסוימים אדם עם ,מוגבלות מובל לתחנת משטרה ונאלץ להתמודד עם מעצר ולעתים עם אישום פלילי– על כל משמעויותיו– שיכו ל היה להימנע,. זאת בעוד שמענה מצד אנשי מקצוע רלוונטיים והפנייה לטיפול, עדיפים במובנים רבים הן עבור המערכת והן עבור האנשים עם המוגבלות. 2 לעניין המחסור המערכתי בשירותים בריאות הנפש לטיפול במצבים אקוטיים בעת משבר, ראו: משרד הבריאות, המועצה הלאומית לבריאות ,הנפש דו"ח מסכם: תת הוועדה בנושא הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש (יולי2019 .) https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/mental/Documents/22072019.pdf . 3 )'ר' לדוגמא: ת"א (שלום חי13 - 09 - 47026 א. א נ' מדינת ישראל- משטרת ישראל ,(פורסם בנבו05.04.2017 (. 9 יודגש כי בחלק מן המקרים אליהם נקראת המשטרה לא מדובר במעשים שעולים לכדי עבירה פלילית, שמצדיקה במצב הרגיל מעורבות משטרתית. בחלק אחר מן המקרים , גם אם מדובר במעשים שהם לכאורה פליליים, מדובר בעבירות קלות ,או שלנוכח נסיבות ביצוען והמוגבלות מוטב למצוא פתרון טיפולי או מ ניעתי, מאשר להגיע לאכיפה פלילית שלא תמיד נותנת מענה מתאים, ולא תמ יד מוצדקת מבחינת מטרת ההליך הפלילי כהליך שיורי , דהיינו כזה המשמש כמוצא אחרון. יחודד כי לאורך השלבים השונים של ההליך הפלילי ישנה בחינה ובקרה של גורמי אכיפת החוק והתביעה, ולא כל אירוע ,יסתיים בהליך פלילי גם אם החל בקריאה לסיוע המשטרה. לצד זאת,, כאמור התערבות לא מתאימה יכולה להוביל להסלמת האירוע וכך לתוצאות פליליות, בעוד שמענה מסוג אחר היה יכול למנוע זאת. כמו כן, ראייה רחבה של המקרה המשלבת גורמי מקצוע יכולה להוביל לכך שמקרים שבעבר נותבו להליך פלילי ינותבו להליך טיפולי כאמצעי אחר ומותאם יותר בנסיבות המק.רה לאיון המסוכנות עוד יצוין, ש אין באמור להעיד כי בכ ל המקרים המערבים אדם ע ם מוגבלות, התנהגותו אינה מהווה עבירה פלילית המצדיקה פתיחה בהליך פלילי, וכן כי לא בכל המקרים האירוע מתחולל .בקשר למוגבלות אולם גם במקרים שבהם מתחייב טיפול משטרתי, מוטב היה לו היה מלווה את הכוח המשטרתי גורם מקצועי רלוונטי, לצד הכשרה ,לשוטרים שיכול לטייב את הממשק בין כוחות האכיפה לאדם עם המוגבלות. כך, גם נציגי המשטרה שהופיעו בפני ועדת המשנה סברו כי לא כל המקרים צריכים להיות מטופלים על ידי גורמי ה אכיפה ו במישור הפליל,י ולו היו בנמצא גו רמי אחריות אחרים להם כלים מתאימים, ניתן היה להפחית מעורבותם ולהותיר ה טיפול ל גורמים הקהילתיים הרלוונטיים ,. כמו כן גורמי המשטרה הסכימו כי הם נדרשים לסיוע מקצועי בכל הנוגע לטיפול בתקריות המערבות אדם עם מוגבלות . על פי ההצעה של ועדת ,המשנה יוקמו צוותי התערבות במשבר,, כפי שמקובלים במדינות רבות אשר יתערבו בקריאה או תלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות ,ויציעו סיוע מ ידי נקודתי להם ולבני משפחותיהם – לרבות הערכת מצבם הנפשי , תיווך בינם ל בין גורמי האכיפה במידת הצורך , וסיוע בפנייה לפתרונות טיפוליים קיימים בהתאם למקרה. בראיה רחבה הקמת והפעלת הצוותים תוביל למניעת הסלמה והחרפה של ההתנהגות במצבי משבר של האדם עם המוגבלות , צמצום שיעור האשפוזים בכפייה במסלולים פליליים ואזרחיים , צמצום הממשקים של אנשים עם מוגבלות במצבי משבר עם גורמי אכיפה , ובמקרים שבהם נדרשת התערבות משטרתית היא תוטב ותותאם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות. הקמת צוותי התערבות במצבי משבר נועד ה להציע מענה במקטע שבו נעשית הקריאה למשטרה במצב המשבר , מאחר ש במסגרת עבודת ועדת המשנה זוהה חסר גדול של מענים מערכתיים בשלב שמוביל לקריאה ובטיפולה , ו כן מתוך ראיה שההתערבות במקטע הראשוני תוכל לחסוך את התדרדרות המקרה ל תוצאות פליליות. לצד האמור, חברי ועדת המשנה הצביעו על קשיים נוספים הקשורים בשלבים שונים של ההליך הפלילי, כמו בשלב החקירה והמעצר של אנשים עם מוגבלויות והצורך להציע התאמות ותיקוני ח קיקה אף במ וקדים אלו. בשל מנדט ועדת המשנה ומגבלת הזמן הוחלט להתמקד בשלב הקשור בממשק הראשוני והיזום בין אנשים עם מוגבלויות ל בין גורמי ה אכיפה ובפרט בצורך בצוותי ,התערבות במשבר ולצד ז ה .להמליץ להמשיך לדון בנושאים אלו בהמשך יוסבר כי הקשיים שנוצרים במגע שבין מערכות אכיפת החוק לבין אנשים עם מוגבלות נפש ה ם ש בעיקר היו הטריגר להקמת הוועדה ,והם מהווים אוכלוסיית היעד למודלים השונים של צוותי התערבות בעולם. אולם גם אנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיזם, וכן אנשים עם דמנציה, .סובלים מאותם הקשיים שצוותי ההתערבות עשויים לצמצם 10 .ב2 ק רימינלי זציה של אנשים עם מוגבלות נפשית בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 החלה להתפתח ההבנה כי ישנו קשר בין היקף השימוש במשאבים של המערכת האזרחית לבין היקף הכליאה. בשנת1939 החוקר ליונל ( פנרוזLionel Penrose ) ,, פסיכיאטר בריטי מצא כי ככל שמצטמצם המענה הציבורי .במערכת האשפוז האזרחית עולה בהתאמה מספר הכלואים בבתי הכלא4 בהמשך תוארה תופעה זו "ק כ רימינליזציה של חולי נפש" . ה פסיכיאטר מ.פ. אברמסון( Abramson ) תיאר זאת כ :ך .""חולי נפש שביצעו עבירות מינוריות, נחשפים יותר ויותר למערכת הפלילית, קרי מעצר והליכים משפטיים5 היו שראו בהגדרה זו כמתארת מעורבות גוברת של המערכת הפסיכיאטרית עם המערכת הפלילית/משפטית ולהיפך. כך או כך, הוסכם על ידי חוקרים בתחום כי ישנו קשר סיבתי בין מענים בתחום בריאות הנפש לבין מעורבותם של אנשים עם מוגבלות נפשית במערכת הפלילית. מספר מחקרים שנערכו בשנו ת ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת איששו את קיומה של .התופעה6 גם בעת האחרונה באנגליה, נמצא במחקר קשר סיבתי מובהק בין צמצום של שירותי בריאות נפש ומעני רווחה בקהילה לבין י עלי ה של כ– 600% ב שימוש בסמכות ה משטר ה להוביל אנשים עם מוגבלות נפשית שבעניינם הוזעקה למסגרת מתאימ ה בכוח. 7 מספר מגמות כלליות הביאו לצמצום היצע במערכת בריאות הנפש (להלן גם" :המערכת האזרחית" ). בין היתר ניתן למנות את הפיתוח המואץ לפני עשורים של תרופות פסיכיאטריות שיצר ציפייה גוברת שבעתיד ניתן יהיה לרפא את מחלת הנפש ,ולא יהיה צורך במיטות אשפוז. במקביל לכך החל תהליך של צמצום מיטות האשפוז, סגירת מוסדות ומחלקות פסיכיאטריות, אשר חייב פיתוח מעני בריאות נפש בקהילה. בישראל קיימת הסכמה בקרב גורמי המקצוע כי לצד מגמה זו והיבטיה החיוביים , לא פותח המערך המלא הנדרש בקהילה וכי קיים מחסור עמוק בשירותי בריאות נפש בכלל, וב פרט בשירותי טיפול במצבי חירום. מגמה זו לא השתנתה על אף התקוות כי המצב ישתפר לאחר הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. 8 בהתאם לאמור בספרות המחקרית, עם הירידה ,במספר מיטות האשפוז ובהיעדר די מענים של בריאות הנפש בקהילה חלה עליה מותאמת בשימוש במערכת הפלילית. ניתן ל הבחין במספר תופעות בהקשר זה– ,ראשית תופעה של "דלת "מסתובבת ש.בה חולים כרוניים מוצאים את עצמם שוב ושוב בתוך הליכים פליליים ובאשפוזים חוזרים9 השלכה נוספת של עליה בשימוש במערכת הפלילית היא הקצאת משאבים רבים למתן חוות דעת פסיכיאטריות בהליך הפלילי על חשבון 4 . (1939) Br J Med Psychol. . Mental disease and crime: outline of a comparative study of European statistics Penrose LS. 5 effect of a new mental health law - The criminalization of mentally disordered behavior: Possible side Abramson, M. F. . 107. (1972) - 101 Hospital and Community Psychiatry, 23, 6 .שם 7 סמכות המכונה שםsafety detentions :. ראו. Reasons behind the rising rate of involuntary Smith S, Gate R, Ariyo K, et al ct. International Journal of law and Psychiatry. 2020 (1983): Service use and cost impa admissions under the Mental Health Act . Feb;68 - Jan 8 לעיל ה "ש2 . ראו גם החלטת המועצה הלאומית לבריאות הנפש מיום9.7.20 תחת הנושא: "הפחתת האשפוז הפסיכיאטרי בכפיה, ההערכות הנדרשת": "המועצה ממליצה להתאים ולהשלים במידי את רצף השירותים הקהילת ,יים: כמוקדי החירום, התערבויות במשבר, ביקורי הבית ."...הפעלת מסגרות חליפיות לפתרונות לאשפוזים פסיכיאטרים 9 יצוין כי תופעת "הדלת המסתובבת "באשפוזים נכונה הן למסלול האזרחי והן לפלילי :למשל , האנשים שחזרו לאשפוז בתוך שנה מהשחרור בשנים2014-2018 נע בין42% ל- 43% . בשנת2018 ( שליש מהאנשים חזרו לאשפוז בתוך חצי שנה מהשחרור20% ,פעם אחת בתוך חצי שנה7% פעמיים, ו7% :שלוש פעמים ומעלה). מתוך בריאות הנפש בישראל– שנתון סטטיסטי , בהוצאת משרד הבריאות (פבר ואר2020 .) 11 זמן ."טיפולי" פוטנציאלי10 משמעות נוספת של עלייה במספר האנשים עם מוגבלות המעורבים בהליך הפלילי, היא שהמערכת המשפטית נאלצת להתמודד עם דילמות מורכבות בעלות ממד טיפולי מצד אחד, ומצד שני בתי החולים נאלצים להתמודד עם הקושי בטיפול באותן מחלקות ב מטופלים שהגיעו דרך ההל יך הפלילי לצד הטיפול ב מטופלים אחרים ( לרבות טיפול ב מקרי אובדנות או במקרים אחרים שאינם בעלי)הקשר פלילי. 11 .ב3 נתונים רלוונטיים בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלויות במערכת אכיפת החוק בישראל נציגי המשטרה הציגו נתונים ש לפיהם מגיעות למשטרה כ- 300 קריאות בחודש על אירועים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, בדגש על מוגבלות נפשית. נציגי המשטרה הוסיפו וציינו כי קריאות כאלה נענות על ידם באופן דומה ל היענות ל קריאה רגילה, .כאשר בשלב הראשון פועלים השוטרים למניעת המשך ביצוע העבירה עוד ציינו, כי מרבית האירועים מטו פלים על ידם מבלי לערב גורמי טיפול, שיקום או רווחה. 12 לדברי נציגי הרווחה, אין בידם נתונים מדויקים, אך מהדיווחים והמקרים המטופלים על יד ם , ניתן לאמוד בזהירות כי מתרחשים בשנה קרוב ל20 עד30 מקרי קצה משבריים ש בהם יש חשש לחי י האדם או ל ,סביבתו וכי ה מדובר במקרים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית ועם אוטיזם ו הפרעות סוציאליות והתנהגותיות. על פי האמור בדו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת2019 , בישראל לא קיים מסד נתונים שיכול ללמד על שיעורם של אנשים עם מוגבלויות בהליך הפלילי, אך מחקרים שנערכו במדינות אחרות מצביעים על תופעה של ייצוג יתר של אנשים עם .מוגבלויות לעומת ייצוגם באוכלוסייה13 בנוסף, לאחרונה פרסם שירות בתי הסוהר סקר צרכים של אסירים פליליים תושבי ישראל. מהסקר עולה שכ- 14% מהאסירים הם במעקב פסיכיאטרי ו/או בעלי הפרעה נפשית וכמחצית מ הם הם בעלי הפרעה נפשית מא'ז ורית (שם כולל לק בוצה של הפרעות נפשיות, שהמאפיין המרכזי שלהן הוא פגיעה או שינוי משמעותי במצב הרוח או בחוויי ת )הרגש של האדם. 14 אחת הסיבות לשיעור הגדול של הכליאה באשר לאנשים עם מוגבלות ביחס למספרם באוכלוסייה היא היותם פגיעים במהלך החקירה. בהקשר זה, נמצא כי הסיכוי שיודו במעש.ים שלא ביצעו גבוה יחסית לאוכלוסייה הכללית15 ,בנוסף מחקרים מראים כי שהות במעצר או מאסר טראומתית וקשה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית וכי הם חשופים לפגיעה, לניצול , לאלימות והתעמרות .יותר מאסירים אחרים16 בחודש מאי2019 פרסם מבקר המדינה דו" ח בנושא הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלויות בהליכים המשפטיים . בין היתר במסגרת הדוח הועברה ביקורת על היעדר הכשרה מתאימה של אנשי מערכת אכיפת החוק למפגשים עם אנשים עם 10 מנתונים של משרד הבריאות עולה כי בעוד שבשנת2004 ניתנו830 צווי הסתכלות הרי שבשנת2016 ניתנו1338 .צווי הסתכלות 11 ,מבקר המדינה דו"ח שנתי68ג ( 2018 .) 12 על פי אומדן שנערך באנגליה משקיעה המשטרה שם בממוצע15% - 20% מזמנה בטיפול בארועים בהם מעורבים א.נשים עם מוגבלות נפשית משטרת סקוטלנד מעריכה כי הם משיבים לכ- 57,000 מקרים הקשורים בבריאות הנפש בשנה, נכון לשנת2015 . באותה שנה נעצרו או עוכבו לחקירה1,133 .אנשים כתוצאה מדאגה לבריאותם הנפשית מחקר שנעשה בשנת2016 קבע ש- 6% עד10% מכל המגעים בין המשטרה לציבור.בארה"ב כוללת אנשים בעלי בעיה נפשית חמורה באוסטרליה, על סמך עדויות שוטרים, נאמד שיעור הקריאות המופנות למשטרה שבהן מעורבים אנשים עם מוגבלות נפשית ב- 20% .מסך הקריאות מתוך סקירת התמודדות כוחות שיטור עם אירועים המערבים בעלי מוגבלות שכלית, נפשית או קוגנטיבית , (אוקטובר2019 .) 13 דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת2019 ( 2019 '), עמ82 . 14 סקר צרכים ומענים טיפוליים של אסירים ,, שירות בתי הסוהר17 ( 2020 .) 15 ראו גם דו"ח הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר , ירושלים, טבת התשנ"ה- דצמבר1994 ', בעמ9. 16 לעיל ה "ש12 . 12 מוגבלויות, היעדר נהלים שיבטיחו הנגשה וה קפ דה על זכויות אנשים עם מוגבלויות, היעדר בסיס נתונים והיעדר מסגרות מותאמות לעו.ברי חוק עם מוגבלויות17 לצד האמור אודות הנתונים , נציגות הסניגוריה הציבורית הציגו נתונים ראשוניים שנאספו על ידן, המבוססים על תיקי מעצר עד תום ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה אנשים עם מוגבלות במח וז דרום בחודשים יוני ויולי2019 . ה מדובר ב- 24 תיקים שבהם הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת מט עם הפסיכיאטר המחוזי . מהנתונים עולה כי בחלק גדול מן המקרים שבהם הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, מדובר בנאשם שיוחסה לו עבירה כלפי בן ( משפחה, מכר או צוות רפואי77% .) עוד עולה, כי מרבית מ העבירות שבוצעו לכאורה הן עבירות ( איומים ותקיפה74% .) נראה כ י חלק גדול מאותם נאשמים הם"לקוחות חוזרים" של המערכת. הכוונה לאנשים ש בין היתר הוגשו נגדם כתב י אישום ו אושפזו בעבר , והיו מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית. בנוסף, מהנתונים עולה כי מרבית הנאשמים שהוצא עבורם צו אשפוז בסיום ההליך מכיוון שמחלתם פעילה שהו לפחות7 ימים במעצר. מובן כי שהות במעצר זמן רב עלולה להביא לפגיעה קשה באותם החולים אשר זקוקים למענה טיפולי לייצוב מצבם. אמנם מדובר בנתונים חלקיים בלבד, אך יש בהם כדי להצביע על מגמה, על הקשיים הכרוכים בהסטת הטיפול בחולים לאפיק הפלילי , ועל הצורך במציאת מענה .נוסף שאינו בתחומי ההליך הפלילי ואשר נותן מענה טיפולי למצבי המשבר לדברי ,נציגת משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש ניתן לחלק את המצבים המחייבים מענה בטווח קצר לשניים– מצבי ( חירום(emergency ומצבים שיש בהם דחיפות – קרי החמרה במצב הנפשי ( urgency). אשר למצבי חירום, מדובר באירועים המחייבים מענה מידי משום שללא התערבות מ קצועית מידית עשו יה להתרחש התדרדרות בהתנהגות או בתפקוד, שעלולה להוביל למצבי מצוקה ובחלק מן המקרים אף לסיכון האדם או לסביבתו. על כן אלו אירועים שיש בהם משמ עות גדולה לממד הזמן, ו נדרשת בהם התערבות מי.דית, תוך זמן קצר של שעות לעיתים ההחמרה נובעת מאי נטילת תרופות או מאי הגעה לטיפול מרפאתי. הנחת היסוד היא כי יש בכוחו של טיפול בסביבה ביתית לגייס את החולה לקבלת הטיפול ולייצב את מצבו באמצעות יצירת קשר אישי של הצוות הטיפולי המטפל .בתוך סביבה מיטיבה בשנת2015 נערכה רפורמה בבריאות הנפש , שבמסגרתה עברה האחריות על הטיפול בבריאות הנפש, לצד האחריות על .הטיפול בבריאות בכלל, לקופות החולים נציגת משרד הבריאות ציינה , כי המעבר משירותים ממשלתיים לשירותים על ,ידי המבטחים דרש התאמות והתארגנויות מורכבות לרבות בניית שירותים והתמודדות עם הגדלת צרכני השירותים במעל100 אחוזים לעומת כמות המטופלים שהיו לפני הרפורמה. נושא הטיפול הביתי בתחום בריאות הנפש מקובל על כל הגורמים המטפלים וכב ר החלו לדון על מודלים של התערבויות שונות. היעד הוא לגייס מטופלים רבים יותר לשתף פעולה .עם הטיפול על ידי הגשת טיפול מותאם אישית ובהסכמה סוגיית הטיפול במקרה חירום עבור אנשים שאינם משתפים פעולה עם הטיפול כפי שהוא קיים היום היא מורכבת, דורשת מענה עתיר משאבים בכסף ובכוח אדם ותשובה לביטח ן ש ו ל .אנשי הצוות בשטח לדברי נציגי משרד הרווחה, מספר האנשים עם מוגבלות שכלית להם נפתח תיק פלילי בגין אלימות, גניבת רכוש ועבירות מין, מגיע לסדר גודל שבין150 עד200 בשנה (נכון לשנים2017 – 2018 .)עוד הוסיפו כי משרד הרווחה מפעיל מספר רב של מענים לאנשים עם מוגבלות לאורך כל חייהם. כך, קיימים מעונות יום שיקומיים, מרכזי תעסוקה, מסגרות דיור, מרכזים קהילתיים למשפחה, מוקד106 למקרי חירום, ליווי על ידי עו"ס במחלקה לשירותים חברתיים וכדומה . בכל הנוגע לטיפול במצבי משבר ,מש רד הרווחה מפעיל מרכזים לטיפול מיני חברתי המעניקים ככלל טיפול ייעודי במצבים .של פגיעה מינית, ובמיעוט המקרים ניתן טיפול במצבי משבר נוספים 17 ,מבקר המדינה דו"ח ביקורת שנתי69ב ( 2019 '), עמ181 - 264 . 13 .ב4 הסמכויות הקיימות בחוק ביחס לאנשים עם מוגבלויות-המישור האזרחי והפלילי טרם פירוט החקיקה והסמכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, יש להזכיר שני מקורות נורמטיביים, החולשים על כל הסמכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, ומעגנים את הזכות לשוויון, לכבוד, להשתתפות שוויונית, לאוטונומיה אישית – כמו גם את החובה ל ביצוע התאמות שיאפשרו את כל אלה .האחד הוא האמנה הבין לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אותה אשררה מדינת ישראל בשנת2012 , והשני הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , התשנ"ח- 1998 , לגביו קבע בית המשפט העליון כי "כמוהו כחוקי יסוד" (בג"צ6790/98 אברץ נ' פקיד הבחירות לעיריית ירושלים, פ"ד (נב5 ) 323 , 335). כל סמכות כפופה למקורו.ת אלה ולעקרונות העומדים בבסיסם, וכל חוק יש לפרש לאורם ה מישור האזרחי את המחסור בשירותי טיפול במצבי חירום סביב השעון בקהילה או בבית ניתן להבין בין היתר על רקע אי הסדרת הנושא .בחקיקה חוק טיפולי בחולי נפש, התשנ"ו- 1991 " :(להלן חוק טיפול בחולי נפש )" כלל אינו קובע זכאות לטיפול אמבולטורי בקהילה. כמו כן חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד- 1994 אינו מטיל חובה מפורשת על קופות החולים לתת טיפול במקרי חירום ייעודי ים בתחום בריאות הנפש במסגרת מרפאת חירום ואינו קובע חובה קונקרטית בכל הנוגע לביקורי בית בתחום בריאות הנ.פש18 בנוסף, גם במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש לא קבע משרד הבריאות סטנדרטים ,המחייבים את קופות החולים לזמינות, נגישות ואיכות הטיפול לרבות ,במצבי חירום ובכלל זה פירוט אנשי המקצוע המעורבים וסוגי ההתערבויות. 19 ההסדרה היחידה הקיימת בחוק לגבי טיפול במצבי משבר וחירום בהיבט האזרחי נוגעת למתן טיפול בכפייה. זאת בשני ,חוקים: חוק טיפול בחולי נפש וחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט- 1969 :(להלן "חוק הסעד" .) לפי סעיפים6 ו-7 ל חוק טיפול בחולי נפש, בעל הסמכות הוא הפסיכיאטר המחוזי, ו בפני ו .עומדים שני מסלולים לפי ה מסלול הראשון, המסלול הדחוף, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות בדחיפות על בדיקה ( כאשר אדם מסרב לבדיקה) , ובהתאם לממצאיה על טיפול מרפאתי או אשפוז כפויים של אדם, בהתקיים ה תנאים הבאים: האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר שיפוטו וכ ,ושר ביקורת המציאות שלו פגומים הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי ויש קשר בין המסוכנות ל בין ה מחלה . לפי המסלול השני, ,המסלול שאינו דחוף, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על בדיקה ובהתאם לממצאיה על טיפול מרפאתי או אשפוז כפויים שאינם דחופים, בהתקיים אחד :התנאים הבאים לגבי אדם חולה כאמור הוא עלול לסכן את סביבתו סיכון פיזי שאינו מידי , או ש ,יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה או ש הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו או שהוא גורם נזק חמור לרכוש. על הוראה של הפסיכיאטר המחוזי ניתן להגיש ערר לווע דה פסיכיאטרית. ברע"א8000/07 'היועץ המשפטי לממשלה נ פלוני ,(פורסם בנבו2.5.2019 ) הועמדה לביקורת החלטה של הוועדה הפסיכיאטרית להאריך אשפוז כפוי של אדם. פסק הדין קבע שעל התשתית הראייתית הנדרשת לצורך ביסוס החלטת ועדה פסיכיאטרית לענות על המבחנים והקריטריונים ה.חלים על התשתית העובדתית הצריכה לביסוסן של החלטות מנהליות הליך איסוף הראיות יבחן בשים לב לסמכות המעין שיפוטית הנתונה לועדה כגוף שעיקר עניינו רפואי אך התנהלותו שיפוטית. הועדה תבסס החלטותיה רק על נתונים עובדתיים שיש להם רלוונטיות לשאלה שבדיון. אמינות הנתונים תישקל בהתאם לכללי "מבחן הראיה המנהלית" (סבירות 18 סעיף 22 )א(ב לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. 19 לעיל ה"ש2. 14 ההסתמכות על המידע) תוך הבחנה בין ראיות שהן בעלות אופי רפואי טהור, ראיות הנ טולות אופי רפואי וראיות שהן .בעלות אופי מעורב בשים לב לפגיעה הגדולה בחירותו של אדם, על ההחלטה להתבסס על ראיות מנהליות כאמור המגבשות את אחת העילות להארכת אשפוזו של אדם בצורה ברורה ומשכנעת, וברמת הוכחה של מאזן הסתברויות – ,היינו הסתברות הגבוהה מ- 50% . כיום, על מנת להוציא הוראת בדיקה בכפייה, חייב הפסיכיאטר המחוזי להשתכנע כי מדובר באדם המתמודד עם מחלת נפש ועם פסיכוזה (דרישה רפואית בעיקר) וכי קיימת ראשית ראיה ברורה של מסוכנות לעצמו או לאחרים (כשגם קיומה )של מסוכנות הינה שאלה שבמומחיות רפואית, ולבסוף שהוא מסרב להיבדק ע"י רופא פסיכיאטר. לאחר עריכתה של ה בדיקה ה פסיכיאטרית ובהתאם לממצאיה ישקול ה פסיכיאטר המחוזי הוצאת הוראת אשפוז ראשונית ל- 7 .ימים בבקשה חייב הפסיכיא טר הבודק לפרט לא רק את האבחון הרפואי , אלא גם את הנתונים העובדתיים המצביעים כי האדם מס וכן לעצמו או לאחרים. לאחר מכן, ,מובא אותו אדם בכפייה לבית חולים אשר רשאי להגיש ערר ולקבל ייצוג משפטי .של הסיוע המשפטי לדברי ,נציג הסיוע המשפטי עיקר הסוגיות שעולות במסגרת העררים שבפני ועדות פסיכיאטריות ,מקורן ב היעדר תשתית עובדתית ברורה לקביעת המסוכנות . עיקר הבעיה בכך ש הפסיכיאטר המחוזי, שאמור לקבל החלטה האם להורות על אשפוז בכפייה, נאלץ לקבל החלטה זו מבלי שהאדם נבדק בפניו ועל בסיס חוות דעת רפואית של פסיכיאטר שבדק את האדם אך לא היה עד לאירועים העובדתיים המצביעים לכאורה על מסוכנות ו . בשל כך בתי המשפט קיבלו ער עורים כשהוכח כי לא היתה כל תשתית עובדתית ראויה לצורך אשפוזו בכפייה של אותו אדם. 20 צוותי ההתערבות עשויים להפחית מקרים של אשפוז כפוי משתי בחינות: ראשית, הצוות, אשר יעבור הכשרה, יזהה מקרים בהם אין צורך באשפוז, שכן המקרה אינו נכנס להוראות החוק. שנית, וחשוב ,מזה, הצוות ירגיע את הסיטואציה ויוכל להפנות את האדם לטיפול מרצון בקהילה. כמובן, לרשות הצוות, כלכל אדם, עומדת תמיד האפשרות לפנות לפסיכיאטר המחוזי אם מתקיימות העילות הקבועות בחוק לאשפוז. במקרה קיצוני זה, סביר שהמידע העובדתי שיועבר לפסיכיאטר המחוזי יהיה מבוסס .יותר עניינם של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מוסדר בחוק הסעד . חוק זה מסדיר את הכרתו של האדם כאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, וכפועל יוצא מכך את דרכי הטיפול בו ,. ההכרה ודרכי הטיפול נקבעים על ידי ועדת אבחון המורכבת מאנשי מקצוע שונים (עו"ס לפי החוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, מחנך ורופא) הממונים על ידי שר העבודה, הרווחה .והשירותים החברתיים חוק זה כולל בסעיף4 מתן סמכויות לעו"ס הממונה על פי החוק. מדובר בסמכויות כגון קבלת מידע על האדם וכניסה לחצרים (על פי צו בית משפט). החוק אף מאפשר, באישור בית משפט, לנקוט באמצעים שונים על מנת להבטיח את אבחונו של האדם ו .את ביצוע דרכי הטיפול שנקבעו לאדם סעיף16 ל חוק הסעד קובע כי במצב חירום, בו עובד סוציאלי לפי חוק זה סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית או לזולתו, או שהוא זקוק לטיפול שאינו סובל דיחוי, רשאי העובד הסוציאלי לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו בכדי למנוע סכנה זו.או ליתן טיפול נדרש ה מישור הפלילי החובה ,החלה על המשטרה לתת שירות מותאם לאדם עם מוגבלות מעוגנת כאמור, ב חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מתוקף עקרון העל הקבוע בסעיף6, וכן נגזרת מהקבוע ב תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) התאמות 20 ראו גם ע"ש (י- )ם81/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה( , תשנג3 ) 221 ); ע"ש (ת"א2372/99 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנב ,ו18.10.99 .) 15 נגישות לשירות) תשע"ג- 2013 . לפי תקנה9 לתקנות, על נותן שירות- ובכלל זה משטרה- מוטלת חובה לבצע כל התאמה סבירה של נוהל, הליך או נוהג בשירות ולקבוע תנאים שיבטיחו מתן שירות שוויוני, נוח, איכותי ובטיחותי. דו" ח מבקר המדינה מציין , כי פקודות המשטרה אינן מפרטות באילו דרכים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות שהוא נותן לאנשים עם מוגבלות. כן נמצא בדו"ח הביקורת כי " ,המשטרה לא סיימה להכשיר את השוטרים הבאים במגע עם הציבור ."בנוגע למתן השירות לאנשים עם מוגבלות21 החובה להתאים את המענה השיטורי לאנשים עם מוגבלות זו אף מעוגנת באמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות , שאותה אישררה מדינת ישראל. לפי סעיף13 באמנה, על המדינות החברות בה להבטיח לאנשים עם מוגבלות נגישות בפועל לצדק כמו לכל אדם, בין השאר באמצעות התאמות. ההתאמות נועדו לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתתף בהליך המשפטי בכל שלביו, לרבות שלב החקירה ואף בשלבים קוד מים לו )(כגון במפגש ראשוני עם שוטר . כיום שלושה חוקים מרכזיים מסדירים את טיפול הרשויות באנשים עם מוגבלויות במישור הפלילי – חוק טיפול בחולי נפש, חוק הסעד ו ,)חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית התשס"ו- 2005 (להלן: " חוק הליכי חקירה והעדה" .) חוק טיפול בחולי נפש כולל הסדרים שונים הנוגעים לשלבי ההליך הפלילי , החל משלב המעצר ועד לאחר המשפט למי שנמצא חולה על פי ראיות שהובאו בפני בית משפט. כך למשל קובע סעיף16 לחוק טיפול בחולי נפש, כי אדם שנעצר ונמצא כי הוא חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר. סעיף17 לחוק טיפול בחולי נפש קובע כי בית משפט רשאי לצוות כי חשוד י י בדק בדיקה פסיכיאטרית עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין . סעיף15 לחוק טיפול ב חולי נפש מונה שני סוגי קביעות עיקריות שבית המשפט מוסמך לקבוע ביחס לנאשמים חולי נפש בהליך הפלילי. האחת היא קביעה שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין כעת (אי כשירות דיונית), השנייה היא קביעה שהנאשם אינו בר עונשין בשעת ביצוע המעשה (אי .)כשירות מהותית סעיף15 הנזכר מסדיר את סמכותו של בית המשפט לצוות על אשפוז או טיפול מרפאתי בכפייה לנאש ם חולה נפ ש שנקבע שביצע עבירה . חוק הסעד כולל גם כן הוראות שונות הנוגעות לשלבי ההליך הפלילי, החל משלב המעצר של אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית ועד לאחר המשפט. כך למשל קובע סעיף19 א כי אם בית משפט משוכנע שאדם שציווה על מאסרו הוא אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, רשאי הוא להורות שיוחזק במעצר נפרד או במעון נעול. סעיף19 ב מאפשר לבית משפט לקבוע כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מפאת ליקוי בכושרו השכלי או כי אינו בר עונשין ולצוות שיובא בפני ועדת האבחון שתמליץ על דרכי טיפול. סעיף19 ג לחוק הסעד מסדיר את סמכות בית משפט במקום לגזור את דינו של מי שלקוי ,בשכלו לצוות שיובא לפני ועדת אבחון שתקבע דרכי טיפול בו. יצוין כי קיימת ביקורת על כך שיש קושי באכיפת דרכי הטיפול שנקבעים על ידי הוועדה ובכלל זה הצורך בעיבוי התוכנית הטיפו .לית בצו מבחן של שירות המבחן סעיף19 ד מסדיר את סמכות בית ה משפט ,, בהתאם לבקשת מי מהצדדים במקרה בו אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית נדון למאסר, לצוות שיש א את המאסר במעון נעול. להשלמת התמונה חשוב לציין שחוק הסעד פורש באופן שהוא חל גם על מוגבלות שכלית שאינה בהכרח מוגבלות שכלית התפתחותית, כך שכיום לעיתים בתי המשפט עושים שימוש בהסדרים הקבועים בסעיף19 לחוק גם ביחס למוגבלויות .שכליות אחרות,יחד עם זאת אין הסדרה ברורה לגבי אופן הטיפול המשפטי בחשודים ונאשמים עם דמנציה, אוטיזם .פגיעות ראש ומוגבלויות נוספות22 21 לעיל ה "ש16 ,תחת הנושא "הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים." 22 ר' לעניין זה: ע"פ2059/12 פלוני נ' מדינת ישראל ,(פורסם בנבו20.08.2013 ); ע"פ7924/07 פלוני נ' מדינת ישראל ,(פורסם בנבו05.05.2008 .) 16 באשר ל חוק הליכי חקירה והעדה , החוק קובע התאמות שונות לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית להליכי החקירה וההעדה בבית משפט. כך למשל סעיף7 קובע שאדם עם מוגבל ות שכלית י י חקר על ידי חוקר מיוחד כמשמעותו בסעיף6. 23 סעיף8 .לחוק הליכי חקירה והעדה קובע את זכותו של אדם עם מוגבלות שכלית לליווי בחקירה ועוד יצוין כ י קיימת ביקורת רבת שנים על כך שהחוק אינו מיושם באופן.מלא על ידי גורמי האכיפה24 מהאמור עולה, כי המצב המשפטי הקיים אינו כולל הוראות הנוגעות לשלב הטיפול בקריאה הראשונית למשטרה, וצוותי ,ההתערבות נועדו כאמור., לתת מענה לשלב זה 23 וכך נאמר בסעיף6 : "שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצ"ות עם השר לביטחון הפנים. 24 להרחבה בעניין זה ר:' דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת2018 ( 2019 '), עמ83 - 82 . 17 ג. סקירה משווה ג.1 מודלים מהעולם לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלות במסגרת הדיונים בנושא הובאה בפנינו סקירה של הנעשה בעולם שנערכה על- ידי יחידת המידע והידע של המשרד לביטחון ,פנים25 ועל- .ידי היחידה לקשרי חוץ וייעוץ מדיני במשרד המשפטים26 מהסקירה המשווה עולה כי קיימים מספר כלים מרכזיים הנמצאים בשימוש במדינות שונות: חקיקה הקובעת התאמות לאנשים עם מוגבלויות בהיבטים שונים; מודל הפעלת צוותי התערבות לשעת משבר; הכשרות והדרכות אודות אוכלוסיית היעד ודרכי ההתמודדות עמה ושימוש בטכנולוגיות ואפליקציות ייעודיות (המסייעות לכוחות האכיפה בזיהוי ואיתור אנשים בעלי מוגבלויות בזירת האיר וע, וכן .)טכנולוגיות המסייעות במתן התרעה לכוחות הביטחון אודות אירוע חריג המערב אנשים בעלי מוגבלויות יצוין כי המודלים של צוותי התערבות במשבר לפי הסקירה מהווים מענה לאוכלוסיות של בריאות הנפש, בעוד שהמודלים הקשורים בהכשרות ואפליקציות בעיקר נוגעות לאנשים עם או.טיזם לנוכח חלוקת העבודה הקיימת בו ו עדה הבינמשרדית, לא נרחיב במסמך זה על המודלים שנוגעים בעיקר בהכשרות ו ב זיהוי אנשים עם מ ו גבלו יו ת מאחר שאלו נושאים הנוגעים לעבודת שתי ועדות המשנה הנוספות ,אלא נציג מודלים של צוותי .התערבות במשבר הרלוונטיים לעניינינו בהכללה ניתן לחלק את המודלים של צוותי התערבות לשני סוגי מודלים. מודל אחד הוא של התערבות טיפולית נקודתית כדי למנוע התדרדרות במצב (שעלולה להוביל למצוקה אישית ומשפחתית או לסיכון ולמעשים בעלי אופי פל ילי). צוותי ה משבר הם אזרחיים בעיקרם, והם פועלים בין היתר על יד( י ייזום טיפולoutreach ), והגעה לביתו של האדם. מודל שני ,הוא צוות משולב משטרה ובריאות הנפש אשר מיועד למצבים שבהם המשטרה היא הכתובת העיקרי ת . מטרת מודל זה היא בעיקרה לטייב את הטיפול המשטרתי ו להתאימ ו לצרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות – בין היתר על ידי הסטת המקרים המתאימים לטיפול במישור האזרחי. להלן יובאו דוגמאות למספר מדינות בעולם שפיתחו מודלים שונים להתמודדות עם התופעה שתוארה , לצד ה חקיקה ה רלוונטית. .ג2 מודלים של צוותי התערבות במשבר ג.2 (א) ארצות הברית מסגרת משפטית המסגרת המשפטית המגינה על אנשים עם מוגבלויות, ובכלל זה בעת היתקלות עם כוחות אכיפה, מעוגנת ב- Americans with Disabilities Act . 27 זהו ,חוק פדרלי המעניק הגנה לאנשים עם מוגבלויות, הדומה לזו הניתנת ליחידים על בסיס גזע ,צבע עור, מין מוצא לאומי, גיל ודת. ההגנה האמורה מבטיחה הזדמנות שווה לאנשים עם מוגבלויות בשירותים ,ממשלתיים ומקומיים ב ,מגורים ציבוריים ב תעסוקה ו ב תחבורה. רשויות אכיפת החוק כלולות תחת הגדרה זו כיוון שהן זרוע של הממשל, בין אם ברמה הפדרלית, המדינתית או המקומית. משרד המשפטים הפדרלי פרסם מסמך הנחיות המיועד לכ וחות אכיפה, המדגים כיצד החוק נוגע לעבודתם ופירט שורה של המלצות השכל- ( הישרcommon sense .) המסמך כתוב בצורת שאלות ותשובות ומתייחס לנושאים כגון נגישות לאנשים עם ,מוגבלויות בתוך תחנות המשטרה 25 סקירת התמודדות כוחות שיטור עם אירועים המערבים בעלי מוגבלות שכלית, נפשית או קוגנטיבית , 8 (אוקטובר2019 .) 26 התמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מו גבלויות– סקירה בינ"ל משווה , יולי2020 . 27 ראו :לשון החוקhttps://www.ada.gov/pubs/adastatute08.pdf . 18 מידת הצורך במתורגמן לשפת הסימנים במעצר, בעייתיות של אנשים עם לקויות ק וגניטיביות במילוי טפסי מעצר וכ דומה. 28 מודלים 1. ממפיס, טנסי– ( צוות התערבות במשבר(Crisis Intervention Team, CIT ,מתוך הכרה בעובדה שלעתים קרובות שוטרים הם הראשונים המגיעים לשטח ונותנים מענה לאדם החווה משבר נפשי יחידות המשטרה בממפיס משלבות באימוני השוטרים( התמחות בשיתוף פעולה עם מערכות בריאות הנפשmental health community ). במסגרת ההתמחות, לומדים השוטרים על מגוון סימפטומים של מחלות נפש ורוכשים ידע רלוונטי .על אפשרויות הטיפול כמענה לבעיה של קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות נפשית , פותח בממפיס מודל "צוות התערבות במשבר" שהינו מודל מענה ראשוני חדשני של התערבות במשבר המבוסס על שיתוף פעולה בין המשטרה, הקהילה, שירותי הבריאות והסנגוריה. המודל פותח לראשונה במדינה זו והופץ במדינות נוספות בעולם, על כן הוא ידוע גם כ"מודל ממפיס". מטרת המודל, בין היתר, היא להפחית סטיג מות ואת הצורך במעורבות נוספת עם המערכת המשפטית הפלילית. כמו כן, הוא .מספק מנגנון יעיל לפתרון בעיות בכל הנוגע לאינטראקציה בין המערכת המשפטית הפלילית לבין מערכת בריאות הנפש מחקר שנערך ובחן את ההשפעות של הפעלת המודל, הראה כי השוטרים שעברו הכשרה נטו יותר להפנו ת את הפונים .לקבלת טיפול נפשי עם זאת .הראה המחקר, כי לא הייתה ירידה בשיעור המאסרים יצוין כי במסגרת מודל ממפיס קיימים גם צוותי התערבות במשבר המשלבים מתן מענה בהגעה לפונה והצעת טיפול .ראשוני במצב המשבר ואינם מתמצים בהכשרות בלבד כפי שנרחיב בהמשך 2. :ניו יורק( צוות משברי נייד(Rochester Mobile Crises Team השירות הניתן במסגרת עבודת הצוות נועד למנוע תוצאות הרסניות כגון התאבדות, רצח, אלימות ועוד, באמצעות "התערבות בשלב מוקדם. הצוות מורכב מאנשי בריאות הנפש המהווים מעין "מחלקה פסיכיאטרית נודדת ומסייע במגוון דרכים: יי צוב מצבו של המטופל, הערכת הבריאות הנפשית, יצירת קשר מהיר או יצירת קשר מחודשת עם גורמי הטיפול הרלוונטיים, מתן טיפול נפשי מגשר וכיוצא באלה. ג.2(ב) אנגליה מסגרת משפטית ה- Mental Health Act הינו המקור החקיקתי העיקרי הנוגע לאופן ההערכה, הטיפול והזכויות של אנשים עם הפרעות נפשיות. על פי סעיף 135 לחוק, במצב חירום כאשר אדם מאיים לפגוע בעצמו או באחרים, בסמכות המשטרה להיכנס לביתו, במקרה הצורך בכ ו ח, ולהעביר אותו למקום בטוח לצורך הערכה ע ל ידי איש מקצ וע מתחום בריאות הנפש. החזקת 28 https://www.ada.gov/qanda_law.pdf U.S. Department of Justice, Civil Rights Division, Disability Rights Section, . 19 אותו אדם יכולה להיעשות עד24 שעות. על פי סעיף 136 לחוק, כאשר אדם באותן הנסיבות נמצא במקום ציבורי, בסמכות המשטרה לפנות אותו לבית חולים או לתחנת המשטרה עד אשר תיעשה הערכה ע ל ידי איש מקצוע. בשני המקרים מעודדים את השוטרים להתייעץ, ב.מידה והדבר אפשרי, עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש קודם לכן29 ב- 2014 נחתם ה- ""קונקורדט לטיפול במשבר (ה- Crisis Care Concordat ), ב מסגרתו 22 גופים התחייבו לשפר את השירות ואת החוויה של אותם אנשים עם בעיות נפשיות. בין הגופים נמנים משרד הבריאות, משרד הפנים, בית הספר לשוטרים, ארגוני הרופאים במקצועות בריאות הנפש ועוד. המסמך בנוי על סמך ארבע מטרות- על; גישה לקבלת סיוע טרום נקודת המשבר, גישה דחופה לטיפול בעת המשבר, איכות הטיפול בעת המשבר והחלמה. בנוסף, הקונקורדט מספק הגדרה ברורה, עקבית ומובנת של מהי בריאות הנפש. המכללה לשוטרים מציינת כי דבר זה מסייע לשוטרים לזהות באופן ברור יותר מקרים המערבים אזרחים בעלי הפרעות נפשיות (בין אם מדובר במוקדנים, כוחות ה שיטור במקום האירוע וכדומה ) ולהעניק להם .טיפול הולם ועקבי. המסמך אף מפרט תכנית עבודה עם יעדים ומועדי ביצוע30 Street Triage במסגרת עבודת ועדת המשנה , הרצה בפני חברי הועדה רב פקד שון ראסל, ממשטרת אנגליה, מחוזWest Midlands והציג לנו את מודל צוותי ההתע רבות שפעל במסגרת פיילוט , שהיה חלק ממקימיו ופיתוחו. רב פקד ראסל צירף להרצ א תו מצגת, וכן דו" ח מחקר שסקר את עבודת מודלים השונים של צוות י ההתערבות באנגליה, לרבות במחוז שלו, במשך מספר שנים. .להלן נביא את תמצית הדברים בדומה למודל ממפיס Crisis Intervention Team , פיילוטStreet Triage – מיון ראשוני ל קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם, הנערך במקום האירוע– שהחל לפעול בשנת2014 , מחבר בין מספר גורמי ,אכיפה ובריאות הנפש:וכלל מאפשר מענים שונים בהתאם למודל ,א. רכבים יעודים המתופעלים על ידי המשטרה אח ים , גורמים מוסמכים מבריאות .הנפש ופרמדיקים שעונים לקריאות ב. חדר בקרה מאויש באחיות ובגורמים מוסמכים בבריאות הנפש בעלי גישה לתיקים רפואי ים אשר מסייעים ומייעצים .לשוטרים ג. קו הפועל24 ,שעות ביממה, כל ימות השבוע אשר מתופעל על ידי אחיות מומחיות בתחום בריא .ות הנפש הפיילוט נוסד בעיקר על מנת להימנע, ככל שניתן, משימוש בסעיף136 ל חוק בריאות הנפש (אשר כאמור, מעניק סמכות למשטרה לפנות אדם הנמצא במרחב הציבורי המאיים לפגוע בעצמו או אחרים לבית החולים או לתחנת המשטרה עד אשר תתבצע הערכה של מצבו על-ידי איש מקצוע), וכדי להימנע ממשמורת של המשטרה על אותם אזרחים הנזקקים לטיפול מקצועי. מטרת התכנית הייתה לשפר את תוצאות המפגש של אזרחים המתמודדים עם בעיות מתחום בריאות הנפש עם שירותי החירום– מפגש הנוצר עקב היותם קורבנות לפשע, עקב החמרת מצבם הנפשי, עקב שימוש לרעה בסמים או עקב היותם חשודים בביצוע עבירה. עקרונות חשובים עליהם נשענת התכנית הינם שיתוף פעולה והעברת מידע בין הגורמים 29 :הפנייה לחוק במלואוhttp://www.legislation.gov.uk/ukpga/1983/20/contents . 30 content/uploads/2014/04/36353_Mental_Health_Crisis_accessible.pdf - https://www.crisiscareconcordat.org.uk/wp :לאתר היוזמהhttps://www.crisiscareconcordat.org.uk/ . 20 המעורבים (דהיינו– גורמי האכיפה ומשרד הבריאות), וזאת במטרה להבטיח כי ההחלטות המתקבלות על- ידי שירותי החירום במצבי המשבר יענו על צרכיהם של האזרחים הזקו.קים להם התוכנית מומנה בחלקה הגדול על ידי הרשויות המקומיות אך משרד הבריאות האנגלי סיפק מימון נוסף של2 מיליון פאונד ל-9 פיילוטים של התוכנית במקומות נוספים– שהופעלו כל אחד למשך12 .חודשים31 תכניות הפיילוט נוהלו על- ידי כוחות המשטרה המקומיים, ששיתפו פעולה עם.גורמים ממשרד הבריאות והרווחה תשעת האזורים ש בהם הועבר הפיילוט נבחרו על בסיס מספר משתנים, כגון פריסה גאוגרפית, סוג האוכלוסייה, ומספר המקרים בהם נאלצה המשטרה להשתמש בסעיף 136 .לחוק בריאות הנפש אף שכלל הפיילוטים היו מחויבים לאותם עקרונות ליבה המפורטים לעיל, כ ל פיילוט פעל על בסיס מודל הפעלה שונה, שהותאם לנסיבות האזור בו נער ך. יחד עם זאת, ניתן להבחין כי מרבית המודלים התבססו על שעות פעילות במהלך הערב– זמן בו שירותי בריאות הנפש נוטים .להיות פחות נגישים, והצורך בצוותי התערבות גובר להלן יפורטו נתונים אודות הפיילוט ים השונים ותוצאותיהם, המבוססים על דו"ח משנת2016 .שסיכם את פעולתם32 1 . The West Midlands Police Street Triage scheme 33 מדובר במחוז שבו פעל מר שון ראסל. עלה מהרצאתו כי המודל שינה לחלוטין את התמודדו ת המשטרה ו מערך בריאות הנפש ביחס ל מצבי משבר של אנשים עם מוגבלות נפשית . ברקע להקמת המודל, המשטרה הבחינה ש- 20% מקריאות ל .משטרה היו קשורות באנשים עם מוגבלות נפשית באותה העת נשמעה ביקורת מצד הציבו ר , בטענה שקיימת מגמת קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות נפשית ככ , ו לל ביקורת על טיפול משטרתי לא מותאם ביחס לאנשים עם מוגבלות נפשית. בפרט – היתה דאגה ממספר הגובר של מעצרים של אנשים עם מוגבלות נפשית, והיו אף מקרים טראגיים של התאבדויות של אנשים עם מוגבלות.בהמשך להתערבות משטרה חברי הצוות כללו ארבע אחיות מתחום בריאות הנפש, שלושה פרמדיקים וש ישה שוטרים, שעברו הכשרה של שבעה ימים כיצד להתמודד עם אזרחים החווים משבר נפשי והוצבו בתחנת המשטרה המחוזית. השוטרים נמצאים באופן אורגני כחלק מהצוות, אך דואגים לכך שהם יפעלו ברוטציה וכל חצי שנה יחזרו לעבוד בעשייה המשטרתית הרגילה, במטרה שלא יאבדו את כישוריהם כשוטרים. בענ יין זה הודגש כי יש חשיבות שכל חבר צוות יתרום מתחום אחריותו ולא יהיה טשטוש .בין התפקידים חברי הצוות קיבלו קריאות ממוקד משטרתי ורפואת חירום . מבחינה טכנית – בפועל שוטר סיור שמקבל את הקריאה היה ,מגיע לאירוע והצוות סיפק לו מידע נדרש על אותו אדם לצורך בניית תמונה רחבה . שאר חברי הצוות היו מגיעים תוך זמן ממוצע של10-40 .דקות לאחר מכן לפיכך, היה חשוב במקביל שגם לשוטר הראשון שמגיע יקבל הכשרה ,מותאמת במסגרתה בין היתר הונחה השוטר ,להוביל את האדם עם המוגבלות למקום בטוח ל עד הגעת הצוות .כתלות באיזה מצב האדם מצוי, חבר י הצוות היו מחליטים מי יהיה בקדמת הממשק הראשוני. כך, במקרים בהם היה ידוע שהאדם נרתע .משוטרים, אלו היו נמצאים ברקע, וכך גם לגבי רתיעה מאנשי טיפול, העשויה לנבוע מאשפוזים קודמים 31 - Cleveland -- Report --- 2013 --- 33 - PCC/Ref - the - By - ibrary/Decisions/Made L - https://www.cleveland.pcc.police.uk/Document Mental-Health-Street-Triage-Pilot.pdf . 32 Report.pdf - Final - Evaluation - Triage - ds/2016/09/Street content/uploa - https://s16878.pcdn.co/wp . 33 .המחוז שבו פועל רב פקד ראסל 21 כאשר חברי הצוות הוזעקו– ,הגיעו למקום שוטר אחד אח/ות אחת ופרמדיק/ית . לחברי הצוות הייתה מכונית שיועדה להם (אמבולנס עם אורות כחולים), שהייתה זמינה במשך כל שעות הפעילות שלהם– שבעה ימים בשבוע, מהשעה עשר בבוקר ועד שתיים בלילה , והם הוצבו פיזית בתחנות המשטרה .השוטרים בצוות עבדו במסגרת סמכויותיה ם בחוק למשל בהעברת האדם לאשפוז או מעצר במידת הצו רך. מטרת נוכחותם של הפרמדיקים הייתה להפחית את כמות המקרים בהם מופנה האזרח לחדר המיון של בית החולים שלא לצורך, ולהענק ת טיפול רפואי במקום במידת הצורך .לאח/ות החבר/ ה בצוות היו שלושה תפקידים עיקריים– לערוך הערכה פרונטלית במקום האירוע אודות מצבו הנפשי של האדם, ליצור צינור לשית ,וף מידע בין הגורמים הרלוונטיים לוודא כ י במידת הצורך האדם יופנה למסלולים חלופיים, ולספק לאדם .הזקוק לטיפול חמלה ואכפתיות ,במסגרת ההערכה הפרונטלית נעשתה הערכה באשר למסוכנות האדם לעצמו או לאחרים ו בדקו אפשרויות הפנייתו ל מערכות טיפולי ,ות אחרות. באופן דומה תפקידו העיקרי של הפרמדיק/ית החבר/ה בצוות היה לערוך הערכה פרונטלית במקום האירוע אודות מצבו הפיזי של ה אדם, בין היתר, מתוך מטרה להפחית המקרים בהם ,מועבר האדם לחדר המיון או לתחנת משטרה.אף כי אין כל צורך לכך ,לבסוף כל חברי הצוות עשו הערכה משותפת והחליטו על אסטרטגיה משותפת לגבי המשך הטיפול. ככל שלא היתה ,הסכמה למשל אם חבר הצוות אחד סבר שצריך אשפוז, אחד סבר שיש לעצור את האדם ואילו אחר חשב שהקהילה תוכל ,לתת מענה, בחרו באפשרות הפחות פוגענית ו בכל מקרה, לא היו מסיימים את הטיפול ללא הסכמה רחבה. בנוסף היו .הליכי ביקורת מאנשי מקצוע בכירים על הליך קבלת ההחלטות צוותי ההתערבות מצאו שרוב ההתערבות היתה בבית האדם עם המוגבלות ולכן היו צריכים צו שופט להיכנס או לעשות כן בהסכמה , וגילו שאנשים היו מאד מרוצים מהשירות שנ יתן ולכן הזמינו אותם לביתם בהסכמה. לאחר סיום האירועים השונים, הצוות ממשיך במעקב אחר הטיפול באדם נשוא הקריאה. מטרת הצוות היתה שהאדם .יופנה לטיפול המתאים, ולדאוג שהמערכת תעניק להם את השירותים המותאם חברי הצוות פעלו באופן יזום במטרה לדאוג ל קבלת הטיפול תוך פנ .ייה לאנשי המקצוע הרלוונטיים, וליוו את האדם עד שיקבל את הטיפול האמור המודל נשא פירות רבים. אחד היתרונות הגדולות של המודל הוא יצירת שיתופי פעולה בין המערכות הממשלתיות, הטמעת .גישה נכונה והוליסטית, חיזוק קשרים עם הקהילה וכמובן הפחתת אמצעי הכפייה והטבה עם האדם עם המוגבלות ה מודל .אומץ ברמה הלאומית והתוכנית ממשיכה עד היום מלבד הפעלת צוותי התערבות ובעקבות פעילותם, כרגע בכל תחנת משטר ה יש/אחים אחיות שתפקידם/ן לתת מענה לאנשים אלו, לרבות אנשים שנמצא ים ,בהליך הפלילי ולהציע הליכים טיפוליים שפועלים לצד המערכת המשפטית. כמו כן צוותי ההתערבות מסייעים ,לאנשים לאחר שחרור ממאסר, לרבות בשיקום ושילוב בקהילה ,וזאת לטווח הקצר לאחר .שהם משתחררים 2 . The BTP Street Triage scheme ראשית יצוין, כי פיילוט זה הופעל בשטח גאוגרפי גדול יחסית, ולפיכך– הוא נועד לתת מענה עבור אוכלוסייה גדולה יותר ביחס לפיילוטים אחרים. חברי צוות הפיילוט כללו ארבע אחיות ממשרד הבריאות והרווחה, שלושה אזרחים העובדים ב- BTP (British Transport Police) ושוטר אחד. המודל שנמצא מתאים ביותר לפיילוט היה הפעלת חדר בקרה של מתן שירות, הכולל ייעוץ טלפוני ומעקב. בחדר הבקרה שפעל בכל ימות השבוע, מהשעה תשע בבוקר ועד תשע בערב, ישבו האח/ים,יות והשוטר אשר נתנו ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח– ייעוץ אשר התבסס ,לא אחת על מידע אודות האזרח לרבות מידע אודות ההיסטוריה שלו במערכת בריאות הנפש. לאחר מתן הייעוץ, האחי ם/י ות היו מבצע ים שיחות מעקב 22 ,עם האזרח כדי לבדוק את מצבו, ועם משפחתו וקרוביו. בנוסף ה אחים/יות הפנו את האזרחים למגוון שירותים קיימים בקהילה, לרבות ארגוני.צדקה מקומיים של בריאות הנפש, להמשך טיפול 3 . The Devon and Cornwall Police Street Triage scheme המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל בו צוות אחיות מתחום בריאות הנפש ישבו בשני מוקדי בקרה הפרוסים באזורים שונים, ונתנו ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח. מוקדי הבקרה פעלו בכל ימות השבוע– בימים שני עד שישי מהשעות תשע ,בבוקר ועד חמש אחרי הצהרים, ובימים חמישי עד ראשון מהשעה שמונה בערב ועד שש בבוקר. בשונה מהמודל הקודם האחי/ם.ות הגיעו להעניק טיפול במקום במקרים בהם התעורר צורך לכך, באזורים מסוימים בלבד 4 . The Derbyshire Police Street Triage scheme חברי הצוות כללו שלושה שוטרים ושלוש אחי ם/י ות מתחום בריאות הנפש (שבע אחיות מונו לחברות הצוות, ופעלו במשמרות ), שעברו הכשרה מתאימה להתמודדות עם אזרחים החווים משבר נפשי. בחלק מהאזורים, המודל התבסס על מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח, ובאזורים שונים, המודל התבסס על הערכה פרונטלית של מצבו של האזרח על- ידי האחיות, לצד מתן ייעוץ טלפוני. חברי הצוות היו מוזעקים להענקת טיפול במקום, במקרים בהם השוטרים בשטח חשבו .שיש צורך בכך. שעות הפעילות של הפיילוט היו מארבע אחר הצהרים ועד חצות, במשך כל ימות השבוע 5 . The MPS Street Triage scheme המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על-ידי אחי ם/י ,ות24 שעות ביממה במשך כל ימות השבוע. במקרים בהם התעורר צורך לכך, האחי/ם ות היו מגיע/ים ות לשטח ומבצע/ים ות הערכת מצב של האזרח החווה משבר נפשי. חברי הצ וות כללו ארבע/ה אחי ם/י ות בעל/י ות ניסיון קודם במתן טיפול ביתי למטופלים, צוותי L&D 34 (המתמחים בזיהוי ומתן שירות לאנשים בעלי מוגבלות פיזית או נפשית) או אנשים ממערכת המשפט הפלילית. הצוות ערך .מפגשים שבועיים עם השוטרים המקומיים כדי לבנות את מערכת היחסים ביניהם, ולפתור בעיות קונקרטיות שעלו 6 . The North Yorkshire Police Street Triage scheme המ ודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על-ידי אח/ים ,יות7 ימים בשבוע, בין השעות שלוש אחר הצהרים ועד אחת בלילה. חברי הצוות כללו אחיות בלבד, ללא שוטרים. האחי ם/י ות ישבו במשרד שהוקצה להם בתוך בית חולים, ובמקרה הצורך, ה/ם ן היו מגיע/ים ו ת לשטח למתן טיפול. לאחי ם/י ות שישבו במשרד הייתה נגישות מלאה למידע אודות ההיסטוריה הרפואית של האזרח, אך נמנעה מהן הגישה לרישומי המשטרה. יחד עם זאת, המשטרה אישרה את גישת הצוות, במידת הצורך, לרישומיה. בדומה למודל הקודם, גם במודל זה הצוות ערך מפגשים שבועיים עם .השוטרים המקומיים כדי לתחזק את שיתוף הפעולה ביניהם ולפתור בעיות קונקרטיות שעלו 7 . The Sussex Police Street Triage scheme חברי הצוות כללו שוטר ו אח/ות ., שתפקידם היה להגיב לקריאות מהמשטרה ומהציבור אודות אזרח החווה משבר נפשי הצוות פעל חמישה ימים בשבוע– בימים רביעי עד ראשון בין השעות ארבע וחצי אחר הצהרים ועד השעה חצות, ובימים שבת עד ראשון מהשעה תשע בבוקר ועד ארבע אחר הצהרים. חברי הצוות ישבו בתחנת משטרה מק ומית, וכאשר הוזעקו לאירוע מסוים, עשו את דרכם ברכב שאינו מסומן כרכב משטרה– זאת על מנת שלא לעורר את התנגדותם של האזרחים 34 Liaison and Diversion . 23 הזקוקים לטיפול או להרתיע אותם. יצוין כי במקרים בהם התעורר חשש מיידי לחייו של האדם, הופנה האדם ,למשטרה שלקחה אחריות על טיפול באירוע עד שצו.ות ההתערבות היה מגיע לשטח 8 . The Thames Valley Police Street Triage scheme חברי הצוות כללו שוטר/ת ו אח/ות ., שתפקידם היה להגיב לקריאות מהמשטרה ומהציבור אודות אזרח החווה משבר נפשי הצוות פעל שבעה ימים בשבוע, בין השעות שש אחר הצהרים ועד שתיים בלילה. במקרים בהם נדרשה הערכה פרונטלית אודות מצבו של האזרח, הוזעקה ה אח/ות החבר/ה בצוות, שהי/ה תה אמור/ ה להגיע למקום האירוע תוך45 דקות. בנוסף לפעולת הצוות, פעל מוקד של מתן ייעוץ לשוטרים במשך24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע – שנועד לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה להתמודדות עם האזרח.במשבר 9 . The West Yorkshire Police Street Triage scheme ( חברי הצוות כללו מומחה מבריאות הנפש אח/ות .או גורם מוסמך אחר) ועובד נוסף ממשרד הבריאות, ללא שוטרים המודל עליו התבסס הפיילוט היה מודל של מתן ייעוץ טלפוני לשוטרים בשטח על- ידי חברי הצוות, שפעלו שבעה ימים בשבוע– מהשעה שלוש אחר הצהרים ועד אחת בלילה. חברי הצוות ישבו במקום שיועד להם, ובמקרים שהתעורר צו רך לכך– הוזעקו לשטח על מנת לבצע הערכה פרונטלית של מצבו של האזרח– ועליהם היה להגיע תוך45 דקות. פעילות הצוות נועדה לתת מענה לאוכלוסייה מעל גיל18 , וכאשר הגיעה קריאה אודות אדם החווה משבר נפשי שגילו מתחת ל- 18 שנים, הוא הופנה להמשך טיפול על-ידי גורמי הבריאות .המתמחים בטיפול בנוער במסגרת הפעלת הפיילוטים, שונו חלק מהמודלים– כך שלעיתים התארכו שעות העבודה של חברי הצוות, ולעיתים .התפרסה פעולתם על שטח המכיל אוכלוסייה רבה יותר35 בבחינת תוצאות הפיילו טים, התגלו מספר נתונים מעניינים: ראשית, מתוצאות הפיילוטים עולה כי ככ לל, שיעור המקרים בהם נאלצה המשטרה להשתמש בסעיף 136 לחוק בריאות הנפש במסגרת הפעלתם ירד ב- 11.8% .בהשוואה לאותה מסגרת הזמן בשנים קודמת שנית, עולה כי במרבית הפיילוטים לא נדרש צורך להערכה פרונטלית על- ידי אח/ות בשטח, וברוב המקרים ניתן היה להסתפק במתן ייעוץ טלפונ.י לשוטרים הנמצאים במקום האירוע שלישית, עולה כי במרבית המקרים בהם הוזעקו צוותי ההתערבות למקום, האירוע עצמו התרחש בתוך שטח פרטי– .מקום בו הסמכויות הנתונות לצוות היו פחות ברורות ,על בסיס נתונים אלו ואחרים, נרשמו מספר מאפיינים של המודלים להפעלת צוותי התערבות אותם ראוי לאמץ בבניית המודל האידאלי :ובדרך יישומו  תכלול המודל על- ;ידי גורמים בכירים מתחומים שונים לצורך הבטחת שיתופי פעולה בשטח  ;הליך קבוע וסדיר לבחינת הסדרי עבודה משותפים של הגורמים השונים 35 להרחבה על שינויי המודלים תוך כדי הפעלת הפיילוט, ראו פרק3.2 - Triage - content/uploads/2016/09/Street - https://s16878.pcdn.co/wp Evaluation-Final-Report.pdf . 24  ;בהירות לגבי האוכלוסייה לה הצוות אמור לתת מענה  מתן מידע למטופלים אודות מסלולי פנייה אפשריים לטיפול– בין אם בעת שעת המשבר ובין אם בסיומו; תכניות ;הכשרה משותפות לכלל הצוות המעורב במודל  פתיחת ערוץ לשיתוף פעולה הדוק בין המשטרה וגורמי הבריאות (בין אם באמצעות פתיחת חדר בקרה בו ישבו הנציגים, ובין אם באמצעות קו טלפון ;)ייעודי לפניות הדדיות  ;הפעלת הצוותים במשך כל ימות השבוע בכל שעות היממה  ,תיעוד פעולות צוותי ההתערבות באופן שיאפשר לצוותים ללמוד אודות דרכי הפעולה המתאימות לכל אירוע ופיתוח פרוטוקולים מוסכמים ומסודרים אודות העברת מידע באופן אפקטיבי בין הגורמים (בדגש על מ ידע רפואי), אודות מסגרת הזמן בו יינתן הייעוץ הטלפוני לגורמים בשטח, ואודות האינטגרציה בין צוותי ההתערבות .לבין שירותים אחרים בקהילה :בנוסף, נרשמו מספר מאפיינים נוספים אותם ראוי לקחת בחשבון בבניית המודל, תוך התאמתו אליהם  גודל ;האוכלוסייה באזור בו יופעל המודל המוכרים למערכות בריאות הנפש ונזקקים לשירותן  היכולת של שירותי הבריאות והרווחה המקומיים לתת מענה לאנשים ;החווים משבר נפשי  האפשרות שהשירות המבוקש על- ידי צוותי ההתערבות יאלץ להינתן בשטח פרטי (באופן אשר מצריך שינוי חקיקה מתאים), ומידת ההיתכנות לכך שצוותי ההתערבות יופעלו במשך כל ימות השבוע לאורך כל שעות .היממה36 ג.2 )(ג אוסטרליה מסגרת משפטית חוקים הנוגעים לבריאות הנפש והמחויבות הממשלתית כפועל יוצא מהם נחקקים ברמה המדינתית, כאשר לכל מדינה .חוקים ותקנות משלה37 1. ניו-סאות' וויילס – NSWPF Mental Health Intervention Team (MHIT) במשטרת- New South Wales ( NSW) זיהו את הבעיה של התמודדות כוחות האכיפה במצבי משבר נפשיים כבר לפני .למעלה מעשור, ופועלים במספר מישורים מישור ראשון הוא מישור ההכשרות. כיום, כל שוטר חדש מחויב לעבור הכשרה בת יום אחד במסגרת ההכשרה הכללית בבית הספר לשוטרים. הקצינים המשלימים את התוכנית הזו מוסמכים כקציני התערבות בבריאות הנפש ועונדים תג 36 להרחבה אודות הפיילוטים השונים, תוצאותיהם והמסקנות שהוסק 'ו בעקבות הפעלתם, ראו עמ70 - 78 - https://s16878.pcdn.co/wp content/uploads/2016/09/Street-Triage-Evaluation-Final-Report.pdf . 37 :וראו https://www1.health.gov.au/internet/main/publishing.nsf/content/E39137B3C170F93ECA257CBC007 FC8C/$File/rights2.pdf . 25 MHIT 38 ברור על המדים מעל שמותיהם. חשוב לציין כי ההכשרות ממומנות על ידי ועדת הבריאות של מדינת ניו- 'סאות .וויילס מישור שני, הרלוונטי לענ ייננו, הוא מישור צוותי ההתערבות– ,הוקמה יחידה של צוותי התערבות במשבר, הכוללים מפקד מנהל פרויקט ורופא מתחום בריאות הנפש. היחידה אחראית על עיצוב מדיניות, אסטרטגיה ופיתוח אימונים וטקטיקות .מבצעיות של המשטרה בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש מישור שלישי, הרלוונטי גם הוא לענייננו, הוא קיום שיתוף פעולה עם גורמי בריאות הנפש והרווחה. אחד הדגשים במשטרה הוא הובלתם של עצורים מהשטח למוסד בריאותי באמבולנס ולא במכונית משטרתית– זאת מתוך ההכרה .ששימוש בכלי רכב משטרתיים למטרה זו רק מוסיפים לסטיגמה סביב בריאות הנפש39 ביוני2020 הודיעה ממשלת ניו- סאות' וויילס על השקעה של$6 מיליון דולר אוסטרלים40 על מנת לצרף מומחים לבריאות הנפש כחלק מצוות תחנות המשטרה העונים לקריאות בנושא ייעודי זה. השקעה זו מגיעה לאחר פיילוט מוצלח שתוצאותיו חסכון של45 דקות בממוצע בטיפול במקרים אלו, כתוצאה מהימצאות.ם של המומחים בשטח יחד עם השוטרים41 2. ( מערב אוסטרליהWA ) - Police Force Mental Health Co-Response (MHCR) בשנת2016 כוח המשטרה של מדינת מערב אוסטרליה השיק פיילוט בשיתוף עם ועדת בריאות הנפש של מערב אוסטרליה ומשרד הבריאות של המדינה. הפיילוט הינו חלק מתוכנית רחבה של הממשלה במדינה שנכנסה לתוקף בשנת2015 וצפויה להימשך עד שנת 2025 , במטרה לייעל את ההתמודדות של המערכ .ת הציבורית עם אנשים בעלי הפרעות נפשיות הפיילוט ארך כשנתיים וכלל שילוב של אנשי מקצוע מתחום רפואת הנפש במהלך כל אחד משלבי התגובה של המשטרה :למקרים המערבים אנשים עם בעיות נפשיות מוקד המשטרה– אנשי מקצוע בתחנה עצמה; המפגש בזירה– הוקמו שני צוותים יעודים לליו וי השוטרים בזירה; המעצר וניהול הרישום– נוכחות אנשי מקצוע במהלך התהליך. הצוותים המשותפים עבדו במשמרות בין22:00-14:00 במשך6 ימים בשבוע, כאשר המטרה של אנשי המקצוע הייתה ,לסייע לשוטרים בהתמודדות עם מצבים שונים באמצעות העברת מידע על ההיסטוריה של הנאשם הנטייה שלו לאלימות ואנשי קשר ממשפחתו, .במידת הצורך42 ג.(2) ד הולנד 1. אמסטרדם– אמבולנס פסיכיאטרי ( Psycho Lance ) 38 ion Team Mental Health Intervent . 39 https://www.police.nsw.gov.au/safety_and_prevention/your_community/mental_health . 40 קרוב ל- 14.67 מליון ₪ ,נכון למועד כתיבת דו "ח זה. 41 p550yf.html - 20200609 - stations - police - at - based - be - to - nurses - health - https://www.smh.com.au/politics/nsw/mental . 42 https://www.parliament.wa.gov.au/publications/tabledpapers.nsf/displaypaper/4011830c6f17958a776124a04825830d0003e135/$ file/tp-1830.pdf 26 פרויקט האמבולנס הפסיכיאטרי נעשה בשיתוף פעולה עם העירייה, צוותי החירום של אמסטרדם ו המשטרה. האמבולנס מיועד להסיע את המטופלים והצוותים המטפלים בהם, בצורה בטוחה יותר ולהיות נאמנים לצרכים הספציפיים של קבו צת המטופלים הזאת. עד אפריל2014 ,(הקמת הפרויקט) המטופלים הפסיכיאטריים הוסעו לתחנות משטרה ומהן מאזורים ציבוריים ומבתי המטופלים למרפאות בריאות הנפש ע"י ניידות המשטרה. הממונה על פיקוח שירותי הבריאות קבע :כי מצב זה אינו רצוי, ושלאנשים אלו יש הזכות לקבלת טיפול הולם. האמבולנס הפסיכיאטרי מאויש ע"י שני אנשים אח/ות פסיכיאטרי/ת ונהג האמבולנס. כיום האמבולנס מבצע כ- 450 .נסיעות בממוצע כל חודש, דבר המעיד על נחיצותו43 באופן כללי, ההכשרות שעוברים כוחות האכיפה כוללות התמודדות עם אנשים "מבולבלים" (כלשונם), בין אם מדובר על ,השפעת סמים או אלכוהול ובין אם כתוצאה מהפרעה נפשית. במקרה כזה האסטרטגיה היא לחתור למגע עם האדם ובמידה ואין יכולת הם מונחים לפנות לקבלת סיוע מהגופים המתמח ים בנושא כגון עובדים סוציאליים, מומחים לבריאות הנפש אשר מגיעים למקום האירוע. במידה והאדם אינו משתף פעולה ואף מתנהג בתוקפנות, לשוטרים הסמכות להשתמש .בכח סביר להשתלטות על הסיטואציה44 ג.2 (ה) סקוטלנד 1 . גלאזגוStreet Triage משטרת גלאזגו ערכה תוכנית פ י( ילוט בשכונה גובאןGovan ) שבעיר. הפי י לוט פעל ב-2 :מישורים  שוטרים שעברו הכשרה מיוחדת הצטרפו ל פרמדיק ב אירועים בהם מעורב אדם שנמצא במצב משבר. מרכיב זה של י הפ ילוט פעל בשיתוף פעולה עם שירות י ( האמבולנס הסקוטי ושירותי בריאות הנפשNHS .) של גלזגו רבתי  צוות של אחי/י ם ות מוסמכ/ים ות לבריאות הנפש שסיפקו מידע והערכה לקצין ולפרמדיק מתוך חדר בקרה. הייעוץ תופעל באמצעות קו טלפוני ייעודי, באמצעותו אותו אדם יכ ו ל היה לק יים התייעצות טלפונית עם גורם מוסמך בבריאות הנפש. הקו נועד לספק גישה מהירה ויעילה לטיפול הנדרש ולהשתדל להימנע ככ .ל שניתן ממעצר מיותר התוכנית פעלה בזמנים שזוהו כבעיתיים ביותר (ימי שישי- שני, בין השעות04:00 - 18:00 .) 45 43 - verward - met - personen - voor - org z- zorg/ketensamenwerking/passende - van - https://www.ambulancezorg.nl/themas/kwaliteit amsterdam - in - gedrag/psycholance 44 המידע התקבל בהתייעצות עם גורם מומחה ברשויות בהולנד, מרJan Hondorp - מומחה להכשרת ואימון שוטרים30.06.2020 45 govan - launched - pilot - triage - street - health - september/mental / 2018 happening/news/ - https://www.scotland.police.uk/whats 27 .ג3 מודלים מקצועיים שונים בישראל שהוצגו במסגרת עבודת ועדת המשנה כמקרי בוחן במסגרת עבודת ועדת המשנה נשמעו מספר נציגים מ גופים שונים בישראל, ששיתפו מניסיונ ם בהקמת מודלים של צוותים רב מקצועיים או אחרים לצורך מתן מענה לבעיה חברתית כוללת לרבות, בתחום בריאות הנפש. דבריהם יוצגו להלן ב קצרה, כמקרי בוחן שניתן ללמוד מהם לצורך בניית מודל צוותי ההתערבות ו אשר שימשו את חברי ועדת המשנה בגיבוש המסקנו .ת (1 )נוהל מענה חירום נפשי ארצי במגן דוד אדום ,מר רמי מילר וד"ר רפאל סטרוגו, ממד"א הציגו את העבודה על גיבוש טיוטת נוהל מענה חירום נפשי ארצי– אותה ריכז מר דני בודובסקי , מנהל המערך האמבולטורי באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. לדברי מר מילר, בעקבות סדרה של אירועים שנציגי מד"א נתקלו בהם בשטח– בין אם אירועים שבהם היה מעורב אדם במצב נפשי אקוטי ובין אם באירועים בהם היה מעורב אדם המצוי במשבר על רקע מצב סוציו אקונומי קשה (לפי ה ערכתם), הוחלט על גיבוש מענה מיידי של מד"א לאירועים אלו. הנוהל גובש במטרה לצמצם את הפער בטיפול המוענק לאוכלוסייה הנזקקת לשירות זה, מתוך הבנה כי במצבים אלו לא תמיד ראוי שיופנה האדם המעורב לבית החולים כפי שאנשי מד"א נהגו. הרעיון היה להעניק שירות המושתת על מספ :ר עקרונות א. היכולת של הצוות בעזרת סיוע מקצועי לעשות מיון ראשוני ,)'של המצב הרפואי (טריאז ולהחליט האם זה מצב ;שמצריך מענה מיידי בפינוי לבית החולים או ניווט למסלולים אמבולטוריים ב. קישור למענה המשכי (בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, מחלקות עירוניות) כדי לשמור על ;המשכיות הטיפול ג. הוספת מעטפת של נהלים מתאימים (רגולציה, חקיקה במידת הצורך) וחיבור לכל הגורמים הרלוונטיים– קופות החולים, לשכות רווחה בשלטון המקומי ועוד. המסמך שנוצר עוסק בעקרונות שלפיהם צריכים לפעול בטיפול בבעיה .אקוטית בתחום בריאות הנפש בשלב היישום, כך לדבריו, הם נתקלו במכשולים– חלקם תקציביים, וחלקם נוגעים לתחומי אחריות– .והנוהל לא מומש ,מד"א פועל מתוקף חוק46 .ואחד מהנספחים לחוק זה הוא תקנות מגן דוד אדום47 לפי החוק, כל שירות שמד"א נותן כרוך בתשלום, בין אם התשלום יהיה על- ,ידי המבטח הרפואי (קופת חולים ביטוח לאומי, ביטוח פרטי), או על- ידי מקבל .השירות. כדי לשנות את המצב הקיים יהיה צורך בשינוי חקיקה מר דני בודובסקי , מנהל המערך האמבולטורי באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, אשר ריכז את כתיבת הנוהל, ציין כי המיקוד המרכזי בגיבוש הנוהל היה בהתייחס למצבים קיצוניים, מיעוטם בעקבות קריאה של האדם עצמו, אך רובם בעקבות קריאה של קרובי משפחה, שכנים או עוברי אורח המבקשים סיוע עקב אות ה התנהגות חריגה. מאחר ולעיתים קרובות אין גם הסכמה של אותו אדם לקבל טיפול של מד"א או להתפנות לחדר מיון, הרי שאיש המפתח ביחס לנוהל הוא הפסיכיאטר המחוזי– ויש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי שיינתן על-ידו, או לייעוץ מקצועי שיינתן על- ידי פסיכיאטר שאינו פסיכיאטר מחוזי – ,באשר לשאלה האם זהו מצב המצדיק את שלילת חופש הבחירה של האדם. ביחס לרציפות הטיפול מסר נציג האגף לבריאות הנפש כי יש בבסיס, הסכמה עם קופות החולים בדבר העברת מידע אל הקופות. כמו כן קיים שיתוף פעולה עם המרכז לשלטון מקומי בדבר הממשקים עם מערכות הרווחה. לדברי נציג מד"א, במסגרת השירות שניתן יש לשים דגש מיוחד על גישה ראשונית חומלת, שמטרתה להכיל את הסיטואציה ולא לתפוס אותה כמאיימת. עוד צוין כי 46 חוק מגן דוד אדום, התש"י- 1950 . 47 תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס"ו- 2006 . 28 הקושי המרכזי ליישום השירות הוא באי- הסכמה על התנאים שיאפשרו לפסיכיאטרים המחוזיים להרחיב את עבודתם ולשמש גם כיועצים למד"א, א ו לחלופין - לכך שמד"א תעסיק פסיכיאטר אשר ישמש כיועץ ומנחה לשטח ויעמוד במידת .הצורך בקשר עם הפסיכיאטר המחוזי ביחס למספר הקריאות מהסוג האמור שמגיעות למד"א, נטען כי מדובר ב- 8% ( מהקריאות בשנה ב )ערך– ובמספרים– סביב40 אלף אירועים בשנה של קריאות מתחום בריאות ה.נפש נציג מד"א הסביר כי לצוותי הרפואה אין אפשרות מבחינה חוקית לתת טיפול רפואי ללא הסכמה. לטענתו, יש לערוך שינויים חקיקתיים נרחבים, במסגרתם יורחבו המעגלים שמאפשרים מתן טיפול ללא הסכמה, כאשר יש הסכמה מקצועית נרחבת שהטיפול יטיב עם האדם. מבחינת הרצף הטיפולי, ה ,דגיש נציג מד"א כי כאשר מטופלים לא נזקקים לטיפול מידי ויש אינדיקציה שיהיה צורך בהפניה לגורמי הרווחה או בריאות הנפש– ככל שהמטופל מסכים, מועבר המידע בעניינו .לגופים אלו ויודגש– בהיעדר הנחייה מסודרת של הרגולטור (משרד הבריאות), גיבשו במד"א נוהל פנים- ארגוני המנחה את הצוותים כיצד להתמודד עם סיטואציה בה נמצא מטופל הסובל מבעיה דחופה בתחום בריאות הנפש. הנוהל נועד לתת מענה לאותם מקרים המוגדרים כ- "אדומים" (בהם קיימת סכנה למטופל, לצוות או לסביבה), בעוד שאר המקרים– נותרו ללא מענה .מיטבי (2 ) מוקד105 של המטה הלאומ י להגנה על ילדים ברשת הגברת ,נאוה כהן אביגדור ראש תחום מידע מחקר ושיתוף פעולה במוקד105 , ,מר אילן אביטן מנהל תחום משרד הרווחה במוקד ומר ישראל בנלולו,, סגן מנהלת דסק שותפויות במוקד הציגו את פועלו של מוקד105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת :(להלן "ה מוקד)" . המוקד הוקם מכוח החלטת ממשלה בתקציב של100 מיליון שקלים, עם הקצאת 131 תקנים חדשים (תקני משטרה ברובם). מדובר במ וקד שנותן מענה לאומי לטווח של פגיעות בקטינים במרחב המקוון. היתרון של המוקד, הוא שיושבים בו גורמים מכלל התחומים– משטרה, .רווחה, בריאות, משפטים וחינוך הרעיון שעמד בבסיס הקמת המוקד ה יה לאפשר ריכוז של כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לתת טיפול מיטבי לסיטואציות שהמוקד נועד לטפל בהן , ובמסגרת זו אף נחסכת מהאדם הליך של מעבר בין גורמים שונים עד לקבלת מענה רלוונטי ,. המוקד מורכב מחמישה משרדי ממשלה כולל משטרת ישראל. כאשר מתקבלת פנייה במוקד, היא ממופה על- ידי שוטרים שעברו הכשרה מתאימה לכך, ומועברת בהתאם לדסק השותפויות, שכולל .נציגים מתחום החינוך, הבריאות, הרווחה והמשפטים לצורך גיבוש מענה מתאים שיתוף מידע בין העובדים ה סוציאליים נעשה בהתאם לחוק העובדים הסוציאלי ים, התשנ"ו- 1996 . ,ביחס לרצף הטיפולי הוסבר .כי אנשי המוקד נמצאים בקשר עם הגורמים הקהילתיים אשר ממשיכים את הטיפול נציגי,המטה ציינו מספר דגשים נוספים שיש לשים לב אליהם, ככל שיוחלט על אימוץ מודל דומה: תיקוני חקיקה שיאפשרו רצף של העברת מידע בין הגורמים; מעורבות משמעותית של עובדים סוציאליים בקבלת ההחלטה; הפעלת המוקד במשך כל שעות היממה לאורך כל ימות השבוע; מערכת מחשוב אחת לכלל הגורמ ים המעורבים ו הקמת ועדת היגוי .שתתווה מדיניות ותקבע יעדים כדי לשפר את שיתוף הפעולה בין הגורמים 29 (3 ) מוקד106 ברשויות המקומיות גב' קלרה חן, נציגת הרווחה ברשות מקומית, סיפרה על מוקד106 , מוקד עירוני שפונה לכונן רווחה במידת הצורך. הכונן מרכז את הטיפול החירומי, ומפנה לגורם בקהילה שאמור לטפל בנושא. כך למשל, במקרים בהם מתקבלת פנייה על אדם שמתנהג בצורה מעוררת חשש, הפנייה מופנית לכונן משירותי הרווחה שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. הכונן מעריך את .המידע ומערב בהתאם את המשטרה, שירותי בריאות הנפש או שירותי רווחה הו בהר בדיוני ועדת המשנה כי יש לשים לב שרק לשני שליש מהרשויות המקומיות יש מוקד מעין זה, ולפיכך ייתכן וראוי .לעגן בחקיקה את הצורך בקיום מוקד בכל הרשויות המקומיות הוצע בדיונים , כי מוקד מעין זה נכון שישלב שירותי בריאות הנפש וייתן מענה לאנשים שמתמודדים עם מוגבלות .נפשית וזקוקים לסיוע (4 ) פיילוט צוותי משבר פסיכיאטרי בקהילה משנת2005 מר ראזק חאלד, ממשרד הבריאות, הציג את הרצת הפיילוט של כונן פסיכיאטרי עצמאי בקהילה משנת2005 שבוצע במחוז תל אביב והמרכז. תפקיד הפסיכיאטר הכונן היה לקבל שיחות טלפון מאזרחים במצוקה, לנסו ת לעזור ולהחליט האם יש צורך בביקור בית על ידו בתיאום ובהסכמת הפונה לשם הערכת המצב, או שמא ניתן להסתפק בהפניה לטיפול. בתחילת הפיילוט היו5 פסיכיאטרים שהסכימו לקחת חלק בהפעלת הפיילוט, אך עם השנים המספר הלך וירד. לבסוף, בשנת2011 , נותר המערך עם2 פסיכיאטריות בלבד, אשר לא יכלו לעמוד בעומס הפניות. סיום הפיילוט באותה שנה הגיע בעקבות העומס האמור, בעקבות גילן המבוגר של הפסיכיאטריות, ובעקבות החשש שלהן מתקיפה אישית של המטופלים– תקיפה שחזרה על עצמה מספר פעמים במהלך הפעלת המערך. כמו כן, בשנת2012 החלה העברת האחריות הב יטוחית לקופות .החולים, האחראיות על מתן כלל השירותים הבריאותיים של המבוטחים שלהן, לרבות בתחום בריאות הנפש הפיילוט תואם בין שלושה גורמים– משרד הבריאות, הפסיכיאטר המחוזי, ומד"א. עלות השירות למשרד הבריאות הייתה 450 ₪ עבור כוננות של פסיכיאטר אחד בכל יום נתון, ועל כל ביקור תשלום נוסף של450 ₪ ששולם ע"י המזמין/מקבל .השירות המסקנה החשובה ביותר שנלמדה מהפעלת הנוהל ה יא שכנראה צריך לבחון ולהחליט על זהות הגורם המקצועי, ולשאול האם הוא חייב להיות פסיכיאטר או שמא אפשר להטיל האחריות על אנשי מקצוע נוספים מתחום בריאות הנפש (פסיכו לוג, עו"ס, אח/ות פסיכיאטרית). כ אשר פותחים ההזדמנויות בפני סקטורים אחרים בתחום בריאות הנפש כמו אחיו ת, אחים, עובדי הסוציאליים, פסיכולוגים– .גדל הסיכוי למצוא אנשים שיהיו זמינים ויהיו מוכנים לתת את השירות ,כמו כן יש לתת את הדעת לקושי בלצאת לבתים לבד וראוי לשקול מתן מענה .בצורה של צוות ולא של אדם אחד 30 ד. סיכום והמלצות מרכזיות .ד1 המלצה על הפעלת פיילוט צוותי התערבות במשבר חברי ועדת המשנה רואים חשיבות עליונה בהקמת צוותי ההתערבות במשבר בשל המצב השורר בישראל בכל הנוגע להתמודדות כוחות האכיפה מול אנשים עם מוגבלויות וכן ברקע המחסור במענים בקהילה למצבי משבר בעיקר בתחום בריאות הנפש. צורך אקוטי זה עבר כחוט השני בדבריהם של כל המומחים שהרצו בפני ועדת המשנה, במסגרת הנתונים שהוצגו על ידי גורמי הממשלה הרלוונטיים, ובמסגרת דבריהם של נציגי הארגונים של החברה האזרחית, שנפגשים יום יום עם ה התמודדויות , הצרכים והקשיים של אנשים עם מוגבלות שמצויים במצב משברי ובמפגש ם עם מערכת אכי פת .החוק. מודל צוותי התערבות במשבר הוא מודל מוכר ומוכח במדינות רבות בעולם, ולו יתרונות רבים ( חברי ועדת המשנה סבורים כי יש מקום לקדם פיילוט"תוכנית ניסיונית" ,) שבמסגרתו יוקמו ויפעלו צוותי התערבות .בשלב זה ללא חקיקה קיום פיילוט, על בסיס של החלטת ממשלה ,אפ י ,שר לבחון את אופן עבודת הצוותים את איושם ואת מידת.הצלחתם כמו כן, יאפשר הפיילוט מתן מענה בטווח הקצר לבעיה האקוטית, .בעוד שתיקוני חקיקה הם הליכים ארוכי טווח חברי ועדת המשנה גיבשו הצעה למתווה כללי להפעלת הפיילוט שיהווה מצע ראשוני. מוצע כי בהמשך לוועדה זו יקום צוות הפעלה שיורכב מגורמי המקצוע הרלוונטיים . אלו יהיו אחראים על צוותי ההתערבות לצד נציגי משרד המשפטים, לצורך בנייתו ויישומו בפועל, לרבות הכנת תוכנית ההכשרה הנדרשת. בנוסף מוצע כי תקום וועדת היגוי, תש שמש כ מנגנון מובנה של קבלת החלטות, ה מורכב ת מנציגים בכירים רלוונטיים מהאורגנים הממשלתיים ו מ המגזר השלישי, השותפים להפעלה. הוועדה ת נסח נהלים מנחים להפעלת הפיילוט, תלווה אותו , תערוך .מחקר ובקרה אחר הפיילוט ותגבש הצעה להטמיע את הפעלתו ככל הנדרש בחקיקה לצד הקמת הפיילוט והטמעתו בחקיקה יש לקדם דיון בתיקוני חקיקה נדרשים בחוק טיפול לחולי נפש, כך שתעוגן החובה למתן טיפוליים ביתיים וטיפולים שונים במצבי משבר נפשי . כמו כן , יש להקים צוותי המשך לדון בתיקוני חקיקה הנוגעים ,לאנשים עם מוגבלות בשלבים שונים של ההליך הפלילי כמפורט בסוף פרק זה . .ד2 גיבוש מודל צוותי התערבות- נקודות מרכזיות שהתעוררו בהליך העבודה במסגרת עבודת ועדת המשנה וגיבוש קווי היסוד של מודל צוותי ההתערבות, ומתוך ניסיון לענות על מספר שאלות מרכזיות, לרבות בנוגע להרכב צוותי ההתערבות ולשאלה באיזה מקרים יפעלו, נסקרו ונדונו מספר מודלים של צוותי .התערבות :ניתן בהכללה לחלק את המודלים לשניים לפי המודל,הראשון התערבות הצוות נועדה למקרים שבהם המשטרה היא הכתובת העיקרית והקריאה נעשית על רקע ביצוע עבירה פלילית לכאורה – ."מקרים אשר בעיקרם מוגדרים כ"מצבי חירום צוותים אלו מאוישים על ידי שוטרים ייעודיים ואנשי מקצוע מוסמכים מתחום הטיפול, ומתופעלים דרך המוקד המשטרתי ותחת אחריות המשטרה, בדומה למודל שהציג מר שון ראסל (ראו.פרק ג2 )(ב) לעיל . 31 המודל השני יוצא מנקודת הנחה, שהמפגש עם המשטרה נגרם לא פעם בשל חוסר במערכי טיפול או תמיכה נפשי י ם או סוציאלי י ,ם אך ההתנהגות אינה מציבה סכנה ממשית . זאת ( "גם אם ניתן לסווגה במקרים מסוימים כ"פלילית מצבים שניתן להגיע אליהם במקרה ש בו האדם עם המוגבלות או קרוביו קוראים לעזרה לנוכח התנהגות חריגה, והוא מסרב .)לשתף פעולה בטיפול ,לפיכך המענה לחלק מה קריאות למשט רה צריך להיות לא- שיטורי. הצוות מורכב מאנשי טיפול, והוא מציע מענה מסייע שאינו מערב גורמי אכיפה , אשר מטרתו בעיקר ה מניעתית, קרי מניעת התדרדרות האירוע למצב ש בו נדרשת התערבות משטרתית. .שילוב השוטר בצוות נעשה רק שיש הכרח בכוחם של שני המודלים להוביל להפחתת קרימינילזציה בקרב אנשים עם מוגבלויות באופן שבו יטויב המענה המשטרתי הרגיל באמצעות כלים מקצועיים . אלו יובילו להפחתת בשימוש באמצעי כפייה לפי המודל הראשון, או באופן המניעתי .לפי המודל השני במהלך המפגשים מנינו היבטים שונים העולים מן המ ודלים השונים , אשר השפיעו על החלטת ועדת המשנה ביחס למודל המוצע. במסגרת זו ציינו נציגת משרד הבריאות וחברי ועדת משנה נוספים, כי אף שיש קשר מובהק בין השניים, יש להבחין בין הצורך לחיזוק המענים הקיימים של בריאות הנפש, לרבות על דרך הקמת צוותי התערבות טיפוליים או בדרך של עיגון החובה לקיומם של שירותי טיפול ביתיים או מרפאות חירום בקהילה (תהליכים שצריכים להיות מובלים על ידי משרד ,)הבריאות לבין הצורך לטפל בקשיים של התמודדות גורמי האכיפה מול אנשים עם מוג בלויות. צורך זה מהווה את המנדט .הנוכחי להקמת צוותי ההתערבות במשבר עם זאת עלה, כי יש צורך בשיתוף רב מקצועי של המשטרה ושל משרד י הבריאות והרווחה , וזאת על מנת להציע מענה נכון והוליסטי ,למצבי המשבר כפי שפורט בהרצאתו של מר שון ראסל . להיבט זה יש גם משמעות ביחס למתן נגישות למידע רפואי וסוציאלי ,רלוונטי וכן לשיתופי הפעולה הנדרשים בין המערכות הממשלתיות ומערכת בריאות הנפש . זאת על מנת למלא אחר כלל המטרות של צוותי ההתערבות ולוודא שאכן האדם יקבל את הטיפול הנ .דרש הצורך בקיומם של הצוות ושיתופי הפעולה האמורים מתחדדים נוכח המחסור הקיים בישראל בתחום .שירותי בריאות הנפש עוד עלה, כי קיים קושי לאפיין מראש את סוגי אירועי המשבר ש בהם יטפל ו צוות י ההתערבות, ולסווגם באופן דיכוטומי בין מעשים שהם לכאורה פליל יים ל בין מעשים שאינם לכאורה פליליים ו בין כאלו היוצרים מסוכנות לאלו שאינם יוצרים .מסוכנות הדבר .מחייב שיתוף פעולה בין כלל הגורמים גורמי המשטרה הדגישו כי בכל קריאה בשל חשד להפרת סדר, הם מחויבים לפי חוק להגיע ולטפל בקריאה. כמו כן, לא ניתן לצפות מראש כיצד הסיטואציה עלולה להס ,לים והדבר עלול להציב את גורמי המקצוע בסכנה ללא כוח שיטורי זמין, כפי שהעיד מר ראזק חאלד ממשרד הבריאות כשהציג את עבודת הפיילוט משנת2005 . בהקשר זה הוסכם, כי הטיפול במצבי המשבר בנסיבות מסוימות וכאשר קיימת מסוכנות , יכול להצריך שימוש בסמכויות שנתונות במצב החוק י הקיים רק לשוטרים, כמו כניסה למקום ללא הסכמה או שימוש בכוח במידת הצורך, והכל בכפוף לעילות ול.תנאים הקבועים בדין לצד האמור, עלה בוועדת ה משנה, כי לעיתים עצם הגעת השוטר למקום עלולה להחריף את תגובתו של האדם עם המוגבלות, ולהחמיר את מצבו. כמו כן, על מנת להפחית קרימ ינ ליזציה בקרב אנשים עם מוגבלויות , בדגש על מוגבלות נפשית, יש לצאת מתוך נקודת הנחה ש נכון יותר להתייחס ל התנהגויות מסוימות- ,אף שיכולות להיות מסווגות כפליליות כאשר הן נעשות בהקשר של המוגבלות, באופן שונה, ולהציע מענה מהתחום הטיפולי. החשש הוא שמעורבות המשטרה היא שתהפוך את האירוע לבעל גוון פלילי, למשל לנוכח ההנחיות וההוראות הקיימות לשוטרים לגבי טיפול באירוע בכלים .המשטרתיים, כמו עיכוב וחקירה 32 בעקבות הדיונים הוחלט על צוותי התערבות שיפעלו במודל שלישי , מודל שיט ורי- טיפולי משולב ,, של משטרה בריאות .ורווחה בהתאם לכך, דרכי ההתערבות והרכב חברי הצ ו ות יהיו רב-תחומיים . הצוות יתאפיין בגישה הוליסטית. המטרות העיקריות הן הפחתת אמצעי כפייה, שימוש בכלים מקצועיים לצורך הרגעת האירוע וניתובו לאפיק טיפולי, והכל בהתאם .לנסיבות האירוע יודגש כי על אף שמו, מטרת הצוות אינה טיפולית- תרפויטית, ואין הוא מחליף את הצורך בגורמי טיפול .שיפעלו לאורך זמן, כגון צוותי טיפול במשבר נפשי בבית :מודל זה יוצא מכמה נקודות הנחה אשר פורטו בפרקים הקודמים הנחה ראשונה היא שהמענה השיטורי הקיים היום , גם כאשר הוא,מתחייב מחויב בהתאמות מקצועיות להתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות . הנחה שניה היא כי במקרים רבים המענה ה נדרש במקרי חירום שבגינם מוזעקת כיום משטרה הוא הרגעת המצב, מתן תמיכה נקודתית ובמקרה הצורך הפניה מהירה לכתובת טיפולית זמינה. ההתערבות במשבר בשלבים מוקדמים בכלים "שאינם שיטוריים "רגילים ובגישה מקצועית ,יהיה בכוחה למנוע החמרה .בסיטואציה הנחה שלישית היא כי במקרים מסוימים , ההתנהגות המאפיינ ת מקרי חירום אלו אינה מציבה סכנה ממשית. זאת גם אם היא מעוררת חשש טבעי , ו מגע של האדם במצב זה עם גורם שיטורי "רגיל" עלול להוביל להסלמה במצב. הנחה רביעית היא כי הסתכלות רחבה המשלבת גורמי מקצוע יכולה להוביל גם ל כך ש מקרים שבעבר נותבו להליך פלילי ינותבו להליך טיפולי כאמצעי אחר ומותאם יותר בנסיבות המקרה ל צורך התמודדות עם התנהגותו של האדם עם המוגבלות. לצד זאת ,יודגש כי בהיותו מודל משולב, שיקול הדעת השיטורי יהווה חלק מקבלת ההחלטות כל העת . הדבר יתבטא הן בסיווג ראשוני של האירוע וב החלטה ,על דרכי הגישה ו הן בעת ההגעה לזירה וניהול רוע י הא .כך, ,כאשר נדרש יופעלו (על ידי השוטר שהוא חבר הצוות) סמכויות שנתונות רק לשוטרים, כ מו כניסה למקום ללא הסכמה או שימוש בכוח במידת הצורך, והכל בכפוף לעילות לו תנאים.הקבועים בדין ,בהמשך ישיר לאמור המטרה היא כי המודל המשולב יגדיל את מענה הטיפול והתמיכה הראשוניים לאדם ולבני המשפחה במצבים ק שים. כפי שפורט, תמיכה במקרי קצה נעדרת כיום לחלוטין. ברמה מערכתית, ההערכה היא כי מודל זה יפחית ה את קרימינליזציה בקרב אנשים עם מוגבלויות. לאחר שקילת הדברים סברו מרבית חברי ועדת המשנה כי המודל המשולב המוצע מבטיח איזון ראוי בין תכלית טיפולית .לתכלית שמירה על בטחון הציבור להלן יוצגו קווי המודל של צוותי ההתערבות, תוך פירוט מספר אפשרויות . .ד3 מתווה מודל פיילוט צוותי התערבות במשבר המתווה להלן מהווה קווי יסוד מוצעים לפיילוט, כאשר ההנחה היא שהמודל יתפתח הן במסגרת ההחלטות בצוות ההקמה, והן .במהלך הפעלתו, על ידי וועדת ההיגוי המלווה ועדת המשנה ממליצה שצוות ההיגוי וה ה ,פעלה יורכב מנציגות בינמשרדית ובה ה משרד לביטחון ה ,פנים, משרד הבריאות משרד הרווחה ומשרד המשפטים וכן גורמי חברה אזרחית . במסגרת זו ייבחנו, בין היתר, ההיבטים התקציביים. מטרת פיילוט צוותי התערבות במשבר א. ביצוע התאמות נדרשות בממשק בין גורמי האכיפה לבין אנשים עם מוגבלות, באמצעות שילוב של גורמי מקצוע .ושוטרים שקיבלו הכשרה ייעודית משותפת הנוגעת לאנשים עם מוגבלויות ולהתמודדות עם מצבי משבר ב. מתן מענה מקצועי להרגעת המשבר, מניעת התדרדרות במצבו של האדם עם המוגבלות והתנהגותו, והשפעת אלו על .סביבתו 33 ג. קישור בין האדם עם המוגבלות שנמצא במצב המשברי לבין גורמי המקצוע הרלוונטיים בקהילה, ומעקב אחר קליטתו במערכות הרלוונטיות . ד. הפחתת שימוש באמצעי כפייה כמו מעצר ואשפוז במסלול הפלילי והאזרחי , הפחתה בפתיחה בהליכים פליליים לאנשים עם מוגבלות, תוך הסללת המקרה לאפיקים טיפול.יים תיאור כללי צוותי ההתערבות במשבר יעבדו במתכונת של זמינות ומתן מענה בכל שעות היממה, ו ככל הנדרש יגיע ו למקום עקב תלונה על אירוע משברי ש בו מעורב אדם שידוע או ש קיים יסוד סביר להניח שה וא אדם עם מוגבלות. הרכב הצוות הצוות יורכב משוטרים ייעודיים ואנשי מקצוע טיפוליים (מ תחום הרווחה ובריאות הנפש) ש יעברו הכשרה משותפת ייעודית שתיבנה לצוותי התערבות במשבר. ככל שיוקם מטה ארצי, לצד צוותי השטח, הוא יורכב מנציגים בכירים במשטרה ונציגי המשרדים הרלוונטיים, בכפוף להחלטת צוות ההקמה ו וועדת.ההיגוי אפשרויות שעלו ביחס לגו רמי המקצוע שיפעלו בשטח: עובד סוציאלי עם רקע בתחום ה מוגבלויות ו בעל סמכויות חוקיות רלוונטיות, עובד מד"א עם הכשרה בתחום בריאות ,הנפש, או עובד בריאות הנפש מטעם קופת חולים (למשל: עו"ס .)פסיכולוג, פסיכיאטר או אח מנגנון הפעלה במסגרת הדיונים שורטטו האתגרים ש עמם צריכים יהיו צוותי המשבר ,להתמודד ,והמשאבים שיש להעמיד לרשותם והוצעו מספר אפשרויות הפעלה למודל. בחינה מעמיקה של האפשרויות השונות צריכה להיעשות על ידי צוות הקמה מקצועי לצד וועדת היגוי. בחלק זה נציין את המאפיינים המרכזיים ואת אופציות ההפעלה אשר נדונו בווע דת המשנה: א. .צוותים רב מקצועיים (שיטור, רווחה ובריאות הנפש) אשר יוכלו לתת מענה בהתאם לאופי הפניות השונות הכוונה אינה לצוות משטרתי מורחב ורב- ,תחומי בהקשר של .אחריות, מימון או כפיפות חבריו ב. מעורבות והנחיה מקצועית של גורמים מקצועיים בכירים ,)(ברמה הארצית או ברמה המחוזית על מנת להוות כתובת מקצועית, וכן במטרה ליצור סמכות אל מול הגורמים הפועלים בשטח ויכולת ה הפעלה שלהם (גורמים בשטח: לרבות ,שוטרי סיור נ ציגי)קופות החולים, נציגי הפסיכיאטר המחוזי, עובדי הרווחה ועוד . ג. צוותי ההתערבות ,צריכים לפעול בצורה אורגנית שתאפשר היכרות בין אנשי המקצוע השונים תוך יצירת שפה אחידה והבנה של האתגרים והמגבלות של כל אחד מהגורמים באופן שיעמיק את האמון ושיתוף הפעולה, ויאפשר תגובה .מהירה ומותאמת במקרי חירום ד. מיפוי, היכרות ושיתוף פעולה עם מכלול הגורמים האמונ ים על טיפול באנשים עם מוגבלויות, הן מתחום בריאות הנפש והן מתחום הרווחה, במרחבים האזוריים הרלוונטיים, במטרה שהצוותים יוכלו להיות גורם מקצועי רלוונטי בהפניות להמשך הטיפול . כמו כן קיום שיתופי פעולה, ,סיוע, הכוונה ובקרה מצד נציגי ממשלה לרבות ממשרד הבריאות והרו וחה. 34 ה. יצירת מנגנון בקרה ומעקב אחר יישום ההמלצות הטיפוליות והשתלבות הפונים במסגרות הטיפול ההמשכי במקרים .המתאימים ו. יצירת נגישות מהירה למידע רפואי וסוציאלי רלוונטי תוך הקפדה על שמירה על פרטיות הפונה ובהתחשב בחסמים .המשפטיים ז. הערכת .הצורך בתיקוני חקיקה אופציות ההפעלה – יני ב הן ניתן יהיה להכריע רק לאחר קבלת התייחסות המשטרה :אופציה א צוותי התערבות יפע לו בפריסה לפי מחוזות גאוגרפיים ו ימוקמו בתחנות משטרה שונות (אף שכאמור לא כל חברי הם )שוטרים . לצוותים ינותבו פניות שיגיעו ממוקד100 , ממוקדי חירום אחרים או מתחנת משטרה ספציפית, כאשר נשוא התלונה הוא .אדם עם מוגבלות הצוות יאסוף מידע ראשוני על המקרה. בהתאם לנוהל שיוגדר, תתקבל החלטה ה אם יש צורך בהגע ת מי מחברי הצוות, לרבות שוטר, לזירת האירוע, או ה אם ניתן לטפל באירוע ללא צורך בהגעה למקום, לרבות בדרך של הפנייה לגורמי .המקצוע בקהילה אופציה ב צוותי התערבות יפעלו בפריסה לפי מחוזות גאוגרפיים וישבו בחלל משותף ייעודי . יוקם מוקד חירום עם מספר טלפון ייעודי ו שיחות אליו ינותבו בהתאם למיקום השיחה באופן גאוגרפי לצו ותי ההתערבות שבאזור הרלוונטי, וכן יועברו אליהם כלל השיחות שמגיעות למוקד100 , ממוקדים אחרים או מתחנת משטרה ספציפית, כאשר נשוא התלונה הוא אדם .עם מוגבלות הצוות יאסוף מידע ראשוני על המקרה. בהתאם לנוהל שיוגדר תתקבל החלטה ה אם יש צורך בהגע ת מי מחברי הצוות, לרבות שוטר, לזירת האירוע, או אם ניתן לטפל באירוע ללא צורך בהגעה למקום, לרבות בדרך של הפנייה לגורמי המקצוע .בקהילה אופציה ג יוקם מטה ארצי באחריות משותפת של המשטרה ושל משרד י הרווחה וה בריאות. הצוות יעניק מענה רב-תחומי , ו יכלול שוטר בכיר לצד גורמי מקצוע מ תחומי הרווחה ובריאות הנפש. לצד ,הקמת הצוות יוקם מוקד חירום עם מספר טלפון ייעודי (בדומה למודל המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת ו מוקד105 ). המוקד יקבל שיחות באופן ישיר וכן יועברו אליו כלל השיחות שמגיעות למוקד100 , ממוקדים אחרים או מתחנת משטרה ספציפית, כאשר נשוא התלונה הוא אדם עם .מוגבלות .מקבל הפנייה ינהל שיח ראשוני, חברי הצוות יאספו מידע ראשוני על המקרה ויחליטו על אסטרטגיית הטיפול בפניה במידת הצורך יוחלט על ידי הצוות האם נדרשת הגעה למקום של כונן מקצועי ומעורבות משטרתית ש "יוקפצו" בהוראת המוקד. הכוננים יהיו שוטרי ם ייעודיים לצוותי התערבות ואנשי מקצוע שיעבדו יחדיו , בחלוקה לפי המחוזות. אם מדובר במקרה חירום אקוטי, ואין מנוס, יגיע שוטר "רגיל" למקום. הוא ,יונחה ויודרך על ידי הצוות ש יגיע מהר ככל הניתן .ויחבור לאירוע 35 אופ ן הטיפול באירועים א. לאחר קבלת הקריאה ית עשה התערבות חירום ב,מצב המשבר לרבות .הערכת מצב המשבר בכלים מקצועיים צוותי ההתערבות ב,משבר יפעלו להרגעתו של האדם ככל הניתן מניעת הסלמה ומניעת פגיעה ב עצמו או באחרים, ו יפעלו למציאתם של פתרונות אד-הוק שבכוחם לסייע ב.מצבו ב. בכפוף לצורך וככל הניתן, תהיה קדימות לאנשי המקצוע הט יפוליים במפגש הראשוני עם האדם עם המוגבלות. הצוות המקצועי לא יטפל בכפייה, ויגיע לבית מגורים רק בהסכמת המחזיק במקום. אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיה הכלליות של המשטרה (ובכלל זה סמכות הכניסה למקום ושימוש בכוח בהתאם לעילות הקבועות בחוק), תפקידי מד"א וסמכויות עובד ים סוציאליים שמוגדרים בחוק , וכן אין בכך כדי לגרוע מחובת המשטרה לשמירה על בטחון .הציבור והסדר הציבורי, ולהיענות לקריאות אזרחים בהתאם ג. הגיעו יחד צוות המוקד ושוטר, וכלל חברי הצוות מסכימים כי לא נדרשת מעורבות משטרתית נוספת, המשטרה תסיים את האירוע ללא פעולה.נוספת ד. צוותי ההתערבות יחתרו לקבלת הסכמתו של האדם לטיפול, בין המשך טיפול על ידי הגורם המטפל באדם, בין אשפוז בהסכמה, הפנייה למרפאה בקהילה או למענים אחרים בקהילה ב.התאם לנסיבות המקרה ה. במקרים ש בהם מתמלאים התנאים לנקיטת אמצעים הדרושים למניעת סכנה או למתן טיפול דחוף, העובד הסוציאלי בצוות יפעיל את סמכויותיו בהתאם למסלול.ים הקבועים בחוקים הרלוונטיים ,בנוסף לצוותי ה התערבות ב משבר יהיה קשר ישיר ורציף עם הפסיכיאטר המחוזי. ו. המשך מעקב– לאחר תום האירוע, צו ותי ההתערבות ב משבר/ המוקד הייעודי יהוו מען לפניות האדם ומשפחתו עד .ליצירתו קשר עם הגורם הטיפולי אליו הופנה האדם ז. צוותי ההתערבות ב משבר יקיימו קשר מקצועי וממשקי פעילות עם גורמים רלוונטיים נוספים בקהילה ובכלל זה שירותי הרווחה ושירותי בריאות נפש בקופ ו ת חולים במחוז ות. ח. צוותי ההתערבות במשבר יהיו זמינים להעניק ייעוץ תומך לשוטרים בשטח הנמצאים בממשק עם אדם עם מוגבלות בסיטואציה שלא היה ניתן לצפות אותה מראש, ,ולשלוח את אנשי צוות ההתערבות תוך המשך הענקת הייעוץ התומך .עד הגעת אנשי הצוות המלצות נדרשות לצורך הפעלת הפיילוט א. יש ליצור תוכנית הכשרה לשוטרים ו ל אנשי המקצוע שבצוותי ההתערבות לטיפול במצבי משבר . המלצה זו אינה גורעת .מהצורך בהכשרת כלל השוטרים בהתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות ב. יש ליצור נוהל הפעלה של צוותי ההתערבות אשר יכלול ב:ין היתר התייחסות לנושאים הבאים אופי הפנ יות שיטופלו על ידי צוותי ההתערבות, אופן הטיפול במצבי המשבר, והנחייה למקרים בהם ה מעורבות המשטרתית תסתיים ולא .יפתח תיק פלילי ג. את נוה ל ההפעלה יש להעביר ללימוד והטמעה של .כלל כוחות המשטרה ד. )יש לבחון מנגנון שיתוף ידע בין גורמי המקצוע (רווחה משטרה ובריאות הנפש על מנת להסיר חסמים קיימים בכל .הנוגע למגבלות המשפטיות ה. .יש ליצור מנגנון מעקב, בקרה ומחקר ליישום הפיילוט, לרבות מנגנון שימור מידע בהינתן מגבלות משפטיות 36 ו. לצורך בקרה- ניתן לבחון את יישום הפיילוט בהדרגתיות. .לדוגמא, בשעות מסוימות ובמקום גאוגרפי מסוים ז. יש לבחון מנגנון של העברת הטיפול במקרה לגורמי המשך בקהילה (קופות החולים, לשכת רווחה, מסגרות שיקום .וכו') כדי להבטיח שאנשים לא "יפלו בין הכסאות" ועל מנת למזער את הסיכוי להישנות האירוע נשוא הקריאה הצעות נוספות לבחינה ביחס לצוותי ההתערבות א. מתן מענה של אנשי המק.צוע בצוותי התערבות לאירועים של איומים בהתאבדות ב. .)הענקת סיוע לאדם הזקוק בהנגשה לטיפולים מרפאתיים (לרבות מתוקף צו .ד4 הצעות נוספות לדיון שהועלו על ידי אנשים הצוות מלבד צוותי התערבות הממשקים בין כוחות האכיפה לאנשים עם מוגבלות מעלים שורה ארוכה של בעיות, שדורשות שינוי מדיניות ותיקוני חקיקה . לצד זאת, קיימת הבנה שהמחדלים ומקרי הקצה הקשורים באנשים עם מוגבלות וכוחות אכיפה נובעים בין היתר מ מחסור מערכתי במענים טיפוליים אקוטיים, בעיקר בתחום בריאות הנפש . בשל מגבלות הזמ ן, הוועדה התמקדה בדרישה להקמתם של צוותי התערבות .משבר חברים וחברות בצוות העלו שורה של נושאים הדורשים דיוני המשך. אלו :לא נבדקו במסגרת ועדת המשנה, ויהיה צורך לדון בהם בנפרד, ואלו הם 1. פיתוח חלופות טיפול לאנשים במצבים נפשיים אקוטיים, לרבות עיגון החובה בטיפולים ביתיים שבכוחם לייתר מסלול .של אשפוז כפוי 2. .התאמתם של נהלי פתיחה באש 3. )'רישום במחשב המשטרתי את דבר מוגבלותו של האדם (בדומה לרישום מין, לאום וכו בכדי ש השוטרים המעורבים .בתיק, בשלביו השונים, ידעו על המוגבלות ויפעלו בהתאם. הרישום יהיה נתון לבחירתו של האדם התיעוד נדרש .להתאמת ההליך לצרכיו וכן לצורך איסוף נתונים סטטיסטיים 4. .תיקון חוק הליכי חקירה והעדה, כך שגם אנשים עם מוגבלות נפשית יחקרו על ידי חוקר מיוחד 5. הסתייעות המשטרה ב"יועץ" כמשמעו בסעיף22 ()(א9 )ל .חוק הליכי חקירה והעדה 6. ,הסתייעות המשטרה בסיוע מקצועי המתמחה בהתאמת ההליך לאנשים עם מוגבלות. הסיוע יכול להינתן הן בשטח .והן בחקירה בתחנה בהקשר זה צויין כי ארגון"בזכות" הכשיר , ביחד עם הפקולטה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל ,אביב27 אנשים שמתמחים במתן סיוע כאמור ("מנגישי צדק"). אלה נקראים במקרים רבים לסייע בבתי .המשפט 7. ביצוע התאמות נוספות בהליכי החקירה, למשל ביצוע החקירה מחוץ לתחנה במקרים ש בהם הדבר אפשרי ונדרש .מחמת מצבו של האדם 8. התאמת המעצר לאנשים עם מוגבלות, לרבות:  פיתוח חלופות מעצר.  הנגשת בתי המעצר לצורכיהם של אנשים עם אוטיזם ושל אנשים עם מוגבלות נפשית וקוגניט .יבית 9. .עיגון חובת הצגת הוראת אשפוז אזרחית בפני האדם נשוא ההוראה, טרם ביצוע האשפוז