חומר רקע

PDF 40,399 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון :כתיבה ד"ר אילה אליהו :| אישור יובל וורגן תאריך :י"ג באדר א תשפ"ב , 14 בפברואר2022 חומר רקע לדיון הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ורקע ................................ ................................ ................................ ........................ 2 2. נתונים על פסולת הבנ ייה והטיפול בה ................................ ................................ .................... 3 2.1 הערכת כמויות פסולת הבנייה ................................ ................................ ........................... 4 2.2 דיווחים על כמויות פסולת הבנייה שטופלו באתרי טיפול ................................ ....................... 5 2.3 דיווחים על מחזור פסולת הבנייה ................................ ................................ ....................... 7 3. מפגעי פסולת בנייה ואכיפתם ................................ ................................ ............................... 9 3.1 צווי ניקוי ................................ ................................ ................................ ........................ 10 3.2 תיקי חקירה ................................ ................................ ................................ ................... 11 3.3 קנסות ................................ ................................ ................................ ........................ 12 3.4 סוגיות נוספות בתחום האכיפה ................................ ................................ ........................ 13 4. נקודות לדיון בנושא פסולת הבנייה ................................ ................................ ...................... 14 הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית ."מסמך זה מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקראת דיון בנושא "מחדל הטיפול בפסולת הבנייה במסמך מוצגים נתונים על הטיפול ,בפסולת הבנייה בישראל ש חלקם ה תקבלו מהמשרד להגנת הסביבה, וחלקם לקוחים מדוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת בניין מ מאי2021 . חשוב לציין שאין אחידות בין הנתונים שהתקבלו מהמקורות השונים; כמו כן, הנתונים על כמויות פסולת הבנייה המיוצרת מבוססים על הערכות המבטאות בחלקן הערכות חסר, והנתונים על כמויות פסולת הבנייה המטופלת מבוססים על דיווחי האתרים המטפלים בפסולת (שחלקם אינם מדווחים באופן מלא.) ואינם עוברים בקרה ,לפי המשרד להגנת הסביבה כמויות פסולת הבנייה המיוצרת גדלו מ- 5.7 מיליון טונות ב- 2016, ל- 6.3 מיליון טונות ב- 2020 . בשנים2020-2016 ,בממוצע , שיעור פסולת הבנייה שיוצרה מבנייה חדשה היה41% , משיפוצים38% , מהריסות מבנים16% , ומתשתיות5% . כמויות פסולת הבנייה שטופלה באתרים המורשים גדלו מ- 3,327,736 מיליון טונות ב- 2015, ל- 6,344,154 מיליון טונות ב- 2020. הכמויות שדווחו ב- 2020 היו גדולות במיוחד, כנראה מפני שבשנה .זו המשרד הקפיד לדרוש דיווחים מכל אתרי הטיפול, בניגוד לשנים הקודמות שבהן חלק מהאתרים לא הגישו דיווחים כמויות פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים , וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים, בשנים2015 - 2019 , היו1.7 מיליון טונות בממוצ ע ( 29% )מהפסולת שיוצרה. לפי דוח מבקר המדינה, שיעורי פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים .מורשים וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים בשנים אלה היו גבוהים יותר ל פסולת בנייה שמושלכת באופן לא מוסדר ואינה מטופלת כראוי יש הש פעות שליליות מבחינה סביבתית וכלכלית, ובהן זיהום שטחי ם פתוחים, זיהום אוויר ומי .תהום, ירידת הערך של הקרקע המזוהמת ועלויות כלכליות של ניקוי השטחים לפי מבקר המדינה, בדצמבר2011 העריך המשרד להגנת הסביבה שעד אותו זמן הושלכו בשטחים הפתוחים יותר מ- 100 מיליון טונות פסולת בנייה , שעלות הטיפול בה למשק גדולה מחמישה מיליארד ש"ח . למשרד להגנת הסביבה אין נתונים מקיפים על כלל מפגעי .פסולת הבנייה שמושלכת מחוץ לאתרים מורשים, היקפם ופריסתם הגיאוגרפית ,לפי נתוני המשרד שיעור פסולת הבנייה הממוחזרת מתוך הפסולת המטופלת בשנים2015 - 2020 היה81% ,בממוצע כאשר שאר הפסולת הוטמנה. לפי ,דוח מבקר המדינה שיעור המחזור של פסולת הבנייה ביחס לכמויות הפסולת המיוצר ת ,היה בין28.8% ב- 2014 ל- 55.4% ב- 2019 . מבקר המדינה הצביע על פערים בין הנתונים שהמשרד העביר למבקר לבין הנתונים מדוח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (המפל"ס) של המשרד. לפי נתוני המשרד, יש מגמת עלייה מתונה בשיעור פסולת הבנייה הממוחזרת המשווקת מתוך פסולת הבנייה שנקלטה באתרי הטיפול , ובשנים2019 - 2020 שיעור פסולת בנייה ששווקה מתוך הפסולת שנקלטה היה68% ו- 71% ,בהתאמה. לפי דוח מבקר המדינה שיעור פסולת הבנייה הממוחזרת ששווקה מתוך כמויות הפסולת המיוצ רת היה בין11.6% ב- 2014 ל- 48% ב- 2019 . רוב הטיפול של המשרד במפגעי פסולת בנייה מתמקד בצעדים מינהליים: לפי דוח מבקר המדינה, בשנת2019 , דווח במערכות המשרד על111 מקרים של מפגעי פסולת בנייה שטופלו באותה השנה– 92 ( מהם83% ) טופלו בהליך מינהלי, ו- 19 ( מהם17% .) טופלו בהליך פלילי הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי דוח מבקר המדינה, ב- 2018 ניתנו בסה"כ45 ( צווי ניקוי29% מהם לא מולאו על ידי הגורמים שקיבלו אותם), וב- 2019 ניתנו47 ( צווי ניקוי30% .)מהם לא מולאו מהמשרד נמסרו נתונים שונים , לפיהם ב- 2017 ;ניתנו שני צווי ניקוי ב- 2018 60 צווי,ם ב- 2019 54 ,צווים ב- 2020 56 צווים, וב- 2021 25 .צווים לפי דוח מבקר המדינה, בשנים2018-2017 נפתחו בסה"כ94 תיקי חקירה ובשבעה מהם ניתנו פסקי דין . מהמשרד נמסרו נתונים דומים, לפיהם בש נים אלו נפתחו93 תיקי חקירה. לפי נתוני המשרד, בשנים2021-2015 נפתחו בממוצע65 .תיקים בשנה לפי דוח מבקר המדינה, בשנים2017 - 2019 הוטלו בכל שנה בממוצע263 קנסות בגין עבירות על השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים. מהמשרד נמסרו נתונים לשנים2017 - 2018 ה דומים לאלו שבדוח המבקר. לפי המשרד, ב- 2019 הוטלו1,093 קנסות, וזאת בגלל הצטברות של קנסות משנים קודמות, ומפני שהמשרד שכר חברה לטיפול .בקנסות החל משנה זו לפי המשרד , מספרי הקנסות בשנים2021-2020 היו דומים לאלה שלפני2019 . לפי נתוני המשרד, רק חלק קטן מהקנסות שולמו– 3% בשנת2019 , 18% ב- 2020, ו- 15% ב- 2021 . לפי דברי מנכ"ל המשרד המובאים בדוח מבקר המדינה, המשרד סובל מתת תקינה, ולכן עובדיו אינם יכולים להגיע לכל מקום שבו נוצר מפגע פסולת בנייה בתדירות הרצויה. בנוסף, משאבי המשרד אינם מספיקים כדי לבצע חקירות מלאות בתיקים פליליים ולהכין את תיקי התביעה כראוי. לפי מבקר המ דינה, האכיפה הפלילית הדלה פוגעת בהרתעה .של עבריינים סביבתיים בסוף המסמך מוצגות נ קודות לדיון, המצביעות על כך שיש מחסור במידע ונתונים מדויקים ומקיפים על היבטים שונים של פסולת הבנייה, שמקשה על טיפול הולם וקבלת החלטות מושכלות בנושא; אין הסדרה מקיפה של תחום פסו לת הבנייה בישראל, אין חוק שמסדיר את הנושא, והחלטה2927 של הממשלה מ- 2003 בנושא הסדרת הטיפול בפסולת הבניין לא יושמה במלואה; יש נהלים שמתייחסים להיבט ים מסוימים של תחום פסולת הבנייה- הוראת תכ"ם, לפיה בפרויקטים ציבוריים יש להשתמש בחומרים ממוחזרים בשיעור של20% ,לפחות ו נוהל להסד רת הפיקוח של ועדות התכנון והבנייה על ניהול פסולת הבנייה באתרי הבנייה- ;שאינם מבוצעים או מבוצעים חלקית יש פער עצום בין היקף השלכת פסולת הבנייה בשטחים פתוחים בכל שנה, לבין מספר פעולות האכיפה שהמשרד מבצע בכל שנה נגד מפגעי פסולת הבנייה ;רק ח לק מפסולת הבנייה ממוחזר , יש ביקוש נמוך לחומרים ממוחזרים בענף הבנייה, הפריסה ,הגיאוגרפית של אתרי המחזור אינה מספיקה ו יש קשיים ומגבלות .בהקמת מתקני מחזור 1. מבוא ו רקע מסמך זה מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקראת דיון בנושא "מחדל הטיפול בפסולת הבנייה". במסמך מוצגים נתונים ונקודות לדיון בנושא הטיפול בפסולת הבנייה בישראל. חלק מהנתונים התקבלו מהמשרד להגנת הסביבה, וחלקם לקוחים מדוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת בניין שהתפרסם במאי2021 . ,הגידול באוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים מחייבים בנייה למגורים למבני ציבור ולתשתיות בהיקפים גדולים יותר, ומובילים לגידול בפעילות ענף הבנייה. ענף הבנייה בישראל הוא אחד הענפים בגדולים במשק– סך ההשקעות בענף הבנייה ב- 2018 היה כ- 141 מיליארד ש"ח הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm (במחירים שוטפים), ובתחילת2019 הועסקו בו כ- 272,000 .עובדים לפי משרד האנרגיה, ע נף הבנייה צרך כ- 52 מיליון טונות חומרי גלם ממחצבות ב- 2019 . 1 לפי נתוני משרד התשתיות ,)הלאומיות (כיום משרד האנרגיה בענף הבנייה צפויים להשתמש בכ- 95 מיליון טונות חומרי גלם ממחצבות בשנת2040 . 2 בכל שנה מיוצרות בישראל כמויות גדולות של פסולת בנייה, ששיעור ניכר ממנה אינו מגיע לטיפול באתרים מוסדרים אלא מושלך בשטחים .פתוחים בדצמבר2011 העריך המשרד להגנת הסביבה שעד אותו זמן הושלכו בשטחים הפתוחים יות ר מ- 100 מיליון טונות פסולת בנייה , שעלות הטיפול בה למשק .גדולה מחמישה מיליארד ש"ח3 ל פסולת בנייה שמושלכת באופן לא מוסדר ואינה מטופלת כראוי יש הש:פעות שליליות מבחינה סביבתית וכלכלית  פגיעה סביבתית : פגיעה בשטחים פתוחים, גנים לאומיים או שמורות טבע; בזבוז שטחים שבהם אפשר היה לעשות שימוש; זיהום אוויר ומפגעי ריח, בעיק ר כתוצאה משריפת פסולת; מפגעים חזותיים; שקיעה וגלישה של קרקע; זיהום מי התהום והקרקע (חלק מפסולת הבנייה מכיל חומרים מסוכנים שמגדילים את סכנות הזיהום הסביבתי); יצירת מוקדי משיכה למזיקים; דלדול משאבים טבעיים בשל חציבה נוספת במקום שימוש .בפסולת בנייה ממוחזרת 4  פגיעה כלכלית : ירידת הערך של קרקע מזוהמת; עלויות כלכליות של ניקוי השטח שבו הושלכה פסולת; אי תשלום של היטל הטמנה על פסולת שאינה מוטמנת באתרים ;מורשים; הפחתת כמויות הפסולת שיכולה לעבור מחזור ולהפוך לחומר גלם לבנייה בעיות של העלמת הכנסה , וכן זיוף והונאה, כאשר מובילים מקבלים תשלום על הובלה .לאתר ומצהירים על הגעת הפסולת לאתר אך משליכים את הפסולת בשטח פתוח5 2 . נתונים על פסולת הבנייה והטיפול בה בטרם נציג את הנתונים הזמינים בנושא כיום, נציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה (וכפי )שציין מבקר המדינה יש בעיית מידע ונתונים לגבי כמויות פסולת הבנייה והטיפול בפסולת זו: 6 1 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע811 . 2 משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים , חוצבים, תחזית הביקוש לחומרי גלם עד2040 , פברואר2017 . 3 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע812 . 4 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ; אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת ,הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, פגישה20 בדצמבר2021 . 5 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ; אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסב ,יבה, פגישה20 בדצמבר2021 . 6 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 .מבקר המדינה, דוח ביק ורת שנתי71 ,ג המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע844 , 849 - 847 , 854 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  לגבי כמויות פסולת הבנייה המיוצר ת , הנתונים מבוססים על הערכות ואומדנים, שכן אין :מנגנון שמאפשר לחשב את הכמויות בצורה מדויקת. למשרד להגנת הסביבה (להלן המשרד) יש הערכה של כמויות הפסולת המיוצרת לפי מקורות שונים– בנייה ,חדשה שיפוצים, הריסת מבנים ותשתיות. רוב הנתונים לגבי בנייה חדשה מתבססים על נתוני התחלות בנייה ,, המתקבלים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס). אולם .לפי המשרד, מדובר בהערכות חסר, וניתן לקבל נתונים אמינים רק אחרי כמה שנים לכן ייתכן שכמויות פסולת הבנייה ש יוצרו בפועל היו גדולות או קטנות יותר מההערכות של המשרד. לפי אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה במשרד, כמויות פסולת הבנייה המיוצרת מבוססות על הערכות בכל העולם; לדבריו, גם הנתונים של האיחוד האירופי .על כמויות פסולת הבנייה במדינות מסוימות הם בעייתיים  לגבי כ מויות פסולת הבנייה המטופלת באתרים מורשים , הנתונים מבוססים על הדיווחים השנתיים של אתרי הטיפול למשרד. דיווחים אלה אינם עוברים בקרה על ידי גוף חיצוני, ולפעמים חלק מהאתרים אינם מדווחים כלל למשרד. לאור הערות מבקר המדינה בנושא, במשרד להגנת הסביבה פעלו לקבלת דיוו חים מכל האתרים בשנת 2020 , ולכן כמויות הפסולת המדווחת עלו משמעותית. בשנים האחרונות פועל המשרד להטמעת מערכת מידע ממוח שבת שתעביר את נתוני פסולת הבנייה הנקלטת באתרים ישירות למשרד. לפי אורי טל, עשרה אתרים מחוברים כיום למערכת, ובמשרד מקווים שבעוד כשנה כל האתרים יהיו מחוברים. לפי טל, מהשוואה שערך המשרד בין הנתונים המתקבלים במערכת הממוחשבת לבין הנתונים שהועברו על ידי האתרים לא נמצאו פערים מהותיים. לפי דוח מבקר המדינה, בניית המערכת נבחנת במשרד כבר משנת 2012 ., אך עד היום פריסתה טרם הושלמה7 2.1 הערכת כמויות פסולת הבנייה ל הלן נתונים של המשרד על כמויות פסולת הבנייה שיוצרו בישראל בשנים 2020-2016 , לפי המקורות השונים של פסולת הבנייה: בנייה חדשה, שיפוצים, הריסות מבנים, עבודות ציבוריות ותשתיות . הערכת הכמות של פסולת הבנייה המיוצרת מעבודות ציבוריות ותשתיות היתה300,000 טונות בכל שנ ה בשנים2016 - 2020 . 8 7 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 . מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71 ,ג המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 . 8 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 ,; דוא"ל7 בפברואר2022 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1: אומדן כמויות פסולת הב,נייה לפי מקורות ,בטונות2016 - 2020 9 מהתרשים אפשר ללמוד ש כמויות פסולת הבנייה המיוצר ת (לפי הערכות ואומדנים ) גדלו בשנים 2020-2016, מ- 5.7 מיליון טונות ב- 2016, ל- 6.3 מיליון טונות ב- 2020 (מהמשרד נמסר שבשנת2015 נוצרו5,590,269 מיליון טונות פסולת בנייה, אך לא נמסרו הכמויות לפי .)מקורות ייצור, ולכן המידע לשנה זו לא הוצג בתרשים10 היתה עלייה מתונה אך עקבית בכמויות הפסולת בשנים2019-2016 , כאשר כמות הפסולת המיוצרת גדלה בכ- 2.4% עד5% בשנה. ,אולם בין השנים2020-2019 .יוצרו כמויות פסולת כמעט זהות לאור האפשרות שהערכת כמויות פסולת הבנייה היא הערכת חסר, ייתכן שהיקף פסולת הבנייה גבוה.יותר לפי נתוני המשרד כפי שהם מופיעים בדוח מבקר המדינה ממאי2021, היקף הפס ולת בשנים2019-2014 היה כ-6 .מיליון טונות בשנה11 עוד עולה מהתרשים, ש בשנת2020 , שיעור פסולת הבנייה שיוצרה מבנייה חדשה היה41% , משיפוצים37% , מהריסות מבנים17% , ומתשתיות5% . בשנים2016 - 2020 ,בממוצע , שיעור פסולת הבנייה שיוצרה מבנייה חדשה היה41% , משיפוצים38% , מהריסות מבנים16% , ומתשתיות5% . 2.2 דיווחים על כמויות פסולת הבנייה שטופלו באתרי טיפול להלן נתונים של המשרד להגנת הסביבה על כמויות פסולת הבנייה שטופלה באתרי הטיפול בפסולת ה,בנייה וכמויות פסולת הבנייה שלא טופל ה באתרי טיפול, בשנים2020-2015 . כאמור, לפי המשרד, הנתונים על כמויות פסולת הבנייה שטופלה באתרי הטיפול מבוססים על דיווחי האתרים (הן אתרי מחזור והן אתרי הטמנה, בניכוי כמויות של פסולת שמועברות בין 9 אורי טל, מרכז ,הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל7 בפברואר2022 . 10 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל31 בינואר2022 . 11 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע844 - 843 . 2,614,360 2,659,580 2,554,900 2,405,480 2,343,360 2,378,163 2,339,917 2,295,706 2,252,262 2,208,922 1,059,675 1,059,675 1,059,675 947,081 840,457 0 2,000,000 4,000,000 6,000,000 8,000,000 2020 2019 2018 2017 2016 בנייה שיפוצים הריסות תשתיות 6,352,198 5,692,738 סה"כ 5,904,823 6,210,281 6,359,172 הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האתרים ונספרות פעמיים– ראו להלן). כמויות פסולת הבנייה שלא טופל ה באתרים חושבו לפי .הפחתה של כמויות הפסולת שטופלה מכמויות הפסולת המיוצרת12 תרשים 2 : ,כמויות פסולת הבנייה שטופלה ושלא טופלה באתרי טיפול, בטונות- 2020 2015 13 מהתרשים אפשר ללמוד ש אתרי הטיפול בפסולת בנייה דיווחו על כמויות פסולת בנייה משתנות בשנים2020-2015 , כאשר היתה עלייה בין השנים2017-2015 , ירידה בשנים 2018-2017 , ושוב עלייה בשנים2020-2018 . היתה עלייה משמעותית במיוחד בין השנים 2019 ו- 2020, מ- 4.5 מיליון טונות ב- 2019 ל- 6.3 מיליון טונות ב- 2020 , עלייה שקשורה ככל הנראה לכך שב- 2020 המשרד הקפיד לדרוש דיווחים מכל אתרי הטיפול, בניגוד לשנים .הקודמות שבהן חלק מהאתרים לא הגישו דיווחים2015 : 3,327,736 ; 2020 : 6,344,154 ,כמויות הפסולת שלא טופלה באתרים מורשים, וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים היו משמעותי ות בכל אחת מהשנ ים2019-2015 : בשנת2015 , 2.2 מיליון טונות פסולת בנייה שיוצרו לא נקלטו באתרי פסולת מוסדרים ( 40% מפסולת ה בנייה שיוצרה), ובשנת2019 1.7 מיליון טונות פסולת בנייה שיוצרו לא נקלטו באתר( ים מוסדרים28% .)מהפסולת שיוצרה בשנים 2019-2015 , ,בממוצע1.7 מיליון טונות פסולת בנייה ( 29% מהפסולת שיוצרה ) לא טופלו באתרים מורשים. לפי נתוני המשרד המופיעים בדוח מבקר המדינה, שיעורי פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים בשנים2019-2015 היו גבוהים מהנתונים שלעיל: ב- 2014 60.2%, ב- 2015 50.2%, ב- 2016 33.5%, ב- 2017 35.1%, ב- 2018 % 36.6, וב- 2019 35.3% . 14 12 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 . 13 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל31 בינואר2022 . 14 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71 ,ג, המשרד להגנת הסביבה הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע844 - 843 . 6,344,154 4,576,503 4,140,401 4,993,391 4,152,314 3,327,736 8,044 1,782,669 2,069,880 911,432 1,540,424 2,262,533 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 4,000,000 5,000,000 6,000,000 7,000,000 2020 2019 2018 2017 2016 2015 ( 0% ) ( 40% ) ( 27% ) ( 15% ) ( 33% ) ( 28% ) פסולת שטופלה באתרי טיפול פסולת שלא טופלה באתרי טיפול הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm על פי נתוני המשרד, נראה כי בשנת2020 כמעט ולא היתה פסולת בנייה שלא טופלה באתרים מורשים , שכן לפי נתונים אלה בשנה זו יוצרו6.35 ,מיליון טונות פסולת בנייה וטופלו6.34 טונות של פסולת זו . כאמ ור, הנתונים על כמויות הפסולת המיוצרת מבוססים על ;אומדנים, וייתכן שהם מבטאים הערכת חסר הנתונים על כמויות הפסולת המטופלת בשנים הקודמות לשנה זו התבססו על נתונים חלקיים, ולכן ייתכן שגם בשנים הקודמות כמויות הפסולת שטופלו היו גדולות יותר. צריך להמתין לנתוני שנת2021 כדי להבין האם הנתונים של שנת2020 .מבטאים אירוע חד פעמי (שאולי קשור למשבר הקורונה), או מסמנים התחלה של מגמה 2.3 דיווחים על מחזור פסולת הבנייה נכון לסוף2021 קיימים בישראל 35 אתרי טיפול בפסולת בנייה , מהם שלושה להטמנה, עשרה להטמנה ומחזור, ו- 22 למחזור (אתרי המחזור מעבירים לאתרי הטמנה את מה שלא ניתן )למחזר. 15 ,הנתונים על הפסולת המטופלת כוללים את הפסולת הממוחזרת והמוטמנת בניכוי ,כפילויות (פסולת שנקלטת באתר מחזור ומועברת לאתר הטמנה). כאמור, הנתונים המוצגים מלבד לשנת2020 , אינם מקיפים, שכן יש אתרים שלא דיווחו בשנים קודמות. בנוסף, המשרד .מקבל נתונים על כמויות הפסולת שהוטמנו ושולם עליהן היטל הטמנה להלן נתונים על כמויות פסולת ה בנייה שהוטמנו (לפי ה )פסולת שמוטמנת ומשולם עליה היטל הטמנה ו כמויות פסולת הבנייה ש מוחזרו (לפי סה"כ .)הפסולת שטופלה במתקנים פחות הפסולת שהוטמנה ניתן לחשב את שיעור המחזור של פסולת הבנייה ביחס לכמויות פסולת הבנייה ה מיוצרת , אך מכיוון שאלו מבוססות על הערכות, החיש וב כאן נעשה ביחס לכמויות הפסולת המטופלת. תרשים 3 : כמויות פסולת בנייה שהוטמנו ו,מוחזרו, בטונות 2015 - 2020 16 מהתרשים אפשר ללמוד ש בממוצע, שיעור פסולת הבנייה הממוחזרת מתוך הפסולת המטופלת בשנים2020-2015 היה81% , ללא שינויים משמעותיים בין השנים. מכיוון שבשנת 15 המשרד להגנת הסביבה, רשימת אתרי הטמנה, תחנות מעבר ומפעלי מחזור לסילוק פסולת בנייה ולטיפול בה , 13 בספטמבר2021 . 16 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל31 בינואר2022 ,; שיחת טלפון7 בפברואר2022 . 884,165 841,392 769,917 1,024,652 971,160 648,596 5,459,989 3,735,111 3,370,484 3,968,739 3,181,154 2,679,140 - 1,000,000 2,000,000 3,000,000 4,000,000 5,000,000 6,000,000 7,000,000 2020 2019 2018 2017 2016 2015 ( 81% ) פסולת שמוחזרה ( 77% ) ( 79% ) ( 81% ) ( 82% ) ( 86% ) פסולת שהוטמנה הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לד יון | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2020 דווח על כמויות גדולות יותר של פסולת בנייה מטופלת, הרי שכמות הפסולת שמוחזרה ( באותה שנה5.5 ( מיליון טונות) גדולה משמעותית מהממוצע בשנים הקודמות3.4 .)מיליון טונות בנתוני המשרד המופיעים בדוח מבקר המדינה, שיעור המחזור של פסולת הבנייה חושב ביחס לכמויות הפסולת המיוצר ת, והיה28.8% ב- 2014 , 38% ב- 2015 , 45.9% ב- 2016 , % 50.1 ב- 2017 , 51.6% ב- 2018, ו- 55.4% ב- 2019 . 17 בדוח מבקר המדינה מוצגים גם נתונים על מחזור והטמנה של פסולת בני יה בשנים2019-2012 .מדוח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (דוח המפל"ס) של המשרד מבקר המדינה הצביע על פערים בין הנתונים שהמשרד העביר למבקר המדינה לבין הנתונים מדוח המפל"ס . המשרד השיב למבקר שהנתונים שהמשרד מסר למבקר התקבלו מאתרי המחזור ומנתוני היטל ההטמנה, ושיית.כן שהנתונים בדוח המפל"ס מתבססים על מסד נתונים שונה18 .אתרי המחזור של פסולת בנייה משווקים אותה לענף הבנייה להלן נתונים על כמויות פסולת הבנייה ששווקו על ידי אתרי המחזור . יצוין שלפסולת בנייה ממוחזרת יש ביקוש נמוך מאוד בענף הבנייה, ולכן אתרי מחזור משווקים אותה לפעמים בחינם, ולפעמים אפילו משלמים על הובלתה .)לאתרי בנייה (כדי לפנות מקום באתר המחזור19 תרשים4 : כמויות פסולת בנייה ממוחזרת ששווקו, מתוך הפסולת שטופלה באתרי ,הטיפול 2015 - 2020 20 17 מ בקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע844 - 843 . 18 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71 ,ג המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע846 - 844 . 19 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 . 20 ,אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל31 בינואר2022 . 4,525,266 3,120,259 2,047,598 2,710,737 1,198,812 1,773,603 6,344,154 4,576,503 4,140,401 4,993,391 4,152,314 3,327,736 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 4,000,000 5,000,000 6,000,000 7,000,000 2020 2019 2018 2017 2016 2015 פסולת ממוחזרת ששווקה ( 71% ) ( 68% ) ( 49% ) ( 54% ) ( 29% ) ( 53% ) פסולת שנקלטה באתרי טיפול הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהתרשים אפשר ללמוד שיש מגמת עלייה מתונה (עם תנודות משמעותיות) בשיעור פסולת ה בנייה הממוחזרת המשווקת מתוך פסולת הבנייה שנקל טה באתרי הטיפול בשנים2020- 2015 . בשנים2020-2019 ,יש שיעור די גבוה של פסולת בנייה ששווקה מתוך הפסולת שנקלטה 68% ו- 71% .בהתאמה בנתוני המשרד המופיעים בדוח מבקר המדינה, שיעור פסולת הבנייה הממוחזרת ששווקה חושב ביחס לכמויות הפסולת המיוצרות, והיה11.6% ב- 2014 , % 30 ב- 2015 , % 20 ב- 2016 , % 32.8 ב- 2017 , % 22.6 ב- 2018, ו- % 48 ב- 2019 . 21 לפי אורי טל מהמשרד להגנת הסביבה, השיעור הגבוה של פסולת הבנייה ששווקה בשנת2020 נובע מפניות של המשרד לחברות בנייה כדי לעודד אותן להשתמש בחומרים ממוחזרים, ופניות .של המשרד לאתרי מחזור כדי לקשר ביניהם לבין חברות הבנייה22 ,לפי המשרד שיעור השיווק הזה של חומרים ממוחזרים תואם את היעד של הדירקטיבה האירופית, שקבעה שהיעד לשנת 2020 הוא להחזיר70% מהחומרים המטופלים כחומרים ממוחזרים לענף הבנייה. 23 3 . מפגע י פסולת בנייה ואכיפתם למשרד להגנת הסביבה הערכות שונות לגבי כמויות פסולת הבנייה המושלכות בשטחים פתוחים . לפי הנתונים שהוצגו לעיל, בשנים2019-2015 , 1.7 מיליון טונות פסולת בנייה בממוצע בשנה ,לא טופלו באתרים מורשים29% בממוצע מפסולת הבנייה שיוצרה באותן שנים (בש נת 2020 ,, לפי נתוני המשרד כמעט כל הפסולת שיוצרה הגיעה לטיפול באתרים מורשים ). לפי הערכה של המשרד מדצמבר2021 , כמות פסולת הבנייה שמושלכת לרשות הרבים בכל שנה היא1.5 מיליון טונו ת. לפי המשרד, עלות הניקוי של טו נה פסולת היא70 ש"ח, כך שעלות הניקוי של הפסולת המוש לכת מדי שנה היא105 מיליון ש"ח. 24 לפי הערכה של המשרד המוצגת בדוח מבקר המדינה מ- 2021 , בכל שנה מושלכים יותר משני מיליון טונות של פסולת בנייה לשטחים פתוחים, כ- 35% מפסולת הבנייה המיוצרת בשנה. לפי מבקר המדינה, מנתונים אלה עולה שבכל יום משליכות יותר מ- 500 משאיות פסולת בנייה בשטחים פתוחים, ובכל שנה עושות זאת כ- 180,000 . לפי מבקר המדינה, בדצמבר2011 העריך המשרד להגנת הסביבה שעד אותו זמן 21 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע862 . 22 אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת הבנייה, המש ,רד להגנת הסביבה, שיחת טלפון1 בפברואר2022 . 23 European Commission, Construction and demolition waste. Directive 2008/98/EC on waste. :לפי הדירקטיבה האירופית, יעד המחזור של פסולת בנייה הוא כדלהלן "by 2020, the preparing for re-use, recycling and other material recovery, including backfilling operations using waste to substitute other materials, of non-hazardous construction and demolition waste… shall be increased to a minimum of 70 % by weight ." מדוח מבקר המדינה משתמע שמדובר בשיעור המחזור של פסולת בנייה (ולא בשיעור החומרים הממוחזרים המשווקים לענף הבניי .)ה מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע861 - 859 . 24 אורי טל, מרכז הטיפול בפסולת ה ,בנייה, המשרד להגנת הסביבה, פגישה20 בדצמבר2021 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הושלכו בשטחים הפתוחים יותר מ- 100 מיליון טונות פסולת בנייה , שעלות הטיפול בה למשק .גדולה מחמישה מיליארד ש"ח25 למשרד להגנת הסביבה אין נתונים מקיפים על כלל מפגעי פסולת ה בנייה שמושלכת מחוץ לאתרים מורשים, היקפם ופריסתם ה גיאוגרפית, אלא רק נתונים חלקיים, בעיקר מפגעים שלגביהם החלה פעולת אכיפה , ולפי מבקר המדינה הדבר פוגע בתכנון יעיל של פעולות האכיפה של המשרד. 26 אכיפה נגד מפגעי פסולת בנייה מתבצעת באמצעות המשרד להגנת הסביבה והמשטרה הירוקה שהיא אחת מיחידותיו. אכיפת מפגעי הסביבה כוללת אכיפה מינהלית , להסרת המפגעים והסדרתם למניעת נזק סביבתי, ואכיפה פלילית , למיצוי הדין עם עברייני סביבה ויצירת הרתעה מפגיעה בסביבה. האכיפה המינהלית מתבצעת בדרך כלל על ידי שליחת התראות, קיום )שימועים והוצאת צווים מינהליים, למשל צו לשמירת הניקיון (צו ניקוי . האכיפה הפלילית מתבצעת על ידי המשטרה הירוקה, האחראית לניהול תיקי החקירה בעבירות בעניין מפגעים סביבתיים, והלשכה המשפטית של המשרד, האחראית להכנת תיקי תביעה ולהגשת כתבי .אישום הנתונים שלהלן בנושא אכיפת מפגעי בנייה מבוססים על נתונים מהמשרד המוצגים בדוח מבקר ה מדינה ממאי2021 בנושא פסולת הבנייה, ועל נתונים שהתקבלו מהמשרד בפברואר2022 במרכז המחקר והמידע של הכנסת . לעיתים, קשה לערוך השוואה בין הנתונים .משני המקורות כי הם אינם מתייחסים לאותן קטגוריות27 :רוב הטיפול של המשרד במפגעי פסולת בנייה מתמקד בצעדים מינהליים לפי דוח מבקר ,המדינה בשנת2019 , דווח במערכות המשרד על111 מקרים של מפגעי פסולת בנייה שטופלו באותה השנה– 92 ( מהם83%) טופלו בהליך מינהלי, ו- 19 ( מהם17% ) טופלו בהליך פלילי. יצוין, שיש פער גדול בין111 מפגעי פסולת הבנייה שטופלו ב- 2019 לבין ההערכה של מבקר המדינה המבוססת על נתוני המשרד בדבר כמויות פסולת ה בנייה המושלכת בשטחים .פתוחים בכל שנה 3.1 צווי ניקוי .אחד האמצעים לטיפול מינהלי במפגעי פסולת בנייה הוא צווי ניקוי להלן נתונים מדוח מבקר המדינה על צווי ניקוי שניתנו בשנים2019-2018 . 25 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע812 , 889 . 26 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע886 . 27 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע884 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה1 : צווי ניקוי לפי היחידות שנתנו אותם ולפי הגורמים שלהם נמסרו , 2018 - 2019 28 2018 2019 רשות מקומית עסק אדם פרטי רשות מקומית עסק אדם פרטי משטרה ירוקה 0 0 14 0 0 18 מחוז חיפה 1 1 5 1 1 0 מחוז ירושלים 1 0 0 2 0 3 מחוז צפון 4 2 0 3 1 1 מחוז דרום 0 0 5 0 0 3 מחוז תל אביב 2 1 0 1 1 0 מחוז מרכז 6 3 0 8 0 4 סה"כ 14 7 24 15 3 29 ,לפי הטבלה ב- 2018 ניתנו בסה"כ45 צווי ניקוי, וב- 2019 ניתנו47 צווי ניקוי . יותר ממחצית מהצווים ניתנו לאנשים פרטיים, כשליש מהצווים ניתנו לרשויות מקומיות, ורק צווים מועטים ניתנו .לעסקים עוד עולה מהטבלה ,בש- 2018 לא מולאו13 צווים ( 29%), וב- 2019 לא מולאו14 ( צווים30%) על ידי הגורמים שקיבלו אותם . להלן נתונים שהתקבלו מהמשרד על מספר צווי הניקוי שניתנו בשנים2021-2017 (הנתונים .)נמסרו ללא הפירוט המופיע בדוח מבקר המדינה ומוצג בטבלה לעיל טבלה2 : צווי ניקוי שניתנו בשנים2017 - 2021 29 2017 2018 2019 2020 2021 צווי ניקוי 2 60 54 56 25 לפי נתונים אלה שנמסרו על ידי המשרד, ב- 2018 ניתנו60 צווי ניקוי וב- 2019 ניתנו54 צווים- נתונים שונים מאלה שהובאו בדוח מבקר המדינה, לפיהם ב- 2018 ניתנו45 צווי ניקוי , וב- 2019 ניתנו47 צווים . לפי הנתונים שנמסרו על ידי המשרד, בשנת2017 ;ניתנו רק שני צווי ניקוי ב- 2020 ניתנו56 צווים, וב- 2021 היתה ירידה במספר צווי הניקוי- 25 .צווים ,בנוסף לפי נתוני המשטרה הירוקה שהובאו בדוח מבקר המדינה , ב- 2018 הוחרמו49 כלי רכב ,שמהם הושלכה פסולת בנייה וב- 2019 הוחרמו153 כלי רכב כאלה. 30 3.2 תיקי חקירה להלן נתונים מדוח מבקר המדינה על תיקי חקירה בנושא פסולת בנייה שנפתחו בשנים 2018-2017 בידי המשטרה הירוקה, והסטטוס שלהם נכון לדצמבר2020 . 28 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע892 . 29 ,סמדר שגב, ע' סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה ,המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל13 בפברואר2022 . 30 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021, ע ' 888 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה3: תיקי חקירה שנפתחו בשנים2017 - 2018 , לפי סטטוס טיפול בדצמבר2020 31 תיקי חקירה 2017 2018 נסגרו ללא כתב אישום או קנס 2 7 הסתיימו בהודעת קנס 21 13 טרם הוגש כתב אישום 8 14 הוגש כתב אישום וטרם ניתן פסק דין 14 8 ניתן פסק דין 3 4 סה"כ 48 46 ,לפי הטבלה ב- 17 מתוך48 תיקי חקירה פליליים שפתחה המשטרה הירוקה ב- 2017 הוגש כתב אישום עד דצמבר2020, ובשלושה מהם ניתן פסק דין; ב- 12 מתוך46 תיקי חקירה שנפתחו ב- 2018 הוגש עד דצמבר2020 .כתב אישום, ובארבעה מהם ניתן פסק דין בשנים2018-2017 נפתחו בסה"כ94 תיקי חקירה ובש בעה מהם ניתנו פסקי דין. להלן נתונים שהתקבלו מהמשרד על מספר תיקי החקירה שנפתחו בשנים2021-2015 . טבלה4 : תיקי חקירה שנפתחו בשנים2015 - 2021 32 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תיקי חקירה שנפתחו 68 81 47 46 69 82 62 נתונים אלה שנמסרו על ידי המשרד דומים לאלו שבדוח מבקר המדינה ,: לפי נתוני המשרד בשנים2018-2017 נפתחו93 תיקי חקירה, ולפי דוח מבקר המדינה נפתחו94 תיקים. לפי הנתונים שנמסרו מהמשרד, בשנים2021-2015 נפתחו בממוצע65 תיקים בשנה. מספר התיקים שנפתחו בשנים2017 ו- 2018 , 47 ו- 46 בהתאמה, נמוך משמעותית ממספר התיקים ( שנפתחו בשנה הקודמת81 תיקים בשנת2016 ), וגם ממספר התיקים שנפתחו בשנה שלאחר ( מכן69 תיקים בשנת2019 ). מהמשרד נמסרו נתונים על כתבי אישום שהוגשו ופסקי דין שניתנו בשנים2021-2017 בתחום הפסולת, ללא הבחנה בין עבירות שקשורות לפסולת בנייה לבין שאר עבירות ה.פסולת, ולכן הם לא מוצגים במסמך זה33 3.3 קנסות להלן נתונים על קנסות על השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים או באתרים לא- .מורשים 31 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע887 . 32 סמדר שגב, ע' סמנכ"ל בכיר פיק ,וח ואכיפה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל13 בפברואר2022 . 33 ,סמדר שגב, ע' סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל13 בפברואר2022 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקוד ות לדיון | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה5 : קנסות בגין עבירות השלכת פסולת בנייה ,בשטחים פתוחים2017 - 2019 34 2017 2018 2019 מספר הקנסות 262 266 260 לפי הטבלה, בשנים2019-2017 הוטלו בכל שנה בממוצע263 קנסות בגין עבירות על השלכת פסולת בנייה ( בשטחים פתוחים סכומי הקנסות על עבירות השלכה של פסולת בנייה הם בין750 ל- 8,000 ש"ח, לפי מקור ההשלכה- מרכב מסחרי או לא, מבצע העבירה- יחיד או תאגיד, מקום ביצוע העבירה- מקום רגיל או מ,קום רגיש35 .)והיות העבירה ראשונה או חוזרת כפי שמציין מבקר המדינה, מספרם הקטן של הקנסות אינו עולה בקנה אחד עם ההערכה שכ- 180,000 משאיות משליכות בכל שנה פסולת בנייה בשטחים פתוחים. 36 להלן נתונים שהתקבלו מהמשרד על מספר הקנסות שהוטלו, שווי הקנסות והסכומים ששולמו בשנים2021-2019 . טבלה6: קנסות שהוטלו ושוו י ,ים, קנסות ששולמו והסכום ששולם2019 - 2021 37 2019 2020 2021 סה"כ קנסות שהוטלו 1,093 304 265 1,662 שווי כספי בש"ח 946,500 382,750 92,812 1,422,062 קנסות ששולמו (שיעורם )מהקנסות שהוטלו 34 ( 3% ) 56 ( 18% ) 39 ( 15% ) 129 ( 8% ) הסכום ששולם בש"ח 41,537 92,812 86,750 221,099 לפי הנתונים שהתקבלו מהמשרד, מספר הקנסות הגבוה בשנת2019 , 1,093 , נובע מהצטברות של קנסות משנים קודמות, ומכך שהחל משנה זו חברת מילגם נשכרה על ידי המשרד לטיפול בקנסות (לפי דוח מבקר המדינה, בשנת2019 הוטלו260 קנסות). מספר הקנסות שהוטלו בשנים2020 ו- 2021 לפי המ( שרד304 ו- 265 בהתאמה), דומה למספר הקנסות בשנים2017 ו- 2018 ( , לפני תחילת פעילותה של חברת מילגם, לפי דוח מבקר המדינה262 ו- 266 .)בהתאמה לפי הנתונים שהתקבלו מהמשרד, רק חלק קטן מהקנסות שולמו– 3% בשנת2019 , 18% ב- 2020, ו- 15% ב- 2021. השווי הכספי של הקנסות בשני ם2021-2019 היה1.4 מיליון ש"ח, אך בפועל שולמו כ- 220,000 .ש"ח בלבד 3.4 סוגיות נוספות בתחום האכיפה לפי דוח מבקר המדינה, בשנת2017 פנה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה למשרד לביטחון פנים ,ותאר "השלכה פראית של פסולת בפזורה הבדואית, הכוללת פסולת ביתית ופסולת בניין 34 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע894 . 35 .מקום רגיש: גן לאומי, שמורת טבע, אתר הנצחה, אתר ארכיאולוגי, יער, ים, חוף הים, מקום מים או מקום המצוי בקרבתו 36 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע894 - 893 . 37 ,סמדר שגב, ע' סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, המשרד להגנת הסביבה, דוא"ל13 בפבר ואר2022 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהיקפים שלא הכרנו בעבר". המנכ"ל ציין שחלק מהפסולת מגיעה ממרכז הארץ, שמדובר לא רק בעבירות סביבתיות אלא גם כלכליות, ושמדובר בפעילות עבריינית מאורגנת שמקשה על .ביצוע פעולות אכיפה יעילות ,מנכ"ל המשרד ביקש את עזרת המשטרה בטיפול בתופעה והמשטרה אכן משתפת פעולה עם המשרד במבצעים שונים, אך לפי דוח מבקר המדינה לא גובשה תוכנית פעולה משותפת לטיפול בעבירות של השלכת פסולת לסוגיה, לרבות פסולת בנייה. 38 לפי דברי מנכ"ל המשרד המובאים בדוח מבקר המדינה, המשרד סובל מתת תקינה, ולכן עובדיו אינם יכולים להגיע לכל מקום שבו נוצר מפגע פסולת בני .יה בתדירות הרצויה בנוסף, המנכ"ל ציין שמשאבי המשרד אינם מספיקים כדי לבצע חקירות מלאות בתיקים פליליים ולהכין את תיקי התביעה כראוי. לפי מבקר המדינה, האכיפה הפלילית הדלה פוגעת בהרתעה של עבריינים סביבתיים .סוגיית המחסור בכוח האדם צויינה גם בדוח של מבקר המדינה מ- 2019 .שעסק באכיפה בתחומי הגנת הסביבה מבקר המדינה המליץ אז למשרד לבחון מחדש את חלוקת משאבי כוח האדם שבו, למפות את הפערים בתחום תקינת כוח האדם לתפקידי האכיפה הסביבתית, ולגבש תוכנית לגישור על פערים אלה בתאום עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. בבדיקה הנוכחי ת של מבקר המדינה נמצא שהמשרד טרם השלים את הבחינה שעליה הומלץ ב- 2019; נציבות שירות המדינה השיבה למבקר המדינה שעד כה לא התקבלו תקנים חדשים עבור אכיפת הפרות בפסולת בנייה; ומשרד האוצר השיב שהדרך לצמצום ההשלכה הלא- חוקית של פסולת הבנייה היא באמצעות הסדרת הטיפול .בפסולת בנייה ולא באמצעות הגדלת האכיפה39 4 . נקודות לדיון בנושא פסולת הבנייה ,לפי מקורות שונים, ובהם המשרד להגנת הסביבה דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת ה בנייה מ- 2021 , ודוח שחובר עבור "מינהלת הפסולת" (התארגנות לקידום הטיפול בפסולת הבנייה מטעם המועצה הישרא לית לבנייה ירוקה, עמותת אדם טבע ודין והתאחדות הקבלנים ,)בוני הארץ40 :עולות מגוון נקודות לדיון נתונים על פסולת ה בנייה : יש מחסור במידע ונתונים מדויקים ומקיפים על היבטים שונים של פסולת הבנייה, שמקשה על טיפול הולם וקבלת החלטות מושכלות בנושא. המידע על כמויות )פסולת הבנייה המיוצרות מבוסס על הערכות ואומדנים (כמקובל בעולם- ייתכן שחלק מההערכות מבטאות הערכות חסר, ולפי מבקר המדינ ה חלק מהאומדנים מבוססים על חישובים שאינם מעודכנים, והם אינם אחידים בין כל הגופים (למשל הועדות לתכנון ובנייה ברשויות 38 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע899 - 898 . 39 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי71ג, המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בפסולת בניין , 18 במאי2021 ', ע891 - 888 . 40 מינהלת פסולת הבנייה, מיפוי חסמים לשימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה בענף הבנייה והסלילה בישראל והמלצות לפתרונות , יוני2020 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המקומיות). הנתונים על פסולת הבנייה המטופלת מועברים מאתרי הטיפול למשרד, אך לא מועברים נתונים מלאים על ידי כל האתרים, והנתונים אינם עוברים בקר ה. המשרד פיתח מערכת מידע ממוחשבת להעברה אוטומטית של הנתונים מהאתרים למשרד, אך היא נפרסה רק חלקית. בנוסף, יש מחסור במידע מקיף ומבוסס על היקף השלכת פסולת הבנייה בשטחים .פתוחים ועל מפגעי פסולת הבנייה הקיימים הסדרת סוגיית פסולת הבנייה בישראל : אין הסדרה מקיפה .של תחום פסולת הבנייה בישראל ,למרות ניסיונות שנעשו לקדם שתי הצעות חוק להסדרת התחום, אין חוק שמסדיר את הנושא וכיום מקודמת הצעת חוק שלישית (אין עיקביות בשיטת ההסדרה הרצויה המקודמת על ידי המשרד- שלוש הצעות החוק שקודמו הציעו שלוש שיטות הסדרה שונות). ב- 2003 הת קבלה החלטה2927 ,של הממשלה בנושא הסדרת הטיפול בפסולת הבניין41 אך לא ננקטו צעדים שיבטיחו את יישום ההחלטה במלואה. לפי המשרד, מגובשת כעת הצעת מחליטים לחיוב המגזר הציבורי להשתמש בחומרים ממוחזרים, אך היא טרם הוגשה לאישור הממשלה. לפי תשובת המשרד למבקר המדינה ב- 2020 ., המשרד טרם גיבש מדיניות כוללת בתחום פסולת הבנייה נהלים קיימים בנושא פסולת בנייה : יש נהלים שמתייחסים להיבטים מסוימים של תחום פסולת הבנייה, שאינם מבוצעים או מבוצעים חלקית. יש הוראת תכ"ם לפיה בפרויקטים ציבוריים יש להשתמש בחומרים ממוחזרים בשיעור של20% לפח ות, אולם, לפי המשרד ולפי מבקר המדינה, ההוראה אינה מקוימת בפועל, אין פיקוח על ביצוע ההוראה ואין מידע מסודר על שיעור השימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים ציבוריים, אך ההערכות הן שהשיעור נמוך מאוד. יש נוהל לאכיפת פינוי מוסדר של פסולת בנייה, שנועד להסדיר את פעילו ,ת ועדות התכנון והבנייה שמתפקידן לפקח על ניהול פסולת הבנייה באתרי הבנייה באמצעות התניית מתן היתר בנייה וטופס איכלוס (טופס4 ) בדיווח על טיפול הולם בפסולת הבנייה. אין נתונים מלאים על אכיפת הנוהל (שתוקן לאחרונה ב- 2021 ) על ידי הוועדות, אך לפי המשרד הנוהל אינו מקויים באופן מלא, הוועדות לא תמיד מפקחות כמו שצריך על טיפול מתאים בפסולת הבנייה, ולא תמיד מתנות מתן היתר בנייה/טופס4 .בטיפול מתאים בפסולת השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים : בכל שנה מושלכות כמויות גדולות של פסולת בנייה (בין1.5 ל-2 מיליון טונות בשנה לפי הערכות שונות של המשרד) לשטחים פתוחים, ויוצרות זיהום סביבתי ופגיעה כלכלית. למשרד אין מידע מקיף ומלא על מפגעי פסולת הבנייה, לפי פריסה גיאוגרפית. לפי המועצה הישראלית לבנייה ירוק ה, רוב השלכת פסולת הבנייה מתרחש .בפריפריה הגיאוגרפית אכיפת מפגעי פסולת בנייה : לפי נתוני המשרד ומבקר המדינה, יש פער עצום בין היקף השלכת פסולת הבנייה בשטחים פתוחים בכל שנה, לבין מספר פעולות האכיפה שהמשרד מבצע בכל 41 החלטה2927 של הממשלה ה- 29 , הסדרת הטיפול בפסולת בניין , 9 בפברואר2003 . הטיפול בפסולת הבנייה בישראל– נתונים ונקודות לדיון | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנה נגד מפגעי פסולת הבנייה, באמצעים שונים- צ ווי ניקוי, פתיחת תיקי חקירה, הגשת כתבי .אישום, והטלת קנסות. המשרד סובל ממחסור בכוח אדם לטיפול במפגעים הנ"ל מחזור פסולת בנייה : לפי נתוני המשרד, רק חלק מפסולת הבנייה ממוחזר (כאשר חלק גדול ,)מפסולת הבנייה כלל לא מגיע למתקני המחזור שכן הוא מושלך בשטחים פתוחים ורק חלק מהחומרים הממוחזרים חוזרים לענף הבנייה. לפי דוח מבקר המדינה, המשרד מציב יעדים ,נמוכים למחזור פסולת בנייה בהשוואה ליעדי האיחוד האירופי. לפי הדוח של מינהלת הפסולת מזמיני העבודה הציבוריים בישראל סבורים שאיכות החומרים הממוחזרים הקיימים בשוק בישראל הם ב איכות נמוכה ולא אחידה, ולכן אינם משתמשים בהם מספיק. כמו כן, התקינה ,הקיימת ביום בתחום הבנייה מגבילה את השימוש בחומרים ממוחזרים. עוד עולה מהדוח שהפריסה הגיאוגרפית של אתרי המחזור אינה מספיקה, במיוחד באזור המרכז, והדבר מחייב הובלה מרחוק שמייקרת את החומרים. לפ י הדוח, יש קשיים ומגבלות בהקמת מתקני מחזור- ;עלות גבוהה של הקמת מתקני מחזור; סיכון גבוה בשל הביקוש הנמוך לחומרים הממוחזרים והתנגדות של רשות מקרקעי ישראל לבקשות להקמת אתרי מחזור מסיבות בירוקרטיות וכלכליות– למשל, מחזור פסולת בנייה יקטין את היקף המכירה של ח ומרי חציבה ראשוניים וכך .יפחתו דמי התמלוגים המשולמים לרשות