מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-וארבע מושב שני ‏ ז' באדר א' התשפ"ב 8 בפברואר 2022 בנושא: תנאי ההעסקה של עובדי רשות חסות הנוער של חברות הכנסת: נעמה לזימי, מיכל וולדיגר ומיכל רוזין ביום ט"ו בשבט התשפ"ב, 17 בינואר 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהן של חברות הכנסת נעמה לזימי, מיכל וולדיגר ומיכל רוזין בנושא: תנאי ההעסקה של עובדי רשות חסות הנוער לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה. ביום ז' באדר א' התשפ"ב, 8 בפברואר 2022, התקיים בוועדה דיון בנושא, בראשות חברת הכנסת אפרת רייטן-מרום, יושבת-ראש הוועדה. בדיון השתתפו נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי משרד האוצר, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בנושא בשל הבעיה הקשה של תחלופת עובדים חריגה במסגרות לילדים ולנוער בסיכון בשנים האחרונות, בעיקר במקצועות ההדרכה. על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, במסגרות – הכוללות פנימיות, מעונות, מסגרות יום, הוסטלים, מרכזי חירום ובתי מעבר – מטופלים כ-3,000 ילדים ונערים, ומועסקים בהן כ- 1,500 עובדים, רובם מדריכים. בשל התדרדרות השירות, נסגרו בשנים האחרונות מסגרות לילדים ולנוער בסיכון, ולא ניתנה חלופה הולמת. הסיבות העיקריות לסגירה ולתחלופה הגבוהה של אנשי הצוות והמדריכים הן שכר נמוך, עומס ושחיקה והחלפה תדירה של זכיינים. התחלופה פוגעת קשות בסיכויי השיקום של הנערות והנערים ובסיכוייהם לזכות בחיים נורמטיביים וטובים, בעוד הם זקוקים יותר מכול לליווי של צוות קבוע, מקצועי וחומל. חברת הכנסת נעמה לזימי, מיוזמות הדיון, אמרה כי הפרטת המסגרות גרמה עוול בתחום שאמור להיות תחת אחריות לאומית. העמקת ההפרטה בארבע השנים האחרונות על ידי הוצאת המסגרות מעמותות ללא כוונת רווח וכניסתה של החברה הבורסאית דנאל לתחום, הביאה לתמחור נמוך של מכרזים, להעסקת מדריכים ללא ניסיון ולקריסת תנאי ההעסקה והשכר. עוד אמרה חברת הכנסת לזימי כי במכרזי מסגרות חוץ-ביתיות יש להציב קריטריונים ברורים להעדפת חברות ללא מטרת רווח. חברת הכנסת לזימי הדגישה את הצורך בשילוב העובדים בכתיבת תנאי המכרז, והוסיפה כי על המשרד לפעול לעיגון תנאי ההעסקה והשכר, להגדיר את תפקיד המדריך כפרופסיה ולהשקיע בהכשרת המדריכים. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, מיוזמות הדיון, אמרה כי המדינה היא הקובעת את תנאי המכרז גם בהפרטה. עוד אמרה כי קבלת העובדים בכלל המסגרות החוץ-ביתיות לאנשים בתפקוד בינוני ונמוך נעשית ללא בדיקת התאמה; יש בעיה של תת-תקינה, ואף התקנים הקיימים לא מאוישים. חברת הכנסת וולדיגר ציינה כי על מנת להביא לאיוש התקנים, המדינה צריכה לפעול להגברת המוטיבציה לעסוק בתחום באמצעות מתן שכר הולם, הכשרת המדריכים, מתן כלים לעבודה עם אוכלוסיית קצה והגדלת מספר התקנים כך שהעומס על המטפלים יפחת. חברת הכנסת מיכל רוזין, אף היא מיוזמות הדיון, אמרה כי מדובר בתופעה של ייבוש המערכת, וביקשה לקבל נתונים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין תקצוב חסות הנוער בשנים האחרונות. עוד אמרה כי נדרש ליווי מתמשך למדריכים, אם קבוצתי ואם אישי, דבר שיסייע הן בפן האישי להתמודדות של המדריכים עצמם עם העומס הרגשי והן לתפקודם ולהישארותם בתעסוקה בתחום. מרטין וילר, ראש ענף חינוך והדרכה בכוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, סיפר לוועדה כי עובדי חסות הנוער פנו לארגון לפני כעשור במטרה להתאגד, בשל תנאי תעסוקה ושכר מחפיר: 24 ש"ח לשעה ביום ו-11 ש"ח לשעה בלילה; כיום מאוגדים בארגון כ-1,000 עובדי עמותת "עינב" ועמותת "אותות", שהם 40% מכלל העובדים בחסות הנוער, והם אף זכו להתייחסות המשרד והצליחו להשיג תוספת שכר בשנים האחרונות. מר וילר סיפר לוועדה כי המדריכים עובדים בעבודה עם רמת מסוכנות גבוהה, הדורשת קשב והכלה, והוסיף כי על פי הנתונים המגובים במחקרי המשרד, מדובר באלפי עובדים המתחלפים תדיר – כ-50% מדי שנה – העוזבים בשל שכר נמוך, שחיקה ועומס. מר וילר עדכן את הוועדה כי לאחרונה נעשית במשרד הרווחה והביטחון החברתי חשיבה מחודשת על מקצוע המדריך וקרא לשיתוף העובדים. גלית רייכמן מימון, סגנית מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, דיווחה לוועדה כי תקציב חסות הנוער לשנת 2022 הוגדל ל-127 מיליון ש"ח, לעומת תקציב 2021 שהיה 111 מיליון ש"ח. עוד הסבירה כי שיטת התמחור במכרזים היא לפי ממוצעים, שבה המשרד מבקש מהמפעיל לשלם שכר לפי שנות ותק ממוצעות – במקרה של מדריכים, מדובר בארבע שנות ותק – ומאפשר למפעיל גמישות בתשלום שכר לפי התפקיד והוותק. עוד היא אמרה כי השכר המשולם גבוה מעט משכר מינימום, וכי המשרד פועל לגיבוש תוכנית תמריצים להשארת עובדים ומדריכים לתקופות ארוכות יותר. סוזן דסוקי, מנהלת אגף בכיר טיפול באוכלוסיות קצה חוץ-ביתי במשרד הרווחה והביטחון החברתי, עדכנה את הוועדה כי בחסות הנוער 70 מסגרות, ומהן תשעה מעונות ממשלתיים ו-61 מסגרות מופרטות לחלוטין. היא הוסיפה כי בשנים האחרונות נסגרו כמה מסגרות בשל תפקוד לקוי. עוד הוסיפה כי המשרד עובד על פיתוח תפיסה של טיפול מוסדי, כגון הכשרות למנהלי המסגרות, למדריכים ולבעלי תפקידים נוספים. גב' דסוקי ציינה כי כרגולטור ומפקח המשרד אינו מסיר ידיו מהסוגיות שעלו, והיא קיבלה את בקשת הוועדה לקיום שולחן עגול בשיתוף העובדים. עלי בינג, רכז רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, דיווח לוועדה כי ועדת התעריפים המשותפת למשרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר והשלטון המקומי, המאשרת תעריפי מכרזים, שבה לפעול באופן שוטף לאחר אישור התקציב. מר בינג הסביר לוועדה כי במסגרת תוספת תקציבית, משרד הרווחה והביטחון החברתי פונה לוועדת התעריפים לקביעת גובה ההקצאה בכל מכרז, וביקש להסב את תשומת לב הוועדה לכך שלהגדלת הקצאה במכרז מסוים יש השלכות רוחב על מכרזים אחרים במשרד. תובל שלום צחור, מדריך בעמותת "אותות", סיפר לוועדה כי זה כשנה וחצי הוא עובד כמדריך במסגרת חירום בשם "קורת גג" הפועלת 24/7, וכי לפני כעשר שנים עבד בפנימייה במסגרת שנת שירות. לדבריו, מאז לא חל שינוי בתנאי ההעסקה של המדריכים. מר צחור סיפר לוועדה על שחיקה גבוהה, פיזית ונפשית, ועל היקף עבודה של בין 250 שעות ל 270 שעות בחודש, ואף מעבר לכך. עוד הוא הוסיף כי מה שמאפשר את המשך פעילות המסגרות זו האכפתיות ותחושת השליחות של העובדים, שעליה הם משלמים מחיר אישי. עוד הוא אמר כי חלק מהמדריכים אומנם מאוגדים, אך גם כשנפתחים ההסכמים אחת לארבע שנים, אין להם כעובדים מינוף, והתוספת שהתקבלה בשנה שעברה לאחר ארבעה סבבי התראות שביתה הסתכמה בתוספת של שקל לשכר שעת עבודה. ליסה פלם, מדריכה בעמותת "עינב", סיפרה לוועדה כי היא עובדת כמדריכה במעון "בית הנוער", שבו שוהים נערים שעברו פגיעות קשות וחוו טראומות, וחלקם אף הגיעו למקום לאחר שביצעו עבירות קשות. עוד היא סיפרה על התמודדות יום-יומית עם אלימות מילולית ופיזית כלפי המדריכים, והוסיפה כי היא חשה אחריות עצומה המונעת ממנה לעזוב את הנערים שחוו נטישה. היא עדכנה את הוועדה כי על אף שתנאי הקבלה היחיד לעבודה הוא גיל 24, בפועל מועסקים גם מדריכים צעירים יותר. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה: משרד הרווחה והביטחון החברתי יעביר לוועדה נתונים לגבי חמש השנים האחרונות, כמפורט להלן: פילוח נתוני המועסקים, לרבות גיל, מגדר, משך ההעסקה, היקף ההעסקה, הכשרות ושינויים בשכר; מענה על השאלות אם הגורמים הרלוונטיים התכנסו לדון בכשלים ובחסמים בנושא ואם הוכנו תוכניות לתיקון התעסוקה כאמור; רשימת מוסדות חסות הנוער שנסגרו וסיבת סגירתם. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי לקיים שולחן עגול עם נציגי העובדים ולדווח לה על הסיכומים בנושא. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי לבחון את השלכות תנאי התעסוקה של המדריכים ולפעול לתיקונם, לרבות באמצעות הכשרת העובדים, הגדרת תנאי הסף לקבלה לעבודה, היקף ההעסקה, תעריפי שעת לילה ותשלום שעות נוספות לא מצטברות. המשרד ידווח לוועדה על הפעולות שעליהן הוחלט ועל ביצוען. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: י"ד באדר א' התשפ"ב 15 בפברואר 2022