הודעה לעיתונות
ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה במחדל הטיפול בפסולת בניין בישראל
15 בפברואר 2022, י"ד באדר תשפ"ב, בשעה 10:00
נציגי המשרד להגנת הסביבה זכו לביקורות קשות מצד ראשי רשויות מקומיות:
"למה התושבים שלנו צריכים לשלם את עלות הטיפול וההטמנה של מה שמושלך בשטחים הפתוחים? ממשלת ישראל – קחו אחריות";
יו"ר הוועדה ח"כ טאהא הציע להקים ועדת מנכ"לים להסדרת הטיפול בנושא
בוועדת הפנים והגנת הסביבה התקיים היום (ג') דיון בנושא: "מחדל הטיפול בפסולת בנייה" לבקשתם של חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו, אלון טל ורם שפע.
הדיון נפתח עם נתונים שהציגה ד"ר איילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ומהם עולה כי בישראל מיוצרת פסולת בניין בהיקף של למעלה משישה מיליון טון בשנה. עוד עולה מהנתונים כי ישנו פער עצום בין היקף השלכת פסולת הבנייה בשטחים פתוחים בכל שנה, לבין מספר פעולות האכיפה שהמשרד מבצע בכל שנה נגד מפגעי פסולת הבנייה. ד"ר אליהו הזכירה גם את דוח מבקר המדינה, שהראה כי בשנים 2017-2019 הוטלו בכל שנה בממוצע 263 קנסות בגין עבירות על השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, רק חלק קטן מהקנסות שולמו, למשל, בשנת 2019 שולמו רק 3% מן הקנסות.
ח"כ אלון טל (כחול לבן): "במדינת ישראל 2022 משתלם לזהם! 180,000 משאיות שופכות פסולת בניין בכל שנה באזורים הפתוחים ומטילים רק 260 קנסות. הסיכון למשאית להיתפס הוא אחד לאלף."
ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד): "אין אכיפה ואין הסדרה. העבריינים ממשיכים לצפצף על החוק. יש גם מחסור בחומרי בנייה. הוראת תכ"ם מטילה חובה להשתמש ב-20% חומרי בנייה ממוחזרים, אבל זה לא מתבצע.""
ח"כ רם שפע (העבודה): "זאת בעיה שלא טופלה שנים רבות. בזכות החברה האזרחית עלתה המודעות ועתה הגיעה העת לתיקוני חקיקה שישפרו את המצב."
ח"כ מוסי רז (מרצ) התייחס לסוגיית הצפיפות בארץ והבנייה החדשה: "פינוי בינוי הוא דבר מבורך אבל מייצר המון פסולת. פסולת הבניין הזאת הולכת לאזורים ליד הבית של השכבות המוחלשות. המדינה חייבת לפרסם מכרזים שנותנים העדפה למי שמשלב מיחזור."
נטע אלול, מנהלת אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה: "נושא פסולת הבניין הוא מהמשימות הבולטות בקדנציה הזאת. בימים אלה, אנחנו עובדים במשרד, יחד עם משרדי ממשלה נוספים ורשויות מקומיות, על חוק, שיסדיר את תהליכי השימוש והטיפול בפסולת בנייה. המשרד מתכנן להשלים את טיוטת החקיקה עד לסוף שנת 2022."
ח"כ אלון טל התרעם על הימשכות החקיקה: "אין סיבה שלא נראה טיוטא עד יולי הקרוב."
אורי טל, מרכז פסולת בניין, המשרד להגנת הסביבה: "עד שתושלם החקיקה, אנחנו מרחיבים את פריסת מתקני מיחזור הבנייה. עוד 22 אתרים חדשים יוקמו במסגרת קול קורא שפרסמנו. כיום לא רק החקיקה חסרה. חסר גם פיקוח עצמי בחברות ציבוריות. 71% מפסולת הבנייה שכן הגיעה לאתרים מוסדרים בשנת 2020 התמחזרה. צריך לעודד ולדחוף רכש ציבורי ירוק כחלק מאמירה ממשלתית. התכ"מ נוגע למשרדי ממשלה אבל חברות ציבוריות לא מחויבות לתכ"מ."
ח"כ ווליד טאהא (רע"מ) פנה לנציג המשרד להגנת הסביבה: "מי עוזר לרשויות המקומיות שבתחומן מושלכת הפסולת? אם אתם עוזרים להם וזה המצב – אז זוהי קטסטרופה."
דורון שידלוב ראש מועצה אזורית ברנר, יצא נגד המשרד להגנת הסביבה: "קוראים לנו לשימוע במשרד להגנת הסביבה והופכים אותנו, ראשי הרשויות המקומיות, לעבריינים. המשרד להגנת הסביבה הוא זה שצריך לטפל בנושא הניקיון. לחברות אין כדאיות להוביל פסולת לאתרים המיועדים, אז זה מגיע אלינו."
רותם ידלין, ראשת מועצת גזר, הטיחה גם היא דברים קשים במשרדי הממשלה: "אין דין אין דיין ואין מי שייקח אחריות. פסולת עפר זאת תופעה חמורה שבעתיים. פסולת עפר מגיעה בעיקר מחברות ממשלתיות שמבצעות פרוייקטים ציבוריים גדולים סמוכים אלינו. ובסוף הם שותלים עץ כדי שיוכלו לתרץ לבימ"ש בהמשך, ולומר שבכלל מדובר בשטח חקלאי. רק לפעמים המשאיות מגיעות למטמנה, אבל לרוב הן מסיימות מסביב. פנינו למשרד להגנת הסביבה, לרשות המסים, למשרד המשפטים, למשטרת ישראל – פנינו לכולם. הרי זאת לא תופעה ייחודית לי. יותר משתלם לזהם מאשר לשלם ולהטמין. ברשות המקומית שלי, כמעט מיליון ש"ח מכספי התושבים שלנו הלך לטיפול בתופעה הזאת. למה התושבים שלנו צריכים לשלם את עלות הטיפול וההטמנה של מה שמושלך בשטחים הפתוחים? ממשלת ישראל – קחו אחריות."
יוסי בר, המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה: "מדן ועד אילת יש 27 מפקחים ו-6 חוקרים בלבד ואנחנו מטפלים גם באתרי פסולת פיראטית של ארגוני פשע. בשנתיים האחרונות הפכה הפסולת מנטל – לנכס עבור ארגוני פשיעה. זה משאב להלבנת הון בקרב ארגוני פשיעה. זה יהיה מגוחך להסתכל על זה רק תחת הפריזמה של הגנת הסביבה. אנחנו עובדים מול המשטרה שתגדיר את זה כיעד מפכ"ל. הקנסות מיועדים לעבירות מזדמנות. אנחנו כמעט לא משתמשים בקנסות אלא בכלים פליליים. תפסנו צמ"ה וכך אנו מנתקים את הקשר בין האקדח לבין הרוצח."
ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה): "צריכים להיות מאות פקחים ולא 30! אלו נתונים מזעזעים."
ראש מועצת גזר, רותם ידלין, התייחסה לפשיעה המאורגנת באתרי הפסולת הפיראטיים: "הפקחים שלנו יוצאים מול אנשים ששולפים מולם אקדחים. אגב אין לנו פקחים , כי הם בורחים. אין לנו תקנים, כי המשרד לביטחון פנים לא מאשר לנו". רותם ידלין תקפה את נציגי הממשלה בדיון: "בקורונה למדו שהרשויות המקומיות עושות הכל. שכחתם את תחומי האחריות."
אלטראס משה, ועד משנעי הפסולת: "אני מציע שתוציאו חוק שמחייב את ראשי הרשויות לפתוח בכל רשות תחנת מעבר. היום כשאני מפנה פסולת בניין אני עומד שלוש שעות בתור בכניסה לאתר פסולת. ביום שיהיו הרבה תחנות, המחירים יירדו ואז באמת לא יהיה כדאי לשפוך ברחובות ובשטחים פתוחים."
נטלי ויינשטיין, התאחדות קבלני השיפוצים: "מזמין העבודה, בעל הבית, צריך להיות שותף יחד עם הקבלן לפינוי פסולת הבניין. ציבור מזמיני העבודה צריכים להיות מודעים לכך."
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא סיכם את הדיון: "היבט האכיפה הוא חשוב, אבל הנושא כולו לא ממש מוסדר בין הגורמים הרלוונטיים. לכן אני מציע להקים ועדת מנכ"לים בה יהיו חברים מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האוצר, ביטחון פנים וחקלאות והם ימצאו דרכים להתמודד עם הסוגיה הכל כך לא פתירה."