חומר רקע

בוזגלו-אטיאס, יעל חסון ונוגה דגן-ליאור אלפנט, אתי קונור תקרת הצלולואיד מבט מגדרי על חלוקת העבודה, הפרסים והתמיכות בקולנוע הישראלי פברואר 2021 www.adva.org [email protected] הוועד המנהל פרופ' יוסי דהאן, יו"ר גב' גילברט פינקל, גזברית פרופ' איסמעיל אבו סעד פרופ' ניצה ברקוביץ פרופ' אורן יפתחאל פרופ' אמריטוס יוברט לויון (חבר כבוד) פרופ' יוסי יונה פרופ' שושנה מדמוני פרופ' ריקי סויה פרופ' דני פילק פרופ' רחל קלוש פרופ' אורי רם עו"ד עולא שתיווי ועדת ביקורת גב' רותי גור גב' חדוה ישכר צוות מנהל: ד"ר יובל לבנת מנהלת קשרי קהילה: ברברה סבירסקי מנהל אקדמי: ד"ר שלמה סבירסקי אטיאס-רכזת מחקר: אתי קונור מנהלת תחום מגדר: ד"ר יעל חסון בוזגלו-חוקרת: עו"ד נוגה דגן רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי: ד"ר ולריה סייגלשיפר רכזת הדרכה ועבודה קהילתית: אוריה זיני דישון-חוקר: ירון הופמן חוקרת: אביב ליברמן מנהלת משרד וקשרי עיתונות: מירה אופנהיים קריאייטיב וגרפיקה: ליטל ביטון פיתוח משאבים: אפרת יערי הדעות המובעות בפרסום זה אינן משקפות בהכרח את דעותיה של קרן פרידריך אברט. שימוש מסחרי בפרסומים של קרן פרידריך אברט ללא אישור בכתב של הקרן אסור בהחלט. מרכז אדוה מודה לקרן החדשה לישראל על תמיכתה בפעילות הארגון יו"ר הועד המנהל: לימור פנחסוב אחראי קידום היצירה המקורית (מנכ"ל): רועי אלבה כל הזכויות שמורות למרכז אדוה וקרן אברט מנהל הקרן: ד"ר פאול פש מנהלת פרויקטים: יהודית סטלמך ליאור אלפנט היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. מחקרה, בהנחיית פרופ' ניצה ברקוביץ, עוסק באי שוויון מגדרי בתעשיית הקולנוע בישראל. בויקו -תרגום לאנגלית: סיון גל גרפיקה: ליטל ביטון Illustrations are based on designs by: gstudioimagen, Freepik pch.vector, Freepik macrovector, Freepik Freepik :תודותינו נתונות ל ענת מוזס אחראית קידום ושיווק היצירה (מנכ"לית) בפורום הדוקומנטרי בישראל חגית בן יעקב יו"ר הפורום הדוקומנטרי בישראל לימור פנחסוב יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים רועי אלבה אחראי קידום היצירה המקורית (מנכ"ל) איגוד הבמאיות והבמאים על ההערות המועילות והעזרה. תודה נוספת למרלין וניג, רנא אבו פריחה וד"ר מירב אלוש לברון על החלקים העוסקים ביוצרות חרדיות, פלסטיניות ומזרחיות בהתאמה. 5 מבוא 8 עיקרי הממצאים 10 שיטת המחקר 12 סרטי גמר של סטודנטים/ות 16 סרטי ביכורים עלילתיים 20 סרטים עלילתיים באורך מלא ניתוח של התמיכות מקרן הקולנוע 29 הישראלי וקרן רבינוביץ לאמנויות פרסי אופיר ופרסי הפורום הדוקומנטרי 35 בישראל נתוני האיגודים המקצועיים 46 לפי מגדר סיבות לחלוקת העבודה המגדרית 48 בתחום הקולנוע יוצרות מקבוצות אוכלוסייה מגוונות 54 בתעשיית הקולנוע הישראלית 55 יוצרות מזרחיות 61 יוצרות חרדיות 62 יוצרות פלסטיניות 64 יוצרות/ים להטב"קים 66 המלצות 69 ביבליוגרפיה 73 נספחים תוכן עניינים 5 | תקרת הצלולואיד מבוא מסמך זה בוחן את תעשיית הקולנוע בישראל ממבט מגדרי. בעשרים השנים האחרונות ניכרת מעורבות גוברת של יוצרות בתחום הקולנוע. מהקמתה של מדינת ישראל ועד שנת מכלל הסרטים העלילתיים באורך מלא שהוקרנו, אולם כפי שיוצג 7% אלפיים, נשים ביימו רק שיעור הסרטים 2018-2013 להלן בדוח, בשני העשורים האחרונים הפער מצטמצם ובין . עם זאת, השינוי לטובה במספר הסרטים שבוימו על ידי 21%-שבוימו בידי נשים מגיע עד ל השוויון המגדרי בתעשיית הקולנוע -נשים אינו בא לידי ביטוי בכלל מקצועות הקולנוע ואי השוויון המגדרי -בישראל עדיין גדול. בשנים האחרונות ישנם מחקרים רבים העוסקים באי בתקציבים ובחלוקת העבודה המגדרית ביצירת קולנוע בעולם המערבי, אולם טרם פורסם מסמך זה מצטרף למחקרים הקיימים, ומאפשר השוואה 1.מחקר העוסק בקולנוע הישראלי לתעשיות הקולנוע ברחבי העולם. העניין בבחינת חלקן של נשים ביצירת קולנוע נובע בין היתר מהקשר שבין היוצרים/ות, לבין התכנים שמגיעים אלינו, כצופים/ות, דרך המסך (היצירה). הנוכחות של נשים או העדרותן מתפקידי מפתח ביצירה הקולנועית משליכות על הנראטיבים, הנושאים, הדמויות ונקודות המבט המוצגות על המסך. לתכנים ולייצוגים אליהם אנו נחשפים/ות יש חשיבות עצומה בבניית הזהות העצמית והחברתית, ובעיצוב המציאות הסובבת אותנו; ולא ניתן להפריז בחשיבותם – במיוחד בעולם בו מסכים ממלאים תפקיד מרכזי בהעברת תכנים ומסרים. המסמך יוצג באופן שמשקף מעין כרונולוגיה של התפתחות קריירה קולנועית: החל מתמיכה בסרטי סטודנטים/יות, דרך יצירת סרטי ביכורים וסרטים עלילתיים באורך מלא שיצאו לאקרנים. - נבחן את מקומן של נשים במקצועות המרכזיים של יצירת הקולנוע העלילתי באורך מלא כתיבת תסריטים, בימוי, הפקה, צילום ועריכה ואת סרטי הגמר של סטודנטיות/ים שנתמכו על ידי קרנות הקולנוע הפועלות מתוקף חוק הקולנוע. כמו כן, נבחן את תמיכת קרנות הקולנוע , באמצעות ניתוח הבקשות לתמיכה שהגישו 2018-2013 הציבוריות ביוצרים ויוצרות בשנים יוצרות ויוצרים וניתוח התקציבים שחולקו בשתי קרנות הקולנוע המרכזיות שתומכות בסרטים 2.עלילתיים באורך מלא: קרן הקולנוע הישראלי, וקרן רבינוביץ לאמנויות – פרויקט קולנוע השוויון- בנוסף למחקר זה, ישנן מספר חוקרות שהן גם יוצרות קולנוע, העוסקות בנושא: סמדר זמיר חוקרת את אי1 המגדרי בבימוי סרטים עלילתיים בישראל ובתכנים מזה מספר שנים, ואף עשתה סרט תיעודי בנושא. ניתן לקרוא את מאמריה כאן: גרסת הבמאית, הבלוג של סמדר זמיר; ישראלה שאער מעודד חוקרת קולנוע נשים מוקדם בישראל, ובעקבות עבודתה גילתה את הבמאית הראשונה שביימה סרט עלילתי בישראל, ניתן לקרוא על ישראלה ועבודתה כאן: , “הארץ”; מרלין וניג, חוקרת 2013 “לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?”, נירית אנדרמן, אוקטובר ויוצרת, חוקרת את הקולנוע החרדי. בהמשך המסמך ניתן לקרוא את סקירתה על חרדיות יוצרות קולנוע.   מעתה בדו”ח – קרן רבינוביץ.2 6 | תקרת הצלולואיד 3,עוד נציג ניתוח מגדרי של פרסי אופיר – פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ופרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל, המשקפים פעילות בשדה הקולנוע, הכרה מקצועית ופרסום. לבסוף נציג מידע אודות יוצרות קולנוע מקבוצות מיעוט והמלצות לניתוח מגדרי ואמצעים לחיזוק מעמדן של נשים בתעשייה. למעט סרטי הסטודנטים, פרסי אופיר ופרסי הפורום הדוקומנטרי, המסמך עוסק אך ורק ביצירת סרטים עלילתיים באורך מלא שהוקרנו בבתי הקולנוע בישראל. זאת מכיוון שבמקורות עליהם מתבסס הדו"ח, הנתונים העוסקים בקולנוע תעודי חלקיים מאד ומועטים (בין השאר מכיוון שהם עוסקים בסרטים שהוקרנו בבתי הקולנוע, וסרטים תעודיים מוקרנים הרבה פחות).  פרסי אופיר הינם המקבילה הישראלית לפרסי האוסקר האמריקאי, פרסי הסזאר בצרפת, ופרסים דומים ברחבי3 .העולם 7 | תקרת הצלולואיד הנוכחות של נשים או העדרותן מתפקידי מפתח ביצירה הקולנועית משליכות על הנראטיבים, הנושאים, הדמויות, ונקודות המבט המוצגות על המסך. 8 | תקרת הצלולואיד עיקרי הממצאים שוויון מגדרי בתקופת לימודי הקולנוע בישראל, כמו במדינות אחרות שבהן הדבר נבדק, שורר שוויון מגדרי בתקופת לימודי הקולנוע, המתבטא בשוויון בחלוקת התפקידים ביצירת סרטי סטודנטים ובתמיכה בהם. אולם לאחר מכן, יורד באופן ניכר שיעור הנשים היוצרות סרטים בכל מקצועות הקולנוע המרכזיים. חלוקת עבודה מגדרית לפי עיסוקים ולפי סוג היצירה בתחום הקולנוע, בדומה למצב בשוק העבודה, ניכרת חלוקת עבודה מגדרית לפי עיסוקים ולפי סוג היצירה. על כך ניתן ללמוד משילוב הנתונים אודות יוצרי/ות סרטים עלילתיים ואודות מועמדים/ות וזוכים/ות בפרסי אופיר – פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע ופרסי הפורום בימוי, כתיבת - הדוקומנטרי בישראל. בעיסוקים המרכזיים שבלב תעשיית הקולנוע, היינו ישנו רוב גברי ניכר. כך גם בעיצוב פס קול ועיצוב אומנותי. מקצוע - תסריטים, הפקה וצילום העריכה הוא מאוזן יחסית מבחינת הרכבו המגדרי, עם רוב גברי קטן. בעיסוקים כדוגמת איפור, ליהוק ועיצוב תלבושות ישנו רוב נשי מובהק. חלוקת העבודה מתבטאת גם בסוג הסרטים ואורכם ₪ קיים רוב גברי מובהק ביצירת סרטים עלילתיים באורך מלא, בהם התקציבים גבוהים ממיליון לסרט, לעומת ייצוג גבוה לנשים ביצירת סרטים עלילתיים קצרים וסרטים תעודיים, בהם התקציבים לסרט. במיוחד ₪ אלף200- ל₪ אלף150 מתחילים מסכומים נמוכים הרבה יותר, שנעים בין סרטי תעודה קצרים, בהם נשים מהוות בין שני - בולטת הנוכחות הנשית בשילוב בין השניים שליש לשלושה רבעים מהזוכים בפרסי אופיר. נתונים דומים עולים מפרסי הקולנוע הדוקומנטרי, כך שלמעשה ניתן לומר שסרטי תעודה קצרים הם נישה נשית מובהקת בתעשיית הקולנוע הישראלית. הסיבות לחלוקת העבודה המגדרית חלק מהסיבות שנמצאו לחלוקת העבודה המגדרית בתחום יצירת הקולנוע דומות לסיבות בכלל שוק העבודה: סביבת עבודה ונורמות תעסקתיות המקשה על שילוב משפחה ועבודה, סטריאוטיפים מגדריים ומיעוט של נשים המהוות מודלים לחיקוי. לצידן, ישנם מאפיינים יחודיים לתחום הקולנוע: חשיפה מוגברת להטרדות ותקיפות 9 | תקרת הצלולואיד מיניות; שומרי סף תוכניים: בעולמות התוכן בזרם המרכזי של הקולנוע, הגברי הוא עדיין במידה רבה הנורמה, סיפורים של גברים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיתפס כאוניברסליים, וסיפורים של נשים נתפסים כנישה קולנועית. תמיכת קרנות הקולנוע מבחינת תמיכת קרנות הקולנוע, הממצא הבולט הוא שיעור נמוך מאד של במאיות המגישות מכלל המגישים), ובהתאם גם חלקן במימון נמוך. 20%-בקשות לתמיכה (כ כאשר הבמאית היא אישה, יותר נשים משתתפות בתפקידים המרכזיים של היצירה הקולנועית: כתיבת תסריט, הפקה, צילום ועריכה בחינת נוכחותן של נשים בתפקידים מרכזיים ביצירת הסרטים מעלה, כי כאשר הבמאית היא אישה או כאשר הסרט מבויים על ידי גבר ואישה במשותף, מספר הנשים המשתתפות בכל מהסרטים 74%-התפקידים המרכזיים – כתיבת תסריט, הפקה, צילום ועריכה – גבוה. כך, ב נוספים התקיים שוויון 10%-שביימו נשים רוב התפקידים המרכזיים אוישו על ידי נשים וב מגדרי בתפקידים המרכזיים (באחוזים הנותרים אין רוב נשי בתפקידים המרכזיים). מהנתונים שיוצגו לא ניתן להצביע על סיבתיות, אולם עולה בבירור כי לתמיכה בבמאיות משמעות רחבה וטמון בה פוטנציאל להביא לייצוג גבוה של נשים בכל תפקידי ההפקה המרכזיים. המלצות לקידום שוויון מגדרי ביצירת הקולנוע מופיעות בסוף המסמך. 10 | תקרת הצלולואיד שיטת המחקר שוויון מגדרי בתעשיית הקולנוע שנכתבו -מסמך זה נוצר בהשראת מחקרים דומים בנושא אי ) היתה מהראשונות Lauzen ,1998( בשנים האחרונות ברחבי העולם המערבי. מרתה לוזן ובהשראת 4,לבחון נוכחות של נשים במקצועות השונים בתעשיית הקולנוע האמריקאית Celluloid( "מחקרים העוסקים בנשים בשוק העבודה טבעה את המונח "תקרת הצלולואיד ), שמשמעותו המחסום העומד בפני התקדמותן של נשים בשוק העבודה בתעשיית Ceiling הקולנוע והיותו ייחודי לתעשייה: לעומת הזכוכית השקופה והבלתי נראית, מחסום זה עשוי ).Uğur Tanrıöver, 2017( מפילם וגלוי לכולם שיטת העבודה של לוזן פופולרית למדי כיום וישנם מכוני מחקר רבים ברחבי העולם שמשתמשים בשיטות המחקר הכמותיות על מנת לנתח נוכחות של נשים בתפקידים Danard, 2018; EWA, 2014; Follows, Kreager, &( שונים בתעשיות הקולנוע המקומיות ). דו"ח זה הוא הראשון בישראל שנעשה על פי שיטת עבודה זו. השיטה Gomes, 2016 כוללת בחינה של סרטים המופקים מדי שנה, תקציבים, הכרה בעשייה, וזיהוי של הנשים העובדות בתפקידי ההפקה המרכזיים: תסריט, בימוי, הפקה, צילום ועריכה. יש לציין שרוב המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות באירופה ובארצות הברית כוללים בחינה של תפקיד הבימוי בלבד. מנגד, מסמך זה מבקש לאתגר את ההנחה כי תפקיד הבימוי הוא התפקיד המרכזי היחיד, בעיקר בשל העובדה כי עשייה קולנועית היא עשייה קבוצתית, ותעשיית הקולנוע לא מורכבת מבמאיות ובמאים בלבד. מקורות הנתונים הניתוח שנערך במסמך זה נשען על מחקר כמותי בהשראתה של לוזן ואחרות. מרבית הנתונים במסמך לקוחים מדו"חות פילת, שהם דוחות של המרכז למידע ולמחקרי תרבות, אשר בין היה אמון על ניתוח תקציב מועצת הקולנוע מטעם משרד התרבות 2016-1999 השנים ואילך, אחראית לכך חברת אדיוסיסטמס. הדו"חות שקופים לציבור, 2017 והספורט. משנת הנתונים המתפרסמים 6. וניתן למצוא אותם באתר החברה5מתפרסמים בערך אחת לשנה בדו"חות כוללים את מספר הסרטים שהופקו בכל שנה בתמיכת הקרנות, מספר הצופים/ ות בקולנוע, פעילות הסינמטקים, שידור סרטים בערוצי הטלוויזיה, פסטיבלי קולנוע בישראל, חלוקת תקציבי הקרנות, צוותי הסרטים ועוד. יש לציין כי הדו"חות מציגים אך ורק את .Film & Television in Women of Study the for Center ,  ראו הסבר באתר מכון המחקר שהקימה לוזן4 . ואילך טרם פורסמו2018   דו"חות לשנים5 .  אתר אדיוסיסטמס: המרכז למידע ומחקרי תרבות6 11 | תקרת הצלולואיד הסרטים שנתמכו על ידי קרנות הקולנוע הנתמכות מתוקף חוק הקולנוע. מעט הסרטים שהופקו עצמאית (ללא תמיכת הקרנות) לא נמצאים בדו"חות ואינם נכללים בניתוח הנוכחי. הנתונים הקיימים בדו"חות עוסקים בעיקר בקולנוע העלילתי בישראל, מכיוון שהנתונים אודות הקולנוע התעודי חלקיים מאד. חשוב לציין כי הנתונים הקיימים בדו"חות פילת ואדיוסיסטמס לא היו מלאים. כדי להשלים 7.חוסרים הקשורים לתקציבים והגשות, נאספו נתונים המתפרסמים באתרי קרנות הקולנוע בנוסף, הדו"חות והנתונים באתרי הקרנות אינם מוצגים לפי פילוח מגדרי, ולצורך כתיבת דו"ח זה נערך תחקיר מקיף לאיתור שמות היוצרות והיוצרים, על מנת לקבל תמונה מלאה. כמו כן, חלק מהנתונים לגבי הצוותים והתקציבים של חלק מהסרטים היו חסרים ותחקיר נוסף נערך שוויון מגדרי -על מנת להשלים את החסר. באתגרים דומים נתקלו חוקרות העוסקות באי ). המלצות דו"ח זה נוגעות גם לחוסר Wreford & Cobb, 2017( בתעשיית הקולנוע הבריטית בנתונים בדו"חות הקיימים. על מנת לבחון מגמות בהשתלבות נשים בתעשיית הקולנוע, ניתוח הנתונים במסמך הנוכחי ועד לכתיבת שורות 2017 . מכיוון שמאז שנת2018-2013 :נעשה על פני חמש שנים עוקבות אלה, לא פורסמו דו"חות בנושא מטעם משרד התרבות ומועצת הקולנוע, הנתונים לשנת , בשילוב עם אתרי קרנות edb.co.il-, וseret.co.il נדלו ידנית מאתרי אינטרנט כגון2018 הקולנוע הרלוונטיות. חשוב לציין כי מאז השינוי שנעשה בחוק הקולנוע ובמבחני התמיכה הוקמו בישראל קרנות קולנוע איזוריות נוספות, ביניהן: קרן קולנוע גליל, 8,2018 בשנת קרן קולנוע דרום ומיזם קולנוע בשומרון. קרנות אלו לא מופיעות בדו"ח זה, משום שפעילותן 9.)2020( החלה רק בשנה האחרונה ניתוח חלוקת פרסי אופיר ופרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל נעשה על פני תקופה ארוכה , בהתבסס על נתוני הזכייה המתפרסמים באתר האקדמיה 2019-2010- ו2019-1999 :יותר הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ובאתר הפורום הדוקומנטרי בישראל, בהתאמה. נוכח הקשיים המתודולוגיים באיסוף, ייתכנו טעויות וסטיות קלות בנתונים המוצגים. שגיאות אלו, אם קיימות, נוגעות לסרטים בודדים בלבד ואינן משפיעות על התמונה הכללית. אולם בשל כך, יש לראות את הניתוח כמצביע על מגמות מרכזיות בחלוקת העבודה המגדרית בתעשיית הקולנוע.   האתרים מהם נשאבו הנתונים הם: קרן הקולנוע הישראלי; קרן רבינוביץ – פרויקט קולנוע; סרט; אידיבי; האקדמיה7 .הישראלית לקולנוע וטלוויזיה; הפורום הדוקומנטרי בישראל   להסבר על השינויים במבחני התמיכה ועל הקרנות האזוריות ראו באתר איגוד הבמאיות והבמאים: מבחני התמיכה8 .2019 בתחום הקולנוע, פברואר   מסמך זה עוסק אך ורק בקרנות הפועלות מתוקף חוק הקולנוע. בנוסף אליהן קיימות קרנות פרטיות, וקרן ציבורית9 .גדולה נוספת: המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים – אך זו לא מקבלת את תקציבה ממשרד התרבות #1 חלק סרטי גמר של סטודנטים/ות 13 | תקרת הצלולואיד בתי ספר18 בשנים האחרונות גדל מספרם של בתי הספר לקולנוע בישראל וניתן למנות כיום גבוהים לקולנוע ברחבי הארץ. בתי הספר לקולנוע משמשים בסיס משמעותי ליצירה קולנועית, ויוצרים/ות רבים צמחו במסגרתם. בין בתי הספר המרכזיים ניתן למנות (לפי א"ב): החוג המכללה האקדמית - "לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב; "המדרשה בית - "חי, החוג לקולנוע; "מנשר- המחלקה לקולנוע; מכללת תל- בית ברל; מכללת ספיר בית הספר לקולנוע - " בית ספר לקולנוע ואומנות; ו"סם שפיגל- "הספר לאומנות; "מעלה 10.וטלוויזיה בירושלים בבתי הספר לקולנוע לומדים את מקצועות הקולנוע המרכזיים: בימוי, תסריט, צילום, עריכה למשל, איפור ניתן ללמוד בבית - מקצועות אחרים נלמדים בבתי ספר ייחודיים11.והפקה הספר ירין שחף למקצועות היופי. אין בתי ספר ייחודיים ללימוד עיצוב תלבושות, עיצוב אמנותי או ליהוק אך יש בתי ספר שמספקים הכשרה מקצועית, או תכניות ייחודיות ללימוד תחומים אלה – בעיקר כסדנאות מעשיות. סרטי הגמר משקפים את ה"יבול הקולנועי" של הסטודנטים/ות לקולנוע. הם נעשים בשנה האחרונה ללימודים, בה הסטודנטים והסטודנטיות מחויבים לעבוד במשותף על סרט בהתנדבות, ומקבלים ליווי מקצועי מצוות ההוראה וממרצים/ות חיצוניים, וכן תמיכה בציוד, אנשי ונשות צוות, ולעיתים אף מימון – מהמוסד בו הם לומדים/ות. סרטי הגמר הם סרטים קצרים בהגדרתם ונעשים בדרך כלל בתקציבים נמוכים באופן ניכר מאשר סרטים עלילתיים או תעודיים באורך מלא. תנאים אלו מאפשרים יצירת מספר גדול של סרטים וכן מאפשרים ומעודדים עבודה קבוצתית של הסטודנטים/ות. ברוב מוסדות הלימודים, התנאי לסיום הלימודים וקבלת התעודה (או התואר) הוא עשיית סרט גמר. במסגרת זו, לא חלה על הסטודנטים/ות חובת בימוי, החובה היחידה היא להיות מעורב/ת בתפקיד מרכזי כלשהו בסרט. התנאים המיטיבים שקיימים במהלך הלימודים – הרבה יותר מאשר לאחר מכן – מסבירים את המספר הגבוה של היוצרים והיוצרות.   קרנות הקולנוע הציבוריות התומכות בסרטי סטודנטים הן: קרן רבינוביץ, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וקרן מקור. הסכומים הממוצעים לתמיכה נעים 12. לפי שיקול דעתה של הקרן₪ 20,000- ל₪ 5,000 בין .  לרשימה המלאה ראו ערך ״בתי הספר לקולנוע בישראל״ בויקיפדיה10   להוציא את בית הספר "סם שפיגל", ברוב לימודי הקולנוע בבתי הספר אין מחלקה ייעודית ללימודי הפקת קולנוע11 .וטלוויזיה סרטי סטודנטים/ות, בסכום כולל של 28-תרבותי ב- תמכה קרן גשר לקולנוע רב2017   כך לדוגמא, בשנת12 ,₪ אלף280 סרטים, בסכום כולל של16- לסרט; קרן רבינוביץ תמכה בשנה זו ב₪ 16,464 , ובממוצע של₪ אלף461 280 סרטים, בסכום כולל של28- לסרט; הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה תמכה באותה השנה ב₪ 17,500 ובממוצע של לסרט.10,000 , ובממוצע של₪ אלף 14 | תקרת הצלולואיד הלוח שלהלן מפרט את סרטי הגמר של סטודנטים/ות אשר סיימו את לימודיהם/ן בין השנים 13. בבתי הספר השונים לקולנוע, ביימו את הסרט שלהם/ן וזכו לתמיכה של אחת מהקרנות2017-2012 2017-2012 ,: סרטי גמר בבימוי סטודנטים/ות לפי מגדר1 לוח סרטים שנתמכו על ידי קרנות הקולנוע שנה סך כל הסטודנטים/ות שביימו את סרטיהם סרטי גמר של במאיות סרטי גמר של במאים שיעור הבמאיות 2012 49 22 27 45% 2013 67 38 29 57% 2014 95 46 49 48% 2015 105 45 60 43% 2016 109 57 52 52% 2017 102 54 48 53% סה”כ527 262 265 50% הנתונים שהוצגו מראים כי נשים מהוות, בממוצע, כמחצית מכלל הסטודנטים שביימו את סרט הגמר שלהם ונתמכו על ידי קרנות הקולנוע. הנתונים מעידים על כך כי בתקופה המשמעותית של לימודי הקולנוע, המכינים לקריירה קולנועית עתידית, כמעט ואין פערים מגדריים בבימוי. אולם כפי שנראה בהמשך, לאחר סיום הלימודים, יורד באופן ניכר שיעור העוסקים בבימוי, ושיעור הנשים בתוכם נמוך במיוחד. כלומר, בתנאי החממה שמספקים מוסדות הלימוד, כאשר מדובר בסרטים קצרים ובסטודנטיות, בדרך כלל צעירות וללא משפחה, נשים נוטות לביים לא פחות מגברים. כפי שנראה בהמשך, בתנאי השוק, המצב משתנה. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם המצב במדינות אחרות: מחקר משווה על שבע מדינות העלה, כי לצד שוויון מגדרי (יחסי) במספר מסיימי ומסיימות 142016 באירופה משנת בתי הספר לקולנוע, קיים חוסר ייצוג ניכר של נשים בשלבים מתקדמים יותר בתעשייה מחקר דומה שנעשה בגרמניה מראה כי למרות ששיעור הסטודנטיות 15.)Aylett, 2016( , שיעור הנשים בתפקידי מפתח50%-המסיימות את בתי ספר לקולנוע במדינה עומד על כ ).Loist & Prommer, 2019( 20%-בעשיית סרטים עלילתיים צונח ל   ייתכן כי לא כל סרטי הגמר שנעשים, זוכים לתמיכת קרנות הקולנוע. אולם, באפשרותנו לדעת את הנתונים13 רק אודות אלו שכן זוכים לכך. מחקר נוסף נדרש על מנת לדעת מספר כולל של סרטי גמר משלל המוסדות הגבוהים לקולנוע בישראל.   אוסטריה, קרואטיה, צרפת, אנגליה, גרמניה, איטליה ושוודיה.14   יש לציין כי המחקר לא בחן סרטי גמר, אלא את שיעור הסטודנטים/ות המסיימים. בחינת הבמאים/ות של סרטי15 הגמר מדויקת יותר על מנת להבין חסמים והתקדמות בקריירה, אולם הנתונים הכלליים האירופאים מאירים עיניים לגבי המצב בעולם. 15 | תקרת הצלולואיד בתקופה המשמעותית של לימודי הקולנוע, המכינים לקריירה קולנועית עתידית, כמעט ואין פערים מגדריים בבימוי. אולם כפי שנראה בהמשך, לאחר סיום הלימודים יורד באופן ניכר שיעור העוסקים בבימוי, ושיעור הנשים בתוכם נמוך במיוחד. #2 חלק סרטי ביכורים עלילתיים 17 | תקרת הצלולואיד בכדי להציג תמונה מלאה יותר של הקריירה הקולנועית בראייה מגדרית, נבחנו גם מספר אשר 2018-2013 סרטי הביכורים העלילתיים באורך מלא שיצרו במאים ובמאיות בשנים זכו לתמיכת הקרנות הפועלות מתוקף חוק הקולנוע. סרט ביכורים מוגדר במסמך זה כסרט 16.הראשון באורך מלא שנוצר על ידי הבמאי/ת, ולאו דווקא על ידי איש/אשת צוות מרכזי אחר מבדיקה שערכנו סרטי הביכורים נעשים לרוב על ידי בוגרי/ות מוסד לימודים כלשהו, אולם אין זה תנאי הכרחי. בחלק מהקרנות התומכות ביצירת קולנוע, למשל קרן הקולנוע הישראלי, 17.ישנו מסלול תמיכה נפרד לסרטי ביכורים, לרוב בהיקף תמיכה נמוך יותר מהמסלול המרכזי סרטים של 74 : סרטי ביכורים בתמיכת קרנות הקולנוע107 בוימו2018-2013 בין השנים ) מיוצרי/ות סרטי 31%( סרטים של במאיות. בממוצע, קצת פחות משליש33 במאים לעומת הביכורים הן במאיות. מספר הנשים אשר ביימו את סרט הביכורים שלהן היה נמוך בכל אחת מהשנים הנסקרות שבהן מספר הבמאיות כמעט 2016- ו2014 לעומת זה של הבמאים. יוצאות דופן הן השנים נשים לעומת 4( 2013 השתווה לזה של הבמאים. מספרי הבמאיות היו נמוכים במיוחד בשנים גברים) ולבסוף רק כשתי נשים ביימו סרט ביכורים 13 נשים לעומת4( 2017 ,) גברים15 . גברים16- בהשוואה ל2018-ב מעניין להתבונן גם בהמשך הקריירה של גברים ונשים כבמאים/ות. זאת, באמצעות בחינה של הסרטים שנעשו לאחר סרט הביכורים. הנתונים שנאספו מעלים כי במהלך השנים שנסקרו ), רק שבעה במאים ובמאית אחת יצרו סרט נוסף מעבר לסרט הביכורים. בולט 2018-2013( שיעורם הנמוך של במאים ובמאיות בכלל הממשיכים לעסוק בבימוי קולנוע בשנים שלאחר יצירת סרט הביכורים. מבין אלו שממשיכים, מספר הנשים נמוך במיוחד. יש לציין כי עשיית סרט קולנוע היא תהליך ארוך במיוחד הנמשך לעיתים הרבה מעבר לשנה של עבודה, מה 18.שיכול להסביר את מיעוט רצף העשייה הכללי בשנים אלו ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקר על תעשיית הקולנוע בארצות הברית. , הראה כי 2016-2007 סרטים שהוקרנו בארצות הברית בין השנים1,000-המחקר, שבחן כ מהלך קריירת הבימוי של נשים קצר יותר משל גברים וכי הן נוטות יותר מהגברים לביים סרט מהגברים ביימו סרט אחד. 55%- מהנשים לעומת כ80% אחד בלבד. בתקופה של עשר שנים מהנשים שביימו בין 6%- מהגברים ביימו שלושה סרטים ומעלה לעומת כ23% ,יתרה מזאת ).Smith et al., 2017( שלושה לארבעה סרטים   כך לדוגמא, סרט ראשון של תסריטאית, שבוים על ידי במאית שכבר יצרה סרט באורך מלא בעבר, לא נחשב16 .במסמך זה כ"סרט ביכורים". יש לציין כי תפיסה זו נכונה גם לפסטיבלים ומסגרות אחרות במסלול המרכזי. יש לציין כי ₪ מיליון2 במסלול ביכורים, ועד₪   קרן הקולנוע הישראלי משקיעה עד מיליון17 קרן הקולנוע הישראלי, פרסי הפורום הדוקומנטרי ומספר פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, מכירים בסרט ביכורים כסרט הראשון והשני של היוצר/ת. מסמך זה מתייחס לסרט ביכורים כסרט הראשון בלבד. במאיות ביימו שני סרטים, חמישה במאים ביימו שלושה סרטים, ובמאי אחד ביים ארבעה סרטים. 2- במאים ו12   18 18 | תקרת הצלולואיד 2018-2013 ,: סרטי ביכורים בתמיכת קרנות הקולנוע, לפי מגדר2 לוח שנה סך סרטי ביכורים סך הבמאים/ות מזה: שיעור במאיות מסך הבמאים/ות במאיות במאים 2013 19 19 4 15 21% 1 2014 11 11 5 6 45% 2 2015 21 23 9 14 39% 3 2016 18 19 9 10 47% 4 2017 17 17 4 13 24% 5 2018 16 18 2 16 11% סה”כ102 107 33 74 31% :הערות (( ( 1 סרט אחד מסרטי הביכורים בשנה זו בוים במשותף על ידי גבר ואישה. לאישה היה זה סרט ראשון באורך מלא כבמאית, לגבר לא. הבמאית נחשבה במניין הבמאיות. (( ( 2 שני סרטי ביכורים בשנה זו בוימו על ידי שני גברים ושתי נשים, שהיה זה הסרט הראשון באורך מלא שלהן/ם. לכן ההפרש במספרים. (( ( 3 .סרט ביכורים אחד בוים על ידי שני גברים, לשניהם זה הסרט הראשון באורך מלא (( ( 4 בשנה זו בוים סרט ביכורים אחד על ידי שתי נשים, לאחת היה זה הסרט הראשון, לשנייה לא. הבמאית נחשבה במניין הבמאיות וכך גם הסרט. (( ( 5 בשנה זו בוימו שני סרטי ביכורים על ידי שני במאים; ושני סרטים על ידי שני במאים שלאחד מהם היה זה סרט הביכורים ולשני לא. הסרטים נחשבו גם במניין הסרטים, וגם במניין הבמאים. 19 | תקרת הצלולואיד סרטים של74 )69%( במאים סרטים של 33 )31%( במאיות 2018-2013 בין השנים סרטי ביכורים 107 בוימו בתמיכת קרנות הקולנוע: #3 חלק סרטים עלילתיים באורך מלא 21 | תקרת הצלולואיד סרטים עלילתיים באורך30-בשנים האחרונות נעשים ומוקרנים בישראל, בממוצע, כ מלא בשנה. הסרטים מוקרנים בבתי הקולנוע, בפסטיבלים לקולנוע בארץ ובחו"ל, בסינמטקים ובהקרנות מיוחדות נוספות. רובם המכריע נעשה בתמיכת קרנות הקולנוע בישראל, המקבלות את תקציבן מתוקף חוק הקולנוע ועל פי מבחני תמיכה שקובעים את תקציב הקולנוע השנתי – שעמד, בשנים בהן עוסק הדו"ח, על 19.התקציב הניתן לכל קרן – מתחלק בין קרנות הקולנוע – קרן הקולנוע הישראלי, קרן 20 בממוצע₪ מיליון80-כ וכן 21,רבינוביץ, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וקרן מקור תקציב הקולנוע 22.בין מוסדות שונים העוסקים בקולנוע – סינמטקים, פסטיבלים, ועוד השנתי ואופן חלוקתו שקופים לציבור, ואפשר למצוא מידע על הקצאתו באתר "מפתח התקציב". העדכונים האחרונים של מבחני התמיכה מחייבים את הקרנות לפרסם את הנתונים גם באתרי האינטרנט שלהן ואכן ניתן למצוא מידע רב באתרי הקרנות – אם כי לא כולם נגישים באותה המידה. בעשיית הסרטים לוקחים חלק בעלי תפקידים מרכזיים: במאי/ת, מפיק/ה, תסריטאי/ת, עורכ/ת, צלמ/ת, וכמו כן מספר רב של אנשי ונשות צוות העוסקים במגוון תפקידים כגון: ליהוק, תאורה, סאונד, עיצוב תלבושות, איפור ועוד. בעמודים הבאים נציג פילוח מגדרי של יוצרי/ות קולנוע עלילתי באורך מלא, בתפקידים המרכזיים השונים. נשים בתפקידים מרכזיים בעשיית סרטים עלילתיים בישראל הוקרנו בהקרנת בכורה, בבתי קולנוע ו/או פסטיבלים בישראל, 2018-2013 בין השנים  הלוחות שלהלן מציגים את שיעורי 23. סרטים עלילתיים ישראלים באורך מלא200 ,הנשים והגברים בתפקידים מרכזיים בעשיית הסרטים: כתיבת תסריט, בימוי, הפקה 24.צילום ועריכה. נציין כי בישראל, רוב היוצרים/ות כותבים ומביימים את סרטיהם בטבלה שלהלן נספר כל תפקיד בנפרד גם כאשר מדובר באותה אישה או אותו גבר שעשו כמה תפקידים במקביל. , ומסדיר את תקציב הקולנוע השנתי. הסבר על התמיכה הממשלתית, מבחני1999   חוק הקולנוע נחקק בשנת19 , והמבחנים2018-2013 התמיכה ועוד ניתן למצוא כאן. לקריאת מבחני התמיכה (יש לציין שדו”ח זה עוסק בשנים השתנו מאז). (משרד ₪ מיליון103 , והוא עומד, נכון לכתיבת דו"ח זה, על₪ מיליון20-  בשנתיים האחרונות עלה התקציב ב20 .)2018-7832 ., תק15.10.2018 ,האוצר – אגף התקציבים הוקמו קרנות קולנוע איזוריות נוספות.2019 , כפי שצוין קודם לכן, בשנת2018   עד שנת21 .19   ראו הסברים בהערה22 .  נציין שוב כי הסרטים המופיעים כאן הם אלו שנתמכו על ידי קרן אחת הפועלת מתוקף חוק הקולנוע או יותר23 נכתבו על ידי תסריטאים/ות43 הסרטים שנבדקו בוימו ונכתבו על ידי אותם אנשים, ומתוכם רק200 מתוך160   24 .נוספים/ות מלבד הבמאי/ת 22 | תקרת הצלולואיד 2018-2013 ,: שיעור הנשים והגברים שמילאו תפקיד מרכזי בעשיית סרט עלילתי1 תרשים הסרטים שנעשו200 באחוזים מסך צילום הפקה בימוי תסריט עריכה נשים3% 6% 21% 26% 37% גברים96% 56% 78% 66% 56% צוות משותף1% 38% 1% 8% 7% :הערות (( ( 1 . סרטים199 ), השיעור חושב לפי38%( עבור נשים וגברים שעבדו במשותף בהפקה (( ( 2 . סרטים196 ) , השיעור חושב לפי7%( עבור נשים וגברים שעבדו במשותף בעריכה (( ( 3 . סרטים196 ) , השיעור חושב לפי1%( עבור נשים וגברים שעבדו במשותף בצילום , נשים היו 2018-2013 הסרטים שנעשו בין השנים200 התרשים שלעיל מראה כי ביצירת מיעוט בכל התפקידים המרכזיים. כך גם אם מצרפים את חלקן היחסי של הנשים בכל אחד מהתפקידים המרכזיים לאלו שנעשו במשותף עם גברים. מהבמאים בשנים אלה. שיעור הנשים 21% מהתסריטים נכתבו על ידי נשים ונשים היו26% מההפקות נעשו על ידי צוות מעורב38% , בלבד, עם זאת6% -המפיקות לבדן נמוך במיוחד של גברים ונשים. כלומר, הפקה היא עיסוק גברי מובהק, כאשר נשים נוטות לקחת חלק בצוות הפקה ולא להפיק לבד. מעניין לציין כי במקרים רבים מדובר בגבר ואישה שעובדים 25.יחדיו, בחברת הפקה משותפת . הסברים אפשריים לכך ניתן למצוא 37% - שיעור הנשים הגבוה ביותר הוא בתפקיד עריכה באופי העבודה – באולפן או מהבית, בשעות גמישות יחסית, ועבודה שנעשית לרוב בזוגות .", "גם סרטים" – חברות הפקה של גבר ואישה במשותףBlack Sheep" ,"  כך למשל, "למה הפקות25 23 | תקרת הצלולואיד או בצוותים קטנים. עוד עולה כי צילום הוא עיסוק גברי מובהק בתעשיית הקולנוע. בתחום נשים בהשוואה 5( בלבד3% הצילום שיעור הנשים הוא מזערי ועמד בשנים הנסקרות על גברים ושני צוותי צילום מעורבים). הסברים אפשריים נוגעים, בין השאר, לתפיסות 189-ל לפיהן המקצוע כרוך בסחיבה של ציוד כבד והפעלתו ולכן לא מתאים לנשים (מה שכבר לא רלוונטי היום, אך התפיסה ככל הנראה עדין קיימת), לסטיגמות המקושרות עם נשים 26.העובדות בתחום, למידת אינטנסיביות העבודה, קשיים בנטוורקינג עבור צלמות ועוד במילותיה של טובה אשר, עורכת ותיקה ובמאית: "החינוך הזה לאימהות, ולמטרה הקדושה של בניית המשפחה, הוא שמדיר נשים מאד מוכשרות, מהרבה מקצועות, וגם מהקולנוע. אני לא חושבת שהדברים עברו מהפכה גדולה. זה נכון שהיום יש יותר יוצרות בעמדת מפתח, אבל עדיין, כשאתה מסתכל מבחינת אחוזים על התמונה הכללית, אתה רואה שאין נשים צלמות, יש נשים עורכות כי זה נוח מבחינת ההתארגנות המשפחתית. אישה שהיא עורכת היא עדיין יכולה לגדל את ילדיה ולהיות עורכת, אישה צלמת מאד קשה לה. היא צריכה לקום בארבע בבוקר. אז מה, מי יקום בארבע בבוקר, 27"?לתת אוכל לילדים? הגבר שיעורן הנמוך של נשים בתפקידים המרכזיים אינו ייחודי לישראל. בשנים האחרונות התפרסמו מספר דו"חות הבוחנים את מקומן של הנשים בסרטים עלילתיים בעשורים הראשונים של ). Aylett, 2016; Liddy, 2020; Screen Australia, 2015; Smith et al, 2017( שנות האלפיים מדו"חות אלו, המתמקדים בתפקיד הבימוי, עולה כי: • מהסרטים, אולם שיעור זה נמצא 17% , נשים ביימו רק2017-2003 באירופה, בין השנים ). Liddy, 2020( במגמת עליה • ).Screen Australia, 2015( 15% באוסטרליה, השיעור היה דומה ועמד על • ). Smith et al., 2017( 4% רק- בהוליווד נרשם השיעור הנמוך ביותר של במאיות • מהסרטים העלילתיים שנעשו בין השנים 9% בתעשיית הקולנוע הגרמנית, בדומה לישראל, רק הופקו על ידי נשים בלבד. כאשר עבדו בצוות מעורב מגדרית עלה שיעורן של הנשים 2013-2009 ) נשים לא צילמו ולא היו מעורבות בצוותי הצילום87%( . ברוב רובם של הסרטים41%-ל ).Loist & Prommer, 2019(   סיבות אלו צוינו על ידי הצלמות המשתתפות בכנס "להיות אשת מקצוע בתעשייה – לבד וביחד", יוזמה של פורום26 בסינמטק תל אביב, ובראיונות עם צלמות שהקימו8.3.2019-הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל וארגון "אקט", ב בשנים האחרונות את "פורום הצלמות", כתגובה למיעוט הצלמות בישראל. לקריאה נוספת: "לא בפוקוס: הנסיכה על שנות קולנוע ישראלי ורק חמש נשים צלמות פעילות", עמית חכמוב, 70" ;, כלכליסט2017 העדשה", אור סיגולי, מרץ , אונלייף.2018 אפריל   הציטוט מתוך סרטה של סמדר זמיר, "על כיסא הבמאי יושבת אישה" – בימוי: סמדר זמיר, הפקה: דרומהפקות, 27 .2020 ,ישראל 24 | תקרת הצלולואיד אישה צלמת מאד קשה לה. היא צריכה לקום בארבע בבוקר. אז מה, מי יקום בארבע בבוקר, לתת אוכל לילדים? הגבר? טובה אשר, עורכת ותיקה ובמאית- " 25 | תקרת הצלולואיד נשים בתפקידי בימוי וחלוקת העבודה על הסט כפי שניתן לראות בלוח הבא, בסרטים שבוימו על ידי נשים ישנו ייצוג גדול יותר לנשים בכל סרטים) 31( מהסרטים74%- עריכה, כתיבת תסריט, הפקה וצילום. ב- התפקידים המרכזיים נוספים התקיים שוויון 10%- אוישו על ידי נשים וב28שביימו נשים, רוב התפקידים המרכזיים מגדרי בתפקידים המרכזיים. ממצא זה תואם את הספרות המחקרית המראה כי כאשר התסריטאית ו/או הבמאית היא אישה או כאשר הסרט מבויים על ידי גבר ואישה במשותף, מספר הנשים המשתתפות ). מהנתונים המוצגים Liddy, 2020 ;Loist & Prommer, 2019( בתפקידים מרכזיים גבוה יותר כאן לא ניתן להצביע על סיבתיות, אולם עולה בבירור כי כאשר אישה משמשת בתפקיד מרכזי וכן כאשר הבימוי משותף, ישנו ייצוג טוב יותר לנשים על הסט. : חלוקת העבודה המגדרית בתפקידים מרכזיים בסרטים עלילתיים: סרטים 3 לוח , במספרים מוחלטים ובאחוזים2018-2013 ,שבוימו על ידי נשים שנה סך כל הסרטים העלילתיים שהוקרנו לראשונה מזה: סרטים שבוימו על ידי נשים מזה: רוב התפקידים המרכזיים אוישו על ידי נשים קיים שוויון מגדרי בתפקידים המרכזיים רוב התפקידים המרכזיים אוישו על ידי גברים 1 2013 39 6 6 - - 2014 22 6 2 1 3 2015 35 10 9 - 1 2016 35 10 7 2 1 2017 38 6 4 - 2 2018 31 4 3 1 - סך הכל200 42 31 4 7 באחוזים100% 74% 10% 17% :הערות (( ( 1 .בשנה זו אין נתונים מלאים על שני סרטים (( ( 2 .הכוונה ברוב התפקידים המרכזיים ללפחות שלושה מתוך חמשת התפקידים המרכזיים .  לפחות שלושה מתוך חמשת התפקידים המרכזיים28 26 | תקרת הצלולואיד כאשר הבמאית היא אישה מספר הנשים המאיישות תפקידים מרכזיים על הסט (כתיבת תסריט, בימוי, הפקה, צילום ועריכה) גבוה יותר. 20 18 -2 01 3 ים שנ ב נה ו ש רא ו ל רנ וק ה ים תי יל ל ע ים רט ס 20 0 ים ש נ די י ל ע מו וי ב ם וכ ת מ 42 ם י ש נ ם וכ ת מ 3 1 -ב ב רו ת א ו ש יי א ם י ד י ק פ ת ה ם י י ז כ ר מ ה 27 | תקרת הצלולואיד כאשר הבמאים הם גברים, שיעור הנשים על הסט בתפקידים מרכזיים נמוך מאד. במהלך ), לא היו 35%( , בקצת יותר משליש מהסרטים שבוימו על ידי גברים2018-2013 השנים הסרטים אשר בוימו על ידי גברים, לא היה סרט 155 כלל נשים בתפקידים מרכזיים. בכל אחד שבו היה רוב לנשים בתפקידים המרכזיים, ורק בשלושה סרטים היה שוויון מגדרי בתפקידים המרכזיים. : חלוקת העבודה המגדרית בתפקידים מרכזיים בסרטים עלילתיים: סרטים 4 לוח , במספרים מוחלטים ובאחוזים2018-2013 ,שבוימו על ידי גברים שנה סך הכל סרטים עלילתיים חדשים מזה: סרטים שבוימו על ידי גברים מזה: רוב התפקידים המרכזיים אוישו על ידי נשים קיים שוויון מגדרי בתפקידים המרכזיים רוב התפקידים המרכזיים אוישו על ידי גברים מזה: אין נשים בתפקידים מרכזיים 1 2013 39 33 - 1 30 13 2014 22 14 - - 14 4 2015 35 25 - - 25 6 2016 35 25 - 1 24 4 2017 38 31 - 1 30 12 2018 31 27 - - 27 13 סך הכל200 155 - 3 150 52 100% - 2% 97% 35% :הערות (( ( 1 .100%-בשנה זו אין נתונים מלאים על שני סרטים, ולכן הסך הכל באחוזים אינו מסתכם ל (( ( 2 .הכוונה ברוב התפקידים המרכזיים ללפחות שלושה מתוך חמשת התפקידים המרכזיים המסקנה העולה מהניתוח היא, כי תמיכה בתסריטים של נשים ובבמאיות היא בעלת משמעות רחבה, שכן טמון בה פוטנציאל להגדלת השתתפות הנשים בכל התפקידים המרכזיים באופן ניכר. "ליהוק" התפקידים המרכזיים בהפקה הינו באחריותם של הבמאים/ות והמפיקים/ות, המרכיבים את הצוותים הפועלים בהפקה. כדאי לציין כי 28 | תקרת הצלולואיד לנוכחות נשית בתפקידי בימוי ותסריט יש השלכות גם על נוכחותן של נשים כדמויות הסרטים 100-ראשיות בסרטים. מחקר אמריקאי שניתח את הדמויות המופיעות ב , הראה כי בסרטים שבהם לפחות במאית או 2018 הרווחיים ביותר בהוליווד בשנת תסריטאית אחת – יש סיכוי גבוה יותר לראות על המסך נשים כדמויות ראשיות בהשוואה ). Lauzen, 2019( לסרטים שנכתבו או בוימו על ידי גברים בלבד עם זאת, ישנן סיבות נוספות למיעוט העסקת הנשים בתפקידים המרכזיים. אחת ההשערות לכך מתבססת על מאפייני תעשיית הקולנוע בישראל (ומקומות אחרים בעולם): שוק עבודה שמבוסס בעיקר על עצמאיות/ים, עובד לרוב על בסיס פרויקטים ומתבסס במידה רבה על קשרים אישיים ונטוורקינג לשם הרכבת צוותי העבודה ). תאוריות העוסקות Blair, 2001; Blair, Culkin & Randle, 2003; Wreyford, 2015( ברישות מראות פעם אחר פעם כי "דומות" היא מרכיב מרכזי בגיוס עובדים והרכבת צוותי עבודה, והיא הופכת את פעולת הרישות לכזו שמדירה נשים ומיעוטים אחרים (ראו ).Acker, 1990, 2006; Benschop, 2009; McGuire, 2000 למשל #4 חלק ניתוח של התמיכות מקרן הקולנוע הישראלי וקרן רבינוביץ לאמנויות 30 | תקרת הצלולואיד אופן הקצאת התמיכות תעשיית הקולנוע בישראל נסמכת במידה רבה על תמיכה של קרנות הקולנוע המתוקצבות ומטרתו להסדיר את התמיכה הציבורית ביצירת 1999-מתוקף חוק הקולנוע – שנחקק ב מועצת הקולנוע, אשר שייכת 2000 הקולנוע בישראל. מתוקף החוק, החלה לפעול בשנת למשרד התרבות והספורט, ובאחריותה לחלק את תקציב הקולנוע השנתי שנקבע בחוק, על 29.פי קריטריונים מדידים (מבחני תמיכה) שנקבעים על ידה מתוך חמש הקרנות המקבלות את תמיכתן מתוקף חוק הקולנוע ופעלו בישראל בשנים שנבחנו, שתיים היו התומכות העיקריות (ולעיתים היחידות) בקולנוע עלילתי באורך מלא: קרן הקולנוע הישראלי, וקרן רבינוביץ. הקרנות מחלקות את התקציבים לפי קריטריונים שנקבעו על מנת לקבל תמיכה, על 30.מראש, כאשר כל קרן אחראית לחלוקת התקציב לפי נהליה היוצרים/ות להגיש בקשות במספר מסלולים: פיתוח תסריט (לשם כתיבתו), הפקה (לשם הפקת הסרט), והשלמת הפקה (לאחר סיום הצילומים ולקראת סיום תהליך הכנת הסרט). חשוב לציין כי הקרנות לא מממנות את עלותו הכוללת של הסרט, ותמיכת הקרן יכולה 30% מתקציב הסרט. על היוצרים/ות להציג ולהשיג מימון נוסף של70% להוות רק עד לפחות, אם כי ניתן לבקש מהקרנות כי מימון זה יהווה את שכרם של הבמאים/ות ו/או המפיקים/ות. הקרנות מחויבות לפרסם את מועדי הגשת הבקשות, כאשר לכל קרן ניתן להגיש שלוש פעמים את אותו הפרויקט. הפרויקטים נקראים על ידי ועדה מיוחדת הנקראת הוועדות בוחנות 31."ועדת לקטורה", אשר חבריה נבחרים מתוך "מאגר לקטורים" שיועד לכך את הפרויקטים, ובוחרות מספר קטן של פרויקטים לתמיכה. חוות הדעת על הפרויקטים נמסרות ליוצרים/ות לפי בקשתם/ן. חשוב לציין כי סך כל הפרויקטים שנבחרים בכל מסלול ספרתי, מתוך מאות הגשות שנתיות. -הוא קטן מאד, לעיתים חד ניתוח הבקשות שהוגשו והתקבלו לפי מגדר אחת הטענות הרווחות בתעשייה לגבי מספר הבמאיות הנמוך, היא כי נשים מעטות מגישות טענה זו הובילה ליוזמות פרטניות למענקי פיתוח 32.בקשות לתמיכה מקרנות הקולנוע לנשים, הבולטת בהן היא יוזמת מענק הפיתוח של עמותת "נשים בתמונה", מפעל הפיס, קרן בעוד ועדות הלקטורה של הקרנות אמורות להיות 33.רבינוביץ וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי מאוזנות מגדרית (זאת בעקבות פנייה של פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל ), ועדת הלקטורה של מענק "נשים בתמונה" הורכבה מנשים בלבד. הרכבן של 2012 בשנת . בדו”ח זה19   ראו הערה29 .  לנהלים של הקרנות ראו אתרי הקרנות: קרן הקולנוע הישראלי; קרן רבינוביץ לאמנויות – פרויקט קולנוע30   להסבר נוסף על מאגר הלקטורים והרלוונטיות שלו להגשות ראו: "נרשמים עכשיו למאגר הלקטורים של מועצת31 .הקולנוע", באתר איגוד מקצועות האנימציה   טענה זו עולה משיחות עם מנהלי/ות הקרנות, עם נשים וגברים בתעשייה, ועם יוזמות פרויקטים מיוחדים להגשות 32 .של נשים בלבד בשלושה סבבים, ובכל סבב הוגשו אליו, בממוצע, 2019-2015   "מענק הפיתוח" לנשים בלבד פעל בין השנים33 . הגשות150-כ 31 | תקרת הצלולואיד ועדות הלקטורה חשוב, היות ויוצרות רבות טענו להטיות מגדריות בחוות דעת ולחוסר הבנה עדויות אלו מצביעות 34.של עולמן של נשים בהגשות של בקשות תמיכה למסלולים הכלליים על סביבת עבודה שעלולה להיות עוינת לנשים יוצרות ויתכן שהן מסבירות, לפחות חלקית, את מיעוט ההגשות למסלולים הכלליים בהשוואה למסלולים הייעודיים. יש לציין כי כיום, בעקבות השינויים בחוק הקולנוע ובמבחני התמיכה, הוקם "מאגר לקטורים" אשר הקרנות רשומים 2020 מחויבות לבחור מתוכו את הלקטורים והלקטוריות הפועלים בקרן. נכון לינואר נשים. בחוק או במבחני התמיכה לא קיימת 353- גברים, ו371 : לקטוריות/ים724 במאגר 30% נוספה דרישה כי2018 חובה של שוויון מגדרי בוועדות הלקטורה השונות, אולם בשנת 35.מהלקטורים/ות בכל קרן יהיו נשים כך מספרת התסריטאית והבמאית דנה גולדברג, על חוויותיה מתהליך הלקטורה לסרט ):2012( "העלילתי הראשון באורך מלא שביימה, "אליס "אפרופו מה שאמרו לי הלקטורים במשך שנתיים שניסינו לגייס תקציב: 'היא לא נחמדה, היא לא סקסית, היא לא אמא טובה, היא לא רעיה טובה, היא לא חמה, היא לא אמפתית, היא לא אמהית, היא לא, היא לא, היא לא... אף אחד לא ירצה לראות את זה. אין נשים כאלה'. אין נשים כאלה, אמרו לי הלקטורים. ואמרתי גם אז ללקטורים, 'אנחנו יושבים כאן בחדר, אנחנו משהו כמו שבעה גברים, ואני האישה היחידה בחדר. ואתם אומרים לי שאין נשים כאלה? ואתם -שישה אומרים לי שאין דברים כאלה ושנשים לא חוות דברים כאלה? מי אתם שתגידו לי שאין דברים כאלה? מי אתה שתחליט שדיכאון אחרי לידה צריך לעבור מיד אחרי הלידה? או כמה זמן הוא 36"'?צריך להימשך, אתה חווית דבר כזה? חווית דיכאון אחרי לידה? חווית לידה אולי הנתונים שיוצגו להלן, העוסקים בבקשות התמיכה למסלול הפקה (המסלול המרכזי בעל מספר בקשות התמיכה של במאיות נמוך ביחס 37.התקציב הרב ביותר), משקפים זאת בבירור 38 2016-2013 למספר בקשות התמיכה של במאים, בכל אחת מהשנים שנסקרו. בין השנים בשתי הקרנות רוב - במספר739 - הוגש מספר דומה של בקשות תמיכה משתי הקרנות 39. לערך) שהוגשו היו של במאים80%( הבקשות   כך לדוגמא, מקרה שקרה השנה בקרן גשר, מראה את חשיבות ועדות הלקטורה וחוות הדעת על הפרויקטים: "נבהלתי34 ., מאקו2020 בקשר עם מבוגר בר סמכות", ליאת בר סתו, יוני14 מזה שיש אנשים שיכולים להאשים ילדה בת   ניתן ללמוד רבות על חשיבות מנגנוני הלקטורה מהדו"ח העוסק בפעילות קרנות הקולנוע. על אף שבחלק העוסק 35 בלקטורה אין כלל עיסוק במגדר אלא ב"שייכות לפריפריה", המלצות הועידה בסופו של דבר הדגישו את חשיבות הייצוג ). דו"ח מסכם – הועדה 2018 שאשו גלית ואחרים (יוני-השוויוני לנשים בוועדות הלקטורה בפרט ובתעשייה בכלל. והבה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע.   הציטוט מתוך סרטה של סמדר זמיר, "על כיסא הבמאי יושבת אישה", בימוי: סמדר זמיר, הפקה: דרומהפקות, 36 .2020 ,ישראל .35   הנתונים אודות ההגשות נלקחו מדו"ח שהוגש על פעילות הקרנות, ראו הערה37 .2018-2017   אין נתונים מלאים לשנים38   יש לציין כי אין אפשרות לדעת מהו מספר הבמאים והבמאיות הפועלים בישראל, מכיוון שאין נתונים של הלמ"ס או39 .מאגר נתונים אחר בנושא. לכן, המידע שמוצג כאן אינו יחסי ממספר מסוים, אלא מציין רק את מספר ההגשות 32 | תקרת הצלולואיד אנחנו יושבים כאן בחדר, אנחנו משהו שבעה -כמו שישה גברים, ואני האישה היחידה בחדר. ואתם אומרים לי שאין נשים כאלה ושנשים לא חוות דברים כאלה? דנה גולדברג, תסריטאית ובמאית- " 33 | תקרת הצלולואיד בקרן הקולנוע הישראלי מספר הבמאיות שהגישו בקשה לתמיכה במסלול הפקה עמד על 53-, בהתאמה. קרן הקולנוע הישראלי תמכה ב83% לעומת17% : במאים608 לעומת128 מסך הבקשות שהוגשו. שיעור התמיכה בבמאיות היה מעט נמוך7% סרטים בסך הכל, שהם בהתאמה). 17%- בהשוואה ל13%( בהשוואה לשיעורן בקרב כלל מבקשי התמיכות לעומת 136 בקרן רבינוביץ, מספר הבמאיות שהגישו בקשה לתמיכה במסלול הפקה עמד על , בהתאמה (האחוז הנותר שייך לבקשה משותפת של נשים 81% לעומת18% : במאים596 מהבקשות שהוגשו. לא נמצא פער משמעותי14%- סרטים שהם כ102-וגברים). הקרן תמכה ב בין שיעורי הבקשות ובין שיעורי התמיכה שאושרה – הן עבור הנשים והן עבור הגברים. הנתונים תומכים בטענה כי מיעוט התמיכה לנשים קשור במיעוט ההגשות, ומעלה את השאלה – לו נשים היו מגישות יותר, האם שיעורן בקרב מקבלי התמיכה היה עולה אף הוא. כך או כך, התמונה הכוללת העולה מין הנתונים היא תמונה עגומה – רובם המוחץ של הפרויקטים לא מקבלים תמיכה, והגשת פרויקט לקרנות הקולנוע כרוכה פעמים רבות באכזבה ועוגמת נפש – לגברים כמו גם לנשים. : בקשות לתמיכה כספית ומספר הסרטים שקיבלו תמיכה, 2 תרשים במספרים מוחלטים2016-2013 לפי סוג קרן ומגיש/ה קרן רבינוביץ תמיכה84 17 בקשות596 136 קרן הקולנוע הישראלי תמיכה44 7 בקשות608 128 :הערות (( ( 1 ,) בקרן רבינוביץ6- בקרן הקולנוע הישראלי ו3( בקשות משותפות של נשים וגברים שהוגשו9 הגרף אינו כולל בקרן רבינוביץ). 1- בקרן הקולנוע הישראלי ו2( מתוכן זכו לתמיכה3 ( ( ( 2 .אין נתונים מעודכנים מעבר לשנים הללו (( ( 3 .סך הבקשות כולל רק בקשות שעליהן מופיע שם המגיש/ה בתפקיד הבימוי היקף תקציב התמיכות מקרן הקולנוע הישראלי וקרן רבינוביץ – לפי מגדר כפי שהוזכר, בשנים בהן עוסק הדו"ח (וגם בשנים שקדמו להן), התומכות העיקריות בסרטים עלילתיים האחרונה, תומכת גם 40.באורך מלא בקולנוע הישראלי הן קרן הקולנוע הישראלי וקרן רבינוביץ לאמנויות בסרטים תעודיים וסרטי סטודנטים. שתי קרנות אלו משקיעות את התקציב הגדול ביותר בתחום זה.   קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, קרן מקור והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה תומכות אף הן בסרטים עלילתיים באורך40 .מלא, אך בשנים בהן עוסק הדו"ח לא עשו כן בעקביות, ולכן לא נבדקו גברים נשים 34 | תקרת הצלולואיד ,2018-2013 הלוח שלהלן משווה את התמיכה הממוצעת שניתנה לבמאים ובמאיות בשנים מקרן הקולנוע הישראלי ומקרן רבינוביץ לאמנויות, במסלול המרכזי – הפקת סרט עלילתי יש לציין שהסכומים המוקצים במסלולי התמיכה בסרטים קבועים ולכן התמיכה 41.ארוך הממוצעת דומה. 2018 , במחירי2018-2013 ,: תמיכה לפי סוג קרן ומגדר5 לוח שם הקרן קרן הקולנוע הישראלי קרן רבינוביץ סך התמיכה ₪ מיליון78.7 ₪ מיליון117.7 סך הסרטים שקיבלו תמיכה66 145 במאיות שקיבלו מענק13 22 במאים שקיבלו מענק51 121 במאיות ובמאים- מענק משותף2 2 סך התמיכה בסרטי במאיות₪ מיליון14.7 ₪ מיליון18.8 סך התמיכה בסרטי במאים₪ מיליון60.1 ₪ מיליון96.8 סך התמיכה בסרטי בימוי משותף₪ מיליון3.8 ₪ מיליון2.1 שיעור הסרטים בבימוי נשים (לא כולל בימוי משותף)20% 15% במאיות: תמיכה ממוצעת לסרט (ללא בימוי משותף) ₪ מיליון1.1 ₪ אלף854 במאים: תמיכה ממוצעת לסרט (ללא בימוי משותף) ₪ מיליון1.2 ₪ אלף800 הערה: בחלק מהשנים מספר הבמאים/ות גדול ממספר הסרטים מכיוון שיש סרטים שנעשו במשותף על ידי מספר במאיות/ים. ממוצע התקציב חושב לפי במאי/ת אחד לסרט (סרט של שני במאים נחשב בממוצע כסרט אחד ולא שניים). בשתי הקרנות מספר הבמאים שקיבלו תמיכה היה גבוה לאין ערוך מזה של הבמאיות: בקרן במאיות (שני סרטים בוימו במשותף על 13 במאים קיבלו תמיכה לעומת51 הקולנוע הישראלי במאיות (שני סרטים בוימו במשותף 22 במאים לעומת121 ,ידי במאי ובמאית) ובקרן רבינוביץ על ידי במאי ובמאית). כפי שראינו קודם לכן, הפערים בקבלת תמיכות לפי מגדר קשורים גם בפערים במספרי המגישים/ות.   ייתכנו סטיות קלות בין הנתונים בדו"חות פילת ואדיוסיסטמס לבין הנתונים במסמך זה, מכיוון שבדו"חות כתובים41 הסרטים שהופקו, ואילו בחלק זה הנתונים עוסקים בסרטים שקיבלו תמיכה אבל לא בהכרח הוקרנו. זהו גם ההסבר להפרש בין מספרי הסרטים באופן כללי, יותר סרטים מאושרים להפקה מאשר מוקרנים. #5 חלק פרסי אופיר ופרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל 36 | תקרת הצלולואיד פרסי אופיר פרסי אופיר, או בשמם המלא, פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מוענקים משנת קטגוריות העוסקות ביצירה 19-, על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ב1990 הקולנועית הישראלית. הסרט הזוכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" נשלח לתחרות האוסקר בארצות הברית, כמועמד לפרס בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. הסרטים המועמדים לפרסים הם הסרטים שעשייתם נסתיימה לרוב באותה השנה. בכל שנה, עם 42, נשים וגברים787-) כ2020 חברי וחברות האקדמיה הישראלית המונה (נכון לספטמבר ייצוג מגדרי כמעט שווה, הם אלו הבוחרים את הסרטים והיוצרים/ות שיזכו. על מנת שסרט ויוצריו יהיו מועמדים, על היוצרים/ות לשלוח את הסרט להצבעה ולשלם "דמי השתתפות". 43.מעטים היוצרים/ות שלא שולחים/ות את סרטיהם/ן פרסי אופיר הם הדרך הטובה ביותר לראות מהו "היבול הקולנועי" בכל שנה, גם אם אין זו תמונה מלאה. בנוסף, הפרסים משקפים את ההכרה לה זוכים היוצרים/ות והסרטים – הכרה זו מתבטאת בין היתר בכמות הפרסים, מספר המועמדויות וכו'. מהפרסים אף ניתן לקבל אילו תפקידים ממלאים בה - תמונה מעניינת לגבי הבידול התעסוקתי בתעשיית הקולנוע נשים וגברים. (אלא אם כן צוין אחרת), על מנת להציג 2019-1999 הנתונים שיוצגו להלן נאספו עבור השנים 44.תמונת מצב רחבה ככל האפשר על המועמדויות לפרס ועל הרכב הזוכים מבחינת מתודולוגיה, המועמדים/ות והזוכים/ות נספרו בכל שנה ובכל קטגוריה מחדש. המספרים, למעשה משקפים את מספר המועמדויות והזכיות של גברים/נשים, ולא את מספר המועמדים והזוכים עצמם. כך לדוגמא, מפיק/ה שהפיק/ה שלושה סרטים באותה השנה, נספר/ה שלוש פעמים. עורכ/ת שזכה/תה מספר פעמים בפרס, נספר/ה לפי מספר הזכיות. עשר נשים ועשרה- חברים וחברות20 נשים. בוועד המנהל מכהנים363- גברים ו424   באקדמיה חברים כיום42 .)9.9.20 ,גברים (נתונים שנמסרו מהנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ., העוקץ2014   לקריאה נוספת ראו: "בדרך לאוסקר משלמים הרבה מאד כסף", ליאור אלפנט, אוקטובר43 .  הנתונים נאספו מאתר האקדמיה הישראלית לקולנוע ומוויקיפדיה44 37 | תקרת הצלולואיד פסקול )2001-2019( מוזיקה מקורית )2001-2019( צילום )2001-2019( )5%( עיצוב אמנותי )2001-2019( )7%( הישגים מקצועיים )10%( מפעל חיים הסרט - הפקה )12%( הטוב ביותר הסרט - בימוי )13%( הטוב ביותר )13%( תסריט )14%( בימוי סרט - בימוי )17%( תיעודי ארוך סרט - הפקה )24%( תיעודי ארוך סרט - הפקה )33%( עלילתי קצר )2013-2019( )48%( עריכה )2000-2019( סרט- בימוי )50%( עלילתי קצר )2013-2019( סרט- בימוי )67%( תיעודי קצר )2014-2019( סרט- הפקה )73%( תיעודי קצר )2000-2019( )90%( עיצוב תלבושות )2001-2019( )100%( ליהוק )2012-2019( )100%( איפור )2011-2019( :3 תרשים פרסי אופיר סיכום נתוני הזכייה 2019-1999 ,לפי מגדר באחוזים, מתוך סך הכל בכל קטגוריה, לפי סדר עולה בטור הזכייה של נשים הערות: (( ( 1 ., אלא אם כן צוין אחרת2019-1999 הנתונים לשנים (( ( 2 קטגוריות הזכייה חולקו לקבוצות רבות. אלו שנלקחו בחשבון היו: גבר, אישה, גבר ואישה, שני גברים, שתי נשים, שלושה גברים, שלוש נשים, ארבעה גברים, חמישה גברים. לא נלקחו בחשבון: שני גברים ואישה, שתי נשים וגבר, שלושה גברים ואישה, ארבעה גברים ואישה, ארבעה גברים ושתי נשים, ארבעה גברים ושלוש נשים. (( ( 3 :בקטגוריית הישגים מקצועיים לא ניתן הפרס בשנים . 2015- ו2013-2010 ,2008 ,1996 ,1994-1992 ( ( ( 4 הלוח המלא של שיעור המועמדות ושיעור הזכייה מופיע . 1 בנספח מספר גברים נשים 38 | תקרת הצלולואיד נתוני המועמדות והזכיות בפרסי אופיר משקפים את הבידול התעסוקתי הקיים בתעשיית 60%-הקולנוע, היינו חלוקה לעיסוקים "נשיים" ו"גבריים". "עיסוק נשי" הוא עיסוק שלמעלה מ גברים. בעיסוק מעורב - בעיסוק גברי רוב המועסקים- מהעוסקים/ות בו הן נשים, ולהיפך הם גברים או נשים. בשוק העבודה, בידול תעסוקתי לפי מגדר הוא תופעה 60%- ל40% בין מרכזית כאשר עיסוקים כגון הוראה, עבודה סוציאלית, פקידות, הנהלת חשבונות, מקצועות רפואיים וטיפול הם מקצועות נשיים מובהקים ועיסוקים כגון נהיגה, הנדסה ואדריכלות, -פרא ). 2013 ,בוזגלו-בינוי, פחחות וחשמלאות הם עיסוקים גברים מובהקים (חסון ודגן חלוקת עבודה מגדרית קיימת גם מבחינת סוג הסרטים ואורכם. כך לגברים ייצוג גבוה בזכייה בפרסים בקטגוריות של תסריט, בימוי, והפקה של סרטים עלילתיים ארוכים ובמידה פחותה מעט בסרטים תעודיים ארוכים. מנגד, בסרטים תעודיים קצרים ובסרטים עלילתיים קצרים ייצוג גבוה לנשים במאיות ומפיקות בין הזוכים. למעשה, שיעורי הזכייה של מפיקות ובמאיות של סרטים תעודיים קצרים הם גבוהים מאד, ואף גבוהים משיעורי המועמדות שניגשו. משמע, זהו תחום נשי מובהק בענף הקולנוע בישראל. ייצוג מועט לנשים בפרסים על תסריט, בימוי והפקה בקטגוריית סרט עלילתי ותעודי ארוך נתוני פרס אופיר מעלים, כי נשים כמעט ואינן מועמדות או זוכות בפרסים כאשר מדובר בתפקידי הפקה מרכזיים של סרטים עלילתיים ארוכים. בתפקידים אלו, שיעור הגברים המועמדים ואלו שזוכים בפרסים גבוה לאין ערוך מאלו של הנשים. סרטים עלילתיים 293 :בקטגוריית פרס הסרט הטוב ביותר, שניתן למפיקי/ות הסרט, רוב הזכיות הן קבוצתיות ). 19%( קצת פחות מחמישית- מועמדויות לנשים55 מועמדויות למפיקים ומפיקות, מתוכם פרסים ניתנו למפיקים ומפיקות, מתוכם שיעור המפיקות היה נמוך 34 ,באשר לנתוני הזכייה . מן הראוי לציין כי ארבעה פרסים נוספים ניתנו לקבוצות שכללו נשים וגברים 12% ועמד על 45.שעבדו במשותף בצוות ההפקה ולא נכללו במניין המועמדים/זוכים מועמדויות לבמאים ובמאיות בקטגוריה זו. שיעור 119 ,באשר לבימוי סרט עלילתי ארוך בלבד. נתוני הזכייה מעלים כי ניתנו 15% הנשים המועמדות מתוך סך המועמדים עמד על בלבד. כלומר 14% במאים ובמאיות, מתוכם שיעור הבמאיות שזכו עמד על22-פרסים ל שיעורי הזכייה משקפים את חלקן היחסי והנמוך של הנשים המועמדות. ), ארבעה גברים ואישה1999(   בקטגוריה זו היו זכיות שלא נכללו בסך שצוין לעיל של: שלושה גברים ואישה45 .)2019( ), ארבעה גברים ושלוש נשים2010( ), ארבעה גברים ושתי נשים2016( 39 | תקרת הצלולואיד מועמדויות לגברים ונשים, מתוכן עמד שיעור149 ,בקטגוריית התסריט על סרט עלילתי ארוך גברים ונשים, מתוכם 23-. נתוני הזכייה מעלים כי ניתנו פרסים ל22% הנשים המועמדות על בלבד. בתחום זה שיעור הזכייה של נשים נמוך גם ביחס 13% שיעור הנשים שזכו עמד על לשיעור המועמדות. סרטים תעודיים בפרסי אופיר ישנן שתי קטגוריות בלבד לקולנוע תעודי וכל שאר הקטגוריות מתייחסות לתפקידים בקולנוע עלילתי. הפרסים לסרט התיעודי הארוך והקצר ניתנים לצוות היוצרים/ות של הסרט – בימוי והפקה יחד. אין אזכור לשאר חברי וחברות הצוות המעורבים. מועמדויות של במאים ובמאיות. שיעור הנשים 123 לפרס הסרט התעודי הארוך הטוב ביותר היו בלבד. בפרס זה היו 17% על- בלבד, ושיעור הזוכות28% המועמדות מתוך המועמדים עמד על ) מכלל המועמדים/ות היו נשים, אך חלקן של הנשים 34%( מועמדויות של מפיקים/ות. כשליש202 .)24%( הזוכות עמד על כרבע ייצוג גבוה לנשים בפרסים על תפקידים מרכזיים בקטגוריות סרט תעודי ועלילתי קצר באשר לסרטים תעודיים קצרים, שיעור הזוכות בפרס על בימוי והפקה גבוה במיוחד גם ביחס למועמדויות שהוגשו: מהם 46% , מועמדויות לבמאים ובמאיות39 היו46לפרס הסרט התעודי הקצר הטוב ביותר מועמדויות 51 רוב נשי מובהק. כמו כן, היו- 67% היו נשים. שיעור הנשים שזכו עמד על גברים ונשים, 11-). הפרסים הוענקו ל49%( למפיקים ומפיקות בקטגוריה זו, כמחצית היו נשים נשים.73% מתוכם אינם מוקרנים בהקרנות מסחריות, אלא בפסטיבלי קולנוע, 47סרטים עלילתיים קצרים טלוויזיה, סינמטקים, והקרנות מיוחדות. כמו בסרטים התעודיים, גם בקטגוריה זו הפרס ניתן ליוצרי/ות הסרט – בימוי והפקה, ללא חלוקה לקטגוריות ותפקידים נוספים. בקטגוריה זו מועמדויות לבמאים ובמאיות. שיעור הנשים המועמדות מתוך סך המועמדים עמד 40 היו , שיעור גבוה ביחס למועמדות על בימוי סרטים עלילתיים ותעודיים ארוכים. מספר 43% על מועמדויות 66 הנשים והגברים שקיבלו את הפרס היה זהה ועמד על ארבע/ה. כמו כן היו . נתוני הזכייה מעלים 42.5% למפיקים ומפיקות בקטגוריה זו. שיעור הנשים מתוכם עמד על ).33%( זוכים, שליש מהם נשים12-כי ניתנו פרסים ל .2019-2014   בפרס הבימוי וההפקה על הסרט התעודי הקצר הטוב ביותר הנתונים הם לשנים46 .2019-2013   בפרס הבימוי וההפקה על הסרט הקצר הנתונים הם לשנים47 40 | תקרת הצלולואיד פרסים מקצועיים לסרטים עלילתיים באורך מלא – מבט על הבידול התעסוקתי בתחום הפרסים המקצועיים (הניתנים, כאמור, רק לסרטים עלילתיים באורך מלא), הבידול התעסוקתי מובהק: ליהוק, עיצוב תלבושות ואיפור הם עיסוקים נשיים מובהקים, בהם שיעור . 89%-המועמדות והזוכות גבוה מ מועמדויות לגברים ונשים, 105 בקטגוריית עיצוב תלבושות בסרט עלילתי באורך מלא, היו 45 , באשר לליהוק48. מהן היו נשים90% , גברים ונשים21- מהם של נשים. פרסים ניתנו ל81% 49. מהזוכים100% מהם נשים, ונשים מהוות89% ,מועמדויות למלהקים ומלהקות בקטגוריה זו המעומדים/ות לפרס על איפור היו נשים וכל הזוכות היו נשים. 55- מ95% מנגד, צילום, מוסיקה ופסקול הינם תחומים גבריים מובהקים, שיעור המועמדות והזוכות 50 מהם נשים3% מועמדויות לגברים ונשים בקטגוריית הצילום, ורק101 .בהם מזערי ממש 51.במהלך השנים, אף לא אישה אחת זכתה בפרס בקטגוריה זו בשתי 52. מועמדויות237 - מועמדויות ובפרס הפסקול126 בפרס המוזיקה המקורית היו , בהתאמה. גם 2%- ו6% הקטגוריות הללו שיעור הנשים המועמדות היה מזערי ועמד על 53.בקטגוריות אלו אף אישה לא זכתה בפרס מועמדים/ות לפרס העריכה, כמחצית הן נשים 113 עריכה מסתמנת כעיסוק מעורב, מתןך 54.)48%( גברים ונשים, כמחציתם נשים23-). פרסים ניתנו ל49%( פרסים מיוחדים : פרס מפעל חיים ופרס הישגים מקצועיים לעומת פרסים אחרים, ההחלטה על פרס מפעל חיים ופרס הישגים מקצועיים מתקבלת על 55.ידי הוועד המנהל של האקדמיה לקולנוע ולא בהצבעה כללית של החברים/ות וניתן ליוצרים/ות במגוון תפקידים בתעשייה – 1992 פרס מפעל חיים מחולק משנת פרסי 27 שחקנים/ות, במאים/ות, מפיקים/ות, פעילים/ות ויזמים/ות. במהלך השנים חולקו ), 1997( מפעל חיים. ארבע נשים בלבד זכו בפרס לאורך כמעט שלושה עשורים: גילה אלמגור ). 2019( אדם-), ומיכל בת2005( ), לביאה הון1998( ליר ז"ל-ליה ון .2019-2001   בפרס עיצוב התלבושות על הסרט העלילתי הארוך ביותר הנתונים הם לשנים48 ,. פרס הליהוק הוכנס רק בשנה זו2019-2012   בפרס הליהוק על הסרט העלילתי הארוך ביותר הנתונים הם לשנים49 .והעלה את מספר הזוכות בפרסי אופיר באופן כללי . 2019-2000   הנתונים לשנים50 , שבה לראשונה צלמת אחת, דניאלה2020   מן הראוי לציין שהדו"ח אינו כולל את נתוני הזכייה בפרסי אופיר לשנת51 . ואף זכתה בפרס- נוביץ, היתה מועמדת על צילום שני סרטים . 2019-2001 ; בפרס הפסקול הנתונים הם לשנים2019-2000   בפרס המוזיקה המקורית הנתונים הם לשנים52 . קרני פוסטל- זכתה לראשונה אישה בפרס המוזיקה המקורית2020   בשנת53 .2019-2000   בפרס העריכה על הסרט העלילתי הארוך ביותר הנתונים הם לשנים54 , בעקבות מאבק של נציגת איגוד הבמאיות והבמאים, הוכנסה לאקדמיה החובה לשוויון מגדרי בועד2020   בשנת55 .המנהל, וכיום יש עשרים חברי/ות ועד – עשר נשים ועשרה גברים 41 | תקרת הצלולואיד פרס הישגים מקצועיים ניתן בנוסף לפרס מפעל חיים, אך בעוד שפרס מפעל חיים ניתן ליר ואלון גרבוז), פרס זה מוקדש לבעלי תפקידים בעשייה -גם ליזמים ופעילים (כמו ליה ון קולנועית – עורכות/ים, מלחינים/ות, חוקרים/ות קולנוע ועוד. בפועל, אין הבדל משמעותי בין הפרסים, וניתן לומר שהם משלימים אחד את השני. פרס ההישגים המקצועיים לא מחולק ).2017( עשר גברים ואישה אחת – ערה לפיד ז"ל- זכו בו שישה1995 מידי שנה ומשנת 2020 פרסי אופיר לשנת , ולכן הנתונים 2020 דו"ח זה נערך ונחתם טרם פרסומי הזוכים והזוכות בפרסי אופיר לשנת לשנה זו לא נכנסו לטבלאות ולניתוח המגדרי. אולם טרם פרסום הדו"ח הוכרזו הזוכים/ות, ולכן ראינו לנכון להוסיף את התוצאות, שהיו מאוד יוצאות דופן: • , וביותר קטגוריות.12 לעומת16 – יותר נשים זכו מאשר גברים • לראשונה, צלמת (דניאלה נוביץ) היתה מועמדת לפרס הצילום – על שני סרטים ואף זכתה בפרס על צילום אחד הסרטים. • לראשונה זכתה אישה בפרס המוסיקה המקורית הטובה ביותר (קרני פוסטל). • נשים זכו בכל הפרסים בקטגוריות הסט, למעט עריכת פסקול, ורוב הפרסים על תפקידים מרכזיים – פרס הסרט הטוב ביותר (בימוי והפקה משותפת של אישה וגבר), תסריט, צילום, עריכה, ליהוק, איפור, עיצוב תלבושות, עיצוב אומנותי, מוסיקה מקורית, סרט תעודי ארוך (גבר ואישה יחד), סרט עלילתי קצר (גבר ואישה יחד). • בר, הפקה: -רוב המועמדות והזוכות היו מהצוות של הסרט "אסיה" (בימוי: רותי פרי אורית זמיר ויואב רועה), שהיה עם רוב נשי מוחץ בצוות. המקרה של "אסיה" מוכיח את החשיבות של נוכחות נשית בצוות, שמשתקפת במועמדויות ובזכיות בכל שנה. 42 | תקרת הצלולואיד פרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע מחולקים, כאמור, לתחום העלילתי (מלבד קטגוריות הסרט התעודי הארוך והקצר). פרסי הפורום הדוקומנטרי משלימים ומרחיבים את התמונה לגבי היבול הקולנועי וההכרה לה זוכים היוצרים והיוצרות בתחום. הפרסים מחולקים משנת , תלוי ₪ 600 ועד₪ 250-, האפשרות להגיש מועמדות פתוחה לכולם/ן, בתשלום שנע מ2006 כמו בפרסי אופיר, ההצבעה בתחרות פתוחה לחברי/ות הפורום בכל הקטגוריות56.בקטגוריה בקטגוריות אלו הזוכים נבחרים על ידי 57.השונות, מלבד פרס מפעל חיים והישגים מקצועיים 58.הוועד המנהל של הפורום הדוקומנטרי בישראל בתחרות זו קיימות מספר קטגוריות של פרסים שלא ניתן לעקוב אחריהן לאורך השנים (יש כאלו שקיימות כל שנה ואחרות שלא ולמעשה אין כל חוקיות בנושא). מסיבה זו, נבחנו בדו"ח זה אך ורק הזכיות בקטגוריות העוסקות בתפקידי ההפקה המרכזיים, וכמובן פרס הסרט הטוב ביותר. את הנתונים המלאים ניתן למצוא באתר הפורום הדוקומנטרי. : פרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל – שיעור הזכייה 4 תרשים לפי סדר עולה בטור הזכייה של נשים59,2019-2010 ,לפי מגדר נשים גברים צילום80% 20% סרט ביכורים- הפקה69% 31% סרט ביכורים- בימוי67% 33% תיעודי באורך מלא- בימוי64% 36% פרס מפעל חיים62% 38% )’ ד60 סרט תיעודי קצר (עד- הפקה57% 43% סרט תיעודי באורך מלא- הפקה57% 43% )’ ד60 סרט תיעודי קצר (עד- בימוי40% 60% תחקיר36% 64% עריכה18% 82% :הערות (( ( 1 . באופן רציף2013 , מחולק משנת2012-2011 פרס מפעל חיים לא חולק בשנים (( ( 2 .2018 פרס הישגים מקצועיים ניתן משנת .  חברי הפורום הדוקומנטרי זכאים להנחה בתשלום ההגשה56 .)1.9.20 חברות (הנתונים נמסרו מהנהלת הפורום, בתאריך179- חברים ו163   בפורום הדוקומנטרי בישראל ישנם57 .  בוועד המנהל חמש נשים וחמישה גברים. גם כאן, השוויון המגדרי בהנהלה הוא תוצאה עכשווית של מאבק ארוך58 , משום שבשנה זו אוחדו קטגוריית הבימוי הטוב ביותר עם2006 , ולא בשנת2010   הניתוח בחלק זה מתחיל בשנת59 .קטגוריית הסרט הטוב ביותר, והפרסים בקטגוריה זו מגיעים גם לבמאים/ות, וגם למפיקים/ות של כל סרט 43 | תקרת הצלולואיד .) מהזכיות64%( מהזכיות) והתחקיר82%( ניתן לראות כי לנשים רוב גדול בקטגוריית העריכה ).20%( מנגד, בדומה לקטגוריית הצילום בתחום העלילתי, גם בתחום התעודי יש מיעוט של צלמות בקטגוריית הסרט באורך מלא, הנשים הזוכות מהוות מיעוט כבמאיות 60,בדומה לפרסי אופיר דקות – יש דמיון לפרסי 60 מהמפיקים. גם בקטגוריית הסרט הקצר – עד43%-) ו36%( מהמפיקים. בסרט43%-) ו60%( אופיר בנתוני הזכייה: נשים מהוות רוב בקרב הבמאים הביכורים, קטגוריה שלא קיימת בפרסי אופיר וכוללת את הסרט הראשון או השני של היוצר/ת, הבמאיות מהוות שליש מהזוכים/ות, ושיעור הזוכות בקטגוריית ההפקה עומד על ). 31%( פחות משליש ), נעמי שחורי 2012( מהזוכים/ות: לינה צ'פלין38% בפרסי מפעל החיים נשים מהוות רק ). בארבע השנים האחרונות קיים שוויון מגדרי מלא – שתי נשים 2018( עדה אושפיז-), ו2016( , זכו, נכון לכתיבת2018 ושני גברים זכו בפרס. בפרס להישגים מקצועיים, המחולק משנת ), וגבר אחד. 2018( דו"ח זה, אישה אחת: בילי סגל הנתונים אודות פרסי אופיר יחד עם נתוני פרסי הפורום הדוקומנטרי מעלים כי בתחום של דקות) פועלות יוצרות רבות. שיעור הזוכות במרבית הקטגוריות 60 קולנוע תעודי קצר (עד גבוה יותר, ותחום העריכה – בו קיים שוויון מגדרי (יחסית) כשמדובר בקולנוע עלילתי, הופך למקצוע "נשי" בז'אנר התעודי. עם זאת, תחום הצילום נותר גברי מובהק גם בקולנוע תעודי. יוצרות בתחום העלו השערות לגבי הסיבות לייצוג הגבוה לנשים: מדובר בניהול של צוות קטן יותר (לעיתים אפילו אדם אחד או שניים), תקציבים קטנים יותר, שעות עבודה גמישות יותר. אולם, התקציבים הקטנים מהווים גם חסם משמעותי, כאשר מדובר לעיתים בפרויקטים שעלולים להימשך שנים ארוכות, וחלק ניכר מיצירתם אינו כולל משכורת או פרנסה כלשהי – יש לציין שעובדה זו מקשה על כל העובדים/ות בתחום. בפרויקטים ארוכי טווח – וכאלה הם רוב הסרטים התעודיים – חלקים ניכרים מזמן העשייה אינם 61.מתוגמלים כלכלית .  נזכיר כי השנים שנבדקו בשתי התחרויות אינן חופפות, בפרסי הפורום הדוקומנטרי נבחן מספר קטן יותר של שנים60 ,  ראיונות שבוצעו במסגרת עבודת דוקטורט (בשלבי כתיבה) של ליאור אלפנט, בהנחיית פרופ' ניצה ברקוביץ61 .המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון 44 | תקרת הצלולואיד בתחום של קולנוע תעודי קצר פועלות יוצרות רבות. שיעור הזוכות במרבית הקטגוריות גבוה יותר, ותחום העריכה – בו קיים שוויון מגדרי כשמדובר בקולנוע עלילתי, הופך למקצוע "נשי" בז'אנר התעודי. 45 | תקרת הצלולואיד פרסי אופיר, פרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל, וחלוקת העבודה המגדרית בתעשיית הקולנוע – סיכום עיון בנתוני הפרסים על תפקידי ההפקה המרכזיים (בימוי והפקה) מעלה, כי שיעור הנשים המועמדות ו/או זוכות בקטגוריות אלו בסרטים עלילתיים ו/או תעודיים קצרים זהה לזה של הגברים ולעיתים אף עולה עליהם. ניכר, כי לא כך הדבר בעשייה הקולנועית של סרטים עלילתיים ארוכים. מהידוע לנו על נשים בתעשיית הקולנוע ניתן להניח שהדבר נובע מכך שמדובר בסוגה שניתן ליצור בתקציב מצומצם ועם צוות קטן יחסית, כאשר חלקם של 62.הסרטים הקצרים נעשה במסגרות סטודנטיאליות שהן חממות ליצירה הנתונים העוסקים בקולנוע תעודי ארוך, בשתי התחרויות, מעלים כי למרות המוסכמה הרווחת במחקר ובתעשייה כי נשים מביימות ויוצרות בשיעורים גדולים יותר קולנוע תעודי כאשר זה מגיע לשלב הפרסים הן מקבלות פחות הכרה על היצירה שלהן 63,מאשר עלילתי – הן כמועמדות (לפי הנתונים של פרסי אופיר) והן כזוכות. באשר לסרטים עלילתיים באורך מלא, הממצאים מניתוח פרסי אופיר עולים בקנה אחד 92 מתוך סך מהמועמדים לפרס האוסקר בכל14% עם ממצאים בינלאומיים. נשים היוו רק קתרין - שנותיו. זאת ועוד, רק חמש נשים היו מועמדות לפרס הבימוי ורק אחת זכתה בו ). בפרסי הסזאר (האוסקר הצרפתי), נשים מהוות Levitt et al., 2020( 2010 ביגלו, בשנת – השנה בה החלה חלוקת הפרס 1976 מהמועמדים לפרס הבימוי מאז שנת10% רק ועד היום, היה 1969 , משנתBAFTA ,). בפרסי האקדמיה הבריטית לקולנועTrajkovic, 2020( .)Sarkisian, 2020( מכלל המועמדים בכל הקטגוריות17% חלקן של הנשים רק ניתן לראות כי בתפקידים האומנותיים המקצועיים הנחשבים "טכניים": צילום, מוזיקה ופס קול מקורי (למעט עריכה), קיים רוב גברי שמשקף את הבידול התעסוקתי בתעשייה. בעוד קל לנו לחשוב על הסיבות לרוב נשי במקצועות האיפור והתלבושות, מעניין להבין את הגורמים לכך במקצועות הליהוק – פרס בו זכו רק נשים וישנו רוב מוחץ לנשים במועמדויות, לעומת 64.הפרס על צילום, בו זכו רק גברים וכמעט שלא היו נשים מועמדות לפרס לפי נתוני פרסי אופיר, ניכר כי נשים לא מקבלות הכרה על "הישגים מקצועיים", או על "מפעל חיים" והעשייה המקצועית שלהן אינה מתורגמת לפרסים. ייצוגן הזעיר בקטגוריות אלו הוא בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. זאת לעומת הנתונים בקטגוריה זו בפרסי הקולנוע הדוקומנטרי, שם יש ייצוג גבוה יותר לנשים (אם כי חשוב לציין כי מספר השנים שנבדק היה מצומצם יותר).   לא כל סרט סטונדטים/ות יכול להיות מועמד לפרסי אופיר בקטגוריית הקצרים. לקריאת תקנון האקדמיה בנוגע62 .לסרטים הקצרים “The reason why so many more women direct docs than narrative is infuriating”, :  לקריאה נוספת בנושא63 Angelica Florio, March 2018, Bustle. זכתה אישה בפרס הצילום בפרסי אופיר. חלק מהסיבות בנוגע לתחום הצילום הוסברו2020   כאמור, בשנת64 .בחלקים הקודמים בדו"ח זה 46 | תקרת הצלולואיד נתוני האיגודים המקצועיים לפי מגדר נתוני האיגודים המקצועיים מאפשרים לקבל אינדיקציה לגבי חלוקת העיסוקים בתחום. יש לציין כי חברות באיגודים המקצועיים לא מצביעה על עיסוק בפועל במקצוע ומנגד – עיסוק במקצוע לא מחייב חברות באיגוד המקצועי – לכן, לא ניתן להסיק מחברות באיגוד לגבי כלל העובדים והעובדות במקצועות בתעשייה. עוד נציין כי האיגודים כוללים את כל מי שעוסק במקצועות השייכים לתחום הקולנוע והטלוויזיה, וכי התחומים אינם מופרדים. יוצרים/ות רבות עובדות בשני התחומים במקביל, בעיקר מסיבות כלכליות. נתונים אודות שיעור הבמאים והבמאיות בענף אינם בנמצא, אולם באיגוד הבמאיות והבמאים בהתאמה). יו"ר הוועד המנהל של האיגוד היא 34%- ו66%( נשים156- גברים ו299 חברים 65. חברים/ות, שמונה גברים ושלוש נשים11 אישה, בוועד יו"ר האיגוד הוא גבר, ובוועד המנהל 66. נשים44%- חברים/ות, מהם כ528 באיגוד התסריטאים שמונה חברים/ות – שתי נשים ושישה גברים. 67. החברים/ות366- מ36%-באיגוד העורכים – איגוד מקצועות הפוסט בישראל (ע"ר), נשים מהוות כ יו"ר האיגוד הוא גבר, בוועד המנהל שמונה חברים/ות – שלוש נשים וחמישה גברים. יו"ר האיגוד הוא 68. נשים- )17%( מתוכם16 , חברים90 )באיגוד המפיקים (קולנוע וטלוויזיה גבר, ובוועד המנהל תשעה חברים/ות – שבעה גברים ושתי נשים. מפלח 2019 נציין כי ענף ההפקה כולו הוא ענף מעורב מבחינה מגדרית. מדד הגיוון לשנת את ענף ההפקה אשר כולל הפקה והפצה של סרטי קולנוע, וידאו, תכניות טלוויזיה, הקלטה והוצאה לאור של קול ומוזיקה (כגון סרטי תעודה, סרטים דוקומנטריים, סרטים מצוירים 8,000 ,וגרפיקה ממוחשבת), וכן שידור כלל ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט. לפי המדד .1.9.20   נתונים שנמסרו מאיגוד הבמאיות והבמאים ביום65 .2.9.2020   נתונים שנמסרו מאיגוד התסריטאים ביום66 .2.9.2020   נתונים שנמסרו מאיגוד העורכים ביום67 .1.9.2020 ,  נתונים שנמסרו מאיגוד המפיקים68 47 | תקרת הצלולואיד נשים. הענף כולל מפיקים55%- גברים ו45% , מתוכם2017 שכירים עבדו בענף ההפקה בשנת ועוזרי הפקה, אקדמאים ושאינם אקדמאים ופערי השכר בענף משמעותיים. מהנתונים עולה 69.כי לנשים ייצוג ניכר בשכבת הגיל הצעירה בעלת השכר הנמוך יותר בענף מנתוני איגוד "אקט" (איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה) המאגד את עובדי/ות הסט עולה כי : החברים במחלקת הצילום 215 צילום הוא עיסוק גברי מובהק: רק עשר נשים רשומות מתוך במחלקה; במחלקת הסאונד לא רשומה אף אישה 100 -ותשע עוזרות צלם מתוך קרוב ל ושתי נשים בלבד חברות במחלקת תאורה; במחלקת עיצוב תלבושות חברות חמישים נשים 70. נשים וגבר אחד74 ושבעה גברים ובמחלקת האיפור , יו"ר 2020 לפי תקנון אקט, הוועד המנהל בנוי מנציגי/ות כל המחלקות באיגוד. נכון לשנת חברי/ות בוועד המנהל – ארבע נשים ושבעה גברים.11 הוועד המנהל הוא גבר, ויש 71.) בהתאמה52%- ו48%( חברות179- חברים ו163 ,בפורום הדוקומנטרי בישראל הוקם "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל", שאינו איגוד 2012 ראוי לציין כי בשנת מקצועי נתמך, ומבוסס על פעילות התנדבותית, שמבקש לאגד ולתמוך ביוצרות הטלוויזיה והקולנוע בישראל. הפורום עוסק בעיקר בהעלאת מודעות לנושא המגדר וחשיבותו בתעשייה, אקטיביזם ותמיכה, עידוד וקידום האינטרסים של יוצרות, עורך סדנאות ומפגשים, ומשתף 72.פעולה עם האיגודים המקצועיים   מדד הגיוון פותח על ידי הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיטיקה ופרופ’ אלכסנדרה69 קלב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה באוניברסיטת תל אביב. המדד מספק תמונת מצב על אי השוויון בייצוג במקומות עבודה ובשכר של נשים וגברים, לפי ענפי הכלכלה המרכזיים. נתונים שנמסרו על ידי יפית אלפנדרי, הממונה על שוויון . מדד הגיוון, ייצוג ושכר 2020 מגדרי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. יולי . 1.9.2020 ,2019 בשוק העבודה הפרטי והציבורי. מהדורה רביעית. פרק ג' של טיוטת מדד הגיוון . מאתר אקט2019   נתוני מרץ70 .1.9.20 ,  נתונים שהתקבלו מהפורום הדוקומנטרי בישראל71 ."  הפורום קיים בעיקר ברשת, בקבוצת הפייסבוק "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל72 #6 חלק סיבות לחלוקת העבודה המגדרית בתחום הקולנוע 49 | תקרת הצלולואיד הסיבות לחלוקת העבודה המגדרית בתחום הקולנוע דומות לסיבות לבידול התעסוקתי בשוק העבודה בכלל. בנוסף, מחקרים רבים העוסקים בנושא בתחום הקולנוע מצביעים על Gill, 2014; Jones & Pringle, 2015;( סביבת עבודה שמדירה נשים ורוויה בהטרדות מיניות ). Loist & Prommer, 2019 סביבת עבודה ונורמות תעסוקתיות המקשה על שילוב משפחה ועבודה לאחר סיום הלימודים וככל שהן מתבגרות, נשים נוטות לחפש ביטחון תעסוקתי ותעסוקה כשכירות, בין היתר מתוך מחשבה על שילוב של פרנסה וגידול ילדים. מרבית העיסוק במקצועות הקולנוע כרוך במעמד תעסוקתי של עצמאי/ת, בגיוס כספים אינטנסיבי למימון סרטים, בחוסר ודאות ובשעות עבודה ארוכות. כלומר, נורמות התעסוקה מקשות מאד על שילוב תפקידי הורות עם תעסוקה. הקושי לשלב בין קריירה קולנועית למשפחה, והציפייה המגדרית מנשים להיות המטפלות העיקריות בילדים, נחשב להסבר הרווח ביותר בנוגע ). בנוסף, משך הזמן הנדרש לעשיית סרט משפיע גם Gill, 2014( למיעוט הנשים בתעשייה הוא. פרויקט עלילתי באורך מלא נמשך כשנתיים בממוצע (כולל הגשה, אישור הפרויקט, הפקה, עריכה והפצה), ולנשים רבות קשה להתחייב שלא להרות (וללדת) בתקופה זו. סקר שנערך (טרם פורסם) על ידי פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל, מהיוצרים והיוצרות בתעשיית 70% איגוד הבמאיות והבמאים ושדולת הנשים העלה, כי הקולנוע בישראל מצביעים על קושי רב בשילוב חיי משפחה וקריירה. מכלל הנשים שענו מהנשים העובדות בתעשייה העידו כי הן המטפלות העיקריות בילדים, 30%-על הסקר, כ העידו שהפחיתו את שעות העבודה או מתפשרות על פרויקטים שהן לוקחות על 50%-ו עצמן בעקבות היותן המטפלות העיקריות. מספרת הבמאית קרן בן רפאל: "אני במאית קולנוע ואם לשניים. כמו כל במאית או במאי שהם הורים לילדים, כל פרויקט שאני מביימת דורש היערכות מקיפה ועזרה מצד בן זוגי, אמי, חמותי ולעיתים גם שאר המשפחה המורחבת. השכר שאני מרוויחה על יצירת הסרט לא מאפשר לי לקחת מטפלת שתהיה עם הילדים כל אחה״צ ועד הלילה (ולרוב גם מוקדם בבוקר). מצד שני, שעות העבודה הארוכות בזמן צילומים והעריכה מחייבות למצוא פתרון עבור הילדים. השילוב בין הורות ליצירת קולנוע לעתים נדמה כבלתי אפשרי, וגורם לכך שבמקום להתעסק בסרט עצמו, אני מעבירה 73."יותר מדי זמן במחשבה על הדברים מסביב בהתאם, ניתן לראות שיעור גבוה יותר של יוצרות בתחום של סרטים קצרים וסרטים תעודיים, בהם ניתן לכוון ולשלוט יותר בשעות העבודה וכן התקציבים הנדרשים ליצירתם נמוכים יותר. ,  הציטוט מתוך פרויקט משותף של איגוד הבמאיות והבמאים, פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל73 .)ושדולת הנשים (טרם פורסם 50 | תקרת הצלולואיד השילוב בין הורות ליצירת קולנוע לעתים נדמה כבלתי אפשרי, וגורם לכך שבמקום להתעסק בסרט עצמו, אני מעבירה יותר מדי זמן במחשבה על הדברים מסביב. קרן בן רפאל, במאית- 51 | תקרת הצלולואיד סטריאוטיפים מגדריים בדומה לסטראוטיפים מגדריים בתחומי העבודה והלימודים כך גם בעולם הקולנוע ישנם עיסוקים שנתפסים "טכניים" שעל כן אינם מתאימים לנשים – למשל תאורה וסאונד. בימוי, בדומה לניהול, נתפס כעיסוק גברי הכרוך במתן הוראות והפעלת סמכות. כפי שהוזכר קודם לכן, קיימים סטריאוטיפים ). מנגד – ישנם Connolly, 2020( הקשורים לצילום כעיסוק גברי ואלו נתמכים גם בספרות המחקרית תפקידים שנתפסים כשייכים לעולם הנשי – למשל איפור ותלבושות. המגדור של המקצועות מתבטא גם בשפה. בדף תקציב גנרי של הפקה, המתאר את התפקידים מכאן 74.""מאפרת", "מעצבת תלבושות-על הסט ותיקצובם, נמצא "במאי", "מפיק", "תאורן" ו שעוד טרם לוהקו התפקידים על הסט, הם כבר מוגדרו. אל אלו יש להוסיף שמות של תפקידים 75.)שנחשבים משניים ופחותי ערך: "נערת תסריט" (מנהלת תסריט), "נערת מים" (עוזרת הפקה עולמות התוכן בזרם המרכזי של הקולנוע בתוך סדר חברתי שבו הגברי הוא עדיין במידה רבה הנורמה, סיפורים של גברים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיתפס כאוניברסליים, וסיפורים של נשים נתפסים כנישה קולנועית. כך, ישנה נטייה לקבע את עולמות התוכן של נשים במשבצת של "סרטי נשים". למשל, בעוד נשים הן 76."חלק אינטגרלי מהיוצרים והיוצרות בקולנוע, עדיין ישנו הביטוי הרווח "גל נשי", או "קולנוע נשי בהקשר זה, יש פחות עניין ציבורי בנושאים שמעסיקים במאיות, בסיפורים של ועל נשים ובסרטים ). בנוסף, כאשר שומרי הסף (הלקטורים) הם Liddy, 2020( אשר במרכזם הגיבורות הן נשים 77.גברים ברובם, ישנן עדויות על הטיה מגדרית בחוות הדעת שמקבלות המגישות בראיון שערכה נירית אנדרמן עם ארבע במאיות ותסריטאיות, תארה זאת אחת הבמאיות: "יש איזו הגמוניה גברית בקרב מקבלי ההחלטות בתחום, אם זה לקטורים, מנהלי קרנות או מבקרי קולנוע. מרגע שיש רוב גברי בעמדות הללו, יוצא שהטעם שמכריע אילו סרטים ייעשו כאן, הוא זה של ההגמוניה הגברית. זה פשוט דוחק הצדה טעמים אחרים, ואז אשה שהולכת לקרן וצריכה להסביר למה היא רוצה לעשות את הסרט שלה, צריכה קודם כל לתרגם את 78.)2013 ,הסרט שלה לגברית" (אנדרמן   דוגמאות לכך ניתן לראות בדפי התקציב לדוגמא הקיימים באתרי קרנות הקולנוע, קרן הקולנוע הישראלי, והקרן74 .החדשה לקולנוע וטלוויזיה למסמך זה. 2   ר' נספח75 ,"  דיון מעניין בנושא הגדרת "קולנוע נשי" והשפעתו על הייצוג, נערך בפאנל "ייצוג נשים מנהיגות בקולנוע ובטלוויזיה76 .2.11.2020 של האו"ם, בתאריך1325 שנה להחלטת20 במסגרת   עוד על נושא חוות הדעת ניתן לקרוא בחלק העוסק בהגשות בדו"ח זה.77   במאמר ניתנים הסברים נוספים על מיעוט היוצרות בקולנוע הישראלי: מיעוט מודלים לחיקוי, מיעוט מורות בבתי78 הספר לקולנוע, נושא הגיל והמשפחה, חינוך בבית, ועוד. "הנשים שיחוללו את המהפכה בקולנוע הישראלי", נירית , הארץ. 2013 אנדרמן, ספטמבר 52 | תקרת הצלולואיד מיעוט של מודלים לחיקוי מיעוט של נשים המהוות מודלים לחיקוי במקצועות הבימוי, ההפקה, התסריט וכו' משמר את חלוקת העבודה המגדרית ומקשה על נשים לפרוץ את תקרת הצלולואיד. המחסור במודלים ) הוא חסם מרכזי עבור נשים בתעשייה, כפי שעולה מראיונות שנערכו Role Models( לחיקוי Loist & Prommer, 2019; Redvall( וממחקרים שנערכו בנושא79,עם נשים העובדות בתחום &). נושא המודלים לחיקוי והמנטורינג לנשים לא נעלם מעיניהן של קרנות Sørensen, 2018 80.הקולנוע, וכיום ישנן מספר תכניות המציעות מנטורינג ייחודי לנשים בתחום העלילתי והתעודי חשיפה מוגברת להטרדות ותקיפות מיניות העולמית, נושא ההטרדות המיניות בתעשיית הקולנוע העסיק #MeToo עוד טרם תנועת יוצרות ויוצרים בישראל, כחוויה שמדירה נשים מהסט. חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, שהיתה שותפה ליצירת אמנת האיגודים נגד הטרדות מיניות בתעשיית הקולנוע, סיפרה: "היתה לי דוברת שלמדה בעצמה קולנוע, ובעיקר סביב פניה אחת מאוד מטרידה שהגיעה אליי, התחלנו לדבר עם נשים בתעשייה. הבנו שמדובר פה בתופעה מאוד נרחבת, שמאוד מקשה על נשים. נשים עוזבות את העולם הזה בגלל הטרדות. מעזיבים נשים אם הן מעזות להתלונן. מאפרת התלוננה שהטאלנט הטריד אותה, ואמרו לה: 'עדיף שלא תבואי'. יש פה טאלנטים, שחקנים, שהם לכאורה לא המעסיק של המאפרת, ועדיין הטאלנט שסביבו הסרט או הסדרה, ואף אחד לא יעז לעמוד מולו. הסיטואציה הזאת הופכת להיות סיטואציה בלתי אפשרית. זה בעיקר בלתי נסבל לנשים, אבל גם לגברים שהוטרדו. זה עולם כל כך קטן, 81.)2016 ,שברגע שאת מתלוננת לא רוצים להעסיק אותך" (בן נון בשנים האחרונות נשים רבות (וגם גברים) נחשפות ומספרות על הטרדות מיניות שעברו חתמו כלל האיגודים המקצועיים 2016 בשנת82.בתעשייה, ומשקפות מציאות עגומה למדי בשדה (למעט איגוד המפיקים) על אמנה נגד הטרדות מיניות, והמאבק למיגור ההטרדות 84. ואף הגיע לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת83נמשך גם היום   בראיון עם סמדר זמיר, במאית הסרט "על כיסא הבמאי יושבת אישה", היא מסבירה באריכות על חשיבות המודלים79 ., מחברות קולנוע דרום2020 כמניע עיקרי לעשיית הסרט – "על כיסא הבמאי יושבת סמדר", מיכל לביא, ספטמבר , של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן הקולנוע2020   למשל: חממת נשים לפיתוח תסריטים עלילתיים80 הישראלי, מפעל הפיס וקרן ליר, שבה היוצרות מקבלות ליווי ומנטורינג אישי; חממת קולנוע תעודי ליוצרות של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה; תוכנית "מנטורה" – מפגשי מנטורינג לקידום יוצרות מדרום, יוזמה של קרן קולנוע מדרום של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מרכז תרבות מצפה רמון, פסטיבל קולנוע דרום וסמדר זמיר.   “איגודי היוצרים ועובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה חתמו על אמנה נגד הטרדות מיניות", שגיא בן נון, ספטמבר81 .!, וואלה2016 7 ,2014 חיים, אוקטובר-חיים על הטרדות מיניות בתעשייה: "אפקט מיוחד", גבי בר- כתבתה של גבי בר-   ראו למשל82 לילות; ראיון עם השחקנית אסי לוי על ההטרדות המיניות שספגה מהשחקן משה אבגי: "אסי לוי: משה אבגי נישק אותי , ישראל היום; "גם בתעשיית הקולנוע בישראל יש אנשים שמנצלים את החלשות 2020 בכפייה", מאיה כהן, ספטמבר , הארץ.2017 ביותר", נירית אנדרמן, אוקטובר .  להסבר על האמנה ולאמנה עצמה: "האמנה למניעת הטרדות מיניות", אתר אקט83 .13.2.2018-  דיון שנערך ב84 53 | תקרת הצלולואיד נשים עוזבות את העולם הזה בגלל הטרדות. מעזיבים נשים אם הן מעזות להתלונן (...) זה עולם כל כך קטן, שברגע שאת מתלוננת לא רוצים להעסיק אותך. חברת הכנסת לשעבר, מיכל רוזין- #7 חלק יוצרות מקבוצות אוכלוסייה מגוונות בתעשיית הקולנוע הישראלית 55 | תקרת הצלולואיד השוויון המגדרי הקיים בתעשיית הקולנוע הישראלי, ועושה זאת תוך-דו"ח זה בוחן את אי הבחנה בינארית בין נשים וגברים כמין, ולאו דווקא כמגדר. עם זאת, ומתוך תפיסה מורכבת יותר, נבקש לבחון גם את קבוצות האוכלוסייה השונות והמובחנות בתעשייה, שלכל אחת מהן מאפיינים משלה, חסמים וקשיים אחרים. נציין מראש כי כל אחת מקבוצות האוכלוסייה האלו דורשת מחקר נרחב יותר, שהדו"ח הזה יכול להוות את הבסיס לו, אך אין באפשרותינו לבצע זאת כאן. נתייחס בהמשך ליוצרות מזרחיות, חרדיות, פלסטיניות וחברות קהילת (או קהילות) הלהטב"ק (לסביות, הומואים, בי, טרנס* וקוויר). נדרשים מחקרים עתידיים אודות לאומיות, וקבוצות אוכלוסייה נוספות.-יוצרות יוצאות בריה"מ, אתיופיה, דתיות יוצרות מזרחיות בתעשיית הקולנוע כתבה: ד"ר מירב אלוש לברון נהוג לבחון את הייצוג של קבוצות מיעוט בחברה ובתרבות מבעד לשני ממדים המשלימים זה את זה: הכמותני והאיכותני. לכל אחד ממשתנים אלו משמעות על טיב הנראות של נשים במרחב היצירה ועל ההשפעה הפוליטית, החברתית והאמנותית של נשים על הקולנוע הישראלי. לממד האיכותני משקל סגולי בהערכת תנאי הנראות של נשים בקולנוע, ובהם תפקידן הנרטיבי והאידיאולוגי, הדמיּון הקולנועי של הסדר החברתי והמגדרי, הבניית עמדת הצפייה של הצופה על הזהות הנשית, עיצוב הדמויות מחוץ לפרקטיקות של אובייקטיביזציה וסטריאוטיפיזציה, הצורות האסתטיות שמעמידה היצירה. בחברה הישראלית לתנאי נראות אלו משמעות מרובדת וצולבת כאשר מדובר בנשים לא הגמוניות (מינוריות), בנשים לא לבנות ובנשים בעלות זיקה לאומית שאינה יהודית, כיוון שייצוגן קשור לא רק במגדר אלא גם באתניות, מעמד, לאום, גזע ובהצטלבויות הפוליטיות שביניהם. כפי שמראה מחקרה ), נשים נכנסו לתעשיית הקולנוע רק ארבעים שנה אחרי היווסדה, 2016( מעודד-של ישראלה שאער גבוה ובעלות הון משפחתי -ואלו שהצליחו לביים היו רק נשים אשכנזיות צעירות, בנות המעמד הבינוני חברתי או כלכלי שאפשר להן נגישות למוקדי כוח בתרבות הישראלית. נשים מזרחיות לעומת זאת הודרו מהרשתות הפוליטיות והמוסדיות בישראל, ומכאן גם מן המרחב האמנותי קולנועי. הערכת שיעורן בהווה של נשים מקבוצות לא הגמוניות בתעשיית הקולנוע הוא אתגר מערכתי, מוסדי ופוליטי כללי, אך במקרה של נשים מזרחיות יש לאתגר זה מורכבות יתרה בשל כמה גורמים הפועלים באופן ייחודי בהקשר המזרחי, ואשר חלקם אף מזינים זה את זה: 1 1 . הכחשה מוסדית וחברתית באשר לקטגוריה של המזרחיות כזהות מופלית, המובילה לאי הייצוג. -שיתוף פעולה של גורמים מערכתיים באיסוף נתונים ובהסדרת הפתרון לתת 2 2 . מזרחיות הנאבקות על מעמדן ומקומן במרחב הציבורי או כאלו שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית עשויות להכחיש את מוצאן בשל החשש התרבותי והמעמדי להיות מסומנות תחת האבחנה החברתית של המזרחיות על רקע היררכיות ביחסי הכוח הקבוצתיים. 56 | תקרת הצלולואיד 3 3 . אי מתן חשיבות לשאלת המוצא בקרב מזרחיות שלא מעניקות משמעות פוליטית לשאלת הזהות העדתית ו/או שלא מזהות את עצמן כחלק מקבוצתיות מזרחית משותפת. 4 4 . ויכוח סוציולוגי באשר לאבחנה מיהי מזרחית: למשל כיצד להתייחס לבמאית ממוצא בולגרי, ספרדי, טורקי או גרוזיני וכו'. יחד עם זאת, אי השוויון בייצוג של נשים מזרחיות בתעשיית הקולנוע, ההיסטוריה של הדרת תרבותן, קולן וחוויות חייהן מן היצירה הקולנועית, וכן בעיות הייצוג המגולמות בנראות המזרחית הנשית מתועדים במחקר הביקורתי על הקולנוע הישראלי מאז סוף שנות השמונים ). 1993 ,1991 ,; שוחט1998 ,של המאה העשרים, ועד היום (ראו לובין כדי לתקן תת ייצוג זה יש להתחשב בכמה גורמים המעכבים את התקדמותן של יוצרות מזרחיות: חסם כלכלי: נשים מזרחיות בדרך כלל אינן מגיעות לעשייה קולנועית כשבאמתחתן בסיס כלכלי מבית המהווה כלי עזר בפיתוח הקריירה המקצועית. תרבותיות בתעשיית הקולנוע ובקרנות התמיכה -חסם תרבותי: על אף המודעות הגוברת לרב נראה כי גיוון תרבותי ואנושי נתפס עדיין כסוג של נישה אתנית או מגזרית, ולא כהסדרה דמוקרטית מהותית, עמוקה וטבעית לישראליות. היבט זה רלבנטי לא רק למשתנה התרבותי האתני אלא גם למגוון העמוק בו נתונה החברה הישראלית התובע התייחסות נפרדת ממנו. חסם גיאוגרפי: נשים מזרחיות המגיעות מחוץ למטרופולין הישראלי אינן אוחזות באותם טובין, משאבים ורישות חברתי שאופייניים לנשים מן המרכז ההגמוני. אשכנזי שעדיין רווחת בחברה הישראלית מהווה -חסם זהותי: הכחשת הקונפליקט המזרחי חסם פסיכולוגי ומעמדי בקרב נשים מזרחיות המצויות בראשית דרכן בתעשייה, ומרגישות צורך להצניע את זהותן כדי לא להיות מסומנות אתנית. בעיות הייצוג עולות גם ממגוון העדויות של נשים מזרחיות הפועלות בתעשייה ונאבקות על קולן ומקומן בתוכה, וכן מתוך היצירה הקולנועית שלהן עצמה, שהינה לעיתים קרובות ראי לתהליכים החברתיים שמחוצה לה ולסיפורן האישי או הקהילתי של היוצרות. לא רק זו אף זו, חלק מן הנשים המזרחיות העומדות מאחורי יצירה קולנועית מזרחית הן אקטיביסטיות בעלות מודעות פוליטית באשר להיסטוריה ולהווה של הדרה או תת ייצוג, וכן באשר לחשיבותו של ייצוג עצמי מזרחי ומגדרי בתעשייה, בלקטורה, בקרנות התמיכה וביצירות הקולנועיות עצמן. חלוצות וממשיכות: שני סרטים קצרים בולטים של יוצרות מזרחיות שנתנו ייצוג עלילתי ראשוני לזהות מזרחית ) ו"ג'קי" של רחל 1984( נשית הם "כורדניה", סרטה האוטוביוגרפי של דינה צבי ריקליס , תסריט בשיתוף שמי זרחין). בשתי דרמות טלוויזיוניות אלו הטריטוריה 1990( אסתרקין מעמדית והנשים המזרחיות ממוקמות ומיוצגות מחוץ לנקודת המבט ההגמונית ומחוץ -האתנו ). 2000 ,1992 ,לנורמות ולנרטיבים של התרבות הלאומית האשכנזית (לובין 57 | תקרת הצלולואיד סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית דינה צבי1994-בתחום הקולנוע העלילתי יצא ב פי ספרה של רונית מטלון, אך את ראשיתו -ריקליס, "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש", על , בימוי: שמואל 1995( "של תהליך הייצוג העצמי המזרחי הנשי בישר הסרט החלוצי "שחור פי תסריט מקורי שכתבה. "שחור" -הספרי), סרטה האוטוביוגרפי של חנה אזולאי הספרי על הציב לראשונה על מסך הקולנוע הישראלי את סיפורה של משפחה יהודית מרוקאית בישראל הפריפריאלית מנקודת מבטה של יוצרת מזרחית, בת הדור השני להגירה. הסרט חושף את השבר הבין דורי שיצרו ההגירה והמפגש של המהגרים המזרחים עם ההגמוניה האשכנזית, ומציג נרטיב מזרחי נשי ביקורתי ומטלטל הן ביחס לאימהות, משפחה, מעמד ואתניות, והן ביחס להגמוניה האשכנזית. הפוליטיקה המזרחית החדשה ב"שחור" חשפה את הזהות המזרחית הנשית כזהות היברידית ומרובדת, ולצד הביקורת הפנימית והאוניברסלית שהפנתה כלפי נורמות פטריארכליות במשפחה, היא הציגה את התרבות היהודית מרוקאית כמקור של אייג'נסי ושייכות, ובכך ערערה על תפיסתה בידי ההגמוניה כתרבות פרימיטיבית. ב"שחור" אף יצקה אזולאי הספרי את היסודות לצמיחתו של נרטיב תרבותי בקולנוע הישראלי, ופילסה דרך ליוצרות המגיעות מקבוצות לא -פמיניסטי רב הגמוניות לספר את סיפורן המשפחתי, הנשי והקהילתי. שתיים עשרה שנים לאחר שיצרה את סרטה הראשון באורך מלא חזרה דינה צבי ריקליס לקולנוע 2013- ל2004 ) אותו כתבה עם התסריטאית עלמה גניהר. בין2006( "עם סרטה "שלוש אימהות יצרה רונית אלקבץ ז"ל ביחד עם אחיה שלומי אלקבץ את הטרילוגיה המשפחתית והפמיניסטית המשותפת שלהם ("ולקחת לך אשה", "שבעה", "גט"). טרילוגיה מופתית זו הטביעה חותם תרבותי בישראל, -מיוחד על הקולנוע הישראלי, וחוללה שלב נוסף בהתהוות של קולנוע רב פריפריאלית, -ישראלית-וכן בפמיניזציה של הקולנוע הישראלי מנקודת מבט כפולה: מרוקאית כלל אנושית. קולה הייחודי של אלקבץ כשחקנית וכיוצרת הדהד אף מחוץ -ואוניברסלית לישראל, ותרם למעמדו הבינלאומי של הקולנוע הישראלי. בתחום התיעודי בולטת בראשית מסען של נשים מזרחיות בתעשיית הקולנוע היוצרת סניורה ) ועם סרטה האוטוביוגרפי המופתי "הדרום: אליס לא 1995( "בר דוד עם הסרטים "ואדי סאליב ). יצירתה של בר דוד עוסקת בזיכרון יהודי ובטראומות קולקטיביות 1998( "גרה כאן אף פעם ולאומיות אחרות המאכלסות מרחבים וטריטוריות בישראל ומחוצה לה. בר דוד קושרת בין טראומות אלו ובין העבר היהודי והנשי (או אף הפלסטיני בואדי סאליב) לבין ההווה החברתי, המעמדי, המגדרי והאתני של הגיבורות והגיבורים שלה. יוצרת בולטת נוספת היא איריס רובין ). 2009( ") ו"אסמר2003( "), "שעשני כרצונו1998( "שבין סרטיה נמנים: "מחבואים יוצרת בולטת נוספת היא מפיקת סרטי התעודה והאקטיביסטית אסנת טרבלסי. טרבלסי ילידת אשדוד, יו"ר הפורום הדוקומנטרי בישראל לשעבר, הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית העומדת בפני נשים מזרחיות בתעשיית הקולנוע בדרך ארוכה ונחושה. היא הפיקה מגוון סרטים שהביאו לקידומו וחיזוקו של הקולנוע התיעודי הפוליטי בישראל, ופועלת רבות עם 58 | תקרת הצלולואיד .יוצרים ויוצרות מקבוצות לא הגמוניות ומוחלשות כמו מזרחים, פלסטינים, נשים, ואחרות ), "בדל" (איבתיסאם 2003 ,בין סרטיה נמנים: "הילדים של ארנה" (בימוי: ג'וליאנו מר חמיס ), 2007 ,), "אשכנז" (רחל לאה ג'ונס2007 ,), "גולה סנגאם" (שרית חיימיאן2005 ,מראענה ), ועוד. יוצרות 2019 ,), "חיים רגילים" (אפרת שלום דנון וגילי דנון2013 ,"כופר נפש" (קרן שעיו נוספות השייכות לגל חדש של יוצרות עכשוויות בקולנוע התיעודי, המתכתבות בעבודותיהן דוריות, תרבות יהודית מזרחית, פריפריה ומעמד וסוגיות נוספות -עם שאלות של זהות, בין מזרחית הן: מיטל אבוקסיס, נעם אדרי, מורן איפרגן, ג'יין ביבי, -שמעסיקות פוליטיקה ספרדו שאער מעודד ועוד. -ליאת דאודי, שרית חיימיאן, אושרי חיון והילה כהן, ישראלה ) זכה הקולנוע הישראלי ביצירות עלילתיות ותיעודיות 2018-2013( בין השנים בהן עוסק הדו"ח נוספות של יוצרות מזרחיות, שביימו לראשונה את סרטיהן. בתחום העלילתי, שמונה עשרה פי -), על2013( "שנים לאחר שיצא "שחור", חנה אזולאי הספרי ביימה את "אנשים כתומים תסריט שכתבה. בסרט היוצרת שבה למקורות ילדותה ולאמה אשר נישאה בעל כורחה בגיל צעיר, ומראה כיצד הטביעו חוויותיה הטראומטיות של האם את חותמן על בנותיה. יצאו לאקרנים הסרטים "הקפות" (לי גילת) ו"בן זקן" (אפרת כורם). "הקפות" 2014 בשנת מתכתב עם עולמה האישי של גילת והשכונה המסורתית בה גדלה, ומשרטט פרופיל של שכונה מזרחית שאורח חיים יהודי, נטול סמכות הלכתית נוקשה, הוא חלק אינהרנטי מחיי אנשיה ועוגן מרכזי של חיים קהילתיים תוססים ועשירים. "בן זקן" מתרחש בחלקה הדרומי העני של העיר אשקלון וגיבוריו הם בני דור שני ושלישי להסללה החברתית של מזרחים לדלות בפריפריה. כורם מחוררת את הדימוי המטרופוליני וההגמוני על השוליים האתניים והמעמדיים ומפרקת את המבט ההגמוני, הליברלי, החילוני והאשכנזי על גיבוריה. בראיון העידה על תהליך הייצוג בסרטה כך: "אם הייתי מסתכלת על 'הדרום', 'הפריפריה' או 'שכונת מצוקה' לפי הדימוי שלהם מצבי היה בכי רע. כל תפקידי בעשיית הסרט היה לחצות, לנקב ולחורר את הדימוי הזה. ודרך החור הזה במסך של הדימוי הזה לנסות להגיע למציאות הרגשית, לתשוקה שלי". פי תסריט של שלומית -כמו "הקפות", ובמידה מסוימת "בן זקן", גם הסרט "ישמח חתני" על , בימוי: אמיל בן שמעון) מציב עולם תוכן יהודי אמוני. בדומה ל"הקפות", 2016( נחמה מסורתית. יוצרת נוספת הפועלת כיום -"ישמח חתני", אף מעצבו מנקודת מבט פמיניסטית ), 2017( "היא לימור שמילה, ילידת עכו, שסרטה העלילתי הראשון באורך מלא, "מונטנה נותן אף הוא ייצוג לקוויריות ופריפריאליות, ובו מנכיחה שמילה את שאיפתה לחבר בין המקום שבו גדלה לבין הקולנוע שלה. ים, -יוצרת בת אל מוסרי, שגדלה בעיר בת-בתחום הסרטים הקצרים בולטת התסריטאית , בימוי: מיקי 2020( ", בימוי: לי גילת) ו"ברכה2018( "זוכת שני פרסי אופיר עם סרטיה: "יום רגיל טריאסט ואהרון גבע). מוסרי מביאה אל היצירה הקולנועית הישראלית נרטיב מסורתי, מעמדי 59 | תקרת הצלולואיד ולהטב"י תוך פירוק של נקודת תצפית הגמונית על ייצוגים אלו ובימוי מחודש שלהם לתוך -יצירה קולנועית חדשנית. בראיון שקיימה על עבודתה המחישה את ההסתייגות הפוליטית חברתית שלה מצמצומה ליוצרת אתנית ומן הניסיון להכניס אותה למשבצות, מלסבית ועד ביסקסואלית ועד הדימוי של ילדת שכונות, ובה בעת הבהירה: "אני לא יוצרת תל אביבית!... אני חושבת שזה נס שבחורה מזרחית, שבאה מאיפה שאני באתי, תגיע לאן שאני הגעתי. יש יותר מדי דברים הישרדותיים שצריך לעבור בדרך. איך אתה יכול ללמוד להתפנות לאמנות כשמעקלים לך דברים מהבית? יש משהו בזה שאין לך רשת ביטחון הורית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה רגשית. אם אתה נופל אתה נופל". העדות העצמית על היצירה הקולנועית של יוצרות מזרחיות ונושאי יצירתן ממחישים את הקשר התרבותי והאישי שבין הנרטיב הקולנועי הנשי הנטווה ביצירה לבין הזהות התרבותית, הפוליטית והחברתית של היוצרות. היא אף מבטאת את אתגר הייצוג שחוות נשים מזרחיות הפועלות מתוך מודעות לזהותן, לזכרונות חייהן, לקהילתן וכיוצ"ב. לא כל העבודות של כל היוצרות שהזכרתי הן יצירות מזרחיות, היינו יצירות שבהן מונכחת המזרחיות כסוגיה תרבותית, פוליטית, היסטורית, יהודית, חברתית, מעמדית, גיאוגרפית, מגדרית או להט"בית. אולם, בפועל, כל היוצרות המזרחיות, המתכתבות עם זהותן המזרחית ו/או הפריפריאלית מעמידות שאלות של זהות בחלק מעבודותיהן או בכולן, במישרין או בעקיפין, ובדרכים שונות ומגוונות. יחד עם זאת, לא אחת נשמעת עדות על תחושת העול המוטל על כתפיהן בכל הנוגע למשימת הייצוג, ואף ביקורת על הצרת מעמדן המקצועי והאמנותי בשל שיח צר וממעיט על המזרחיות הרווח בשיח הציבורי. סוגיה זו שאפשר לכנותה "משא האשה המינורית" היא בעלת משמעות פוליטית רחבה, שלא זהו המקום לדון בה, אך היא רלבנטית גם לעניין החסמים הניצבים בפני יוצרות מזרחיות. למשל, אתניזציה ממעיטה לזהות התרבותית המזרחית מאפיינת גם מקבלי החלטות, לקטורים, מנהלים אמנותיים וכו', המקבלים החלטות וגוזרים גורלות. חשוב אפוא להתדיין עם אתגר זה הן במחקר והן בעשייה. התיאור הגדוש לעיל של מרחב היצירה של נשים מזרחיות עלול לטעת את הרושם המוטעה כי יוצרות אלו שברו את תקרות הזכוכית העומדות בתעשיית הקולנוע בפני נשים בכלל, ונשים לא הגמוניות, בפרט. ואולם, לא זהו המצב. בהינתן המידע המצוי ברשותנו כעשרה אחוז בלבד מקרב הבמאיות הפעילות היום בקולנוע עלילתי בישראל הן מזרחיות. נתון זה מעיד על תת ייצוג מובהק ואפליה שמחייבים תיקון מהותי. יש לתת את הדעת גם לפער בין תת הייצוג דנן לבין משקלן הסגולי של נשים מזרחיות בתעשיית הקולנוע, ותרומתן התרבותית הגדולה לקולנוע הישראלי (די למשל להזכיר את השפעתן וחותמן של רונית אלקבץ ז"ל וחנה אזולאי הספרי תבדל"א). תופעה זו ממחישה עד כמה חשוב המאבק לתיקון אי השוויון בייצוג לתרבות הישראלית כולה. 60 | תקרת הצלולואיד אם הייתי מסתכלת על 'הדרום', 'הפריפריה' או 'שכונת מצוקה' לפי הדימוי שלהם מצבי היה בכי רע. כל תפקידי בעשיית הסרט היה לחצות, לנקב ולחורר את הדימוי הזה. אפרת כורם, במאית- 61 | תקרת הצלולואיד יוצרות חרדיות בתעשיית הקולנוע – עולם מקביל מבוסס על מידע שמסרה חוקרת הקולנוע החרדי מרלין וניג יוצרות ויוצרי קולנוע חרדים שיצרו בשני העשורים 120-לפי הערכות, פועלים כיום כ נשי בישראל החל להתפתח להקרנות מסחריות - סרטים. הקולנוע החרדי300-האחרונים כ ופומביות בסוף שנות התשעים. מדובר בסוגה שנעשית ברובה על ידי קולנועניות חרדיות חרדי. -עבור קהל נשי הקולנוע החרדי התחיל להתפתח עוד קודם כענף גברי באמצע שנות התשעים, אך הפך מהר מאוד לענף נשי משגשג עד כדי כך שכיום הגברים שיוצרים בו חותמים בשמות בדויים של נשים.  יצירת הקולנוע החרדית, מעצם מהותה, מאופיינת בסגרגציה מגדרית: במאים פועלים בסט שכולו גברי, ויוצרים סרטים המיועדים לקהל גברי, מרביתם סרטי פעולה. בסרטי במאיות הסט כולו מורכב מנשים והסוגות המרכזיות הן סרטים חינוכיים, תעודיים ומלודרמות, המיועדים לנשים. חוקרות קולנוע מצביעות על כך שהקולנוע החרדי הנשי מתמקד בחוויות החיים של ).2011 ,נשים ונקודת מבטן, בעולם שבו אין נראות ציבורית לחוויה זו (וניג סרטים של קולנועניות חרדיות. ההקרנות 16-4 בכל שנה בשנים האחרונות יצאו לאקרנים בין מתקיימות באולמות מאולתרים בריכוזים החרדיים ברחבי הארץ, בסמינרים ומחנות קיץ מוקדים ברחבי העולם, במיוחד בכמה מועדים (חול המועד סוכות, חנוכה, 40-לבנות וכן בכ חול המועד פסח וחופשת בין הקיץ). ומיועדים קודם כל לצריכה ביתית. DVD-סרטים של יוצרים גברים נגישים בעיקר ב יוצרות חרדיות לומדות מהשטח ומשתכללות מסרט לסרט. כיום באפשרותן ללמוד קולנוע דוקומנטרי בשלוחה החרדית של בית הספר לקולנוע "מעלה", ללמוד כתיבה עלילתית בחממות ליצירת קולנוע של קרן גשר ובבית הספר "תורת החיים" ולקבל הכשרה מקצועית בקולנוע דוקומנטרי במסגרת "בית המורה" (שרנסקי) בבני ברק בהנחיית נועה (ויולט) מנדלסון. המימון של הסרטים מבוסס על מקורות פרטיים, כאשר עד היום, למעט מענקים ספורים של קרן רבינוביץ, קרנות הקולנוע לא תמכו בקולנוע חרדי. גם קולנועניות חרדיות חוות קשיים בגיוס מימון, לא רק משום שמדובר בתעשייה מקבילה שאינה מוכרת על ידי הזרם הקולנועי המרכזי, אלא גם בשל ההתמקדות בנושאים נשיים ובגיבורות נשים. מספר יוצרות קולנוע חרדיות חברות בפורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל, ופעילות הפורום מייצרת הזדמנויות גם עבורן. מבחינת הכרה ציבורית, דוגמא בולטת היא זכייתה של רמה בורשטיין בפרס אופיר על סרטה ) בשלוש הקטגוריות המרכזיות – סרט, בימוי, ותסריט וכן זכייתה 2014( ״למלא את החלל״ ). דוגמא נוספת היא זכייתה של הבמאית 2017( "בפרס התסריט על סרטה "לעבור את הקיר . 2016 דינה פלרשטיין בפרס משרד החינוך לתרבות יהודית בשנת 62 | תקרת הצלולואיד יוצרות פלסטיניות בתעשיית הקולנוע מבוסס על מידע שמסרה היוצרת רנא אבו פריחה קשה עד בלתי אפשרי למצוא נתונים אודות יוצרות פלסטיניות, אזרחיות ישראל, מלבד במאיות/מפיקות. בשנים בהן עוסק הדו"ח נוצרו בישראל שלושה סרטים עלילתיים באורך מלא על ידי יוצרות ) – תסריט ובימוי: סוהא עראף; "עניינים 2014( "פלסטיניות אזרחיות ישראל: "וילה תומא ) – תסריט ובימוי 2016( ") – תסריט ובימוי מהא חאג'; "לא פה, לא שם2016( "אישיים בקטגוריית הסרט 2017 מייסלון חמוד. סרטה של חמוד היה מועמד לפרס אופיר בשנת הטוב ביותר, וחמוד עצמה היתה מועמדת לפרסים על תסריט, בימוי וליהוק באותה השנה. שתי שחקניות מהסרט, שאדן קנבורה ומונה חווה, שתיהן פלסטיניות אזרחיות ישראל, זכו על כתיבת 2004 בפרסי המשחק. בנוסף למייסלון חמוד, סוהא עראף היתה מועמדת בשנת התסריט לסרט "הכלה הסורית" (יחד עם ערן ריקליס). שתיהן היוצרות היחידות בתחום . יש לציין כי לא רק הפלסטיניות 2019-1999 העלילתי שזכו במועמדויות לפרס בין השנים ארבעה יוצרי 2019-2002 נמצאות במיעוט במועמדויות, אלא גם היוצרים הפלסטינים: בשנים רק אחד מהם – התסריטאי עלי ואקד זכה בפרס 85,קולנוע פלסטיניים היו מועמדים לפרסים התסריט על הסרט "בית לחם" (יחד עם יובל אדלר). בקולנוע התעודי בולטת מאד יצירתה של אבתיסאם מראענה, במאית ומפיקת סרטים, ) בפרס "סמי מיכאל" לשוויון וצדק חברתי, על פועלה. מראענה 2019( שזכתה לאחרונה ביימה והפיקה יותר מעשרה סרטים תעודיים באורך מלא בשני העשורים האחרונים. בשנת היתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי עם סרטה "שלוש פעמים 2007 מגורשת". אחד הסרטים שהפיקה, "אחרייך", של היוצרת רנא אבו פריחה, זכה בפרס הסרט , ואף היה מועמד 2018 התיעודי (באורך מלא) הטוב ביותר בפרסי הפורום הדוקומנטרי בשנת אבו פריחה הן היוצרות הפלסטיניות היחידות שהיו -לפרסי אופיר באותה השנה. מראענה ו והלאה, אך לא זכו בו. מעבר לכך, אף יוצר 1999 מועמדות לפרס אופיר בז'אנר התיעודי, משנת פלסטיני לא היה מועמד בקטגוריות האלו. בישראל פועלים (עד למשבר הקורונה), מספר פסטיבלי קולנוע המקרינים יצירה של יוצרים/ות פלסטינים/ות אזרחי ישראל – פסטיבל קולנוע פלסטיני עצמאי בחיפה, פסטיבל "סולידריות". כמובן שגם הפסטיבלים הגדולים, -, ו48 "ימי הקולנוע הפלסטיניים", פסטיבל זכו בפסטיבל 2016 ירושלים, חיפה ודוקאביב מקרינים סרטים של יוצרות פלסטיניות, ובשנת חיפה שני סרטים של יוצרות פלסטיניות אזרחיות ישראל בפרסים הגדולים: "עניינים אישיים" של היוצרת מהא חאג' זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, ו"לא פה לא שם", של היוצרת מייסלון חמוד, זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר. היוצר תאופיק2004 היוצר עלי נסאר היה מועמד למספר פרסים עם סרטו "החודש התשיעי", בשנת2002   בשנת85 היוצר סמאח זועבי היה מועמד לפרס התסריט עם2019 אבו וייל היה מועמד למספר פרסים עם סרטו "עטאש". בשנת סרטו "תל אביב על האש". 63 | תקרת הצלולואיד היוצרת רנא אבו פריחה, שבשנים האחרונות עובדת ברחבי הארץ בתפקידים שונים בתחום מסבירה את הסיבות למיעוט היוצרות (וגם היוצרים) הפלסטינים אזרחי ישראל: 86,הקולנוע פוליטי של הנשים הפלסטיניות החוות קשיים חברתיים, מגדריים, מעמדיים -המיקום החברתי ולאומיים המשולבים יחד ומשפיעים על אפשרויות תעסוקה, גם בתחום הקולנוע. מיעוט מסגרות ללימוד קולנוע – יש מעט מאד, אם בכלל, מגמות קולנוע בבתי הספר ברשויות המקומיות הערביות וכל תחום לימודי האמנות מצומצם יחסית, גם בחינוך הבלתי פורמלי. בחברה הבדואית, למשל, כמעט ואין חוגים בכלל. מצב זה הוא תוצאה של מחסור במשאבים – תקציבים מדינתיים ועירוניים לתחום, לצד אקלים תרבותי שבו אמנות אינה נתפסת כאופק מקצועי. תפיסה זו בתורה משקפת מצב שמיעוטים רבים מתמודדים איתו, מכיוון שהם נמצאים קודם כל בהישרדות. ייצוג מועט במדיה והיעדר מודלים לחיקוי – מנעד הדימויים של החברה הערבית על המסך מצומצם, ואלו הקיימים בעיקרם שליליים, ואינם מעודדים מחשבה על יצירה אמנותית בגוף ). לא מדובר רק בייצוג אלא גם בקושי במציאת you can’t be what you can’t see( ראשון דמויות לחיקוי ובמנטורינג ומציאת הנחייה מתאימה. "זה כל כך נדיר", אומרת רנא, "למצוא מנטור/ית, שבאה מהחברה שלך ומבינה מה את עוברת, שיחת טלפון אחת בכמה חודשים יכולה להיות עולם ומלואו עבור מי שרוצה ליצור". קושי בהנחיה מותאמת תרבותית – גם כאשר ישנן תכניות ייעודיות לעידוד יצירה, וכאשר ישנה כוונה וחזון לקידום קולות מאוכלוסיות מוחלשות, פעמים רבות ישנה בעיה בהערכות להנחיה כזו, מבחינה חברתית ותרבותית. "אין מספיק חשיבה על מה זה אומר להנחות סטודנטית פלסטינית, או יוצרת שאפילו לא למדה אמנות בבי"ס או באקדמיה, איזה דברים היא קיבלה לעומת מישהי יהודייה שאיתה באותה קבוצה, זה לא אותו דבר". קושי בקבלת התכנים שמייצרות קולנועניות פלסטיניות – גם כאשר קיים רצון ונכונות להבאת הקול של יוצרות פלסטיניות ושל עולמן, פעמים רבות היוצרות נתקלות בהתמודדות לא פשוטה בין אם בנוגע לשפה המדוברת ביצירה (יצירות בערבית), או בין אם בנושאים פוליטיים וחברתיים שנוגעים בנקודות כואבות. "הזמינו ממני עבודה בנושא מאד פוליטי, וכל פעם שהיתה נגיעה בפוליטיקה בגרסאות שהגשתי להם, שהייתה הנושא העיקרי כבר בהזמנת העבודה, פגשתי בהתגוננות וחוסר רצון לקבל את זה... המגננות האלו קיימות בתודעה החברתית ומחלחלות גם לתודעה הפרטית של אדם. יש דיסוננס מטורף בין הקול שרוצים לתת ל"מוחלש/ת", לבין הדרך להביא אותו, שרצופה במכשולים ואינה פשוטה." הקשיים שמציינת אבו פריחה נוגעים גם להפצה ותקצוב של הסרטים. - קונפליקט של זהויות ), שכתבה וביימה סוהא עראף – הסרט קיבל 2014( "למשל, המקרה של הסרט "וילה תומא .  החל מיצירה קולנועית, דרך לקטורה, סדנאות לסטודנטים ולמבוגרים, ועד להרצאות והוראה בגילאים השונים86 64 | תקרת הצלולואיד תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי, אך הבמאית סירבה להגדירו כ"סרט ישראלי", אלא כסרט אישי ללא מדינת מוצא, והתוצאה: סערה ציבורית, ואיום בביטול התמיכה. לדברי שאדי בלאן, מחבר הספר "סרט עלילתי פלסטיני": "אם אתה לוקח כסף מישראל, אתה נחשב לסרט ישראלי ובעולם הערבי אתה 'שרוף'. יש במאים שבוחרים בכך כי אין להם מקום אחר לקחת ). מסיבות אלו ישנו 2019 ,ממנו תקציב, במיוחד אם אתה רוצה לפנות לאירופה." (דסקל מיעוט של יוצרות/ים פלסטיניות/ים אזרחי ישראל שהם חברות/ים באיגודים המקצועיים, וחלקם אף מעדיפים, כאמור, שלא להגיש לקרנות. אולם, אבו פריחה טוענת כי: "לא הייתי צובעת את מיעוט ההגשות רק בעניין זהותי פלסטיני שלא רוצה נגיעה עם ישראל, למרות שיש גם כאלה. הקושי והפערים, כאמור, מתחילים הרבה לפני ההגשה לקרנות". יוצרות/ים להטב"קים בתעשיית הקולנוע כתבה: ליאור אלפנט מכיוון שאין נתונים מבוססים אודות הנטייה המינית של היוצרים/ות בישראל, מלבד אלו המצהירות/ים על עצמן ועל נטייתן המינית, קשה לבחון את חלקם/ן בסך היוצרים/ות בישראל. לכן, בחלק זה של הדו"ח נעסוק בעיקר בתכנים הקולנועיים, ולא ביוצרים/ות, מתוך תפיסה שהתוכן הקולנועי והייצוגים על המסך מושפעים מהיוצרים/ות, אך גם משפיעים על הקהל הרחב. הקולנוע יוצר עולם של דימויים שאיתו אנו אמורות להזדהות וללמוד על עצמינו. ייצוגים של מיעוטים בקולנוע חשובים מאין כמותם, לא רק בגלל שהחברה רואה שהם קיימים ולומדת איך להתייחס אליהם, אלא מפני שאלו המשתייכות למיעוטים לגיטימציה. -האלה לומדות מי הן, מבנות ומעצבנות את זהותן, מקבלות לגיטימציה או דה ליוצרים/ות מקהילות מיעוט וליצירה שלהם/ן השפעה אדירה על השאיפות והמטרות של צעירים/ות, שיכולים/ות לראות בהם מודלים לחיקוי בהמשך. הקולנוע הישראלי, העלילתי כמו זה התעודי, אינו מרבה לעסוק בקהילת הלהטב"ק, לא באופן כללי כאוכלוסייה, ולא באופן פרטי כדמויות בודדות. עד תחילת שנות האלפיים נעשו כה מעט סרטים בנושא, רובם על ידי הבמאי עמוס גוטמן, עד כי ניתן היה לתאר את היצירה שלו כיוצאת דופן ופורצת דרך בכל מובן בקולנוע הישראלי. בעשור הראשון של שנות האלפיים, על מנת לעודד יצירה קולנועית להטב"קית ולתת במה ליצירות אלו, הוקמו שני פסטיבלי סרטים: ), ו"לסבית קטלנית" – פסטיבל 2005- – הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה (הוקם בTLVFEST , שני הפסטיבלים מציגים סרטים קצרים וארוכים87.)2008-קולנוע לסבי ישראלי (הוקם ב מציג גם קולנוע בינלאומי וסרטים של יוצרים TLVFEST-תעודיים ועלילתיים, אך בעוד ה על כל הקשת הלהטב"קית, "לסבית קטלנית" מציג סרטים ישראלים בלבד ורק של יוצרות. מקבל תמיכה מזערית ממועצת הקולנוע, ו"לסבית קטלנית" הוא TLVFEST-פסטיבל ה .  גילוי נאות – כותבת שורות אלו היא אחת ממנהלות הפסטיבל87 65 | תקרת הצלולואיד פסטיבל עצמאי, שלעיתים מקבל תמיכה מעיריית תל אביב. שני הפסטיבלים פועלים בתל אביב ומעודדים יצירה קולנועית, בין השאר, דרך מענקים כספיים ורישות של יוצרים/ות, ושניהם בעלי השפעה מכרעת על היצירה הקולנועית הלהטב"קית בישראל, ועל צמיחתה בשנים האחרונות. ראוי לציין כי סרטים העוסקים בלהטב"ק לא מוקרנים אך ורק בפסטיבלים אלו, אולם אחת הסיבות להקמתם היתה מיעוט במות לסרטים אלו. סרטים עלילתיים 13 , הוקרנו בישראל, בפסטיבלים ו/או בבתי הקולנוע2018-2013 בשנים - באורך מלא העוסקים בסוגיות להטב"קיות ו/או שיש בהם דמויות ראשיות להט"בקיות פחות מעשרה אחוזים מהסרטים שהוקרנו באותן השנים. רובם המוחץ של הסרטים בוימו על ידי יוצרות/ים המצהירות/ים על עצמן כלהטב"ק (דנה גולדברג, טל גרניט, מיכל ויניק, שרון מימון, איתן פוקס, רוני קידר, לימור שמילה ועוד). בקולנוע התעודי באורך מלא ניתן למצוא סרטים, רובם נוצרו על ידי יוצרים/ות המזדהים כלהטב"ק (ליאת 20-בשנים אלו למעלה מ דאודי, תומר הימן, הלית לוי, יאיר קדר, אביגיל שפרבר ועוד). בחינה של הזוכים/ות בפרסים בתחרות פרסי אופיר מעלה כי סרט אחד בלבד עם דמות ראשית ), 2018 ,להטב"קית זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר – "האופה מברלין" (אופיר ראול גרייצר ואילו שלושה סרטים תעודיים באורך מלא עם דמויות להטב"קיות זכו לאורך השנים בתחרות ), 2004 ,), "את שאהבה נפשי" (אילאיל אלכסנדר2001 ,אופיר – "תומר והשרוטים" (תומר הימן ). בפרסי הפורום הדוקומנטרי זכו שלושה סרטים 2019 ,ו"יונתן אגסי הציל את חיי" (תומר הימן ), 2008 ,העוסקים בסוגיות להטב"קיות או עם דמויות להטב"קיות – "סטפן בראון" (איתמר אלקלעי ). 2019 ,), "אליפלט דוד שלי גיבור" (שקד גורן2014 ,"תקופת מבחן" (אביגיל שפרבר על בסיס הממצאים הקיימים, ניתן לשער כי החסמים העומדים בפני יוצרים/ות להטב"קיות בישראל דומים לחסמים של אוכלוסיות מיעוט אחרות – ועדות לקטורה המורכבות בעיקר מחברי/ות קהילות הרוב המתקשים לעיתים להזדהות עם חוויות של קהילות מיעוט; מיעוט של מודלים לחיקוי וייצוגים חיוביים על המסך ואף להיפך – ייצוגים שליליים; הטרדה מינית - * ובנוסף, ונכון בעיקר לטרנס88;ומגדרית ואפליה בתעסוקה על בסיס נטיה מינית ומגדרית הנושא הכלכלי. יצירה קולנועית היא יקרה, וחברי הקהילה הטרנסית הם לרוב ממעמדות נמוכים יותר, ובעלי משאבים מועטים יותר. הייצוג הלהטב"קי של יוצרים/ות וביצירה קריטי במיוחד במקרה של קהילת מיעוט זו, מכיוון המתפרסם 89,שהאלימות והשנאה כלפי חבריה הולכים וגוברים. דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל מדי שנה ביוזמת האגודה למען הלהט"ב, מראה כי לאורך השנים ישנה עלייה בדיווח על מקרי אלימות ושנאה כלפי חברי/ות הקהילה, בין השאר בתקשורת המיינסטרימית הישראלית. במציאות כזו, ייצוגים ויצירה קולנועית חיובית או לכל פחות אמינה, יכולים להציל חיים.   כפי שניתן להבין מחוויות עליהן העידו יוצרות בשיחות אישיות עם הכותבת, וכפי שעולה מדו”ח העוסק בנושא88 ”, משרד הכלכלה2015 , “תחושות וחוויות אפליה של מועסקים מקהילת הלהט”ב בשוק העבודה בישראל2016 ,(קופפר ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה). .  את הדוחות ניתן למצוא כאן: מרכז דיווח על להט”בופוביה ע”ש ניר כץ, האגודה למען הלהט”ב בישראל89 66 | תקרת הצלולואיד 90 המלצות 1 1 . יש להגדיל את שיעור הנשים במוסדות המרכזיים של תעשיית הקולנוע והגופים האחראים על חלוקת תקציבים מתוקף חוק הקולנוע והבטחת ייצוג הולם. נוכחות נשים בגופים המתקצבים מעודדת יוצרות להגיש בקשות תמיכה ומגבירה את התמיכה ביוצרות. הדבר 91.)נכון גם לייצוג של קבוצות חברתיות אחרות (כמו למשל פלסטינים, חרדים ומזרחים הנהלת קרנות הקולנוע 92,הגופים הרלוונטיים הם: מועצת הקולנוע במשרד התרבות הציבוריות, ועדות הלקטורה וכן מוסדות מרכזיים לתעשיית הקולנוע: האקדמיה לקולנוע והנהלות פסטיבלים לקולנוע. 2 2 . ,יש לערוך באופן שיטתי איסוף וניתוח מגדרי של נתוני ההגשה והזכייה במענקי התמיכות בכלל זאת בחינה של כל שלבי ההגשה: בקשות תמיכה לקרנות בכל אחת מהקטגוריות, הגעה לשלבים המתקדמים ומקבלי/ות תמיכה. 3 3 . יש לערוך ניתוח מגדרי של תקציבי התמיכה בקולנוע: בחינה שוטפת של חלקם/ן בתקציב של יוצרים ויוצרות בקטגוריות השונות, בדומה לניתוח שנעשה במסמך זה. לשם כך מומלץ לייצר מסד נתונים קבוע אליו יוזנו הנתונים מדי שנה. מטילה על כל משרדי הממשלה 2014 מאוקטובר2084 יש לציין כי, החלטת ממשלה ויחידות הסמך את החובה להציג ניתוח מגדרי של תקציביהם. בין היתר נדרשים המשרדים להציג ניתוח מגדרי של תקציבי תמיכות. 4 4 . נוכח השיעור הנמוך של יוצרות קולנוע ושל המגישות בקשות תמיכה לקרנות, מומלץ להפעיל לתקופה קצובה מנגנונים של העדפה מתקנת בתקצוב בדומה לנעשה מתקציבי התמיכה בקולנוע. 26%- נשים נהנו מ2011 בקנדה ובשבדיה. בשבדיה, בשנת ויזואליים, תוך התאמה-  המלצותינו מבוססות בין היתר על דו"ח– הרשת האירופאית של נשים במקצועות האודיו90 'לממצאי המחקר ולתעשייה הישראלית. ר Aylett, Holly. 2016. Where Are the Women Directors in European Films? Gender Equality Report on Female Directors, 2006–2013 with Best Practice and Policy Recommendations. European Women’s Audiovisual Network. Strasbourg. "בירוקרטיה של אי-. הדו"ח שפורסם2012   בחינה נעשתה בהקשר זה על ידי קואליציית "ליבי במזרח", בשנת91 שוויון", מצביע על תת־ייצוג של יהודים מזרחים ושל ערבים בוועדות התמיכות. בנוסף, גם על ייצוג חסר של התרבות הערבית והמזרחית בתמיכות למחול, אופרה, תיאטרון, מוזיקה, מוסדות מחקר תרבותי ומוזיאונים. מחברי המועצה היו גברים (פילוח נערך במסגרת61% העלה כי2017   פילוח מגדרי של מועצת הקולנוע בשנת92 ניתוח מגדרי של משרד התרבות). ראוי לציין כי נכון לכתיבת דו"ח זה, מועצת הקולנוע אינה מאוישת במלואה (ראו באתר המועצה הישראלית לקולנוע במשרד התרבות). 67 | תקרת הצלולואיד על מנת לשנות מצב זה, קודמו שינויים במדיניות ובתקציבים ויושמו תכניות לעידוד נשים יוצרות במגוון תחומים כגון תסריטאות, הפקה ובימוי. כתוצאה, עלה מספר נעשו שינויים במדיניות חלוקת תקציב הקולנוע על 2016 בקנדה, בשנת93.היוצרות מנת להגיע לשוויון מגדרי בתפקידים המרכזיים ביצירה קולנועית: הפקה, תסריט השינוי במדיניות בשתי המדינות נעשה באמצעים הדומים להמלצות בדו"ח זה. 94.ובימוי אנו מציעות לקבוע רף מדורג של הקצאה תקציבית לתמיכה ביוצרות קולנוע שיעלה . 50%- בשנה השנייה ועד ל40% , בשנה הראשונה30% :בהדרגה במשך חמש שנים 5 5 . 95:מומלץ לערוך שינויים במבחני התמיכה של תקציב הקולנוע • לאור העובדה כי חלוקת תקציב הקולנוע נעשית על פי מבחני תמיכה, אנו ממליצות להתנות את חלוקת התקציב לארגונים, איגודים וקרנות בהפעלת תכנית להטמעת חשיבה מגדרית בניהול התקציב והמוסד. אנו ממליצות לעגן הצעה זו בחוק, ולהוסיפה כתיקון לחוק הקולנוע ולא במבחני התמיכה, כיוון שאלו משתנים באופן תדיר. • במבחני התמיכה ישנו סעיף העוסק בוועד המנהל של המוסד הנתמך ומתגמל את המוסד במידה וישנו שוויון מגדרי במספר חברי/ות הוועד. אנו מציעות לשנות סעיף זה כך שיהווה תנאי סף לתמיכה. • בסעיף העוסק באתרי האינטרנט של קרנות הקולנוע, אנו ממליצות להוסיף דרישה לשקיפות בנתוני ההגשות, בנוסף לשאר הנתונים. • 30%-בסעיף העוסק בייצוג בוועדות הלקטורה – כיום דרישת הייצוג ההולם היא ל . 50%-נשים, אנו ממליצות להעלותה בהדרגה ל 6 6 . יש להרחיב תכניות לעידוד קולנוע של נשים כגון חממות הקולנוע ותמיכה בתכניות נוספות כגון תכניות מנטורינג, פסטיבלים לסרטי נשים וליווי בהגשת בקשות תמיכה לקרנות הקולנוע. בכלל זאת תכניות מנטורינג לא רק לבמאיות ותסריטאיות, אלא לכלל מקצועות הסט – צלמות, תאורניות וכו'. בתוך כך, יש לבצע באופן שוטף הערכה לתכניות שבאחריות ובמימון המשרד כולל בחינת השתלבותן של בוגרות התכניות ביצירה הקולנועית. 7 7 . אמצעי נוסף להתמודדות עם הבידול התעסוקתי בתעשייה, הוא עידוד נשים לעסוק במקצועות הטכניים ועידוד גברים לעסוק במקצועות שכיום הם נשיים, באופן בולט איפור וליהוק. אנו ממליצות לאיגודים המקצועיים לקיים סדנאות ייעודיות לנשים במקצועות הטכניים: צילום, סאונד, ותאורה. 93  Women and Hollywood (18 February, 2016). "How the Swedish Film Institute Achieved 50-50 Funding Distribution Between Male and Female Directors". Women and Hollywood. 94  Telefilm Canada (11 November, 2016). "Telefilm Canada Announces, in Partnership with the Industry, Gender Parity Measures for Feature Film Production Financing". Telefilm Canada. .19   ראו הערה95 68 | תקרת הצלולואיד 8 8 . על מנת להקל על הקושי של הורים לאזן בין קריירה ומשפחה, מומלץ ליצור מערך תמיכה להורים לילדים/ות, על סט הצילומים (למשל אזור מותאם להנקה) וכן לכלול בתקציבי ההפקה הקצאה למימון מטפלות/ים. נציין כי איגוד הבמאיות והבמאים כבר החל לעבוד על פרויקט דומה, אולם הוא טרם יצא לפועל. 9 9 . :שימוש בשפה מאוזנת מבחינה מגדרית • יש לשנות את הפנייה באתרי הקרנות ובקולות הקוראים, כך שיפנו לכל המינים והמגדרים. • יש לשנות את שמות התפקידים בדפי התקציב, ובקרדיטים בסרטים ובסדרות: מנהל/ת תסריט במקום נערת תסריט, עוזר/ת הפקה במקום נערת מים. כמו כן, אנו ממליצות לשנות את כלל התפקידים בדפי התקציב כך שיפנו לכל המגדרים: צלמ/ת, לדו"ח זה). 2 מפיק/ה וכו'. (ראו דף תקציב גנרי בנספח 10 10 ,השוויון המגדרי בתעשייה, לשם העלאת המודעות לנושא-ארגון כנסים שנתיים בנוגע לאי בשיתוף האיגודים המקצועיים ומועצת הקולנוע. פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל ישמחו לשתף פעולה, לייעץ ולתמוך לשם יישום כל אחת מההמלצות בדו”ח. 69 | תקרת הצלולואיד ביבליוגרפיה ). "מבחני התמיכה בתחום הקולנוע". אתר איגוד הבמאיות והבמאים. 2019 , בפברואר27( איגוד הבמאיות והבמאים ). "קול קורא: חממת קולנוע תעודי לנשים יוצרות". אתר איגוד 2020 , ביוני25( איגוד הבמאיות והבמאים הבמאיות והבמאים. איגוד מקצועות האנימציה (אין תאריך). "נרשמים עכשיו למאגר הלקטורים של מועצת הקולנוע". אתר איגוד מקצועות האנימציה. ). "בדרך לאוסקר משלמים הרבה מאד כסף". העוקץ. 2014 , באוקטובר14( אלפנט, ליאור ). "הנשים שיחוללו את המהפכה בקולנוע הישראלי". הארץ. 2013 בספטמבר9( אנדרמן, נירית ). "לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?". הארץ. 2013 , באוקטובר10( אנדרמן, נירית ). "גם בתעשיית הקולנוע בישראל יש אנשים שמנצלים את החלשות 2017 , באוקטובר17( אנדרמן, נירית ביותר. הארץ. אקט. "האמנה למניעת הטרדות מיניות". אתר אקט. ). "איגודי היוצרים ועובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה חתמו על אמנה נגד 2016 , בספטמבר7( בן נון, שגיא הטרדות מיניות". וואלה!. לילות. 7 ."). "אפקט מיוחד2014 , באוקטובר31( חיים, גבי-בר בקשר עם מבוגר 14 ). "נבהלתי מזה שיש אנשים שיכולים להאשים ילדה בת2020 , ביוני6( בר סתו, ליאת בר סמכות". מאקו. ). "כיבוש הנפש". העין השביעית. 2019 , בנובמבר6( דסקל, שלומי ). "תקנון פרס הסרט הקצר". אתר האקדמיה הישראלית 2014 ,האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה (מרץ לקולנוע וטלוויזיה. ). "חממת נשים לפיתוח תסריטים עלילתיים". הקרן 2019 , באוקטובר10( הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה החדשה לקולנוע וטלוויזיה. . 2018 .שאשו גלית, דוד אלכסנדר, דבורה הנדלר, הני זוביידה, אודליה מינס, ליאור גלבוע, ונדב משעלי-והבה דו"ח מסכם – הועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע. משרד התרבות והספורט. . הקולנוע החרדי. תל אביב: רסלינג.2011 .וניג, מרלין זמיר, סמדר. "גירסת הבמאית", בלוג. שנות קולנוע ישראלי ורק חמש נשים צלמות פעילות". אונלייף – 70" .)2018 באפריל18( חכמוב, עמית אתר תוכן ואקטואליה לנשים. . בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים. מרכז אדוה ושוות ערך 2013 .חסון, יעל ונוגה דגן בוזגלו לקידום שכר שווה. . תל אביב, 2017-2018 . הערות על הניתוח המגדרי של תקציבי משרדי הממשלה לשנים2017 .חסון, יעל מרכז אדוה. ). "אסי לוי: משה אבגי נישק אותי בכפייה". ישראל היום. 2020 , בספטמבר3( כהן, מאיה – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע ומחקר 2012 . קולנוע בישראל2014 .כרמלי אברהם ומנחם לזר של מנהל תרבות, מופעל על ידי פילת. 70 | תקרת הצלולואיד – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע ומחקר2013 . קולנוע בישראל2014 .כרמלי אברהם ומנחם לזר של מנהל תרבות, מופעל על ידי פילת. – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע ומחקר 2014 . קולנוע בישראל2015 .כרמלי אברהם והילה מימון של מנהל תרבות, מופעל על ידי פילת. – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע ומחקר 2015 . קולנוע בישראל2016 .כרמלי אברהם והילה מימון של מנהל תרבות, מופעל על ידי פילת. – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע ומחקר 2016 . קולנוע בישראל2017 .כרמלי אברהם ויסכה יעקב של מנהל תרבות, מופעל על ידי פילת. . 2020 ). "על כיסא הבמאי יושבת סמדר". מחברות קולנוע דרום2020 ,לביא, מיכל (ספטמבר .40-39 :. " מן השוליים אל המרכז – חתרנותם של סרטי המעברות”, זמנים1992 .לובין, אורלי . "דמות האישה בקולנוע הישראלי". מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, נורית גרץ, 1998 .לובין, אורלי .246-223 ’אורלי לובין, ג’אד נאמן (עורכים). בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה. עמ .120-127 ’ “נשים, לאומיות ואתניות”, שם, עמ--- .193-177 :34 . “מטריטוריה לאתר: נשיות מזרחית בסרט ‘ג’קי’”. ביקורת ופרשנות2000 .לובין, אורלי ). "כל סרט צריך אחות". 2020 מכללת ספיר (ספטמבר . מדד הגיוון, ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי והציבורי. מהדורה 2020 נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. יולי רביעית. ). "לא בפוקוס: הנסיכה על העדשה". כלכליסט. 2017 , במרץ8( סיגולי, אור – סיכום הפעילות השנתית. המרכז למידע 2017 . קולנוע בישראל2019 .פורטנוי ישי רינה ורמי בן שלום ומחקר של מנהל תרבות, מופעל על ידי אדיוסיסטמס. ). 1969-1983( . הקולנוע שאין לו שם: על קולנוע נשים ישראלי מוקדם2016 .מעודד, ישראלה-שאער עבודת גמר לקראת תואר מוסמך, בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע”ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב. . הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה. תרגום מאנגלית: ענת גליקמן, תל אביב: ברירות.1991 .שוחט, אלה . “לדובב את השתיקות: ייצוג האישה והמזרח בקולנוע הישראלי”. החברה הישראלית: 1993 .שוחט, אלה .252-245 ’היבטים ביקורתיים, אורי רם, (עורך), תל אביב: ברירות. עמ Acker, Joan. 1990. “Hierarchies, Jobs, Bodies: A Theory of Gendered Organizations”. Gender and Society, 4(2): 139-158. Acker, Joan. 2006. “Inequality Regimes: Gender, Class, and Race in Organizations”. Gender and Society, 20(4): 441–464. Aylett, Holly. 2016. Where Are the Women Directors in European Films? Gender Equality Report on Female Directors, 2006–2013 with Best Practice and Policy Recommendations. European Women’s Audiovisual Network. Strasbourg. Benschop, Yvonne. 2009. “The Micro-Politics of Gendering in Networking”. Gender, Work & Organization, 16(2): 217-237. Blair, Helen. 2001. “You’re Only as Good as Your Last Job”: the Labour Process and Labour Market in British Film Industry”. Work, Employment & Society, 15(1): 149–169. Blair, Helen, Nigel Culkin & Keith Randle. 2003. “From London to Los Angeles: A Comparison of Local Labour Market Processes in the US and UK Film Industry”. International Journal of Human Resource Management, 14(4): 619–633. 71 | תקרת הצלולואיד Center for the Study of Women in Television & Film. “About Us”. Connolly, Maeve. 2020. “Women Cinematographers and Changing Irish Production Cultures”. In Susan Liddy (Ed.), Women in the Irish Film Industry: Stories and Storytellers. Cork University Press. 94-107. Danard, Benoît. (2018). Femmes et Cinema: Realisation, Production, Formation. France: CNC. EWA - European Women’s Audiovisual Network. 2014. Where are the Women Directors? Report on Gender Equality for Directors in the European Film Industry. Florio, Angelica (8 March 2018). “The Reason Why so Many More Women Direct Docs than Narrative is Infuriating”. Bustle. Follows, Stephen, Alexis Kreager & Eleanor Gomes. 2016. Cut Out of the Picture: A Study of Gender Inequality amongst Film Directors in the UK Film Industry. Directors UK. Gill, Rosalind. 2014. “Unspeakable Inequalities: Post Feminism, Entrepreneurial Subjectivity, and the Repudiation of Sexism among Cultural Workers”. Social Politics, 21(4): 509-528. Jones, Deborah & Judith K. Pringle. 2015. “Unmanageable Inequalities: Sexism in the Film Industry”. The Sociological Review, 63(1): 37–49 Lauzen, Martha. M. 1998. Employment and Equality: Assessing the Status of Women in the Top 100 Films of 1987, 1992, & 1997. Lauzen, Martha. M. 2019. It’s a Man’s (Celluloid) World: Portrayals of Female Characters in the Top Grossing Films of 2018. Center for the Study of Women in Television and Film, San Diego State University, San Diego, CA. Levitt, Daniel, Catherine Shoard & Seán Clarke (6 February, 2020). “Oscars: The 92-Year Gender Gap, Visualized.” The Guardian. Liddy, Susan (Ed). 2020. Women in the Irish Film Industry: Stories and Storytellers. Cork University Press. Loist, Skadi & Elizabeth Prommer. 2019. “Gendered Production Culture in the German Film Industry”. Media Industries Journal, 6(1): 95-115. McGuire, Gail M. 2000. “Gender, Race, Ethnicity, and Networks: The Factors Affecting the Status of Employees’ Network Members”. Work and Occupations, 27(4): 501-524. Redvall, Eva Novrup & Inge Ejbye Sørensen. 2018. “Hard Facts, Soft Measures: Gender, Quality and Inequality Debates in Danish Film and Television in the 2010s.” Journal of Scandinavian Cinema, 8(3): 233-249. Sarkisian, Jacob (8 January, 2020). “Oscars and BAFTAs Gender Gap Study: There are More Male Winners than Female Nominess.” Goldderby. Screen Australia. 2015. Gender Matters Women in the Australian Screen Industry. Smith, Stacy L., Katherine Pieper & Marc Choueiti. 2017. Inclusion in the Director’s Chair? Gender, Race, & Age of Film Directors: Across 1,000 Films from 2007-2016. USC ANNEBERG School for Communication and Journalism. Trajkovic, Jonathan (9 March, 2020). “Gender Equality at the César Awards.” Tableau Public. 72 | תקרת הצלולואיד Uğur Tanrıöver, Hulya. 2017. “Women as Film Directors in Turkish Cinema”. European Journal of Women’s Studies, 24(4):321–335. Wreyford, Natalie. 2015. “Birds of a Feather: Informal Recruitment Practices and Gendered Outcomes for Screenwriting Work in the UK Film Industry”. In Conor, Bridget, Rosalind Gill & Stephanie Taylor (Eds.), Gender and Creative Labour. West Sussex: Wiley Blackwell, 84-96. Wreyford, Natalie & Shelly Cobb. 2017. “Data and Responsibility: Toward a Feminist Methodology for Producing Historical Data on Women in the Contemporary UK Film Industry”. Feminist Media Histories, 3(3): 107-132. אתרים מהם נלקח המידע אדיוסיסטמס: המרכז למידע ומחקרי תרבות. איגוד הבמאיות והבמאים. איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה בישראל. איגוד העורכים – איגוד מקצועות הפוסט בישראל. איגוד התסריטאים – איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. אידיבי: סרטים וסדרות – ישראלים ועולמיים. אקט – איגוד עובדי/ות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. הפורום הדוקומנטרי בישראל. חוק הקולנוע סרט: פורטל הסרטים הישראלי. קרן גשר לקולנוע רב תרבותי. קרן הקולנוע הישראלי. קרן רבינוביץ לאמנויות – פרוייקט קולנוע. 73 | תקרת הצלולואיד 1 נספח מספר 2019-1999 ,פרסי אופיר – סיכום נתוני מועמדות וזכייה לפי מגדר באחוזים, מתוך סך הכל בכל קטגוריה, לפי סדר יורד בטור הזכייה של נשים מועמדות לפרס זכייה בפרס שיעור הנשים שיעור הגברים שיעור הנשים שיעור הגברים )2019-2011( איפור95% 5% 100% -- )2019-2012( ליהוק89% 11% 100% -- עיצוב תלבושות )2019-2001( 81% 19% 90% 10% סרט תעודי קצר-הפקה )2019-2014( 49% 51% 73% 27% סרט תעודי קצר-בימוי )2019-2014( 46% 54% 67% 33% סרט עלילתי קצר-בימוי )2019-2013( 43% 57% 50% 50% )2019-2000( עריכה49% 51% 48% 52% סרט עלילתי קצר-הפקה )2019-2013( 42% 58% 33% 67% סרט תעודי ארוך-הפקה34% 66% 24% 76% סרט תעודי ארוך-בימוי28% 72% 17% 83% בימוי15% 85% 14% 86% תסריט22% 78% 13% 87% סרט טוב ביותר-בימוי17% 83% 13% 87% הפקה – סרט טוב ביותר19% 81% 12% 88% מפעל חיים א.נ. א.נ.10% 90% הישגים מקצועיים  א.נ. א.נ. 7% 93% 2019-( עיצוב אומנותי )2001 15% 85% 5% 95% )2019-2000( צילום3% 97% -- 100% מוזיקה מקורית )2019-2000( 6% 94% -- 100% )2019-2001( פסקול2% 98% -- 100% :הערות (( ( 1 ., אלא אם כן צוין אחרת2019-1999 הנתונים לשנים (( ( 2 ,קטגוריות הזכייה חולקו לקבוצות רבות. אלו שנלקחו בחשבון היו: גבר, אישה, גבר ואישה, שני גברים, שתי נשים שלושה גברים, שלוש נשים, ארבעה גברים, חמישה גברים. לא נלקחו בחשבון: שני גברים ואישה, שתי נשים וגבר, שלושה גברים ואישה, ארבעה גברים ואישה, ארבעה גברים ושתי נשים, ארבעה גברים ושלוש נשים. (( ( 3 .2015-, ו2013-2010 ,2008 ,1996 ,1994-1992 :בקטגוריית הישגים מקצועיים לא ניתן הפרס בשנים 74 | תקרת הצלולואיד 2 נספח מספר תבנית לכתיבת קרדיט בסיוט הסרט :מתוך אתר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה https//:sites.google.com/a/jsfs.co.il/inside/technical-instructions/credits :תקרת הצלולואיד מבט מגדרי על חלוקת העבודה והתמיכות בקולנוע הישראלי 2021 פברואר