חומר רקע
1
"ו ט בא רד א תש "פ ב
16/02/2022
לכבוד
ועדת הכלכלה
חובת מדיניות מרוסנת לפעילות קווים
בימי המנוחה
והצורך בפיקוח עליה
נייר העמדה מוגש לקראת דיון מהיר למעקב
בנושא בחינת צמצום קווי
תחבורה
ציבורית בשבת ללא ביקוש וללא הצדקה
בהתאם לתקנה386א,
הסדר מתן הרישיונות לנסיעת רכב תחבורה
ציבורית בשבת מבוסס על
איסור עקרוני לתת רישיון. האיסור מבוסס
על הוראת המחוקק, שלפיה
על השר להתחשב ככל שניתן במסורת
ישראל בכל הנוגע לתנועת כלי רכב
.בשבת
בניגוד לטענת משרד
התחבורה, כאילו מפורשת ההוראה האמורה בצמצום, שו נתה המגמה
בשנים האחרונות -
כך שלאחר שנים בהן מספר
הקווים והנסיעות
פחת משנה לשנה, הוכפל מספר ההיתרים
פי-
שניים
בתוך שנתיים
!וחצי בלבד (כפי שקבע בעבר הממ"מ), ומספר הנסיעות
זינק
לאלפים.
בעוד שבעבר הייתה
משנה סדורה
במשרד התחבורה(להלן: מת"ח )
בכל
,הקשור לצורך להגביל תחבורה ציבורית בשבת המדיניות היום
מלאת
סתירות ואין הלימה בין לשון החוק ותכליתו ליישום
בשטח
. משרד
התחבורה מערבב, תרתי משמע, את הציבור, את
הכנסת ואת לשון החוק
תוך ניסיון לעגל פינות ולהמציא יש מאין
בחוסר סמכות חוקית.
מידת החיוניות של קו בה תאם לתקנה386
א(
א)
, צריכה להימדד גם
במדדים השוואתיים. כך למשל :
2
1
.
קו אשר קיבל היתר לפעול בימי המנוחה, אך אינו פועל ביום
העצמאות –
מה זה אומר לגבי מידת חיוניותו?
2
.
כיצד קו המוגדר "חיוני" ומתחיל לפעול כמה שעות לפני צאת
השבת, מסיים את פעילותו בימי שישי בשעות הצהריים
המוקדמות?
3
.
מדוע מופעלים קווים במקומות שבהם פועלות כבר מוניות
שירות או שיש חלופה סבירה אחרת להתניידות?
4
.
מדוע יש ישובים שהקשר הישיר היחיד ביניהם בסופי-
שבוע הוא
רק באמצעות קווי שבת?
5
.
מדוע מבחן רף הנוסעים המינימלי הנדרש ביחס לביקוש לצורך
הפעלת קו בימי המנוחה במדינות העולם, גבוה מאשר הרף
במדינת
ישראל, וזאת על אף החובה הדתית הייחודית בחוק
להתחשב במסורת ישראל ?
מת"ח יצר ביקוש מלאכותי בניגוד למדיניות בת עשרות שנים שלא
לאשר
,פעילות תחבורה ציבורית בשבת, תוך סטייה חדה מן הנתיב
פנה פניית
פרסה, ולא בחל אף
לפגוע בחלק מן המקרים בציבור
שומרי השבת
ולהפלותו. לנוכח המחסור בנהגים ובתקציב, הוספת
תשומות בשבת
גורעת מהשירות בימי חול
ה
צעת נקודות לדיון בוועדה :
א . מדוע ובאיזו סמכות שינה מת"ח את מדיניותו ארוכת השנים בכל
הקשור ליישום החוק המצמצם את פעילות התחבורה הציבורי ת
בשבת (לרבות הפיכת סעיף "בטחון הציבור", שנועד ל צורך הסעת
חיילים, למתן היתרים לקווי לילה למקומות הבילוי ?)
ב. מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר ההיתרים לקווים ולנסיעות
בהתאם לעילות החוק(
לדוגמה–
קווים לבתי חולים שעובדי בתי
החולים כמעט שלא עושים בהם שימוש
; קוו ים המשרתים ישובים עם
אוכלוסייה לא-
יהודית שחולפים בישובים יהודיים ורוב נוסעיהם
יהודים
; קווים שרוב נוסעיהם הם נתינים זרים; קווים לישובי ספר
שאין
3
בהם סכנה בטחונית לנסיעה בלילה או שקיימת יכולת סבירה
להגיע
מישובים אלה למרכז הארץ בשעה סבירה לפני סיום השירות וכ
יו"ב .
ג. מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר ההיתרים לקווים ולנסיעות
בהתאם לביקוש הדל(
גם לפי עונות–
כי יש עונות שבהן הביקוש
אפסי)
, ומדוע לא מחייב המשרד שימוש במיניבוסים במקום שבו
הדבר נצרך על-מנת להקטין את הפגיעה בחילול השבת?
ד. מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר הה יתרים לקווים ולנסיעות
בהתאם לחלופות השונות כגון קיומן של מוניות שירות, של רכבות ,
של מעבר בין שני אוטובוסים, של מספר כלי הרכב הפרטיים בישוב
בהתאם למעמדו הסוציו-
אקונומי, של שירות הסעים מטעם הרשות
המקומית(מבלי להיכנס לשאלת חוקיותו) וכדו
מה ?
.ה
מדוע לא מתכנן
מת"ח קווים שאושרו לנוע בשבת כך שלא ינועו
בריכוזי אוכלוסייה שומרת שבת, ו שלא ישרתו מרכזי קניות ומסחר
הפתוחים בשבת?
ו. האם עלות ההפעלה היקרה יש מקום לקבוע מקדם מילוי נוסעים
מינימלי להפעלת נסיעה
ביום המנוחה שיהיה גבוה מאשר המקדם
ביום חול?
ז. האם נכונה ההגדרה "חיוני" לקו עם תד ירות נמוכה של נסיעה אחת
בשעתיים-שלוש ויותר או לק ו שאינו פועל ביום שישי או ביום
העצמאות?
ח. האם יש מקום
לאפליית נוסעים שומרי שבת בסופי-
,שבוע
כאשר
כל
נסיעות הקו או
רובן
מתקיימות בשבת, או שהחלופה
שומרת השבת
ארוכה יותר (
!בחלק מהמקרים אף יותר משעה )
או
שהחלופה
מתקיימת בשעה מאוחרת מאוד או סמוכה מאוד לצאת
השבת באופן שאינו מאפשר התארגנות לנסיעה?
ט. מדוע לא עושה מת"ח חילוק בין שני סוגי הקווים-
קווים שקיבלו
היתר פעילות מעט לפני צאת השבת(
תקנה386א (א ))
לקווי סטטוס-
קוו(
תקנה386א(
ב?))
4
י. מדוע לא תבטל המדינה
תמריצים
לשימוש בתחבורה הציבורית
בשבת הניתנים באמצעות הנחות שונות ובאמצעות נסיעות תגבור בימי
המנוחה או בתגבורים העלולים לגלוש לשבת? והאם נכון לשקול
החרגה בקווי השבת כך שהפדיון יגיע(
כ פי שהיה
בעבר)
למפעיל ולא
למדינה?
יא. בקווים הפועלים בשבת (
בעיקר כאלה הנוסעים בשעות הסמו כות
לכניסתה ולצאתה)
, קיימות הפרות ידועות רבות של העסקה אסורה
של עובד ביום מנוחתו השבועי (לרבות עובדים לא-
יהודיים שיום
מנוחתם הוא שבת)
. משרד ה כלכלה
אינו מקיים פיקוח על אף
תלונות
שהוגשו בעניין ומשרד התחבורה אינו מבצע התאמה של
השירות
בהתאם ליכולת המפעיל להתנהל על-
פי חוק, אינו מאפשר לו
נסיעות -
רשות (
בהתאמה ליכולת התפעולית, הכלכלית והביקוש
בשבת)
ואינו מפחית ניקוד במכרזים למפעילים העוברים על דיני
העבודה ?
יב. האם נכון לחייב ששינוי ים באשר לתנועת רכב ציבורי בשבת יחויבו
בחתימת בכיר רם -
דרג(שר, סגן שר או מנכ"ל)
ויחויבו לפרסום
ברשומות, ומה
צריכה להיות מידת הפיקוח של ועדת הכלכלה על
מת"ח באשר ליישום הוראות החוק?