הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת ביטחון הפנים
ירושלים, י"ד באדר א' תשפ"ב
15.02.2022
הודעה לעיתונות
יו"ר הוועדה לביטחון פנים: "המלצות הוועדה הבין-משרדית בנושא התמודדות המשטרה עם בעלי מוגבלויות אינן מיושמות בשטח"
ח"כ בן-ארי: "נקיים דיון משותף עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגבי זיהוי וטיפול של אנשים עם מוגבלות על ידי משטרת ישראל"; ח"כ להב הרצנו: "הדיוק במענה של המשטרה – מציל חיים"; המשתתפים בדיון קראו להגביר את היקף ההדרכות לשוטרים
ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירב בן-ארי, קיימה היום דיון מהיר בנושא פרוטוקול זיהוי וטיפול של אנשים עם מוגבלות על ידי משטרת ישראל, לבקשת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מיכל וולדיגר, משה אבוטבול ושירלי פינטו קדוש.
יו"ר הוועדה, מירב בן-ארי, אמרה בראשית הדיון כי ברור שקיימת בעיה בהתנהלות המשטרה אל מול אנשים בעלי מוגבלות. מטרת הדיון, הוסיפה, היא לתווך ולראות כיצד ניתן לסייע למשטרה בעניין. כמו-כן, אמרה כי המשטרה לא תמיד חשופה למידע מוקדם בדבר בעל המוגבלות, וכי צריך לבחון מה ניתן לעשות באותן סיטואציות מורכבות בין שוטר לבין בעל המוגבלות, תוך מתן ארגז כלים לשוטרים.
ח"כ יוראי להב הרצנו, מיוזמי הדיון, הזכיר מספר מקרים שבהם מצאו אנשים בעלי מוגבלות את מותם, במפגש עם המשטרה. חלק מהמקרים היו תולדה של אירוע בשטח או של הזמנת המשטרה ע"י בני המשפחה, אך כולם הסתיימו במוות, אמר. ח"כ להב הרצנו הדגיש את חשיבות הדיוק במענה של המשטרה לקריאות שמתקבלות במוקד, דבר שיכול להציל חיי אדם. עוד התייחס לדו"ח הוועדה הבין-משרדית שעסקה בשאלה כיצד ניתן לשפר את פרוטוקולי הזיהוי אל מול בעלי מוגבלות בשטח. להב הרצנו הסביר כי חלק מן המסקנות נגעו לפיתוח הכשרות ייעודיות לגורמי אכיפת החוק, הקמת צוותי התערבות במשבר, הקמת צוות יישום בהובלת משרד הרווחה, הנגשת מתקני כליאה לבעלי מוגבלות ועוד. בנוסף, עמד על הצורך לוודא כי גורמי האכיפה מקבלים את הכלים לביצוע עבודתם כהלכה.
ח"כ מיכל וולדיגר הוסיפה כי כל שם של אדם שמצא את מותו באירוע שכזה הוא עולם ומלואו, וכי למרבה הצער המקרים הללו מתרבים. וולדיגר ציינה כי הדו"ח האמור הוגש לפני כשנה בדיוק, והבעיה היא שאין יישום של המסקנות וההמלצות. לדבריה, זה עניין קריטי, שכן על הפרק נמצאות האוכלוסיות הכי חלשות, כדוגמת בעלי אוטזים, חירשים ואנשים הלוקים בנפשם, שאינם מבינים את הסיטואציה אל מול לובשי המדים. "זה מתכון לפיצוץ", אמרה וולדיגר.
ח"כ שירלי פינטו קדוש הצטרפה לדברים והתריעה כי התהליך שעובר בעל מוגבלות למול רשויות החוק אינו נגיש: "המשטרה והשופטים לא יודעים להתמודד עם אדם חירש". עוד אמרה כי בעל המוגבלות נעזר לעיתים במתורגמן, אך האתגר הגדול הוא לתרגם בחדר החקירות – בסיטואציה מורכבת ורגישה. פינטו קדוש הוסיפה כי המטרה היא כפולה: ראשית, להכשיר את השוטרים והחוקרים ביחס להתנהלות עם בעלי מוגבלויות. שנית, להביא מנגישי צדק למשטרה, שיבטיחו את חקר האמת ואת תקינות ההליך, תוך מתן כבוד לבעל המוגבלות.
נציג משרד המשפטים, דניאל רז, הוסיף כי רוב הוראות האשפוז בכפייה מתבצעות בליווי המשטרה. לדבריו, לרוב מדובר בהליך אזרחי שהמשטרה מסייעת ליישמו. עוד אמר כי המשטרה לא צריכה להיות מעורבת בכל המקרים של האובדנות. כלומר, אם ישנו מקרה של אדם שרוצה לפגוע בעצמו – מי שצריך להגיע לאירוע זהו צוות התערבות, למעט במקרים שיש בהם סכנה לביטחון הציבור. "לא יכול להיות שמי שיבוא לאדם שלא מרגיש טוב ונמצא במצב אובדני זה השוטרים", אמר רז.
נציגת משרד העבודה והרווחה, גל דבוש אמרה כי כעת המשרד עוסק ביישום המסקנות של הוועדה, מה שדורש גם שיתוף פעולה בין-משרדי, וזאת כדי לגבש את מודל העבודה המדויק.
ח"כ משה אבוטבול קרא למתן הדרכה מותאמת לשוטרים, מה שיכול למנוע גרימת נזק. הוא הוסיף כי בית הספר לשוטרים בעיר בית שמש אמור לתת מענה ופתרון גם בתחום הזה, ולספק הדרכות ביחס לאינטראקציה עם בעלי מוגבלויות ואוכלוסיות שונות. לדבריו, אסור שהנושא ירד מסדר היום הציבורי.
מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות, ד"ר סרגיי רסקין, הדגיש אף הוא את הצורך בהכשרת שוטרים במטרה לשפר את התמודדותם עם בעלי מוגבלויות. ד"ר רסקין ציין כי משרד הבריאות בנה קורס הכשרה לשוטרים שהחל לפעול בשנה שעברה, וכי השנה יגבירו את קצב ההדרכות. עוד הסביר כי נכון להיום 35 שוטרים עברו את הקורס הראשון והפכו לנאמנים שמעבירים הלאה את הידע בתחנות המשטרה.
נציג בית איזי שפירא, יואב קרים אמר כי מדובר במחדל ארוך, כאשר טרם ההמלצות האחרונות הוגשו עוד ועוד המלצות – אך אלו מעולם לא יושמו. לגישתו, האחריות לצוותי המשבר צריכה להיות בידי המשטרה, שכן אזרח מן השורה שנתקל באירוע חריג מחייג ישירות למוקד 100, מתוך הרגל. "35 שוטרים שהוכשרו זה לעג לרש. יש להכשיר הכשרות קבע ביחס לזיהוי אנשים עם מוגבלות", אמר.
בהתייחס לממשק שבין גורמי האכיפה לבין בעלי מוגבלות הבהירה נציגת "בזכות", ד"ר עדית סרגוסטי, כי על המדינה לספק בחדרי החקירות שירות של "מנגיש צדק" – אדם ניטרלי שישמש כמתווך בין בעל המוגבלות לבין החוקר. ביחס להכשרות המשטרה, אמרה כי המסקנות קיימות ועל כן אין צורך לחזור לנקודת ההתחלה, אלא רק לעבוד על יישומן.
נציגת משטרת ישראל, טלי ארגמן אמרה כי לפני שנתיים קמה במשטרה מנהלת העוסקת בשוויון בעלי מוגבלות, ומטרתה היא מתן מענה כלל מערכתי לנושא. ארגמן מנתה את תחומי עיסוקיה של המנהלת, וביניהם הנגשת התחנות, שילוב בעלי מוגבלויות, שיטור מותאם לזיהוי בעלי מוגבלויות ועוד. ביחס להכשרות השוטרים הרפרנטים, אמרה כי אכן הוכשרו 35 שוטרים במחזור הראשון, וכעת מתוכננים 3 מחזורים נוספים. עוד הוסיפה כי במסגרת הכשרות היסוד של סיירים, בלשים וחוקרים – הם מקבלים כלים בסיסיים לניהול מפגש עם בעל מוגבלות. זאת ועוד, אמרה, מועברת חטיבת תוכן בסוגיה במסגרת קורס קצינים ייעודי וכן קורס פיקוד ומטה. "בשנה האחרונה פותחו לומדות דיגיטליות שיתנו כלים לשוטרים לזיהוי וטיפול באנשים בעלי מוגבלויות", ציינה ארגמן.
יו"ר הוועדה, מירב בן-ארי, הודתה ליוזמי הדיון, וסיכמה: "מה שקורה כאן הוא לא טוב. הייתה וועדה שהגישה המלצות ומסקנות בנושא סופר חשוב, אבל בסוף הדברים לא מיושמים בשטח. משרד הרווחה לא עשה כלום בסוגיה. צריך פשוט ליישם ולעבוד". בנוסף חידדה את הצורך בהכשרות נוספות, וכן אמרה כי תקבע דיון המשך, בשיתוף ועדת הרווחה של הכנסת. בנוסף, ביקשה בן-ארי מהמשטרה להציג בדיון הבא נתונים לגבי מספר המבנים המונגשים במשטרה, מספר ההדרכות שבוצעו ע"י השוטרים הנאמנים וכן התקציבים שהשקיעה המשטרה בנושא.