חומר רקע
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
17.02.2022
נייר עמדה – המאמצים למיגור תופעת הסחר בבני אדם בישראל
.בפתח הדברים נבקש להודות לוועדה על העלאת הנושא החשוב לסדר יומה
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, פועל משנת2003
והוא הגוף המוביל בישראל בקידום מדיניות ציבורית
להתמודדות עם תופעת הזנות והסחר בבני אדם למטרות ניצול בזנות במטרה למגרן. המטה הוביל את המאבק
החברתי למען חקיקת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), תשע"ט-
2019
, ולצידו ה חלטת ממשלה בהיקף90
מיליון ש"ח למען שיקום אנשים במעגל הזנות. בנוסף, מרכז המטה את הקואליציה למאבק בזנות, הכוללת
.ארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית העוסקים בסיוע, שיקום וטיפול לאוכלוסיות בזנות
כמו כן, המטה
עובד בשת״פ עם היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם ב משרד המשפטים, עם חוליית הסחר במשטרת
ישראל, עם נציג מחלקת המדינה האמריקאית האמון על מעקב אחר מצב הסחר בבני אדם בישראל ועם ארגונים
.המספקים מעני סיוע ושיקום לקורבנות סחר בבני אדם בישראל
ביולי2021
פורסם הדו״ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם וישראל הורדה לדירוג
( השניTier 2
)
לאחר תשע שנים בדירוג הראשו( ןTier 1
)
קביעה שמשמעותה כי המדינה אינה עומדת בסטנדרטים
המינימליים למאבק בתופעה אף שעורכת מאמצים לעשות כן. כפי שעולה מהדו״ח, סחר בבני אדם על כל
צורותיה ובתוך כך הסחר למטרות ניצול בתעשיית
המין בישראל ממשיך להתקיים וכולל הן ניצול של אזרחיות
,ואזרחים זרים והן של אוכלוסיות פגיעות בתוך גבולות המדינה. אף שאין נתונים רשמיים על היקף התופעה
ארגוני השטח המעניקים סיוע לאוכלוסיות בזנות מדווחים על עלייה במספר הנשים הזרות הנמצאות בזירות
זנות מאז פתיחת
הגבולות לתיירים בודדי.ם
לקראת הישיבה, נבקש להציג עמדתנו בעניין הנדון באמצעות שלושה נושאים מרכזיים כמפורט להלן-
ביקורת גבולות :
.רבות מקורבנות הסחר בבני אדם למטרות ניצול בתעשיית המין נכנסות לישראל באמצעות הגבולות המוסדרים
בשל מגפת הקורונה, חל ככל הנראה צמצום זמני בהיקף הבאתן לישראל בעקבות הגבלות על כניסת תיירים
לישראל. עם זאת, רשתות הסחר מתאימות את עצמן למציאות החדשה וכפי שנחשף בתק שורת בחודש נובמבר
האחרון, נחשפה רשת סחר אשר איתרה באופן מכוון נשים שלהן חיסון המתאים לכניסה לישראל. עם פתיחת
הגבולות לתיירים בודדים בתאריך9.1.22
,, רשתות הסחר בבני אדם חידשו פעילותם ביתר שאת. על רקע זה
עולה צורך חיוני בבחינת פרקטיקות ביקורת הגבולות ושיפור.האפקטיביות שלהם במאבק בסחר בבני אדם
בקרי הגבול הינו הגורם הרשמי הראשון ולעיתים היחיד הפוגש בקורבנות סחר המגיעות לישראל. על כן, מערך
ביקורת הגבולות הינו שחקן חיוני במיגור התופעה. בשנת2020
, פרסם מבקר המדינה דו״ח החושף פערים
בהתנהלות מערך ביקורת הגבולות. מ הדו״ח עולה כי לוקח לכל הפחות6 -
10
שניות לצורך פעולות הבדיקה
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
הבסיסיות ביותר, סריקת הדרכון והצגת המידע על הנוסע/ת לפני הבקר/ית. בהתאם לשלבי הבדיקה האחידה
הנהוגה, לאחר שלב זה על הבקר/ית לוודא כ יש התאמה בין הנתונים, לתשאל את הנוסע/ת אודות מטרת
הביקור בישראל
ורק לאחר מכן לקבל החלטה אם להתיר את כניסתו/ה. עם זאת, נמצא כי ביותר משליש
מהמקרים, משלב הסריקה ועד שלב הנפקת אישור כניסה עברו פחות מעשר שניות. כך, גם בעת הטיפול בנוסעים
ממדינות הידועות כמדינות מוצא לסחר בבני אדם. ב-
12-28%
מהמקרים (בהתאם למדינת המוצא הספצי ,)פית
התשאול ערך עשר שניות ופחות. המשמעות היא כי בפועל כרבע מהתיירים הנכנסים לישראל ממדינות מוצא
לסחר בבני אדם נכנסו ללא תשאול מספק המאפשר איתור סימני מצוקה או סימנים מחשידים. זאת, אף שאחוז
אזרחי מדינות אלה הנכנסים לישראל באשרות תייר ונשארים לשהות בה שלא כ חוק גבוה באופן בולט. אנו
מודעות למורכבות עבודת מערך ביקורת הגבולות ולצורך לתת שירות יעיל ומהיר לנכנסים לישראל אולם, כפי
שצוין בדו״ח, נראה כי במצב הנוכחי זה בא על חשבון השגת התכלית של איתור ומניעת פעילות פלילית המסכנת
.חיי אדם
כמו כן, מהדו״ח עולה כי לא נא סף מידע מקדים אודות נוסעים כפי שנהוג לעשות במדינות רבות בעולם. מדובר
בפרקטיקה חיונית במיוחד כאשר יש פטור מקבלת ויזה מראש על בסיס הסכמים דיפלומטיים. איסוף מידע
מקדים חוסך זמן בעבודת בקרי הגבול ומקדם את יכולתם להתמקד באיתור סימנים מחשידים ופעילות בלתי
.חוקית
פער נוסף בעבודת ביקורת הגבולות הינו היעדר מתורגמנים התומכים את עבודת הבקרים ומאפשרים
להם לתקשר בצורה אפקטיבית עם נוסעים שאינם דוברים אנגלית. בנוסף, מבדיקה שערכנו עלה כי לא התקיימו
.הכשרות בנושא סחר בבני אדם עבור בקרי גבול בשלושת השנים האחרונות
כאשר עולה ח שד במהלך התשאול הראשוני, הנוסע/ת נשלח/ת על ידי הבקר/ית לתשאול נוסף. מדובר בתהליך
אשר עורך זמן רב ומעורר מתח עבור הנוסע/ת כאשר אין כיום משאבים מותאמים לכמות הנוסעים
המתושאלים, כפי שעולה מהדו״ח. התשאול בקו האחורי נערך באנגלית ופעמים רבות ע״י בקר/ית שאינו ממג דר
הנוסע/ת. בתנאים אלו קורבנות סחר חוששים באופן טבעי משיתוף פעולה עם הרשויות. נדרש לנקוט פעולות
לטיוב הליך זה ולהתאמתו לצרכים ומאפיינים של קורבנות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה ולשפר את
האפקטיביות של מערך ביקורת הגבולות כשותף מרכזי במאבק בסחר בבני אדם. זאת
באמצעות שילוב גורם
טיפולי ומתורגמנים בעבודת הצוות, ביצוע תשאול ע״י בקר/ית ממגדר הנוסע/ת, יצירת אזור המתנה מספק
וקיצור זמני ההמתנה. כמו כן, כאשר מסורבת הכניסה לישראל על רקע חשד לסחר, לרוב הנוסע/ת נשלח/ת
חזרה למדינת המוצא בטיסה הקרובה ביותר, אף ללא ווידוא מ .ספק של בטחונו/ה ומבלי שנחשפה רשת הסחר
הניסיון בעבודה עם קורבנות סחר בבני אדם מלמד כי לעיתים לאחר שיח עם גורם טיפולי, המאפשר להם להבין
.את מצבם וזכויותיהם, עולה תחושת הביטחון והמוטיבציה לשיתוף פעולה עם הרשויות
נתוני הלמ״ס מעידים על48
אלף אנשים אשר נכנסו לישראל באשרות תייר ונשארו בה לאחר תום תקופת
האשרה. מעל75%
מהם ממדינות ברית המועצות לשעבר. על פי נתוני רשות האוכלוסין שנתקבלו בבקשת חופש
מידע מדצמבר2020
, בין השנים2017-2020
בלבד נכנסו לישראל7,281
.נשים וילדות כתיירות לישראל ולא עזבו
עוד עולה כי מידי שנה התווספו כ-
500
נשים בגילאי18-35
,אשר נכנסו לישראל ונשארו בה ללא מעמד חוקי
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
כאשר הן חשופות במיוחד לניצול בצורות שונות ובפרט לניצול בתעשיית המין. לא ידוע כמה מהן נפלו קורבן
.לסחר בבני אדם אולם זהותן ידועה לרשויות ויש מקום לקדם מאמצים לאיתורן
אשרות שיקום:
מר בית קורבנות הסחר הזכאים לסיוע משפטי של משרד המשפטים אינם מקבלים אשרות לשנת שיקום. ישנן
סיבות רבות לכך. ראשית, לא כל מי שזוכה לסיוע משפטי אכן מוכר/ת לאחר מכן כקורבן סחר. שנית, בהתאם
לנסיבותיהם האישיות של קורבנות, חלקם מעדיפים לחזור למדינות מוצאם או שאין להם
כעת מה להרוויח
מקבלת אשרת שיקום. אולם, בחלק מהמקרים נראה כי הפער נובע ממדיניות של החמרה אשר נועדה למנוע
מתן אשרות אלה. דוגמא לכך הינו מקרה של אשה ממוצא אוקראיני אשר הוכרה כקורבן סחר למטרות ניצול
בתעשיית המין. כפי שפורסם בתקשורת בחודש נובמבר האחרון, סורבה בקשתה לאשרת שיקום וכן ננקטו הליכי
אכיפה ופיקוח נגד אותה אישה על רקע חשד כי עודנה נמצאת בזנות, אף שעורכת דינה מטעם הסיוע המשפטי
וגורמי הטיפול העידו אחרת. ישנו היגיון בכך שאשרות שיקום ניתנות רק לקורבנות הנמצאות ונמצאים בתהליכי
שיקום, אולם יש מקום לתת אמון בע מדת גורמי הטיפול בנושא זה ובגורמים המלווים מקרוב את הקורבן. כמו
כן, הניסיון בשטח מלמד כי היציאה ממעגל הזנות הינה תהליך מורכב, רצוף נסיגות ומשברים, כאשר ברוב
המכריע של המקרים מדובר בנשים ואנשים אשר עברו פגיעות קשות ומתמודדות עם פוסט טראומה. על רקע
זה, יש מק ום לאמץ גישה מודעת טראומה המכירה בכך שתהליכי שיקום, בוודאי במצבי קיצון כמו אלה
המאפיינים קורבנות סחר, אינם תהליכים לינאריים. עמדתנו היא שיש לקבל החלטות בנוגע למתן אשרה לשנת
שיקום על בסיס הדיווח של גורמי המקצוע בנוגע לשיתוף הפעולה של הקורבן בתהליך שיקומי, מ תוך הבנה
שיתכנו נסיגות מסוימות בתהליך (כולל חזרה זמנית לזנות) אשר אינן סותרות את שיתוף הפעולה בתהליך
.השיקום ואינן מצדיקות את מניעת מתן האשרה
תכנית לאומית למאבק בסחר בבני אדם:
לסיכום נציין כי כיום, למעלה משלוש שנים לאחר קבלת החלטת ממשלה4463
בעניין תכנית לאומית למאבק
בסחר בבני אדם, טרם קיימת תכנית מגובשת. חסרון תכנית פעולה מעודכת ומקיפה למאבק בתופעות הללו
מורגש בשטח ופוגע ביכולתה של המדינה לקדם מניעה, לאתר קורבנות, לבצע פעולות אכיפה בצורה אפקטי ,בית
וכן בטיב המענים הניתנים לקורבנות. היות והחלטת הממשלה לא קבעה תקציב לתכנית יש לפעול לסיום גיבוש
ואישור התכנית באופן שיאפשר להכניסה לתקציב לשנת2023
.
,בכבוד רב
אור אבו
עו"ד נועה רודמן
מנהל ת המטה
מנהלת תחום
מניעת סחר