חומר רקע
.22
2.
21
כ ב 'אדר א
תשפ"ב
לכבוד: הועדה המיוחד לזכויות הילד
בריאותם
הנפשית ו
מוגנות
הילדים בגיל הרך
.תודה על ההזמנה למעורבות בחשיבה על טובת הילדים בגיל הרך. במסמך זה נתייחס לשני נושאי הדיון
1.
הצורך בליווי פסיכולוגי והדרכה מתמשכת
מעבר להכשרה הבסיסית
.הנדרשת למחנכות בגיל הרך
2.
חוסר המענה ותורי ההמתנה הארוכים הקיימים כיום לטיפול פסיכולוגי לגיל הרך, גם במקרים של
/ ניזקי
השלכות ההתעללות במעון.
1
.ליווי והדרכה פסיכולוגית חינוכית-התפתחותית מתמשכת-
,כיום גנים עירוניים (גילאי6-3
) מלווים ע"י פסיכולוגים
.חינוכיים והתפתחותיים מטעם השירות הפסיכולוגי ברשות
אולם מסגרות החינוך לגיל הרך (לידה- 3
) לא מקבלות
מענה וליווי פסיכולוגי . תקנות חוק הפיקוח אשר נכנסו לתוקפן בינואר2022
מחייבות כל מסגרת (מעל7
)פעוטות לקבלת
הדרכה של4
שעות חודשיות. אך הדרכה זו הינה מועטה מידי לאור אופי העבודה עם הפעוטות והאתגרים החינוכיים
והרגשיים הרבים בגיל הרך. הדרכה פסיכולוגית הינה
קריטית לצד הצורך בהכשרות,
ומטרתה לספק ,ידע עשיר ועדכני
לעזור בשחיקת הצוות לאור הטיפול האינטנסיבי בפעוטו ת ולאפשר איתור מוקדם של תינוקות ופעוטות בסיכון
התפתחותי1
2,
). (ראה נספח עבודת הפסיכולוג במסגרות הגיל הרך
בשנים האחרונות מצבה של הפסיכולוגיה הציבורית הולך ומדרדר ולאור תנאי העסקה ירודים, קיימת עזיבה רבה של
פסיכולוגים את השירותים הפסיכולוגים ברשויות. אנו קו ראים לשיפור התנאים והגדלת התקנים בכדי שגם מסגרות
הגיל הרך יוכלו לקבל את הליווי וההדרכה החשובים וליצור רצף חינוכי-
.טיפולי מהינקות ועד לבגרות
מערך בריאות הנפש בגיל הרך -
במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש של משרד הבריאות הועברה ביולי2015
האחריות
הביטוחית למתן כלל שירותי בריאות הנפש מהמשרד .לקופות החולים
אולם תחום בריאות הנפש בגיל הרך נותר מיותם.
( המענה לגיל הרך בתחום בריאות הנפש מצומצם ביותר פחות8 מרפאות ייעודיות לגיל הרך במדינ
ת ישראל ), ומותנה
בקבלת אבחנה פסיכיאטרית.על פי קריטריונים שאינם מותאמים לגיל הינקות ולגיל הרך
התניית הטיפול במתן אבחנה
נפשית מונעת את האפשרות לקיים פעולות טיפוליות מניעתיות
מוקדמות אשר
יכול
ו
למנוע או לצמצם הפרעות קשות
ומורכבות יותר בהמשך. בנוסף, תורי .ההמתנה לקבלת טיפול רגשי הינם ארוכים ביותר ועשויים אף להגיע למעל שנה
.כאשר מדובר בגיל הרך הזמן הוא קריטי להצלת הילדים ומניעת נזק גדול ומורכב יותר
עבור משפחות אשר ילדיהם עברו התעללות במעונות, או שהו במסגרות בהן היתה התעללות בילדים אחרים ו אווירה
רווית אלימות
קיימת חשיבות רבה לטיפול פסיכולוגי ממוקד טראומה בגיל הרך על מנת למנוע נזקים התפתחותיים
נרחבים לילד ולמשפחתו ואף להקטין את הס
י כוי לפתח תסמינים של פוסט טראומה. הסיכוי של פעוט שנפגע במסגרת
החינוכית לתת אמון במסגרת חינוכית אחרת הינ
ו קטן מאוד וגם הקשר שהוא עתי ד לפתח עם הוריו יושפע כתוצאה
.מפגיעה שהייתה בגן, בתור מי ש"השאירו" אותו שם מבלי לסייע לו במצוקתו כיום אין מקום ייעודי עבור מענה לילדים
.פגועים אלו, לא כל שכן עבור הוריהן
1
( )וקנין ד' (עורכת2021
.). הגיל הרך בישראל: ממצאים ממחקרים נבחרים. מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון
2
( 'בן דוד נ2018
). הגיל הרך–
הישגים ואתגרים בתחום פיתוח שירותים במדינת ישראל. ג'וינט ישראל-
.אשלים
המכונים להתפתחות הילד לא מקבלים את המשפחות, שכן מדובר במצוקה נפשית ולא בעיכוב התפתחות י. ובמרפאות
הבודדות לבריאות הנפש של הגיל הרך, תורי ההמתנה ארוכים מאד. ההורים הנפגעים נאלצים לחפש טיפולים
.פסיכולוגים פרטיים ולשלם כסף רב לאורך זמן
: לטובת ילדים בגיל הרך ובני משפחותיהם, אנחנו ממליצים על
1.
הרחבת המענה באמצעות
הוספת תקנים
במרפאות הקיימות והקמת מרפאות נוספות ייעודיות לבריאות הנפש בגיל
.הרך במסגרת קופות החולים ברחבי הארץ
2.
הרחבת המענה הניתן בתחום בריאות הנפש לגיל הרך ביחידות התפתחותיות הקיימות, כיום ניתן בהן מענה טיפולי
באמצעות טופסי17, רק במסגרת סל התפתחות הילד ולא קיימת אפש רות לקבל מענה עבור בעיות נפשיות .בלבד
3.
( הנחיית משרד הבריאות לקופות החולים להכיר בספר האבחנות הפסיכיאטרי בגיל הרך0-5
-
DC
) שמאפשר סיווג
.אבחנתי של הפרעות נפשיות והתפתחותיות של הינקות והגיל הרך
4.
להוסיף אפשרות לטיפול
במסגרת מערך בריאות הנפש בגיל הרך במקרים של התעללות ובעיות רגשיות ונפ שיות
נוספות, תחת אבחנה של טראומה/ סיכון התפתחותי.
אנחנו מבקשים לצעוק את צעקתם של תינוקות ופעוטות בישראל, שקולם לא נשמע, ואשר נמצאים שעות רבות בטיפול
על ידי צוותים שלא עברו הכשרה מספקת, ש
אינם מלווים בהדרכה מקצועית , ובמקרים של פגיעה בהם, הם אינם
.זכאים לטיפול זמין בשירות הציבורי
אנו רואים את ההצטרפות לקידום הנושא כשליחות ומעוניינים להעמיד את המומחיות שלנו בקידום הרווחה הנפשית
.וההתפתחותית של פעוטות בישראל
נספח-
תפקידיו של
הפסיכולוג במסגרות הגיל הרך
העבודה החינוכית עם פעוטות הינה ייחודית ושונה מהעבודה החינוכית עם ילדים בגילאים מאוחרים יותר, שכן היא כרוכה
במיומנויות של טיפול יומיומי. מיומנויות אלה מושפעות עמוקות לא רק מידע מקצועי, אלא גם מתהליכים רגשיים, אשר עוברים
על איש החי נוך עצמו. על כן אנו רואים בליווי פסיכולוגי במעונות ובגנים הכרח ותנאי בסיסי על מנת שאלה יוכלו לתמוך בהתפתחות
.הפעוטות והילדים ובצרכיהם
הפסיכולוג הוא איש המקצוע האמון על התפתחותם הפסיכולוגית של ילדים החל מגיל לידה ולאורך הילדות ועל התפתחות מיטיבה
,של ההורות
ושל תהליכי טיפול. לרשות הפסיכולוגים כלי הערכה ייחודיים לאיתור קשיים התפתחותיים בכל התחומים, וכן ידע
.נרחב על התפתחות רגשית ונפשית
ליווי מסגרות חינוכיות הינו אחד מתחומי העיסוק השגרתיים של הפסיכולוג, ונמצא גם כחלק
מתהליך ההכשרה וההתמחות במקצוע. אנו מאמינים כי כפי שבכל מסגרת חינוכית בגילאים4-18
ישנו פסיכולוג שמלווה את
המסגרת, כך ראוי שיתקיים גם במעונות היום. סוג העבודה שנעשית על ידי הפסיכולוג ההתפתחותי בתוך המסגרת החינוכית היא
.איננה אבחון וטיפול, אלא עבודה מערכתית
מטרות ותפקיד הפסיכולוג שיוצגו להלן מתבססות
על תוכניות הקיימות כיום בארץ במספר רשויות אשר לקחו תחת חסותן את
.הגיל הרך וראו בחשיבות ההשקעה בו
1.
ליווי מתמשך והכשרת הצוות (מנהלות ומטפלות-
)מחנכות -
לימודים והכשרה כתנאי בסיסי לעבודה במסגרת
טיפולית-
חינוכית
הינה הכרחית וחשובה. אך חשוב אף יותר הליווי המתמשך בשטח. הליווי וההדרכה יכלול בין היתר ידע עדכני על התפתחות
הילד, פסיכופדגוגיה של הגיל הרך, חשיבות המשחק, מנטליזציה ורפלקטיביות, מחויבות לאתיקה מקצועית ויכולת להיות
בקשר מקצועי הן עם משפחות והן
עם קולגות ומדריכות. בנוסף, יש לציין כי רבות מהמטפלות מגיעות מרקע של קשיי למידה
.ויתקשו להפנים ולשנן חומר תיאורטי ההדרכה המתמשכת תאפשר לימוד הלכה למעשה וכן תיקון, שיפור ואף פיקוח במקרה
.הצורך
2.
איתור תינוקות ופעוטות בסיכון ובניית תוכניות התערבות מתאימות-
עבודה שוטפת של פסיכולוג התפתחותי במעון היום
תכלול איתור פעוטות בסיכון, וליווי ההורים בפנייה לגורמי הטיפול המתאימים. כמו כן, הנחיית הצוותים להתאמת דרכי
העבודה עם פעוט ובניית תכנית התערבות מתאימה עשויה למנוע החמרה של המצב. קיימות היום תכניות איתור ומניעה כ גון
"תכנית מעג"ן" המופעלת בכ-
40
רשויות ומקבלות מימון במסגרת "תכנית360
" על פי שיקולי הרשות. אנו קוראים לקבוע כי
.תוכניות האיתור תהיינה מחייבות בתקנות, כך שבכל רשות תופעל תכנית
3.
ליווי רגשי לצוות- בתוך יחסים המשכיים המתבססים על אמון, ניתן להתייחס לרגשות של ש חיקה ועומס המלווים את
האחריות הרבה והאינטנסיביות בעבודת הצוותים. ללא מקום לעיבוד ולויסות רגשות אלו, המצוקה הרגשית של המטפלת
יכולה להוות זרז לפגיעה פיזית ו/ או רגשית בפעוטות. ליווי פסיכולוגי למעון יתן כתובת מקצועית למטפלת ואולי אף ימנע את
.מצוקתה
4.
התייעצות
בנוגע למקרים ספציפיים-
הפסיכולוג התפתחותי המכיר את הצוות, את ההורים ואת הפעוטות יוכל לתת ליווי
,והדרכה משמעותיים ומדוייקים יותר לשאלות ודאגות שמתעוררות בהיבטים השונים בהתפתחות הנורמטיבית (לידת אח
.גמילה, נשיכות ועוד) והאבנורמלית המידע הפסיכולוגי יהיה נגיש , מקצועי ומתאים לפעוט ולמסגרת בה הוא מתחנך. תקופת
.הקורונה הדגימה את חוסר האונים והצורך של ההורים והמסגרת החינוכית בגורם מקצועי מלווה ומדריך
כיום ישנן רשויות בארץ אשר קידמו תוכניות ליווי פסיכולוגי במעונות כגון: רעננה, קרית אתא, ירושליים ומועצה אזורית חוף ,הכרמל
( הרצליה, רמת גן ועוד. הליווי ניתן חלק מיוזמת הרשות וחלק מתוכניות לאומיות360
.), התוכנית הלאומית לילדים בסיכון ועוד
אנו ממליצים כי יוקצו כ-3
שעות בשבוע עבור מסגרת המעון על מנת שינתן מענה מספק של ליווי והדרכה. עלות שעת פסיכולוג כפי
שמופיע בתקשי"ר
בנו
סף, אנחנו מבקשים להתייחס להיבטים משמעותיים בהפעלת המסגרות לגילאי לידה-3
. היבטים אלה בעלי חשיבות קריטית
לאיכות הטיפול במסגרות החינוכיות לפעוטות בהתאם לספרות ענפה מהארץ ומהעולם, כולל דוחות ומסקנות של ועדות שפעלו
בארץ בעשורים האחרונים, ומסקנותיהם טרם יושמו (ד ,ו"ח שמידט2006
;דו"ח רוזנטל ,
2009
,; דו"ח טרכטנברג2018
.)
1.
תכלול על ידי הרשות המקומית- אנו ממליצים למנות נציג מתכלל
ומפקח ברשות המקומית לגילאי לידה עד שלוש שיהיה
.הגורם המפקח על המסגרות הציבוריות והפרטיות בדומה למנהל תחום גני ילדים, או תחתיו
2.
מאפייני הסביבה, נהלי בטיחות ותקינה במעונות היום ובגנים הפרטיים-
התקינה הקיימת כיום אינה תואמת את צרכי
ההתפתחות והבטיחות מבחינת ג
ודל הקבוצה ויחס מטפלות-
פעוטות. כיום קיימים שני מודלים מומלצים, בהם מנוסחת בין
:היתר התקינה במעונות היום ובמסגרות טיפול בתינוקות ובפעוטות
●
וועדת רוזנטל-
מסקנות הוועדה המליצו על מאפייני הסביבה הפיזית, הצוות החינוכי, גודל הקבוצה, התכנית החינוכית
,והטיפולית, נהלי בטיחות ונהלי בריאות (ועדת רוזנטל
ינואר2009
.)
●
תו תקןITERS
-3 למסגרות לגילאי לידה-3 שנים -
מנסח מאפיינים איכותיים וכמותיים מדידים של המסגרת, אשר
משמעותיים לאיכות הטיפול ולהתפתחות הפעוטות. באמצעות פריטים מדידים המקבלים ציון מספרי, ניתן לבדוק האם
מסגרת כלשהי המבקשת סמל מוסד עומדת בתנאים מיני מליים ראויים, וכן להעריך את כלל המסגרות הפועלות בארץ על
.פי תקינה מקובלת בעולם
לסיכום, המציאות הקשה של מעונות היום בישראל בימי שגרה הופכת כעת לבעיה מורכבת הרבה יותר בהיעדר מענה מקצועי
לתינוקות ולפעוטות, להורים ולצוותים. אנו שבים וקוראים להכרה בחשיבות וב נחיצות הליווי וההדרכה בתוך המעון ע"י
פסיכולוגים ועדים לתהליכים חיוביים שהחלו כיוזמות מקומיות בחלק מהרשויות. ליווי והדרכה פסיכולוגים בגילאי לידה עד שלוש
.לצוותים, יתנו תשתית מיטבית להתפתחות, ידע מקצועי ועמדה מקצועית לצוותים ובטחון להורים
מקורות:
( .לאור נועה2008). מנגנונים להבטחת איכות חינוך-
,טיפול במסגרות לגיל הרך בישראל (עבודת דסטרציה). האוניברסיטה העברית
.ירושלים
( מג׳ר, אורן2011
.) כך נראה הפעוטון הטוב בישראלThe Marker
.
3
ביוני2011
,
8-11
.
( רוזנטל, מ2009
) דו"ח ועדה מייעצת. סטנדרטים .להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות. האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך
.משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. ירושלים
ITERS
-3-
,תרגום לעברית: לירון רובינס. תרגום ועיבוד מדעי (סדר אלפביתי): ד"ר יאיר זיו, קרן זיו, ד"ר דינה כהן, ורד מאיר
ד"ר אפי סטולרסקי, דליה רז, פרופ
' אבי שגיא-
.שורץ. המרכז לחקר התפתחות הילד אוניברסיטת חיפה
Harms, T., Cryer, D., Clifford, R. M., & Yazejian, N. (2017). Infant/Toddler Environment Rating Scale, third
edition. New York, NY: Teachers College Press.