חומר רקע

OMEP- Israel - ישראל World Organization for Early Childhood עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל 16.02.2022 ט"ו אדר א, תשפ"ב נייר עמדה לקראת ישיבת הוועדה לזכויות הילד ביום.22 .02 21 :בנושאים א. הקלות הבלתי נסבלת של העסקת מטפלות לגיל הרך ללא הכשרה .ב התעללות מטפלות בחסרי ישע ותינוקות .ג בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום נקודת המוצא לנייר עמדה זה היא העובדה הידועה, כי תינוקות ופעוט ות תלויים באופן מוחלט במבוגרים . עובדה זו מטילה על המטפלים בהם, במשפחה ובמסגרות הטיפוליות והחינוכיות העומדות לרשותם , אחריות מלאה להבטח ת ה גנתם, ביטחונם ורווחתם הרגשית . ק ביעת תנאים למתן רישיון להפעלת מעונות לפעוטות ובכללם דרישות השכלה, הכשרה וניסיון אנ ,שי הצוות כמו גם תנאים בטיחותיים ותברואתיים, הנדרשים במעו ן והתקנת מצלמות בכלל זה, מהווים תנאי בסיסי לשינוי המצב. אלה מכלול של תנאים ש נרא ים ברי מימוש ב טווח של שנים רבות . "בינתיים, אנו "מתבשרים כמעט מידי יום ע ל אירועים קשים של השפלה ואלימות במס ג רות חינוך/טיפול לפעוטות, המסתיי מי ם לעיתים אף בטרגדיות .ילדים ,אלה, שחוו אלימות פיזית ו/או מילולית, וגם הילדים,העדים לה סובלים פגיעה, ש השלכותיה החמורות באות לידי ביטוי בהתפתחותם הרגשית והפיסית ובהסתגלותם החברתית בהווה וב.עתיד לצערנו, המצב הוא שיש תינוקות ופעוט ות ש אינם מקבלים טיפול וחינוך ההולמים את צרכיהם הבסיסיים, ו הם חשופים, מדי יום, למצבי סיכון שאין התינוק יכול להתריע לגביהם . יש לציין ש ,ברוב המסגרות נעשית עבודה הראויה לשבח אך בחלקן, ובעיקר ב אלה בהן אין הסדרים לפיקוח על הנעשה , שוהים תינוקות .ופעוטות הנמצאים בסיכון עובדה זו גורמת ל הורים רבים ה מאבדים את אמונם בצוותי החינוך, ש בידיהם הם מפקידים את ילדם, וליצירת דימוי שהמחנכות/המטפלות הן "עבריינ יות פוטנציאלי ות" , מצג שווא, הפוגע בדימוי המקצועי של המחנכות/מטפלות וברצון של נשים לעסוק.בחינוך וטיפול בגיל הרך ברצוננו להדגיש כי ריבוי מקרי ההזנחה, ההתעללות והפגיעה בילדים, מעמיד בצל מאות ואלפי נשות חינוך ,וטיפול מטפלות-מחנכות מסורות , שעבודתן מקצועית ואיכותית .אלה, לשמחתנו, מהוות את הרוב, אך עליהן .ממעטים לדווח נשות חינוך אלה, זקוקות ,לפיתוח מקצועי לש יפור משמעותי בשכרן ,ובתנאי עבודתן מה שיסייע למיצוב מקצוע המ חנכת/מ טפלת, כמקצוע בעל סטנדרטים של איכות ותנאי העסקה הוגנים . רק כאשר מחנכות/מטפלות תוכשרנה ,בטרם השתלבותן בעבודה תעבודנה בתנאי ם נאותים ותשתכרנה כיאות, נזכה לשיפור משמעותי ב מערך החי .נוכי לגיל הרך אנו, ב"עמותה למען הילד בגיל הרך" רואות צורך דחוף בבניית תכנית חירום לאומית לטיפול בנושא . אנו סבורות שתכנית החירום הלאומית להכחדת התופעה של ההזנחה וההתעללות חייבת לכלול שני היבטים משלימים :ההיבט המניעתי וההיבט ההרתעתי. 1 . ההיבט המניעתי כולל ,הכשרה ,שיפור תנאי העסקה הדרכה וליווי . חלק מדרכי ההתמודדות עם תופע ת האלימות בפעוטונים היא בחירה של מטפל ות/מחנכות מתאימ ות, מתן הכשרה מקיפה כדרישת סף ,הדרכה מתמשכת תוך כדי עבודה ,הן ברמה פרטנית והן ברמה גנית ושיפור תנאי ההעסקה של המחנכות . אנו סבורות כי בטווח הרחוק יש להציב תנאי סף ברמת ההכשרה הנדרשת מנשות הצוות בגנים העירוניים ,, דהיינו הכשרה להוראה ותואר אקדמי של גננת . הכשרה זו תקנה לגננות ידע מבוסס והכרות עם איפיוני ההתנהגויות של ילדים על פני הרצף ההתפתחותי ותביא לתגובות מותאמות התפתחותית ה מתבסס ו ת ע ל ידע . בצד דרישות ההכשרה יש לספק ליווי מקצועי שיסייע למטפלת /מחנכת OMEP- Israel - ישראל World Organization for Early Childhood עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל לווסת לו טפל ברגשות ובקשיים המתעוררים ,כחלק מ האחריות החינוכית והטיפולית המוטלת על יה בעבודה עם הורים, פעוטות ותינוקות. בנוסף, יש לאפשר ולממן ליווי מתמשך ושוטף של אנשי מקצוע, אשר ידאג ו ל רמת ידע חינוכי- התפתחותית עדכני . מטפלות, סייעות וגננות מוכרחות להשתלם באופן שוטף בנושאים מגוונים , הכוללים, בין השאר ,מניעת אלימות, פירוק התנגדויות שיתוף פעולה , שפה שוויונית ו מיניות בריאה . תנאי ה סף לקבלה לעבודה חייבים לכלול גם איסור לעסוק בטיפול בילדים למי שמוגדר בעל רישום פלילי . אנו קוראות למיפוי דחוף של העובדות במעונות, לבדיקתן לו הפסקת העסקה מיידית של כל אשת צוות בעל ת רישום פלילי . במסגרת העברת המעונות לאחריות משרד החינוך הוקצו ל/מחנכות מטפלות 220 שעות בתחום החינוך- טיפול, ועוד22 שעות עזרה ראשונה ו- 14 שעות להתנהלות בטוחה. בנוסף, "יזכה" כל מעון, בלא התחשבות במספר הכיתות או מספר אנשי הצוות, ב- 4 שעות חודשיות של הדרכה. כל אלה חשובים אך מהווים טיפה בים, לנוכח העובדה שלמעלה מ80% מה/מחנכות מטפלות במעונות לא עברו כל הכשרה לעסוק במקצוע .מאתגר זה אנו סבורות שיש להקצו ת באופן מיידי משאבי הכשרה והדרכה בהיקפים גדולים בהרבה מאלה שהוקצו , יש לתגבר את ההכשרה הנדרשת, להגדיל את מספר המפקחות ואת שעות ההדרכה שהוקצו , ( אסור להסתפק ב 4 )שעות חודשיות למעון ולשפר את תנאי ההעסקה ואת שכרן של המטפלות-מחנכות , מה שעשוי לשפר את הדימוי המקצועי שלהן ולמשוך נשות מקצוע איכותיות לעסוק ב.מקצוע חשוב זה בעניין הכשרת המטפלות יש ל תת את הדעת ל שאלת מימון שעות הלימוד במסגרת ההכשרה של המטפלת במעון או .בגן הפרטי האם המטפלת תאלץ ל העדר מעבודתה לצורך לימודיה ול קבל שכר מופחת, משכר שהוא מ חפיר מ לכתחילה ? האם הבעלות על הגן תחוייב במימון הלימודים ? מי יבטיח ל בעלויות שזו השקעה ש"תשא פרי" לטווח הרחוק וכי המטפלת שלימודיה מומנו תמשיך בעבודתה בגנם? אלה שאלות הרות גורל .בהקשר הכשרת המטפלות 2 . ההיבט ההרתעתי , כ ולל את ה מצלמות בגנים, חובת הדיווח על אלימות, ו ענישה. אחת הדרכים הבדוקות והיעילות ביותר לגילוי התעללות במסגרת החינוכית היא הצבת מצלמות, המנטרות את ההתרחשויות בגן לאורך שעות הפעילות בו. שכן, כ ,שמדובר בילדים קטנים קיים קושי לקבל מהם תיאור .נכון ומדויק של ההתרחשויות ושל העבירות חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, נכנס לתוקף ב- 1.9.20 . החוק קבע חובת התקנת מצלמות בכל מסגרת חינוכית בה שוהים7 ילדים ומעלה, בגיל לידה עד גיל3 . .ומהווה תנאי לקבלת אישור להפעלתו המצלמות אמורות להוות אמצעי מרתיע ולמנוע מהגננות להתעלל בילדים , אך העובדות בשטח מעידות על חוסר .יעילותן במניעה הידיעה, שה פעילות בגן מתועדת, לא מנעה ממחנכות/מטפלות מתעללות לבצע מעשי אלימות והתעללות גלויים , ולעתים קרובות חוזרים ונשני .ם המצלמות מאפשרות קיום ראיות לאחר שההתעללות התרחשה (אם כי אפילו זה לא מוחלט), א ך אינן מונעות אות.ה קשיים רבים מתעוררים בדרך ליישום החו :ק העובדה שהתיעוד אינו כולל הקלטה קולית אלא תיעוד וידיאו ,בלבד עובדת שמירת הנתונים לתקופה של שלושים יום בלב ד וה קשיים הנערמים על הורים וגופים מקצועיים אחרים לצפות ב עדויות המתועדות. קיים איסור על צפייה בצילומים, בהיעדר צו של בית משפט, למעט גורמים ספציפיים )(משטרה ומפקחים ממונים שלהם ניתנה הסמכות ל כך. למותר לציין שלגורמי השיטור אין את הידע המקצועי הנדרש כדי להבחין בהתנהגות פסולה של צוות המעון, שעלולה להזיק לפעוטות השוהים בו . בקשות של הורים לצפיה בצילומים נתקלים, במקרה הטוב, בסירוב ובהפנייה למילוי טפסים מקוונ .ים ולפניה למשטרה החוק קבע חובת דיווח על אלימות או חשד לאלימות בקטינים חסרי ישע '(תיקון מס26 לחוק העונשין- .)חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע ,לצערנו/מחנכות מטפלות,ומבוגרות אחרות העדות להתעללות, אינ ן מדווח ות, פעמים רבות בשל חשש למקום עבודת ן . יש לבדוק אפשרות הענקת ביטחון כלכלי והבטחה לעבודה OMEP- Israel - ישראל World Organization for Early Childhood עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל ל/מחנכות מטפלות ו סייעות שתחשופנה התעללויות בגני ילדים . בנוסף לכך י ש לרענן את חובת הדיווח לצוות החינוכי-טיפולי במסגרות לפעוטות ,להגביר את האכיפה והענישה כנגד מי שלא דיווח ו הפעלת מערך הסברה ארצי, בכל אמצעי הת קשורת, לגבי חובת הדיווח על חשד להתעללות ב פעוטות .חסרי ישע ,רף הענישה על התעללות בגן ילדים הוא גבוה מאוד ויכול להגיע במקרים מסוימים לכדי9 שנות מאסר. בדיקה של העונשים שהוטלו על מ חנכות/מ טפלות מתעללות מוכיחה, שמרביתם נעים בין ענישה על תנאי .לבין מספר חודשי עבודות שירות ולעיתים רחוקות מאסר בפועל. ללא ספק, אין בכך שום הרתעה אנו קוראים .להגברת הענישה לקביעה בחוק של ענשי מינימום ולעשיית דין צדק עם הפעוטות ומשפחותיהם בהיבט הה ר תעתי נראה שהחוקים קיימים , אך יש לעדכנם ולהתאימם למציאות בשטח, בצד אכיפתם המלאה. ,יש לעדכן ולהגדיר מחדש את חוק המצלמות לחזור ו לפרסם את חובת הדיווח על חשד להתעללות בפעוטות ו להחמיר בעונש.ם של מי שנוקט אלימות כלפי הפעוטות בעונש המירבי המוגדר בחוק ,בשולי הדברים )(אך לא דברים שוליים העיסוק בנושא הה תעללות ופגיעה בחסרי ישע מצביע על היעדר נהל ים ברורים המגדיר ים דרכי פעולה של הורים המגלים מקרה אלימות בגן, של הורים שילדם נפגע , או של ה .גופים האמונים על שמירת החוק לעיתים קרובות אנו מקבלים פניות של ה ורים שילדם נפגע. הם מביעים וח ,סר אונים מבוכה ותחושת ר גשות אשם . ,הם כואבים ומבולבלים .לא ברור להם כיצד לנהוג, למי לפנות ומה לעשות רשויות החוק לא משתפים פעולה והם מופנים למילוי טפסים מקוונים. אנו קוראות לניסוח נהלי פעילות ברורים ,בעת אירוע אלימות.ולפרסמם קושי נוסף מתייחס להיעדר תמיכה רגשית והתפתחותית להורים ולילד ים נפגעי האלימות. מרבית הילדים בגיל שאינם זכאים עדיין לשירותי השפ"ח, במרכזי התמיכה התורים ארוכים למדי וההורים צריכים לפנות לסיוע פרטי ולממן אותו מכיסם, באם יש ביכולתם הכלכלית. אנו קוראים לקבוע קדימויות וסיוע מיידי לילדים הנפגעים ולהוריהם ולא להותיר אותם עם המחיר הנפשי , הרגשי ו ההתפתחותי ש עליהם לשלם בגל ל .הטראומות ,לסיכום אנו ממליצ ות ,לפעול בשיטת המקל והגזר ,להגדיר תנאי סף לקבלה לעבודה עם פעוטות ,לאפשר הכשרה הדרכה וליווי רציפים ומשמעותיים למטפלות/המחנכות ולתגמל אותן בשכר , במימון שכר הלימוד ושעות הלימוד להן הן נדרשות , בצד שיפור משמעותי ב תנאי העסק.תן ב מקביל יש לנקוט בצעדי ה ענשה והרתעה המנוסחים בחוק.ים השונים שהוזכרו, לעדכנם וליישמם אנו סבורות הרשויות המקומיות הן ג וף משמעותי ,שיש בכוחו ל סייע ולהוביל את המהלכים במטרה להכחיד את התופעה הנוראית של התעללות בחסרי ישע . הרשויות זמינות ונמצאות בקשר שוטף עם האוכלוסייה המקומית. הרחבת סמכויותיהן באשר לאחריותן לחינוכם של ילדי העיר מלידה, כפי שנעשה היום לגבי ילדים מגיל3 , יכולה ל אפשר נקיטת פעולות מתאימות ומתן תשובות ,מיידיות למען טובת .הילד ומשפחתו ,בברכה מור דקל, יו"ר העמותה למעם הילד בגיל הרך וחברות הוועד המנהל