חומר רקע
1
י"ב
'באדר א התשפ"ב
13
בפברוא ר2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
:'פרק ב
דיוור דיגיטלי
'מסמך הכנה מפורט מס3: כללי שקילות, חזקת מסירה, ביצוע ותקנות
כללי שקילות וחזקת מסירה
סעיף2(5
)
–
סעיף3ה: דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי ,בדואר ,בין שהוא נוקט לשון "שליחה "ובין
שהוא נוקט לשון המצאה או לשון אחרת ,יראו מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר ,
אם מתקיימים כל אלה:
(
1
) המסר נשלח לפי הוראות סעיף 3ג;
(
2
) הגוף הציבורי תיעד את משלוח המסר;
(
3
) אם קיימת לגבי שליחת המסר חזקת מסירה לפי דין – המסר כלל הודעה על קיומה של
חזקת מסירה כאמור ,באופן בולט ,ברור ושאין בו כדי להטעות;
(
4
) האמצעי שבו נשלח המסר כלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו
ולא התקבל חיווי על כשל כאמור;
(
5
) המסר כלל כתובת דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר שבאמצעותו יכול הנמען
להתקשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר ;תנאי זה לא יחול לעניין סוגי מסרים שגוף ציבורי
קבע ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,כי לא יכללו כתובת או אמצעי כאמור;
(
6
) לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני –
הגוף הציבורי נקט את האמצעים
הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שהמסר יגיע לתיבת הדואר הנכנס של
הנמען ;ואולם ,לא תישמע טענה לעניין זה מצד נמען שקבע כי מסרים מהמען של
הגוף הציבורי לא יגיעו לתיבה זו ;בפסקה זו" ,תיבת דואר נכנס "
–
תיבת הדואר
הראשית בכתובת הדואר האלקטרוני שבה מתקבלות הודעות ,כברירת מחדל ,מכתובת
הדואר אלקטרוני שאינה מוגדרת או מזוהה ככתובת שאינה רצויה.
הסעיף המוצע מתייחס לשליחת מסר דיגיטלי השקול לשליחת מסר
בדואר רגיל .מוצע לקבוע
כי
,במקרים שבהם נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר יראו מסר
אלקטרוני ששולח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר אם התקיימו התנאים הבאים:
א.
התקיימו לגבי המסר הסטנדרטים שעל גוף ציבורי לעמוד בהם כשהוא שולח מסר
אלקטרוני
לפי סעיף3
.ג המוצע
ב. הגוף הציבורי תיעד את משלוח המסר.
ג.
אם קיימת חזקת מסירה על פי דין–
,המסר כלל יידוע בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות
.בדבר קיומה של חזקת מסירה
ד.
אמצעי שליחת המסר כלל מנגנון חיווי על כשל בהעברת המסר ולא התקבל חיווי על כשל
.כאמור
2
ה.
הגוף הציבורי ציין במסר כתובת דיגיטלית או דרך התקשרות מרחוק אחרת שתאפשר
.לנמען ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר
ו.
אם המען הדיגיטלי שאליו נשלח המסר הוא דואר אלקטרוני–
הגוף הציבורי נקט את
האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות קרובה שהמסר הגיע ל הגיע לתיבת הדואר
.הנכנס של הנמען ולא לתיבת ה"דואר זבל" שלו
נוכח ההגדרה למונח "מסר אלקטרוני" שבסעיף3
א המוצע, שכוללת גם הודעה על שליחת מסר
אלקטרוני, הוראת השקילות המוצעת תחול גם ע ל המסר שנשלח בידי הגוף הציבורי וגם על הודעה
על אודות שליחת אותו מסר נשלחה לנמען (למשל, הודעה לטלפון הנייד של הנמען שבה מצוין כי
.)נשלחה לו הודעה לאזור האישי שלו
נקודות לדיון
(1
)
""בין שהוא נוקט לשון "שליחה" ובין שהוא נוקט לשון המצאה או לשון אחרת –
מדוע רק לגבי
המונח "שליחה" נעשה שימוש בגרשיים
(בעוד שבסעיפים3ו ו-3
ז נעשה שימוש בגרשיים גם לגבי
)"המילה "המצאה?
(2) תיעוד משלוח המס
ר והכלל בדבר מחיקה
( (פסקה2
))
–
כפי שהוסבר
ב סעיף3
ג(ד), לא ברור כיצד
דרישת התיעוד עולה בקנה אחד עם הכלל בדבר מחיקת פרטי המען הדיגיטלי בתום השימוש . ראו
הדברים שכתבנו שם.
(3) תיעוד משלוח המסר: שמירת התיעוד
( (פסקה2
))
–
כמה זמן נדרש הגוף הציבורי לשמור את
?תיעוד משלוח המסר ובאיזה פורמט ?מתי תחול חובה על גוף ציבורי לבער את המידע מי קובע את
ההוראות בעניין זה?
האם כל גוף ציבורי יקבע לעצמו כיצד ולכמה זמן הוא נדרש לשמור את תיעוד
משלוח המסר או לבערו ?
מוצע לוועדה לשקול האם אין צורך שקביעה מעין זו תהיה רוחבית
ומערכתית, ותיעשה על ידי המחוקק או על ידי
מחוקק המשנה בפיקוח הכנסת.
(4) הודעה על קיומה של חזקת מסירה
( (פסקה3
))
–
ככל הנראה, מרבית האנשים לא מודעים
"למשמעות של "חזקת מסירה
ול השלכותיה. לכן, ספק אם די בהודעה על
קיומה של חזקת מסירה ,
ונראה כי עדיף לקבוע שההודעה תכלול הסבר בשפה ברורה ופשוטה בדבר
ה
משמעות המעשית
של
חזקת המסירה (הסבר
בשפה פשוטה לנמען שגם הוא לא
י קרא את ההודעה זה ייחשב כאילו ההודעה
הגיעה אלי
ו והוא קרא אותה
, וניתן יהיה לקיים נגד
ו הליכים כאלה וכאלה).
(5
)
תקלות טכניות
וכשלים אנושיים (
פסקה(4
))
–
הסעיף המוצע מבקש לתת מענה למצב שבו היה
כשל בשליחה או בקבלה של המסר האלקטרוני, ודורש מהגוף הציבורי לעשות שימוש במנגנון דיוור
,דיגיטלי שכולל מתן חיווי על כשל כאמור. ואולם, בשימוש בדיוור דיגיטלי עשויות ליפול תקלות שונות
הן בהיבטים הטכניים והן בהיבטים האנושיי ם של תפעול המערכת, כך שנמען לא יקבל מסר
אלקטרוני שנשלח אליו או לא יידע על כך שהתקבל מסר כאמור, וזאת מבלי שיהיה חיווי של המערכת
:על כשל בשליחה או בקבלה של המסר. כך, למשל
-
המסר נשלח למישהו אחר : במקרה שבו חל שיבוש קל בכתובת הדוא"ל או במספר הטלפון
הנייד ובמקום להגיע לפלוני המסר הגיע לאלמוני, הגוף הציבורי לא יקבל חיווי על כשל שכן
.המסר הועבר אך לא הועבר לנמען שאינו יודע על שליחת המסר
-
כתובת הדוא"ל של הנמען נפרצה : במקרה שבו תיבת הדוא"ל של נמען נפרצה ואין לו שליטה
3
עליה, הוא לא יודע איזה מסר התקבל בה ומה נמחק ממנה, ה גוף הציבורי לא יקבל חיווי על
.כשל במסירת ההודעה כי ההודעה נמסרה לתיבת הדואר, אך הנמען אינו יכול לדעת עליה
-
מחיקה בטעות : במקרה שבן משפחה מחק בטעות את ההודעה שנשלחה (בין אם זה בן זוג
שחשב בטעות שמדובר בדואר זבל ומחק אותו ובין אם זה ילד קטן ששיחק בטלפון הנייד
,ובלחיצה מקרית מחק את ההודעה), הגוף הציבורי לא יקבל חיווי על כשל במסירת ההודעה
.כי ההודעה הגיעה ליעדה, אך הנמען לא ידע עליה
מדובר בדוגמאות בלבד, ויתכנו כמובן סוגים נוספים של תקלות ובעיות, שהתוצאה של כולן היא
שהמסר ייחשב כאילו נשלח לנמען בדואר, למרות שהמסר כלל לא הגיע לנמען או שלא היתה לו יכולת
לדעת על כך. מהו המענה שיינתן לנמען במצבים מעין אלה? השאלה מתעצמת במקרים שבהם חלה
חזקת מסירה: כיצד יוכל נמען להוכיח שלא קיבל את ההודעה אם היא נשלחה למישהו אחר או אם
ילדו הקטן מחק את ההודעה בטעות והוא לא יכול היה לדעת ע ,ל כך אך מצד שני מערכת החיווי לא
?תצביע על כשל כלשהו ביחס לשליחה או לקבלה של המסר
(6
)
כתובת?לתקשורת חוזרת: כתובת בלעדית או נוספת
( (פסקה5
))
–
האם מדובר על כתובת
שרק
באמצעותה יוכל הנמען להתקשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר או
שגם
באמצעותה יוכל הנמען
?להתקשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר
(7
?) כתובת לתקשורת חוזרת: תנאי לשקילות או תנאי לשליחת המסר( (פסקה5
))
–
בעוד שסעיף3
ג
המוצע מתייחס לסטנד ,רטים הנדרשים לצורך עצם שליחת המסר התנאים שבסעיף3
ה המוצע
מתייחסים להיבטים שונים של שליחת המסר שנועדו לבסס את השקילות של המסר האלקטרוני
.למסר פיזי
מכיוון שמתן אפשרות לאדם שהגיע אליו מסר אלקטרוני לפנות בחזרה לגוף ששלח לו א ת
המסר האלקטרוני הוא עניין
י
סודי שלא נוגע רק לשאלת שקילות המסר ,
נראה כי
א ת התנאי הדורש
מהגוף הציבורי לכלול כתובת דיגיטלית לתקשורת חוזרת, מתאים יותר לכלול בסעיף3
ג כתנאי לעצם
שליחת המסר האלקטרוני על ידי הגוף הציבורי ,
מאשר
כתנאי לשקילות הדיוור הדיגיטלי לדיוור פיזי
במסגרת סעיף3ה.
(8
)כתובת לתקשורת חוזרת: התאמה ליכולת השימוש של הנ
מען
( (פסקה5
))
–
לפי,המוצע
תנאי
לשקילות המסר האלקטרוני לשליחה בדואר הוא שהמסר יכלול "כתובת דואר אלקטרוני או אמצעי
דיגיטלי אחר " שבאמצעותו .יכול הנמען להתקשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר בהמשך לשאלות
שהועלו
ב
דיונים קודמים ביחס ל
רמת
המיומנות הדיגיטלית הנדרשת מתושב כדי לצלוח את "מבחן
"השימוש , לא ברור האם וכיצד תיבדק המיומנות של התושב לעשות שימוש באותו "אמצעי דיגיטלי
,אחר"? כך, אם פקיד הרישום בדק ומצא שלתושב יש מיומנות לעשות שימוש באמצעים דיגיטליים א
ב ו-
ג ועל סמך זה קבע כי הוא "יודע לעשות שימוש" במענו הדיגיטלי, האם הגוף הציבורי יכול לצרף
למסר האלקטרוני שלו לאותו נמען כתובת של אמצעי דיגיטלי ד שבאמצעותו יכול הנמען להתקשר
איתו, למרות שהנמען אינו יודע לעשות בו שימוש? מה, אפוא, הועילה הוספת דרך ההתקשרות
הדיגיטלית עם הגוף הציבורי למסר, אם מדובר בדרך שהנמען אינו יודע לעשות בה שי מוש? מוצע
לוועדה לשקול לקבוע כי האמצעי הדיגיטלי שייכלל במסר האלקטרוני של הגוף הציבורי שאליו יוכל
הנמען לחזור, יהיה
רק כז
ה שתוא
ם את המיומנויות שנבדקו על ידי פקיד הרישום.
(9) כתובת לתקשורת חוזרת: סוגי מסרים שלא יכללו כתובת לתקשורת חוזרת
( (פסקה5
))
–
באלו
מקרים יהיה מוצדק שלא לצרף כתובת לתקשורת חוזרת ?
האם במקרים מעין אלה התקשורת
הדיגיטלית בין האזרח לבין הגוף תהיה חד-
כיוונית כך שהגוף הציבורי יוכל לפנות לאזרח באופן
4
?דיגיטלי, אך האזרח יידרש לפנות לגוף הציבורי בדואר פיזי או בפקס
מהי ההצדקה
ל
תקשורת חד-
כיווני
ת מ
עין זו? מי אמור לקבוע
:מהם אותם מקרים האם נכון לאפשר לכל גוף ציבורי לקבוע לעצמו
?מתי הוא אינו נדרש לכלול כתובת לתקשורת חוזרת מוצע לוועדה לשקול האם אין צורך שקביעה
מעין זו תהיה רוחבית ומערכתית, ותיעשה על ידי המחוקק או
מחוקק המשנה בפיקוח הכנסת.
(
10
) "אמצעים נדרשים" למניעת הגדרת המסר כ"דואר זבל": מהם "האמצעים הנדרשים" ומי
קובע זאת
( (פסקה6
))
–
"מהם אותם "אמצעים נדרשים כדי להבטיח שהמסר יגיע לתיבת הדואר
הנכנס של הנמען? גם כאן, מתעוררת השאלה מי קובע מהם: האם נכון לאפשר לכל גוף ציבורי לקבוע
?לעצמו מהם אותם אמצעים שהוא נדרש לנקוט מוצע לוועדה לשקול האם אין צורך שקביעה מעין זו
תהיה רוחבית ומערכתית ותיעשה על ידי המחוקק או
מחוקק המשנה בפיקוח הכנסת.
(
11
)
"
אמצעים "נדרשים למניעת הגדרת המסר כ"דואר זבל": הקושי שבהסתמכות על פלטפורמות
פרטיות
( (פסקה6
))
–
בהמשך להערות שנכתבו לסעיף3
ג, סוגיית דואר הזבל היא דוגמה טובה לקושי
שבהסתמכות על פלטפורמות
מסחריות-
פרטיות. כיצד ניתן לבסס הוראת שקילות
ובמיוחד
חזקת
מסירה, על בסיס שימוש בפלטפורמות
של חברות מסחריות-
פרטיות שיכולות לשנות בכל זמן נתון את
אופן פעילותן על בסיס ש
יקולים מסחריים ? כך, יכול גוף ציבורי לנקוט בכל האמצעים הנדרשים מצידו
כדי לדאוג שהמסר יגיע לתיבת הדואר הנכנס, אך משיקולים עסקיים הפלטפורמה תחליט על שינוי
,"האלגוריתם שמסווג מהו "דואר זבל
ומנעד רחב של מסרים מגופים ציבוריים ימצא את דרכו לדואר
הזבל של התושב.
במקרה כזה, מכיוון שהגוף הציבורי (שאולי בכלל לא ידע על השינוי שהפלטפורמה
עשתה) נקט בכל האמצעים הנדרשים מצידו, המסר האלקטרוני ייחשב כאילו נשלח בדואר וככל
שיתקיימו יתר התנאים תחול לגביו חזקת מסירה לפי סעיף3ח המוצע. זאת,
למרות שהמסר הגיע
ל"דואר הזבל" של התוש.ב ולא היתה לו יכולת ממשית לדעת על קיומו
(
12
)
טענת נמען שהמסר הגיע לדואר הזבל: כיצד הגוף הציבורי יכול לדעת איך הנמען סיווג
אותו ?
( (פסקה6
))
– כיצד הגוף הציבורי יכול לדעת מה
ן ההגדרות שקבע הנמען לגביו
כדי שהוא יוכל לדחות
טענה
מצד נמען שהמסר הגיע לדואר הזבל ? האם המשמעות היא שכל אימת שנמען מבקש לטעון
שהמסר מהגוף הציבורי הגיע לדואר הזבל הוא יידרש לאפשר לגוף הציבורי גישה לתיבת הדואר
?האלקטרוני שלו כדי להראות את ההגדרות שלו
.זו תוצאה לא סבירה
(
13
) טענת נמען שהמסר הגיע לדואר הזבל: מתי
ואיך
?תישמע טענתו של הנמען
( (פסקה6
))
–
אם
נמען לא סיווג את המסרים של הגוף הציבורי כדואר זבל,
האם הטענה שלו כי המסר הגיע לדואר
הזבל ?כן תישמע לכאורה מלשונו של סעיף3ה(6)
המוצע עולה, כי אם הנמען לא סיווג את המסרים
של הגוף הציבורי כדואר זבל אזי טענתו ש המסר הגיע לדואר הזבל–
.תישמע
,ואולם
מלשון סעיף3
ח
המוצע עולה, כי אם יתקיימו ההוראות שבאותו סעיף
תחול חזקת מסי
הר, ו טענתו של הנמען שהמסר
הגיע לדואר הזבל שלו
לא תישמע
גם אם הוא לא סיווג את המסרים של
הגוף הציבורי כדואר זבל
ובכל זאת המסר הגיע לדואר הזבל שלו ,
אלא הוא יידרש
להוכיח שהמסר לא הגיע אליו
כדי לסתור
את חזקת המסירה!
מעבר לכך שהניסוח
ש בסעיף3ה(6)
המוצע
ע לול להטעות, לא ברור מהי ההצדקה
להטיל על נמען שטוען שלא סיווג את המסרים של הגוף הציבורי כדואר זבל אך בכל זאת לא היה
מודע לקיומו של המסר כי הוא
הגיע לדואר הזבל שלו את החובה להוכיח שהוא לא קיבל את המסר ?
(
14
)
היכולת של נמען לזהות את הגוף השולח, החשש מהונאות
וכללי השקילות –
בהמשך לחשש
שהועלה לעיל שנמע
ן
לא יוכל לדעת אם
מי ששלח ל ו את המסר הוא גוף ציבורי או שמדובר בניסיון
"הונאה דיגיטלי שמטרתו "לדוג
מ
מנו
פרטים
שונים
)"("פישינג ,
לא ברור כיצד ניתן לבסס כללי
5
שקילות
כשה נמען לא יכול להיות בטוח?בזהות הגורם ששלח לו את המסר
ספק אם הוספת כיתוב או
סמל של גוף ציבורי יש בהם כדי לתת מענה לחשש, בשל היכולת של מבצעי הונאות דיגיטליות לחקות
את כיתוב או את הסמל (כפי שנעשה לאחרונה
במספר מקרים, לדוגמה, הודעות שמתחזות להיות
.)מטעם דואר ישראל ומבקשות פרטי כרטיס אשראי לצורך שחרור של חבילה שנמצאת בדואר
(
15
)עדכניות המען הדיגיטל
י כתנאי לשקילות –
כדי שניתן יהיה לקיים מערכת דיוור דיגיטלי יעילה
ותקינה, ולמנוע מצב שבו מסרים נשלחים למען לא .מעודכן, יש צורך שהמען הדיגיטלי יהיה עדכני
הפתרון שניתן לכך בהצעת החוק הוא הטלת חובה על כל תושב למסור למרשם האוכלוסין הודעה על
שינוי המען הדיגיטלי שלו,
בדומה לחובה החלה עליו להודיע על שינוי המען הפיזי שלו (מכוח סעיף17
.)לחוק מרשם האוכלוסין
משמעות חובה זו היא שבכל פעם שאדם משנה את מספר הטלפון הנייד שלו
או מחליף כתובת דוא
"ל
(בשל שינוי עבודה, שינוי בספק האינטרנט, חסימת החשבון, ועוד) הוא יידרש
לפנות לרשות האוכלוסין ולעדכן את פקיד הרישום
בתוך30
!ימים
ספק גדול האם ועד כמה
סביר
לצפות שלציבור הרחב תהיה מודעות לכך
שכל החלפת כתובת דוא"ל או מספר טלפון נייד מחייבת
אותם לעדכן את פקיד הרישום בשינוי. ספק זה
מתעצם שעה שמדובר ב אוכלוסיות עם אוריינות
דיגיטלית נמוכה .אין להקיש לעניין זה מהחובה לעדכן פרטי רישום אחרים, למשל, כתובת מגורים:
ראשית , גם לגבי עדכון הפרטים הקיימים יש קשיים ולא מעט אנשים לא מודעים לחובתם לעדכן את
כתובת המגורים שלהם במקרה של מעבר דירה ואכן לא מעדכנים אותה;
ושנית, קושי זה מתעצם
כשמדובר בשינוי במען דיגיטלי שהוא שינוי הרבה יותר מינורי ותכוף
מהעברת כתובת מגורים.
כדי לפתור קושי זה, מוצע לוועדה לשקול אפשרויות
חלופיות שונות, ובכללן הטלת נטל העדכון על
:גורמים נוספים, למשל הטלת חובה על מרשם האוכלוסין או על הגוף הציבורי לערוך בדיקה מעת
לעת של עדכניות המען הדיגיטלי של אדם, כתנאי לשקילותו של הדיוור הדיגיטלי לשליחה בדואר.
(
16
) הודעות בעלות חשיבות מוגברת
ומדרג
הוראות השקילות
ש
בחוק המוצע –
הוראות השקילות
המוצעות מבוססות על
ה דרגות הקיימות כיום בחקיקה
לשליחת הודעות : שקילות לשליחה
בדואר
(סעיף3
;)ה
שקילות לשליחה
בדואר רשום
(סעיף3
;)ו
שקילות לשלילה ,בדואר רשום עם אישור מסירה
במסירה אישית או במסירה ביד
(סעיף3
.)ז
,ואולם הצעת החוק מכירה בקיומן של
סוגי
הודעות שיש
חשיבות מוגברת לכך שיתקבלו על ידי הנמע ן ועל כן יש לחרוג לגביהן ממדרג השקילות
המוצע , נוכח
העובדה שההשלכות האפשריות כתוצאה מקבלת ההודעה עלולות להיות פוגעניות יותר כלפי הנמען .
,כך סעיף16
(ב) להצעת החוק קובע
הור
את שעה, ולפיה בשנה שלאחר תחילת החוק,
הוראת השקילות
שבסעיף3
ה לא תחול ,)'לעניין גופים שגובים חובות (רשות האכיפה והגבייה, המרכז לגביית קנסות וכו
אלא אם כן התקבל לגבי המסר אישור קבלה מהנמען או חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען לאחר
שהזדהה, לפי הוראות סעיף3
(ו3
))(א
.המוצע
דהיינו :
על אף שלפי ההוראות שבחוק הקיים ניתן לשלוח
הודעות אלה
בדואר רגיל , הוראת השקילות לא תהיה זו שבסעיף3
ה (שמקבילה
לדואר רגיל )
אלא זו
שבסעיף3
(ו3
))(א (שמקבילה
לדואר רשום) .
זאת, כך
נטען בדברי ההסבר להצעת החוק , בשל החשיבות
.המוגברת של הודעות דרישת תשלום המהוות את הבסיס לנקיטת הליכים נגד החייב
נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול–
ראשית ,
האם ,נוכח החשיבות המוגברת של הודעות דרישת תשלום כלפי חייב מגופים שגובים חובות
אין מקום לקבוע את ההוראה האמורה כהוראת קבע ולא
כהוראת שעה?
ושנית ,
האם אין בהוראת השעה האמורה כדי ללמד כי המדרג שקיים כיום בחקיקה לעניין אופן
השליחה בדואר הפיזי
לא תמיד משקף בצורה טובה את רמת החשיבות שבהגעת המסר ליעדו והפגיעה
6
שתיגרם לנמען כתוצאה מאי-הגעת המסר ליעדו?
האם אין מקום לעריכת בחינה מקיפה בדבר קיומם
של סוגים נוספים של הודעות בעלי חשיבות מוגברת, שראוי לדרוש לגבי שליחתן בדיוור דיגיטלי
דרישות מחמירות יותר מאלו הקיימות לגביהן בדואר הפיזי לצורך שקילות?
סעיף2(5
)
–
סעיף3ו: דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי ,בדואר רשום או במכתב רשום (בפרק זה
– דואר רשום ,)בין שהוא נוקט לשון "שליחה "ובין שהוא נוקט לשון "המצאה "או לשון אחרת ,יראו
מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום ,אם מתקיימים כל אלה:
(
1
) מתקיים לגבי המסר האמור בפסקאות (
1
)עד (
6
)של סעיף 3ה;
(
2
) הגוף הציבורי שלח את המסר למען הדיגיטלי של הנמען ;
(
3
) מתקיים אחד מאלה:
(א) הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג
לנמען לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות
גבוהה בנסיבות העניין;
(ב) אם הנמען לא אישר את קבלת המסר ולא התקבל חיווי כאמור בפסקת משנה (ב )
– הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת זמן סביר לאחר משלוח המסר לראשונה ,
לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען ,לפחות ,ואם הנמען לא אישר את קבלת
המסר לאחר שנשלח פעם נוספת כאמור – הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או
יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען בדרך שונה מהדרך שבה נשלח המסר קודם
לכן ,ורשאי הוא ,נוסף על שליחת המסר בדרך שונה כאמור ,לשלוח את המסר כאמור
גם באותה דרך שבה נשלח קודם לכן.
הסעיף המוצע מתייחס לשליחת מסר דיגיטלי השקול לשליחת מסר
בדואר רשום .
מוצע לקבוע כי
במקרים שבהם נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום , יראו מסר
אלקטרוני ששולח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר רשום אם התקיימו התנאים הבאים:
א.
התקיימו לגבי המסר התנאים
ש בסעיף3
.ה המוצע לעניין כלל השקילות לדואר רגיל
ב.
הגוף הציבורי שלח את המסר למען הדיגיטלי של הנמען(
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען
שהכוונה היא לכלל פרטי הקשר שמסר הנמען לרשם ושנרשמו במרשם).
ג.
:התקיימה אחת מהחלופות הבאות
הראשונה – הנמ ען
אישר את קבלת המסר
או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג
לנמען
;לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה
השנ
יה י (במקרה שהנמען לא אישר את קבלת המסר) –
שתי שליחות נוספות של
המסר
כדי
להגביר את הוודאות להגעת המסר( :
1)
שליחת המסר
פעם נוספת
זמן סביר לאחר משלוח
המסר לראשונה, לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות
; ו אם הנמען לא אישר את
קבלת המסר– (2
)
שליחת המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען בדרך שונה
מהדרך שבה נשלח המסר קודם לכן(למשל, בדרך של מסר קולי או שימוש ב
ווטסאפ).
נקודות לדיון
(1
") "בדואר רשום או במכתב רשום
)(רישה–
?מה ההבדל ביניהם
(2)
( "מתקיים לגבי המסר האמור בפסקאות1
( ) עד6
) של סעיף3
"ה
( (פסקה1
))
–
מדוע שלא לכתוב
באופן פשוט יותר "המסר נשלח לפי הוראות סעיף3
ה" (בדומה לניסוח שבסעיף3
(ה1
) לעניין
התקיימות הוראות סעיף3
?)ג
7
(3
)
" הגוף הציבורי שלח את המסר
ל "מען הדיגיטלי של הנמען(
( פסקה2
))
)
–
הניסוח המוצע הוא
עמום. בדברי ההסבר נטען שהכוונה היא לכל סוגי ופרטי המען הדיגיטלי שלו. כך, למשל, במקרה
שאדם מסר למרשם שתי כתובות דואר אלקטרוני ושני מספרי טלפון נייד, הכוונה היא שיש לשלוח
את המסר לכל המען הדיגיטלי שלו, קרי: לשתי כתובות הדואר אלקטרוני שלו ולש ני מספרי הטלפון
הנייד שלו. חרף העובדה שזאת כוונת ההצעה, ספק אם הדבר עולה באופן ברור מלשון ההצעה, וכדי
שיהיה ברור שאכן זו הכוונה, כדאי לחדד את הניסוח ולהשוות אותו לניסוח של יתר הסעיפים כך
" שיהיה כתוב
לכל פרטי המען הדיגיטלי
."של הנמען
(4
) הנמען אישר את קבלת
המסר
( (פסקה3
)))(א–
?מה נחשב ל"אישור קבלת המסר" מצד הנמען
האם יש צורך באישור אקטיבי בדמות תשובה חוזרת שהנמען כותב לגוף הציבורי שבמסגרתה הוא
כותב כי הוא "מאשר קבלת המסר", או שדי בלחיצה על תיבת טקסט שאומרת שהנמען קרא והוא
מאשר שקיבל את המסר? ככל שהכוונה היא
,לאפשרות השנייה מתעוררת השאלה
כיצד
מונעים מצב
שבו נמען לוחץ על כפתור "אשר" או מסמן תיבת טקסט ובכך מאשר את קבלת המסר מבלי שהבין
את משמעות הפעולה?
זאת, במיוחד נוכח הנטייה של מרבית האנשים שלא לקרוא תנאים שונים
שמוצבים בפניהם במרחב הדיגיטלי (אלא ללחוץ על תיבה
)"של "קראתי ואני מאשר , ובהינתן שחלק
מהנמענים הם בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה ולא בטוח
ש
יבינו על מה הם חותמים.
ניתן להציע כי בטרם יחתום הנמען על הודעת אישור תוצג לו הודעה באופן בולט, ברור ושאין בו כדי
להטעות את הנמען על כך שהוא מאשר את קבלת המסר , בתוספת
הסבר קצר על משמעות האישור
(בדומה לקביעה שבסעיף3
(ה3
)) המוצע לעניין קיומה של חזקת מסירה ,, אם כי, כאמור ספק גדול אם
יש בכך משום מענה מספק לבעיה .
(5
") "אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה( (פסקה3
)))(א–
גם כאן, מתעוררת
השאלה מי קובע מהו אותו "אמצעי דיגיטלי": האם נכון לאפשר לכל גוף ציבורי לקבוע לעצמו מהו
?אותו אמצעי דיגיטלי שעליו להשתמש בו כדי לעמוד בתנאי השקילות מוצע לוועדה לשקול האם אין
צורך שקביעה מעין זו תהיה רוחבית ומערכתית ותיעשה על ידי המחוקק או מח וקק המשנה בפיקוח
הכנסת.
(6
") "הגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען
( (פסקה3
)))(א–
האם די בכך שקיים חיווי
כי המסר הוצג לנמען? נראה כי יש מקום לדרוש מהגופים הציבוריים כתנאי לשקילות, לדאוג לכך
שהצגת המסר תהיה כזאת שנמען סביר יבין ממנה שיש לו הודעה .מהגוף הציבורי
(7
) "ולא התקבל חיווי כאמור בפסקת משנה)(ב"
( (פסקה3
)))(ב–
ההפנייה המדויקת היא לפסקת
משנה)(א.
(8
?) "שניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות": מאותו הסוג או מסוגים שונים
(פסקה
3
))(ב–
במקרה שאדם מסר למרשם שתי כתובות דואר אלקטרוני ושני מספרי טלפון נייד, האם
"שניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען" משמעותם היא שהגוף הציבורי יכול לשלוח את המסר
לשני מספרי הטלפון הנייד בלבד אך ל
א ל אף אחת מכתובות הדואר האלקטרוני, או להיפך, או
שהכוונה היא לשני פרטי מען דיגיטלי מסוגים שונים? נראה שכדי להגדיל את הסיכויים לכך שהמסר
יגיע ליעדו עדיף לגוון את סוגי המען הדיגיטלי שאליו הגוף הציבורי שולח את ההודעה, כך שלא יהיה
מצב שבו הוא ישלח את המסר לשני פרטי מען דיגיטלי מאותו הסוג אלא לשני פרטי מען דיגיטלי
מסוגים שונים, ככ.ל שישנם
8
(9
?) "שניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות": מדוע רק לשני פרטי מען דיגיטלי
(פסקה
3
))(ב–
מכיוון שמדובר במצב שבו חרף השליחה הראשונית של המסר לכל פרטי המען הדיגיטלי של
הנמען, הנמען לא אישר את קבלת המסר, לא ברור
מה ההיגיון
דווקא בניסיון השליחה
ה נוסף לצמצם
את שליחת המסר רק לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען? מדוע שגם השליחה הש נייה לא תהיה
?לכל פרטי המען הדיגיטלי של הנמען, כפי שהיה בשליחה הראשונה
(
10
) "ואם הנמען לא אישר את קבלת המסר לאחר שנשלח פעם נוספת כאמור–
הגוף הציבורי
"...שלח( (פסקה3
)))(ב–
הסעיף מתייחס למקרה שבו גם הנמען לא אישר את קבלת המסר וגם לא
התקבל אצל הגוף הציבורי חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען לאחר שהזדהה, וקובע כי במקרה כזה
הגוף הציבורי ישלח את המסר לנמען פעם נוספת. המשך הסעיף מתייחס למקרה שגם השליחה
,הנוספת כנראה לא התקבלה אצל הנמען
אך במקרה זה לשון הסעיף המוצע מתייחסת רק למצב שבו
הנמען לא אישר את קבלת המסר , ואין אמירה מפורשת על כך
שהגוף הציבורי לא קיבל חיווי
כאמור
.בפסקה משנה (א). לא ברור אם מדובר בהשמטה בטעות או באי התייחסות מכוונת
(1
1
)
"הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי
המען הדיגיטלי
"של הנמען בדרך שונה
( (פסקה3
)))(ב–
בהמשך להערה הנוגעת לשליחת המסר בפעם השנייה, גם כאן לא ברור
מה ההיגיון
דווקא ב ניסיון השליחה השלישי לצמצם עוד יותר את שליחת המסר למינימום של פרט אחד מפרטי
המען הדיגיטלי של הנמען? מדוע שגם השליחה השלישית לא תהיה לכל פרטי המען הדיגיטלי של
?הנמען כפי שהיה בשליחה הראשונה
(2
1
) "הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען
בדרך שונה"
( (פסקה3
)))(ב–
?מהי אותה "דרך שונה" ומי קובע מהי
האם נכון לאפשר לכל גוף ציבורי לקבוע לעצמו
"מהי אותה "דרך שונה שעליו לנסות ולשלוח את המסר פעם נוספת ?כדי לעמוד בתנאי השקילות
מוצע לוועדה לשקול האם אין צורך שקביעה מעין זו תהיה רוחבית ומערכתית ותיעשה על ידי
המחוקק או מחוקק המשנה בפיקוח הכנסת.
(
13) שקילת האו
פציה של דיוור פיזי אחרי ניסיונות שלא צלחו
( (פסקה3
)))(ב–
אחד מהתנאים
לשקילות שליחת מסר בדיוור דיגיטלי למסר שנשלח בדואר רשום, הוא שהגוף הציבורי שלח את
המסר שלוש פעמים, בפערי זמן מסוימים ובדרכים שונות. במקרה שהנמען הוא מאוכלוסייה עם
,אוריינות דיגיטלית נמוכה אחת המסקנות האפשריות ואולי אף המתבקשות במקרה כזה , היא שאי
המענה לא נובע מניסיון התחמקות של הנמען אלא מחוסר מודעות, חוסר הבנה או חוסר יכולת לתפעל
.בצורה אפקטיבית את המען הדיגיטלי
האם מוצדק במקרה כזה לקבוע הוראת שקילות נוכח העובדה
שיתכן שההסבר הפשוט להעדר מ
ענה מצד הנמען הוא אוריינות דיגיטלית נמוכה ? מוצע לוועדה לשקול
את האפשרות לקבוע ש
במקרה כזה, הגוף הציבורי
לא יוכל להחיל באופן אוטומטי את הוראת
השקילות אלא יידרש לבדוק
את האפשרות שהסיבה לכך שאין אישור מצד הנמען היא אוריינות
דיגיטלית נמוכה, ושהמסקנה
שאמורה להיג
זר
מכך היא לא שיש לשלוח את המסר פעמים נוספות
בדרכים שונות, אלא שהדרך
הפשוטה ו היעילה יותר להעביר לנמען את המסר במקרה הזה היא
באמצעות דיוור פיזי , והכל בהתחשב בנסיבות ובסוג הנמענים שאליהם נשלח המסר (למשל, אם
)מדובר במסר שנשלח לאוכלוסיית קשישים.
9
סעיף2(5
)
–
סעיף3ז: דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום
עם אישור מסירה או למסירה
אישית
(א) נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום עם אישור מסירה ,בין
שהוא נוקט לשון "שליחה "ובין שהוא נוקט לשון "המצאה "או לשון אחרת ,או נקבעו בחיקוק הוראות
לעניין המצאת מסר בידי גוף ציבורי במסירה אישית או במסירה ביד ,יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף
הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה ,או נמסר במסירה אישית או במסירה ביד ,לפי
העניין ,אם מתקיים לגבי המסר האמור בפסקאות (
1
( ,)
2
)ו-(
3
()א )של סעיף 3ו.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר שנקבעו בחיקוק הוראות לעניין מסירתו במסירה אישית או
במסירה ביד ,בלבד.
מוצע לקבוע כי במקרים שבהם נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר
רשום עם אישור מסירה במסירה אישית או במסירה ביד, יראו מסר אלקטרוני ששולח גוף ציבורי
כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה או נמסר במסירה אישית או במסירה ביד אם התקיימו
:התנאים הבאים
א. התקיימו לגבי המסר התנאים לשקילות שבסעיפים3ה (שקילות דואר רגיל) ו-3ו
(שקילות
.)דואר רשום
ב. הנמען
אישר את קבלת המסר או ש
הגוף הציבו רי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען
לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה
(החלופה של
שתי שליחות נוספות שיש בסעיף3
ו המוצע–
)אינה קיימת כאן.
בנוסף, מובהר כי כאשר החיקוק קובע שמסר יימסר במסירה אישית או במסירה ביד, בלבד, השקילות
לא תחול, כלומר לא ניתן יהיה לעמוד בדרישת המצאה זו באמצעי דיגיטלי. בדברי ההסבר להצעת
החוק נטען שההוראה נועדה לספק הגנה מיוחדת באותם מצבים יוצאי דופן שבהם נדרשת לפי חיקוק
מ סירה מן הסוג המיוחד הזה, ועל בסיס ההנחה שעשויות להתקיים תכליות מיוחדות שבשלהן נקבעה
.דרך המסירה המיוחדת
נקודות לדיון
(1
)תחולת הוראות הסעיף
))(סעיף קטן (ב–
יש חוסר בהירות ביחס להוראת התחולה האמורה
ו למשמעות של:דרישת הבלעדיות המופיעה בה
אם הכוונה היא
להורא
ת חיקוק
המחייבת גוף ציבורי לשלוח מסר במסירה אישית
או במסירה
ביד
ש
נאמר בה במפורש
"שהשליחה תיעשה בדרך זו "בלבד –
ספק אם יש השלכות מעשיות ל הוראת
התחולה בכל הנוגע ל
חקיקה הקיימת
(שכן ספק אם יש כיום חקיקה שמנוסחת באופן האמור), והיא
,תחול, אם בכלל רק
על
חקיקה
עתידי
ת
שתכיל נוסחה"מפורשת של "בלעדיות. זו תוצאה בעייתית :
א.
כשהמחוקק
קבע
בחקיקה קיימת כי מסר יועבר במסירה אישית או במסירה ביד, כוונתו
המסתברת ,היא שזו היא דרך המסירה הבלעדית של המסר, גם אם המילה "בלבד" לא נכתבה
"ועל כן דרישה לאמירה מפורשת של "בלבד
תחטא לכוונת המחוקק;
ב.
דברי חקיקה קיימים שקובעים הוראות לעניין חובת שליחה במסירה אישית או במסירה
ביד לא בהכרח
מתייחסים במפורש
לשאלת הבלעדיות, נוכח העובדה שהצעת החוק דנן לא
היתה בתוקף
כש
נחקקו.
יתכן שאם דברי חקיקה אלה היו נחקקים לאחר חקיקת התיקון
10
המוצע, היה המחוקק נוקט בהם את המילה "בלבד" במפורש כי זו היתה כוונתו, ו לכן, לא נכון
להחיל לגביהם
את המבחן האם כתוב "בלבד" במפורש או לא.
אם הכוונה היא להוראה
שמשתמע ממנה שהמחוקק התכוון
להחיל על הגוף הציבורי חובה לשלוח
את המסר במסירה אישית או במסירה ביד, בלבד–
,כי אז ,כפי שהוסבר לעיל
ברגע שהמחוקק ד
ו רש
,מגוף ציבורי לשלוח את המסר במסירה אישית או במסירה ביד כוונתו המסתברת היא
ש המסירה
תהיה בדרך זו בלבד, גם אם המילה "בלבד" לא נכתבה .ואם כך , הוראת התחולה תחול לגבי כל דבר
חקיקה שדורש מסירה אישית או מסירה ביד, ו לא ברור על אלו דברי חקיקה שקובעים חובת מסירה
.)אישית או מסירה ביד תחול הוראת השקילות שבסעיף קטן (א
כך או כך, יש עמימות בנוגע להיק
ף התחולה הראוי של הסעיף,
ומוצע להבהיר
את הדברים.
(2) דרישה ל דואר רשום עם
אישור מסירה בלבד
))(סעיף קטן (ב–
מדוע הוראת התחולה לא חלה
לעניין מסר שנקבע בחיקוק הוראות לעניין מסירתו
בדואר רשום עם אישור מסירה בלבד ? אותם
,ההסברים שבדברי ההסבר להצעת החוק לעניין מסירה אישית או מסירה ביד נכונים, לכאורה, גם
ביחס למסירה בדואר רשום עם אישור מסירה. גם ביחס
ל דואר אישי עם
אישור מסירה
ניתן לטעון
כי
המחוקק ביקש לספק הגנה מיוחדת, על בסיס הנחה שעשויים להתקיים תכליות מיוחדות כגון
דרישת סודיות מיוחדת או צרכים מיוחדים אחרים שבשלהם נקבעה דרך מסירה מיוחדת
שמבקשת
לוודא כי המסר יגיע בוודאות לידיו של הנמען.
מדוע, אפוא, הוראת התחולה
האמ ורה אינה חלה גם
ביחס ל?מסירה בדואר רשום עם אישור מסירה
סעיף2(5
)
–
סעיף3ח: חזקת מסירה לעניין המצאת מסר למען דיגיטלי
(א) נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי ,בדואר או בדואר רשום ,בין שהוא
נוקט לשון "המצאה "ובין שהוא נוקט לשון "נתינה "או "שליחה "או לשון אחרת ,רואים את ההמצאה
לפי אותן הוראות כמבוצעת ,אם המסר הוא מסר אלקטרוני שנשלח לפי הוראות סעיפים 3ה או 3ו ,
לפי העניין ,בתום ארבעה ימי עסקים מיום משלוח המסר כאמור ,ובלבד שמתקיימים שני אלה ,והכול
אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את
המסר או הימנעותו מכך:
(
1
) לא נקבעו באותו חיקוק הוראות בדבר חזקת מסירה לעניין המצאת המסר;
(
2
) לא נקבעה באותו חיקוק הוראה שמשתמע ממנה שאין להחיל חזקת מסירה לעניין
המצאת המסר.
(ב) נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר ,כאמור בסעיף קטן (א )רישה ,ובכלל זה הוראות
לעניין חזקת מסירה לגבי המצאת המסר ,יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנשלח לפי אותן הוראות ,
הוראות סעיפים 3ה או 3ו ,ולא יחולו הוראות סעיף זה.
הסעיף המוצע קובע חזקת מסירה לגבי דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר ולגבי דיוור דיגיטלי
השקול לדואר רשום עם אישור מסירה. "חזקת מסירה" היא הנחה, שלפיה רואים מסר ככזה
שהתקבל אצל נמען בהתקיים תנאים מסוימים, אף שקבלתו לא הוכחה מבחינה עובדתית. הרעיון
המונח ביסוד "חזקת מסירה" הוא שקיימת הסתברות מספקת לכך שהיא משקפת את המצב העובדתי
הקיים למעשה. לכן, התנאים שמוצע לקבוע להקמתה של חזקת מסירה דיגיטלית נועדו להבטיח
.שהמסר יתקבל אצל הנמען ברמת ודאות גבוהה
מוצע לקבוע כי אם התקיימו תנאי השקילות שבסעיפים3
ה או3ו המוצעים, יר או את ההמצאה כאילו
בוצעה בתום ארבעה ימי עסקים מיום משלוח המסר הדיגיטלי, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא
קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. החזקה
11
תחול רק כשלא נקבעו בחיקוק הוראות בדבר חזקת מסירה או הוראות שמשתמע מה ן שלא תחול
.חזקת מסירה לעניין המצאה של אותו המסר
,עוד מוצע להבהיר כי אם נקבעה בחיקוק חזקת מסירה לעניין שליחת המסר באופן פיזי תחול חזקת
המסירה שהתייחסה לדיוור הפיזי גם ביחס לדיוור הדיגיטלי, אם התקיימו לגביו כללי השקילות
ש בסעיפים3
ה או3
ו. כך, אם גוף ציבורי שלח מסר לפי חיקוק שקבועה בו דרך שליחה בדואר רשום
וגם חזקת מסירה בנוגע לאותו דואר רשום, והגוף עשה זאת בדיוור דיגיטלי בהתאם לתנאי השקילות
הקבועים בסעיף3
ו המוצע, תחול חזקת המסירה שהתייחסה לדיוור הפיזי בדואר רשום גם על הדיוור
הדיגיטלי השקול לדיוור בדואר הרשום
.כאמור
נקודות לדיון
(1
)
"
רואים את ההמצאה לפי אותן הוראות
כמבוצעת"
))(סעיף קטן (א–
במרבית המקומות האחרים
שבהם נקבעה חזקת מסירה,
הניסוח הוא שרואים את ההמצאה "כאילו בוצעה כדין" או שרואים את
.המסר "כאילו הגיע ליעדו". מוצע להשתמש בניסוח דומה גם כאן
(2)
בתום
ארבעה ימי עסקים –
איך הגיעו לפרק הזמן של4
ימי עסקים? מדוע זה שונה מחזקות
מסירה אחרות שבהן פרק הזמן יכול להגיע לפרקי זמן של עד15
ימים1
?
(3
)טענות אפשריות מצד נמענים
, אחריות
ונטל ההוכחה ))(סעיף קטן (א– במערכת של דיוור דיגיטל
י
–
כמו בכל מערכת–
.עלולות להיגרם תקלות טכניות וכשלים אנושיים מסוגים שונים דבר זה דורש
שהמחוקק יקבע על מי נופלת האחריות במקר ה שבו המסר לא הגיע ליעדו ,בשל תקלה או טעות כאמור
.ועל מי נטל ההוכחה מלשון סעיף3
)ח(א המוצע עולה כי משעה שהגוף הציבורי עמד בהוראות
הקבועות בסעיפי השקיל ות ובסעיף חזקת המסירה–
נטל ההוכחה להוכיח את קיומו של כשל טכני
.או טעות עוברת לכתפי הנמען
המשמעות של חזקה זו היא
שהסיכון
להתרחשות תקלות וכשלים
ב פעילות הדיוור הדיגיטלי של הגוף הציבורי מוטלת על
כתפי ה
נמען. זו תוצאה שמעוררת שאלות .
,לכאורה צירוף של שיקולים מטה את הכף לכך שמוצדק יותר להטיל את הסיכון להתרחשות תקלות
וכשלים בהליך הדיוור על הגוף הציבורי ולא על הנמען2
: פערי הכוחות בין הגוף הציבורי והנמען; הגוף
הציבורי
שולט על מערכת הדיוור הדיגיטלי;
בידי הגוף הציבורי יכולת גבוהה יותר לצמצם את
הסיכו נים
הכרוכים בהגעת מסרים ו לשאת ,בהם מהנמען שיכולתו להוכיח שלא קיבל מסר שהמדינה
טוענת ששלחה לו היא מוגבלת (ראו להלן) ושהטלת הסיכון עליו עלולה להוביל לפגיעה של ממש
ב.זכויותיו; והגוף הציבורי הוא הנהנה העיקרי מההסדר
שיקולים אלה מקבלים משנה תוקף
כשמדובר באוכלוסי.ות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה
,נוכח האמור מוצע לוועדה לשקול ,מחדש את חלוקת הסיכונים המוצעת
והאם במקר
ים
שיש טענות
ל התרחשות של תקלה או כשל נכון לקבוע חזקת מסירה לטובת הגוף הציבורי או שאולי נכון דווקא
ש נטל ההוכחה
ייפול על כתפי הגוף הציבורי ולא על כתפי הנמע ן, כך
ש
ברירת המחדל תהיה ש רק
במקרים שבהם הנמען אישר את קבלת המסר או שהוצג לגוף הציבורי חיווי על ראיית המסר על ידי
הנמען– ייחשב המסר כנמסר לנמען
, אלא אם כן הוכיח הגוף הציבורי אחרת.
1
כך, למשל, לפי תקנה44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-
1974
, חזקת מסירה לעניין מסירת הודעה לתשלום קנס
או הזמנה למשפט לעניין עבירת קנס בעבירות תעבורה מסוימות, תהיה לאחר15
.ימים מיום שנשלחה בדואר רשום
2
'ראו לעניין זה את השיקולים שבהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס1.2500
, "כללים מנחים לגיבוש הסדרים
דיגיטליים" (מיום10
באוקטובר2019
'), עמ8-9
'(ובהרחבה במסמך עזר מס3
', בעמ14-20
.)
12
(4) סתירת חזקת המסירה –
לא ברור האם וכיצד נמען יכול להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח שלא
קיבל משהו ? מהם הכלים שמאפשרים לנמען
להוכיח שלא הגיע אליו מסר
שגוף ציבורי טוען ששלח
?למענו הדיגיטלי שאלת היכולת
להוכיח משהו שלא קרה
נכונה ביחס לכל נמען, אך היא מתעצמת
כשמדובר ב
נמענים עם אוריינות ד יגיטלית נמוכה: כיצד אמור אדם מבוגר שבקושי מסתדר עם עצם
?השימוש במערכת הדיוור הדיגיטלי להוכיח שלא קיבל מסר שגוף ציבורי טוען ששלח לו הטלת חובת
ההוכחה על כתפי הנמען היא ,דרישה שהיכולת של הנמען לעמוד בה היא קשה מאוד עד בלתי אפשרית
והמשמעות שלה, הלכה למעשה, היא
הטלת אחריות (כמעט) מוחלטת על כתפי
ה
נמען ביחס ל תקלות
וכשלים שיש ב
פעולות הדיוור הדיגיטלי של הגוף הציבורי.
(5) חזקת מסירה במקרה של הודעה על קיומו של מסר
))(סעיף קטן (א–
נוכח ההגדרה של "מסר
אלקטרוני" שכוללת גם את המסר עצמו וגם הודעה על קיומו של מסר, מתעוררת השאלה האם כאשר
מתגבשים התנאים לקיומה של חזקת מסירה ביחס ל
הודעה על קיומו של המסר , חזקת המסירה חלה
גם ביחס ל
מסר
?עצמו האם העובדה שאני מניח כחזקה שברמה גבוהה של ודאות הנמ ען ראה את
?ההודעה על קיומו של מסר, אני יכול להניח, מיניה וביה, גם שהנמען ראה את המסר עצמו
(6) נקבעו בחיקוק הוראות לעניין חזקת מסירה
))(סעיף קטן (ב–
בדברי ההסבר נטען כי במקרה
שבחיקוק יש הוראות לעניין חזקת מסירה יחולו כללי השקילות שבסעיפים3ה ו-3ו המוצעים,
וחזקת
המסירה שקבועה באותו חיקוק ומתייחסת לדיוור הפיזי תחול גם על הדיוור הדיגיטלי השקול לדיוור
הפיזי כאמור. ככל שזו כוונת הסעיף הרי שניסוחו מעט מסורבל ולא בטוח שנוסחו משקף את הכוונה
העולה מדברי ההסבר .
:מוצע לכתוב את הדברים באופן הבא
"נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר, כאמור בסעיף קטן (א) רישה, ובכלל זה הוראות לעניין
חזקת מסירה לגבי המצאת המסר, יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנשלח לפי אותן הוראות, הוראות
סעיפים3
ה או3ו ו
חזקת המסירה שנקבעה באותו חיקוק , ולא יחולו הוראות סעיף
זה)קטן (א."
(7
) חזקת מסירה
כ שהאזרח שולח מסר
לרשות –
בהינתן שלפי סעיף2
לחוק גוף ציבורי אמור לאפשר
,לכל אדם לפנות אליו ב"אמצעי קשר דיגיטלי", האם אין מקום לקבוע חזקת מסירה גם בכיוון ההפוך
כך שאדם ששלח מסר אלקטרוני לגוף הציבורי, תחול לגבי
המסר שהעביר לרשות הציבורית חזקת
מסירה, בהתקיים תנאים שייקבעו לעניין ז?ה
ביצוע ותקנות
סעיף2(6
)
–
תיקון סעיף4
"שעניינו "ביצוע ותקנות
פרק ה :'הוראות שונות
4. ביצוע ותקנות
)(א השר ממונה על ביצוע חוק זה', למעט פרק ד , והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של
.הכנסת, להתקין תקנות לביצועו
)(ב שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק ד ,'והוא רשאי ,בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה ,להתקין
תקנות לביצועו.
מוצע כי שר המשפטים יהיה מוסמך, בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה, להתקין תקנות לביצוע פרק
.ד' המוצע
13
נקודות לדיון
אישור פרלמנטרי לתקנות –
נוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לתקנות בעניין דיוור
,דיגיטלי במיוחד בהיבטים של הגנת הפרטיות, מוצע לוועדה להוסיף פיקוח פרלמנטרי לקביעתן של
התקנות ולחייב את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לתקנות. זאת, בדומה לדרישת
אישורה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לעניין תקנו.)ת לפי סעיף קטן (א
סעיף2(7
)
–
תיקון סעיף5
"שעניינו "שינוי התוספת
)(א השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ;
.ואולם לעניין מינהל הכנסת, שינוי התוספת כאמור טעון גם הסכמה של יושב ראש הכנסת
)(ב השר רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת השנייה .
(ג) השר ,בהסכמת שר המשפטים ,רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת השלישית.
(ד) השר ,בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ,רשאי ,
בצו ,לשנות את התוספת הרביעית.
מוצע:לקבוע כי על התוספת שבחוק יתווספו עוד שלוש תוספות
התוספת השנייה –
.שבה יפורטו הגופים שייחשבו ל"גופים ציבוריים" לעניין הסדר הדיוור הדיגיטלי
.לפי המוצע, הגורם המוסמך לתקן תוספת זו יהיה שר הכלכלה והתעשייה
התוספת השלישית –
שבה יפורטו החיקוקים שבהם מוגדר "מען דיגיטלי" וכן הגורמים שלגביהם הוא
.מוגדר. על פי המוצע, שר הכלכלה והתעשייה יהיה מוסמך, בהסכמת שר המשפטים, לתקן תוספת זו
התוספת הרביעית –
שבה יפורטו המסרים שניתן יהיה לשלוח לקטין. לפי המוצע, שר הכלכלה
והתעשייה, בהסכמת שר ה משפטים ובהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, יהיה מוסמך
.לשנות תוספת זו
נקודות לדיון
אישור פרלמנטרי לתקנות –
נוכח ההשלכות המשמעותיות ,שעשויות להיות לשינוי התוספת השנייה
,השלישית או הרביעית
מוצע לוועדה
להוסיף פיקוח פרלמנטרי לקביעתן של התקנות ולחייב את
אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשינוי התוספות השונות. זאת, בדומה לדרישת
.)אישורה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לעניין שינוי התוספת הראשונה לפי סעיף קטן (א
סעיף2(8) ו-(9
)
– תיקון כותרת התוספ
ת הראשונה ו
הוספת התוספת השנייה
14
תוספת ראשונה
(
( פסקה1ה ) ל הגדרה "גוף ציבורי" בסעיף1
)
. . . .
תוספת שנייה
( (פסקה2
) להגדרה "גוף ציבורי" בסעיף1
)
(
1
) משרד ממשלתי ,לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו ,למעט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(
2
) צבא-הגנה לישראל;
(
3
) משטרת ישראל;
(
4
) שירות בתי הסוהר;
(
5
) לשכת נשיא המדינה;
(
6
) הכנסת;
(
7
) משרד מבקר המדינה;
(
8
) בתי משפט ובתי דין ,והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים;
(
9
)
מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב,]
התשל"א–
1971
;
(
10
) חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב ,התשס"א–
2001
;
(
11
) רשות ניירות ערך כמשמעותה בחוק ניירות ערך ,התשכ"ח–
1968
;
(
12
) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ,]התשנ"ה–
1995
;
(
13
) שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה ,התשי"ט–
1959
;
(
14
) האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי ,התשל"ח–
1978
;
(
15
) עירייה ,מועצה מקומית או מועצה אזורית.
נוכח הוספת עוד תוספות לחוק מוצע לתקן את כותרת התוספת הקיימת לחוק כך שתהפוך לתוספת
"הראשונה. בתוספת השנייה מוצע לפרט הגופים שייחשבו ל"גופים ציבוריים לעניין הסדר הדיוור
.הדיגיטלי המוצע
נקודות לדיון
(1
)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( (פסקה1
))
–
מדוע מוצע להחריג את הלמ"ס מכלל הגופים
הציבוריים שיחול עליהם החוק המוצע ?
(2
)
שירות בתי הסוהר( (פסקה4
))
–
אלו מסרים שעונים על התנאים שבסעיף3
?ג המוצע שולח שב"ס
(3
)לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה
( (פסקאות5
( ) עד7
))
–
אלו מסרים שעונים
על התנאים שבסעיף3
?ג המוצע, שולחים לשכת נשיא המדינה, הכנסת או משרד מבקר המדינה
,בנוסף
לגבי הכנסת–
?)לא ברור מדוע מתייחסים ל"כנסת" ולא ל"מינהל הכנסת" (כמו בתוספת הראשונה
(4
)בימ"ש ובי"ד בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים / מעין שיפוטיים
( (פסקה8
))
–
אלו מסרים
שעונים על התנאים שבסעיף3
,ג המוצע ושאינם בעניינים שהם הליכים שיפוטיים / מעין שיפוטיים
?שולחים בתי משפט ובתי דין
(5
)מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – ה אם אי הכללתם של מערכת
ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נובע
ת
מהעובדה שלגבי גופים אלו מוצע לערוך
?תיקונים עקיפים בחוקים המסדירים את פעילותם
15
סעיף2(9
)
–
הוספת התוספת השלישית
תוספת שלישית
(ההגדרה "מען דיגיטלי "בסעיף 3א)
'טור א
טור'ב
(
1
)
חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–
1965תושב
(
2
)
התשנ"ט
החברות,
חוק–
1999
(בתוספת זו–
)חוק החברות
חברה או חברת חוץ כהגדרתן בחוק
החברות
(
3
)
התש"ם
העמותות,
חוק–
1980
(בתוספת זו–
)חוק העמותות עמותה כהגדרתה בחוק העמותות
(
4
)
,)תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד
התשל"ו–
1976
אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת
האגודות השיתופיות
"מוצע להוסיף לחוק את התוספת השלישית שבה יפורטו החיקוקים שבהם מוגדר "מען דיגיטלי
:והגורמים שלגביהם הוא מוגדר. לפי המוצע, נכללים בתוספת הפרטים הבאים
-
חוק מרשם האוכלוסין–
;ובו מוצע לקבוע את ההגדרה "מען דיגיטלי" לגבי תושב
-
חוק החברות–
;ובו מוצע לקבוע את ההגדרה "מען דיגיטלי" לגבי חברה וחברת חוץ
-
חוק העמותות–
;ובו מוצע לקבוע את ההגדרה "מען דיגיטלי" לגבי עמותה
-
תקנות האגודות השיתופיות–
שמכוחן מנוהל פנקס האג ,ודות השיתופיות
ו ההגדרה "מען
דיגיטלי " אותה מוצע לקבוע
לגבי אגודה שיתופית בפקודת האוגדות השיתופיות.
נקודות לדיון
תקנות האגודות השיתופיות –
תוכן ההגדרה המוצעת ל"מען דיגיטלי" הוא "מען דיגיטלי כהגדרתו
:בחיקוק המנוי בטור א' לתוספת השלישית...". דהיינו 'בטור א לתוספת השלישית אמור להיות מנוי
"דבר החקיקה שבו נקבעה ההגדרה של "מען דיגיטלי . נוכח האמור, נראה כי הפנייה לתקנות האגודות
,השיתופיות אינה מדויקת שכן לפי התיקון המוצע בסעיף8
,להצעת החוק "ההגדרה של "מען דיגיטלי
של אגודה שיתופית
לא נמצא בתקנות האגודות השיתופיות
אליהן מפנה הנוסח המוצע אלא בתוספת
.לפקודת האגודות השיתופיות
סעיף2(9
)
– הוספת התוספת הרביעית
תוספת רביעית
(סעיף3
()ג(א2
))
(
1
) מסר הנוגע להליכי רישומו ,בדיקתו ,מיונו או גיוסו של הקטין לשירות ביטחון;
(
2
) מסר הנוגע לבקשת רישיון נהיגה של הקטין.
.לפי המוצע, התוספת הרביעית תכלול את רשימת המסרים שיהיה ניתן לשלוח לקטין בדיוור דיגיטלי
מדובר כרגע במסרים הנוגעים .לגיוסו לשירות הביטחון ולבקשתו לרישיון נהיגה