חומר רקע
ז' באדר א' התשפ"ב
8
בפברואר2022
לכבוד: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום9.2.2022
–
בהצעת חוק ההתיישנות (תיקון–
הארכת התיישנות
של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"ב-
2022
/(פ1859/24) ו
בהצע
ו ת
חוק ה התיישנות (תיקון–
תביעה
בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-
2022
/(פ1935/24
/, פ2217/24
)
רקע
הצע
ו ה ת חוק שבנדון
מבקש
ו ת
לתקן את חוק ההתיישנות, התשי"ח-
1958
(להלן–
חוק ההתיישנות או
)החוק ,
ולהאריך את תקופות
ה
התיישנות
החלות על
הזכות להגיש תובענות אזרחיות בגין עבירות מין.
מדובר בשתי הצעות חוק זהות של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן
וכן בהצעת חוק נוספת
של
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן השונה מהן
, והכל כמפורט להלן.
עמדת ועדת שרים לענייני חקיקה ביחס לשלוש ה
ה
צעות
הייתה לתמוך בקריאה הטרומית בלבד, ולקדם את
ההצ עות לקריאה ראשונה רק לאחר סיום עבודת צוות שהקים שר המשפטים לבחינת הנושא, ולאחר דיון
.נוסף בוועדת השרים
כידוע, לצד ההליך הפלילי, עומדת לנפגע עבירה הזכות לתבוע את הפוגע בו בהליך אזרחי–
באמצעות תביעת
.נזיקין בשל נזקי העבירה או בתביעה אזרחית נגררת לפלילים
על-
פי
דברי ההסבר ל
הצעות,
קיימים כיום חסמים משמעותיים בפני נפגעים המבקשים ליזום הליכים
אזרחיים לפיצוי בגין הנזק שיצרה הפגיעה המינית שבוצעה בהם , והתוצאה היא מיעוט הליכים אזרחיים
המוגשים בתביעה
לפיצוי כאמור .
,כך למשל,על פי המידע שנמסר לנו מהנהלת בתי המשפט למרות ש בכל
שנה יש כ-
800
עד1,000
הרשעות
בפלילים של
נאשמים שביצעו עבירות מין ,
מספר התיקים האזרחיים
שנפתחו בגין עבירות מין –
בין במסגרת של תביעת נזיקין "רגילה" או במסגרת תביעה נגררת–
נמוך
משמעותית ועומד על67
ו-
58
תיקים בלבד בשנ
ים
2020
ו-
2021
)(בהתאמה .
על-
פי
דברי ההסבר,
הצעות החוק שבפני הוועדה מבקשות להאריך את תקופת
ה התיישנות החלה על תביעות
אזרחיות מסוג זה במטרה להפחית את החסמים ולהוביל לעלייה במספר התובענות האזרחיות
שיוגש
ו
.לפיצוי בגין עבירות מין
,כבר כיום
מתוך הכרה בקושי הרב הטמון ב
חשיפת פגיעה מינית,
במיוחד כאשר מדובר בנפגע עבירה שהוא
,קטין נקבעו בחוק ההתיישנות
הוראות מיוחדות לעניין התיישנות עבירות מין שבוצעו בקטין.
,כך
חוק
ההתיישנות
קובע כי, ככלל, תובענות
אזרחיות
בענייני עבירות מין יתיישנו בתוך7
שנים או כאשר לנפגע
ימלאו25
שנים (לפי המאוחר) ואילו תובענות מסוימות בגין עבירות מין יתיישנו רק כאשר לנפגע ימלאו35
,שנים (ולעתים אף יותר, כפי שיוצג להלן). בדומה לכך
גם במישור הפלילי ,חוק סדר הדין הפלילי
[נוסח
משולב], התשמ"ב-
1982
וחוק העונשין
, התשל"ז-
1977
קובעי
ם
,כי, ככלל עבירות מין יתיישנו
לאחר15
שנים ,
ועבירות מי
ן בקטינים יתיישנו
בעת שיגיע הנפגע לגיל33
, ואילו עבירות מין שבוצעו בנסיבות מסוימות בקטין
–
יתיישנו רק בהגיע הנפגע לגיל43
.
ככלל,
בבסיס קביעת תקופת התיישנות
עומדים רציונ
א לים שונים ובראשם
ה קשיים
ה ראייתיים כשבאים
לדון בפרשה שהתרחשה לפני שנים רבות, ובפרט יכולתו של הנאשם/הנתבע להתגונן במועד זה
(ובהקשר
הפלילי מצטרף
לכך גם
ה
טיעון
כי האינטרס הציבורי בהעמדה לדין פוחת לאחר חלוף שנים רבות מביצוע
עבירה) .
,ואולם, כאשר מדובר בעבירות מין שבוצעו בקטין
המחוקק והפסיקה הכירו בכך שהאיזון הוא
אחר.
,אכן
כאשר מדובר בקטינים, מתווספים ל קשיים הנוגעים
ל חשיפת
פגיעה מינית
,בכלל גם קשיים הנובעים מהיותו
של הנפגע קטין
, דוגמת פערי כוחות ו
קושי בהבנת עצם הפגיעה.
בנוסף לכך, כאשר
מדובר
בפגיעה מינית על
ידי הורה או בן משפחה, פעמים רבות נדרשת לנפגע העבירה תקופה ממושכת עוד יותר כדי לחשוף את
הפגיעה,
בשל הצורך להתנתק תחילה מהתלות בהורה ובמשפחה
וכדי לעבד את הפגיעה ו לגייס
את ה כוחות
כדי לחשוף אותה
ולהתלונן עליה.
ההוראות הרלוונטיות בחוק ההתיישנות
,חוק ההתיישנות, שעניינו בהתיישנות תובענות אזרחיות קובע כי, ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תובענה
אזרחית (ב עניין שאינו
נוגע ל
מקרקעין ) היא של7 שנים , מיום היווצרות העילה או מיום שלתובע מלאו18
,שנים ואם נעלמו מהתובע הע
בו דות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו–
מיום שנודעו
.לו עובדות אלה
עוד קובע
ה חוק הוראות מיוחדות לעניין התיישנות עבירות מין שבוצעו בקטין (או בנסיבות מסוימות במי
שטרם הגיע לגיל21), או עביר
ו ת של
התעללות בקטין בידי האחראי עליו
, כדלקמן:
1.
סעיף18
א לחוק קובע כי, ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת
תובענה
אזרחית
נגד פוגע
בשל תקיפה
מינית שבוצעה בתובע בהיותו קטין
(או עד גיל21
אם הפגיעה נעשתה בידי בן משפחה או תוך ניצול
)יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות
או בשל התעללות שבוצעה בו בהיותו קטין
על ידי בן משפחתו או
אדם שהיה אחראי עליו–
תימנה מהיום שמלאו לנפגע28
שנים, כלומר
תוארך עד שימלאו ל
נפגע
35
שנים.
,עם זאת
ה
סעיף מוסיף וקובע כי
, כאשר מדובר בעבירה המפורטת ב'פס 2
,להלן
ההארכה האמורה של
תקופת ההתיישנות
תחול רק במידה
לא ו הוגש
.כתב אישום נגד הפוגע
אם ה
תנהל הליך פלילי –
ההתי
ישנות היא עד גי ל25
(או28
)בלבד
, בכפוף לאמור ב
פס' הבאה .
2.
סעיף18
ב לחוק קובע כי
במקרה שבו הוגש כתב אישום ב של עבירת מין בקטין (ובעבירות מין במשפחה
–
באדם שטרם מלאו לו21
שנים) או בשל התעללות בקטין בידי האחראי עליו –
תוארך תקופת
ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית נג ד הפוגע
עד שת
חלוף שנה מיום שפסק הדין הפלילי נעשה חלוט
)(אם התקופה הייתה אמורה להסתיים מוקדם יותר.
העבירות עליהן חלה הוראה זו הן עבירת התעללות
שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו,
1 ו עבירות של אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה
מגונה ועבירות מין
במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע–
שבוצעו
בקטין , ובעבירות מין במשפחה–
באדם
שטרם מלאו לו21
שנים.
2
1
סעיף368
.ג לחוק העונשין
2
סעיפים345
,
346
,)(א347
,)(א) או (ב348(א), (ב), (ג1
)) או (ד
או351
.לחוק העונשין
יצוין כי סעיף18
ב מפנה בעניין זה גם לסעיף
75
לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-
1955
,
שעסק באינוס שבוצע על ידי חייל, אך הסעיף בוטל בשנת2018
מבלי שתתוקן ההפניה
בחוק ה
התיישנות .
ה צעתה של חה"כ מיכל שיר סגמן–
הצעת חוק
ההתיישנות
(תיקון–
הארכת התיישנות של תובענה בגין
עבירת מין), התשפ"ב-
2022
/(פ1859/24
)
/הצעתה של חה"כ מיכל שיר סגמן (פ1859/24) מבקשת לקבוע כי החריג
לתחולת סעיף18
א–
לפיו
ההתיישנות לא תוארך עד גיל35
א ם הוגש כתב אישום בעניין העבירה–
יחול רק אם כתב האישום הוגש
לאחר שמלאו לנפגע18
שנים.
,בנוסף עוסקת ההצעה גם בסעיף18
,ב לחוק ומבקשת לקבוע כי
במקרים
הרלוונטיים,
הארכת תקופת
ההתיישנות עד חלוף שנה מהמועד שבו פסק הדין הפלילי בעניין עבירת המין נעשה חלוט–
יחול גם ביחס
.לעבירות מין שנעברו בבגירים
יצוין כי ועדה בין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין
בהליך הפלילי
בראשות השופטת בדימוס
דבורה ברלינר, כללה בדין וחשבון שלה (דצמבר2019) התייחסות ל ,הצעות אלה של חה"כ מיכל שיר סגמן
תוך שהיא מצ.יינת מספר יתרונות וחסרונות שלהן, אך המליצה להמשיך לברר את הנושא במסגרת נפרדת
:לדיון
כאמור, בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה נקבע כי קידומה של הצעת החוק מעבר לקריאה
ה טרומית
ת מתין .להשלמת עבודת צוות שהוקם על ידי שר המשפטים לבחינת הנושא
,גורמי המקצוע בממשלה מסרו לנו כי הצוות שהוקם" שנקרא הצוות להנגשת ההליך האזרחי לנפגעות ונפגעי
"עבירה
, התבקש למפות את הקשי
ים והחסמים הניצבים בפני נפגעי עבירה בהגשת הלי ך אזרחי לתביעת
פיצוי בגין נזקיה,ם כמו גם לשימוש בהליכי ייש
וב סכסוכים נוספים העומדים לרשות ם, וזאת בכדי להבין
את
הסיבות למיעוט התביעות האזרחיות המוגשות על ידי נפגעות ונפגעי עבירה
(מכל הסוגים ולא רקע
)עבירות מין
ולהמליץ על שינויים נדרשים.
הצוות
מצוי בעיצומה
של עבודה מאומצת בהקשר זה ומגבש המלצות במטרה לתקן את הכשלים שנמצאו
במיפוי ול .שפר את נגישות ההליך האזרחי לנפגעות ונפגעי העבירה.גיבוש טיוטת ההמלצות טרם הסתיימה
מ וצע לבקש מנציגי הממשלה להציג לחברי הוועדה את הצוות ועבודתו, ולשמוע על רשימת החסמים
והקשיים בפנייה להליך האזרחי
שהצוות כבר
איתר
. זאת
בכדי לסייע
לוו עדה בגיבוש המענים שצריכים
.להיכלל במסגרת הצעת החוק
הצעתן של חה"כ מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן– הצע
ו
ת חוק ה התיישנות (תיקון–
תביעה בגין
אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-
2022
/(פ1935/24
/, פ2217/24
)
הצעות החוק
,של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן זהות, ועל כן מוצע כי הוועדה תמזג אותן
בהתאם לסמכותה הקבועה בסעיף79
.(ג) לתקנון הכנסת
שתי ההצעות מבקשות לתקן את סעיף18א לחוק
ההתיישנות
ו
לקבוע כי ב תובענות אזרחיות בגין עבירות
מין שבוצע ו בקטינים או עבירות של
התעללות בקטין בידי בן משפחה או אחראי
)(כמפורט לעיל –
הארכת
תקופת ההתיישנות
עד ל גיל35
לא תוגבל רק להגשת תביעה
כנגד הפוגע עצמו, אלא
תחול גם על תביעות
כנגד צד ג', דוגמת
.מוסד שברשלנותו לא מנע את הפגיעה
:נקודות לדיון
,כאמור
על הוועדה לשקול את
ההצדקות המיוחדות בהארכת תקופת התיישנות בגין עבירות מין
ובמיוחד כאלו
שבוצעו בקטינים כמפורט לעיל,. לצד זאת קיימי
ם
השיקולים המסורתיים לעניין הצורך
בתקופות התיישנות ,
ובראשם
הקושי בהוכחה ובהגנה לאחר חלוף זמן רב.
מוצע כי הוועדה תשקול האם
ה הצדקה
ה קיימת
ל
סטייה מדיני ההתיישנות הרגילים ול הארכה משמעותית של תקופת התיישנות
ביחס לתביעות כנגד הפוגע חלה באותה מידה גם ביחס לתביעה כנגד צדדים שלישיים שהתרשלו
במניעת הפגיעה (דוגמת מוסד חינוכי, קייטנה וכיו"ב).
זאת בהתחשב בכך שבעלי התפקידים בהם
מתחלפים לאורך השנים ועלולים להתקשות במתן מענה רלוונטי בחלוף שנים רבות (במיוחד בהתחשב
בכך ש
מדובר ב
מקרים בהם לא נעשה בירור עובד
ית במסגרת הליך פלילי),
,ובנוסף, במקרים רבים
ה"אשם המוסרי" שלהם נמוך משמעותית משל הפוגע .
אם
תחליט הו ועדה להאריך את תקופת
ההתיישנות
כלפי צדדים שלישיים,
מוצע לבחון
האם אין מקום לקבוע נקודת איזון שונה
מאשר זו
הקיימת ביחס לתביעות נגד הפוגע עצמו.
ככל שהוועדה תבקש להאריך את תקופת ההתיישנות ביחס לתביעות כנגד צדדים שלישיים–
מוצע כי
הוועדה תשקול את
הצורך ביצירת מנגנוני בקרה ביחס לתביעות אלה .
,לשם השוואה
בהליך הפלילי
נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום
אם חלפו למעלה מ-
15
שנים
ממועד ביצוע
,העבירה
ו במקרים ,מסוימים
בחלוף תקופה ממושכת,
.נדרשת גם ראיה לחיזוק לצורך הרשעה