חומר רקע
1
:בחינות הבגרות
הצע
ות ל
צמצומים ו
יים ונ שי שיובילו לשיפור איכות ה
למידה וה הוראה
בתיכון ו יספקו
הכנה טובה יותר ללימודים אקדמיים
,נייר עמדה מוגש
ל
פורום ה
נשיאים ו פורום
ה
רקטורים באוניברס
ות אטי
אפריל2021, ניס
ן ה
תשפ"א
הרקע: מהי הבעיה שיש לטפל
ב?ה מטרת
ן המקורית
של בחינות הבגרות
היית
ה
לבדוק
התאמה להשכלה הגבוהה בתקופה שבה רק מיעוט באוכלוסייה רכש
תארים אקדמיים .
,בעבר
רק חלק ממסיימי התיכון ניגשו לבחינות אלו, בעיקר מ
ה
מסלו
ל העיוני. כיום,
כמעט כל מסיימי
התיכון בישראל(
מלבד
בנים ב )חינוך החרדי
ניגשים ל
מבחני
הבגרות
ו ניתן לראות בהרחבת
גיש נה
ות אליה
ם
.הישג חשוב של החינוך הציבורי אולם, ו הי ב תם( מבחנים עתירי סיכון-
high
st
stakes tes
)ו , י
צרים מבחני הב
גרות 'טבלאות ליגה' בין בתי ספר וי
ישובים ו מתמרצים למידת
שינון על חשבון
קידום מגוון ה
נמ מיו ויות הנדרשות
במ
אה ה-
21
. ל
מצב הנוכחי יש מחיר כבד:
'קי
דוש ה'ציונים על חשבון פגיעה בלמידה מעמיקה
ובהתפתחות האינטלקטואלית של
התלמיד
ות והתלמידים
. כיום,
תיכונים
רבים
ממקדים את
הלמידה בכיתות הגבוהות ב
הכנ
ה
למבחני הבגרות באמצעות שינון, לימוד המבוסס על תקצירים ותרגול בחינות קודמות. כל זאת,
על חשבון העמקה, פיתוח של סקרנות וחשיבה
עצמאית ו
ביקורתית ,
יכולת להתמודד עם
שאלות מורכבות שאין להן תשובה נכונה
אחת ועבודת צו
ות .
מחקרים מלמדים שסוג כזה של
למידה פוגע במוטיבציה הפנימית של תלמידים ובהערכתם העצמית שהינם גורמים קריטיים
ב.החלטות לגבי המשך לימודים גבוהים
,בנוסף תלמידים בעלי יכולות
לימודיות גבוהות
נפגעים
מהמצב הקיים כיוון שהם יוצאים לחיים
עם מידה הולכת ופוחתת של חדוות למידה, כישורי
למידה עצמאית
ויכולת להתמודד עם נושאים מורכבים.
כך נוצר מצב
אבסורד
י
לפיו
האוניברסיטאות ממיינות מועמדים באמצעות כלי מדידה בעל השפעות
רוחביות עצומות,
אשר
פוגע ב
מוכנות של אותם מועמדים להצליח בלימודים הגבוהים אליהם התקבלו .
אמנם, בעשור
האחרון חלו שינו יים בבחינות עצמן וגם בפתיחות של המערכת להערכה חלופית, אולם ליבת
,הלמידה בתיכון נותרה סביב בחינות החובה החיצוניות
המעריכות מס פר מועט יחסית של
מיומנויות, ו
שא ר .מחוברות ונבדקות בידי משרד החינוך ,יתר על כן כל
נבחני הבגרות ב ישראל
מחויב
ים
בבחינה חיצונית בשמונה מקצועות לפחות, מספר חריג לעומת מדינות אחרות בהן
.)קיימות בחינות סיום תיכון ארציות (בחלק ממדינות העולם לא קיימות כלל בחינות כאלה
( פירוט נרחב בסוגיות אלו הופיע בדוח מבקר המדינה האחרון דוח71
,ב2021
) ובמגוון
מחקרים ודו"ת חו
,של מומחים
שאין אפשרות לפרטם במסמך קצר זה.
?מהי ההזדמנות שאנו מזהים משבר הקורונה ה וביל לצמצום זמני של מספר
הבחינות החיצוניות (מ
שמונה לחמש )ויצירתם של "ממירי בגרות" (הערכה פנימית בי ת
.)ספרית כל אלו נעשו תחת אילוץ וללא הכנה נאותה, ולכן יישומם בפועל היה לקוי, אולם הרעיון
כשלעצמו הוא נכון והמער
כת הצליחה
להסתגל
אליו .
לדעתנו אין לחזור אחורה, אלא חיוני
2
להמשיך במגמ זו ה ., שמצמצמת את תרבות הבחינות השלילית במערכת
אנו סבורים ש ניתן
לנצל את המשבר הנוכחי
כהז דמנות לתהליך עומק
שמטרת
ו
,עיצוב מחדש של מטרות הלמידה
דרכי הלמידה ואופני ההערכה בב
ית הספר. חשוב שהמוסדות להשכלה גבוהה יהיו שותפים
מובילים לת
הליך זה , שרוב
חוקרות וחוקרי החינוך בארץ
.מצביעים עליו מזה מספר שנים
מה
ם עיקרי השינויים ש?אנו מציעים איננו מציעים לבטל את בחינות הבגרות
לחלוטין
, שכן הן יוצרות מסגרת פדגוגית משותפת ומנוע לימודי חשוב
, אולם חיוני
לשנות שלוש
סוגיו :ת יסוד
(א)
צמצום מספר הבחינות
החיצוניות והיקפן
: מש
ומ נה לשלוש
או
.ארבע
(ב)
שינוי
אופי ואיכות הבחינות החיצוניות וההערכה הפנימית: המשך המגמה ל צמצם
את
ממד ה
שינו
ן וחיזוק הממד
ים
של
למידה עצמאית
, חשיבה עמ הו
קה
(מיומנויות
המאה ה-
21
).
(ג) חיזוק ה אמינות
ש ל
ההערכה הפנימית :יצירת מדדי
ם ותבחינים מוסכמים
ומקצועיים למג
וון דרכי הערכה
.שיופעלו ע"י המורים
נפרט כעת בק
צ
רה לגבי כל אחד משלושת השינויים שהוצ .עו
צמצום
מספר הבחינות החיצוניות והיקפן :ה
מספר
הנוכחי העצום של
הבחינות החיצוני
ות
והיקפי החומר הגדולים שדורשת כל אחת מהן יוצר
ים נזק ה
גדול מתועלת
ן.
יש לשנות את
התמהיל של כל
ל אמצעי
ההערכה
שבית הספר מפעיל,
ולהסתפק בשלוש
או ארבע
בחינות
חיצוניות שיתמקדו בעיקרי תכנית הלימודים (במקצועות
מתמטיקה, שפת אם ואנגלית ,
ואפשרות למקצוע
נוסף ) ובשאר המקצועות לאפשר מגוון של צורות הערכה חלופיות שיופעלו
.ע"י בתי הספר אין הכוונה לבטל אף
מקצוע
חובה
הכלול כיום
,בתעודת הבגרות
אלא לשנות
את דרך הערכת התלמידים כך ש היא
תשקף למידה משמעותית ועמוקה יותר .להערכת ,נו
צמצום מספר הבחינות החיצוניות ומיקודן ב
מקצועות היסוד יפעל בטווח הארוך ל צמצום פערים
ו הגדלת
ון ווי ש ה
הזדמנויות שמעניק
ה מערכת החינוך לבוגריה .
שינוי אופי
הבחינות החיצוניות וההערכה הפנימי
ת :
בחינות הבגרות החיצוניות שמחבר
משרד החינוך כבר החלו לעבור בש נים האחרונות שינויים שמגמתם צמצום ממד השינון וחיזוק
הממדים של חשיבה ו
העמקה ברוח מיו
מנ
ויות המאה ה-
21
,. במקביל
החל ו להתפתח
מג וון של
דרכי הערכה
חלופיות-פנימיות (עבודות חקר, תלקיט)', פרויקטים וכו
שמדגישות
פיתוח יכ ולות
מחקר וחשיבה ביקורתית והצגה מסודרת של טיעונים וממצאים,. אולם
אלו עדיין ניצני שינוי
שטרם הפכו ל
מחייבים ונפוצים בכל המערכת.
אנו סבורים כי יש להמשיך ולחזק שתי מגמות
אלו
וליצור תמהיל מגוון יותר ומחייב של דרכי הערכה
ב
מכלול המשותף של הבחינות החיצוניות
של ו
מגוון ."ממירי הבגרות" הפנימיים
ב/שלושה
ארבעה מקצועות חוב ה יש לקיים בחינה
חיצונית
, שהיקפה מוג .בל ומתמקדת בליבת תכנית הלימודים
ב
מקצועות החובה האחרים
ובכל
מקצועות ההגבר
ראוי שמרבית
ה הערכה תתבצע
על בסיס עבודות ח
קר
עצמאיות
ופרויקטי ם
של התלמידים והתלמידות, אשר יבוצעו תוך ליווי, הנחיה ומשוב של סגל ההוראה,. זאת
לצד
3
בחינות פנימיות שמטרתן בדיקת בקיאות במושגי
יסוד וליבת תכנית הלימודים, לצד בחינ ת
ה
יכולת לעשות ב ידע
בסיסי זה
שימוש מושכל
באמצעות מגוון מיומנויות חשיבה .
חיזוק האמינות של ההערכה הפנימית :
על מנת לצמצם את מספר הבחינות החיצוניות מבלי
לפגוע ב מעמדם של כלל
ה
מקצועות הנלמדים, יש הכרח שהמ וסדות להשכלה גבוהה יכירו
בציו נים
הפנימיים כשווי מעמד לציו
ינ.ם החיצוניים ברור כי
" האמינות של
ממירי הבגרות"
לגווניהם
היא תנאי הכרחי ל
ל קב
תם ככלי הערכ
ה לגיטימיים ., לצד הבחינות החיצוניות ,אולם
ברור מאידך
כי הערכה של בחינה חיצונית אחידה שונה במהו תה מהערכה של תהליכי למידה
מורכבים וארוכים שמלווה המורה. ל
פיכך,
יש ליצור תבחינים וסטנדרטים מקצועיים למתן
הערכה תקפה ומהימנה
"ל"ממירי הבגרות, שיהיו מקובלים על המוסדות ל
השכלה גבוהה ,
ו
להשקיע בהכשרה של סגל ההוראה בת
יכונים ב
יי שום והטמעת
סטנדרטים אלו .בכדי ל
הגב
יר
את
המה
ימנות של ההערכה הפנימית אנו מציעים להיעזר בשיפוט עמיתים . כיום משרד החינוך
משקיע מאות מיליוני שקלים בשנה בתשלום למורות ומורים שבודקים את בחינות הבגרות
ולמשגיחות ומשגיחים חיצוניים. ניתן להפנות חלק ניכר מתקציבים
אלו הן להכשרה והן
לתשלום למורות ומורים ותיקים ובעלי ניסיון עבור
הערכ
ה מדגמית של עבודות ו/
או
בחינה בעל-
פה ש
ל תלמידים מב
ית ספר עמיתים
(בדומה לתהליכי הערכה שכבר קיימים כיום בכמה
)מקצועות לימוד .
דרך זו
תוביל ל
רופיש המקצועיות של גורמי השטח
וניתן יהיה לנטר אותה
עפ"י התבחינים שיפותחו באופן
מדגמי
, מבלי שמש
רד החינוך יצטרך ל הפעיל מערך בדיקה
חיצוני וריכוזי
ל"ממ
ירי ה
ב
גרות".
לסיכום
, אנו ממליצים על תהליך שינוי שאינו דרסטי מדי ,ה
ממשי מ ך גמות אשר כבר קיימות
,במערכת
מעו
גן במחקר ו אשר
יש לו היתכנות יישומית גבוהה
אם יושקעו בו אנרגיות ומשאבים
מתאימים .אנו מציעים לשמור ע ל המבנה הכללי של תעודת הבגרות הכולל מקצועות חובה
ומקצועות בחירה מוגברים, תוך מהלך של צמצום
מספר
הבחינות החיצוניות והחלפתן במגוון
,של דרכי הערכה אשר יעודדו למידה עצמאית חשיבה והעמקה
ויחזקו את הטמעת מיומנויות
המאה ה-
21
.
בכדי לחזק את האמון במהלך זה ולהגביר את מהימנות ההערכה אנו ממליצים
להפעיל מודל של הערכת עמיתים
ע"י מורים מ
ה
שדה ול
גבש
הסכמות על קריטריונים להערכה
הפנימי
ת .
אנו ממליצים על הקמת וועדה אשר תכלול נציגים
מהאקדמיה , משרד החינוך וארגון המורים
העל-יסודיים
אשר תנסח המלצות מפורטות אשר מתאימות ליכולות הפדגוגיות והתקציביות
של מערכת החינוך הישראלית תוך סימון מטרות ברורות לשיפור איכות ההוראה והלמידה
ב
ביה"ס
.התיכון
תהליך שי
נוי זה הוא , לטעמנו, אינטרס עליון של מערכת ההשכלה הגבוהה, ולא רק של מערכת
.החינוך בחינות הבגרות
מכתיבות
, במידה
רבה, את
רמת המועמדים להשכלה הגבוהה , הידע
והמיומנויות עמ
ם הם מגיעים
, ולכן למוס
דות צ .ריכה להיות אמירה ומעורבות בתהליכי עיצובן
4
על-
פי
הצעה זו ,מערך הבגרויות יו
כל להמשיך ולשמש ככלי ממיין מהימן
עבור מוסדות
ההש
כלה הגבוהה (ככל שהסתמ
כו
עליו
עד כה), אך חשוב לציין כי ה
מטר
ה
העיקרית בשינוי
המוצע אינה טיוב המיון, אלא
שיפור איכות הבאים.בשעריהם
לטעמנו, למוסדות האקדמ
יים יכול וצריך ל
היות ת פקיד מרכזי
ב
לחץ ו
במתן גיבוי ל משרד החינוך
לאמץ גישה זו
, ה
קו
ראת לשינוי שמתבקש כבר שנם רבות וכעת נוצר חלון הזדמנויות למימושו .
חברי הצוות שהשתתפו ב
חשיבה ו
ב
הכנת המסמך
)(לפי סדר א"ב:
ד״ר אימן אגבאריה ,החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה ,״ס י וב מנדל
למנהיגות חינוכית בירושלים.
'פרופ
אודרי אדי רקח ,החוג למינהל ומדיניות בחינוך ,בית ספר לחינוך ,אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מיכל בלר , נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך והמנכ"לית המייסדת של הרשות הארצית
למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
'פרופ הרב
יהודה בר
נדס , נשיא המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר צפריר גולדברג ,ראש מסלול ב"א ותעודת הוראה החוג ללמידה ,הוראה והדרכה.
הפקולטה לחינוך ,אוניברסיטת ה חיפ
פרופ 'יהודית וינברגר ,רקטור מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר א
דר כהן . מנהל המחלקה ללימודי הוראה, ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית. לשעבר
.מפמ"ר אזרחות במשרד החינוך
(מרכז-
)שותף של הצוות
ד"ר ניר מיכאלי., רקטור מכללת אורנים ולשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
ד"ר טובה מיכל
סקי ,סגנית ראש בית הספר לחינוך וראשת החוג להכשרת מורים ,
אוניברסיטת בר אילן.
ד"ר אס
מהאן מסרי-חרזאללה ,ראש החוג לחינוך הבלתי פורמלי במכללת אלקאסמי ומרצה
בית ב ה
ספר לחינוך באוניברסיטה העברית.
פרופ' דיויד פורטס ,בעל הקתדרה בהוראת המדעים ע"ש לסקין, מכון ויצמן למדע .יו"ר
ועדת ההיגוי של מבחן המיצ"ב במדעים
ד"ר יריב פניגר ,מרצה בכיר במחלקה לחינוך באונ
יברסיטת בן-גוריון בנגב ,חוקר מדיניות
חינוך ואי-שוויון השכלתי. (מרכז-
)שותף של הצוות
,פרופ' עמית שכטר נשיא מכללת אורנים ודיקן לשעבר של הפקולטה למדעי הרוח והחברה
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב