חומר רקע

הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 1 היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון ,ירושלים י"ט באדר א' התשפ"ב 20 בפברואר2022 לכבוד חברי ועדת החוץ והביטחון :הנדון הצעת חוק ש 'ירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב- 2022 והצעת חוק לאומי- 'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב- 2021 1. לקראת דיון בוועדת החוץ ו הביטחון, שיתקיים ביום שלישי, כא ' באדר א' התשפ"ב ( 22 בפברואר2022 ) , מוגשת לכם סקירה המתייחסת לסעיפים26 ב עד עד26יא, למעט סעיפ ים 26ח ו- 26 .ט סעיף מטרה ( סעיף22ב להצ"ח) 2. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, לתיקון המוצע יש שלוש תכליות שהן שוות מעמד: א. צמצום אי השוויון בגיוס לשירות הסדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות הלאומי-אזרחי , תוך שהשירות הלאומי אזרחי מהווה תחליף ראוי לש.ירות הסדיר ב. קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה וקידום תרומתם למשק המדינה . לאור.חשיבותה של התכלית התעסוקתית, משקלה מקביל לתכלית השוויון ג. .הכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה 3. ,לעמדתנו על הוועדה לבחון: א. האם התכליות שבהצעת החוק הן התכליות אותן מבקשת ה וועדה לעגן בהצעת החוק; ב. מה היחס בין התכליות– האם אכן כל התכליות שוות או שמא לתכלית מסוימת יש עדיפות .על פני תכלית אחרת ג. איזו תכלית הוא נועד לקדם.כל סעיף בהצעת החוק מבין התכליות עליהן תחליט הוועדה ד. מכלול ההסדר למול התכליות שבסעיף המטרה וסדר העדיפויות בניהן . ה. האם הצעת החוק אכן כוללת את המנגנונים שיבטיחו את השגת התכליות שיעוגנו בסעיף .המטרה הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 2 הגדרות (סעיף26 )ג להצ"ח 4. ""הכשרה תעסוקתית מיועדת– :כל אחד מאלה א. הכשרה ש שר הכלכלה והתעשייה אישר הו יא מיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ,לרבות פעילות ה כוונה מקצועית . 'חלופה זו קיימת גם כיום בפרק ג1 שבוטל. ב. לימודים לצורך השלמת השכלה ל- 12 שנות לימוד, תעודת בגרות או מכינה ללימודים אקדמאיים. חלופה זו שונה 'מהקבוע בפרק ג1 שבוטל ", לפיו "הכשרה תעסוקתית מיועדת שכללה "את ההגדרה "השכלה.התייחסה ללימודי ליבה ג. לימו דים לתואר אקדמי שהוכר על ידי המל"ג הדרושים לצורך עיסוק במקצוע שקבע שר הכלכלה לאחר שהשתכנע כי קיים מחסור במשק בעובדים באותו מקצוע. חלופה חדשה שלא התאפשרה בעבר. 5. ""ישיבה– ,ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים המופעלים על ידי עמותה או חברה לתועלת הצי בור והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף26 .א 'לשוני שבין ההגדרה המוצעת לבין ההגדרה שהיתה בחלק ג1 שבוטל, נתייחס בסעיף14 .להלן תנאי דחיית השירות לתלמידי ישיבות (סעיף26 )ד להצ"ח 6. הצעת החוק מבקשת לקבוע את סמכותו של שר הביטחון ל דחות את שירותו ש ל מי שעומד בתנאים פרטניים. בהתאם למוצע בסעיף26 ד, "שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות...וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות ה ."סדירים צו דחיית שירות יהיה לשנה אחת, בכל פעם. 7. סעיף זה מסמיך את שר הביטחון לתת דחיית שירות לתלמיד ישיבה על מנת להגשים את " התכלית השלישית שבסעיף המטרה שהיא הכרה בחשיבות לימוד התורה". בסעיף הבא נפרט את התנאים.שעל תלמיד הישיבה לעמוד בהם התנאים הפרטניים לד חיית שירות של תלמיד ישיבה (סעיף26ה להצ"ח) 8. בסעיף26ה המוצע קבועים התנאים הפרטניים לדחיית השירות, והם מתייחסים להיבטים :אלה א. שעות הלימוד בישיבה. ב. איסור עיסוק נוסף במהלך הלימודים בישיבה או בכולל. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 3 ג. חובת התייצבות ורישום. ד. הצהרת תלמיד הישיבה. ה. הצהרת בעל תפקיד בישי בה. ו. תנאים נוספים שיכול לקבוע שר הביטחון. נתייחס עתה פרטנית ל חלק מן ה תנאים ולתכלית אותו מבקש ההסדר לקדם: 9. תנאי:ראשון שעות לימוד בישיבה – על תלמיד הישיבה אמור ללמוד לימודים תורניים בהיקף של לפחות45 שעות לימוד בישיבה או40 .שעות לימוד בכולל ואולם, תלמיד הישיב ה רשאי "לעבור, בכל גיל, הכשרה תעסוקתית מיועדת . לצורך הכשרה ז, ניתן להפחית עד20 שעות משעות לימודיו בישיבה. א. ,בהצעת החוק מוצע, לראשונה ו'בשונה מהוראות פרק ג1 שבוטל , לאפשר לימודים לתואר אקדמי וכן לאפשר השלמה ל- 12 שנות לימוד וזאת, גם כחלק מההכשרה תעסוקתית . הסדר זה נועד לקדם את התכלית ש בסעיף המטרה לפיו יש" לקדם את השתלבותם בשוק ."התעסוקה ואת תרומתם למק המדינה ב. לעמדתנו, יש להתייחס להשלכות ה רוחב של הסדר זה שלהכשרה תעסוקתית מיועדת ושל ההוראות בעניין עיסוק נוסף שיפורטו להלן , על חיילים בשיר ות סדיר ,, וזאת ככל שהדברים מתייחסים להכשרות מקצועיות, השלמת השכלה, לימודים ל תעודת בגרות ולימודים אקדמיים .ולהשלכות על יציאתם המאוחרת לשוק העבודה 10 . ת:נאי שני איסור עיסוק נוסף במהלך הלימודים בישיבה או בכולל – בדומה להוראות שבפרק 'ג1 שבוטל , הסעיף המוצע קובע כי על תלמידי הישיבות ישנו איסור לעסוק בעיסוק נוסף, למעט .השתלבות בהכשרה תעסוקתית מיועדת החידוש הוא ,ש תלמידי ישיבות נשואים יוכלו לעסוק בעיסוק נוסף, מגיל22 ומעלה, כל עוד עיסוק זה אינו מתבצע בשעות הלימוד בישי .בה א. ה תכלית התעסוק תית משתקפת גם בהסרת ההגבלה על עיסוק נוסף למי שהוא בין22 ומעלה ונשו ,ו י משתקפת גם בהפחתת שעות משעות הלימוד בישיבה לטובת הכשרה תעסוקתית מיועדת (עד20 )שעות. אמנם הרעיון שבסיס הסדר זה הוא כי מי שלומד בישיבה ומקבל את הזכאות לדחיית השירות יקדיש את כל מרצו לטובת הלימוד, ואולם על מנת לקדם את ה תכלית,התעסוקתית מוצע בהצעת החוק לאפשר לבני ה- 22 ומעלה נשואים .לעבוד ובכך לחזק גם כן את תכלית זו ב. ,כאמור גם בעניין זה יש להתייחס להשלכות הרוחב על חיילים בשירות סדיר. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 4 11 . התכלית התעסוקתית ככל שהיא מתייחסת לתנאים הראשון והשני (סעיפים10 ו- 11 )לעיל א. ביחס לחשיבותה ש ה תכלית התעסוקתית , ציין השופט עמית פרשת התנועה לאיכות ( השלטון2017 ) כי "שתי התכליות העיקריות של החוק הן צמצום הפערים בשוויון בנטל .והשתלבות בשוק העבודה בין שתי התכליות יש יחסי גומלין, והאחת מקרינה על השנ י ,יה אך אין האחת נגררת לשנ י .יה, וכל אחת מהן עומדת איתן על רגליה שלה... ניתן להשיג את המטרה של הגדלת מספר החרדים המתגייסים בדרך ההפוכה– דרך שילוב מוגבר של חרדים בשוק העבודה, מתוך הנחה כי השינוי בחברה החר דית יחלחל כלפי מטה, ויעלה ...בסופו של דבר גם את שיעור המתגייסים." ב. באותה פרשה כתבה השופטת נאור כי ב" הערת אגב ובשולי הדברים, אציין כי בעתיד עלולה להתעורר שאלה האם המגמות החיוביות של השתלבות חרדים בתעסוקה יכולות להביא להחרפת הפגיעה בשוויון בכל הנוגע לגיוס ל צבא. זאת, משום שבתנאים מסוימים התנאים המקלים שקבע הסדר הגיוס החדש עשויים להפוך יתרון בלתי הוגן בידי קבוצה זו גם מבחינה כלכלית ." ג. בהקשר זה אחת האמירות בפרשת התנועה לאיכות השלטון היא כי ,במבחן התוצאה 'ההסדרים שנקבעו בפרק ג1 שבוטל, לא הובילו לעלייה בשיעור ה חרדים בשירות התעסוקה – וכי ה עלייה בשיעור התעסוקה של בני המגזר החרדי שכן נרשמה, נבעה בעיקר בתהליכים .שקדמו לחקיקתו של החוק וכן בעיקר בקרב נשים ולא בקרב תלמידי הישיבות ד. לעמדתנו, בהענקת אפש רויות אלו- הכשרה תעסוקתית מיועדת הכוללת גם השלמת בגרויות ולימודים לתו אר ראשון מתחדד הצורך באיזון למול שני:אלו מן הצד האחד, וכפי ,שצוין ניתן היתר לתלמידים לבצע פעולות לשם רכישת כלים לצורך הגשמת התכלית של השתלבות בתעסוקה. מן הצד השני, חלופות אלה של לימודים ל תואר ראשון והשלמת בגרויות אינם מענקים הצדקה לדחיית שירות ,על רקע של הכרה בחשיבות לימוד התורה והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר זכויות אלו אינן ניתנות ליתר המועמדים לשירות בי .טחון שאינם תלמידי הישיבות ה. המבחן לאיזון הראוי בין שתי מגמות אלו הוא בהקניית כלי פיקוח אשר יעקבו אחר השתלבות בעבודה שעל הוועדה לעצב את דמותם בחקיקה. 12 . :תנאי שלישי חובת התייצבות ורישום– הצעת החוק מבקשת לקבוע תנאים לחובת ההתייצבות והרישום לבדיקה רפואית וכן כי תלמיד הישיבה יצהיר על עמידה בתנאים .הפרטניים שפורטו לעיל הסדר זה קיים גם כיום בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 5 13 . תנאי רביעי: הצהרת תלמיד ישיבה – בדומה להסדר הקיים 'בפרק ג1 ,לחוק שירות ביטחון ,שבוטל מוצע לקבוע כי מי שחתם על התצהיר מחויב לדווח לפוקד על שינוי בת נאים הפרטניים ביחס לתלמיד בתוך21 .ימים 14 . תנאי חמישי: הצהרת בעל תפקיד בישיבה: א. בנוסף לתנאים הפרטניים שצויינו עד כה בהם מתבקש לעמוד תלמיד הישיבה על מנת לקבל צו דחיית שירות, עליו להצטייד גם בתצהיר ,מטעם "בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד "או מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את העמותה לפיו .מתקיימים כלל התנאים לדחיית שירות שפורטו לעיל בתלמיד ישיבה ב. ראוי לציין כאן כי ב'פרק ג1 שבוטל הגורם המורשה לחתימה על תצהיר זה הוא ראש הישיבה – מדובר, אם כן בשינוי בעל התפקיד המורשה ליתן תצהיר לתלמיד הישיבה .אודות עמידה בתנאים הפרטניים ג. 'חשוב להזכיר בהקשר זה כי בפרק ג1 שבוטל ישנן מספר חובות המוטלות על ראש הישיבה בנוסף להחתמתו על תצהירו של תלמיד הישיבה .חובות אלו כוללות : (1) חובת וו די ח שהוטלה על ראש הישיבה על כל אי עמידה במכסת שעות הלימוד השבועית בתוך21 ימים אשר מאפשרת לשר הביטחון להסיר ישיבה מרשימת הישיבות שתלמידיה יכולים לקבל דחיית שירות; (2) חובת העברת מידע בעניינים שונים הנוגעים לסדרי הלימוד הכלליים ולימי החופשה הנהו גים בישיבה; (3) מידע ביחס לעניינים נוספים 'במסגרת הוראות הפיקוח שבפרק ו1 לחוק שירות ביטחון , שעניינו .פיקוח על הלימודים בישיבה ד. ש ינוי זה, המעביר את האחריות מראש הישיבה לבעל תפקיד אחר ,בה אינו עניין טכני בלבד, אלא יש בו כדי ל שנות את ה ,רעיון שעמד ביסוד החוק הקודם, ולפיו ראש הישיבה כגורם א שר מכיר את תלמידיו ואת התנה ל ותם, יהיה גם ,הגורם החתום, מטעם הישיבה על כך שתלמיד לומד בישיבה ועומ ד בתנאים .לדחיית שירות ה. ב שינוי זה, המעביר את האחריות מראש הישיבה ל"בעל התפקיד בעמותה ," יש למעשה התרחקות מהתכלית ש ב בסיס ההוראות אשר ש נקבעו כל תכליתן היא באח ריות על ראש הישיבה שהכל מתנהל כשורה ולוודא שכל התנאים הנדרשים לקבלת דחיית שירות משר ביטחון אכן מתקיימים.לגבי כל תלמיד ותלמיד בעבר ובכך מוסרת אחריותו של ראש .הישיבה הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 6 ו. לעמדתנו, כאשר מעבירים את תפקיד זה לסמכות אחרת בישיבה, מורשה חתימה או כל בעל תפקיד אחר שלו זיקה להתנהלות הכלכלית– ניהולית של הי שיבה (בהיבט התאגידי שלה ו בהיותה עמותה) ניתק, לעמדתנו, הקשר לתכלית שבקביעת ההוראות הנוגעות לראש הישיבה– .שהן, כאמור נועדו על מנת לייצר ודאות כי תלמיד הישיבה אכן לומד בה שירות סדיר עם פקיעת תוקפו של שצו דחיית שירות או ביטחון (סעיף26ז )להצ"ח 15 . מוצע לקבוע בהצעת החוק כי אם פקע צו דחיית השירות או בוטל (כלומר, תלמיד הישיבה לא )עמד בתנאים הפרטניים, יחולו הוראות סעיף13 לחוק שירות ביטחון שמשמעותם קריאה .לשירות סדיר'גם הוראה זו קיימת בפרק ג1 שבוטל. קביעת גיל פטור מדורג (סעיף26 :)י 16 . בהצעת החוק מוצע לקבוע גיל פטור מדורג, כתלות בתקופה מיום כניסתו של החוק לתוקפו : א. בשנתיים הראשונות: גיל21 ; ב. ב שנה השלישית : גיל22 ; ג. ומהשנה הרביעית :ואילך גיל23 .באופן קבוע 17 . 'בפרק ג1 שבוטל גיל הפטור לתלמידי ישיבות נקבע בגיל26 . 18 . ,על פי דברי ההסבר להצעת החוק גיל הפטור נקבע באופן זה, לצורך בחינת השתלבות בתעסוק ה של תלמידי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים וכן לצורך השתלבותם של מי שקיבל פטור בשירות לאומי- .אזרחי 19 . :גיל הפטור הוא אחד מהסעיפים המהותיים בהצעת החוק וזאת בשל מספר היבטים א. גיל הפטור וסוגיית השוויון : חלופה זו של גיל הפטור העומד על גיל21 היא חלופה אשר אינה פתוחה בפני יתר האוכלוסייה– חוק שירות ביטחון גיל הפטור הכללי עומד על28 . על דחיית השירות וגיל הפטור צויין( בפרשת התנועה לאיכות השלטון הראשון2006) כי: " מתן דחיית שירות גורפת– שעם השנים הופכת לפטור משירות צבאי– לאלפי מיועדים לשירות בטחון אך מטעמים של לימוד ב ,ישיבה, מהווה פגיעה בשוויון של כל אחד מקבוצת הרוב המחויב בשירות צבאי". ב. גיל הפטור למול איזון בין התכליות : גיל הפטור אמור ל שקף את האיזון שבין התכליות שבהצעה– מצד אחד, גיל הפטור משקף את הגיל שעד אילו קיימת האפשרות לתלמיד הישיבה להשתלב בשירות סדיר או לכל הפח ות במסלול של שירות לאומי- אזרחי. מן הצד השני, הורדה של גיל הפטור מאפשרת את ההשתלבות בתעסוקה ואף בשירות לאומי- אזרחי .בשלבים מוקדמים יותר הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 7 כך למשל ביחס לתכלית של שילוב בתעסוקה , בפסק דין התנועה לאיכות השלטון השני ( 2017) התייחס השופט עמית מפורשות לסוגיית גיל הפ :טור באומרו "החוק אינו משיג אפוא את התכלית של צמצום של ממש בפגיעה בשוויון ... אך החוק גם מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק העבודה, בעיקר בכך שהוא "מחזיק" את בני הישיבות בישיבה עד גיל 26 ". ג. גיל הפטור למול הסדרים האחרים בהצעת החוק- האם תתאפשר עמידה ביעדי הגיוס: גיל ל הפטור ישנה השפעה גם על האפשרות להשתלב בשירות סדיר ולאפשר עמידה ביעדי הגיוס. במילים אחרות, ככל שגיל הפטור נמוך יותר כך עולה הקושי בעמידה ביעדי הגיוס שכן ישנו חשש כי מי שיכול למלא את היעדים, יקבל פטור ולא ישתלב בשירות סדיר, וייתכן אף בשירות לאומ י- .אזרחי ,בהקשר זה 'בפרק ג1 שבוטל על ההסדר שהעניק דחיית שירות למי שמלאו18 בתקופת " ההסתגלות הראשונה עד לקבלת פטור צוין כך על ידי הנשיאה דאז נאור... משמעות הדבר היא כי בפני כל תלמידי הישיבות שמלאו להם18 שנים לפחות בתחילת תקופת ההסתגלות הראשונה עומדת אפשר ות מעשית לקבל פטור משירות בלא כל סייג ממשי (למעט עמידה בתנאים האישיים הנדרשים). לאמיתו של דבר, בכך יש משום "ויתור" מראש של המחוקק על אותם מגוייסים פוטנציאליים. לא בכדי בחרו המשיבים לכנות הסדר זה בכינויים (הבלתי מוצלחים להשקפתי) "ריקון המאגר" או "ריקון הברי כה"." ראו בנספח לסקירה זו– טבלה המשווה הפורסת את ההסדרים המוצעים והקשרם לתכלית המרכזית מתוך התכליות .שבהצעת החוק גיבוש רשימת הישיבות ( סעיף26 )יא 20 . על פי ה'מוצע בהצעת החוק, בדומה להוראות פרק ג1 שבוטל , שר הביטחון יגבש רשימת ישיבות מוכר ות, שהלומדים בהן יוכלו לקבל את דחיית השירות. כלומר, על מנת לקבל את דחיית השירות יש לעמוד בתנאים פרטניים (כפי שפורטו לעיל) וכן יש להשתייך לישיבה מוכרת אשר .נכללת בצו שקבע שר הביטחון 21 . מוצע לקבוע, כי הרשימה תיקבע בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל שאינה מחייבת את שר הביטחון וכי לשר הביטחון תהיה הסמכות להסיר ישיבה מרשימת הישיבות בהתקיימם של תנאים מסוימים (אי התייצבות של שיעור מהתלמידים לבדיקה רפואית, אי מילוי בעל תפקיד .)בישיבה את חובותיו בהתאם לחוק, ועוד בכבוד,רב הצוו ת המשפטי לוועדת החוץ והביטחון 'נספח א- טבלת השוואה– ההסדרים שבחוק למול התכליות השונות שבסעיף המטרה ?ממתי ההסדר חל גיל– אם רלוונטי נושא ההסדר תכלית ההסדר (מתוך סעיף )המטרה סעיף בהצעת החוק מידי- מכניסת החוק לתוקף גיל קבלת צו דחיית שירות תנאים לדחיית השירות "תוך הכרה בערך לימוד "התורה 26ד- 26ז מכניסת החוק לתוקף ועד בכלל 22 נשוי אפשרות לעי סוק נוסף (בתוך "תנאים )לדחיית שירות "השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם "למשק המדינה 26ה מכניסת החוק לתוקף ועד בכלל 18 ואילך אפשרות לרכישת השכלה תעסוקתית מיועדת לרבות השלמת בגרות ותואר אקדמי מוכר (בתוך "תנאים )לדחיית שירות "השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם למשק "המדינה 26ה מכניסת החוק לתוקף ובמשך שלוש שנים (עד2025 ) 19 השתלבות בשירות לאומי-אזרחי "שילוב בני הציבור החרדי בשירות לאומי- "אזרחי (כחלופה )לשירות סדיר 26ח החל משנת2025 ואילך 20 19 נשוי השתלבות בשירות לאומי-אזרחי "שילוב בני הציבור החרדי בשירות לאומי- אזר "חי (כחלופה )לשירות סדיר 26ח מכניסת החוק לתוקף במשך שנתיים (עד2024 ) 21 גיל הפטור "השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם 26י הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 9 "למשק המדינה – איזון מול תכליות אחרות מכניסת החוק לתוקף במשך השנה השלישית (שנת2025 ) 22 גיל הפטור "השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם למשק ה "מדינה – איזון מול תכליות אחרות 26י מכניסת החוק מהשנה הרביעית ואילך (שנת2026 )ואילך 23 גיל הפטור "השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם "למשק המדינה – איזון מול תכליות אחרות 26י שנה4 ואילך-פטור 23 22 21 20 19 18 בשנה ה- 3 לאחר כניסת החוק לתוקף : פטור. בשנה ה- 4 לאחר כניסת החוק לתוקף: 22 נשוי– עיסוק נוסף בשנה ה- 1וה- 2 לאחר כניסת החוק לתוקף :פטור מהשנה הרביעית , שירות לאומי-אזרחי שלוש שנים מיום כניסת החוק לתוקף – שירות לאומי- אזרחי. שנה רביעית : 19 , נשוי .1 דחיית שירות לשנה .2לימודים : 45 שעות בישיבה , 40ש 'בכולל. נספח ב' חוק שירות ביטחון(תיקון מס ' 26 ) –שילוב תלמידי ישיבות הכשרה תעסוקתית ובלבד שתלמיד ילמד לפחות25 שעות בישיבה או20שעות בכולל