חומר רקע
1
2
פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי
| ארגון ערבי-
יהודי שהוקם בשנת1997
על ידי
תושבים ערבים ויהודים בנגב, במטרה לספק במה למאבק משותף למען שוויון
זכויות אזרח. הפורום מכיר בהזנח ה של ממשלות ישראל השונות ורשויותיה, אשר
מנעו
את מלוא הזכויות מהקהילה הבדואית בנגב, ופועל למניעת סבל נוסף ופגיעה
בכפרים מוכרים ולא מוכרים. פעילויות הפורום מגוונות וכוללות סנגור מקומי
ובינלאומי, מחקר, פעילויות קהילתיות, מחאות ציבוריות, מדיה חברתית, עבודה
עם מדיה ישראלית וזרה ועוד. כל הפעילויות מבוססות על שיתוף פעולה ערבי -
.יהודי
יולי2021
מחקר: אליאן קרמר
כתיבה: אליאן קרמר
עריכה: חיה נח וג׳וסף גטצוף
תרגום: רחל בן פורת
תמונת שער ראשי: הריסות בית בכפר הבלתי מוכר ַאז -
זַרְ נּוג. צילמה: אמל
אבו קוידר, ַאז -
,זַרְ נּוג2020
סומוד :חיי נשים בדואיות מבעד לעדשת
המצלמה
תמונת שער אח ורי: הריסות בית בכפר הבלתי מוכר עַתִיר. צילמה: הודא
אבו אל קיאן, אפריל2017
י סַֿ ִו ר ַנה
–
ְמ ַצ ְת מֹו ל למען זכויות אדם
.תודה מיוחדת לגב' קלייר קופר על תרומתה לדו"ח זה
על פי דרישת
החוק, פורום דו-
קיום בנגב לשיוויון אזרחי גאה לציין כי כתוצאה משיתוף פעולה עם
מדינות ידידותיות וארגונים בינלאומיים שמקדמים זכויות אדם, רוב המימון לפעילותנו מגיע
."מ"ישויות מדיניות זרות
3
“ישנו ספר אותו נהגתי להקריא
:לבנות שלי כשהיו קטנות. ושאלתי אותן
איך קוראי ם לבית של הציפור? קן. ואיך קוראים לבית של הפרה? ואיך
קוראים לבית של הסוסים? ובסוף היינו שואלות איך קוראים לבית של בן
האנוש. אני רוצה שהמדינה תשאל את עצמה: מהו הבית לילדי הבדואים
בנגב? נתפלל להבין את הדרך בה המדינה תתאר זאת". חברת הכנסת
אע
ידה תומ
א סולימ
ן ב א עת סיכום דיון פרלמנטרי בשנת2020
של וועדת
.הכנסת לזכויות הילד
4
תוכן עניינים
תקציר
................................
................................
...........................
5
הקדמה: היישובים הבדואים בנגב
................................
.....................
7
הריסות מבנים ביישובים הבדואים בנגב בזמן מגפת הקורונה
................
9
ניתוח מספר וסוג ההריסות והשפעתם על פרנסה ותעסוקה ביישובים
הבדואים
................................
................................
..................
12
התופעה של הריסות עצמיות בנגב
................................
..............
14
המסגרת החוקתית להריסות בנגב................................
...................
18
אמצעי ענישה על מנת לממש את מטרת המדינה של עקירה כפויה
.....
21
השפעת ההריסות על התפתחות ילדים
................................
............
23
מסקנות
................................
................................
.......................
26
5
תקציר
תוך
כדי מגפת הקורונה המשיכה המדינה לבצע הריסות מבנים בנגב. הריו
ס ת הם
אחד מהאמצעים המרכזיים של ה מדינה כנגד האוכלוסייה הבדואית בנגב
וה
מטרה
היא
לנשל את
הבדואים
מאדמותיהם ולרכז אותם בעיירות עירוניות. הקהילה
הבדואית שסובלת כבר שנים ממחסור במגורים
נאותים
, נמצאת במא בק ארוך מול
המדינה בנוגע לבעלות על אדמות בנגב. המחסור בדיור הולם וחוסר הביטחון
והמצוקה הנגרמים מכך, משפיעים קשות על הילדים הבדואים וגורמים לנזק
משמעותי ובלתי הפיך המתבטאים בפגיעה בבריאות הנפש, בטחון ו
ב .התפתחות
בשנת2020
מדינת ישראל בחרה להשקיע סכומים
גדול
י ם של כסף ציבורי בתקציב
האכיפה שתוצאתו הריסה של כ2,568
מבנים בקהילות הבדואיות בנגב. מספר
ההריסות הגיע לשיא בשנה זו. נקודת ציון עגומה זו הושגה למרות הוראת היועץ
המשפטי להפחית את צווי ההריסה ואת נוכחות המשטרה ביישובים הבדואים, זאת
לאחר פנייה של ארגונים אזרחי.ים לעצור את ההריסות בזמן המגפה
הנתונים בדו"ח זה מבוססים על מידע של מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני
מקרקעין
(להלן: מינהלת הדרום) שהובאו לידיעת הציבור לאורך השנים האחרונות
על ידי הפורום לדו קיום בנגב. נתונים אלה הושגו לאחר הגשת בקשות במסגרת
.חוק חופש המידע יש לציין שהנתונים המופיעים בדו"ח זה מתייחסים רק להריסות
.ביישובים הבדואים
( בנוסף לעלייה באפלייה ובהדרה בחסות חוק קמיניץ2017
( ) וחוק הלאום2018
,)
האזרחים הערבים-
בדואים חוו מצוקה קיצונית בזמן המגפה בגלל נוכחות מוגברת
של המשטרה בכפרים, טרקטורים של המדינה שחרשו א ת אדמותיהם והריסות
של בתים. כל זה ה תרחש כאשר
היתה
עלייה משמעותית במחסור בתעסוקה
וכאשר רמת
החינוך בכפרים הבלתי מוכרים ירודה בהשוואה ;לשאר המדינה
המחסור במחשבים, אינטרנט וחשמל הופך את הלמידה מרחוק לכמעט בלתי
אפשרית. מדינת ישראל מנצלת את המצב הנואש הזה כדי לה משיך בפינוי כפוי
במטרה להביא לעיור של האוכלוסייה הילידית בנגב, פעולות הפוגעות באופן
.שיטתי בזכויות היסוד שלהם
6
במהלך שנת2020
המשיכה המגמה של 'הריסה עצמית' (הריסות שנעשות על
)ידי בעל המבנה עצמו-
תוצר של ההפחדה והאלימות המופעלים על ידי הרשות
לפיתוח והתיישב ות הבדואים בנגב (להלן: רשות הבדואים) ושל מספר גופי אכיפה
.
רשות הבדואים הוקמה בהחלטה של משרד הבינוי והשיכון בשנת1
2007
. אחרי
שהועברה למשרד ראש הממשלה, הועברה שוב למשרד הבינוי והשיכון. ב שנת
2016
הועברה רשות הבדואים למשרד החקלאות וכיום הינה יחידה במשרד
הכלכלה והמסחר. המטרה העיקרית שיועדה לרשות הבדואים היתה להסדיר את
תביעות בעלות הקרקע של הבדואים, להסדיר מגורי קבע ותשתיות, להכין תכניות
מתאר ולחזק את החינוך והתעסוקה. על מנת לבצע זאת, רשות הבדוא ים מפקחת
על תכנית החומש2017-2021
, מצופה לסייע לרשויות בדואיות מקומיות בעידוד
תעסוקה, באינטגרציה ובתיאום שירותי חינוך ורווחה. למרות המטרות המוצהרות
הללו, רשות הבדואים מאופיינת כארגון מפלה
,שכן האזרחים הבדואים של הנגב
שלא כמו שאר אזרחי המדינה, נחשבים שונים בעיני המדינה, כקבוצה הנשלטת
על ידי ישות נפרדת. רשות הבדואים עובדת בשיתוף פעולה עם גופי האכיפה
והמשטרה, כולל עם אגף החקירות של יחידת יואב, יחידת משטרה מיוחדת
שהוקמה כחלק מתוכנית פראוור, שמטרתה לעזור לרשויות לבצע הריסות .
2
השנה, בנוסף למעקב אחרי נתוני
ה
הריס ות, הדו"ח מפנה זרקור לאלפי הילדים
ביישובים הבדואים שחוו הריסה של בתיהם. חוסר ביטחון משפיע לרעה על
הבריאות הנפשית של ילדים ופוגע בהתפתחותם החברתית-
רגשית בזמנים
רגילים, לא כל שכן בזמן של משבר הומניטרי. לכן, להריסות הבתים השפעה קשה
על ההתפתחות הנורמלית של ה ילדים ועל האפשרות של משפחותיהם לחיות
.בביטחון ובכבוד
1
החלטת ממשלה1999
(
15.07.2007
.), הקמת הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב
https://tinyurl.com/ycoh3rqg
2
תשובה לבקשת מידע מהמשרד לביטחון פנים, במסגרת חוק חופש המידע, מתאריך17.1
..
2015
:. ראה
:"אכיפת מצוקה מדיניות הריסת בתים ביישובי הבדואים בנגב. הפורום לדו קיום בנגב . יוני2016
7
הקדמה: היישובים הבדואים בנגב
הקהילות הבדואיות בנגב הינן מיעוט ילידי בלתי מוכר
ש
אורח חיי
ו
ייחודי. הבדואים
הם חלק אינטגרלי של אוכלוסיית האזרחים הערבים-
.פלסטינים של מדינת ישראל
אוכלוסיית הבדואים בנגב מונה כ280,000
תושבים3
המתגוררים בשלוש צורות
:התיישבות7
,עיירות מתוכננות בידי המדינה11
,כפרים מוכרים על ידי המדינה
וכ-
35
כפרים שהמדינה מסרבת לה כיר בהם ואשר נקראים הכפרים הבלתי
מוכרים. כל התושבים הבדואים סובלים מאפלייה רחבה , מהפרה של זכויות היסוד
שלהם ומדחיקתם לשולי החברה הישראלית 4 .
בלב ליבו של הקונפליקט המתמשך בין אזרחי הנגב הבדואים לבין מדינת ישראל
מצויה ההכחשה העיקשת של המדינה ואי ההכרה בזכויות
ה בעלות של הבדואים
בנגב
על
קרקע
ותיהם
והמשך מדיניות הנישול. רוב תוכניות הממשלה עבור אזור
הנגב התעלמו מהצרכים של
האוכלוסיי
ה הבדואית ופגעו בזכו יות הבסיסיות
שלהם. עד היום, המטרה של תוכניות אלה היו "להסדיר" את קרקעות הקהילות
ואת נושאי הדיור, ולרכז אותם באופן כפוי ביישובים עירוניים (עיירות וכפרים
מוכרים), צורת יישוב שאינה מתאימה לאורח חייהם המסורתי5.
במחצית המאה ה19
הנגב היה הטריטוריה הקבועה של הב דואים שהשתייכו
להתארגנויות שבטי
ות
כשמקור פרנסתם התבסס בעיקר על חקלאות דלת מים על
שטח של כ2
מיליון דונם. ערב הקמת מדינת ישראל חיו בנגב בין65,000
ל -
100,000
,בדואים . במהלך ואחרי המלחמה רוב הבדואים ברחו או גורשו לירדן
הגדה המערבית, מצרים, רצועת עזה וחצי הא י סיני , כשבנגב
ות נ כ רו-
11,000
בדואים6
. בשלב זה מדינת ישראל החלה לפנות את
האוכלוסיי
ה
הבדואית ממקומות
היישוב שלהם, תהליך שנמשך עד היום. מתחילת שנות ה50
ועד1966
מדינת
ישראל ריכזה את הבדואים של הנגב באזור סגור שנקרא סייג' (גדר בערבית), תחת
3
אוניברסיטת בן גוריון, מאגר מידע מקוון-
מאפייני חיים של האוכלוסייה הבדואית בנגב-
( דמוגרפיה2021
.)
נשלף מtvtzem
https://tinyurl.com/ay
4
( הפורום לדו קיום. הפרת זכויות יסוד של האוכלוסייה הבדואית בנגב במהלך מגפת הקורונה2020
). נשלף2
ביוני2021
מhttps://tinyurl.com/2se99n9a
5
הפורום לדו קיום בנגב. על (אי)שיויון והריסת בתים ומבנים בייש .ובי הבדואים בנגב2020
.
3.pdf
-
Eng
-
2019
-
on
-
Data
-
2020
-
content/uploads/2020/07/HDR
-
https://www.dukium.org/wp
6 שם
8
ממשל צבאי. בתקו פה זו המדינה עקרה כפרים שלמים מאדמותיהם במערב ובצפון
.'הנגב לאזור הסייג
האדמות שהיו שייכות לבדואים שהפכו לפליטים, וכן מרבית מהאדמות של אלה
שנשארו על אדמתם או נעקרו ממנה ,הוגדרו
על ידי המדינה בטענה שאלה
""אדמות מתות7
.לאחר חקיקת
חוק
ה
תכנון ו
ה בנייה(
1965
)
8
,הוגדרו
רוב אדמות
הבדואים כאדמה חקלאית, שמורות טבע או שטח
י
צבא, במקום לייעד אותם
להקמת כפרים בדואים. בנוסף, המדינה החלה לרשום את הקרקע
ות
כאדמות
מדינה והתעלמה באופן מוחלט מזכויות הבעלות על הקרקע של האוכלוסייה
הילידית. בדרך זו, כל הבתים הקיימים של ה בדואים הוכרזו רטרואקטיבית כלא
חוקיים. כך, בפעם הראשונה נוצרה התופעה של "כפרים בלתי מוכרים", כפרים
שברוב המקרים קיימים עוד
טרם ל הקמת מדינת ישראל, לא קיבלו כל הכרה
תכנונית והפכו ללא חוקיים
בעיני
.החוק הישראלי
ב
שנת
1966
עם סיום הממשל הצבאי והשלמת התכניות לעיי רה הבדואית
הראשונה תל שבע, התחיל תהליך העיור שכפתה המדינה על האוכלוסייה
הבדואית בנגב, תהליך שנמשך עד היום. מאז, הקימה המדינה7
עיירות, רובן באזור
הסייג' תוך הבטחה לספק לתושבים שירותים מודרניים בתמורה ליישובים
מאורגנים בחלקות קרקע עירוניות. מדיניות ישראל כל פי הבדואים בנגב בעשורים
שלאחר מכן התמקדה בריכוז כלל האוכלוסייה באותן7
.עיירות
מאז1999
הכירה מדינת ישראל גם ב11
כפרים בנגב. אולם בפועל אין הבדל
משמעותי בין הכפרים המוכרים לאלה שנשארו לא מוכרים. ברוב הכפרים
המוכרים אין תכניות מתאר מאושרות וכתוצאה מכך התוש בים לא יכולים לקבל
,אישורי בנייה. הריסות בתים ומבנים מתרחשות בכפרים המוכרים והבלתי מוכרים
.ותשתיות כמו מים, חשמל, ביוב וכבישים ברוב המקומות אינם נגישים או חלקיים
7
,למידע נוסף ראה: הפורום לדו קיום בנגב2012
. תהליכים של נישול בנגב: המדיניות הישראלית כנגד תביעות
,)הבדואים (עברית2012
.
https://tinyurl.com/y3dve4tb
8
, חוק התכנון והבנייה1965
.
https://tinyurl.com/ycg3dzqj
9
למרות
שהאוכלוסיי
ה הבדואית מהווה יותר מכ
שליש
מאוכלוסיית הנגב, רק13%
מהיישובים המוכרים באזור מי
ועדים לקהילה הבדואית9
. מדיניות התכנון של מדינת
,ישראל הבטיחה לאורך השנים שרוב הכפרים הבדואים יישארו בלתי מוכרים
ימשיכו להיות נתונים למדיניות הריסות וענש ים שונים
ולסבול מקיפוח בתשתיות
.ושירותים
הריסות מבנים ביישובים הבדואים בנגב בזמן מגפת
הקורונה
“לאבד את
ביתך בזמן המגפה פירושה לאבד את חייך. הזכות לחיים ולדיור הולם
"קשורים זה בזה באופן מהותי-
באלאקרישאן ראג'אפול, הדווח המיוחד לאו"ם
.בנושא דיור הולם
במהלך המגיפה, דיור הפך למגן העיקרי בפני הקורונה. מדינות בכל העולם, כולל
ישראל, ביקשו מאזרחיהן להישאר בבתים ו בהרבה מקרים חוקקו הוראות של עוצר
וסגר
כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה . צעדים אלה של בריאות הציבור
מבוססות על ההנחה שלכל אדם יש נגישות למחסה שנותן לו הגנה הולמת בפני
.הידבקות והפצה של הנגיף, הנחה שלא תמיד מתקיימת
למרות שהזכות לדיור הולם הוכרה כזכות בסיסית על ידי החוק הבינלאומי, חלק
גדול של האוכלוסייה הבדואית בנגב , כ -
100,000
-
80,000
אזרחי המדינה, חיים
ביישובים לא פורמליים בתנאי דיור בלתי
נאותים
, לעתים קרובות בתנאי צפיפות ,
ללא נגישות למים זורמים וסניטציה10ותשתיות אחרות . תנאים אלה הפכו את
האזרחים הבד ואים פגיעים במיוחד לוירוס הקורונה, מה גם שרבים מהם סובלים
מבעיות בריאות מרובות. יתרה מזאת, הדיור הבלתי
נאות
הפך את נושא הבידוד
העצמי
באוכלוסיי
ה
הבדואית לכמעט בלתי אפשרי. לפי מחקר של האו"ם בנושא
9
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2019
. יישובים ואוכלוסיה לפי מחוז, תת מחוז, דת וקבוצות חברתיות, טבלה2
.
מתוךhttps://tinyurl.com/3tswym6w
10
אוניברסיטת בן גוריון, מאגר מידע מקוון-
מאפייני חיים של האוכלוסייה הבדואית בנגב–
דמוגרפיה ,
2021
.
מתוך
https://tinyurl.com/aytvtzem
10
דיור נאות11
, שיעורי תמותה ותחלואה גבוהים באופן משמעותי באוכלוסיות של
מיעוטים ואוכלוסיות בסיכון החיות בתנאים של דיור בלתי
נאות , סבל ותמותה
שניתן למנוע12
.
( ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיותCESCR
) מדגישה כי הזכות
לדיור הוגן כוללת את הזכות לבחור היכן לגור וה גנה מפני פינוי כפוי והריסת בתים
שרירותית13
.
באוגוסט2020
, הדווח המיוחד של האו"ם בנושא דיור הולם קרא
לאיסור גלובלי של פינוי בזמן המגיפה14
. הריסת מבנים ובתים ביישובים הבדואים
בנגב הינה הפרה שיטתית של הזכות לדיור
נאות15
.
בשנת2020
הפורום לדו קיום, יחד עם ארגונים אחרים, פעל להעלאת המודעות
הבינלאומית לנושא הפרת זכויות אדם. כתוצאה מכך , הדווחים המיוחדים של
האו"ם בנושא דיור, יחד עם הדווחים המיוחדים בנושא:י
,ילידים, מיעוטים
הגנה
על
זכויות אדם, עקורי פנים וזכויות תרבותיות, שלחו הודעה למדינת ישראל בה הם
הביעו את ד
אגתם ב
ענין ה פינוי
ה כפוי והריסת
ה
בתים בנגב בזמן מגיפת הקורונה16
.
בנוסף הם הדגישו את דאגתם נוכח השימוש בסנקציות אדמיניסטרטיביות
ופליליות כנגד פעילים למען זכויות אדם, כולל השייח' סאייח אבו מד'יע ם אל טורי
ואחרים מהכפר
אַ ל-
עַרָ אגִיב17
. ההודעה הדגישה שפעולות של פינוי כפוי והריסות
.בתים במהלך המגיפה מהווים סכנה לבריאות ולחיים
הריסת מבנים ובתים הוא כלי מרכזי בו מדינת ישראל משתמשת על מנת להשיג
את מטרות המדיניות שלה לגבי האוכלוסייה הבדואית בנגב. המדינה מקדמת את
11
,ראג'אגופל
( .ב2020
קוביד19
והזכות לדיור: השפעות והדרך קדימה. נשלף10,6.21
מתוך
https://www.undocs.org/A/75/148
12
שם
13
,משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, הזכות לדיור הולם2014
.
https://tinyurl.com/yaolj2mv
14
( איסור על פינוי בזמן מגיפת הקורונה2020
.)
https://tinyurl.com/bd8y8ha7
15
( ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיותCESCR
). סיכום תצפיות על הדו"ח התקופתי הרביעי
,של מדינת ישראל12
לנובמבר2019
,
https://tinyurl.com/r5wf4bx
21,
-
E/C.12/ISR/CO/4, COs 20
16
הודעה של
ה
דווח
ים
המיוחד
ים
לאו"ם בנושא פינוי כפוי בזמן מגיפת הקורונה- פורום
( דו קיום לנגב2020
.)
נשלף ב15/6/2021
מתוךhttps://www.dukium.org/89910/
17
אַ ל-עַרָ אגִיב -
( פורום לדו קיום2020
). נשלף ב15/6/2021
מתוך-
https://www.dukium.org/village/al
arakib/
11
העקירה הכפויה של התושבים מהכפרים הבלתי מוכרים על מנת לרכז אותם
בעיירות ולנכס את אדמותיהם. האוכלוסייה הבדואית סובלת כבר שנים ממשבר
דיור
ללא
,פתרון הולם. עשרות אלפי אזרחים בדואים חיים בבתים תחת צווי הריסה
לרוב מאחר ואין באפשרותם להשיג אתרי
בנייה. חברי הקהילה מנהלים מאבק
מתמשך בנושא
ה בעלות על הקרקע כשהמדינה מצידה ממשיכה להתכחש
לבעלות זו18
.
במרץ2020
, כתשובה לפנייה דחופה שנעשתה על ידי22
ארגונים אזרחיים ליועץ
המשפטי אביחי מנדלבליט בה התבקש להורות על הפסקת הריסת בתים בנגב
בזמן מגיפת הקורונה19
,
,התחייב משרד המשפטים להפסיק את הריסת הבתים
לצמצם מסירת צווי הריסה ואזהרות וכן לצמצם את הנוכחות בכפרים של היחידה
לאכיפת חוקי התכנון והבנייה20
. ולמרות זאת, בין ינואר לדצמבר2020
נהרסו
2,568
מבנים בכפרי הבדואים בנגב21
, עלייה של13%
לעומת הריסות המבנים
ב שנת
019
2
(
2,241
)
22
. למרות המשבר ההומניטרי שנגרם על ידי המגיפה, זהו
. המספר השנתי הגבוה ביותר של מבנים שאי פעם נהרסו בכפרים הבדואים
במאי2020
, ארגון עדאלה, הפורום לדו קיום, המועצה האזורית לכפרים הבלתי
מוכרים ועוד ארגונים, הגישו תביעה לביהמ"ש העליון להקמת מרכזי בידוד על מנת
לספק מרחב הולם לסגר בכפרים הבלתי מוכרים
אַ ז-
זַעַרּורָ ה אַ ז ו-זַרְ נּוג . כמו כן
דרשה התביעה פתרון הולם לבידוד של נשים בכפרים הלא מוכרים, פתרון שיקח
בחשבון את הצרכים המיוחדים שלהן ו את
אורח חייהן23
. התביעה נדחתה בטענה
שזו תביעה תיאורטית ולא
תביעה
.קונקרטית
בהתבסס על המעקב של הפורום לדו קיום
וארגונים אחרים , גורמי האכיפה
המשיכו לחלק צווי הריסה, לבצע הריסות, לחקור חקלאים שברשותם עדרים
18
ראה3
לעיל
19
( הפורום לדו קיום בנגב ליועץ המשפטי לממשלה: הפסק את הריסות הבתים בכפרים הבדואים2020
.)
-
bedouin
-
the
-
in
-
demolitions
-
home
-
stop
-
general
-
attorney
-
the
-
to
-
https://www.dukium.org/ncf
negev/
-
the
-
in
-
localities
20
( מכתב ממשרד המשפטים בנוגע להריסות מבנים בנגב בזמן המגיפה2020
.)
https://tinyurl.com/2zfyv323
21מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין . סיכום שנת העבודה2020
'. עמ10
פרק1
22
שם
23
תביעה לבית המשפט העליון בנושא מרכזי בידוד לנשים בדואיות. מאי2020
. נשלף מ
https://tinyurl.com/3kzuvshe
12
)ולהטיל עליהם קנסות (בעיקר לצורך הטרדה24. צעדי אכיפה אלה הם אפקטיביי ם
ו גורמים
ללחץ רב על ה תושבים להרוס את רכושם במו ידיהם. ראשי אב המפרנסים
משפחה המונה בממוצע7
נפשות , חווים לחץ נוסף ובעיות נפשיות שכולם
מצטרפים לקשיים הנובעים מהמגיפה. יתר על כן, רשויות האכיפה התעלמו
מהמלצות הבריאות והסניטציה למצבי חירום כאלה; תושבים בכפרי ם דיווחו
לפורום לדו קיום שרבים מהפקחים והשוטרים שהיו בכפרים באו במגע עם
.התושבים מבלי לנקוט בצעדים שימנעו את הפצת הנגיף
ניתוח מספר וסוג ההריסות והשפעתם על פרנסה ותעסוקה ביישובים
הבדואים
תרשים 1 -
הריסת מבנים בכפרים הבדואים בנגב2020
-
2013
24
.פורום לדו קיום בנגב, טבלה של הריסת מבנים וחרישה של יבולים בנגבhttps://tinyurl.com/2eb5u88p
:מקור
דוחות שנתיים של מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין ,
2013-2020
13
הנתונים
ב
גרף 1
מראים עלייה חדה במספר ההריסות בכפרים הבדואים בנגב מאז
2013
. תוך8
שנים עלה מספר ההריסות מ697
ב
שנת
2013
ל-
2,568
ב שנת
2020
-
עלייה של268%
בשיעור ההריסות. ב2019
היית
ה
ירידה ,קלה3.6%
במספר ההריסות לעומת שנה קודמת למרות ש
נהרסו
2,241
.מבנים
עם
,זאת
משנת2019
ל
שנת
2020
ישנ
ה
עלייה של13%
. וכך, תוך8
שנים בלבד נהרסו
13,265
.מבנים בכפרים הבדואים בנגב
תרשים 2 -
,הריסות מבנים בכפרים הבדואים לפי סוג המבנה2020
גרף
2
מסווגת את ההריסות שנעשו בכפרים הבדואים ב
שנת
2020
לפי סוגי
המבנים. מנהלת דרום פרסמה בשנת2016
נתונים לגבי ההריסות שחשפו את
למושג
האכיפה
גופי
ידי
על
שניתנה
הרחבה
ההגדרה
"מבנה". הרשימה הנוכחית מאפשרת להעריך את מספר המבנים המשמשים
למטרות חקלאות ומרעה כמו מכלאות, מטעים וחבילות חציר, סה"כ כ -
603
מקרים
51
3
372
11 85 51 69 98
523
58 187
627
100 119 214
2568
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
:מקור מנהלת
דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין . סיכום שנת העבודה,
2020
14
הקשורים לנזקים לחקלאים25. יתר על כן, הרשויות מבצעות
גם חריש עמוק
באדמות הבדואים כאמצעי מרכזי לנשל ולהרוס את היבולים של האוכלוסייה
הכפרית הזאת. בשנת2020
, נחרשו
14,273
דונם, עליה של314%
לעומת
השטחים שנחרשו ב( שנה הקודמת4,536
.)דונם
ב שנת
2019
ו בשנת2020
מנהלת
דרום בחרה שלא לפרסם את הנתונים לגבי
,הריסות הבתים בשנה זו. אולם, הפורום לדו קיום סכם את מספר האוהלים
צריפים, פחונים, בתי אבן, מבני לבנים ומבני עץ , וההערכה היא שבשנת2020
כ -
1,004
(
40%
)מהמבנים
שנהרסו היו מבני מגורים. שיעור הריסות הבתים עלה ב
210%
לעומת ש .נה קודמת
רבים מתושבי הנגב הבדואים מועסקים בתעשיות שנפגעו קשות במגיפת
הקורונה, כמו תיירות ומסעדנות, תחבורה ציבורית, מסחר, ניקיון ותחזוקה26
. כמו
כן הייתה האטה בתחומים הקשורים לחקלאות, כמו ההתמוטטות של ענף
הפרחים27. הקשיים הכלכליים מקבלים ביטוי גם בעלייה בש יעור הממוצע של
האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית שהוא גבוה ביותר
מ-
25%
מהאבטלה
באוכלוסייה היהודית28
.
החלטת המדינה להרוס מבני חקלאות ביישובים הבדואים משפיעה באופן ישיר על
.היכולת שלהם להתפרנס, לדאוג לילדיהם ולהימלט ממעגל העוני
התופעה של הריסות עצמיות בנגב
אחת
מההשפעות המרכזיות של מדיניות הפינוי של המדינה הן ההריסות אשר
מתבצעות על ידי בעלי
המבנים
עצמם. אמצעי ההטרדה השונים אשר רשויות
האכיפה מפעילות נגד התושבים הבדואים, מביאות להחלטה , בין ברמה האישית
ובין ברמה הקולקטיבית, להרוס באופן עצמאי את
המבנים . בעלי
מבנים
מחליטים
25
ראה21
לעיל
26
( הנשים הערביות בנגב במהלך משבר הקורונה: רווחה ותעסוקה2020
.)
27
שם
28
סוליימן( ., א2020
). השפעת משבר הקורונה על שוק התעסוקה של הערבים בישראל: מגמות עכשוויות
והמלצות לעתיד. נלקח מhttps://tinyurl.com/4m9bwrr3
.). (עברית
15
לעשות זאת על מנת למנוע טראומה, להציל חפצים אישיים וחומרי בנייה , ולחסוך
.קנסות אשר יוטלו עליהם במידה וההריסה תתבצע על ידי המדינה
מנהלת דרום מסווגת את ההריסות ביישובי הבדואים בנגב ל 'הריסות יזומות' ,
'הריסות עצמיות' ו'הריסות
תוך כדי הלי
ך'
29
. ההבדל בין הסוגים השונים מתייחסים
למסגרת החוקית או הגוף שיזם את ההריסה30
.
תרשים 3
-
הריסות עצמיות (כולל הריסות תוך כדי הליך ,) בניגוד להריסות יזומות
2020
-
2013
29
ראה18
30
( הפורום לדו קיום בנגב2020). על אי שיוויון
והריסות בתים ומיבנים ביישובים הבדואים בנגב. יולי2020
עמוד
19
. נלקח מ-
2019
-
on
-
Data
-
2020
-
content/uploads/2020/07/HDR
-
https://www.dukium.org/wp
3.pdf
-
Eng
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
1
2
3
4
5
6
7
8
הריסות עצמיות
הריסות יזומות
:מקור
מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין . סיכום שנת העבודה,
2020
16
גרף
3
,מראה
ש מספר
ההריסות העצמיות גדל ב
שנת
2020
, והיווה
94%
מסך
המבנים שנהרסו. נתון משמעותי נוסף הוא העלייה הדרמטית של210%
בשעור
ה מבנים שנהרסו על ידי בעליהם עוד טרם
.שהוצא צו הריסה
במחצית
השניי
ה של
שנת
2020
,
628
מבנים נהרסו לעומת המחצית
השניי
ה
של2019
31
. על פי הדו"ח
השנתי
של
מנהלת דרום , ההריסות נעצרו בחודשים אפריל ומאי
2020
32
,. אולם
הפורום לדו קיום תיעד מקרים של הריסות מבנים גם בחודשים אלה33. ב שנת
2020
בוצעו984
'הריסות
תוך כדי הליך ', עלייה של25%
לעומת2019
. מספרים
אלה משקפים את ההשפעה של היחסים הבלתי
שוויוניים
בין הרשויות לבין
האזרחים הבדואים של הנגב. הלחצים מצד הרשויות
מביאים
את התושבים
הבדואים להרוס את בתיהם במו ידיהם על מנת להימנע מהליכים משפטיים
ו
נאלצים "לוותר " על אדמותיהם ההיס.טוריות ולעבור לעיירות עירוניות
תוך8 שנים בלבד מספר ההריסות העצמיות הגיע ל-
10,490
מתוך כלל ההריסות
שהגיע ל -
13,265
הריסות34
. מגמה זו
מעידה על
הפחד הגובר מהרשויות שאמצעי
הענישה שלהן מאיימו ים
על היכולת של התושבים לספ
ק
בית בטוח למשפחה
.שלהם וחיים של כבוד
ב שנת2020
מספר ההריסות העצמיות הסתכם ב-
2,421
, המהווים94%
מסך
המבנים
שנהרסו. רק147
מבנים נהרסו על ידי המדינה בשנה זו35
.
31
ראה18
32
שם
33
ראה24
34
החומר מבוסס על נתונים שסופקו בידי מינהלת הדרום בעקבות בקשה של הפורום לדו קיום בנגב במסגרת
.החוק לחופש המידע
35
שם
17
תרשים 4
-
אחוז ההריסות העצמיות, הריסות יזומות והריסות,תוך כדי הליך
2020
בשנת2020
מספר ההריסות היזומות
היה147
, שהם6%
.מסך ההריסות
שעור
ההריסות העצמיות, הריסות
שבוצעו על ידי בעלי
המבנים , עמד על
56%
, או1,437
מבנים . בשנת2020
שיעור ההריסות תוך כדי הליך
עלה מ
33%
ב
שנת
2019
ל-
38%
ב שנת
2020
.
984
מבנים נהרסו על ידי
בעליהם לפני שהוצא צו הריסה, עלייה
של8%
בשנה אחת36
.
נתונים אלה מצביעים על
הגברה
של
הלחץ אשר המדינה מפעילה על
התושבים: הנוכחות הקבועה של
גורמי האכיפה בשטח בשגרה ובזמן
ההריסות, הוצאת צווי הריסה, איומים
ב הטלת קנסות, שימוש ברחפנים
לצילומי אוויר ומעקב37
. אמצעים אלה
בנוסף ל ביקורים
ה חוזרים של נציגי רשות
הבדואים, מיועדים להפעיל לחץ קבוע ומת משך על האזרחים הבדואים לעבור
.מהכפרים הבלתי מוכרים לעיירות ולכפרים שכבר הוכרו על ידי המדינה
36
ראה20
37
ראה31
עמוד16
:מקור
מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין .
סיכום שנת העבודה,
2020
6%
56%
38%
הריסות יזומות
הריסות עצמיות
הריסות תוך כדי הליך
18
המסגרת החוקית להריסות בנגב
בשנים האחרונות מדינת ישראל מקדמת שינויים בחוקי התכנון והבנייה
לה
גבל ת
הבנייה ביישובים הערביים. עד היום
לרבים מן
היישובים הערביים אין תכניות
,מיתאר מעודכנות אשר מתאימות עצמן לקצב גידול האוכלוסייה בכפרים המוכרים
הלא מוכרים ובעיירות38
. הבעיה האמיתית היא לא בנייה בלתי מוסדרת אלא היעדר
.תכנון ליישובים אלה
לאחרונה, חוק קמיניץ הי דוע גם בשם של תיקון116
של חוק התכנון והבנייה הביא
עמו מדיניות רגולציה39
. הכנסת אישרה את החוק שנכנס לתוקף באוקטובר2017
.
התיקון מאפשר אכיפה רבה יותר במקרים של עבירות על החוק והטלת סנקציות
כלכליות ובכך קיצור תהליכי האכיפה וחסכון בצורך
ב הליך משפטי40
. בד בבד
הסמכויות של גופי האכיפה , ובראשם היחידה הלאומית לאכיפת חוקי התכנון
והבנייה , הורחבו מאד וניתן להם שיקול דעת נרחב41
.
בנוסף, הוצעו עונשים חמורים משמעותית בהרבה על עבירות תכנון ובנייה, כולל
קנסות גבוהים יותר וזמני מאסר ארוכים יותר. בניסיון להגביר את מאמצי הא ,כיפה
הורחבו גבולות האשמה בעבירות תכנון ובנייה כך שיכללו אנשים שאין להם
בהכרח היכולת להשפיע או למנוע בנייה בלתי חוקית כמו בעלי עסקים שמוכרים
ציוד בנייה בכפרים הבלתי מוכרים וקבלני בניין42
. הפיכת אנשים כאלה למשתפי
פעולה עם עבירות היא עליית מדרגה חמורה שעשויה להוביל להפיכת אנשים
תמימים לעבריינים ?באופן ניכר43
.
יחד עם תיקון חוק התכנון והבנייה אימצו הרשויות תקנות אשר מטר
ת ן להפעיל
גזירות כלכליות ומנהליות
חמורות יותר. ביוני2018, שרת המשפטים לש עבר
38
(' נאצר, ק2021
:). מדוע הערבים באמת רוצים לבטל את חוק קמיניץ? מקורhttps://tinyurl.com/38rr3fef
39
' חוק תכנון ובנייה (תיקון מס116
,)
2017
:
https://tinyurl.com/y7evr4ow
40
האגודה לזכויות האזרח בישראל. חוק קמיניץ (חוק התכנון והבנייה ,
תיקון109
,), נייר עמדה2017
:
https://tinyurl.com/y88zumnu
41
שם
42
שם
43
ראה35
19
איילת שקד אישרה קנסות אדמיניסטרטיביים חדשים לעוברים על החוק. ההחלטה
להטיל קנסות נתונה בידי גוף מינהלי תוך ביטול הפיקוח השיפוטי. הקנסות
המוגדלים כפי שמופיעים בתקנות החדשות הינם חסרי תקדים ודרקוניים ויכולים
להגיע לסכום חד פעמי של300,000
שקל או קנס יומי של עד1500
שקלים
לתקופה בלתי מוגבלת במקרה של עבירה מתמשכת44
. קנסות אלה יכולים להביא
משפחות בדואיות לעוני מחפיר ולהפר באופן חמור את זכותם לחיים
ב.כבוד
בנובמבר2020, משרד המשפטים הוציא הודעה לציבור בנושא חוק קמיניץ45
ולפיה מתקיימת השהייה של אכיפת חוקי התכנון והבנייה. אולם, ברור שזוהי רק
הקלה באכיפת חוק קמיניץ ולא השהייתו. ההשהיה לכאורה מתייחסת רק למגורים
שהיו מאוכלסים לפני ה1
לינואר2018
ובתנאי שעל הנכס
היו רק קנסות
מנהליים
ולא כל הליכי אכיפה. במציאות, רוב המבנים המצויים בהליכי הריסה לא עומדים
בתנאים אלה. חוק קמיניץ לא מכיר בזכות לדיור הולם והזכות להגדרה עצמית כפי
שמוגדר ב אמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות
(
ICCPR
)
בו אמנה
הבינלאומית על זכויות אדם כלכליות חברתיות ותרבותיות (
ICESCR
)
46
.
במו"מ להקמת הממשלה
ה
אחרונ
ה (
2021
)
47
דרשו המפלגות הערביות הקפאה
של חוק קמיניץ כתנאי להצטרפותן לקואליציה. ההסכם הקואליציוני שנחתם עם
מנסור
עבאס בשמה של מפלגת רע"ם ביוני2021
, מדבר על הקפאת חוק קמיניץ
עד סוף שנת2024
, וההריסה של מבנים "בלתי חוקיים" בנגב תוקפא ל9
חודשים
עד אשר תגובש מדיניות בנושא48
.
התופעה של בנייה ביישובים הערבים ללא אישורים אינה מתחוללת בחלל ריק. יש
להבין אותה על רקע של שנ ים רבות של מצוקה הנובעת ממדיניות התכנון והבנייה
44
משרד המשפטים, תקנות עבירות מנהליות (קנסות מנהליים-
,תכנון ובנייה2018
:)(בעברית
https://tinyurl.com/yakjuhwb
45
,ליס, י2020
). משרד המשפטים הודיע על הקפאת האכיפה על עבירות בנייה ביישובים הערביים (בעברית
https://tinyurl.com/y68srkfg
46
( האמנה הבינלאומית על זכויות אדם כלכליות חברתיות ותרבותיותICESCR
) . נלקח מ
https://www.ohchr.org/en/professionalinterest/pages/cescr.aspx
.האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות
נ לקח מ
https://www.ohchr.org/en/professionalinterest/pages/ccpr.aspx
47
( הסכם קואליציוני להקמת ממשלת אחדות2021
). נלקח מ
https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2021/20210611-181727.pdf
48
שם
20
של המדינה המבטאת אפלייה מתמשכת של האוכלוסייה הערבית בישראל
והכישלון המתמיד של הרשויות לספק תכנון הולם. בתנאים הקיימים האזרחים
הערביים בנגב בונים בלית ברירה, בני אדם חייבים לספק קורת גג לעצמם ולבני
ביתם אם המד ינה ורשויות התכנון לא נותנים פתרון. חוק קמיניץ מתעלם באופן
מוחלט מהמצב הקיים ומעכב הגעה לפתרונות תכנון ודיור49
. בלתי אפשרי לפתור
.את המשבר בצורה של ענישה מבלי להביא לפתרון מלא וצודק למצוקת התכנון
במקום לנקוט באכיפה וענישה, על הרשויות למלא את חובתם המשפטית
וליצור
.מסגרת תכנון מתאימה שתאפשר בנייה המתאימה לצרכי הדיור של האוכלוסייה
49
האגודה לזכויות האזרח בישראל. לבטל את חוק קמיניץ
( שמהדק את האכיפה על עבירות בנייה2019
). מ.
https://tinyurl.com/6cus2y3u
21
אמצעי ענישה למימוש עקירה כפויה
מדינת ישראל מנצלת את מנגנוני הענישה כדי לממש את
מטרתה לריכוז
האוכלסיה הבדואית בנגב תוך עקיר ה כפויה של האזרחים והעברתם לעיירות
.מוכות עוני המפגש בין גופי האכיפה של המדינה והאוכלוסייה הבדואית מלווה
.יותר ויותר במעצרים ובחקירות משטרה
תרשים 5 - תיקי חקירה ומספר נחקרים
מעורבים בשנים2020
-
2015
כפי שמוצג
ב
גרף 5
, על פי משטרת ישראל, בין השנים2015-2020
, נחקרו בנגב
בחקירה פלילית1,358
אזרחים בדואים. למרות שמספר זה מייצג ירידה של20%
לעומת2019
, ישנה עלייה במספר התיקים שנפתחו והאנשים שנחקרו בין השנים
2015-2020
. רק בין2016
ו2017
היית
ה
עלייה של93%
של אנשים שהיו נתונים
לחקירה. בשנת2017
נפתחו1,063
תיקים, מספר משמעותי לעומת השנה
הקודמת. אירוע אחד שיכול להסביר את העלייה במספר התיקים הוא האירוע
25
348
460
288
237
1
48
1,036
961
567
874
0
200
400
600
800
1,000
1,200
2015
2016
2017
2018
2019
2020
מספר נחקרים
מספר תיקים פתוחים
מקור: האינפורמציה ניתנה על ידי משטרת ישראל לבקשת הפורום לדו קיום בהסתמך על חוק
,חופש המידע2021
22
האלים
ב
אֻםּ אַ ל-חִ ירָ אן50
כאשר מאות שוטרים חמושים נכנסו לכפר הבלתי מוכר
במטרה להרוס ששה מבנים. בזמן פשיטת המשטרה , אחד התושבים, יעקוב אבו
אל קיאן נורה ונהרג על ידי כוחות המשטרה שפעלו בכפר באותו לילה51
. באירוע
של
אֻםּ אַ ל-חִ ירָ אן
, האש
ים
ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, את אבו אל קיאן
ב
פעיל טרור ,ו יצר תקדים לגבי גישת הענישה של המדינה כלפי סכסוך הקרקע עם
תושבי הנגב הבדואים. הפעלת ואכיפת חוק קמיניץ52
מאוחר יותר, הצדיקה את
.עמדת המדינה כלפי האוכלוסייה הבדואית ומאבקה
תרשים 6
-
תיקי חקירה בהשוואה להרשעות בשנה בין השנים2020
-
2017
50
לפרטים נוספים ראה: הפורום לדו קיום בנגב. על המפה-
אֻםּ אַ ל -
.חִ ירָ אן
url.com/y2ytk29a
https://tiny
51
( .בריינר, ג24.02.2020
,) , תחקיר מצביע כיצד משטרת ישראל ירתה במורה בדואי חף מפשע ונתנה לו למות
. הארץhttps://tinyurl.com/ydbsuwjr
52
ראה הערה38
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
3500
2017
2018
2019
2020
Total
3
5
4
14
26
1036
961
567
874
3438
מספר הרשעות
מספר תיקים פליליים
מקור: משטרת ישראל כתשובה לבקשה במסגרת חוק חופש המידע ,
2021
.
23
פתיחת תיקי חקירה היא אמצעי שבו עושות רשויות האכיפה שימוש כדי לאיים על
האזרחים הבדואים בנגב .
על פי הנתונים של
גרף 7
, לאורך כל השנים, ישנו הבדל משמעותי בין תיקי חקירה
שנפתחו בשנים2017-2020
שעמד על
3,438
ו
מספר ה
הרשעות ש
עמד על
26
,
כלומר: ההרשעות מהוות0.7%
בלבד מהתיקים שנפתחו . ההסבר לכך יכול להיות
שחקירות ההפחדה האלה מטרתן להרחיב את מספר הפינויים מרצון ולאו דווקא
להוביל להרשעות. יחד עם זאת ראוי לציין כי שיעור ההרשעות ב
שנת
2020
עלה
ב250%
לעומת
שנת
2019
.
ומספר
התיקים הפליל
יים עלה ב -
54%
.
הליכים משפטיים אלה משקפים את הקרימינליזציה של האזרחים הבדואים החיים
על אדמותיהם. זהו המשך לתהליכי העקירה הכפויה והעיור אשר מדינת ישראל
מפעילה בנגב מאז
שנות החמישים והשישים בהתאמה.
השפעת ההריסות על התפתחות ילדים
להריסות המתמשכות יש תוצאות הר סניות אשר גורמות לטראומות קשות אצל
ילדים. להריסות השפעות מזיקות על בריאותם הנפשית של עשרות אלפי ילדים
בדואים המתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב שקיבלו צווי הריסה לבתיהם ללא
מועד לביצוע. חוסר הוודאות גורם לחרדת עקירה ותחושה של חוסר ביטחון53
.
אחת התוצאות של ההריסות בנגב היא השפעות פסיכולוגיות טראומטיות על ילדים
( ונוער. מחקר שנעשה על ידי רילוואן באבאגיד2016
) במסצ'וסטס מראה שפינויים
יוצרים השפעות שליליות על הבריאות הנפשית והפיזית של אלה שנכפה עליהם
לעבור54. ישנן תוצאות רבות לעקירה כגון, התמוטטות
,נפשית, פוסט טראומה
חרדה ודיכאון, המשפיע
ים
על המפונים וגם על ילדיהם55
. מעבר לטראומה
53
( .וואט, פ2018
.). "הכאב הזה של עוברים, עוברים, עוברים": פינויים, עקירה וגירוש בלונדוןL'Annee
sociologique
,
68
(
1
,)
67-100
.
54
Babajide, R., Blum, E., Maniates, H., & Scher, M. (2016). Effects of eviction on individuals and
communities in Middlesex County. The Middlesex County Coalition on Housing and
Homelessness.
55
Vols, M., Belloir, A., Hoffmann, S. M., & Zuidema, A. (2019). Common trends in eviction
research: A systematic literature review. Houses, Homes and the Law, The Hague: Eleven
Publishing.
24
הקולקטיבית , הריסות הבתים בנגב מפירות את הזכויות של אלפי ילדים לרווחה
ולהתפתחות בריאה ובכך מפירות מספר סעיפים באמנה הבינלאומית של זכויות
הילד56
.
כפי שאיימי פיליפס מציינת (
2019
), ילדים שפונו והם חסרי בית , נשארים ללא
גישה לסניטציה בסיסית שהתוצאה שלה היא בידוד חברתי בבית הספר כשהם
נהיים מודעים להיגיינה וההופעה שלהם. ילדים אלה הופכים פגיעים יותר
להתנסויות מזיקות , כולל שימוש בסמים ופגיעות מיניות57
.
לא זו בלבד שפינוי מונע
גישה לחינוך והשכלה , אלא הוא גורם להעלאת חרדה ומחסור בשינה. הדבר יוצר
אי שקט ועייפות פיזית שגורמת לילדים חוסר ריכוז בזמן השיעורים וקושי להשלים
את הלימודים ברמה טובה58
. במילים פשוטות, "דיור הוא המרשם לבריאות
"טובה59
.
הפורום לדו קיום בנגב הצליח להעריך, על סמך אינפורמציה מחמש השנים
האחרונות שהתקבלה בעקבות בקשות על פי החוק לחופש המידע, כי אלפי ילדים
בנגב נפגעים מהריסות הבתים. אין ספק שילדים אלה עוברים התנסויות
.טראומטיות אשר פוגעים ביכולות החברתיות והרגשיות שלהם
בגלל מגיפת הקורונה, אחת מההוראות הרא שונות של הממשלה
היית
ה
סגר
ולמידה מרחוק
במערכת החינוך60
. לאלפי ילדים שבתיהם נהרסו על ידי המדינה
בזמן ה
מגיפה , הוראה זו
ה
זיקה מאד ללמידה ולהתפתחות הילדים . המדינה, למרות
ההוראה שלה, כלל לא הציעה לילדים בכפרים הבלתי מוכרים אופציות הולמות על
מנת להגן על זכויותיה .ם לדיור הולם, ביטחון וחינוך
משפחות שפונו, בייאושן להבטיח לעצמן
מגורים וקורת גג , הרבה פעמים מוכנות
לקבל תנאי חיים מתחת לסטנדרט ובכך יכולות לגרום לבעיות בריאות
56
Unicef. (1989). Convention on the Rights of the Child.
57
( איימי פיליפס, מחסור בית והשפעתו על ילדים, האגודה לבריאות הנפשית של ילדים ומתבגרים2019
)
58
ראה סעיף55
59
בובל -
( .אמאן. א2018
) , המשבר הסמוי מהעין של פינוי (בלוג), נלקח מ
eviction
-
of
-
crisis
-
health
-
hidden
-
https://www.bu.edu/sph/news/articles/2018/the
60
קדרי-
( .עובדיה ,ס2020
). הלימוד מרחוק בישראל מביך מורים והורים. מתוך
https://tinyurl.com/973s8jmy
25
משמעותיות61
, או להביא אותן למקומות מסוכנים עם ביטחון מועט לילדיהם62
. על
פי נורה גוטליב ופאולה פד
ר-
( בוביד2014
), לעתים קרובות משפחות עוברות לגור
עם קרובי משפחה בתנאים של צפיפות ותנאי לחץ מה שיוצר קונפליקטים ואלימות
המופנים בעיקר כלפי נשים וילדים63
. הטראומה החוזרת ונשנית שילדים חווים
באה לידי ביטוי בפחד מתמיד אשר משפיע על החלטות בחיי המשפחה כמו, מתי
לע
זוב את הבית, כמה אוכל לקנות ואם להשקיע בבית ובאיכות החיים64
.
הטראומה של פינוי והשלכותיו יש להם השפעות משמעותיות על בריאותן של
האמהות . אירועים הקשורים לעוני כמו במקרים של פינוי כפוי יכולים להקטין את
היכולת של אמהות לתת הורות תומכת ולהגדיל את הנטייה של האם להעניש
ו
לפעול באופן בלתי יציב. גוטליב ופדר-
( בוביס2014
) מציינים כי הדאגה העיקרית
של הרבה מהנשים הבדואיות במקרים של הריסות בתים היא לה שפעות הפיזיות
והנפשיות של
ה הריסות על ילדיהן. יתרה מזאת, כמה מהנשים מתארות את
ההשפעות של הריסות הבתים עליהן דרך הסבל של ילדיהן. הלחץ המתמשך הזה
מציב את הנשים בבעיה כפולה-
הדאגה לרווחת ילדיהן תוך שהן חוות אי אמון
במדינה ובחברה
ו
שחיקה של תחושת השייכות והאזרח ות. אין בכך כדי לומר
שהגברים לא חשים את ההשפעה הנפשית של ההריסות, או שאינם דואגים
,לילדיהם, אבל בגלל המיגדר והתפקידים החברתיים
ל השפעה על הנשים ביטויים
.מיוחדים שיש להכיר בהם
עקירה כפויה מכל סוג שהוא עלולה לשבש את הבריאות הנפשית והפיזית ואת
רווחתם של ילדים
( ואמותיהם. על פי מחקרו של מתיו דזמונד2015
), אמהות שפונו
.מבתיהן חוות שיעור גבוה יותר של דיכאון המתבטא גם שנים אחרי הפינוי הכפוי
הדבר מצביע על כך שלפינוי יש השלכות ארוכות טווח על האושר של אמהות
ואיכות החיים שלהן מה שמוביל כאמור
לעתים קרובות לדיכאון . הש
לכ ות
אלה
יכולות להשפיע על מערכת היחסים שלה
ן
עם משפחותיהן ושכניהן. הדבר יכול
61
( .דזמונד, מ. & קימברו, ר.ט2015
,). הנשורת של הפינוי: דיור, מצוקה ובריאות. כוחות חברתיים94
(
1
,)
-
295
324
62
(
.דזמונד
מתיו
הפינוי:
מגיפת 2018
נשלף
). 15.6.2021
מתוך
https://www.youtube.com/watch?v=7f9dqQBYjcA
63
גוטליב, נ. ופדר-
( .בוביס, פ2014
) : להיות מחוסר בית: ההשפעות של הריסות בתים על רווחתן של נשים
,בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בריאות ומקום29
'. עמ146-153
.
64
שם
26
לגרום לנשים להפחית את מעורבותן האזרחית ורמת ההשתתפות בקהילה
שמעכבת אותן מלחפש תעסוקה או מעורבות בהתפתחות ילדיהן65
. הלחץ ההורי
המוגבר יכול להוביל להורות פחות טובה, פחות אפשרות לתת לי לדים תמיכה
רגשית וחברתית, וכן סביבת גידול יציבה ובטוחה כשהתוצאה יכולה להביא
ל הידרדרות של הבריאות הנפשית של הילד66
,. חשוב לציין כי אם במשקי בית
שפונו יש שיעור גבוה משמעותית של מצוקה חומרית שנים לאחר שהם פונו, הדבר
מצביע על כך שייתכן שהפינוי כשלעצמו הוא הסיב. ה לעוני
בהתבסס על הנאמר לעיל, ניתן לסכם שאם1,000
ילדים לשנה מפונים בכוח על
ידי המדינה ממקום הולדתם, המדינה תורמת באופן פעיל לא רק לטראומה
הפרטית שלהם אלא גם להרחב ה והעמקה של
מעגל העוני. במקום לטפל בבעיות
הקשורות לעוני הנגרמות מטראומה נפשית על ידי
מתן
שירותים פסיכולוגיים
,וסוציאליים וכן משאבים חומריים לרווחה ובטחון
המדינה ממשיכה להזניח את
הסטטוס הפגיע של
ה."עני" ולהפוך אותו לעברייני
מסקנות
הריסות המבוצעות על ידי רשויות המדינה
ו הרחבת
אמצעי הענישה המשפטיים
כמו חוק קמיניץ, מעכבים את המאבק של
הבדואים בנושא ה
קרקעות , מדרדרים
אותם לרמה עמוקה יותר של עוני, שוללים את זכויות האדם והאזרח שלהם וכן את
צרכי הדיור שכל אזרח זכאי להם על מנת שיוכל לחיות חיים
ב כבוד. עד כמה שצעדי
מדיניות כאלה נוראיים, הדבר אף ראוי לגינוי יתר כאשר הם מבוצעים בזמן של
מגפה גלובל .ית
מדינת ישראל משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לרכז את
האוכלוסייה הבדואית בעיירות צפופות, בניגוד לרצונם של מרבית התושבים, וזאת
במקום לנהל משא ומתן בתום לב על מנת לפתור את נושא בעלות על הקרקע של
הבדואים ויישובם. חברי הקהילה הבדואית בנגב הם אזרחי המדינה, אך המדינה
ממשיכה להתעקש להתייחס אליהם כאל אויבים ולא כ אל .אזרחים שווי זכויות
65
ראה הערה62
66
,'ליסה ברג, 'ילדים מפונים והשמה במשמורת מחוץ לבית: מחקר עוקבהPMC
2018
', עמ8
27
במקום לשמור על זכויות הבדואים בנגב לחיות בכבוד ובדיור
נאות , רשויות המדינה
,פועלות באופן שיטתי להרוס את בתיהם ולכפות עליהם לעבור מאדמות אבותיהם
כל זאת בניגוד לאמנות הבינלאו מיות. למדיניות הריסות הבתים המופעלת
בכפר ים
הבדואים בנגב יש תוצאות הרסניות, כולל התפוררות המבנה החברתי של הקהילה
ו יצירת חוסר אמון ופחד כלפי המדינה ומוסדותיה. העובדה שהמספר הגדול ביותר
של הריסות התבצע בזמן מגפה גלובלית, משקפת את דבקותה של מדינת ישראל
במדיניו ת
האפליה
.שלה והתעלמותה מהמיעוט הילידי הבדואי
,כפי שדו"ח זה פירט
ה שנה שעברה היוותה שיא בביצוע מדיניות ההריסות של
המדינה בנגב. בשנת2020
נהרסו
2,568
מבנים ב כפרים הבדואים כשההערכה
היא ש1,376
מתוכם היו מבני מגורים, עלייה של21%
בהריסת מבני מגורים
לעומת2019
.
מדאיגה עוד יותר היא המגמה הגוברת של הריסות עצמיות
שהסתכמו ב94%
מסך כל ההריסות בשנה זו. לחצים אלה יוצרים אווירה מוחשית
של הפחדה בקרב הקהילה הבדואית, ובאופן קפקאי, על מנת להימנע מאלימות
.וטראומה נוספת, התושבים בוחרים להרוס את בתיהם והמבנים שלהם בעצמם
המדינ יות של הריסת בתים ומבנים היא אלימה וכוחנית ושוחקת את האמון בין
האזרחים והמדינה. הדבר נכון במיוחד כאשר המדינה מסרבת או לא יכולה להציע
פתרונות חלופיים והולמים לאזרחים המתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים. על
המדינה לציית למוסדות הבינלאומיים לזכויות אדם ולהתחיל לבנו ת צעדי אמון עם
הקהילה הבדואית שיאפשרו פתרון המכבד את אורח חייהם ושאיפותיהם ובאופן
שיתאים לתכניות המדינה. הזכות לדיור צריכה להיות המרכיב העיקרי
ב
מענה
למגיפה
ואמצעי ההתאוששות
ממנ ה. הדבר מצריך הקצאת משאבים גדולים
ונאותים על מנת ליישם את הזכות לדיור
נאות
.לכל
צעדי הבראה בזמן מגפה גלובלית חייבים להיות עבור כולם ואסור להם להותיר אף
אחד מאחור. אמצעים מיוחדים צריכים להי
נקט
על מנת להבטיח שהיישובים
הבדואים בנגב, שלאורך שנים היו מופלים ומודרים באופן שיטתי, יפיקו תועלת מכל
.אותם צעדי ההבראה
נשים בדואיות מהנגב המעונינ ות בכך צריכות להיות מטופלות על ידי עובדים
סוציאליים ואנשי בריאות הנפש על מנת לתת להן תמיכה לתוצאות הכמעט בלתי
הפיכות הנגרמות
מהריסת בתי
הן ו ומ שפעות על ההתפתחות ובריאות הנפש של
הילדים. על מנת לגשת בצורה הולמת לבעית הדיור בקרב האוכלוסייה הבדואית
28
בנגב, על המדי נה לשנות את מדיניותה ולהכיר בכך שפינוי כפוי, הריסות והחלטות
שמדירות אוכלוסיות ספציפיות, רק מחמירים את הבעיה הלאומית של
ה דיור
בישראל . יתר על כן, המדינה חייבת להתמודד עם סכסוך הקרקעות באופן מקיף
על ידי כך שתכיר בכל הכפרים הבדואים ותספק להם תשתיות ושירותים בס יסיים
כמו לשאר האזרחים. היעדר גישה לשירותים מנציח את מעמדן
הנחות
של נשים
בדואיות ותור
ם
להמשך ההדרה שלהן. ללא מתקני דיור שיקלו על המגיפה
והשלכותיה, הנשים הבדואיות והילדים נדונים לכשלון מבחינת חברתית וכלכלית .
למרות היקף התופעה ,של ההריסות אין כל תמיכה לאנשי הקהילה בעת הריסת
או בעקבותיה
ו
אין התמחות של מחלקות הרווח
ה בתחום או התמקצעות בנושא .
יש לערוך מחקרים נוספים בנוגע להשפעת הריסת בתים על נשים וילדים, על מנת
.שהמדינה תיתן את הפתרונות המתאימים ביותר לנפגעים
על המדינה לטפל
בפגיעות רגשיות, כלכל ,יות וחברתיות שההריסות מהוות לאזרחים הבדואים
במיוחד דרך
ממסדים ממשלתיים.
רק על ידי תהליך דמוקרטי אמיתי שיכיל את כל המיעוטים בחיי המדינה, רק אז
יוכלו גם ,היישובים הבדואים להימלט ממעגל העוני והפשע
ו
להגיע ל מערכת חינוך
ה טוב יותר להזדמנויות תעסוקה, ולחיים של ב.יטחון וכבוד
29
www.dukium.org
0507701119
[email protected]