חומר רקע

14/02/2022 לכבוד י"ג ב'אדר א , תשפ"ב ח"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יסמין פרידמן, יו"ר השדולה לרווחת בעלי חיים :הנדון מענה מקצועי לבעיית הפקרת כלבים ,שלום רב הפקרת כלבים מהווה סכנה לבריאות הציבור והסביבה וגורמת סבל לכלבים עצמם. בעיה מוזנחת זו מחייבת מענה. אנו מברכים על יוזמתכן למציאת פתרונות מתאימים לבעיה .מורכבת זאת חובתנו המקצועית להתריע כי ה תיקון המוצע לחוק ,להסדרת הפיקוח על כלבים התשפ"ב– 2021 מאפשר לשחרר כלבים מעוקרים למרחב הפתוח ללא הסדרת בעלות וללא נטילת אחריות על אותם כלבים . התיקון לא ייתן מענה מקצועי ראוי לבעיית הפקרת הכלבים, ויסכן בפועל את .בריאות הציבור על פי התיקון המוצע: ..." ,לכידת כלב הפקר לשם מתן טיפול רפואי, חיסון, עיקור, סירוס סימון או הצלה מסכנה, מתוך כוונה לשחרר אותו לאחר מכן– לא תיחשב החזקה, ואין בה כדי להטיל על מי שמבצע את הפעולות האלו חובות החלות על מחזיק לפי החוק, והוא רשאי לשחרר את הכלב חזרה כשם שלכד אותו ". החוק למעשה פוטר מאחריות המחזיק ו מנציח את התופעה הפסולה של הפקרת כלבים, תוך המשך הסיכון לבריאות הציבור ולרווחתם של בעלי חיים. החלטה מסוג זה מחייבת דיון רב- מקצועי תוך ניתוח סיכונים מקיף בנוגע .לתוצאותיו, שטרם התקיים הכלב הינו חיית מחמד פופולרית ולא לחינם קרוי ידידו הטוב ביותר של האדם. כל עוד הוא ,מטופל ומחוסן כראוי ומוחזק בבעלות אחראית יש בהחזקתו תועלות בר יאותיות תוך סיכון מינימלי לאדם. לא כך הדבר כאשר מדובר בכלבים משוטטים מופקרים . כלבים כאלו מהווים סיכון משמעותי לבריאות הציבור. שתי המחלות הקשות אותן כלבים עלולים להעביר לבני אדם הן הכלבת ותולעת מסוכנת ביותר מסוג אכינוקוקוס ,, וזאת בנוסף לתקיפת בני אדם בפרט י .לדים בנוגע למחלת הכלבת חשוב לציין כי על פי הנחיות ה- WSAVA (הארגון העולמי לרפואת חיות בית) תוקפו של חיסון חד פעמי כנגד כלבת (כפי שמוצע לביצוע בשיטת עקר- החזר) אינו עולה על שנה. בנוסף, נמצא כי בכ- 20% מהכלבים שחוסנו חיסון בודד כנגד כלבת כייל הנוגדנים הקיי ם לאחר שלושה חודשים מביצוע החיסון נמוך מהרמה המינימלית המגנה. אם לא די בכך, במחקר על חתולים משוטטים שנערך לאחרונה בארץ, נמצא כי חתולים משוטטים לא הצליחו לפתח תנגודת חיסונית לאחר חיסון בודד של כלבת, ממצא שהיה שונה .באופן מובהק מתוצאת חיסון של חתולים ביתיים לפי נתונים אלו, קיים הסיכון כי לאחר חיסון בודד של כלבת חלק מן הכלבים המחוסנים יהי ו עדיין בעלי יכולת ההדבקה והעברת המחלה .לאדם כלומר, לתכנית המוצעת פוטנציאל להגדיל את הסיכון ל .כלבת בתנאים אלו אדם שיינשך על ידי כל ב משוט ט יידרש לקבל ת חיסון נגד כלבת, תוך משמעות בריאות ית וכלכלית אד ירה עצומה והג ברת העומס על לשכות הבריאות .וחדרי המיון כלבים יכולים להיות גם נשאים של לישמניה ויסצר לית וקדחת בהרות, מחלות מסוכנות לאדם. אין חיסון יעיל כנגד מחלות אלו ולכן הכלבים שיוחזרו לשטח יהוו עדיין גורם סיכון .להדבקת אדם הסיכון מנשיכות כלבים אינו מבוטל . פציעות חמורות כתוצאה מנשיכות כלבים משוטטים מתרחשות לצערנו חדשות לבקרים ואף הביאו לפני כשנתיים למו תה המצער של פעוטה בדרום הארץ. במחקר שבוצע לאחרונה בו סוכמו אלפי פניות למשרד הבריאות במרכז הארץ נמצא כי הסיכוי שנשיכה על ידי כלב משוטט תגרום לפציעה חמורה גבוה פי שניים מהסיכון מנשיכה של כלב המוחזק בבעלות. בנוסף, למרות שההערכה כי מספר הכלבים בבעלות בישראל הי נו לפחות פי עשרה ממספר הכלבים המשוטטים, על פי תוצאות המחקר, נשיכות מכלבים משוטטים מהוות כ- 25% מסך כל הנשיכות. יש להניח כי ביישובי הצפון והדרום .היחס יהיה גבוה עוד יותר, לרעתם של הכלבים המשוטטים לאור זאת, ברור כי תכנית למיגור אוכלוסיית הכלבים המשוטטים הי א בעלת חשיבות גדולה ועליה להישקל בכובד ראש. לצערנו, למרות שבוצעו מספר מחקרים להערכת שיטת לכידה- עיקור- החזרה בכלבים, אין כיום מידע מהימן ורלוונטי באשר להשלכותיה של תכנית כזו, הן .על גודל אוכלוסיית הכלבים והן על רווחתם כלומר אין ראיות מבוססות ליעילותה של תכני ת .הכוללת החזרת כלבים מופקרים לצמצום תופעת הפקרת כלבים העבודות שפורסמו עד כה בוצעו בעיקרן במדינות נחשלות כדוגמת: הודו, סרי- לנקה, בנגלדש וברזיל. הן סבלו מליקויים חמורים באופן המעקב, ערבו אוכלוסיות של כלבים עם וללא בעלים, נערכו ללא קבוצת ביקורת ופעמים רבות ע רבו מספר שיטות בנוסף לעיקור (כגון המתה והסגרת כלבים). בכל הנוגע ליעילותה של תכנית כזו, הרי שגם על פי מודלים מתמטיים תיאורטיים היא מותנית ( בעיקור אחוז מאד גבוה של כלבים70-80%) ומטבע הדברים השפעתה תיראה,, אם בכלל רק לאחר מספר שנים. את כל אלו מסבכים עוד י ותר מנגנונים של פיצוי אוכלוסיה הקשורים בשינויים בדינמיקה של אוכלוסיות , כ מו למשל הישרדות מוגברת של גורים עקב ירידה בתחרות . עיקור אינו צפוי להיות יעיל בהורדת גודל האוכלוסייה, התלוי בעיקר ביכולת הנשיאה של הסביבה. ב תנאים מסויימים אף עלול להיות אפקט ריבאונד וצמיחה של האוכלוסייה מעבר לגידולה הטבעי . כפי שקובע הOIE (ארגון הבריאות העולמי לבעלי- חיים), לבעלות אחראית על כלבים יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר למנוע היווצרות אוכלוסיות של כלבים משוטטים ולאחר קיומם .לצמצם אותן1 גוף זה ממליץ על עיק ור והחזרה כחלק מהפתרון רק במידה ואין ברירה אחרת . מצב הקיים במדינות עולם שלישי בהן אוכלוסיות כאלו מתקיימות כבר ללא קשר ( לנטישת כלבים ולאחר שיקול מעמיק של כל החלופותOIE terrestrial animal health code, chapter 7.7.). על פי רישומי משרד החקלאות, בישראל יש כי ום מעל550,000 כלבים בבעלות ואין מידע מהימן בנוגע למספר הכלבים המשוטטים. ההערכות נעות בין אלפים בודדים (ש ירותים וטרינרים ) לכ- 40,000 ( כלבים משוטטים רשות הטבע והגנים .) ידוע כי בעלות אחראית על כלבים מוסיפה להוות בעיה משמעותית, וההערכות של משרד החקלאות הינן .כי כלבים רבים בישראל, ננטשים ומחליפים בעלים לפחות פעם אחת בחייהם כלומר שורש הבעיה הוא .הפקרת כלבים ואין לנקוט בצעדים שעלולים לעודד תופעה זאת אחת הסכנות החמורות של התוכנית המוצעת היא עידוד נטישת כלבים ופגיעה בעקרון .הבעלות האחראית די אם תכנית כזו תגדי ל בכ- 5% את שיעור הנטישה של כלבים כאלו בכדי להוסיף כ- 28,000 כלבים משוטטים מדי שנה. אנו חוששים כי המצב בכלבים ידמה לזה הקיים בחתולים משוטטים בישראל . קיימת הערכה מספרית של כמיליון חתולים משוטטים, כאשר 90% מנשיכות חתולים מתועדות הן מחתולים משוטטים . אלא שהחת ,ול בניגוד לכלב, הוא בעל חיים קטן והסכנה שהוא מהווה לבריאות הציבור כאשר הוא משוטט 1https://www.oie.int/fileadmin/Home/eng/Health_standards/tahc/2018/en_chapitre_aw_st ray_dog.htm ללא בעלים נמוכה לאין ערוך בהשוואה לכלב משוטט. יתרה מזאת, אנו חוששים שנטישת .הכלבים תיעשה בעיקר בפריפריה, מה שיגדיל עוד יותר את הפערים בין הפריפריה למרכז לכל האמור לעיל, יש לה וסיף את האתגר האדיר בלכידה ועיקור הכלבים. כלבים משוטטים בעלי התנהגות פראית, שאינם מורגלים לאדם, מאתגרים הרבה יותר ללכידה מאשר חתולים ועיקורם או סירוסם הן פרוצדורות כירורגיות מורכבות בהרבה. בעיקר באם יראו התנהגות תוקפנית. הדבר עלול לתרום עוד יותר לביצוע חלק ,י ולא יעיל של התכנית וכתוצאה מכך מנגנוני פיצוי אקולוגיים.עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה ולהגדיל את האוכלוסייה גם עיקור כימי אינו צפוי לפתור את הבעיה מאחר ופעילותו זמני ת , פיזורו בפתיונו ת מהווה סכנה לחיות .בר ולאדם והזרקה שלו מחייבת גם היא את לכידת הכלבים בתנאים אלו, ביצוע של עקר- החזר בקרב עשרות אלפי כלבים משוטטים בישראל מעבר לכך .שאינו ישים, משמעותו ויתור על השאיפה למגר אוכלוסיות אלו דלות הידע מהספרות ,המקצועית על השלכות תכניות שכאלו על בריאות הציבור ולאור החשש הממשי לנזק מהתכנית, מובילה להגדרת התכנית כניס וי., שצפוי להיות עקר. גם פיילוט אינו פתרון ישים איננו נגד רעיונות חדשים לטיפול בבעיה אולם המטרה המשותפת של כל תכנית שתוצע חייבת להיות מיגור אוכלוסיית הכלבים המשוטטים ומניעת בעיית היסוד שהיא ההפקרה . תכניות אלו צריכות להיות מבוססות על מעקב הולם ותכנון מדוקדק ועליהן להתבצע אחרי שקילה מעמיקה של כל האפשר ויות הקיימות. אנו מברכים על הקצאת משאבים לצורך טיפול בבעיה זו, אולם יש להבין כי אין 'פתרון קסם' והדרך המיטבית לטיפול צריכה להיות מבוססת על הערכת סיכונים וידע מקצועי , תוך שיתוף פעולה עם כלל בעלי העני ין , כולל הציבור . ,בנוסף אלינו אנשי מקצוע וגורמים ציבוריים נוספים הביעו התנגדות לתיקון המוצע : השירותים הוטרי נרים, ארגון הרופאים הוטרינרים הרשותיים, חוקרי טבע ואקולוגים, הפורום .הממשלתי לבריאות אחת, המרכז לשלטון מקומי והחברה להגנת הטבע אנו קוראים לעצור את קידום התיקון המוצע ולתכנן יחד תכנית בטוחה ומבוססת מחקרית למניעת הפקרת כלבים במדינת י שראל. נשמח להיות שותפים ל.תכנית כזו ,בברכת בריאות פרופ' אייל קלמנט ,ראש התכנית לתואר שני בבריאות ציבור וטרינרית , בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, האוניברסיטה העברי ת פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב :העתק ,מר ניצן הורוביץ שר הבריאות מר עודד פורר, שר החקלאות גב' תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה ח"כ עידית סילמן, יו"ר ועדת הבריאות ח"כ אלון טל, יו"ר ועדת המשנה לעניין השפעת הסביב ה והאקלים על בריאות הציבור ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור גב' נעמה קאופמן-פס, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הוטרינרים (בפועל), משרד החקלאות ופי תוח הכפר ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הסתדרות הרופאים הוטרינרים בישראל ד"ר בוריס יעקובסון, מנהל המכון הוטרינרי ע"ש קמרון